רפ''ק יורם אזולאי - עד התביעה מס' 1 חלק א | 17/06/2007

 

עד תביעה מס' 1 רפ"ק יורם אזולאי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:           

ש.תאמר לנו מה תפקידך במשטרה ומה היה תפקידך במסגרת החקירה בתיק זה של רצח המנוחה תאיר ראדה

ת.אני ראש מחלק תשאול של היחידה המרכזית של מרחב גליל, היחידה שאחראית על חקירת פשעים חמורים בתחום מרחב גליל, בגדול אני מוניתי לראש הצח"מ אבל בגלל מתח דרגה, בגלל שהצח"מ היה בהיקפים גדולים, ראש הצח"מ היה ראש היחידה ואני הייתי הסגן, שמו של ראש הצח"מ שמואל בוקר אבל אני ניהלתי את החקירה בפועל.

ש.ספר לנו איך בעצם נפתחה החקירה הזו, איך התקבל הדיווח על העדרותה ועל מציאת גופתה של המנוחה ומה נעשה

ת.אנו קיבלנו הודעה על ההעדרות בסביבות השעה 18:15 של המנוחה בתאריך6/12/06

ש.מיהי המנוחה

ת.המנוחה תאיר ראדה בת 14, אנו קיבלנו את ההודעה על העדרותה בסביבות השעה 18:20, היא מתגוררת בקצרין ולא חזרה לביתה מבית הספר

ש.איך קוראים לבית הספר

ת.נופי גולן, והיא לומדת בכיתה ח'

ש.התקבלה הודעה שהיא לא חזרה מבית הספר בתום יום הלימודים

ת.נכון. אנחנו עשינו איכון של הפלאפון ומצאנו שהיא נמצאת באיזור בית הספר. צוות מחלצים וחברים של בני המשפחה ושוטרים שהגיעו למקום, מי שהגיע קודם כל למקום זה אותם מחפשים ומצאו אותה בשירותי הבנות בבית הספר, בתא השני כשהיא משוספת בגרון ומפה אנו מקבלים את ההודעה כמובן בשעה 19:30, ימ"ר גליל מקבל את ההודעה ומקבלים את ההודעה שמדובר כנראה ברצח, אנו מקבלים את ההודעה ומארגנים את הכח ומתחילים לנוע לכיוון קצרין, הגענו בסביבות השעה 21:00 לקצרין

ש.הגעת למקום, מה ראית ומה דווח לך שהיה במציאת הגופה עצמה, מה דווח לך על ידי אנשים באיזה מצב מצאו את הגופה

ת.כשהגעתי לשם ראיתי הרבה מאוד שוטרים שנמצאים בסביבה, הרבה מאוד אזרחים ומחלצים שניסו לעזור, בני המשפחה ואחים של המנוחה שניסו להגיע אליה, ניסו לפרוץ בכח והיו בסערת רגשות גדולה מאד ואנחנו כמובן מנענו מהם להתקרב כדי שלא יהיה מצב של פגיעה בזירה, כמה שיותר בעדינות, כמובן שהייתה שם המולה ואני כשהגעתי הוריתי מיד על סגירה באיזור, אבל היה לי ברור שהגיעו הרבה אנשים לזירה, הרבה מחלצים כדי לנסות לעזור, הרבה מאוד אזרחים, הרבה מאוד שוטרים, הצוות הרפואי שהיה שם והיה לי ברור שהזירה צריכה להשמר עד כמה שאפשר, מרגע שבאתי נתתי הנחיה לשמור על הזירה עד כמה שאפשר

ש.מה לגבי האופן, המיקום המצב שבו נמצאה הגופה בתא השירותים

ת.תא השירותים השני היה נעול והמחלצים נאלצו לפרוץ את התא כדי להגיע למנוחה, כשאני הגעתי התא כבר היה פרוץ

ש.מבחינת סימני דם

ת.כל התא מלא דם, התזות של דם על הדלתות, על האסלה, על הקיר הימני, מיקוד של התזות דם על הקיר הימני

ש.ובשירותים עצמם מחוץ לתא

ת.גם כן היו סימני דם, ראינו שיש שם על פניו כל מיני עקבות של נעליים

ש.הרבה סימנים

ת.לא הרבה סימני דם אבל עיקר הדם היה בתא השירותים

ש.מה נאמר לך לגבי התנוחה שבה היא נמצאה ביחס למה שראית

ת.המנוחה הייתה מונחת על הצד הימני כשהיא נשענת על הקיר כשרגליה שמוטות, המצב שאני ראיתי את המנוחה היה המצב שמצאו אותה, לא הזיזו לפי מה שנאמר לי

ש.אתה דיברת על נושא של סגירת זירה, תעשה הבחנה בין שתי זירות, הזירה המיידית כלומר השירותים וזירה יותר רחבה של בית הספר או חלקים ממנו, מתי הזירה נסגרה ובהוראת מי

ת.הקומפלס של השירותים נסגר עד ליום הגשת כתב האישום ובהנחיית שלי, אף אחד וגם בית הספר לא יכול היה להשתמש בשירותים. כל שירותי הבנות היו סגורים עד להגשת כתב האישום

ש.מאיזה שלב

ת.התחילו לסגור כבר בטלפון כשהייתי בדרך לשם אבל כאשר הגעתי וידאתי ביצוע. כל האגף השמאלי של בית הספר נסגר יום למחרת הרצח, בית הספר יום למחרת הרצח פעל אבל האגף השמאלי של בית הספר נסגר והיה שם קצין מטעמנו שהוא זה שהחליט לא לאפשר לאף אחד להיכנס, אמרתי לו לא לאפשר לאף אחד להיכנס וביקשתי גם מהמורים יום למחרת הרצח שיעמדו עם השוטרים כדי למנוע מתלמידים וסקרנים להיכנס

ש.מתי נפתח האגף הזה

ת.האגף הזה נפתח, זה היה יום ראשון לאחר מכן

ש.באיזה יום בשבוע אירע הרצח

ת.ביום רביעי

ש.אתה הגעת לזירה, מי עוד מגיע לזירה באותו ערב ומה הפעולות שנעשות

ת.קודם כל מגיעה מעבדה ניידת לזיהוי פלילי, הגיעו טכנאי זיהוי, קצין הזיהוי

ש.מבחינת צוותים של מד"א, צוותים רפואים מתי הם הגיעו

ת.הצוותים הרפואיים הגיעו לפני שאני הגעתי, חלקם עדין היה שם כשאני הגעתי

ש.המעבדה הניידת הגיעה

ת.כן, המעבדה הניידת  ויחד עם טכנאי הזיהוי התחילו לדגום דם, ט.א, לקחת מדרסים, תפסו שערות, צילמו את הזירה

ש.אני מציגה לך תמונות שצולמו בליל הרצח על ידי מעבדה ניידת על מנת לשאול אותך אם מה שאתה רואה בתמונות תואם את מה שראית כשהגעת לזירה - אני מציגה לך לוח תצלומים שצולם ע"י רפ"ק ינאי עוזיאל, יש כאן מספר תמונות, של בית הספר והתמונות של הזירה עצמה מתחילה מתמונה מס' 9, תעיין בתמונות ותאמר לנו האם אתה רואה התאמה בין מה שאתה רואה כאן לבין מה שהיה כשהגעת לזירה – לוח הצילומים מוגש ומסומן ת/1 כפוף לעדות הצלם וכמוסכם

ת.בתמונה מס' 9 רואים את הקומפלס של השירותים, רואים את התא מס' 2  פרוץ. בתצלום מס' 10 – את סימני הדם,  בתצלום מס' 11- אנו רואים את האופן בו הייתה מונחת גופתה של המנוחה ממש כפי שנמצאה בתא השירותים. גם בתצלום מס' 12.

ש.לענין המצב של התא והמצב של המנוחה, האם זה תואם את מה שראית

ת.זה תואם את התנוחות שאני ראיתי

ש.אני עוברת איתך לצילומים מתמונה מס' 14 עד 40 זה תמונות תקריב של התמונה לאחר שהוציאו אותה מן התא. תעבור לצילום מס' 42 – מה אתה רואה שם ובאיזה מידה זה מתאים למה שראית בזירה

ת.כן. זו הדלת של התא השני, הדלת נפרצה על ידי המחלצים ורואים את סימני הפריצה.

ש.מה אנו רואים בתמונות הבאות החל מתמונה 43 והלאה

ת.בתמונה 43 אנו רואים את הדגימות וכל מה שנעשה שם, את ההתזות של הדם, את מצב הדלתות עם הדם עליהם ועד סוף לוח התצלומים רואים את סימני הדם. בתצלום מס' 50 רואים התזות של דם על הקיר הימני, התזות של דם אשר לפי המעבדה הניידת זה המיקום בו בוצע הרצח.

 

עו"ד שפיגל: אני מתנגד. נבצר מבינתי איך העד הזה שאינו מומחה להתזות.

 

עו"ד ענבר: הדברים נאמרו ביוזמת העד.

 

החלטה

 

אכן, האמור הנו נושא למומחיות.

 

עם זאת, נכון הדבר כי הדברים נאמרו ביוזמת העד.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.מתי בעצם הוקם הצח"מ ונפתחה החקירה באופן פורמלי

ת.בגדול עוד באותו לילה, מיד עם ההגעה שלנו, הגעת פיקוד המרחב והמחוז נפתח צח"מ, הצח"מ מנה 46 קצינים ושוטרים ממספר יחידות כאשר הוא מתבסס בעיקר על מחלק תשאול ימ"ר גליל ועל יחידות של נוער חשיפה גם של מרחב גליל וגם של מרחב עמקים וחוף

 

עו"ד ענבר: אני מציגה את כתב מינוי הצח"מ.

 

כתב מינוי הצח"מ מוגש ומסומן ת/2.

 

ש.חוץ מאשר חוקרים, איזה עוד מקצועות משטרתיים היו

ת.טכנאי זיהוי, בלשים וזהו.

ש.תאמר לנו מה פעולות החקירה שבוצעו במהלך אותו לילה ומה הכיוונים המיידים שהתחלתם לבדוק, מה חשוב לבדוק במצב כזה כשמתחילה חקירה

ת.חשוב לציין, זה רצח בטיפול בתיק שאנו לא מורגלים אליו. ילדה שנרצחת בבית הספר זה לא דבר שקורה כל יום במדינת ישראל. הדבר הראשון שהיה חשוב זה להבין מי הייתה הילדה ומה הדופק בבית הספר ולהבין את הלך הרוחות בבית הספר

ש.מה עשיתם באותו לילה

ת.בהתחלה התחלנו עם תחקור ראשוני, תחקור המחלצים, הפרמדקים, שיחות עם המחנכת, עם מורים כדי להבין מי זו תאיר ולמצוא להבין מה הייתה התנהגותה באותו יום, האם היה משהו חשוד כל מיני שיחות עם עובדים בבית הספר, סריקות נרחבות באיזור בית הספר

ש.מה חיפשתם

ת.את כלי הרצח, בגדים מוכתמים בדם, ראיות

ש.מה לגבי מי שמצא את הגופה, איתור חשודים

ת.כמובן שגבינו עדויות ממי שמצא את הגופה, כבר בלילה הראשון עלו כל מיני שמות של חשודים ממורים וכל מיני אנשים שהיו שם, דיברו איתנו על נער מסויים.

 

עו"ד ענבר: יש בתיק מספר חשודים שהם קטינים ואני מבקשת שלא ייאמרו השמות.

 

 

 

 

החלטה

 

עו"ד ענבר תגיש את שמות הקטינים בראשי תיבות על דף נייר במעטפה נפרדת שתומצא לתיק המוצגים.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.כשאתה אומר של שם קטין, תאמר ראשי תיבות על הדף ואת השם המלא

ת.ראשי תיבות של א.ר. הנער הזה נראה מתנהג בצורה חשודה באותו לילה ומורה מסויימת שפנתה אלינו אמרה שהוא מתנהג בצורה חשודה, אנחנו כמובן באותו לילה איתרנו אותו, זה לא היה פשוט, נאלצנו לעשות מסע דילוגים, הגענו אליו הביתה, בהסכמת אביו נעשה חיפוש, הוא מסר אליבי, נלקחו ט.א ונתפסו בגדיו כמו כן נבדק אליבי. נבדק גם אדם בשם רפאל כהן שאינו קטין. רפאל כהן הוא אדם תמהוני, הוא היה בתחנה עוד לפני שהגענו, מה שקרה איתו זה שהוא הגיע לתחנת קצרין בסביבות השעה 16:00 אחר הצהריים כאשר הוא מלא סימני דם וחבלות ביום הרצח והוא טען שהוא נשדד, הוא היה המום ולא ידע להסביר, בגדיו היו טבולים בדם, לא ידע להסביר איפה הוא נשדד ומתי ומאיפה החבלות, היה די מבולבל בתשאול הראשוני שלו, הוא הגיע להתלונן ואז כאשר שמעו בתחנת קצרין על הרצח, הלכו אליו הביתה, החזירו אותו לתחנה ותשאלו אותו, חקרנו אותו באותו לילה, הוריתי על מעצרו

ש.למה

ת.כי היינו חייבים לבדוק את הגרסא שלו, לבדוק אותו, לקחנו אותו לבדיקת חיים

ש.מה זה בדיקת חיים

ת.במכון לרפואה משפטית ממש בודקים את הגוף של החשוד, בבדיקה עלה שהחבלות הן ישנות והן לא טריות, הן לא מאותו יום וכי הדם שהיה על בגדיו זה הדם שלו

ש.עשיתם עוד איזה שהן פעולות לבדוק את האליבי

ת.כן. גם משכיר הבית שבו התגורר רפאל כהן אמר שהוא ראה אותו עם חבלות יום קודם לכן, ובהמשך הגיע אדם שראה אותו נשדד עם התיק שלו בת"א, הוא ראה אותו חוטף את המכה וכשהוא נפגע בת"א וכאשר הבנו שאין קשר בין האיש לבין הרצח, וצריך לזכור שאדם כזה שהוא תמהוני ומבוגר, אם הוא היה נכנס לבית הספר מיידית היו עולים עליו, בית הספר התגלה בסופו של דבר כמקום רגיש לאנשים זרים. הוא שוחרר כעבור מספר ימים.

