ל.ס. - עדת תביעה מס' 32 | 06/03/2008

 

עדת תביעה מס' 32 ל.ס. מעידה לאחר שהוזהרה כדין ומשיבה לשאלות עו"ד ענבר:

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים להגשת ההודעה, מוגשת ומסומנת ת/396

 

העדה משיבה:

ש.את סיפרת שאת היית מנתקת כבל מאריך

ת.כן

ש.איפה הנאשם היה עובד ואיפה את היית מנתקת לו

ת.כשאני ניתקתי לו זה היה מין החיבור ליד הפרגולה ואני הייתי מנתקת לו, והוא היה עובד במקלט

ש.באיזה מקלט הוא היה עובד

ת.במקלט הראשון איפה שנכנסים לבית הספר בצד ימין, בכניסה של הפרגולה

ש.כמה פעמים ניתקת לו את הכבל מאריך

ת.3 פעמים

ש.כמה זמן את יכולה להעריך שניתקת היה לפני הזמן של הרצח

ת.זה היה כמה ימים לפני כי אני זוכרת שזה היה כשהייתי צריכה להיות בכיתה והרעש ממש הפריע לי

ש.למה דווקא בימים לפני הרצח היה חשוב לך להיות בכיתה

ת.הייתי צריכה לצאת לטיול ביום הרצח ולכן הייתי צריכה להיכנס לכיתה בימים שלפני

ש. באיזו כתה היית שנה שעברה

ת. י'.

ש. ביום הרצח, איפה היית

ת. בטיול בתל-אביב

ש. כשדיברת עם הנאשם, אמרת לו שכאב לך הראש ושינתק את המקדח, באיזו שפה דיברת איתו

ת. עברית.

ש. למה ניתקת לו את הכבל

ת. סתם, לא יודעת.

 

העדה משיבה לעו"ד שפיגל בחקירה נגדית:

ש. אמרת שניתקת את הכבל סתם. כמה ימים לפני הארוע של הרצח, נכון – את בטוחה?

ת.כן

ש. אני אפתיע אותך אם אומר לך ששבוע לפני כן, כל השבוע לפני כן הוא לא עבד ולא היה בבית הספר בכלל, זה יפתיע אותך

ת. כן

ש. אני שואל שוב, את בטוחה במה שסיפרת

ת. כן

ש. אם הוא עובד במקלט ויש לו אפשרות לחבר לחשמל אם הוא צריך חשמל למכשירים שלו, גם ליד המקלט, גם חדר מורים ליד המקלט ......

על איזה מקלט את מדברת

ת. כשנכנסים לבית הספר מכיוון ליד הפרגולה.

ש. אמרת שפנית אליו בעברית, הוא ענה לך?

ת. לא.

ש. הוא שמע אותך

ת. לא יודעת.

ש. בהקשר להודעות שמסרת במשטרה. אני מפנה להודעה שמסרת ביום 10/12 עמ' 1 שורה 3. "ביום רביעי שבוע שעבר הייתי בטיול עם השכבה של בית הספר באזור תל אביב, יצאנו בסביבות שמונה וחצי בבוקר וחזרנו בערב, יותר מדויק בלילה ....."

ת. לא. חזרנו באחת בלילה.

ש. "בשעה חמש או שש בערב בזמן שהיינו בהצגה דיברו שתאיר נעדרת, לא יחסתי לזה חשיבות כי גם אני נעדרת לפעמים לכמה שעות, היא בטח תחזור הביתה. בסיום ההצגה היתה אמורה להיות לנו שיחה עם השחקנים ואז דיברו על ילדה שנרצחה מבית הספר והיא בת 13"

מי דיבר?

ת. היינו באולם ובדיוק איזה חייל שהיה בטיול, אני וחברה שלי יצאנו רגע והתקשרנו לחברה של תאיר. כשהתקשרנו אותה חברה אמרה לנו.

ש. אתן התקשרתן לילדה ששמה נ.

ת. כן

ש. "היא צעקה, תאיר מתה אני ותאיר היינו חברות במסגרת בית הספר ומדברות בינינו"

ת. זה הקשר שלי עם תאיר

ש. באיזו שעה התקשרתן ל – נ?

ת. לא יודעת מדויק, כשהסתיימה ההצגה.

