סנ''צ שמואל בוקר - עד תביעה מס' 59 | 25/09/2008

 

עד תביעה מס' 59, סגן ניצב, שמואל בוקר, מעיד לאחר שהוזהר כחוק, משיב לשאלות ב"כ המאשימה:

ש. מה התפקיד שלך. 

ת. מפקד ימ"ר גליל.

ש. במהלך החקירה גם היית בתפקיד הזה.

ת. כן.

ש. העיד פה בפנינו רב פקד אזולאי בתחילת המשפט, לגבי התפקיד שלו בחקירה, ואני רוצה לשאול אותך מה התפקיד שלך בצח"מ ומה היתה חלוקת התפקידים בינך לבין יורם אזולאי.

ת. תפקידי בצח"מ כראש ימ"ר מי שהתחיל בחקירה בצח"מ ובניהול הצח"מ החל רב פקד אזולאי שהיה ראש מחלק תשאול, בד"כ כל צח"מ מנוהל על ידי קצין מהתשאול או על ידי ראש המחלק עצמו, בגלל היקף הצח"מ מתח הדרגות שהיה בשלב מסויים זה היה לאחר מס' ימים לא זוכר בדיוק מתי, הוטל עלי לנהל את הצח"מ. לא עשיתי שינוים גדולים בניהול סה"כ גם לפני שזה הוטל עלי אז הייתי בענינים בגלל חשיבות המקרה, ראיתי שהניהול מתבצע מצוין נכנסתי והשתלבתי בו.

ש. היתה ביניכם איזה חלוקת תחומים. באופן כללי איך זה פעל.

ת. באופן כללי כפי שאני פועל עם הצוותים שלי, קודם כל האחריות היא שלי, אבל כל הניהול וכל ההחלטות מתקבלת בישיבות שאנו עושים, לפני כל ישיבה יורם ואני היינו יושבים ביחד מתכננים את הישיבה ובונים אותה ולאחר מכן בישיבה עצמה היינו מנהלים את אותה ישיבה.

ש. באיזה שלב בעצם מבחינתך אתה הגעת פיזית לחקירה לקצין ונכנסת לענינים.

ת. ביום הרצח עצמו עוד לפני שהתקבל האירוע הייתי חולה, הלכתי מוקדם הביתה, התקבל האירוע ובגלל המרחק ולא היה ברור מה קורה, שלחתי את הצוותים לשם, אני אישית לא יצאתי הייתי חולה, קיבלתי עידכון טלפוני, למחרת הצטרפתי פיזית דאגתי שמישהוא ינהג לי כי לא יכולתי לנהוג, הגעתי פיזית לקצרין, אינני זוכר שעה מדוייקת.

ש. במהלחך החקירה עד כמה היית מעורב בפרטים של החקירה, בדברים נקודתיים באופן יום יומי.

ת. היתי מעורב בכל הפרטים, לא בכל ההוראות הקטנות שניתנו, יותר ברמת המקרו.

ש. עלה במהלך המשפט הנושא של תחקורים של עדים, בני נוער, אזרחים על ידי שוטרי הצח"מ שחלקם תושאלו חלקם נגבו הודעות, העידו מס' חוקרים בענין הזה, אני רוצה שתתיחס למדיניות שלך, איך בעצם קיבלתם החלטה לגבי מי תסתפקו בתחקור, מתי ממשיכים לגביית הודעה כאשר מדובר לדוגמא – בני נוער שלא היו בבית הספר ביום הרצח, או תלמים בבית ספר, עד כמה הנחית את החוקרים ועל מי הוטל שיקול הדעת פה.

