בקשה להארכת מעצר | 09/01/2007

1

 

   

בתי המשפט

מ  001077/07

בית משפט השלום עכו

 

09/01/2007

תאריך:

כב' השופטת רונית בש

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המבקשת

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

זדורוב רומן ולדימיר

 

החשוד

שפיגל דוד

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נציג המבקשת – הגב' איריס אורון

החשוד - הובא

הסניגור – נוכח

נוכחים:

 

פרוטוקול

החשוד:

אני מאשר שעו"ד שפיגל דוד  מייצג אותי בהליך זה.

 

נציגת המבקשת:

אין התנגדות לקיום הדיון בדלתיים פתוחות, נוכח העובדה שלא קיים חשש לכך שיתגלה החומר הראייתי החדש במסגרת הדיון שיתקיים היום.

 

הסניגור:

מצטרף לדברי ב"כ המבקשת ומבקש לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות.

 

נציגת המבקשת:

חוזרת על הבקשה. מציגה לעיון בית המשפט את תיק החקירה.

מגישה דו"ח סודי עדכני. סומן רב/1. אתמול היינו אצל המשנה של היועמ"ש, עו"ד יהושע למברגר, אשר אישר לנו את הארכת המעצר מעבר ל- 30 יום, למשך 12 ימים נוספים.

לבקשת חברי, מייד לאחר סיום הדיון היום, נפנה לעו"ד למברגר יהושע, על מנת לברר בדבר כתב ההסמכה שניתן לו ע"י היועמ"ש ואשר האציל לו את הסמכות למתן האישור הנדרש לצורך הליך זה.

 

נציגת המבקשת עונה לשאלות ב"כ החשוד, לאחר שהוזהרה:

ש.         בבקשת המעצר הקודמת הגשתם בפני ביהמ"ש הנכבד פעולות חקירה לביצוע תחת הכותרת "מידע סודי" שברצונכם לבצע וביהמ"ש קצב לכם זמן. מה עשיתם מאז הדיון הקודם?

ת.         מה שעשינו מפורט בדו"ח הסודי שסומן רב/1.

ש.ת.     ביצענו את פעולות החקירה שמפורטות בדו"ח רב/1 בזמן שקצב לנו ביהמ"ש.        

ש.         יצאתי נלמד, כי בדו"ח החדש ישנם צורכי חקירה חדשים לחלוטין, שאינם חופפים ואינם תואמים בכלל את מה שהיה בדו"ח הקודם?

ת.         בדו"ח הסודי מצויין מה עשינו, מה אנחנו עושים ומה אנחנו אמורים לעשות. בעקבות מה שהיה בדו"ח הסודי הקודם, צצו פעולות נוספות והן נזכרות בדו"ח החדש ועלינו לבצע אותן.

ש.         חקרתם או תשאלתם את החשוד מאז הארכת המעצר האחרונה?

ת.         לא.

ש.         קיבלתם את כל ממצאי המעבדות למינהם?                     

ת.         לא.

ש.ת.     כמו שאמרתי בהתחלה, אלה פעולות שצצו בעקבות מה שחקרנו אז, ולכן אני מגישה גם את הדו"ח הקודם. האחד קשור בשני.               

ש.         האם יש מצב לכך שלא ביצעתם פעולות חקירה שהייתם צריכים לבצע זה מכבר?

ת.         לא.

ש.         אבקש שתתני הסבר מדוע חיפוש במזבלה צריך להיעשות 20 יום לאחר מה שנמסר ומה שאתם ידעתם ומה שהייתם אמורים לעשות אם הכל פועל יוצא של חקירה חדשה?     

ת.         התשובה מצויה בדו"ח הסודי.

 

נציגת המבקשת מסכמת:

חוזרת על הבקשה. בקלסר החקירה, הנמצא ברשותי, מרוכז כל החומר המתומצת של כל הדיונים, כולל הפרוטוקולים, חקירת החשוד והמדובב, תמלילים וכו'.


הסניגור מסכם:

לא חדש לנו שיש שחזור, הודאה, כל מה שצריך להכנת כתב אישום. האמת המשפטית, מבחינה זו יש להם הודאה, שחזור, מדובב, הכל ידוע כבר לבית ישראל ומן הסתם גם לכב' ביהמ"ש. לכן, מבחינת הצורך להתגבר על חשד סביר כמו שציווה המחוקק בסעיף 13, אז עברנו את המשוכה הזאת ולכן גברתי, אני מסכים לצורך דיון זה, שקם החשד הסביר הנדרש לצורך הליך זה.

