אולגה גריישב עדת תביעה מס' 62 | 20/11/2008

עדת תביעה מס' 62 אולגה גריישב מעידה לאחר שהוזהרה כדין ומשיבה לשאלות עו"ד ענבר:

 

עו"ד שפיגל: אין לי התנגדות להגשת כל הודעות העדה.

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת לשאול את העדה מספר שאלות.

 

העדה משיבה לעו"ד ענבר:

ש.את אשתו של הנאשם

ת.כן

ש.כמה שנים אתם נשואים

ת.נכון לעכשיו 3.5 שנים

ש.כמה שנים את בארץ

ת.כ – 14 שנים

ש.ואת דוברת עברית היטב

ת.כן, קוראת וכותבת בעברית

ש.איפה את והנאשם התגוררתם עד שהוא נעצר בתקופה האחרונה

ת.בתקופה האחרונה התגוררנו בבית של ההורים שלי בקצרין, יחד עם ההורים שלי

ש.מי שגר בבית זה את, רומן, שני ההורים שלך והתינוק

ת.כן

ש.עוד מישהו

ת.לא

ש.לפני שהנאשם נעצר הוא עבד בבי"ס "נופי גולן"

ת.כן

ש.כמה זמן הוא עבד שם

ת.הוא עבד שם בסה"כ חודש ימים, חוץ מהימים שלא היה לו חומר, היו ימים שהייתה נגמרת לו קרמיקה או דבק או נסיבות אחרות ואז הוא היה בחופש באותם ימים עד שהקבלן שלו היה מתקשר ונותן לו אישור לצאת לעבודה

ש.השבוע של הרצח – בתחילת השבוע, את יודעת שאירוע הרצח היה ביום רביעי

ת.כן

ש.מתי רומן עבד לפני יום הרצח

ת.כן, אני זוכרת שבאותו שבוע, מיום ראשון ועד יום רביעי הוא לא עבד כי הייתה חסרה לו קרמיקה נדמה לי או דבק, וביום רביעי אחרי שהמעביד שלו התקשר ביום שלישי בערב ואמר לו שהשיג לו מספיק חומרים שימשיך לעבוד, ביום רביעי הוא יצא לעבודה

ש.איך הוא יצא לעבודה ביום רביעי, ברגל, ברכב

ת.ברגל, היום אני בטוחה שהוא יצא ברגל

ש.למה את אומרת את זה שהיום את בטוחה, לא היית בטוחה בעבר

ת.אני הייתי בטוחה, במהלך החקירה הייתי נזכרת בפרטים, בהתחלה לא הייתי בטוחה באופנים או ברגל, אבל אח"כ נזכרתי שהייתי צריכה לאסוף אותו עם האוטו ולכן אני בטוחה שהוא הלך ברגל

ש.לפני העדות שלך היום קראת את ההודעות שלך

ת.כן

ש.מאיפה היו לך את ההודעות

ת.יש לי את ההודעות בבית ויש לי עוד חומר שסייעתי לעו"ד בתרגומים ולהעביר בדואר, עבדנו על החומר ויש לי בבית חלק מהחומר כולל את ההודעות שלי

ש.מה כולל עוד חוץ מההודעות שלך

ת.היו לי כמה דיסקים של המדובב

ש.את ההודעות של רומן יש לך בבית

ת.לא, לא היו לי בבית

ש.הודעות של עוד עדים חוץ משלך

ת.לא, רק היו לי כמה חקירות של רומן וכמה דיסקים של המדובב

ש.ביום רביעי, רומן יצא בבוקר ברגל, הגיע לבית הספר, הוא דיבר איתך במהלך היום בטלפון לפני שהוא חזר הביתה

ת.כן, אנחנו דיברנו כמה פעמים

ש.באיזה טלפון דיברתם, ובאיזה טלפון השתמשתם

ת.אני דיברתי בטלפון שלי שמספרו 0525370XXX, הוא רשום על שם אמא שלי, גרשייב יבגניה, אצל רומן באותה תקופה היו שני מכשירים סלקום ואורנג'

ש.עם איזה מספר הוא דיבר איתך

ת.אני חושבת שהוא דיבר איתי עם הסלקום

ש.את זוכרת על מה דיברתם באותו יום, באילו נושאים וכמה פעמים

ת.אני משערת פעמיים – שלוש, הנושא העיקרי שאני בטוח זוכרת אותו שאני אמורה לאסוף אותו לאחר סיום העבודה ויכול להיות שהוא שאל אותי מה נשמע, זו ההשערה שלי כי אני לא זוכרת בדיוק את המילים