ש.בבוקר למחרת מתחילים לחקור בצורה מסודרת, כמה זמן עבדתם ברצף סביב השעון מרגע הרצח

ת.מהרקע שהגענו ועד למחרת בסביבות 24:00 בלילה ירדנו למנוחה של כמה שעות, אבל מרגע שהגענו ועד למחרת ב – 24:00 בלילה, כשהגענו הייתה התחלת עבודה מיידית, הוקם הצח"מ חילקנו את העבודה וכל אנשי הצח"מ היו מזועזעים מהרצח, כולם היו חדורי מוטיבציה, הדברים נעו ולא היה צריך לדבר הרבה, אנשים עבדו סביב השעון עם המון רצון לגלות את הרוצח

ש.איך אתה מחלק את האנשים, איזה משימות

ת.אני מחליט על חלוקה של צוותים. כבר בלילה הראשון אני מתחיל להרגיש שיש שמועות שרצות בבית הספר, יש שמועה על כת שטן, יש שמועה על משתמשי סמים בבית הספר ויתכן שזה מה שראתה המנוחה ורצו למנוע ממנה לדבר, יש קבוצה גדולה של עובדי קבלן למיניהם ואז אני שם צוות של עובדים שיחקרו אותם, צוות שיחקור את כל התלמידים בקומה באותו קומפלקס

ש.המנוחה למדה במבנה בו היא נרצחה

ת.לא. המנוחה למדה במבנה אחר והיא הייתה שם באופן אקראי

ש.איזה עוד קבוצות היו

ת.תלמידי כיתות ט' למדו באותו יום במתחם הזה. בד"כ למדו שם תלמידי כיתות י', אבל תלמידי כיתה י' היו בטיול באותו יום ומונה צוות כדי לחקור את כל אלה שלא יצאו לטיול. תלמידי כיתה ט' למדו אותו יום במתחם של כיתות י' שיצא לטיול כי מדובר בלימוד בהקבצות.

ש.את מי עוד חקרתם

ת.חקרנו עובדי בית הספר, תלמידי כיתה י' שלא יצאו לטיול, חברים, רצינו לדעת מי המנוחה וצוות שחקר את תלמידי בית הספר ברנקו וייס

ש.מה זה בית ספר ברנקו וייס

ת.זה בית ספר חיצוני אקסטרני, תלמידים שנפלטו מהמסגרת הרגילה או מרצונם והבנו שחלקם לפחות מבלים די הרבה בבית הספר נופי גולן. בית הספר החיצוני ברנקו וייס נמצא בישוב בני יהודה, יש בו כמובן תלמידים מקצרין

ש.איזה עוד אנשים שנמצאים בבית הספר

ת.מורים למשל. הצוות שהיה אמור לחקור את המורים והעובדים. זהו בגדול היו הצוותים המיידים, היו 6 צוותים, 6-7 צוותים. כשאני אומר עובדים, אני מתכוון לעובדי נקיון בעיקר. עובדי הקבלן נכללו בהכללה של העובדים שציינתי

ש.למה בעצם חוקרים כל קבוצה כזו, מה רוצים להפיק, למה היה חשוב לכם לחקור את המורים?

ת.לגבי המורים היה חשוב לנו לדעת אם הם זיהו משהו חשוד, רצינו לחוש את הדופק של בית הספר

ש.למה חשוב לחקור את כל העובדים

ת.העובדים נמצאים כל הזמן, גם אחרי שעות העבודה, גם כשהתלמידים בכיתות בשעות הלימודים ויתכן מאוד שהם ראו או שמעו משהו וכמובן גם כחשודים פוטנציאלים

ש.למה עובדי נקיון

ת.עובדי נקיון הם כל הזמן מסתובבים ומנקים את השירותים, והיה חשוב לנו גם לסדר הזמנים

ש.תלמידים, למה היה חשוב לחקור את התלמידים שהיו בבנין

ת.תלמידים שלמדו בבנין יכלו להיות גם חשודים פוטנציאלים וגם עדים פוטנציאלים

ש.לענין חקירה פורנזית, מה עשיתם מעבר למה שנעשה בלילה

ת.נעשו סריקות בפחים של בית הספר, על גג בית הספר, כל בית הספר נסרק גם בין השיחים וע"י  צוותי בילוש, הסריקות התבצעו בבית הספר וברחובות הסמוכים לבית הספר על מנת לנסות לאתר עדים, ההערכה שלנו הייתה שאם יצא מישהו בשעה מסויימת כשהוא מגואל בדם אז אולי אחד השכנים ראה, ממש סרקנו בית בית ברחובות הסמוכים על ידי השוטרים, כל מיני חולצות שנראו לנו עם כתמים, כתמי דם, כל מיני סכינים שנתפסו במקום, בשבילים מסביב, החיפושים, הפורנזים נערכו למעשה בכל רחבי קצרין ולכן נתפסו כל מיני חולצות בכל מיני מקומות אחרים שלכאורה לא היו קשורים, אפילו נתפס איזה מוצג שהיה קרוב למד"א ואמרתי תקחו, נשלח, נבדוק, נשלול

ש.בכמה סדר גודל של דגימות מדובר

ת.מאות. הגב' מאיה מהמכון אמרה שמעולם לא ראתה תיק עם כל כך הרבה דגימות

ש.והיא בדקה את כל הדגימות האלה

ת.למיטב ידיעתי היא בדקה וכן הצוות שלה וגם מעבדות אחרות

ש.אתה מבחינת ההנחיה שלך, מה המדיניות שלך

ת.אני ביקשתי לבדוק הכל, העברנו למעבדות, כי היה לי חשוב לנסות להגיע לאיזה שהיא ראיה פורנזית כל שהיא בתיק זה

ש.דיברנו על הקבוצות, על מה רציתם ללמוד על בית הספר בכלל

ת.על הלך הרוחות בבית הספר, כיצד מתנהל בית הספר בשגרה, האם זרים יכולים להיכנס, מי הזרים שיכולים להיכנס, שימוש בסמים בבית הספר

ש.איפה ישב הצח"מ ואיפה ישבו כל הקבוצות האלה

ת.בסיס הצח"מ בתחנת קצרין קיבלנו קומה שלמה עם כל הנדרש מהתחנה בקצרין והתחנה ממוקמת במרחק של 20-30 מטר מבית הספר

ש.דיברת על חדרים בבית הספר

ת.בבית הספר ישבו הצוותים שהיו אמורים לחקור בבית הספר וקיבלנו שם שני משרדים בשיתוף פעולה מלא עם בית הספר

ש.דיברת על יעדים וקבוצות, איזה פעולות חקירה ושיטות חקירה ננקטו כדי להשיג את היעדים האלה, איך חקרתם

ת.זה התחיל בתשאול ראשוני של תלמידים, של אנשים שהיו בסביבה שיכלו להיות עדים פוטנציאלים

ש.מה זה תשאול

ת.תשאול זה כשחוקר נוער יושב מול נער או מול עובד והתחיל לשאול אותו שאלות לגבי מה שהוא ראה, או עשה או שמע ואם יש משהו משמעותי נגבית הודעה

ש.ואם לא, הוא מתעד זאת באיזה שהוא אופן

ת.אם לא, הוא מתעד בזכ"ד את התשאול ועובר לתשאול הבא

ש.כמה בגדול היו תשאולים והודעות

ת.מאות תשאולים ומאות הודעות, אני לא זוכר את המספר

ש.עלה שם כלשהו במהלך התשאול של חשוד פוטנציאלי, עד פוטנציאלי ראה או שמע מישהו , מה עושים

ת.עלו כל פעם שמועות, כל פעם בסיטואציה אחרת, הייתה חרושת שמועה שלא נגמרה, הייתה שמועה שלפני שנה היה איזה נער שהתנהג בצורה אלימה וצריך לבדוק אתו, מישהו שמסרה שבגן ילדים מישהו היה אלים ושנבדוק אותו. מה שעשינו עם כל חשוד וחשוד, כל אחד נחקר באזהרה ונלקחו ט.א וד.נ.א. לגבי חלק מהנחקרים נעשו גם בדיקות פוליגרף. אני הבנתי שאני חייב למיין כי היו לי כמויות אדירות של חשודים פוטנציאלים, כי הבנתי מהר מאוד שתהיה כאן חרושת שמועות והבנתי שאני צריך למיין

ש.מה עוד עשיתם, בענין המורים

ת.בענין המורים ריכזנו אותם, קודם כל במוצאי שבת ריכזנו את כל המורים,פניתי אליהם ואמרתי להם שהם לא צריכים לחשוש, שיפנו על כל פיסת מידע, ואם יש להם נערים חשודים, כעובדה לא הצטרכנו לעצור אף נער, חקרנו הרבה נערים תחת אזהרה אך לא עצרנו אף נער, הם פנו ושיתפו פעולה וכל פיסת מידע שהייתה להם הם מסרו אותה לצח"מ. מעבר לזה, התקנו איזה שהיא תיבה למסירת אינפורמציה, התיבה הזו הותקנה באחת מפינות בית הספר על מנת לאפשר לתלמידים לשים מידע, שמנו שם מצלמה שבאם נקבל איזו אינפורמציה שנוכל לדעת ממי התקבלה. לא התקבלה אינפורמציה מתיבה זו

ש.מחקרי תקשורת

ת.אנחנו כמובן, אחד מהדברים המרכזיים שלנו היה לנסות להבין מי זו תאיר וכדי לראות מי זו, תחקרנו את כל החברות של תאיר, תשאלנו אותן ועשינו מחקר תקשורת לפאלפון שלה ולמחשב שלה שנתפס על ידינו, הוצאנו פלטי אי-סי- קיו והתחלנו מתוך מחקרי התקשורת ומתוך האי-סי –קיו ומתוך מה שהבנו מהחברות שלה לנסות לראות מי זו תאיר, כדי לנסות לאתר אדם שהיה לו מניע לפגוע בתאיר

ש.באופן כללי, פלטי תקשורת, כמה זמן אחורה הלכתם

ת.חודש וחצי אחורה

ש.ולענין המחשב

ת.גם משהו כזה, אני לא זוכר, אבל הפקנו אלפי פריטים

ש.מי עבד על הנושא הזה

ת.היה לנו צוות שישב בימ"ר גליל במטה בעכו יחד עם אנשי מחשבים, הם הפיקו את הפלטים ומהם קיבלנו לצח"מ שמות של כל מיני אנשים שהיו איתה בתקשורת בתקופה האחרונה כדי לנסות לעלות על רוצח פוטנציאלי

ש.מה עשיתם עם השמות האלה

ת.קודם כל הוברר לנו שכל השמות שהיו באי-סי – קיו הבאנו אותם וחקרנו אותם, היה ס=מ-ס שהגיע באותו יום, אותו נער ששלח לה נחקר

ש.עלה משהו חשוד מאותו ס-מ-ס

ת.לא עלה משהו חשוד, כל מי שהיה באי-סי-קיו של תאיר נחקר

ש.מהאנשים שנחקרו כחשודים אפשריים, מה עוד תפסתם חוץ מדנא

ת.דנא, ט.א

ש. מה תפסתם מהם

ת.בגדים, נעליים

ש.למה תפסתם בגדים ונעליים

ת.בגדים כדי לראות אם יש סימני דם עליהם ונעליים כי היו שם בזירה עקבות נעליים שניסינו לעלות עליהם

ש.אני מגיעה איתך למה שהצלחתם ללמוד על תאיר וסדר יומה והתנועות שלה ביום הרצח. אני מבקשת זאת כדי להבין איך התפתחה החקירה ולא כדי לבסס עדויות שמיעה, מה למדתם על תאיר

ת.תאיר הייתה ילדה פופולרית מאוד, נמרצת,תלמידה טובה, אהובה מאוד על ידי התלמידים והמורים "פלפלית" זו הייתה ההגדרה שהרבה מורים השתמשו בה, אהבה את החיים, זה מה שהצלחנו ללמוד עליה, ילדה טובה, בלי בעיות מיוחדות, ילדה טובה ממש

ש.ביום הרצח היה משהו חריג בהתנהגותה

ת.ביום הרצח לא היה משהו חריג בהתנהגות שלה. היא למדה עד השיעור החמישי של התיאטרון, השתתפה בשיעור, לאחר מכן יצאה להפסקה, שמעה מוזיקה עם חברות

ש.מתי היא יצאה מהכיתה, איפה היא ישבה ואיפה זה המקום הזה , מתי נראתה ועל ידי מי

ת.שיעור תיאטרון האחרון שהיא השתתפה בו, היא הייתה אמורה להשתתף בשני שיעורים, השתתפה למעשה רק בשיעור אחד אשר הסתיים בשעה 12:50 ואז יש הפסקה שאמור להמשך עד 13:05. תאיר במהלך ההפסקה ואחריה נמצאת בפרגולה, הפרגולה נמצאת בתחום חצר בית הספר.היא הייתה עם מספר חברים על פי מה שאנו יודעים עד השעה 13:30 לערך, 13:35, עד 13:40

ש.איפה נמצאת הפרגולה ביחס למבנה בו היא נרצחה

ת.הפרגולה נמצאת ממש צמוד למבנה בו היא נרצחה כאשר יש איזה שהוא מעבר שמוביל מהפרגולה לכיוון רחבה נוספת שהיא בתוך בית הספר, שם נמצאת הברזיה והשירותים נמצאים חצי קומה מעל

ש.אנחנו בפרגולה, כמה אנשים ראו אותה

ת.ישבו שם משהו כמו 9 חברה כולל חברה טובה שלה, שי יפרח

ש.מה תאיר עושה

ת.תאיר מניחה את ראשה על רגליה של שי יפרח, שומעת מוזיקה, מתנהגת בצורה רגילה על פי עדויות חבריה

ש.למה היא לא נכנסה לשיעור התיאטרון השני

ת.שיעור תיאטרון, הם כנראה לא יחסו לו חשיבות והיו ביחד עם עוד מספר נערים, חלקם מברנקו וייס וחלקם מנופי גולן

ש.ואז מה קורה

ת.לפי העדות של שי יפרח, היא אומרת משהו כמו חצי שעה אחרי ההפסקה, אנו מעריכים שזה לקראת השעה 13:30 בערך, תאיר אומרת שהיא הולכת לשתות מים בברזיה, הפרגולה הזו צמודה למעבר, תאיר נכנסת למעבר לשתות מים, שם קודם כל לפי העדויות של אלה שישבו איתה, לא ראו אף אחד שנכנס אחריה, הם יכולים לראות במעבר אם מישהו היה הולך אחריה לכיוון המעבר, אבל בשלב המסוים, ברגע שהיא הולכת לברזיה אין אפשרות לראות אותה מהפרגולה

ש.מישהו רואה אותה כשהיא נכנסת פנימה כבר לתוך המתחם בית הספר בו נמצאים השירותים, איפה הברזיה

 

עו"ד ענבר: אני מפנה ל – ת/1 לתמונות 4-6.