ש. בערך, חמש

ת. לא. 18:30 משהו כזה.

ש. ואז אמרו לכם שתאיר, אותה נ' אמרה לכם שתאיר מתה

ת. כן.

ש. בעמ' 3  בשורה 5 את מספרת כי בתקופה האחרונה עצרו 10 תלמידים על סמים בבית הספר ואני רוצה לשאול אותך מה זה תקופה אחרונה ומי התלמידים

ת. זה היה משמועות, כאילו משהו ששמעתי.

ש. שמועות שמדובר ב-10 תלמידים

ת. כן שנעצרו 10 תלמידים.

ש. ואת לא יודעת מי נעצר מהבית ספר על סמים

ת. לא.

ש. רק משמועות

ת. כן

ש. נשאלת בהמשך לאותה הודעה, אם את מכירה את הגנן שעובד בבית הספר ואת השבת: "יש תמיד אדם כזה מוזר שרק לפעמים אני רואה אותו ...."

ת. כי הוא היה עם כובע כזה של גננים.

ש. בתאריך הזה כשמסרת את ההודעה, 10/12 הגנן של בית הספר נעצר וידעת על כך

ת. נכון

ש. בהודעה שמסרת ביום 6/3/07 – ת/396 את מספרת כי עיתונאי ראיין אותך והמשטרה לכדה את הרוצח ופרסמו את שמו

ת. כן

ש. כשאת שמעת שהמשטרה מפרסמת כי תפסה את הרוצח ופרסמו את שמו, באופן טבעי האמנת שהוא אכן הרוצח

ת. כן

ש. את ניתקת לו את הכבל גם כשהוא עבד במקלט

ת. הוא הלך עם המכשיר עד המקלט והמכשירים היו מחוברים לפרגולה, אז ניתקתי לו.

ש. באותה הודעה שהוגשה, ת/396 את מספרת בעמ' 2 שורה 24, צוטטת כי הוא הסתכל עלייך במבט מפחיד, נשאל למה הכוונה וענית שהוא היה במרחק של מטר ממך ועמד והסתכל עלייך במבט מפחיד וכו'.

ת. נכון

ש. כשהיית מטר ממנו, הוא הסתכל עלייך באותו מבט מפחיד, שוחחת איתו

ת. לא, פעם ראשונה צעקתי עליו כשהוא קדח, לא יודעת מה הוא עשה שם והוא פשוט הסתכל עלי. זה היה בארוע שהוא הסתכל עלי שצעקתי עליו.

ש. איפה היה בדיוק המפגש הזה

ת. בפרגולה

ש. את בטוחה

ת. כן.

ש. כמה ימים לפני הרצח

ת. לא זוכרת. זה לא היה באותו היום שניתקתי לו את הכבלים

ש. מתי ניתקת לו את הכבלים, כמה זמן לפני הרצח

ת. אמרתי לו, שלוש פעמים, משהו כזה. כמה ימים לפני הרצח.

ש. כשאת אומרת שהלכת לשבת לאחר שעזבת את המקום, על איזה ספסל אנו מדברים

ת. שליד הפרגולה בחוץ.

ש. אנו מדברים על הפרגולה מחוץ לבית הספר

ת. כן

ש. כל מה שמסרת במשטרה, זו אמת וזו חתימתך- אני מציג לך את ההודעות שלך במשטרה.

ת. כן.

 

עו"ד שפיגל: מבקש להגיש הודעות העדה.

 

עו"ד ענבר: אנו מסכימים לעצם האמירה ולא לעדות שמיעה כמובן.

 

ההודעות מוגשות ומסומנות נ/65 ו-נ/66

 

עו"ד ענבר: אין שאלות בחוזרת.

אלו עדינו להיום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועד הקבוע.

 

תשומת לב הצדדים מופנית לכך כי הביקור במקום נקבע ליום 20/3/2008 שעה 12:30 בבית הספר. המועד הקודם לביקור במקום 19/3/2008 שעה 15:30 בוטל לאור בקשת מנהל בית הספר וכמפורט בהחלטה לענין זה.

 

ניתנה היום כ"ט באדר א', תשס"ח (6 במרץ 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

000502/07פח 054 עדן+ורד