ש.ואת זוכרת מה אמרת לו כשהוא שאל אם את יכולה לאסוף אותו מהעבודה, מה אמרת לו

ת.בבוקר בשעות הבוקר חשבתי שאני כן יכולה ובשלבי הסיום בסביבות 16:00 – 17:00 בערב הבנתי שאני לא יכולה

ש.אני מציגה לך פלט שיחות מ – ת/506, שיש בו את השיחות מהסלקום של רומן לסלקום שלך שאמרת את מספרו עכשיו ביום הרצח, יש שיחה אחת בשעה 12:53, ואח"כ יש עוד שיחה קצרה

ב – 17:21 ואחריה ב – 17:24 שהיא יותר ארוכה, לפי מה שאמרת עכשיו ב – 12:53 זו השיחה שאמרת שאת יכולה לאסוף אותו

ת.כן, יכול להיות הנושא של לאסוף אותו מבית הספר היה לפני שהוא יצא לעבודה ויכול להיות שהשיחה בשעה 12:53 הייתה בענייני משפחה

ש.ומה זו השיחה ב – 17:24

ת.זו השיחה שהוא כנראה אמר לי שהוא מסיים ושאל אם אני יכולה לאסוף אותו

ש.ומה ענית לו

ת.שאני לא יכולה, הייתי עסוקה עם התינוק

ש.זאת אומרת שעד ל – 17:24 הוא חשב שאת תאספי אותו

ת.כן

ש.וב – 17:24 כשהוא דיבר איתך לפי מה שהבנת הוא עדין נמצא בבית הספר

ת.כן

ש.וכמה זמן אחרי השיחה הזו הוא הגיע הביתה, כמה זמן לוקח להגיע

ת.בערך הוא הגיע בין 17:30 ל – 18:00

ש.מה מרחק ההליכה מבית הספר לבית

ת.7 דקות

ש.את ראית אותו נכנס הביתה ביום הזה

ת.אני לא זוכרת בטוח, אבל מההודעה ראיתי שאני לא ראיתי אותו נכנס, הייתי בחדר

ש.האם הדברים שקראת בהודעה ורעננת לעצמך את הזכרון הם נכונים

ת.כן

ש.את עכשיו זוכרת אם ראית או לא ראית אותו

ת.לא, אני יודעת היום מההודעה שבה אמרתי את האמת

ש.באיזה שלב את כן ראית אותו אחרי שהוא נכנס

ת.אני ראיתי אותו מספר דקות אחרי זה, עד כמה שזכור לי הייתי בחדר עסוקה עם התינוק ורק לאחר מספר דקות יצאתי אליו

ש.יכול להיות שבכלל ישנת כשהוא הגיע

ת.לא, בטוח שלא ישנתי כי שמעתי שהוא נכנס, אני לא חושבת שנרדמתי

ש.מה קרה לגבי הציוד שהוא השאיר בבית הספר, הוא השאיר בבית הספר או שהביא ציוד הביתה

ת.לא, הכל הוא השאיר בבית הספר

ש.מה הוא השאיר בבית הספר

ת.היה לו מכשיר לחיתוך קרמיקה, היה לו כבל, תיק עבודה, ועוד מכשירים שאני לא מבינה בהם

ש.את זוכרת מה רומן עשה מיד כשהוא נכנס הביתה, לאיזה חדר הוא הלך

ת.אני לא יכולה לזכור כל שלב, אבל אני זוכרת שהוא דיבר עם אמא כמה דקות מיד כשהוא נכנס הביתה, הוא לא נכנס ישר לחדר שבו הייתי

ש.מה לגבי הבגדים

ת.בגדי עבודה שנמצאים בתיק, באותו יום הוא לא חזר עם התיק

ש.הדברים האלה כבדים

ת.אני זוכרת שעד לאוטו בקושי הגעתי

ש.ואיך לקחתם את זה הביתה בחזרה

ת.באותו יום רביעי שהוא לא הצליח להביא את כל הציוד, אנחנו נסענו ביום חמישי והיה שם חסימות, לא נתנו לנו להיכנס

ש.בתוך בית הספר או בחוץ

ת.נכנסנו לתוך בית הספר, רק לאותו אגף לא הצלחנו להיכנס, אז פגשנו שם גם אנשי משטרה, ופעם שניה נסענו להביא את הציוד למחרת, ביום שישי, שכן הצלחנו להיכנס גם לבית הספר וגם למקלט

