התייחסות הפרקליטות בשנת 2016 בעקבות צל של אמת לא.ק וא.ח

 תגובת המדינה בנוגע לפרסומים האחרונים בפרשת זדורוב

 
|28/03/2016 |

בעקבות פרסומים בתקשורת בעניין עדות חדשה כביכול בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, פרקליטות המדינה מבהירה כי מדובר בעדות שכבר נחקרה לעומק ע"י משטרת ישראל בשנת 2012, ונמצא כי אין בה כדי לשנות מתמונת הראיות המעלה בבירור כי מי שרצח את תאיר ראדה ז"ל היה רומן זדורוב. בקשתו של זדורוב להגיש את העדות במשפטו נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון.

תוצאת החקירה הנרחבת שנערכה היתה כי מלבד גרסתו הכבושה של א"ח - העומדת מול גרסתה של בת-זוגו לשעבר א', יחד עם המניע הברור שהיה לו להפללתה, אין כל ראיה, ישירה או עקיפה, הקושרת את א' לרצח תאיר ראדה ז"ל. לא רק שהחקירה הנרחבת לא העלתה ממצאים התומכים במעורבותה של א' ברצח, אלא שחלק מפרטי הגרסה שמסר א"ח, לכאורה מפיה, אף נסתר בממצאים אובייקטיביים ולא תאם את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת. הרקע להגשת התלונה, כמו גם הפרטים שעלו לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג מלמד, כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע מערכת יחסים מעורערת ואף פתולוגית בין שני בני זוג, תוך שנמצא כי שניהם אינם יציבים בנפשם.

במסגרת ערעורו של זדורוב לביהמ"ש העליון על פסק הדין המקורי של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, ביקשה הסניגוריה הציבורית להגיש ראיות חדשות בארבעה נושאים, כשאחד מהם היה נושא זה, והבקשה היתה להגיש הודעות ונתונים מחקירתו של א"ח. הפרקליטות התנגדה להוספת ראיה זו, בעיקר משום שגרסתו של א"ח נחקרה במשטרה ונמצאה חסרת בסיס בכל הנוגע לרצח המנוחה, ומשום שדובר בגרסה כבושה שמסר א"ח בשעה שהיה לו לכאורה מניע להעליל על בת-זוגו לשעבר. בית המשפט העליון, בהחלטה מיום 17.3.13, דחה את הבקשה להוספת ראיה זו, אף כי הורה לביהמ"ש המחוזי לגבות שתיים מהראיות האחרות שגבייתן התבקשה.
 
מלבד זאת, נשוב ונדגיש כי 6 מתוך 7 שופטים שדנו בתיק השתכנעו חד-משמעית שזדורוב הוא הרוצח של תאיר ראדה ז"ל. 

 להלן  הרחבה על ההשתלשלות הנוגעת לעניין:
 בשנת 2012, שש שנים לאחר הרצח של תאיר ראדה ז"ל, טען א"ח כי בת-זוגו לשעבר א' סיפרה לו כבר ביום הרצח שרצחה את תאיר ז"ל, אז גם שיתפה אותו בפרטים אודות האופן שבו ביצעה את הרצח והראתה לו לדבריו את הסכין ששימשה אותה וכן את בגדיה המגואלים בדם. לדבריו, הוא לא סיפר את הדברים לאיש כיוון שחשש לחייו. בעקבות התלונה נפתחה חקירה משטרתית. א' נעצרה, נחקרה ושללה מכל וכל את הטענות. בהודעתה סיפרה כי לאחרונה נפרדה מא"ח לאחר תקופה בת כעשר שנים. לטענתה, מאז נפרדו א"ח מאיים להרוס את חייה, כנקמה, הוא שולח לה מסרונים בעלי אופי מאיים, והעלה לפייסבוק תמונות עירום שלה. כן התברר כי בגין האירועים הללו ועוד טרם פנייתו של א"ח, הגישה א' תלונה במשטרה שם הוסיפה וטענה כי במהלך השנים בהן היתה בת זוגו, א"ח נהג בה באלימות קשה וכן תיארה שני מקרים בהם אנס אותה וביצע בה מעשה סדום. בהמשך, ביטלה א' את התלונה לאחר שסברה כי א"ח השלים עם הפרידה.
 
לאחר זמן קצר א' נעצרה בשנית בגין ניסיון לתקיפת אחד מהעדים שמסרו הודעה בתיק וכן בגין תקיפת שוטרים. לשכת התביעות המשטרתית הגישה נגדה כתב אישום במסגרת מעצר. לאור גרסתה במשטרה והתנהגותה באירוע התקיפה, היא נשלחה להסתכלות בתנאי אשפוז, כאשר ההבחנה הראשונית היתה שמדובר באישה עם קווי אישיות גבוליים, בעיות בהתנהגות וחשד למצב פסיכוטי פעיל. בהמשך, נשלחה להסתכלות נוספת בבית החולים שער מנשה, שם נקבע כי היא סובלת ממצב פסיכוטי ואינה כשירה לעמוד לדין וההליכים נגדה הופסקו.
 
