איגור אברס עד תביעה מס' 61 | 20/11/2008

 
עד תביעה מס' 61 איגור אברס מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד שטרן:

ש.אתה אח של הנאשם

ת.כן

 

עו"ד שפיגל: אין לי התנגדות להגשת הודעת העד במשטרה.

 

העד ממשיך:

ש.מה הפרש הגילאים בינך ובין רומן, הוא מבוגר ממך כן

ת.רומן מבוגר ממני ב – 6.5 שנים

ש.בן כמה אתה היית כשעלית לארץ מאוקראינה

ת.כמעט 15

ש.תספר לבית המשפט על מקרה שקרה בינך לבין רומן ממש לפני שעליתם לארץ, מה קרה

ת.היה איזה ריב על משהו שרומן פשוט אמר לי ללכת הביתה וישבתי בחוץ, זה היה ממש 4 חודשים לפני העליה, הייתי בערך בן 15, אצלנו במשפחה אם ההורים אומרים משהו אז חייבים להתבצע והוא קרא לי לבית כי ההורים לא היו, הייתי צריך להישאר עם אחותי ואני ישבתי בחוץ ויצרתי משהו מעץ, זה היה מטקה לפינג – פונג ולא הקשבתי לו, אמרתי שעד שאני לא מסיים אני לא נכנס והוא יצא, קרא לי עוד איזה 10 פעמים, קרא לי, קרא לי ועד שלא, אפשר להגיד ששלחתי אותו "קיבינימט" במילים גסות והוא יצא מהבית ושבר לי את מה שעשיתי ואז אני התחלתי להתפרע ולהגיד כל מיני שטויות והוא הזהיר אותי שאם לא אפסיק אז הוא יתן לי מכות ואז לא הפסקתי והוא ניסה להשתיק אותי וכמו אחים הוא נתן לי קצת מכות, זה לא מכות רצח, דחיפה וזה

ש.תסביר איך הוא תקף אותך

ת.אני לא זוכר איך בדיוק זה היה

ש.היה משהו בידיים שלו

ת.בידיים שלו לא היה כלום כי הוא בדיוק התלבש לעבודה, הוא עבד בשיטור משהו כזה, חברה של אבטחה

ש.איפה הוא עבד באבטחה

ת.אין לי מושג.

התלבושת כוללת גם אלה, עכשיו הוא אמר לי שאם אני לא אפסיק הוא ירביץ לי עם האלה

ש.והוא הרביץ לך עם האלה

ת.כן, הוא נתן לי 2-3 מכות, אני לא יודע כמה, זה לא היה משהו רצחני כמו שמתארים

ש.מי מתאר

ת.בחקירה פשוט אמרו לי שזה היה, אני לא ידעתי ולא הרגשתי ככה

ש.איפה בדיוק הוא הרביץ לך עם הידיים ועם האלה

ת.בידיים הוא לא הרביץ לי חוץ ממכה בכתף ועם האלה הוא הרביץ לי ברגל, ואולי איזה מכה על הגב, אני לא זוכר

ש.ומה עשית בעקבות זה, כשהוא הרביץ לך איך הגבת

ת.אמרתי שאני רוצה להמשיך לעשות מה שעשיתי, הוא אמר לי לא, תשב בבית, בבית החלונות היו בגובה מחצית הגוף ואני יצאתי החוצה, העליב אותי הקטע שהוא שבר לי את מה שעשיתי