ש.המקלט היה סגור או פתוח

ת.היה פתוח

ש.ואת נכנסת יחד איתו למקלט

ת.יחד איתו

ש.מאיפה במקלט הוא לקח את הדברים

ת.בכניסה למקלט יש דלת ברזל, זה היה על הרצפה במקלט

ש.כשאת נכנסת למקלט, אפשר לראות את זה או שצריך לפתוח עוד דלתות פנימיות

ת.אני לא זוכרת בדיוק, אבל נכנסנו ואז רומן התחיל לקחת את הציוד

ש.והיה שם תיק של בגדי עבודה

ת.כן

ש.ואז לקחתם את התיק הביתה

ת.כן

ש.ומה קרה לתיק הזה ולבגדים שיש בו אח"כ

ת.אני לא זוכרת מה בדיוק קרה, אני מאמינה שהוא הוציא אותם לכביסה, אני לא התעסקתי עם זה

ש.מי נהג לעשות כביסה אצלכם בבית

ת.אבא שלי

ש.והוא נוהג לכבס בגדי עבודה גם של רומן

ת.כן, הכל

ש.את יודעת אם באותו שבוע אבא שלך כיבס את בגדי העבודה של רומן

ת.לא יודעת

ש.איפה התיק הזה היום

ת.במשטרה

ש.בגדי עבודה של רומן, איפה הם היום

ת.גם במשטרה

ש.המכנסיים שבהם רומן עבד ביום הרצח, את יודעת מה רומן עשה איתם

ת.קודם כל אני לא יודעת במה הוא עבד, המכנסיים שהוא עבד בהם הוא זרק

ש.איך את יודעת

ת.רומן אמר לי

ש.מתי הוא אמר לך את זה

ת.באיזה שהוא שלב, אחרי שזימנו אותו למשטרה פעם ראשונה או שניה, הוא אמר שביקשו ממנו להביא את כל בגדי העבודה ואז הוא אמר שאת המכנסיים הוא לא יכול להביא כי הוא זרק אותם והם לא בידיים שלו

ש.זאת אומרת עד שלא ביקשו ממנו להביא את הבגדים למשטרה, לא ידעת שהוא זרק את המכנסיים

ת.נכון

ש.הוא אמר לך מתי הוא זרק אותם

ת.עוד פעם, לפי ההודעה אני זוכרת שאמרתי כמה ימים לפני, אני היום מהזיכרון לא יכולה להגיד

ש.הוא אמר לך איך הוא זרק אותם

ת.כן, הוא אמר לי שהוא זרק אותם בבית, בפח הזבל

ש.הוא אמר לך מה עוד היה בשקית חוץ מהמכנסיים

ת.זבל, הוא לא אמר לי, אבל זה הגיוני שהיה זבל

ש.את קראת את כל העדויות שמסרת

ת.כן, מה שהצלחתי להבין מהכתב

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת בשלב זה להגיש את ההודעות. אנו שומרים את זכותנו בסיכומים להתייחס לדברי העדה כפי שאנו רואים את המסכת הראייתית.

הודעה מיום 12/12/06 – מוגשת ומסומנת ת/683.

הודעה מיום 16/12/06 – מוגשת ומסומנת ת/684.

הודעה מיום 20/12/06 – מוגשת ומסומנת ת/685.

הודעה מיום 22/12/06 – מוגשת ומסומנת ת/686.

הודעה מיום 24/12/06 משעה 11:30 – מוגשת ומסומנת ת/687.

הודעה נוספת מיום 24/12/06, שעה 14:30 – מוגשת ומסומנת ת/688.

הודעה מיום 27/12/06 – מוגשת ומסומנת ת/689.

הודעה מיום 3/1/07 – מוגשת ומסומנת ת/690.

הודעה מיום 7/1/07 – מוגשת ומסומנת ת/691.