העד ממשיך:

ת.הברזיה בתמונות מס' 5-6 אפשר לראות את הברזיה

ש.הרחבה של הברזיה נראית מהפרגולה

ת.לא

ש.שירותי הבנות שהם בקומה מעל, רואים אותם בתמונה מס' 4

ת.כן

ש.אפשר למקם את המקום לפי האבנים המשתלבות

ת.נכון

ש.תעיין בתמונות ותגיד לנו איפה רואים אותה בחיים בפעם האחרונה

ת.מי שראה אותה בפעם האחרונה זה שני נערים, עגור אלון ודני זולין, הם רואים אותה ברחבה, הם נמצאים ממש בתחילת המעבר שלא ניתן לראות אותה מהפרגולה, בקצה הרחבה שבה נמצאת הברזיה, בקצה שרואים בתמונה 6, הם רואים אותה הולכת לכיוון הברזיה ואז הם מדברים איתה, אחד הנערים מסר לנו שהיא עלתה בגרם המדרגות העוקף ונער שני מסר שהיא עלתה בגרם המדרגות הרגיל מאחורי הצמחיה שמוביל לשירותים, שניהם מובילים לשירותים, אחד הוא כזה עוקף והשני בצורה ישירה

ש.הם ראו האם יש אחריה אדם שהולך אחריה מכיוון הכניסה

ת.לא הם ולא אלה שישבו בפרגולה ראו מישהו שהולך אחריה

ש.מבחינת שדה הראיה שיש, אם בדקת,  מה שדה הראיה מהמקום בו עמדו שני הנערים דני ועגור לכיוון המדרגות

ת.הם לא יכלו לראות את המדרגות, יש פה את הצמחיה שרואים אותה בתמונה מס' 6, את גרם המדרגות לא ניתן לראות

ש.אם יש מישהו שבא מתוך בית הספר מהקומה התחתונה, מהקומה העליונה, מקומת הביניים, מכיוון החדרים הפנימיים שמובילים למדרגות

ת.להערכתי לא, גם אם מישהו הסתתר בצמחיה, הם לא יכלו לראות

ש.מה זאת אומרת להערכתך

ת.אני עשיתי בדיקה, בבדיקה שעשיתי בדקתי את המיקום שבו עמדו הנערים ולא ניתן לראות

ש.אחרי הפעם שבה דני זולין ועגור רואים אותה הולכת לכיוון המדרגות, מישהו עוד רואה אותה בחיים פרט לרוצח כמובן

ת.לפי מה שאנו יודעים, לא

ש.מה קרה עם החפצים שלה, התיק שלה

ת.החפצים שלה נשארו בכיתה ולאחר מכן הועברו להוריה של המנוחה, לאחר שהתגלה הרצח, עד אז החפצים נשארו בכיתה והיא לא באה לאסוף אותם

ש.מה עושים החברים שממתינים לה, יש פעילות בענין זה

ת.שי יפרח אומרת שהיא נכנסה לנסות לחפש אותה, היא עומדת שם ליד הברזיה ואז היא אומרת שהיא ראתה מישהו עולה במדרגות עם כובע, עם זקן בן כמה ימים ומחזיק משהו בידיו, חזות רוסית וזהו. היא אמרה שזה היה משהו כמו רבע שעה לאחר שתאיר הלכה לברזיה וכשהיא ראתה שתאיר לא מגיעה, היא פשוט הלכה משם

ש.כלומר יש לנו בערך העדרות בשעה 13:30 – 13:40 – בוא נגיע לעדויות שקיבלתם לגבי חדר השירותים, מה שמעתם מעדים שונים, מה הפקתם מהעדויות לגבי מצב השירותים לפני השעה הזו שהיא עזבה לאחר השעה שלא חזרה

ת.עד השעה 13:30 כל העדים אמרו שהכל כרגיל, דלת הכניסה הראשית שמובילה לתאים הייתה פתוחה ואין שום דיווח על משהו חריג.לאחר מכן יש מספר עדויות שמתחילות מסביבות השעה 13:45 – 14:00 כל מיני דיווחים של עדים שאומרים דברים שונים. יש לנו עדות שאומרת שבשעה 14:00 נכנסתי, אחת הנערות שאומרת שראתה כבר סימני דם בסביבות השעה 14:00, יש שתי נערות שנכנסו ומסרו גרסא שדלתות תאים 2,3 ו – 4 היו נעולות ואומרות שדפקו על התאים 2 ו - 3 ואחת מהן אומרת שהיא שמעה קול מתא מס' 3 קול של בת והאחרת אומרת ששמעה קול מתא מס' 2 שזה של בחור שהתחזה לבת

ש.שתי הבנות היו ביחד

ת.כן. היו לנו גם עדויות שמהשעה 15:00 הכל היה פתוח ורגיל

ש.המנוחה נמצאה בתא 2 כשהדלת נעולה

ת.נכון

ש.לענין שאר הדלתות בשירותים בשלב שכבר מצאו את גופה, מה היה עם תא מס' 4

ת.תא 4 היה סגור באופן קבוע ללא קשר לרצח

ש.ותאים 1 ו - 3

ת.התאים היו פתוחים. חשוב לציין לגבי הדלתות שכל העדים מסרו שעד השעה 13:30 דלת הכניסה הייתה פתוחה. מהשעה 14:00 יש לנו דיווח שהדלת של הכניסה הראשית הייתה סגורה

ש.על סמך הנתונים שתיארת, מה הייתה הנחת העבודה שלכם לגבי הרצח הזה ועל סמך מה

ת.הנחת העבודה שלנו הייתה שמדובר ברצח אקראי ולא מתוכנן

ש.למה

ת.תאיר לא למדה במתחם המדובר. אם זה היה רצח מתוכנן עליה סביר להניח שהיו עושים לה מארב בבנין שבו היא למדה באופן קבוע. ההחלטה שלה ללכת לברזיה הייתה ספונטנית. מעבר לזה, אף אחד לא ראה מישהו שעוקב אחריה, לא ראו מעקב של מישהו ומחקרי התקשורת שהפקנו, לא הייתה איזו שהיא שיחה חריגה שהזמינה אותה בשעות קונקרטיות למקום מסוים ולכן הנחת העבודה היא רצח אקראי

ש.אתה מתכוון ברצח אקראי ביחס לתאיר

ת.כמובן

ש.למרות הנחת העבודה הזו, האם בדקתם גם כיוונים ספציפים על תאיר, אם היה כיוון ספציפי

ת.כן, בדקנו כיוונים, היו בנות מסוימות סיפרו שתאיר סיפרה להן שקיבלה איומים מבחור בשם אבי מטבריה. היא סיפרה להם שהיא קיבלה ס-מ-סים שאיימו לפגוע בה כשבוע לפני הרצח

ש.היא ידעה ממי קיבלה ס-מ-ס

ת.לא. זה היה "אבי" ערטילאי שהיא לא הכירה, שהיא אמרה שהוא מתחיל איתה

ש.כמה זמן לפני הרצח  זה היה

ת.זה היה כחודש לפני הרצח.

ש.ואז מה קורה שבוע לפני הרצח

ת.היא מקבלת ס-מ-סים לא מזוהים, זאת אומרת ממספר חסום, שכתוב בהם שהוא יפגע בה ושהוא רוצה לפגוע בה

ש.אתם איתרתם את הפלטים האלה

ת.לא. לא ניתן לראות את ההודעה עצמה וגם לא גילינו קבלה של ס-מ-סים ממספר חסום.שוב, צריך לציין שאלו דברים שחברות שלה אמרו. אם הייתה מקבלת ס=מ-סים ממספר חסום, היינו רואים זאת.

ת.היו בכלל ס-מ-סיים ממספר חריג או שלא הכירה

ש.לא. כל הס-מ-סים זיהינו ובדקנו

ת.מישהי מהחברות העידה שהיא ראתה בעיניה את הס-מ-סים

ש.לא

ש.אתם איתרתם איזה שהוא אבי מטבריה

ת.כן. מה שקרה שאנחנו התחלנו לתשאל את הבנות ואחת הבנות אמרה שהיא קיבלה הודעה באי-סי-קיו מבחור בשם אבי שמתגורר בטבריה ומה שמשותף להן זה שגם לה וגם לתאיר הוא אמר שהוא בן 18 והוא מטבריה

ש.האם ההודעות לילדה השניה התייחסו לתאיר

ת.אני לא זוכר התייחסות כזו.

ש.הגעתם לאותו אבי

ת.הגענו לאותו אבי באמצעות האי-סי-קיו ששלח לאותה נערה, חברה של תאיר, מדובר באבי דיין, בן 20-21, 22, משהו כזה, מטבריה, נחקר תחת אזהרה, נבדק האליבי שלו, נלקחו ט.א וד.נ.א וגם מחקר תקשורת והוא לא היה בקצרין באותו יום

ש.איפה אבי היה ביום הרצח

ת.בטבריה

ש.בדקתם תקשורת בין אבי לבין תאיר

ת.בתקופה שבה בדקנו את התקשורת, לא הייתה תקשורת בין אבי זה מטבריה לבין תאיר

ש.בוא נגיע לחשוד נוסף שנעצר בימים הראשונים של החקירה, ישראל נפתלי שמו, נעצר ושוחרר, למה עלה החשוד הזה ומה קרה

ת.ישראל נפתלי, גנן בית הספר, אדם נחמד מאוד, פסיכולוגית בית הספר רות נשרי הגיעה ומסרה עדות שהיא ראתה את הגנן ביום הרצח, ראתה את הגנן בחדר המורים מכין קפה כשהוא נראה נסער

ש.מתי בדיוק

ת.בסביבות השעה.  14:15. אנחנו כמובן, פסיכולוגית בית הספר היא אדם רציני ויש לה את הכלים להרגיש סערות של אדם, ניגשנו לאותו ישראל נפתלי שמתגורר בגבעת אבני, עושים חיפוש בביתו ומזמנים אותו לחקירה, הוא מוסר לנו אליבי והוא אומר שלא היה ביום הרצח בבית הספר בנופי גולן, טען שהיה בעפולה, נצרת, בעבודה

ש.איפה עוד חוץ מבעבודה

ת.אצל רופא שיניים, מוסר אליבי מוצק שכולל מספר אנשים. אנו הבאנו שוב את הפסיכולוגית, כי זה נראה לי תמוה שאדם שמוסר אליבי של כמה אנשים והוא בטוח בעצמו והיא אומרת שהיא ראתה אותו ומכירה אותו מעבודתה בבית הספר, אנו הבאנו אותה שוב והיא משוכנעת שהיא ראתה את הגנן ואומרת שראתה אותו בחדר המורים. היא אומרת שהייתה יחד עם עוד 3 מורות שהיו בתוך חדר המורים וזה מה שהיא זוכרת. אנחנו בדקנו אולי היא טועה, אולי היא ראתה אותו ביום אחר, מתברר שהיא לא יכלה לראות אותו ביום אחר כי היא לא עובדת ביום אחר.

ש.המורות האחרות אישרו זאת

ת.הן אישרו שנכנס מישהו, הן לא בטוחות שזה הגנן, בשעה שציינה הפסיכולוגית

ש.עצרתם אותו

ת.כן, עצרנו אותו והארכנו לו את המעצר אך לאחר יום וחצי כבר שחררנו אותו למרות שהמעצר הוארך ל – 5 ימים כי אימתנו את האליבי שלו הן על ידי עדים והן על ידי מחקר תקשורת

ש.ואין לכם ספק שזה אליבי נכון

ת.קיבלנו מחקר תקשורת מדויק לגבי המסלול שלו, רופא שינים, עפולה, נצרת וגם עדויות של אנשים, מסמכים מרופא שיניים, קבלות, האליבי שלו מוצק

ש.ואז הוא משתחרר

ת.כמובן.

ש.אתה מילאת דו"ח קצין ממונה ואסמכתא לשחרור

ת.כן,אני חתום עליהם, הכנתי אותם, מוגשים ומסומנים במקובץ ת/3.

ש.אתה אומר לנו בענין של ישראל נפתלי שיש לנו עדות של פסיכולוגית, על גנן שנכנס לחדר מורים בשעה 14:15 והפרכה של העובדה שהגנן היה בכלל בבית הספר ביום הרצח ואתה אומר לנו שגם לא יכול להיות שהיא ראתה אותו ביום אחר, יש לך הסבר אחר

ת.היא מופיעה בימים קבועים. היא לא טעתה בשבוע. אני חקרתי אותה והיא אמרה שבאותו יום היא לא הרגישה בנוח, היא הייתה באיזו הצגה וכל הזמן חשבה על הגנן הזה

ש.דיברת עם המורות האחרות

ת.לנו אין ספק שהיה מישהו נסער בחדר המורים, אבל זה לא היה הגנן

ש.במהלך החקירה נודע לך באיזה שהוא אופן על אדם אחר שטוען שהוא היה בחדר המורים באותו שלב

ת.כן. הנאשם רומן זדרוב מסר בכמה הודעות גם לפני ההודיה וגם לאחריה כי בשעות שפסיכולוגית בית הספר מתארת את הגנן, הוא בדיוק היה שם והכין קפה

ש.אני מציגה לך תמונה, מי זה

ת.זה ישראל נפתלי – התמונה מוגשת ומסומנת ת/4

הפעם הראשונה שאני ראיתי את רומן זדורוב זה היה יום לאחר הרצח, הוא היה עם זקן בן מספר ימים וכאשר הגיע לחקירה הוא כבר היה מגולח.