ש.אז יצאת מהחלון

ת.כן, והלכתי פשוט

ש.ומתי חזרת

ת.כשההורים חזרו, ישבתי בחוץ במקום מסתור שהוא לא ראה

ש.כמה זמן זה היה

ת.אני לא זוכר, כמה שעות

ש.אתה יודע להגיד לנו באיזה חודש זה היה, קיץ, חורף

ת.זה היה או בסוף האביב או תחילת הקיץ, משהו כזה

ש.מה קרה ליחסים שלכם בעקבות הדבר הזה

ת.אני נעלבתי ממנו מזה שהוא שבר לי את זה וסתם לא דיברנו קצת פה שם

ש.כמה זמן לא דיברתם קצת

ת.בערך עד העליה, כי לא הרגשתי נכון לעשות איתו סולחה על מה שהוא עשה לי

ש.זאת אומרת שעלית לארץ ולא דיברת

ת.לא, מה פתאום, לפני העליה השלמנו

ש.סיפרת להורים שלך את הסיפור הזה

ת.כן, רציתי שהוא יקבל עונש שמגיע לו, מה שאני חשבתי שמגיע לו, אבל לא קיבלתי מכות כמו שמתארים במשטרה ששאלו אותי, כנראה ברגע שסיפרתי להורים רומן היה נוכח בבית ושמע מה שסיפרתי שהוא הרביץ לי מכות רצח, אמא שלי לא האמינה לי ואפילו לא לקחה אותי לבדיקות בקופת חולים או בית חולים, היא ראתה שאני בסדר

ש.לא היה מצב שזה גרם לך לאיזה שהם סימנים גופניים

ת.שום דבר

ש.כלום, לא היה לך שום סימן

ת.לא

ש.אז ההורים שלך לא האמינו לך כשזה קרה

ת.כנראה שלא, אולי בהתחלה כן

ש.המכות האלה שאתה מתאר, אני מבינה שזה מכות רגילות בין אחים, לא משהו לא שגרתי

ת.כן

ש.אני רוצה להראות לך את החקירה שלך במשטרה, במשטרה סיפרת אמת

ת.כן, סיפרתי אמת

ש.אני מציגה לך את העדות שלך, חתמת על העדות

ת.חתמתי על העדות, החתימה היא שלי, גם היום אני לא מבין מה שרשום פה

ההודעה במשטרה מוגשת ומסומנת ת/681

 

עו"ד שטרן: אני מבקשת במסגרת זו להכריז על העד "עד עויין".

 

העד ממשיך:

ש.אני מפנה אותך למשל בעמ' 1 ל – ת/681 משורה 13: "פעם קיבלתי ממנו מכות, נגיד בצורה לא רגילה....על ריב בינינו וזהו" – בהתחלה, אני מבינה מפה שזה לא היה משהו שגרתי, זה היה משהו חריג, זה נכון

ת.לא הבנתי

ש.אני מקריאה לך מההתחלה עם השאלה משורה 12 ל – ת/681

ת.מה שאת מקריאה לי לא היה ולא נברא

 

עו"ד שפיגל: זו שאלה שאחריה בא כל ההסבר והוא לא סתר אותה, אחר כך בא התיאור, למה להציג אותו כעד עויין.

עו"ד שטרן:: אני מבקשת להמשיך ולהראות סתירות נוספות בהודעה מול העדות.

 

העד ממשיך:

ש.אני מפנה אותך שוב לאותו עמ' 1 בשורה 25, אתה אומר שאחרי האירוע הזה אתה לא דיברת איתו כמה שנים, זה נכון

ת.אני לא אמרתי כמה שנים, אני אמרתי שאני זוכר בדיוק מה שאמרתי, שזמן כלשהו לא דיברתי איתו

ש.אני אומרת לך שגם כתוב פה שההורים שלך צעקו עליו וכעסו עליו מאוד

ת.נכון, כי בהתחלה תיארתי את זה כאילו זה היה אסון

 

עו"ד שטרן: על סמך הסתירות שראינו עד עכשיו ואני מתכוונת לעובדה שהוא התייחס לאירוע כאירוע בלתי רגיל וכן לעובדה שזה נגרר לאירוע שנמשך תקופה ארוכה בין האחים, אני מבקשת להכריז על העד "עד עויין:

 

עו"ד שפיגל: אני לא מסכים, אני מפנה לעמ' 2 בהמשך, יש שם מילה במילה מה שהעד אמר פה בבית המשפט ולא סתר את עצמו. אני לא יודע על מה באה הבקשה הזו כאשר הפרקליטה לא מפנה לסתירות, איפה יש פה סתירות בדברים מהותיים, לכן אני ביקשתי להגיש את ההודעה. ההודעה בפני בית המשפט ואני לא מבין איפה יש סתירות.