ת. אני רוצה לציין יש לי ניסיון בפיקוח וניהול צח"מ, או חקירות מסובכות, החקירה הזו הוקצו מיטב החוקרים, חוקרי נוער מנוסים, וכל התשאול של הימ"ר, כולם חוקרים מנוסים וותיקים וטובים. מדובר בישוב קטן, שכמעט כולם מכירים את כולם, מטבע הדברים כשקורה אירוע מצער כזה ויש מעט אנשים ואין אנשים שראו את המעשה, מתרוצצות מיליון שמועות וכל שמועה עוברת מפה לאוזן מנופחת בצורה זו או אחרת, נותנת כיוון אחר, בד"כ זה מה שקורה מהניסיון שלי, ולכן כאשר באנו לבדוק כל שמועה או כל כיוון או כל מידע שנכנס, סמכתי על החוקרים המנוסים, כמובן שהם נשלחו לבצע בדיקה זו או אחרת, וכאשר הם חזרו הם דיווחו כאשר הם ניתקלו במקרים כמו למשל שמועה שהלך מישהוא בלתי מוכר, שהלכה נערהבלתי מוכרת, אבל היא לבשה חולצת ביה"ס כיוון כזה נבדק אבל לא היה במקרה כזה טעם לחקור אותו לעומק כי זה דבר שיכול כל ילד לראות נערים עם חולצות ביה"ס ולא להכיר אותם, לעומת זאת אם היה כיוון אחר שעורר יותר חשד, למשל שלושה נערים שהיו ברכב, אחד מהם אומר מה עשיתי, כיוון כזה לאחר שהוא נבדק ונראה כיוון ששווה בדיקה אנחנו כן העמקנו בו וכן עשינו ניסיונות לאתר את אותם נערים, לקבל את התמונה ובשלב מסוים גם להזים או לאושש את הכיוון הזה.

ש. כשאתה מנהל חקירה אוסף ראיות כנגד נאשם פוטנציאלי עד כמה זה מחייב אותך לשלול עד תום כל אפשרות תיאורטית.

ת. כמו שציינתי, כיווונים שנראו עם חשש כמו הדוגמא עם שלושת הנערים שהבאתי אלה כיווניםש נבדקו עד תום. מטבע הדברים אי אפשר לבדוק באף עבירה פלילית שקוראת בישוב או בכפר, אי אפשר לבדוק את כל הכיוונים כי מבחינת מבחן ההזדמנות אתה לא יכול לחקור את כל העולם או את כל היישוב לצורך הענין, וגם לא את כל התלמידם בבית הספר, אני מתמקד בראיות שקיימות ובכיווני חקירה רציניים. מתמקד בראיות הפוזטיביות לצורך הענין מגבש אותם ומזים.

ש. כדוגמא אנשים כמו שרת בית הספר העיד כאן ונחקר קובי סנדרי, בתור אדם שהסתובב בבית הספר היה לו גישה לכלים חדים, היתה לו הזדמנות באופן תיאורטי לבצע את הרצח בלי שהוא ייראה, אתם לא בחרתם לחקור ולעצור, ולבדוק את המחשב, ולעשות חלק מהבדיקות, לא נהגתם בו כפי שנהגתם בנאשם, לא בו ולא בעוד עובדים פוטנציאלים שהם באותה סיטואציה בדיוק, למה בעצם להתמקד ברומן זדורוד ולא בשרת בתור חשוד פוטנציאלי.

ת. תחילת החקירה כל אםד היה מבחינתנו חשוד פוטנציאלי. חקרו את רוב הצוות המורים והעובדים בבית הספר, גם כדי לקבל מהם תמונת מצב ועדויות על מה שארע באותו יום וגם כדי לאתר או לבסס חשד שזה אחד מהם. איפה שראינו שהחשד הוא מתחיל להיות יותר מבוסס שם התמקדנו, כמו לדוגמא, הגנן ששמו ישראל בשלב הראשוני ובשלב השני  הנאשם רומן, מי שנחקר אחר שלא ראינו שיש טעם חשד לגביו מעבר לחשד הראשוני לזה שהוא היה בבית הספר, הפעלנו את הניסיון ואת שיקול הדעת, כאשר ראינו שלא מצטבר חשד לא התמקדנו. אני רוצה לציין שגם במקרה של החשוד למרות שעלה חשד כלפיו הראשוני עדיין לא החלטנו בהתחלה לעצור אותו, על ההחלטה אם לעצור או לא לעצור, קיימנו ישיבה שלמעלה משעה, מה שעמד לנגד עיני כראש הצח"מ מעבר לרצון להגיע לחקר האמת הרצון לא לפגוע באזרח גם אם הוא חשוד כי הבנתי את המשמעות הציבוריות כמו לגבי הגנן ישראל שהזכרתי בהתחלה, את הדוגמא הזו הבאתי כדי להראות שלא פעלנו רק מתוך רצון למצוא את החשוד, אלא מתוך שיקול דעת, ולהגיע לחקר האמת מצד אחד ומצד שני לא לפגוע באזרחים.