ש.אתם שחררתם את ישראל נפתלי ואנחנו עכשיו מגיעים לשלב הראשוני, אנו נפגשים לראשונה עם רומן זדורוב, תתאר לנו מתי, איך עלה לראשונה שמו של זדורוב בהקשר לתיק זה

ת.רומן זדורוב נחקר על ידי הצוות שחקר את העובדים, רומן זדורוב עבד אצל קבלן בשם אלי דעי

ש.הוא עבד במה

ת.בריצוף בבית הספר, במקלט בית הספר שנמצא קומה וחצי מתחת לזירת הרצח

ש.כמה זמן הוא עבד בבית הספר

ת.עבד כחודש בערך לפני הרצח, כאשר יום הרצח אמור היה להיות היום האחרון שלו לעבודה בבית הספר וגם היה

ש.איך הגעתם אליו בכלל, בתור מה

ת.בתור אחד העובדים. הצוות שחקר את העובדים, זימן את כל העובדים אליו והתחיל לתשאל אותם ולחקור אותם. וביום ראשון דיווח לי ראש צוות בצח"מ הממונה על חקירת העובדים בשם סשה, מוסר לי שנחקרו כל העובדים, זה היה יום ראשון בשבוע, כמובן שחקרנו ועבדנו כל סוף השבוע והוא מסר לי שכל העובדים נחקרו ואין ממצא מיוחד

ש.כשאתה בעצם אומר שכל העובדים נחקרו, זה כולל את הנאשם

ת.כן

ש.אתה סיפרת שראית את הנאשם יום קודם לכן באיזה מסגרת

ת.כן. ראיתי אותו, יום למחרת הרצח, ביום חמישי, בבית הספר, יחד עם אשתו, היא תרגמה, הוא פנה ושאלתי מי הוא וביקשתי מאחד השוטרים לקחת את פרטיו כדי לדבר איתו בהמשך. אני זוכר אז שהוא היה עם זקן בן ימים

ש.ואז ביום ראשון הוא מופיע ונחקר כעד

ת.כן. אנו יודעים שהוא עבד בבית הספר מזה כחודש, אזרח אוקראיני, אם הוא שמע צעקות, הוא טען שלא שמע צעקות

ש.הוא אישר שעבד ביום הרצח בבית הספר

ת.כן. הוא אישר שעבד ביום הרצח בבית הספר במקלט

ש.אני מציגה בפניך תמונות, איפה נמצא המקלט

ת.אני מפנה לתמונות מס' 5-6,  זה אותו גרם מדרגות שמוביל לשירותים וההמשך שלו יורד למטה למקלט, גרם המדרגות זה המשך של אותו מדרגות שמוביל לשירותים וגם למקלט, אני מסמן חץ – התמונה עם הסימון מוגשת ומסומנת ת/5

ש.הוא נחקר ומסר גרסה

ת.כן

ש.לקחתם ממנו דגימות

ת.לקחנו מכל העובדים דגימות של ד.נ.א וט.א. והוא שוחרר כמו כל העובדים. באותו ערב בישיבת הצח"מ מדווח סשה שהם סיימו לתחקר את כל העובדים ואני אומר באותה ישיבה שזה נעשה מהר מידי לטעמי ואני חושש שפספסנו ואני מורה להביא את העובדים לתשאול וחקירה נוספת ביום למחרת

ש.למה אתה חושב שהעובדים נחקרו מהר מדי

ת.כי העובדים אמורים להיות עדים פוטנצאילים, פרשנו רשת צפופה שהייתה אמורה להניב איזו שהיא תוצאה וכשזה לא קרה אמרתי שאולי פספסנו משהו ולכן הנחתי על תשאול נוסף של העובדים. כשבגדול ההנחיה היא שהם יעברו דרכי. ואז מגיעים כמה עובדים ואני מתחיל לתשאל אותם אחד אחד, אלה שלא בדיוק מבינים את השפה, נמצא איתי איזה שהוא מתורגמן אבל עם מרביתם יכולתי לתקשר.

ש.עם הנאשם תקשרת

ת.עם הנאשם יכולתי לתקשר וכשהוא לא הבין נעזרתי במתורגמן, נעזרתי גם בתנועות ידיים. כשהנאשם הגיע אלי אחרי מספר חשודים שכבר עברו דרכי, כשראיתי אותו, ראיתי שהוא כבר מגולח, שאלתי אותו והוא אמר שהוא מוריד וכו', ואז שאלתי אותו איפה הוא עובד ומה הוא עושה ואז הוא סיפר שהוא עובד בבית הספר בריצוף, זכרתי אותו מהפעם הראשונה שראיתי אותו, שאלתי אותו איפה הבגדים שעבד איתם כדי לקחת מהם דגימות, ואז הוא אמר לי, אני הבנתי ממנו שזה נמצא בבית הספר, יכול להיות שהייתה בעיית תקשורת ואז אמרתי לו בוא נלך להביא את הבגדים, ירדנו למטה מהתחנה מקומת הצח"מ לכיוון בית הספר וממש כשהוא ראה שאני החלטי והולך איתו לכיוון בית הספר, הוא אומר: "אה, סליחה, אני זרקתי את המכנסיים". כמובן שזה היה לי תמוה כי הוא היה צריך להגיד את זה כששאלתי אותו בהתחלה איפה הבגדים. זה נראה לי מאוד תמוה, עליתי איתו חזרה, הבאתי דובר השפה וביקשתי לחקור אותו תחת אזהרה ולנסות להבין איפה נמצאים כל הבגדים וכל הדברים והוא באמת מסר שהבגדים שלו נמצאים אצל בחור בשם ראובן ג'נאח ואנחנו התחלנו לחקור אותו, עשינו חיפוש אצל אותו ראובן ג'נאח

ש.מי זה ראובן ג'נאח

ת.ראובן ג'נאח זה בחור שרומן זדורוב היה אמור לעבוד אצלו מיד לאחר סיום העבודה שלו בבית הספר, זה יכול להיות ביום חמישי או ביום ראשון

ש.מה זאת אומרת שהבגדים צריכים להיות אצל ראובן ג'נאח ואיזה בגדים

ת.הנאשם כל הזמן אמר בעדויות שלו שהוא כל הזמן היה מוריד את בגדי העבודה, היה מחליף בגדים במקום שבו הוא היה עובד והבגדים היו נשארים שם עד סיום העבודה והוא היה מחזיק אותם בתוך תיק במקום העבודה שלו

ש.מה עוד החזיק

ת.נעליים, נעלי עבודה שהוא עבד איתם

ש.איזה נעלי עבודה

ת.נעלי עבודה חומות מסוג "סלמנדר"

ש.מה זה "סלמנדר"

ת.זו נעל שנחשבת יוקרתית בקרב יוצאי חבר העמים, נעל נוחה מאוד, לדבריהם, ורומן אמר שזו נעל שהוא לא היה מזיע בה

ש.אז יש לנו נעליים, בגדים, מה עוד מחזיקים בתיק

ת.כל מיני סכינים וכלי עבודה

ש.ובזמן שהוא בא לחקירה, הוא מסר לכם שהתיק נמצא אצל ראובן ג'נאח

ת.כן

ש.אמרת קודם שהוא אמר לך משהו לגבי המכנסיים שאולי לא הבנת

ת.בחקירה הוא אמר שהיו לו מכנסיים כחולות שהם חלק מחליפה שהביא איתו מאוקראינה והוא זרק את המכנס לפח

ש.מתי הוא אמר את זה

ת.בדרך לבית הספר הוא אמר שהוא זרק אותם

ש.ובחקירה

ת.בחקירה מיד לאחר מכן הוא אמר שהוא זרק אותם לפח

ש.מתי הוא אמר שהוא זרק אותם ביחס ליום הרצח

ת.למיטב זכרוני, הוא אמר שהוא זרק אותם יום או יומיים לאחר הרצח, פעם הוא אמר שביום שישי ופעם הוא אמר שביום שבת

ש.אבל בכל מקרה בין הרצח לבין הזמן שאתם חוקרים אותו

ת.נכון

ש.ביום הרצח מה הוא אמר לגביהם

ת.שהוא עבד איתם

ש.ומה עשה איתם בסוף היום

ת.בסוף היום שם אותם בתיק במקלט

ש.איפה הם נשארו בסוף יום העבודה

ת.במקלט בית הספר עם התיק

ש.מתי הוא לקח אותם

ת.ביום חמישי, יחד עם אשתו והשרת אפשר לו לקחת את התיק, למיטב זכרוני זה היה ביום חמישי

ש.אמרת שעשיתם סריקות וחיפושים, לא נתקלתם בתיק הזה

ת.לא נתקלנו בתיק הזה, המקלט הזה לא נסרק, בדיעבד כשיש צח"מ כזה גדול, זה אחד הדברים שהיינו צריכים לעשות, לאחר מכן, לאחר שעצרנו את רומן סרקנו את המקלט ואז לא מצאנו כלום

ש.המקלט הזה היה פתוח או סגור

ת.המקלט היה סגור

ש.את התיק ביום שני ב – 11/12 כשהוא אומר לכם שזה אצל ראובן אתם מוצאים

ת.כן. מצאנו את התיק בביתו של ראובן ג'נאח, הנאשם אומר, אלה הנעליים שעבדתי איתם ביום הרצח, בגדים, חולצות, את המכנסיים הוא אמר שהוא זרק.

ש.לענין כלי עבודה, הוא אמר שהיה עליו כלי עבודה ביום הרצח

ת.כן. הוא אמר שהיה עם סכין יפנית, הוא אמר את זה לפני ההודיה וגם לאחר מכן

ש.איפה הוא מחזיק את הסכין במשך היום

ת.בתוך פאוץ' על המותן

ש.ואת הפאוץ' והסכין מצאתם

ת.כן, מצאנו את הפאוץ' וכמה סכינים יפניות

ש.מצאתם עוד סכינים

ת.בבית שלו היה אוסף סכינים מרשים, על הקיר תלויות סכינים מיוחדות, לא נתפסו כי לא נראו קשורות לרצח

ש.אבל את הסכינים היפניות תפסתם

ת.כן

ש.מה עשיתם עם כל המוצגים שתפסתם

ת.נשלחו למעבדות, לבדיקה

ש.אתם חוקרים אותו, מגלים שזרק את המכנסיים, תופסים בגדים, מה עשיתם איתו בהמשך

ת.ביום הזה, אני עדין תחת הטראומה של ישראל נפתלי, ביקשתי ממנו סליחה, גרמנו לו עוול, גרמנו לו נזק והבנתי שכל אדם שאני הולך לעצור בתיק הזה, אני הולך להכתים אותו בצורה בלתי רגילה ואני בהתייעצות, אנחנו מתייעצים ואנו מחליטים לשחרר את הנאשם למעצר בית עם זימון מיידי למחרת בבוקר לחקירה נוספת ובדיקות נוספות. 

ש.למחרת הוא מתייצב לבדיקות מסוימות

ת.כן, לבדיקות ולחקירה

ש.הבדיקות האלה – מה התוצאה שאתם מקבלים לאחר הבדיקות

ת.בסיכומו של יום, אנחנו מחליטים לעצור את הנאשם ביום למחרת

ש.מה השיקולים למעצר

ת.היו כמה סתירות לגבי לוח הזמנים שהוא נתן לנו, דרך אגב, לוח הזמנים התיישב בסופו של דבר עם מה שהנאשם מסר, היו סתירות, היה נושא המכנסיים שהיה מאוד תמוה, צריך לציין שבני המשפחה לא ידעו לציין על איזה סוג מכנסיים אנו מדברים ובדיקות נוספות שביצענו, החלטנו לעצור אותו

ש.מה עוד יש לו מבחינת הזדמנות

ת.כמובן,לאיש יש את מבחן ההזדמנות. מבחינתנו אחת השאלות הייתה זה איך אדם מבצע רצח כזה ויוצא מבית הספר כאשר הוא אמור להיות עם דם, אמור להיות די מגואל בדם או לפחות מלוכלך בכתמי דם ומחקירת עדים הבנו שאף אחד לא ראה אדם כזה יוצא מבית הספר, ובית ספר שיודע לזהות זרים שנראים באופן חשוד ופרשנו רשת צפופה בתוך בית הספר, לא נתנו לנו מישהו שיצא מגואל או מלוכלך בדם מבית הספר ולחשוד שלנו מבחינת מבחן ההזדמנות שנתנו לחשוד שלנו הייתה לו ההזדמנות לבצע את הרצח, הוא עבד קומה וחצי מתחת לזירה, הייתה לו ההזדמנות לבצע, פוטנציאל היה לו לכלי הרצח היה לו, הוא החזיק סכין יפנית על המותן

ש.סכין יפנית זה כלי שיכול להיות כלי רצח

ת.מבחינת הדו"ח הפתלוגי סכין יפנית יכולה להיות בהחלט כלי הרצח וגם מבחינת האפשרות להחליף בגדים, לנאשם הייתה ההזדמנות להחליף בגדים ולצאת באופן לא מחשיד מבית הספר

ש.היה לו איזה שהוא אליבי לגבי שעת הרצח שאנשים ראו אותו שניתן לבדיקה

ת.בגדול, לא היה לו אליבי לגבי שעת הרצח

ש.מבחינת עדויות שקיבלתם עד אותו שלב מבית הספר שקשורים למנוחה שגרם לכם לחשוד בו

ת.לא. מה שקרה זה שעשינו את הקישור. אני בפעם הראשונה ראיתי אותו עם זקן בן כמה ימים ולאחר מכן מגולח, עשיתי את הקישור למה שמסרה פסיכולוגית בית הספר שראתה אדם נסער והבנתי שהיא לא מדברת על ישראל נפתלי, הבנתי שהיא אמרה ישראל נפתלי אבל לא מדובר בישראל נפתלי ובעיני הנאשם היה דומה מאוד לישראל נפתלי

ש.אז הוחלט ב – 12/12/06 לעצור אותו למרות שיום קודם ב – 11/12/06 שחררתם אותו

ת.כן

ש.מה אתם עושים אותו ב – 12/12

ת.אנחנו עוצרים אותו, מכניסים אותו לתא עם מדובב וכמובן חוקרים אותו שוב לפני שמכניסים אותו לתא בתחנת ראש פינה, תחנת ירדן

ש.נמצא שם מדובב

ת.מדובב שוטר בזמן הראשון

ש.יש תיעוד לכך

ת.כן, גם אודיו וגם וידיאו

ש.אתם מאריכים לו את המעצר

ת.כן, ביום למחרת מאריכים את מעצרו ל – 8 ימים ומהשלב הזה אנו חוקרים אותו כל יום למעט יום אחד למיטב זכרוני ויום למחרת אנו מביאים כבר מדובב נוסף שהוכנס לתא ב – 13/12

ש.מי היה צוות החקירה שחקר את הנאשם

ת.מי שפיקד על הצוות היה סשה יחד עם מספר חוקרים דוברי השפה הרוסית

ש.באיזה שפה הוא נחקר

ת.הוא נחקר בשפתו, בשפה הרוסית למעט מקרים שבהם נכנס חוקר דובר עברית ואז היה מתורגמן בחדר

ש.אפשר לתקשר איתו בעברית

ת.כן. אפשר לתקשר איתו בעברית. כאשר אני חקרתי אותו למרות שסשה היה בחדר, הוא תקשר איתי בישירות והבין חלק גדול מהדברים וכאשר הוא נתקע, היה שם סשה לעזור

ש.תיעוד החקירות איך זה נעשה

ת.כל החקירות תועדו באודיו ובוידיאו

ש.משלב המעצר

ת.כן. משלב המעצר

ש.זאת מצלמה או מכשיר הקלטה וצילום סמויים או גלויים

ת.סמויים. אבל הוא הבין

ש.לא אמרתם לו שאתם מקליטים, איך אתה יודע שהוא הבין

ת.הוא אמר את זה באחת השיחות למדובב שהוא הבין שמקליטים אותו בחקירה

ש.היה גם תיעוד כתוב של החקירות

ת.כן. מה שקרה זה שהייתה חקירה פרונטלית ללא תיעוד כתוב. בסיום כל חקירה נגבתה הודעה כתובה כדי לא להפריע לרצף התשאול.