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.אני מפנה אותך ל – ת/683, בעמ' 2, שורה 9 מהסוף: "בעלי סיפר לי..." את אומרת שם: "...כי איזה ילדה נפלה בבית ספר....נרצחה ילדה" – מאידך, אני מפנה אותך ל – ת/684, עמ' 1 סוף שורה 6 ואת אומרת: "בסיום השיחה הוא יצא (הכוונה לרומן)....ילדה נפלה מאסלה בשירותים....שראובן אמר לו בטלפון" – ואני רוצה לשאול אותך על ההבדל באמירה הזו, ב – 12 לחודש לא אמרת על שירותים או אסלה כמו שאמרת בהודעה השניה, האם יש לך הסבר על כך

ת.בתאריך 12 שזו ההודעה הראשונה, אני חושבת שזה יותר מדויק, כי ב – 16 לחודש כשנתתי עדות, אני לא זוכרת כשקראתי אותה ראיתי את ההבדל, אבל אני חושבת שיותר מדויק היא ההודעה הראשונה מ – 12 לחודש, כי אם הוא היה אומר לי מילים כמו שירותים ואסלה הייתי זוכרת ב – 12 וזה כנראה היה תוספת שלי מערבוב החומר

ש.אם את אומרת שזו תוספת, מאין זה נובע ב – 16 לחודש

ת.אולי מכל השמועות, אני שמעתי הרבה שמועות, אמא שלי למחרת אחרי הרצח אמרה לי שזה קרה בשירותים, אני חושבת שזו תוספת שלי בכל מקרה, כי אני כבר ידעתי שזה קרה בשירותים

ש.נקודה נוספת שאני רוצה להבהיר – בהודעה מיום 3/1/07, ת/690, בעמ' 1 שורה 20, שם נתבקשת ע"י השוטר לזהות בתמונה על צג המחשב נעליים שאבא שלך על פי הגרסא נתן לרומן כי הן היו קטנות עליו ונתבקשת לזהות את הנעליים האלה והשבת: בתמונה אני לא מזהה, או שכן או שלא למה היה לך קשה לזהות

ת.כי הם היו נראות מלוכלכות ונראו לא במצב שאני ראיתי אותן בפעם הראשונה

ש.מלוכלכות במה

ת.בצבע, דבק קרמיקה

ש.אני מפנה אותך ל – ת/687 בעמ' 1 שורה החל משורה 13  - את מספרת לחוקר על מכנסי עבודה, אותם דגמ"ח כחול, את אומרת: "אף פעם לא ראיתי אצלו שום דגמ"ח כחול...." ובהמשך את מספרת שהוא עבד במכנס צבאי ירוק ובהמשך גם שואלים אותך על חולצה שיש לה השלמה לדגמ"ח הזה אמרת שאת לא מכירה – האם את יכולה להסביר היום אם יש לך אינפורמציה או שאת יודעת בקשר לאותו דגמ"ח כחול שאמרת בהודעה שאת לא מכירה

ת.כששאלו אותי בחקירה על הדגמ"ח הזה שזה בעצם חליפה, חולצה ומכנס, אני באמת לא זכרתי ולא ידעתי על החליפה הזו, התחלתי לשאול את אמא שלי, את אמא שלו אם מוכר להן או ידוע להן משהו (אמו של הנאשם יוצאת מהאולם) אז התחלתי לחקור כי אם רומן אומר אז אני צריכה לדעת, או להיזכר על החליפה הזו ואז אמא שלו באיזה שהוא שלב אמרה לי שבזמנו עוד כשהייתי בהריון נתנה לו חליפה ששכבה בארון תקופה ארוכה ונתנה לו את זה כדי להשתמש בעבודה, אני עד היום לא זוכרת, אבל רציתי להוסיף שאת החולצה הזו, היא הייתה חדשה הוא לא השתמש בה, הוא רק השתמש במכנס לעבודה

 

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד ענבר:

ש.את אמרת עכשיו שבחולצה הוא לא השתמש ובמכנס הוא השתמש לעבודה

ת.כן

ש.במשטרה כשנשאלת באיזה מכנסיים רומן משתמש לעבודה, אני מרעננת את זכרונך מה אמרת באותה הודעה, ת/687, משורה 13, את אמרת: "....אם היו לו עוד הרבה....אבל אני יודעת שרומן עבד רק במכנס צבאי ירוק עם כיסים בצדדים וג'ינס כחול בלי כיסים בצדדים" – רק באלה שני זוגות, איך זה מתיישב עם מה שאמרת לנו עכשיו שהיה לו עוד זוג מכנסיים נוסף

ת.לגבי החליפה הזו אני נזכרתי רק לאחר שחקרתי את אמא, דבר שני, אני לא התעסקתי עם בגדי העבודה של רומן, אני לא כיבסתי אותם, אני לא ארגנתי לו את התיק, הוא לא יוצא מהבית עם בגדי עבודה, הוא לוקח אותם בתיק, וההסבר שלי, כנראה, אני לא הספקתי להכיר את החליפה הזו, נתנו לו את זה כשהייתי בהריון, ככל הנראה 3-4 חודשים לפני האירוע, את הדגמ"ח הירוק אני זוכרת כי הוא עבד איתו תקופה ארוכה