ש. עד כמה היית מעורב ספציפית בחקירות הנאשם, קודם כל מבחינת ההרכב של צוות החקורים בכל חקירה וחקירה.

ת. הייתי מעורב, דאגתי שבכל חקירה יהיה לפחות חוקר דובר השפה הרוסית.

ש. מבחינת תכנון החקירות איזה שאלות, זה משהוא שהיית מעורב בו.

ת. כן. הייתי מעורב בתכנון החקירות, במיוחד לאחר שלב ההודאה או תחילת ההודאה של הנאשם זדורוב בפני המדובב.

ש. אתה אישית השתתפת בחקירות, נכנסת לחדר החקירות.

ת. חקירה אחת פיזית אני ממש חקרתי, ובעוד חקירה אני רק נכנסתי למס' דקות.

ש. מעבר לאותן חקירות האם צפית בזמן אמת בחקירות.

ת. רוב החקירות אני ישבתי בחדר הבקרה, וצפיתי בחקירות.

ש. על סמך אותם דברים שגם אתה אישית ראית והשתתפת, אני מבקשת שתייחס לטענות הזוטא של הנאשם, קודם כל לענין טוען הנאשם לגבי השתתפות של מס' רב של חוקרים בצוותא, עד 3, שמטיחים עובדות ושאלות צועקים ומשפילים מכל עבר, חוקרים באופן דורסני, מפחיד, משפיל, מה יש לך להגיד על הטענה הזו.

ת. אני חושב שהחקירות היו בהגדרתי חקירות רכות, יש לנו מדיניות, הם לא היו דורסניות, אני חושב כשחוקר צועק או כועס הוא לא מקשיב ולא שם לב לפרטים חשובים שיכולים לבוא מהנחקר, בחקירות השתתפו מקסימום שלושה חוקרים, כפי שציינתי לפחות אחד מהם דובר רוסית לצורך התרגום, אין בכך פסול, בשום חקירה לא ראיתי שצועקים בו זמנית שלושה חוקרים על הנאשם, דיברו איתו אחד אחד, וגם זה כפי שציינתי לא בצורה דורסנית.

ש. טוען הנאשם שהוא לא אכל ולא ישן במהלך ימי החקירה עד להודאתו, וזה חלק מהסיבות לכך שהוא היה שבור והודה במה שלא עשה, לטענתו. קודם כל אם אתה שמעת מפיו טענה כזו, ואם אתה יודע עובדתית אם זה נכון או לא.

ת. הטענה בדבר העייפות ושבגינה הוא הודה או נשבר, יום לפני הודאתו בפני המדובב, אם זכרוני אינו מטעה אותי, הוא לא נחקר כלל, הוא שהה בתא המעצר כל היום, יכל לישון אוכל הוא קיבל כל הזמן, כל ערב עת היה הנאשם בתא המעצר, קיבלתי דיווח. כאשר הנאשם או המדובבים הלכו לישון, כך שהיה לו מספיק זמן לישון, לא מנענו ממנו שעות שינה, כל החקירות היו בשעות סבירות. לגבי ארוחות כפי שציינתי קיבל את כל ארוחותיו בזמן, הוצע לו אוכל כל הזמן, היו פעמים שהוא אמר שאין לו תיאבון, אבל זה היה מסיבותיו שלו, גם שלא היה לו תיאבון הוא נהג לאכול תפוחים, כאשר ביקשתי בסיום החקירה או במהלך שלבי סיום החקירה ביקשתי מחוקר שלי לב, לעשות בדיקה כפולה לעבור על כל ההקלטות של תא המעצר  ולבחון ולרשום באילו שעות הוא נכנס לישון הנאשם והאם הוא אכל, הוא נראה אוכל בתא המעצר וגם יושן.