ש.הודעה כתובה משקפת מה מכל התשאול

ת.את התמצית

ש.מה הייתה האווירה בחקירות האלה

ת.סך הכל הייתה אווירה טובה בחקירות, הוא גם מסר ואמר גם לנו וגם למדובב שמתייחסים אליו יפה מאוד ושהחוקרים רוצים להגיע לאמת ושבאמת מתייחסים אליו בצורה אדיבה וזו הייתה גם האווירה בחקירות

ש.הוא קיבל אוכל ושתיה

ת.אוכל ושתיה קיבל תמיד. בכמה הזדמנויות רואים אותו אוכל ושותה וישן, בוא נאמר הרבה יותר מהצח"מ עצמו

ש.במהלך החקירות כיבדתם אותו במשהו,עישן

ת.כן, נתנו לו לאכול, לשתות, עישן חופשי, בחקירות שאני הייתי הוא עישן חופשי כי אני מעשן וזה לא הפריע לי

ש.אתם חקרתם אותו כל יום אתה אומר, באיזה מידה זה היה חקירות ארוכות, ממושכות

ת.היו חקירות של 6-7-8 שעות אבל למיטב זכרוני החקירה הכי מאוחרת הייתה עד השעה 20:00 למיטב זכרוני

ש.מה היה בשעות הלילה

ת.הוא היה ישן בתא

ש.איך אנחנו יודעים שהוא ישן

ת.יש מישהו שמפקח ורואים הכל, זה מתועד

ש.התא היה מאובזר כמו שצריך, חסר לו משהו פיזי

ת.התא היה אחד החדישים במרחב הגליל, תא מצוין נוח עם קרמיקות

ש.אתה מבחינתך, עד כמה היית מעודכן, איך התעדכנת בתוכן החקירות שהתרחשו

ת.חלק מהחקירות ישבתי בחדר הבקרה ובחלק מהחקירות אם הייתי עסוק במשהו אחר, היו מדווחים לי בזמן אמת מה קורה בחקירה

ש.נתת הנחיות לחוקרים

ת.כמובן, כן, כל הזמן לנסות להבין אותו בקטע של הזמנים, לנסות לראות מי האיש הזה בחקירה, איך מוציאים ממנו את מירב הפרטים על עצמו.

 

העד ממשיך:

ש. לחקירות של הנאשם, אני שואלת אותך באופן כללי, מה הגרסה שמסר הנאשם עד לשלב לא כולל לשלב שבו הוא הודה. באותן החקירות, אנו מדברים בין ה – 12 לחודש ועד ה – 18 לחודש דצמבר שבהם הוא נחקר כמעט יום יום.

ת.הוא מכחיש כל קשר לרצח, הוא אמר שהוא עבד בבית הספר, הוא מסר את פרטי הלבוש שלו את הנעליים שהוא נעל, הוא מסר גרסה כללית, מה היה באותו היום, לוח זמנים, בהתחלה היתה סתירה בין לוח הזמנים שהוא מסר לבין לוח הזמנים של השומרים, בסופו של דבר, הסתבר כי לוח הזמנים של הנאשם היה נכון.

ש. הוא נתן לכם הסבר סביר לראיות המפלילות.

ת. הוא לא סיפק הסבר סביר בנושא המכנסיים. היתה סיטואציה שהוא אמר בשלב מתקדם יותר, הוא אמר שיכול להיות, פעם הוא אמר שאין סיכוי שהבגדים שלו התלכלכו בדם ופעם הוא אמר כי יש סיכוי שהמכנסיים שלו התלכלכו בדם. בגדול, הוא לא סיפק הסבר סביר. בגרסאות שלו פעם הוא אומר שיש סיכוי שיש דם על הנעליים, פעם אמר שאין סיכוי.

ש. בכללי, אתם התרשמתם, בסה"כ דיברת על מעצר שיש בו ראיות נסיבותיות.

ת.נכון.

ש. אם אתה יכול באופן כללי לומר איך התרשמת ממנו לאורך החקירה, אם הוא סיפק הסבר.

ת. לאורך כל החקירה ההתרשמות שלי היתה שהוא הולך ומסתבך בשקרים.

ש. הנעליים שהנאשם נעל ביום הרצח, מה היתה גרסתו.

ת. נעלי "סלמנדר" בצבע חום איתן הוא עבד. הנעליים האלה היו, לגרסתו, לאורך כל הדרך. אלה הנעליים שהוא היה איתן ביום הרצח. פעם הוא אמר שאין סיכוי שהיה עליהן דם, אבל בהמשך הוא אמר שאם יש מקום שכנראה יש עליו דם, זה על הנעליים, על הסוליות של הנעליים.

ש. איך עלה הנושא ומה עלה בנושא הזה שמתי הוא שמע בפעם הראשונה שקרה משהו בבית הספר.

ת.אנחנו שאלנו אותו בחקירה כיצד נודע לו על הרצח, והוא השיב שבליל הרצח התקשר אליו הבחור שהוא היה אמור לעבוד אצלו – ראובן ג'נאח, וזה אמר לו שלא להגיע לבית הספר, לעבודה, כי קרה משהו לבת של חברים שלו. בחקירה של אשתו של הנאשם, היא מסרה כי ...

 

ב"כ המאשימה: אבקש לציין כי אשתו של הנאשם, שהיא עדת תביעה, היא נמצאת באולם בית המשפט, אני מבקשת שתצא מהאולם. לא שמנו לב עד עכשיו שהיא נמצאת באולם, כמו כן הוריו של הנאשם נמצאים כאן והם עדי תביעה.

 

אשת הנאשם ואחיו יוצאים מן האולם.

 

העד ממשיך:

ת. באותה שיחה שראובן דיבר עם הנאשם, וזה לפי גרסת הנאשם הוא אמר שראובן אמר לו שקרה משהו עם הבת של החברים ומחר הוא לא יגיע לעבודה אצל ראובן. אשתו של הנאשם בחקירתה, מסרה שאכן היתה שיחה בין ראובן לבין הנאשם ובסיומה של אותה שיחה, הנאשם אמר לה בעברית שקרה משהו, ילדה של חברים של ראובן קרה לה משהו, היא נפלה בשירותים באסלה. כשהבאנו את ראובן שוב ל חקירה לשאול אותו האם הוא אמר דברים כאלה, הוא אמר שלא יכול להיות שהוא אמר דברים כאלה, כי באותה עת הוא לא ידע על הדברים האלה. הנאשם טוען שראובן לא אמר לו דברים כאלה.

ש. למעשה, הנאשם מאשר את גרסתו של ראובן ושל האשה.

ת. הוא אישר את הגרסה של ראובן, ובשלב מאוחר יותר הוא אישר את גרסתה של האשה.

ש. הוא גם נתן איזה שהוא הסבר מדוע וכיצד הוא אמר את המילים האלה, שהיא נפלה באסלה, כשאף אחד לא אמר לו את הדברים האלה.

ת. לפני ההודיה לא היה הסבר, לאחר ההודיה היה הסבר, הוא אמר שהוא הרוצח.

ש. הנושא של הדם שנמצא על הבגדים שלו, עלה בחקירה.

ת. באחד החיפושים מצאנו משהו שנראה כמו דם על כבל חשמל של הנאשם שהוא עבד איתו בבית הספר, אנו התייחסנו לזה כדם, כי זה היה כתם אדום. אנחנו שאלנו אותו, אני מציין כי בסופו של דבר התברר כי לא מדובר בדם, בדיעבד, לאחר התוצאות של הבדיקות. שאלנו אותו האם ייתכן בשלב מסוים שאלנו אותו האם ייתכן שיש דם על משהו מהבגדים או על הדברים שלו. בהתחלה הוא השיב שאין שום סיכוי שיהיה דם על הדברים/הבגדים. לאחר מכן הוא אמר שיכול להיות שיש דם, כי אז הוא נזכר שהוא ראה דם בשירותי הבנים, וזה היה בשלב מאוחר יותר וייתכן שהוא התלכלך בדם בשירותי הבנים, זה היה השלב שלפני ההודאה עדיין.

ש. לגבי הגרסה שהוא מסר, גרסת הטרום הודאה, הוא קשר את עצמו באופן כלשהו לשירותי הבנות, שהוא היה שם למטרה כלשהי.

ת.הוא אמר שהוא מעולם לא היה בשירותי הבנות.

ש. האם הוא קשר את עצמו באיזה אופן למנוחה או לגופה.

ת. הוא אמר שהוא איננו מכיר ואיננו  יודע.

ש.הוא מסר לכם בשלב הראשוני כשהוא נשאל האם ייתכן שיש דם על משהו מהדברים. תשובתו שלילית.

ת. נכון.

ש.אתה אומר שבשלב מאוחר יותר.

ת. כמה ימים לאחר מכן, הוא נזכר, לדבריו, שהוא ראה דם בשירותי הבנים באותו יום, בהתחלה הוא אמר שהוא ראה כמה טיפות דם ולאחר מכן הוא ראה כמות גדולה יותר של דם, זה תלוי בגרסאות שלו, הגרסאות שלו נבנו תמיד לפי מה שהוא חשד שיש שם.

ש. על איזה שירותי בנים מדובר בכלל.

ת. שירותי הבנים שנמצאים קומה מתחת לשירותי הבנות, שבהם מצאו את המנוחה.

 

ב"כ המאשימה: מפנה לתצלום מספר 4 בת/1.

 

העד ממשיך:

ש.לשם מה הוא היה נכנס לשירותי הבנים.

ת. על מנת לעשות את צרכיו, לשתות מים.

ש. ואז פתאום הוא מוסר לכם כעבור מספר ימים, שביום הרצח הוא ראה דם בשירותי הבנים.

ת. ביום הרצח הוא ראה דם בשירותי הבנים ויכול להיות שהוא התלכלך בדם בשירותי הבנים.

ש. מה הוא מסר, מה הוא התלכלך אצלו ואיך.

ת.סוליות הנעליים שלו התלכלו, כך הוא מסר, כי הוא דרך על הדם. אציין כי בשלב הזה הוא עדיין אמר לנו שמדובר בטיפות דם. הוא אמר גם שייתכן שהמכנסיים שלו התלכלכו, אין לו הסבר לכך.

ש. איך הוא הסביר את הדם על המכנסיים.

ת. לא היה לו הסבר לכך. הוא אמר שאולי הוא נגע בדם ואולי הוא התלכלך, למרות שמדובר בטיפות על הרצפה.

ש. ואז אולי מה עוד התלכלך אצלו.

ת. הוא אמר שהיד, אולי גם הסכין.

ש. מי העלה את העניין של הסכין בחקירה.

ת. ממנו.

ש. אולי הסכין התלכלכה איך.

ת. אינני זוכר את ההסבר שהוא נתן.

ש. לעניין הדם מה הוא אמר.

ת. הוא אמר בהתחלה שהיו טיפות של דם, מספר טיפות ולאחר מכן כמות של דם. זו גרסה נבנית, כאשר הוא אומר שטיפות דם לא יכולות ללכלך את המכנסיים שלו ולא יכולות ללכלך את היד, וכאשר אנחנו עימתנו אותו עם העובדה שטיפות על הרצפה לא יכולות לגרום לטיפות דם על המכנס, או הידיים, הוא מסר את הגרסה של כמות הדם.

ש. בשלב הזה היה לכם איזה שהוא ממצא של דם על המכנסיים, סכינים.

ת. לא.

ש.  המכנסיים היו בידיכם.

ת. לא.

ש. הוא נתן הסבר לכך, כששאלתם אותו למה את הנושא של הדם הוא סיפר בשלב מאוחר יותר של החקירה.

ת. היה הסבר שהוא נתן למדובבים, שהוא פחד לספר על הדם הזה. אינני זוכר הסבר מדויק.

ש. אתם מצאתם או דווח לכם אם אכן היה דם בשירותי הבנים ביום הרצח.

ת. כן, אחד מעובדי הניקיון בשם ויקטור  מסר שהוא ניקה את שירותי הבנים ביום הרצח והוא דיבר על דם שהיה בשירותי הבנים, הוא אמר שהיה שם נייר טואלט עם דם והוא פשוט ניקה את זה, משום שזה היה תפקידו.

ש. באיזה כמות.

ת. הוא אמר שזה די סביר שיש דם בשירותי הבנים, מישהו חוטף מכה או משהו כזה וזה לא היה חריג. ויקטור ניקה בסביבות השעה 17.00 למיטב זכרוני.

ש. אתם הלכתם לשירותי הבנים.

ת. כן. החקירה שלו היתה יום למחרת הרצח, עוד באותו הלילה הבאנו את מעבדת המערכת הניידת, ואת המערכת הט.א. הלכנו לשירותי הבנים עוד באותו לילה, ניסינו לדגום די.אן.איי ולפתח ט.א.

ש. נמצא דם בשירותי הבנים.

ת. לא. אבל נמצאו שני דגמים של די. אן. איי שבסוף התברר שזה לא דם, אבל נמצאו שני כתמים קטנים של די.אן. איי שהם לא דם ואין לנו שיוך. זה לא של המנוחה ולא של הנאשם.

 

ב"כ המאשימה: אני  מפנה לת/1, לתמונות של שירותי הבנים, מתמונה 69.

 

העד ממשיך;

ש. בשלב הזה ידעתם שהיה דם ולא היה לכם שיוך לדם.

ת. נכון.

ש. דיברנו על המכנסיים, תתייחס מה עלה מהחקירה מבחינת המכנסיים, איזה מכנסיים הוא לבש, מה הוא עשה איתם, .

ת.הוא מסר שהוא היה עם מכנס כחול, שהוא חלק מחליפה שיש לה חולצה תואמת, ששייך לאותה חליפה שהוא הביא איתו מרוסיה. אשתו, חמו וחמותו לא מכירות את החליפה הזו, הם מתגוררים איתו בבית, הם לא מכירים את המכנס הזה, וחמותו אומרת שהיא ראתה אותו זורק ג'ינס ביום שישי או שבת.

ש. הוא הבהיר לכם האם המכנס שהוא לבש זה היה מכנס ג'ינס או לא.

ת. לא. הוא אמר שזה מכנס עבודה, לא ג'ינס.

ש. לעניין החולצה, אמרת שהוא אמר שיש חליפה, מצאתם את החולצה.

ת. חולצה כזו לא נמצאה אצלו בבית.

ש. איפה לטענתו הוא זרק את המכנסיים.

ת. הוא טען שהוא זרק בפח הזבל, ושכמובן המכנס כרגע נמצא במזבלה, והוא הציע ברוב טובו לבוא ולחפש עימנו. עשינו חיפושים ולא מצאנו.

ש. אתם הלכתם למזבלה. איפה עשיתם חיפושים.

ת. עשינו חיפושים מקיפים במזבלה האיזורית, מבצע שנמשך כמה שבועות עלה מאות אלפי שקלים וסגרנו את המזבלה בצו של בית המשפט השלום בעכו.

ש. כמה שוטרים היו שם.

ת. עשרות שוטרים שהשתתפו בחיפושים האלה.

ש. ומה מצאתם.

ת. חיפשנו בגדים התואמים לתיאור שנתן לנו הנאשם וגם חיפשנו במזבלה של חומרי בניין ולא מצאנו שום דבר. בדקנו את הבגדים שמצאנו בחומר שמזהה דם (בלוסטר) איפה שהיה סימן כזה זה נשלח למעבדה ואת השאר השמדנו, למה שלא היה קשר לחקירה.

