בקשה למעצר עד תום ההליכים | 15/01/2007

1

 

   

בתי המשפט

מ  001149/07

בית משפט השלום עכו

 

15/01/2007

תאריך:

כבוד השופט זיאד סאלח

בפני:

       

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המבקשת

 

 

 

 

 

  ג  ד-

 

 

 

זדורוב רומן ולדימיר

 

החשוד

דוד שפיגל

ע"י ב"כ עוה"ד

 

 

ב"כ המבקשת: רס"ב איריס אורון

החשוד: הובא

הסניגור: נוכח

נוכחים:

 

פרוטוקול

החוקרת:

חוזרת על הבקשה. מגישה הצהרת תובע. החקירה הסתיימה. ישנה כוונה להגיש כתב אישום + בקשה למעצר עד תום ההליכים. מגישה דו"ח סודי ובו פירוט פעולות החקירה שבוצעו. הוגש וסומן ב/1.

קיים צו איסור פרסום שהוא בתוקף עד ליום 17/1/07, או עד ליום הגשת כתב האישום, הכל לפי המועד המוקדם. אני מציעה להשאיר אותו בתוקף עד ליום 17/1/07.

 

הסניגור:

משהחקירה הסתיימה, אין מקום להשאיר את צו איסור הפרסום בתוקף. לפיכך, אבקש לבטל אותו.

 

מר יוסי מזרחי - ערוץ 2:

אני מדבר בשמי ובשם כל הערוצים האחרים. לאור כך כי החקירה הסתיימה, אין כל סיבה להשאיר את צו איסור הפרסום על כנו.

 

החוקרת:

בדיון שהתקיים בפני כב' סגן הנשיא, השופט מר ר.ש. צמח, ניתן על ידו צו איסור פרסום עד ליום 17/1/07 או עד להגשת כתב האישום. אבקש שהצו ישאר על כנו. חוץ מזה, ברצוני להעיר, כי אנו דנים היום בבקשה למעצר ולא בצו איסור הפרסום.

החלטה

סניגורו של החשוד הגיש בקשה להסרת צו איסור הפרסום.

 

כפי שהודע לי על ידי ב"כ המשטרה כמו גם מכלי התקשורת, ניתן בפרשה הזו צו איסור פרסום.

 

דרך המלך היא לקיים דיונים בפומבי, כאשר ביהמ"ש רשאי מטעמים הנקובים בסעיף 68 לחוק בתי המשפט לקיים דיונים בדלתיים סגורות.

 

כן, עפ"י סעיף 70 (ה) לחוק בתי המשפט, רשאי ביהמ"ש לאסור כל פרסום בעניין פעולות חקירה, כאשר הטעם לכך, למעשה היחידי, הוא לא לשבש חקירה.

 

משהחקירה הסתיימה, נראה לי, כי הטעם להשארת צו איסור הפרסום על כנו, פג.

 

לפיכך, אני מבטל את צו איסור הפרסום שניתן בזמנו ע"י כב' סגן הנשיא, השופט מר ר.ש. צמח.

 

אקיים את הדיון בהארכת המעצר שלא בדלתיים סגורות.

ניתנה והודעה היום, כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

 

זיאד סאלח, שופט

החוקרת:

לגבי צו איסור הפרסום - אבקש לדון בבקשה שכזאת כאשר תוגש בקשה מתאימה. אבקש שצו איסור הפרסום כפי שניתן ישאר על כנו. אבקש לעכב את ביטול הצו.

החלטה

כאמור, קבעתי כי אין כל טעם בהשארת צו איסור הפרסום על כנו, כך שבקשת החוקרת לעכב את ביצוע הביטול נדחית בזאת.

 

ניתנה והודעה היום, כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

זיאד סאלח, שופט

 

 

החוקרת משיבה לשאלות הסניגור:

ש.ת.     לא כל ממצאי הדי.אן.איי הגיעו.

ש.         ממצאי הדי.אן. איי שיש באמתחתם ואני מתכוון למימצאי הדי.אן.איי שנתפסו בזירת         הרצח, בשירותים למעלה, האם בממצאים האלה יש בהם כדי לקשור את החשוד לרצח?

ת.         כן.

ש.         ברמה שקבועה עפ"י החוק או בהסתברות מסוימת?

ת.         בהסתברות גבוהה.

ש.         זה נכון שיש עדות בתיק החקירה של נערה, שמספרת שהיא נכנסה או רצתה להיכנס לתא   השירותים, אותו תא ששם שהתה תאיר ז"ל, וכל נערי התריע שהתא תפוס?

ת.         נכון, נחקרה אחת כזאת.

ש.         זה נכון שעדות נוספת, של נערה נוספת, מספרת שנכנסה בסמוך לאותה נערה לתא   השירותים, קרי זירת הרצח, וראתה מריחה אחת של דם על המראה?