יש עוד עובדה שהעד לא זומן לפרקליטות, העד פנה אלי בבקשה לקבל את ההודעות כי הוא לא זוכר מה היה, אני לא מסרתי לו הודעות, אז כשהוא בא היום ואני לא דאגתי לו מפני שהוא לא עד שלי, אז לבוא היום, אחרי שלא נותנים לו הודעות, לא רעננו את זכרונו.

 

החלטה

 

ראש וראשון נציין כי הסניגור הסכים להגשת ההודעה מלכתחילה כפי שסומנה לאחר מכן, ת/681.

 

לא ראינו בעדותו של העד כאן סתירות מהותיות כטענת ב"כ המאשימה.

 

אכן מדובר ב"ריכוך" בעדות של אורח האלימות כפי שמתוארת במקומות מסוימים בהודעה, אך לא כדי סתירה מהותית, לוז ההודעה אינה בסתירה מהותית לעדותו בפנינו כדי הכרזתו  "עד עויין" ואנו דוחים את הבקשה.

 

ניתנה היום כ"ב בחשון, תשס"ט (20 בנובמבר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.למרות שאתה מנסה להציג את המקרה כמקרה רגיל, אני שואלת אותך האם זה נכון שעד שלא ברחת לחלון הוא לא הפסיק להרביץ לך

ת.זה לא נכון

 

עו"ד שטרן: אני מבקשת להגיש את הודעתו השניה של העד, מיום 22/12/06 – ההודעה מוגשת ומסומנת ת/682.

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.סיפרת לבית המשפט שאמא שלך לא האמינה לך את הסיפור שסיפרת ואפילו לא לקחה אותך לרופא ואני שואל אותך, היה לך דימום כלשהו בגוף כתוצאה מהמכות

ת.לא

ש.היו לך חתכים או סימנים כלשהם בולטים שאמא יכלה לראות

ת.לא

ש.אמרת לבית המשפט שתיארת את האירוע כאילו היה אסון, כשתיארת את האירוע להורים

ת.כן

ש.למה תיארת את האירוע כאילו היה אסון, מה רצית בזה

ת.יותר רציתי שיענישו אותי על הדברים שהוא עשה לי כי זה העליב אותי מאוד

ש.הוספת פרטים נוספים  מעבר למה שהיה כשתיארת לאמא

ת.הוספתי שקיבלתי מכות בצורה כזאת שהוא הרביץ לי עם האלה, הוא הרביץ לי עם האלה

ש.איזה אלה זו הייתה

ת.נדמה לי שזה גומי, אני לא זוכר

ש.כשסיפרת להורים את כל התוספות האלה כדי שיכעסו עליו, הוספת מעבר למה שהיה כדי שרומן יקבל עונש ויכעסו עליו ההורים, רומן היה נוכח כשסיפרת, הוא שמע וקלט

ת.הוא היה בחדר אחר, יכול להיות שהוא שמע

ש.ההורים דיברו איתו על זה

ת.כן, אמרו לי לצאת החוצה

 

העד משיב בחקירה חוזרת לעו"ד שטרן:

ש.הרביצו לך עם אלה, עם אגרופים, כשסיפרת להורים שלך מה הוספת

ת.שהיה לי דם בשתן

ש.וזה לא היה נכון

ת.לא

ש.אבל אמא שלך חשבה שזה נכון

ת.בהתחלה היא חשבה שזה נכון, היא אחות במקצועה והיא חשבה שמה שאני מדבר לא מספיק משכנע

ש.רומן באותו יום הלך לעבודה

ת.כן, רגיל