ש. באותו הקשר של עייפות, עלתה טענה מצד הסניגור כלפי חוקרים שהיו פה, לגבי כך שהיו מקרים מסויימים שהנאשם במהלך החקירה טען שהוא עייף, ולמרות שהוא העלה את הטענה הזו, החוקר לא הפסיק את החקירה באופן מיידי ושלח אותו לישון, אני רוצה את התייחסותך.

ת. עלה מס' פעמים אני לא זוכר כמה, הנאשם במהחלך החקירה טען שהוא עייף, בגלל שהחקירות היו בשעות סבירות ואורכן היה סביר, לפני אותם חקירות היה לחשוד מספיק זמן לישון, ניתן לו לישון, לא מצאתי לנכון להפסיק את החקירה ולתת לו ללכת לישון, אם הוא טוען שהוא לא ישן מסיבות פנימיות למה שיישן דווקא באמצע היום. לצורך הענין לא הייתי חוקר אותו עד היום, אם הוא כל הזמן היה עייף וטוען שהוא לא ישן.

ש. טען הסניגור בין היתר בטענותיו, שהנאשם הודה במה שהוא לא עשה, בין היתר בגלל שיש לו אישיות של שבירה, והוא היה במצב של שבירה.

 

הסניגור:

מתנגד. העד איננו פסיכיאטר.

החלטה

 

מדובר בתשובת העד לטענות סניגור לא מדובר בעדות מומחה, מדובר בעדות העד כמי שהיה אחראי על מכלול החקירה כראש צח"מ, והעד ישיב לשאלה כראש צח"מ ולא אחרת. והעד ישיב עובדות.

 

ניתנה היום כ"ה באלול, תשס"ח (25 בספטמבר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

העד ממשיך:

ת. מניסיוני הנאשם לא נראה שבור, ההפך הוא היה קר רוח, חכם, חושב כל הזמן, גם לאחר מכן לאחר שהסתכלתי בקלטת השחזור מניסיוני האופן בו הנאשם שחזר את מעשיו, הוא לא נראה כלל שבור אלא ההיפך.

ש. הנאשם טוען שחלק מהפרטים שמסר בהודעותיו נודעו לו מהחוקרים במהלך החקירות, הם נתקלת במצב שמשיהוא מהחוקרים שלך מסר פרט מוכמן לנאשם האם הנחית בכיוון הזה.

ת. למרות שזה ברור שאין למסור פרטים מוכמנים, ניתנה הנחיה כזו גם בתיק הזה. מטרת החקירה להגיע לחקר האמת. לא ידוע לי על פרטים מוכמנים שניתנו לנאשם על ידי החוקרים. בגלל שרציתי לבדוק עם הנאשם לאחר שחזר בו מהודאותיו כיצד לטענתו הגיעו אליו הפרטים המוכמנים, ביצעתי חקירה שבה נתתי לו הזדמנות למסור לנו את האמת שלו כיצד הגיעו אליו כל אותם פרטים.

ש. טענה נוספת היא שהנאשם הוטעה על ידי החוקרים בנוגע לממצאים ביולוגים שנמצאו, שמענו פה מהחוקרים על תרגילי חקירה שנעשו בהקשר הזה, מה יש לך לומר בענין של התרגילים ובענין של הטענה שהנאשם נשבר והודה בעבירה שהוא לא ביצע, בגלל התרגילים האלה.

ת. לא ביצענו תרגילים אסורים. לדעתי הנאשם לא נשבר בשום תרגיל שעשינו לו.