ש. באיזה שהוא שלב הוא נותן איזה הסבר לאי מציאת המכנסיים.

ת. כן, בעת ההודיה שלו הוא אמר למדובב שהם לא ימצאו את המכנסיים "כי קברתי אותם בבטון".

ש. לגבי לוח הזמנים, הבנתי שבתחלה אמרת שהיה איזה בלבול ולאחר מכן זה הסתדר עם מה שהנאשם אומר. בשעה שקרובה לשעת הרצח ואני מפנה, לכך שב"כ הנאשם הגיש תשובה מפורטת לכתב האישום והוא טוען בסעיף א'(7) כי: "הנאשם מודה שהוא יצא  מהמקלט בו הוא עבד באותה עת ובסמוך לשעה 13.30, אבל אל מחוץ לשטח בית הספר, כלומר, אל החניה שבסמוך לכניסה הראשית לבית הספר, וזאת על מנת להמתין למעבידו הקבלן אלי דעי, עימו הוא תיאם להפגש על מנת לקבל גלון דבק לצורך המשך עבודתו בריצוף המקלט ולאחר דקות של המתנה לבואו, משקיבל את גלון הדלק, נשא אותו אל המקלט והמשיך בעבודת הריצוף". אני שואלת אותך איך הטענה הזו ביחס לשעות, ביחס לעצם העניין, מתיישבת עם גרסתו של הנאשם בחקירות שלפני ההודיה, לפי הגרסה של הנאשם, אחרי שהתיישב כל עניין הבלבול, לגבי לוח הזמנים שהוא הגיע אליו.

ת. אני אתייחס לעניין הבלבול – הבלבול היה שהשומרים אמרו שהם ראו אותו בסביבות השעה 11.00 בחוץ, אחד מהם אמר 11.00 אחד מהם אמר יותר מאוחר, הם התייחסו גם ללבוש שלו, הוא אמר שהוא יצא בסביבות השעה 12.30 יצא החוצה, ישב שם בחוץ ליד השומר לחכות לדבק. הוא אפילו נתן איזה אירוע שקרה בחוץ ואישרנו אותו לאיזה שהיא מנורה שהוחלפה, בשעה 13.15 לערך, ואלה באמת השעות שהוא היה בחוץ. יש שיחת טלפון אחרונה שלו לאלי דעי, ב – 13.20, ולפני כן לא זוכר בדיוק  - 12 ומשהו. אז השיחה האחרונה 13.23 וכעבור מספר דקות, גם לפי העדות של הנאשם וגם של דעי, הוא קיבל את הדבק וחזר למקלט ולפי כל גרסאות הנאשם בשעה 13.30, 13.35 מקסימום הוא היה כבר בתוך שטח בית הספר חזרה.

ש. כמה מרחק בין אותה חניה לבין החזרה למקלט של בית הספר.

ת. דקה לערך.

ש. הוא העלה איזה שהיא גרסה שהוא יצא בשעה 13.30

ת.לא. אין גרסה כזו בחקירתו.

ש. לגבי הקשרים, מערכת היחסים, אם היתה, בינו לבין תלמידי בית הספר, לפני ההודיה שלו.

ת. בהתחלה הוא תיאר את עצמו כמתבודד, כאדם שאין לו קשר לאף תלמיד, כל הזמן מסתובב עם MP3 על האוזניים והתבודד.  הוא לא יצר קשרים עם אף אחד, הוא לא תיאר איזה שהיא מערכת יחסים של כעסים, או משהו כזה. הוא לא תיאר מערכת יחסים לא חיובית ולא שלילית.

ש. איך הוא מתייחס לעובדה, יש לו איזה הסבר מדוע הוא לא יוצר קשרים ומדוע לא מדבר עם תלמידים.

ת. הוא כל הזמן טען שהוא היה פוחד לדבר עם בנות, שלא יאשימו אותו באונס, וגם שהיו שתי בנות שהפריעו לו בעבודה הוא פחד לדבר. בשלב מאוחר יותר, הוא החל לתאר מערכת של התעללות, שאני קורא לה במרכאות של בני  הנוער, זה בטרום ההודיה, אצל המדובב, ושם אצל המדובב הוא מתחיל לתאר מערכת של התנכלויות מצד תלמידי בית הספר, ניתוקי כבל כשהוא עובד, קללות שהוא סופג מתלמידים, התבטאויות כאלה ואחרות והתנהגות פרובוקטיבית של נערות, כאשר כל הזמן הוא צריך להתאפק בתוך בית הספר.

ש. בחקירות הראשונות לפני ההודיה בפני המדובב הוא לא מסר את הדברים האלה.

ת. לפני זה בחקירות הוא לא מסר דבר, הוא מסר על כך רק בפני המדובב לפני ההודיה. זה גם עלה בהודעתו המאוחרת יותר בהודאה עצמה זה עלה ועוד איך.

ש.  למדובב הוא אומר יש סיבה או מה הסיבה לכך שהוא לא מספר את זה לחוקרים.

ת. כן, הוא אומר שהוא פוחד לספר להם את זה כדי שלא יהיה מניע, לכאורה, לרצח.

ש. לגבי המדובבים  והשימוש בהם בחקירה הזו, דיברת על שני מדובבים, מי המדובבים?

ת. מדובב שוטר שנכנס בלילה הראשון ומדובב נוסף שהובא יום למחרת, המכונה "ארתור" והמדובב השוטר "גניה".

ש. אחרי שארתור נכנס לתא, הם נשארו שניהם ביחד או שג'ניה עזב.

ת. באיזה שהוא שלב הם היו יחד, בערך יום וחצי ואז ג'ניה עזב  וארתור נשאר.

ש. באיזה שפה דוברים המדובבים ושוחחו עם הנאשם.

ת. ברוסית.

ש. השיחות התנהלו ברוסית.

ת. כן, כל השיחות התנהלו ברוסית.

ש. מה בעצם תדרכת את המדובבים, מה סיפרת להם על האירוע ואם נתת להם הנחיות כלשהו.

ת. האירוע הזה היה מתוקשר מאוד, לא היה צריך לתת להם הנחיות מיוחדות, אמרנו להם שמדובר בחשוד ברצח של תאיר ראדה. בשלב הזה התקיימו נגדו ראיות נסיבותיות ביותר ושירכשו את אמונו. המדובב "ארתור" ...

ש. נתת להם פרטים על הרצח, איך מצאו את הגופה.

ת. לא, שום דבר. אני לא יכול להגיד שהם לא שמעו  מכלי התקשורת. מאיתנו הם לא קיבלו כלום.

ש. נתת להם איזה שהיא הנחיה איך לדבר איתו, מה להגיד לו ומה להוציא ממנו.

ת. בגדול, התפקיד של ארתור בעיקר, היה להיות האיש המנוסה, איש שעבר הרבה בבתי הסוהר בארץ והוא אמור להיות זה שיתן ייעוץ משפטי לגבי התיק, איך לצאת, ובכלל ייעוץ לחשוד, הוא צריך לרכוש את אמונו כבעל נסיון.

ש. איזה ייעוץ.

ת. בין עבריין לעבריין.

ש. האם היה לו עורך דין באותה תקופה.

ת. כן, בוודאי הוא היה מיוצג, בשלב הזה, עדיין לא על ידי עורך דין שפיגל. מי שייצג אותו אז זה עורך דין הרמלין מטעם הסניגוריה הציבורית. אפשרו לו להפגש עם עורך דין, בכל פעם שעורך דין ביקש להפגש עימו.

ש. מה קורה בתא, הוא מתחיל להחקר, הוא יוצא, חוזר לתא.

ת.  בכל פעם שהוא חוזר מחקירה הוא מדסקס עם המדובב את כל מה שקרה, כל מה שנאמר לו על ידי החוקרים, הוא מציין מספר פעמים שהיחס אליו טוב ושהוא מאמין שהחוקרים רוצים להגיע, בלשונו, לחקר האמת.

ש. הוא מספר כל מני דברים על עצמו, על הדעות שלו, על המחשבות שלו.

ת. הוא מדבר כללית על ...

ש. מה אתם למדים עליו כאדם, איזה טיפוס, מה הרקע שלו.

ת. האיש היה בצבא הרוסי, חובב ... דיבר על זה שיש לו אוסף סכינים, הוא דיבר על כל מני קטעים שמבחינתו להודות עלה כבר בשלב מוקדם, עוד שאנחנו מבחינתנו...הוא אמר שהוא מוכן להודות ברצח, אך לא באונס.

ש. איך הוא מספר על ההשתלבות שלו בחברה הישראלית, על דעתו על הישראלים. איזה מן בן אדם?

ת. הוא מתאר איזה שהיא מסכת של התעללות של הבירוקרטיה הישראלית, על כך שהוא אזרח אוקראיני ושלא קיבל אזרחות ישראלית, על איזה עוקץ שעשו לו עם כרטיס הויזה שלו, על היחס הכללי של החברה הישראלית לעולי חבר העמים. הוא לא אוהב את היחס שהוא מקבל מהחברה הישראלית והוא חושב גם שהיחס לא טוב, ולפעמים הוא גם השתמש במילים בוטות.

ש. הוא מדבר על הראיות שיש נגדו כפי שהוא הבין. איך הוא רואה בימים הראשונים של החקירה עדיין, מה הוא יודע שיש נגדו.

ת. בשלב הזה הוא יודע, הוא אומר שמה שיש נגדו זה הנושא של המכנסיים, הוא דיבר בעיקר על המכנסיים ועל איזו בדיקה נוספת שעשינו לו והוא מציין אותה, אבל אלה בגדול הדברים, וכמובן בשלב מאוחר יותר, הנושא של ראובן ג'נאח על דברים שהוא אמר לאשתו לגבי זה שהיא נרצחה בשירותים באסלה. היה איזה נושא של כתם דם שמתייחס אליו, לפני ההודיה הוא אמר שעורך הדין אמר לו שאין לנו שום ראיות בנושא הדם.

ש. מבחינת הנושא של הדם שהוא דרך או לא דרך עליו, איך הוא ראה את הנושא הזה.

ת. הוא אמר "טפטוף דם" זה שהוא לא אמר בשלב הראשוני ולאחר מכן הוא כאילו נזכר ואמר את זה בשלב מאוחר יותר, זה משהו שהוא לקח לחובתו, והיה שלב שהוא אמר ש"זהו, התיק סגור עלי". כאילו שהוא הולך למאסר עולם.

ש. איך הוא הגיע למסקנה הזו.

ת. גם אני אינני יודע, כי בשלב הזה הראיות היו נסיבותיות ביותר.

ש. והוא לכל אחד מהדברים האלה נתן הסברים בחקירה.

ת. הוא ניסה לחפש הסברים, היינו בשלב שהוא ניסה לתת הסברים, אם כי היו קטעים בחקירה שלו שבעצם אין להם כלום נגדי. הוא מתנדנד כל הזמן, בין סגור לבין אין שום דבר.

ש. אתה התייחסת קודם לעניין היחס של החוקרים, לגישה שלו כלפי החוקרים.

ת. הוא סך הכל קיבל יחס טוב.

ש. הוא אמר שהוא חושש מהחוקרים.

ת. לא. הוא אמר את זה גם למדובב שהחוקרים מתייחסים אליו יפה, הוא אמר לו שהם רוצים להגיע לאמת, הוא אמר את זה גם למדובב וגם לאנשי המשטרה.

ש. אתה אמרת שהוא אמר בפני המדובב הוא דיבר על יחס התלמידים שהציקו לו וכו'. איך הוא תיאר את המצב המנטלי שלו לאור ההצקות האלה בשלבים הראשונים.

ת.  בשלבים הראשונים – הוא אמר שהוא לא אוהב את החברה הישראלית ושהוא לא יעבוד יותר בבתי הספר ובגנים, כי התנהגות בני הנוער מכעיסה אותו והוא צריך להתאפק.

ש. להתאפק מפני מה.

ת. שלא יווצר מצב שהוא לא ישלוט בכעסיו.

ש. לאורך השיחות האלה, בשלבים הראשונים, שהוא הרחיק את עצמו מהרצח, יש איזה התייחסות ספציפית למנוחה. אתם מדברים על המנוחה עצמה כ"קורבן הרצח"  יש איזה אמירות לגביה.

ת. כן, הוא התייחס לפני ההודיה לנושא שהוא אמר למדובב ש"אני חושב שהיא הכירה את הרוצח כי היא נראית לו מרוקאית או מזרחית והמרוקאים והמזרחים הם צועקים כל הזמן וצורחים, ואם היא לא היתה מכירה אותו, היא היתה צורחת, כי הם כל הזמן צורחים". הוא זרק את זה באופן כללי, וההתייחסות לכך היתה כללית, לגבי זה שהיא נראתה לו מזרחית או מרוקאית והם כאלה סתומים.

ש. מבחינת איך שאתם רואים אותו בתא, מה היה מצב הרוח שלו, איך היתה האווירה.

ת. האווירה היתה טובה, הוא נראה ישן, אוכל, מערכת היחסים ביניהם טובה, בינו לבין המדובב.

ש. אני עוברת איתך לשלב שבו "לקראת ההודאה" שבפני המדובב. אתה הזכרת קודם את העניין הזה שבשלב מסוים הוא אמר אני אודה ברצח ולא באונס. בכללי, אני שואלת אותך בשלב זה האם המנוחה עברה איזה שהיא תקיפה מינית. האם היו בשלב הזה ראיות כי המנוחה עברה תקיפה מינית. 

ת. לא.

ש. אתם באיזה שהוא שלב חקרתם את הנאשם בחשד לאונס.

ת. לא.

ש. הוא בשלב שבו הוא אומר אולי אני אודה ברצח, רק לא באונס. מה מצבו החקירתי בשלב זה. 

ת. ראיות נסיבותיות בלבד, אין למעשה כמעט כלום. אבל, כשאני שמעתי את האמרה הזו, לי זה עשה משהו ברמה של הרוצח יודע שהיא לא נאנסה, וזה ברמת החשיבה שלי כחוקר.

ש. אתה מנסיונך, כשאתה שומע אמירה כזו "אני מוכן להודות ברצח ולא באונס".

ת. מבחינתי זאת היתה התחלת הבעת רצון להודות.

ש. הוא לא אומר בשלב הזה אני רצחתי אבל לא אנסתי.

ת. לא, אבל הוא אמר שלא רצחתי ולא אנסתי. הוא אומר שהוא שמע שהיא נאנסה.

ש. ודווקא מהאונס הוא מוטרד.

ת. כן, כי באונס הוא יודע שבבית הסוהר לא מתייחסים יפה לאנסים, הוא אמר את זה למדובב. הוא אמר משהו דומה לזה. אני לא יכול לומר בדיוק.