ש.כשאת נשאלת במשטרה בענין הזה, אני  מפנה אותך לכך שלא אמרת שאת לא יודעת איזה בגדי עבודה יש לו כי את לא מסדרת, אלא אמרת שיש לו רק שני זוגות מכנסיים שאיתם הוא עובד ויש כאן סתירה, גם לגבי השיחה עם ראובן לגבי אותה תוספת שמפורטת בענין השירותים והאסלה מיום 16/12/06, גם כאן יש סתירה, ואני מבקשת שתשיבי, עו"ד שפיגל הפנה אותך להודעה מיום 12/12/06 וב – 16/12/06 כשאמרת את המילים כפי שעו"ד שפיגל הציג לך, שרומן קרא לך ואמר לך שמשהו קרה בבית הספר ובעברית הוא אמר לך שילדה נפלה באסלה בשירותים, אני שואלת אותך היום, האם את טוענת שרומן לא אמר לך את המילים בעברית שרומן אמר לך שהילדה נפלה בשירותים

ת.היום אני לא סגורה, אני לא בטוחה שרומן אמר לי את המילים

ש.היום את נוטה לחשוב שמה שאמרת בהודעה הראשונה הוא יותר נכון

ת.נכון

 

עו"ד ענבר: אני טוענת שבשני הנושאים האלה יש סתירה לעדויות של העדה במשטרה, מכיוון שבמשטרה הדברים נאמרו בצורה חד משמעית, מפורטת, היא מצטטת מה שהוא אמר לה.

לענין המכנסיים העדה העידה בוודאות ואמרה שהיא לא יכולה להתבלבל, אמרה שיש רק שני זוגות, בנושאים האלה הכרסום שחל כאן מגיע לידי סתירה ואני מבקשת להביא בחשבון את העובדה שאני נעתרתי לבקשת בית המשפט והגשתי את ההודעות.

אני תכננתי להעלות את זה על פניו ואז יתכן שהיינו מקבלים את הדברים, ברגע שהדברים נעשו בצורה כזאת ולסניגור ניתנה האפשרות לעמת, אם בית המשפט לא יתן לי לחקור נגדית ולבסס את הדברים וכיצד התרחשו ולהראות את ההגיון של הדברים ולהוכיח את מה שאנו מבקשים להוכיח, יש לי הרבה שאלות לשאול בענין הזה, ואני חושבת שכאן יש סתירה מהותית בגלל שהשאלה האם המילים נאמרו או לא נאמרו בשיחת הטלפון היא שאלה קרדינלית...

(העדה יוצאת מהאולם)

הרי בהודעה הראשונה העדה אומרת את הדברים לא בצורה מפורטת ומדויקת, בהודעה השניה היא אומרת בערך משהו כזה, והיא נותנת ציטוט והיום היא אומרת שבעדות הראשונה היא העדות היותר נכונה, ואם לא אוכל לחקור אותה נגדית תפגע התמונה שעומדת בפני בית המשפט.

לא מדובר כאן בעדה ללא אינטרס, העדה הזו עויינת את התביעה וברור שלהכריז על עד עויין אפשר לא רק מטעמים של סתירה, ברור וטבעי שהיא רוצה לעזור לנאשם ולכן ברור וטבעי שהיא תעשה הכל כדי לאפשר את הכרסום שאפשר לעשות.

הדבר השני, בענין מכנסי הדגמ"ח, כאן אין סתירה, יש הסבר שהוא סותר.

 

עו"ד שפיגל: אני לא יודע איך אפשר לבקש להכריז על עד שהוא עויין שלא על פי דיני הראיות, אני מדבר מהותית, ההודעות של העדה כולן הוגשו בפני בית המשפט. אם מטבע הדברים בין ההודעות יש איזה שהוא דבר שונה מבחינת ניסוח או מלל והסניגור או הקטגור באותה מידה מבקש הסבר, אם מסופק ההסבר אז הוא לשיקול דעת בית המשפט אם יקבל אותו או לא ולא אנחנו צריכים להיות מעורבים בזה, זה התיק של בית המשפט.