ש. נטענה טענה ספציפית שנאמר לנאשם במהלך ימי החקירה, על ידי חוקר שמתואר על ידו כגבוה, שהמנוחה נאנסה, האם ידוע לך על אמירה כזו שנאמרה לו והאם היה איזה שהוא אינטרס לומר לו את זה.

ת. לא ידוע לי על אמירה כזו לנאשם. המנוחה לא נאנסה ולכן יהיה זה לא חכם ומשולל כל אינטרס לטובת החקירה לומר דבר כזה לחשוד כזה או אחר.

ש. למה.

ת. כי חשוד שביצע את הרצח יודע שהוא לא אנס אם אנחנו נאמר לו שהמנוחה נאנסה הוא יבין שאין בידינו את הפרטים הנכונים.

ש. אני מפנה את בימ"ש לחקירה מיום 16/12/ מ"ט – 166/06, שהוגש דיסק הוידאוי ת/177, אודיו ת/178 ו- 179, ותמליל ת/180 א' ו- 180 ב'. אני מפנה אותך לקטע שרלוונטי לגביך, מדובר בתמליל של הקלטת השניה שמסומן ת/180 ב', החל מעמ' 26 עד עמ' 28, כאשר העד מופיע בתור קול ד' בתמליל, אני רוצה שתסביר לנו קודם כל מה היו הנסיבות ולמה נכנסת לחדר באותו שלב.

ת. אני מניח שנכנסתי לחדר החקירה מכיוון שהבחנתי שהחוקר סשה מתעתד לעזוב את החדר, נכנסתי לשמור על העצור.

ש. איך ידעת שהוא מתכוון לעזוב את החדר.

ת. הוא הלך להביא גפרורים.

ש. למה הוא היה צריך גפרורים.

ת. אני מניח כדי לעשן.

ש. אתה כשאתה נכנסת לחדר היתה איזה שהיא הכרות, הוא ידע מי אתה.

ת. לא זכור לי שהצגתי את עצמי בפני הנאשם לפני החקירה הזאת, אני מניח שהוא ראה אותי במסדרונות מסתובב, נותן הוראות, לא עשיתי הכרות ולא ציינתי בפניו את תפקידי.

ש. באיזה מצב רוח הנאשם היה  בשיחה שלך איתו.

ת. הנאשם היה במצב רוח טוב, הוא התבדח עם סשה בזמן שסשה עמד לצאת מן החדר, ניסיתי גם אני להבין מה הצחיק אותו, והוא ניסה להסביר לי משהוא על החרב שהיתה תלויה לנוי במשרד.

ש. מה היתה הבדיחה.

ת. שהוא יכול לחתוך את עצמו עם החרב הזו, או משהוא כזה, איך משאירים אותו עם חרב כזו.

ש. זה היה ברצינות.

ת. לא, זה היה בדיחה. זה מה שהבנתי ממה שהסביר לי הנאשם בעברית.

ש. הוא היה רגוע, הוא היה לחוץ.

ת. כפי שציינתי, הוא היה רגוע ומבודח.

ש. בסוף אותו קטע קצר שאתה יוצא למעשה מן החדר, מפנה לדיסק, יש אירוע שאנחנו שמענו עליו, שנכנס לחדר החקירות קצין בשם יחיאל אדרי לשם בדיקת חזותית גופנית בעירום לנאשם, ועם השלב עובר לתחילת ביצוע הבדיקה וההקלטה הופסקה, מה אתה יכול לומר מבחינה זו אם ידוע לך על הבדיקה הזו ומה הסיבה לכך שהיא לא צולמה.

ת. אחד הקצינים החליט לעשות את הבדיקה החזותית חיצונית של גופו של החשוד, ברור שבדיקה כזו מטעם צנעת הפרט לא תהיה עם צילום וידאו, אם היו מוצאים סימנים הראויים לתיעוד מה שלא נמצאו, היינו מצלמים זאת על ידי טכנאי זיהוי. כמובן שהפסקנו את ההקלטה כדי לא לפגוע בצנעת הפרט של החשוד.