לגופו של עניין, אני מעיין בבקשה שהוגשה בפני מותב זה שמעוגנת בסעיף 17 (ב), קרי בקשה הנסמכת על אישור של היועמ"ש ונמצאתי למד, הדברים מופיעים בכתובים, מבלי צורך לשער איזה שהן השערות, שאנחנו לא נמצאים בגדרו של סעיף 13(ג), שזאת העילה שמצדיקה ומעגנת הארכת מעצר לצורכי חקירה. מה שהיום הוגש בפני גברתי, ראה זה פלא, "לצורכי חקירה". זאת בקשה פרופר לצורכי חקירה, הוגש דו"ח סודי. אמרה גם נציגת המבקשת המלומדת שדבר נולד מדבר וכי יש צורך בחקירה נוספת. הבקשה היום, כב' השופטת, היא בקשה לצורכי חקירה היא לא בקשה. זה שיש עילות מעצר זה בסדר, על זה אין חולק, הם לא צריכים לשכנע את המשוכנעים יש עילת מעצר, אולם לא לצורכי חקירה. אני למד זאת גם מהבקשה של המשנה ליועמ"ש. אני אומר את זה לצורך האיזון שביהמ"ש יעשה כאשר הוא ישב על המדוכה כמה זמן ייקצוב להם לצורכי השלמת החקירה. אז אם אין צורכי חקירה ויש רק עילת מעצר, אז הזמן שביהמ"ש צריך לקצוב צריך להיות בהתאם.

חשש לשיבוש הליכי משפט – מה אנחנו יכולים לשבש. את מה? את ממצאי המעבדה. מה שהגיע, אנחנו ההיפך אנו רוצים שזה יפורסם לאלתר. אנו תומכים בכך. ומה אנחנו עוד יכולים לעשות ולשבש אם יש להם הודאה ויש להם שחזור ויש להם את מה שהם טוענים ואנחנו אומרים: "כן, זה מה יש". אנחנו נמצאים באיזה שהוא שלב ואני נאלץ לחזור על זה חזור ושנו, באיזה שהוא מצב משפטי אבסורדי. מבחינת ההליך המשפטי יש בקשה שמעוגנת בחוק. מאידך גיסא, יש חומר חקירה שהיה בו כשלעצמו כבר לפני 12, 15 או 16 יום לבוא בפני ביהמ"ש לפחות עם הצהרת תובע אם לא עם כתב אישום. למה ההתערבות של היועמ"ש. הרי שלשיטתם יש להם תיק תפור. זה שמענו מזמן. אז מדוע לא לבוא בידיים נקיות לביהמ"ש ולומר מה שהצהרנו זה מה יש, מגישים הצהרת תובע, אבל אי אפשר למשוך את המצב הזה הבלתי נסבל הזה מבחינת חירותו של אדם וכבודו וכל מה שעולה מחוק היסוד ומעבר לזה, באמצעים מלאכותיים, שכל בר בי רב יכול להבחין שאין בהם ממש. הרי הצהרת תובע הייתה אמורה להיות מוגשת זה מכבר. מה הם חוששים? ממצאים חדשים שיתגלו. ישנו הליך שקוראים לו תיקון כתב אישום והוספת עדים ובא לציון גואל. איני יכול לדעת היום עם מי מותר לחשוד לדבר, מי עד תביעה וכו'. זאת פגיעה פרופר בהגנת נאשם. זה דבר שהוא מוצדק לכשעצמו כאשר יש צורכי חקירה וכאשר לא הגיעו לממצאים שיש בהם כדי להגיש כתב אישום. בכל מקרה, הבסיס לכתב האישום קיים לפני יותר מ- 12 – 13 יום או אפילו יותר. הודאה, שחזור, מדובב, פח"מים לשיטתם. בשביל מה הבקשה של היועמ"ש היום.