לבוא עכשיו, במסגרת הבהרה שהסניגור מבקש לתת הסבר וגם העדה עצמה אמרה שהיא לא בטוחה היא רק יכולה לתת הסבר לזה, האם ההסבר טוב או לא, את זה בית המשפט יכריע, אם חברתי רוצה לטעון שהעדה מגמתית, שתטען, אבל להפוך את זה עכשיו לעדה עויינת וחקירה נגדית.

 

עו"ד ענבר: לא מדובר בהסבר, לבוא ולהגיד הוא לא אמר לי את זה זה אינו הסבר אלא חזרה מפרט שהיא מסרה.

 

החלטה

 

סופו של יום, לפתחנו מונחת ההכרעה באשר לעדות העדים לרבות העדה המעידה עתה, לרבות כמובן קביעת מהימנות וכיו"ב.

 

העדה שבפנינו חזרה פעם אחר פעם ואמרה בלשון ברורה כי רעננה את זכרונה על פי ההודעות שקראה ואמרה את שאמרה גם באשר להודעות כפי שניתנו בעיתן.

 

צודקת ב"כ המאשימה כי על פי החקירה הנגדית ניתנו הסברים שיכול והינם הסברים בדיעבד באשר לנשוא בקשתה של ב"כ המאשימה, אך לפתחנו ההכרעה לענין זה לרבות בגדר קביעת מהימנות העדה, ב"כ הצדדים בבוא העת, בסיכומיהם, יפנו כמובן לענין זה ויבקשו איש איש כפי משנתו ליתן משקל ו/או אמון.

 

מכאן, שלא ראינו בסתירות הנטענות סתירות מהותיות כדי הכרזת העדה שבפנינו עדה עויינת על המשתמע מכך וזאת, מבלי להתייחס לשלב בו נתונה חקירת העדה.

 

ניתנה היום כ"ב בחשון, תשס"ט (20 בנובמבר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העדה ממשיכה:

ש.בענין השיחה עם ראובן, ההודעה הראשונה שלך לענין זה הייתה ב – 12/12, הסיבה שאת עכשיו חושבת שההודעה הזו יותר מדויקת כיוון שהיא יותר מוקדמת וזכרת יותר טוב

ת.לא, הספק שאני עכשיו בטוחה בוודאות שרומן אמר לי אותן מילים שירותים ואסלה, היא לא רק מזה שב – 12/12/06 בהודעה הראשונה לא אמרתי את זה, אלא גם אם הוא היה אומר את זה אני כן הייתי אומרת את זה ב – 12/12, העובדה שהוא לא אמר לי את זה יכולה לנבוע רק מהעובדה שהוא לא אמר לי וזה מה שאמרתי ב – 12/12

ש.ב – 12/12 נשאלת ספציפית על השיחה הזו או שנשאלת באופן כללי שתספרי מה קרה באותו ערב, מה בעלך סיפר לך, או שסיפרת על השיחה כי זה היה חלק מאותו מהלך בערב

ת.נראה לי שבהודעה הראשונה שאלו אותי ספציפית על הענין הזה

ש.אני מפנה אותך, בעמ' 2 להודעה מ – 12/12, ת/683, נשאלת :האם בעלך סיפר לך משהו חריג כשהוא חזר הביתה ביום הרצח על משהו שקרה בבית הספר?" וענית ש: "לא, אבל בשעה 20:30 בערב בערך, בעלי דיבר... ובעלי סיפר לי שראובן אמר לו בטלפון...משהו כזה ולא יותר מזה ולמחרת בבוקר אמא שלי...." בעצם מה שסיפרת היה מיוזמתך באותו רגע, ידעת שיש לזה חשיבות בשלב הזה

ת.ברור, אני כבר אז קישרתי את הדברים

ש.מה היה הקישור ואני מתכוונת לאותו יום, את ביוזמתך סיפרת על הערב, ידעת באותו יום שזו תהיה ראיה שמישהו ישתמש בזה נגדו

ת.באותו ערב, ברור שלא נתתי לזה חשיבות רבה כי משהו קרה בבית ספר, כן, זה דבר שפתאום קורה בבית הספר וראובן יודע על זה, אבל לא הייתה לזה חשיבות כל כך רבה, אבל ברגע שנתתי עדות כבר ידעתי מה קרה