ש. מבחינת החובה החוקית הנהלים שלכם, מה אתם צריכים לצלם. אתם צריכים לצלם בוידאו חיפוש או בדיקה.

ת. רק חקירה. לדעתי רק אם יש ראיה שרוצים להציג אח"כ צריך לצלם גם חיפוש או בדיקה.

ש. הסניגור העלה טענה בחקירה בפני החוקר סשה וגם הקצין אדרי, שנעשתה לנאשם בבדיקה כזו איזה שהיא בדיקה חודרנית על ידי החוקרים, ולצורך כך סשה מרח משהוא על ידיו, מה יש לך להגיד על זה.

ת. אני מתפלא על הטענה הזו. הטענה לא נכונה ושיקרית. מן הסתם לא היה צורך בבדיקה כזו, לא היה בה לתרום שום דבר לחקירה. זה גם מוגדר כחיפוש פנימי שאינני מוסמכים לעשותו אלא רק איש מקצוע. הבדיקה כאן היתה חזותית חיצונית בלבד.

ש. אתה יצא לך בהמשך בחקירה שאנו מיד נגיע אליה, לשוחח עם הנאשם על היחס שהוא קיבל מהחוקרים, הוא העלה איזה טענה שמישהוא החדיר לו ידיים לפי הטבעת, או משהוא כזה.

ת. לא. אכן שאלתי אותו על התנהגות החוקרים כלפיו, הוא לא העלה טענה כזו, להיפך הוא ציין שהחוקרים מתנהגים איתו בהגינות, אני רוצה לציין שהגנן ישראל לאחר ששוחרר למרותש התלונן בפניו על הנזק הציבורי שנעשה לו, מצא לנכון להדגיש ולציין את הגינות החקירות כלפיו ואת היחס ההוגן וההולם בחקירותיו.

ש. אני מפנה למ.ט 120/06, לתמליל שמסומן ת/29, דיסקט ת/28, תמליל של קלטת 2, עמ' 49-50, עולה וזה נמצא בדיסק 2, בתחילת הדיסק, עולה שבשלב מסויים מדובר בחקירה מיום 21/12 שזה יומיים לאחר שהנאשם הודה ושיחזר, הוא נחקר על ידי סשה ויורם אזולאי, ובמהלך החקירה הזו היתה איזה שהיא הפסקה שבו הוצע לנאשם לאכול, החוקרים יצאו, ומי שישב עם הנאשם בזמן האוכל חוקר בשם ציון ארביב, שהוא לא היה בצוות החוקרים הקבוע, אלא רק הגיש לו את הארוחה, נפתחה ביניהם שיחה קצרה, בשלב מסויים השיחה נקטעת בכך שנכנס שוטר אחר ומבקש מציון לצאת בטענה שאתה קורא לו, אני מציגה לך את עמודים 49-50.

ת. אני לא מצליח לקרוא את הכתב יד שלי, אם זכרוני אינו מטעני, כי המדיניות היתה שמי שלא נמצא בצוות החקירה בנבכי החקירה ויודע מה לשאול לא ישוחח עם הנאשם, ורציתי לעצור את השיחה של ארביב.

ש. הסניגור טען בחקירתו של ארביב, שאתה הוצאת אותו מהחדר בגלל משהוא לא תקין שנאמר באותה שיחה ואשר במהלכו הוא לא נשמע בהקלטה, האם זכור לך ששמעת משהוא לא תקין או שהתרחש שם משהוא עקרוני שבגללו רצית להוציא את ציון מהחדר.

ת. לא, לא זכור לי. לא היה שום מקרה שהוצאתי מישהוא בגלל משהוא עקרוני, הוצאתי את ציון בגלל שהוא לא היה חלק מצוות החקירה ולא רציתי שישוחח עם הנאשם.