ת.         נכון, נאמר כזה דבר.

ש.         זה נכון שאותה נערה מספרת בעדותה בפני משטרת ישראל, כי ראתה נער בורח מהזירה?

ת.         לא ידוע לי.

ש.         ידוע לך על עדות אחרת, שמספרת על נער או נערים שנראו נמלטים או בורחים מהזירה?

ת.         אולי שהשאלה שלך תהיה ספציפית יותר. ישנן עדויות כאלה וישנן עדויות שראו גם את       החשוד שם. אז מה?

ש.         יש עדות של מאן דהוא שראה את החשוד יורד מזירת הרצח?

ת.         יש עדות של מישהו שראה את החשוד עולה לזירת הרצח.

ש.         זה נכון שיש עדות של המעביד של החשוד, שבאותו יום תלו תמונות על הקיר במסדרון       ביה"ס?

ת.         הגרסה הזאת נבדקה והופרכה.

ש.         זה נכון שמי שראה אליבא דה אותן עדויות, שאת אמרת שיש כאלה וכאלה, אני מדבר על    אותן אלה שראו את החשוד כביכול עולה, שלא ראו את החשוד הזה עם כתמי דם כלשהם        או משהו חשוד או נראה חריג בהופעתו או בהתנהגותו?

ת.         כל הקושר את החשוד לרצח נמצא בזירה היכן שנמצאה גופתה של תאיר ז"ל. אותם           ממצאים קושרים את החשוד לרצח כמעט בוודאות.

 

ש.         ערכתם חיפוש, חבל שאחרי 30 יום, בעקבות אותו חיפוש מצאתם סכין, מצאתם בגד או      משהו ששייך לחשוד?

ת.         נמצאו מספר פריטים שנשלחו לבדיקה. טרם הגיעו תוצאות.

ש.         את יכולה לומר לכב' ביהמ"ש איזה ממצאי מעבדה, אני מדבר על הממצאים הביולוגיים,    שנשלחו לארה"ב וטרם חזרו?

ת.         נשלח שיער למעבדה בארה"ב.

הערת ביהמ"ש:

תחילה ביקשה החוקרת שלא להשיב על השאלה, אולם בעקבות הערת ביהמ"ש כי עליה להשיב  על השאלה, היא השיבה כי מה שנשלח לבדיקה במעבדה בארה"ב, זה שיער שנמצא בזירת הרצח.

 

החוקרת:

אני חייבת לציין שאנו מנהלים משפט הוכחות.

 

החוקרת ממשיכה להשיב לשאלות הסניגור:

ש.         את יכולה לספר לביהמ"ש, לשיטתכם, מה המניע לרצח?

ת.         גם אנחנו לא יודעים.

ש.         לצערינו הרב, שמענו על אירוע נוסף של רצח מזעזע של הילדה מעיין בן-חורין ז"ל, שהיה    לפני מספר ימים. גם שם יצאתם בהצהרה שאין קשר בין שני המקרים. בדקתם ממצאים     או יש בידיכם ממצאים ביולוגיים לא ממצאים אחרים של דפוס פעולה, של שיטה או של      חבטה או זירה אחרת, ממצאים ביולוגיים, קצוות שיער, אולי חלקי עור מתחת       לציפורניים כתוצאה ממאבק, שיש בהם כדי לקשור על ממצאים ביולוגיים שנמצאו      בזירת הרצח של תאיר ז"ל?

ת.         אני מבקשת להזכיר לחברי שבתיק של מעיין ז"ל יש צו איסור פרסום.

 

הסניגור מסכם:

אכן הבקשה להארכת מעצר בפני כבודו היא על בסיס 17(ד), אבל סעיף זה לא הופך את ביהמ"ש לחותמת גומי. 17 (ד) מנוסח אליבא דה זכרוני, רשאי ביהמ"ש, יצאנו נלמדים כי כל בקשה לגופה. אני מבקש מביהמ"ש, הגם שמדובר בתיק תקשורתי מאוד ובמקרה מזעזע אליבא דה כולי עלמא, המילה "רצח", איננה מאגית או אין בה כשלעצמה כשמפריחים אותה לחלל ביהמ"ש כחותמת גומי. הואיל וחיכינו לרגע המיוחל הזה של הצהרת תובע כדי שנוכל סוף סוף לראות את חומר החקירה, לגשת לזירת האירוע, לראיין עדים שלנו, דבר שנבצר מאיתנו, שמא אנחנו נעבור בלא משים עבירה של שיבוש הליכים, היום אני מקווה שניתן יהיה לעשות את זה. בנסיבות אלה, והואיל וביהמ"ש יושב כפונקציה מבקרת לפי בקשתי עוד מהמעצר הראשון, ואשר צורכי שלילת חירותו של חשוד, אנו עותרים בפני ביהמ"ש לשקול אם אכן בנסיבות דנן מוצדק להאריך את מעצר החשוד ב- 5 ימים, לאחר שפרקליטות מחוז הצפון מלווה את התיק מזה 20 יום ויותר. כאשר היא מעורה בכל חומר החקירה כבר, ואפילו טרחה להגיש בפני כב' ביהמ"ש דו"חות שעוגנו כדו"חות סודיים, דבר המצביע על מעורבותם של פרקליטי המחוזי בליווי התיק. לכן, בנסיבות אלה, ולאחר כ"כ הרבה זמן, אני חושב ש- 5 ימים זה מוגזם על מנת לאפשר להם את הגשת כתב האישום. אני משאיר את זה כמובן לשיקול דעת ביהמ"ש, בהתאם לנסיבות וכפי שימצא לנכון ראוי וצודק בנסיבות העניין.