ש.התבקשת לצטט במדויק מה הוא אמר בחקירה הזו

ת.לספר

ש.ואת ציטטת במדויק ב – 12/12 ממה שזכרת

ת.חלק מהמשפט

ש.כי אמרת משהו כזה

ת.גם הוא אמר משהו כזה, הוא אמר לי משהו קרה בבית הספר, משהו כזה

ש.וכבר באותו יום שחזרת לעצמך מה שהוא אמר ואלה המילים שאמרת

ת.כן, ניסיתי לשחזר

ש.אמרת בחקירה נגדית קודם שאמא שלך אחרי הרצח אמרה לך שזה היה בשירותים, מתי זה היה

ת.יום למחרת, ביום חמישי, יום אחרי הרצח

ש.ובעלך נעצר ב  - 12

ת.כן

ש.והוא נחקר כבר ב - 10

ת.כן

ש.ואת גם בטח התעניינת ברגע שבעלך התחיל להיות מעורב, בטח התעניינת בסיפור הזה עוד יותר מקודם ושמעת בתקשורת על הרצח

ת.כן

ש.גם לפני ה – 12 לחודש

ת.כן

ש.ב – 16 לחודש כשאמרת את הדברים לגבי השיחה ואת אומרת לשוטר שהוא אמר לך בעברית,  ילדה נפלה מאסלה בשירותים, איך זכרת שזה היה בעברית

ת.באותו רגע חשבתי שהוא אמר לי את זה בעברית, כי השמועות ששמעתי גם היו בעברית, גם ברוסית, אז היו לי בראש כל מיני דברים, היה לי בלבול מלא בראש, אני לא יכולה להגיד כל מילה מה, מי, אני רק יכולה להגיד בכללית

ש.מתי הבנת שבעצם אולי את טעית בעדות הזו

ת.אני אף פעם לא הבנתי שטעיתי, אני רק אומרת שאני לא יכולה להגיד היום בוודאות שהמילים נאמרו דרך רומן

ש.מתי הבנת שאולי טעית בגלל שמועות, מתי זה עלה בדעתך שאולי במשטרה אמרת דבר שהוא לא מדויק

ת.כשהתחילו לחקור אותי ולחזור על אותם שאלות שוב ושוב, איך אמרתי, הייתי במצב מאוד לא מאופס והתחלתי להבין שלפעמים בחקירה אנשים לפעמים אומרים משהו

ש.מתי זה היה

ת.בזמן החקירות אבל לא נתתי לזה חשיבות

ש.מתי הבנת שיש לזה חשיבות

ת.כשקראתי את ההודעות שלי

ש.אתמול קראת

ת.לא, כשהזמינו אותי פעם ראשונה

ש.מתי זה היה

ת.בחודש ספטמבר של השנה הזו או אוקטובר

ש.מה בדיוק הדבר שלא הבנת עד ספטמבר – אוקטובר והבנת אותו אז, למה לא הבנת שיש חשיבות

ת.באותה תקופה שעברתי חקירות, היו לי חקירות ברצף כל יומיים – שלושה, באותה תקופה עוד לא הבנתי כמה כל מילה או דבר משמעותי

ש.לא ידעת מה עוזר לבעלך ומה לא

ת.האמת רק יכולה להציל אותו

ש.מה לא הבנת אז, שזה חשוב שאולי התבלבלת וזה חשוב להגיד את זה או שלא הבנת שהתבלבלת

ת.באותו רגע כשעניתי לשאלות לא ידעת אם זה בא או שזה בא מכיוונים

ש.אני שואלת אותך מתי את הבנת שאת אמרת משהו בגלל הבלבול, לחץ, מתי הבנת שאולי בגלל הדברים האלה, אמרת משהו לא נכון, מתי הבנת שזה נכון

ת.הבנתי שיכול להיות שהתבלבלתי זה היה בתקופת החקירות, והבנתי שזה חשוב כשקראתי את ההודעות שלי בספטמבר - אוקטובר

ש.ואת דיווחת על זה למישהו על ההבנה שלך שטעית וזה משמעותי

ת.לא

ש.פשוט קיווית שישאלו אותך

ת.לא קיוויתי, חשבתי שישאלו, אם לא ישאלו, כנראה זה לא חשוב

ש.חוץ מאשר החומר הזה שנמצא לך בבית, את מכירה את כל חומר החקירה בתיק

ת.לא את כל החומר, אבל את מרביתו

ש.קראת את העדויות בתיק

ת.עדויות של אנשים לא קראתי

ש.את נשאלת על הנעליים ולמה לא זיהית ואמרת שהיו מלוכלכות, זה משהו שאת דיברת עליו פעם  עם מישהו שלא זיהית

ת.אני זכרתי שאבא שלו נתן לו במתנה, כשהציגו לי את זה במחשב, באותו רגע לא יכולתי לזהות אותם