ש. עולה באיזה שהוא שלב, אני מגיעה איתך לנקודה שעל פניה היא יכולה לעלות תמיהות ... באיזה שהוא שלב בחקירה הגלויה הנאשם זורק איזה שהיא אפשרות/הצעה/אמירה, שהוא לא עשה, אבל הוא מוכן לחתום ולקחת על עצמו את התיק, הוא זורק את זה לחוקרים וגם למדובב באיזה שהוא שלב. איך אתם מתייחסים לאמירה כזו, איך התייחסתם אופרטיבית ומבחינה מחשבתית לאמירה כזו של הנאשם

ת.קודם כל הבהרנו לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שאין סיכוי שאדם יודה, יחתום ובזה יסתיים הסיפור, הוא צריך לתת פח"מים, הסברנו לו מה זה,  הוא צריך לשחזר, אנו צריכים לוודא שהוא אכן הרוצח, הוא גם מבין את זה ואנו מסבירים לו שאין דבר כזה ובסיומה של אותה חקירה הוא אומר למדובב שזה מה שנאמר לו ושרוצים למצוא את הרוצח האמיתי

ש.הוא מבין שלא יקבלו ממנו הודיה סתמית אם לא משוכנעים שהוא הרוצח

ת.הוא מבין ואומר זאת גם למדובב

ש.אתם חוקרים נחקר, הוא מתחיל לזרוק לכם רעיונות של הודיית שווא, אתם עוד לא יודעים אם זה נכון או לא, עשה או לא עשה, הוא מציג את זה כהודיית שווא, איך אתם מתייחסים לזה, מבחינת המצב שלו, מה זה אומר עליו, אולי הוא במצב לא טוב, אולי הופעל עליו לחץ, מה עולה מהשיחות בתא, סביב איזה שיקול בא הרעיון להודות בתיק

ת.זה עולה תמיד במסגרת של כדאיות, זה עלה במסגרת של כדאיות שאם אני אודה האם יפחיתו לי את השנים ומה יהיו התנאים שלי בבית הסוהר ויתחשבו בי אם הודיתי, בעיני זה נראה, שוב, אני ראיתי בזה איזה שהוא תהליך לקראת משהו

ש.כשהוא מדבר עם המדובב, הוא אומר למדובב במפורש שמדובר בהודיית שווא בשלב הזה

ת.אין הודיה בשלב הזה

ש.מה התגובה של המדובב

ת.המדובב אומר לו אין דבר כזה להודות סתם ואף אדם חף מפשע לא יודה בתיק כזה סתם והמשטרה, זה לא משטרת רוסיה פה והמשטרה לא תקבל הודיית שווא בשום אופן, זה היה המסר הכללי גם מהמדובב וגם מהחוקרים

ש.בסך הכל הרי מדובר כאן בחשוד שהוא לא זמן רב בארץ, אמנם מספר שנים, כמה זמן הוא היה בארץ עד הרצח

ת.מספר שנים, נדמה לי ש - 3

ש.הוא תושב זר, לא דובר עברית שוטפת, איך התרשמתם מבחינת הבנתו מה קורה איתו מבחינה משפטית, מבחינה חקירתית, הוא בענינים

ת.מתוך הדברים שלו בפני המדובב ניתן להבין שהוא מבין את המצב המשפטי שלו, הוא יודע מה הדברים שמסבכים אותו, הוא אומר שקרא את הקודקס הפלילי האוקראיני כדי שיוכל להגן על עצמו בבוא היום

ש.והוא אמר משהו על החוק הישראלי, אם זה דומה או לא

ת.הוא אמר שזה די דומה, ובכמה אזכורים הוא די האמין בסך הכללי במערכת החוק בישראל, הוא יודע את זה מכמה מקומות

ש.והמדובב איך הסביר לו את הדברים

ת.המדובב אמר לו שירשיעו אותו רק על פי ראיות ולא בשום צורה אחרת

ש.הוא נראה לחוץ כשהוא מדבר, במצב של אובדן עשתונות, או רגוע

ת.בשלב הזה הוא רגוע ומנתח את המצב

ש.בשורה התחתונה של הדיסקוסים האלה הוא מגיע לאיזה שהוא משהו

ת.בסופו של דבר הוא אומר, אני חף מפשע, לא עשיתי, אין להם כלום

ש.ובכל זאת אנו מגיעים לשלב שקורה משהו נוסף, אתה יום יומיים לפני ההודיה מה עולה בשיחות עם המדובב בהתקלויות עם התלמידים

ת.בשלב הזה הוא מספר על מסכת של התעללויות של התלמידים, הוא מספר איך היו מבקשים ממנו סיגריות וכשהיה מסרב לתת היו מקללים אותו, זה עלה גם בהודיותיו לאחר מכן, איך היו מנתקים לו את הכבל

ש.מה הוא אומר לגבי עצמו, לגבי מצבו הנפשי והתגובה שלו

ת.ביום הרצח הוא מתאר מסכת של כעסים מבחינתו, הוא מסוגל כשהוא עצבני, הוא לא תמיד יכול לשלוט בעצמו

ש.עכשיו אנו מגיעים לאחר הצהריים של יום 18/12/06 יש שיחה בינו לבין המדובב שמתועדת בדיסק ובעקבותיה קורית איזה שהיא התרחשות, מה הוא מתחיל להגיד, מה מתרחש

 

עו"ד ענבר: אני מגישה דיסק 25 ותמליל 25 של מ"ט 165/06 שזה ההקלטות בינו לבין המדובב. במהלך המשפט אנו נגיש בסופו של דבר את כל השיחות עם המדובב.

יש נושא אחד שעולה במהלך החקירות, במספר מקומות שהוא נוגע לראיה שאינה ראיה קבילה בבית המשפט, מדובר בפוליגרף.

אנו בשלב הראשון הייתה לנו מחשבה למחוק את כל הקטעים שמתייחסים לכך, זה עולה גם משיחות שלו עם המדובב ולמחוק מהקלטות אנחנו טכנים לא יכולים, למחוק מהתמליל זה עבודה רבה וגם לא בטוח שנצליח ואולי נפספס.

מכיוון שאנו סומכים על מקצועיות בית המשפט, נבקש מבית המשפט להתעלם.

 

עו"ד שפיגל: מסכים.

 

הדיסק מ"ט 165/06 מוגש ומסומן ת/6, הפרוטוקול – תמליל מוגש ומסומן ת/7.

 

העד ממשיך:

ש.בשלב זה, מה קורה בשיחה הזו, מה ההתפתחות בשיחה זו

ת.הוא מספר על אירוע שהיה לו עם אחיו לפני מספר שנים באוקראינה, במהלך האירוע אחיו הכעיס אותו, אני לא זוכר בדיוק את הרקע של האירוע, הוא סיפר סיפור שהוא הכעיס אותו, ואז הוא היה תחת "אפקט" של אי שפיות, תקף את אחיו וגרם לו נזק גופני ממשי, אני חושב שהוא אמר שם שהיה לו דם בשתן, אחרי האירוע הזה הוא הלך לישון מוקדם והייתה לו איזה שהיא "דייסה" במוח. הוא אמר שהוא לא זכר מה שקרה לו באירוע של האח, לא זכר כלום, אבל ההורים שלו אמרו לו על האירוע, ההורים שלו סיפרו לו על האירוע

ש.כלומר הוא תקף את האח, גרם נזק ושכח מזה

ת.כן

ש.בדקתם את הנושא זה

ת.כן, אחיו אישר שאכן היה כזה אירוע

ש.מה הוא בעצם אומר בשיחה הזו על האפשרות או על העובדה, מה היה לגבי הרצח של המנוחה

ת.הוא מתאר את המצב הנפשי שלו באותו יום, שהוא היה עצבני על כל התלמידים בבית הספר, שהכעיסו אותו, מסכת ההתעללות ויתכן שהוא ביצע את הרצח ושהוא היה תחת "אפקט" והוא לא זוכר, ואני לא זוכר אם זה בא באותו יום, לגבי האמרות שלו לגבי ראובן ג'נאח לגבי השירותים והאסלה, שיתכן והוא דיבר מתת ההכרה שלו

ש.איך הנאשם התנהג במהלך השיחה הזו כשהוא מספר את הדברים האלה

ת.בשלב הזה הוא היה נסער, הוא קצת בוכה, המדובב נבהל ממנו, הוא אומר לו מה אתה מדבר וההתנהלות הנפשית הזו, הוא קורא לשוטר שנמצא שם, ליומנאי ואומר לו שהנאשם רומן רוצה לפגוע בעצמו

ש.הנאשם בפועל אמר שהוא רוצה לפגוע בעצמו

ת.לא. המדובב ראה את ההתנהגות שלו ונלחץ ויכול להיות שגם רצה לסמן לנו משהו

ש.מה המדובב אומר לו כשהנאשם אומר לו שהוא יגיד לשוטרים שהוא אולי רצח

ת.המדובב אומר לו אל תגיד דברים כאלה, אל תדבר שטויות, אפילו לי אל תגיד דברים כאלה ואז אנחנו מוציאים אותו מהתא ושולחים אותו לבדיקה פסיכיאטרית בבית חולים "זיו" בצפת, על מנת לבדוק כשירותו למעצר והפסיכיאטר שם קובע שהוא אכן כשיר למעצר

ש.הוא נבדק על ידי פסיכיאטר בבית החולים זיו

ת.הוא נבדק על ידי פסיכיאטר ולא על ידי מתחזה כפי שטענו בכל מיני מקומות בעיתונים, היו הרבה "ברווזים עיתונאים"

ש.הוא נבדק על ידי הפסיכיאטר, הוא מספר לפסיכיאטר משהו

ת.הוא מדבר איתו על האירוע של אחיו ועל זה שהיה לו כבר אירוע של "אפקט" לדבריו ושהוא עלול לפגוע במישהו כאשר הוא בכעס גדול מאוד ושזה פעם קרה לו

ש.במהלך הנסיעה לבית החולים וממנה יש איזו שיחה

ת.במהלך הנסיעה הוא מספר לבלש את הסיפור של אחיו ושיכול להיות שהוא רצח את הילדה ולא זוכר. לאחר אותה נסיעה לבית החולים "זיו" הנאשם מספר למדובב כי אחד השוטרים אמר לו שאם אין נגדו כלום הוא יהיה עצור מספר שבועות וישוחרר והוא גם סיפר לבלש שהעיד לאחר מכן על הסיפור של האח ועל האפשרות שהוא רצח את תאיר והבלש אישר את הדברים שאמר לו שאם אין נגדו כלום, הוא ישוחרר תוך מספר שבועות

ש.מה אתם עושים כאשר הוא חוזר מבית החולים ואומרים שהוא כשיר

ת.אנחנו מכניסים אותו לחקירה, סשה חוקר אותו, זה בשעות הערב המאוחרות, כאשר הוא נסע לבית החולים זו הייתה אחת החקירות הבודדות שנמשכה בשעות הערב המאוחרות כי הוא חזר מבית החולים, שם הוא מספר לסשה את מה שהוא סיפר למדובב כלומר שיכול להיות שהוא רצח את תאיר והוא לא זוכר כי הוא היה תחת "אפקט" בדיוק כמו שקרה לו עם אחיו. הוא מביע רצון תעזרו לי להיזכר

ש.הוא מסיים את החקירה

ת.הוא מסיים את החקירה ואנו מחזירים אותו למדובב ואז הוא מספר למדובב את מה שהיה איתו בנסיעה עם הבלשים בדרך לבית החולים זיו

ש.הוא מספר לו על מה שהיה בחקירה

ת.כן, המדובב אומר לו שהוא מדבר שטויות ולא היה צריך לספר דבר כזה לחוקרים כי זה מפליל, משהו כזה שזה "דופק" אותך

ש.ואז מה עושה הנאשם

ת.הנאשם מתחיל לספר לו מה שקרה איתו במהלך היום, בבית החולים ואצל החוקר סשה

ש.ובעצם את אותה גרסא, יכול להיות שרצחתי ואני לא זוכר

ת.כן. צריך רק להוסיף כשהמדובב מדבר איתו על ה"אפקט" הוא אומר למדובב שזה סתם, אני עבדתי עליהם

ש.כשהוא מספר למדובב על ה"אפקט" והמדובב אומר לו מה אתה מספר דברים, הוא רוכש אמון במדובב

ת.המדובב אומר לו שמה שאתה אומר זה כביכול הודיה ואני יכול להלשין עליך ואז הנאשם אומר לו שהוא מאמין בו עד גבול מסוים ואומר לו שיש דברים שלא אומרים לאף אחד

ש.כשהמדובב שומע את הגרסא הזו, אולי רצחתי ואני לא זוכר, איך הוא מתייחס לגרסא הזו

ת.הוא אומר לו, מה אתה עובד עלי? מה אני טיפש, מה אתה לא מאמין בי? המדובב אומר לו אתה מבחינתי לא מאמין בי, אל תספר לי סיפורים וזה למעשה הטריגר או הזרז להודיה בפני המדובב ומפה הוא מתחיל לספר למדובב, הוא מתחיל להתוודות בפני המדובב על הרצח של תאיר ראדה.

 

עו"ד ענבר: אני מגישה העתק המשך של קלטת 26 מ"ט 165/06 – מוגש ומסומן ת/8.

בכל הדיסקים בהם נראה המדובב, המשטרה על העותקים בגלל שמדובר בחסיון, טשטשו את פניו של המדובב.

בדיסק שנקרין, ביקשנו לטשטש פחות מכיוון שהנאשם והמדובב יושבים צמודים אחד לשני, ככל האפשר צומצם הטשטוש ואנו נגיש גם את הקטע של הקלטת.

אני מגישה שני תמלילים של הקלטת של הדיסק הזה, מאחר ויש שם מספרי מוניטור של קטעים מסוימים או של שעון וזה פשוט מקל על המעקב כשצופים בקלטת – תמליל דיסק 26 מוגש ומסומן ת/9.

חוות דעת של דיסק 26 מוגשת ומסומנת ת/10.

 

העד ממשיך:

ש.הגענו לנקודה שבה אתה אומר שהנאשם מתחיל להתוודות על הרצח בפני המדובב, כשהוא מתוודה ומספר את סיפור הרצח, באיזה גובה קול הוא עושה זאת ובאיזה צורה

ת.שניהם יושבים על המיטה ומתחילות לחישות, הנאשם מתחיל ללחוש את ההתוודות שלו על הרצח, איך שהוא ראה אותה במדרגות, הלך אחריה לשירותים, כל זה בלחישות ומדי פעם בקול רם יותר "אני בטוח שהמשטרה תמצא את הרוצח האמיתי" ושוב מתחיל להתוודות בלחש בפני המדובב ובקול רגיל "אני בטוח שבית המשפט ימצא אותי זכאי" את הדברים האלה לא היינו צריכים להתאמץ כדי לשמוע, הוא תמיד אמר דברים בלחש ולאחר מכן "למיקרופון" דברים בקול גבוה יותר

ש.בשיחה עצמה הוא נותן הסבר מדוע הוא עושה זאת

ת.כן, הוא אומר בעצמו שיש מיקרופונים ויש האזנות

ש.מה הוא אומר על הענין שהוא סיפר קודם שהוא לא זוכר, שאולי היה נתון באיזה שהוא "אפקט"

ת.הוא אומר שהוא סתם עבד עליהם, שזה לא נכון

ש.מה אתה לומד מזה כחוקר לענין המשך החקירה שלו, מה אתה קולט בשלב זה

ת.האיש הוא שחקן, מניפולטור, הוא אדם חזק

 

עו"ד שפיגל: העד לא יכול להעיד פה על אופיו של אדם.