החלטה

ביום 6/12/06 נקטפו חייה של הנערה תאיר ראדה ז"ל, שהייתה תלמידת כיתה ח' בביה"ס בעיר קצרין, והיא בדמי ימיה.

 

המשטרה מחשידה את החשוד שבפניי, רומן זדורוב, בביצוע הרצח של אותה נערה.

 

מדובר בהארכת מעצר שישית, כאשר החשוד עצור החל מיום 12.12.06.

 

שופטים קודמים דנו בהארכות המעצר הקודמות, החליטו כי קיים בסיס לחשד והאריכו את מעצרו של החשוד עד להיום.

 

בדיון של היום הוגשה בפניי הצהרת תובע, על פי סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, על פיה עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום בגין עבירת רצח עם בקשה למעצר עד תום ההליכים הפליליים.

 

כן הוגשה, לאור כך כי תקופת המעצר הכוללת חרגה מתקופה של 30 יום, גם אישור היועמ"ש להאריך את מעצרו של החשוד שוב.

 

לאחר עיון בתמצית החקירה, כמו גם לאחר שמיעת באי כוח הצדדים, עולה כי קיימת שרשרת של ראיות שיש בה כדי לקשור את החשוד לעבירה המיוחסת לו. אותה שרשרת מורכבת, בין היתר, מדברים שהחשוד אמר בפני מדובב משטרתי, מהודאה שלו שנמסרה לשוטר, משחזור של המעשה שנעשה בפני מצלמות וכן ממצאים או ראיות נוספות, שיש בהן, אליבא עמדת המשטרה, כדי לחזק את ההודאה.

 

הבנתי כי נמצאו בזירת הרצח ממצאים שיש בהם כדי לקשור את החשוד לעבירה המיוחסת לו, אך לא מדובר בקשר של 100% כי אם בהסתברות גבוהה. לפי דבריה של החוקרת הנכבדה, אותה קשירה יכולה להגיע עד כדי 90%.

 

עד היום היה צו איסור פרסום לגבי פרטי החקירה, כאשר עפ"י החלטה קודמת הסרתי את אותו צו איסור פרסום. אוכל לצין לפרוטוקול, כי ממצא אחד הוא טביעות נעליים אשר, לכאורה, נמצאו על מכנסיה של הנרצחת כאשר אותן טביעות שייכות לחשוד בהסתברות גבוהה.

 

אמנם הוגשה הצהרת תובע, אך ביהמ"ש עדיין מחויב לבדוק ולהחליט באם קיימות ראיות לכאורה, על-מנת לבסס כתב אישום. אכן, הראיות הקיימות, כפי שפורטו לעיל,יש בהן כדי לבסס כתב אישום נגד החשוד כאשר סיכויי ההרשעה סבירים ואף מעבר לכך.

 

למען הזהירות, גם האמת המשפטית, אין בדברי הנ"ל כדי לומר כי הרשעתו של החשוד בעבירה המיוחסת לו הינה וודאית. עדיין ביהמ"ש, שישמע את המשפט עצמו, יצטרך לעבד את הראיות שנאספו עד כה וגם לעמתן עם ראיות אחרות שיובאו על ידי החשוד, ובסופו של הליך ייקבע אם אשמתו של החשוד הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ובין אם לאו.

 

לצורך הדיון בבקשה זו, קבעתי כאמור, כי אכן קיימות ראיות לכאורה.

 

כן, לאור חומרת העבירה, למעשה מדובר בעבירה החמורה ביותר שבספר העונשין, קיימת עילת מעצר עד תום ההליכים הפליליים נגד החשוד.


 

אי לכך, אני מאריך את מעצרו של החשוד, על מנת לאפשר הגשת כתב אישום + בקשה למעצר עד תום ההליכים,  עד ליום 18/1/07 שעה 14.00.

 

ניתנה והודעה היום, כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

 

זיאד סאלח, שופט

001149/07מ  114ענת ויצמן-אמזלג