גרסתו של א"ח, באשר לפרטים ששמע מא' וכן לראיות החפציות אשר לדבריו, ראה באופן ישיר, נחקרה עד תום ע"י ימ"ר צפון (יחידה אחרת מזו שחקרה את הרצח). כאמור, תוצאת החקירה הנרחבת שנערכה היתה כי מלבד גרסתו של א"ח - העומדת מול גרסתה של א' יחד עם המניע הנטען להפללתה, אין כל ראיה, ישירה או עקיפה, הקושרת את א' לרצח המנוחה. החקירה הנרחבת לא העלתה ממצאים אובייקטיביים כלשהם התומכים במעורבותה של א' ברצח המנוחה. לא זו בלבד, אלא שחלק מפרטי הגרסה  שמסר א"ח לכאורה מפיה, אף נסתר בממצאים אובייקטיביים ולא תאם את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת.

הרקע להגשת התלונה, כמו גם הפרטים שעלו לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג מלמד כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע מערכת יחסים מעורערת ואף פתולוגית בין שני בני זוג, שאף אחד מהם אינו יציב בנפשו. התברר כי כחודשיים קודם לכן יזמה א' את פרידתם, ומבדיקת המחשב והטלפון הנייד של א"ח נמצא כי מאז הפרידה יחסו כלפיה היה אובססיבי. עוד התברר כי א"ח תכנן מבעוד מועד את הגשת התלונה בגין מעורבותה כביכול של א' ברצח המנוחה. במחשבו נמצא קובץ word המהווה מעין "ניסוי כלים" או "טיוטה" של הגרסה שמסר בחקירתו. הטיוטה כללה פרטים אשר פורסמו באמצעי התקשורת אודות הרצח, ונמצאו מספר סתירות בין תוכנה לבין הגרסה הסופית שמסר בחקירה.
 
בניגוד לטענה שעלתה, כי לא' יש "דחף" לחתוך מעיהם של אנשים ולהיכנס לתוכם ובניגוד לגרסה שמסר א"ח לפיה היא נשכה את המנוחה בצווארה, לא נמצא כל חתך על בטנה של תאיר המנוחה, ואף לא נמצאו סימני שיניים או דנ"א זר בגרונה. לא נמצאו אף שאריות דנ"א זר מתחת ציפורניה, או טביעות אצבע התואמות את אלה של א' בשום מקום בבית הספר. עוד עלה בחקירה כי הסכין שא' עשתה בה שימוש, לפי הסיפור שסופר, כלל לא היתה ברשותה בזמן הרצח אלא הוחרמה על ידי המשטרה כחצי שנה קודם לכן, ולא נמצאה כל ראיה כי רכשה סכין זהה נוספת.

אין מחלוקת כי במשך 6 שנים ועד לפרידה הבעייתית ולרגע בו נודע לו כי א' נמצאת בקשר עם חברו, א"ח לא סיפר לאיש על טענתו כי א' התוודתה בפניו על הרצח. הוא המשיך לחיות עמה במשך תקופה זו כרגיל, עד שנפרדו מיוזמתה. עובדה זו מעלה תהיה של ממש כיצד המשיך א"ח לחיות חיים זוגיים עם מי שהתוודתה בפניו, כביכול, כי רצחה ילדה בנסיבות מזעזעות.
 
למעשה, גרסתו היתה גרסה כבושה ללא הסבר סביר, שנמסרה בנסיבות בהן קיים לכאורה מניע חזק להעללה, ולאחר שפרטים רבים הכלולים בה כבר פורסמו בהרחבה באמצעי התקשורת שא"ח נחשף אליהם ואינם מהווים – נכון לעת מסירת הגרסה, פרטי חקירה מוכמנים. מעבר לכך, הסיפור שמסר א"ח על הדרך בה ביצעה כביכול א' את הרצח הוא בלתי הגיוני על פניו. לדבריו, א' יצאה לבית הספר כשהיא לבושה בגדי גבר, פאה פורימית ונעלי עקב סגולות, נכנסה לבית הספר, רצחה את המנוחה ויצאה מבלי שאיש הבחין בה. אף אחד מעשרות הנוכחים בבית הספר שנחקרו לאחר הרצח, והתבקשו לתאר דמות או דבר חריג שראו, לא תיאר דמות הדומה לתיאור החריג ביותר שמסר א"ח.
 
בשולי הדברים יצוין, כי נוכח ההפרעות הנפשיות מהן סובלים לכאורה שני בני הזוג, לא ניתן לשלול גם את האפשרות כי א' סיפרה לא"ח בסיטואציה כלשהי, במסגרת מערכת היחסים האלימה והפתולוגית ששררה ביניהם, כי היא מעורבת ברצח (גם אם לא סיפרה את כל הפרטים שמסר א"ח בהודעתו, שחלקם הופרכו לחלוטין), ולא ניתן לשלול אפשרות כי א"ח מאמין או שכנע עצמו שהיא אכן הרוצחת מבלי שסיפרה לו דברים אלה.

לסיכום, מדובר בעדות שנגבתה על ידי המשטרה זה מכבר, נחקרה ביסודיות, ולא נמצא בה ממש. ההגנה ביקשה להגיש עדות זו לבית המשפט העליון והבקשה נדחתה מכל וכל.