אשר על כן, אני סבור שיש מקום ולא בכדי ביקשתי כבר מהדיון הקודם שביהמ"ש יהיה פונקציה מבקרת, כי אני צפיתי את הנולד. אני מבקש מביהמ"ש שישב כפונקציה מבקרת, כי נבצר ממני להצביע לביהמ"ש איפה מפורסם, מה יש מה אין ואיפה לא מפורסם. אבל שהפעם זה יהיה, אם קוצבים לו ימים נוספים, שיהיה בהתאם ובאמת ובתמים מה שנדרש. יותר מזה אי אפשר יותר להמשיך, זה בלתי נסבל. זה עבר כל פרופורציה של התייחסות לכבוד האדם וחירותו.

 

בשלב זה יוצא ביהמ"ש להפסקה על מנת לעיין בחומר החקירה, שהוצג בפניו על ידי נציגת המבקשת.


 

החלטה

 

החשוד נעצר ביום 12/12/06 בשעה 18.30 .

 

מונחת בפני כעת בקשה חמישית להורות על הארכת מעצרו של החשוד על ידי בימ"ש, זאת מכוח סעיף 13 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו -  1996  ומכוח סעיף 17 (ב) לחוק הנ"ל.

 

יובהר כי החשוד עצור בגין תיק זה תקופה של 30 יום ולפיכך נדרש על פי סעיף 17 (ב) הנ"ל, אישורו של היועמ"ש לצורך הגשת בקשה למעצר נוסף של החשוד.

 

אישור מטעם היועמ"ש מונח בפני, ולפיו ניתן האישור להגשת הבקשה להארכת מעצרו של החשוד ל – 12 יום נוספים.

 

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, שוכנעתי כי קיים חשד סביר לכך כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו, עבירה של רצח מכוח סעיף 300 (א) (2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

 

חומר הראיות שבתיק החקירה מעלה חשד סביר לכך כי החשוד רצח ביום 6/12/06 את הילדה תאיר ראדה בבניין בית הספר "נופי גולן" בקצרין, מקום בו עבד החשוד.

 

הסניגור, ברוב הגינותו, אישר את קיומו של החשד הסביר הנ"ל הנדרש לצורך הדיון בהליך זה, ולפיכך אין מקום להכביר במלים בנקודה זו.

 

עוד אוסיף לאמור לעיל, כי, בנסיבות העניין, נוכח מהות העבירה המיוחסת לחשוד ונוכח האמור בדו"ח ר.ב./1, הרי  שקיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד בשלב זה יביא הן לסיכון בטחונם של אחרים והן לשיבוש מהלך החקירה .

 

יודגש כי החשש לשיבוש מהלך החקירה בשלב זה, נעוץ בין היתר בפעולות חקירה שבכוונת המבקשת לבצע, כמתואר בדו"ח ר.ב./1 .

 

לאחר שנבחן קיומו של החשד הסביר בהליך זה וקיומן של עילות המעצר הנ"ל, ובהמשך לטיעוני הסניגור בפני, מהם לא עולה כל הצעה לחלופת מעצר בשלב זה, הנני בדעה כי ראוי להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על הארכת מעצרו של החשוד לתקופה נוספת, זאת על מנת שיהא סיפק בידי המבקשת להמשיך ולבצע את פעולות החקירה העולות מהדו"ח ר.ב./1 .

 

לא נעלמה מעיני העובדה כי החשוד נתון במעצר מזה תקופה ארוכה של חודש ימים, וכי חירותו של החשוד נשללת במשך תקופה שאינה תקופה של מה בכך, אולם יש לציין כי המבקשת פועלת בתיק זה באינטנסיביות לצורך הבהרת התמונה הראייתית על ידי ביצוע פעולות חקירה שונות ומגוונות. עוד אוסיף בנקודה זו, כי אף בתקופה מאז הדיון בבקשה האחרונה להארכת מעצרו של החשוד, בוצעו על ידי המבקשת פעולות חקירה שונות, וניתן לומר כי יש בחלקן על מנת לחזק את החשד הסביר העולה בתיק זה כנגד החשוד בגין ביצוע העבירה הנ"ל.

 

אשר על כן, לסיכום, ובתיתי את הדעת גם לצורך בפיקוחו של ביהמ"ש בדבר אופן מהלך החקירה בתיק זה, וכן בתיתי את הדעת לכך שהחשוד נתון במעצר מזה תקופה של 30 יום, הנני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד לתאריך 15/1/07  בשעה 16.00 .

 

ניתנה היום י"ט בטבת, תשס"ז (9 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

                                                                               

רונית בש, שופטת

 

 

 

001077/07מ  114 ציפי ויסמן