ש.מתי הבנת את זה שלא יכולת לזהות אותם

ת.אותו רגע בחקירה, אמרתי שאני לא יכולה לזהות

ש.מתי הבנת שאלה כן הנעליים אבל לא יכולת לזהות בגלל הלכלוך

ת.אני ידעתי שאלה הנעליים שרומן עובד איתם

ש.איך ידעת אם לא זיהית אותם

ת.מהצבע והחומר שהיה. אני לא יכולתי במחשב להגיד בוודאות שאלה אותם נעליים שהוא קיבל במתנה

ש.אבל עכשיו אמרת לנו שהסיבה שלא ידעת בגלל שהיו מלוכלכות, עד היום את לא יודעת אם אלה אותן נעליים, יכול להיות שאלה נעליים של מישהו אחר

ת.יכול להיות

ש.עו"ד שפיגל שאל למה התקשית לזהות את הנעליים ואת אמרת שהן היו מלוכלכות

ת.בגלל שהן היו בצבע ודבק שרומן עובד איתם

ש.היה לך דיון על הנעליים עם מישהו

ת.לא היה דיון, אחרי החקירה לא היה לי דיון עם אף אחד כי לא יכולתי להסביר איך הן נראות

(אמא של הנאשם שנכנסה ללא רשות, יוצאת שוב)

 

עו"ד ענבר: אמו של הנאשם ישבה בכל הדיונים וחברי צריך להגיד אם היא עדת הגנה.

 

עו"ד שפיגל: היום החלטתי שהיא תהיה עדת הגנה לאחר ששמענו את העדה לענין החולצה וכו', לנקודה הספציפית הזו בלבד ואולי עוד כמה שאלות.

 

העדה ממשיכה:

ש.החולצה הזו של החליפה ששמעת מאמא של רומן, מתי דיברת איתה על החולצה, החליפה וכו'

ת.כשהתחילו לחקור אותי בנושא הזה של המכנס והחליפה ולהגיד לי שרומן טוען שכן הייתה לו חליפה כזו ועם המכנס הוא עבד ואת חייבת לזכור ואני התחלתי לחשוב למה אני לא זוכרת והתחלתי לחקור את המשפחה

ש.כמה זמן זה היה אחרי אותה חקירה שבה זה נאמר לך

ת.בתקופה, אולי שבוע, אולי יום, לאחר החקירה של 24/12

ש.את זוכרת באיזה תאריך הייתה החקירה האחרונה שלך במשטרה

ת.לא

ש.ב – 7/1/07 ת/691, הייתה החקירה האחרונה שלך, איפה החולצה הזו היום

ת.לא יודעת, אין לי מושג

ש.לא חיפשת

ת.רק עם המשטרה בחיפוש, אני לא חיפשתי

ש.וכשחיפשת עם המשטרה בחיפוש, מצאתם את החולצה

ת.לא

ש.מאז ועד היום ראית את החולצה בבית

ת.לא חיפשתי

ש.למה לא חיפשת

ת.בגלל שלא נתתי לזה חשיבות

ש.מתי הבנת שזה חשוב

ת.גם היום אני לא ידעתי שהדבר הזה חשוב, אם זה חשוב אני אתחיל לחפש

לשאלת בית המשפט.כשהמשטרה חיפשה איתך, עברתם על כל הבית, על כל הארונות, היה מקום שלא חיפשו

ת.כן, יש בגדים שהם קטנים או לא משתמשים בהם והם נמצאים מתחת למיטות ושם לא חיפשנו

ש.בארון המשטרה חיפשה וגם את

ת.כן, הסתכלתי

לשאלת בית המשפט.הבגדים האלה של החליפה זה בהגדרה של בגדים קטנים או שלא משתמשים בהם

ת.בחולצה הוא לא השתמש, אני לא יודעת אם היא הייתה קטנה

ש.מי הוציא את הבגדים כדי לאסוף ולשים בשקיות האלה של הבגדים המשומשים והקטנים, מי היה בבית בודק מה קטן, מה משומש ומה לא צריך

ת.כולנו בבית היינו מתעסקים, גם אני, גם רומן, גם אמא ואבא שלי, אולי אני פחות באותה תקופה כי הייתי עסוקה עם התינוק

ש.כל יום אתם מתעסקים בזה, כל יום אתם זורקים בגדים משומשים

ת.לא כל יום, אנו מתעסקים בבגדים בהחלפת עונה מבגדי קיץ לחורף