 

העד ממשיך:

ש.אמרת לנו שבשיחה הקודמת הוא נראה בוכה ונסער, איך הוא נראה בשיחה הזו

ת.רגוע, שלו, אוכל וגם הלך לישון, מדבר, לא בוכה ולא נסער

ש.בכללי, מה הוא מספר, זו הפעם הראשונה שהוא מתאר את הרצח מבחינתו

ת.בהתחלה הוא אמר שהוא ראה אותה עולה במדרגות, לציין שבשלב הראשון הוא לא מציין שהיה לו קשר איתה, שהיא ביקשה סיגריה, שהיא קיללה אותו, לאחר מכן הוא אמר שהיא קיללה משהו לגבי רוסים, הוא הלך אחריה לשירותים, עלה במדרגות, הלך אחריה לשירותים, שלף את הסכין ושם ביצע את הרצח

ש.הוא אמר למדובב איפה פגע בה בגוף

ת.הוא דיבר על הצוואר, הוא דיבר על שני עורקים בצוואר, הוא מתאר למדובב את העורקים בצוואר שנקראים האורטה וארתריה, זה העורקים שמלווים את הדם מהלב למוח ולהפך ושאם משספים את העורקים האלה המוות הוא מהיר ואי אפשר לצעוק

ש.עשיתם במהלך החקירה איזה שהיא בדיקה ביחס למנוחה אם יש ממש באמירה הזו

ת.המושגים האלה לא היו מוכרים לי, שאלתי את ד"ר זייצל

ש.מי זה ד"ר זייצל

ת.הוא הפתלוג שניתח את המנוחה, ביקשתי שיבדוק, נתתי לו את השמות שאמר הנאשם למדובב והאם הם תואמים את כלי הדם שנפגעו אצל המנוחה, הנאשם למיטב זכרוני אמר שהוא פגע באורטה וד"ר זייצב אמר שאכן העורקים האלה נפגעו והם אלה שהביאו למותה, השיסוף הזה זה מה שהביא למותה. האורטה נפגעה. אני זוכר שבעל פה הוא אמר לי שגם שם הורידים ליד העורק נפגעו.

חוות הדעת של ד"ר זייצב מוגשת ומסומנת ת/11 בצירוף הצילומים.

תשובה מיום 10/1/07 מוגשת ומסומנת ת/12.

מזכר מיום 8/1/07 מוגש ומסומן ת/13.

מזכר מיום 10/1/07, מוגש ומסומן ת/14.

 

האמור הנו כפוף להעדתו של ד"ר זייצב.

 

העד ממשיך:

ש.הנאשם אומר כשהוא מספר למדובב על העורקים, מאיפה הוא ידע על כך

ת.הוא אמר שהוא שאב את זה מהאינטרנט

ש.באיזה נושא

ת.בנושא סכינאות, הוא ראה איזה כתבה על הכנעת יריב, זה מצאנו באינטרנט שלו, לוחמת סכין על ידי הק.ג.ב תוך התייחסות לגרון ואכן באינטרנט שלו מצאנו את זה.

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש כתבה שנמצאה במחשב של הנאשם בכפוף לעדותו של צחי סגל.

 

המזכר מוגש ומסומן ת/15.

הכתבה מהאינטרנט בשפה הרוסית בליווי תרגום לעברית מוגשת ומסומנת ת/16.

 

העד ממשיך:

ש.מה הנאשם עושה כשהוא מתאר למדובב איך הוא ביצע את הרצח במנוחה

ת.הוא למעשה מדגים על המדובב כיצד ביצע את הרצח, מעין שחזור

 

עו"ד ענבר: אבקש להקרין קטע קטן שנמצא בתמליל ת/9 בעמ' 27, בתמליל השני הוא נמצא

ב – ת/10 בעמ' 25, שבו בעצם הנאשם והמדובב קמים מהמיטה ומה אפשר לראות.

מוקרן קטע שבו נראית ההדגמה אותה ציין העד, הנאשם והמדובב קמים מהמיטה, הנאשם מעמיד את המדובב ומדגים תנועת שיסוף בידו הימנית.

 

העד ממשיך:

ש.יש משהו שאתה יכול להגיד ביחס לקטע שראינו

ת.כן, מעבר להדגמה שהוא עשה, ראינו שהוא עושה פעמיים תנועות שיסוף, ראינו שהוא מעמיד אותו על הקיר של השירותים, הקיר שרואים בהקרנה זה קיר שירותים, אתם תראו את זה גם בשחזור שהוא מעמיד את השוטרת באותו מיקום בדיוק וגם חוות הדעת של המעבדה מדברת על אותה זווית

ש.האם הנאשם אמר משהו לגבי ראיות ברצח אם נשארו

ת.את המכנסיים הוא זרק לבטון, לסכין הוא שבר את הלהב, זרק את הכל לבטון, על הנעליים הוא אומר יכול להיות שעשיתי טעות שטפטף לי דם, כאשר שטפתי בשירותי הבנים, יכול להיות שטפטף לי דם על הנעליים אבל הכל נקי, משהו כזה

ש.לאחר תום השיחה הזו בינו לבין המדובב שהוא מספר לו כיצד ביצע את הרצח, מה קורה ביניהם, מה הם עושים

ת.רומן הולך לישון, למעשה שניהם הולכים לישון והמדובב פתאום מדליק את האור וקורא ליומנאי, עושה סימנים שהוא רוצה לצאת מהתא, אני מבין שהוא רוצה לסמן לנו משהו, אני רוצה להרגיע את המדובב שלא יצא, כי אני עדין חושב על האפשרות שנחזיר את הנאשם למדובב ואז אני יורד לתא, המיטות שלהם זה בצד שמאל ואני מצביע על דלת התא בקטע הסרט, אני מסמן למדובב בתנועת בוהן כלפי מעלה ובתנועת יד שירגע, שראיתי את התנועות שלו, והוא נרגע אבל הוא הדליק את האור, ביקש חומרי קריאה כי הוא פשוט פחד וזו הסיבה שלמעשה לא החזרנו את הנאשם למדובב כי הוא כנראה הבין הוא פחד להיות עם הנאשם

ש.הנאשם חזר בו למעשה בדיעבד מההודיה והוא טוען טענות זוטא כלשהן שהועלו פה היום, לחצים, מניעת שינה, חקירה וכו', אני לא רואה מה נגיעת הטענות האלה למדובב למעשה אבל אשאל אותך – האם באיזה שהוא שלב, אתה או אתם לאחר שהנאשם חזר בו מההודיה ושב להכחיש את מעורבותו ברצח, הטחתם בפניו שהוא הודה בפני המדובב ומה הוא ענה

ת.כן. אני הטחתי בפניו שהיה מדובב בתא, האופן שבו עשיתי את זה היה כזה, אני אמרתי לו שהיה איתו אדם בשם ארתור וארתור מוסר בעדותו, אני לוקח דף עדות, ארתור מוסר בעדות שהוא רומן התוודה בפניו על הרצח והוא אפילו מוכן לעשות בדיקות והמדובב אפילו מוכן להיבדק בפוליגרף, כך אני אומר לחשוד

ש.למה אתה אומר לו את זה בצורה כזו

ת.אני אומר לו בצורה כזו כי הוא למעשה התאים את הגרסאות שלו לפי מה שהיה לנו ביד

ש.למה לא אמרת לו שזה מוקלט ומושרט

ת.כי אם הייתי אומר לו כך, הוא היה מוסר גרסא, הוא תמיד הלך לפי מה שהיה לנו, התשובה שלו הייתה במשך 20 דקות רבע שעה, הוא אמר שהמדובב שקרן, שהוא רוצה על הגב שלו לצאת לחופשי, לא אמרתי לו כלום והוא שקרן והוא מניפולטור, שהמדובב שקרן

ש.אח"כ מה

ת.אח"כ השלב הבא אחרי שנתתי לו במה של 20 דקות, אני אומר לו שארתור אמר שלחש לו וגם הדגים לו את המעשה ואז כנראה שהוא הבין שאכן יש לנו יכולת ויזואלית אך שמע לא שמענו ואז הגרסא השניה שלו כן, אני עשיתי לו איזה שהיא הדגמה אבל לא אמרתי לו שום דבר, כי הוא ניג'ס לי אז עשיתי לו ואז כשאני מטיח בפניו שיש לנו מה שיש לנו ושמענו את כל ההתוודות שלו ואני מטיח בו גם את אותן לחישות קטנות, אז הוא אומר כן, אני אמרתי לו, סתם שיקרתי, כל מה שהוא אומר לכם זה נכון ואני סתם שיקרתי אותו, את המדובב

ש.והוא מסביר לך למה הוא שיקר למדובב

ת.ואז אני שואל אותו, לאחר השלב של החזרה מההודיה ,שאלתי אותו למה לחשת לו בשקט את ההתוודות ובקול אמרת שאתה חף מפשע, לא היה לו כל הסבר.

סשה גבה את ההודעה הזו אבל שנינו ביחד היינו.

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש את ההודעה הזו שהיא כתובה בשפה הרוסית – ההודעה מיום 1/1/07 בשפה הרוסית מוגשת ומסומנת ת/17.

תרגום ההודעה מוגש ומסומן ת/18.

שני דיסקים עליהם מוקלטת החקירה מוגשים ומסומנים ת/19 א' ו – ת/19 ב'

תמליל בשפה העברית מוגש ומסומן ת/20.

אני מציינת כי  כל התמלילים הם בשפה העברית.

 

העד ממשיך:

ש.איך אתה כראש צח"מ התייחסת להודיה הזו בפני המדובב

ת.כמובן שאנו בשלב הזה כבר מבינים שהאיש הוא שחקן ולפי זה אנו צריכים לתכנן את החקירה, כמה שעות קודם לכן הוא בוכה ואומר שהיה "אפקט" ולאחר מכן הוא אומר שבעצם האפקט זה סתם והוא מתאר את הרצח למדובב ומפה אנו מבחינתנו מבינים שיש לנו מצב של מניפולטור, שחקן ומפה אנו יוצאים לחקירה למחרת.

ש.מה הבנת לאור מה שקיבלת

ת.אני הבנתי שהנאשם הוא הרוצח

ש.זה השלב

ת.זה השלב מבחינתנו, שלב חזק מאוד אחרי הקטע שהיה עם ראובן, היו כמה נקודות לאורך הדרך אבל זו הייתה הנקודה המשמעותית ביותר

ש.איך הייתה ההבנה שלך לגבי הודיה בפני המדובב

ת.זו לא הודיה בפני איש מרות, אני מתייחס אליה כאל הודיה בעלת משקל רב כראש צוות החקירה, מעבר לכך, האופן בו הודה, הלחישות מול הקול הרם, ההתנהגות שלו, ההתנהגות המפלילה, הוא לא סתם אומר דברים שמישהו ישמע, רק כאשר הוא רוצה להוכיח לכאורה שהוא מבין את מה שהוא עושה, מדובר בהתנהגות מפלילה ואני כראש צח"מ ראיתי בו את הרוצח

ש.אתה התייחסת קודם לעובדה שבשלב מוקדם יותר בשיחותיו עם המדובב הוא אמר שאולי הוא יקח על עצמו את הרצח כהודאת שווא ועכשיו קורה מה שקורה. בשלב זה, מבחינתך כחוקר האם יש לך אינדיקציות אם זה ההתגלמות של התוכנית, קודם מתכנן ואז עושה, איך התייחסת לזה

ת.קודם כל בשלבים הקודמים שהוא דיבר שם על הודיית שווא, הוא אמר בסיכום שאין כלום ואני לא מתכוון להודות ובסופו של דבר הוא לא התכוון להודות. כל הסיפור הזה של "האפקט" היה סיפור שלא האמנתי בו לרגע אבל זה היה תהליך שהנאשם היה צריך לעבור, הוא גישש, הוא רצח ילדה קטנה שזה לא דבר שיכול היה להתאדר בו "האפקט" היה חלק מהתהליך.

ש.מה הוא עשה בפני המדובב

ת.המדובב שאל אותו האם יכול להיות שאדם חף מפשע יודה בדבר כזה ואז הנאשם אומר לו מה פתאום, לא יכול להיות דבר כזה. 

ש.אם הוא היה הולך להודאת שווא מה היית מצפה

ת.הייתי מצפה שמצב הדברים יהיה הפוך ממה שקרה במציאות, כלומר הוא היה צריך ללחוש שהוא חף מפשע במקום להגיד שהוא אשם

ש.למה

ת.כי זו הודאת שווא, אבל כאשר זה קרה כמו שזה קרה במציאות, שהוא לחש את ההודאה וצעק את חפותו, זו לא הודאת שווא

ש.מה זאת אומרת צעק

ת.הוא אמר בקול רם. המתמלל כתב בקול רם הוא היה עם אוזניות, את הלחש הוא התאמץ לשמוע ואת הקול הרם לא

ש.מה אתם עושים מבחינה חקירתית לאחר הלילה הזה שהוא מתוודה בפני המדובב

ת.אנו מוציאים אותו לחקירה, גובים גרסא מהמדובב ומוציאים את רומן לחקירה. סשה מתחיל לחקור אותו, אני מנחה שבכל שלב מהשלבים שהכל יהיה מתועד.

 

עו"ד ענבר: אני מעריכה כי אנו במחצית החקירה הראשית. אני שומעת את הערות בית המשפט לגבי תמצית וצמצום בהמשך החקירה. אני גם כהצעת ההרכב, אשב עם חברי לגבי מסמכים שנוכל להגיע אליהם להסכמה.

 

 

 

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים.

 

בנוסף לכך, ירשמו בפניהם הצדדים תאריכים נוספים:

 

- 16/9/07, שעה 9:00.

- 8/11/07, שעה 9:00.

- 11/11/07, שעה 9:00.

- 18/11/07, שעה 9:00.

- 25/11/07, שעה 9:00.

- 29/11/07, שעה 9:00.

- 2/12/07, שעה 9:00.

- 13/12/07, שעה 9:00.

- 16/12/07, שעה 9:00.

- 20/12/07, שעה 9:00.

- 30/12/07, שעה 9:00.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

000502/07פח 054 עדן + חנה