ש. ב- 26/12/06, אתה עצמך נכנסת והשתתפת בצורה פעילה יחד עם סשה בחקירתו של הנאשם, אני מפנה למוצגים ת/201, ת/202, ת/204, ת/205 ו- ת/207, שאלה הדיסקים והתמלילים של החקירה, ומדובר בשלב בו הנאשם כבר הודה וחזר בו והודה שוב, למעשה חזר בו באופן סופי מההודיה, תסביר לנו מה היתה המטרה של החקירה הזו בשביל מה עשיתם אותה, מה רציתם לקבל.

ת. לאחר שהנאשם חזר בו מהודאותיו, רציתי לתת לו הזדמנות להסביר בלי לחץ עם הרבה זמן מאיפה הוא יודע את אותם פח"מים אותם הוא מסר, מטרת החקירה היתה להוכיח שאותם כמות פחמ"ים שהוא מסר לא הגיוני שאדם אחר זולת הרוצח יידע אותם.

ש. בנוסף לזה אתה בדקת איתו משהוא לגבי הסיבה שבגללה הוא הודה למשהוא שהוא לא עשה.

ת. זו גם ההזדמנות שבו הוא נשאל אם יש לו תלונות כלפי אופן החקירה, דרך החקירה, או האם החקירה התנהלה לטעמו בצורה לא הוגנת.

ש. אותה חקירה שאתה ביצעת ב- 26 לחודש, תסביר לנו באיזה שיטה באיזה דרך ביצעת את זה, קודם כל מבחינת שפה איך זה נעשה.

ת. התבצע בשפה הרוסית, לפני כן הכנו את כל שאלות החקירה, בצורה סדורה, נתתי לסשה לחקור בשלב מסוים החלטתי אני גם להצטרף לחקירה.

ש. ואז איך זה נעשה, אתה שואל שאלה בעברית, מה קורה.

ת. כל שאלה ששאלתי ביקשתי מסשה שיתרגם וירשום, כל תשובה של רומן סשה תרגם וכתב.

ש. בחלק מהחקירות גם מעיד על כך סשה, בחלק מהחיקירות לא נרשמו בכלל הודעות כתובות ובחלק אחר נרשמו הודעות כתובות אבל הם לא מתיימרות לשקף את מלוא תוכן השיחה אלא נרשמו בסוף ומהוות מעין תקציר, כמו שהבנתי ממך פה זה נעשה אחרת, אם אתה יכול להתיייחס לנקודה, זו, ובעצם למה זה היה חשוב, ומה התקבל מזה שאתם רושמים כל שאלה מיד עם השאלה וכל תשובה מיד עם התשובה, מול עיני הנאשם מבחינת אורך זמן שהדבר הזה נמשך, מבחינת היכולת שלו לראות מה אתם עושים, השקיפות.

ת. מטבע הדברים של תשאול וחקירה לא כל מילה נרשמת, לכן התשאול מצולם ומתועד או מזוכד לאחר מכן, החקירה הזו מבחינתי מטרתה היתה באמת לתת לנאשם הזדמנות כנה ואמיתית בתנאים של "בית מרקחת" להגיד את האמת שלו. המטרה השניה מבחינתי היתה, בבוא העת לתת לבית המשפט להתרשם מאותה עדות מההזדמנות שניתנה לחשוד להתרשם מאופיו של החשוד כפי שבימ"ש כאשר יצפה בקלטות יוכל לראות.

ש. מה היתה התוצאה של הדבר הזה, הוא ישב חשב ענה. מה היתה התוצאה איזה סוג של הסברים קיבלתם.

ת. לטענתו חלק מהפח"מים את רוב הפח"מים הוא ניחש או שהוא ראה דברים כאלה בסרטים, או שהם נראו לו התרחישים ההגיונים ביותר כפי שהוא כינה לוגי בשפתו, לדעתי זה כבר הגיע למצב אבסורד שאדם יכול לנחש כ"כ הרבה דברים ולהקיש כ"כ הרבה הקשים לוגיים. אם אני בודק אותם סטיסטית זה בלתי אפשרי. הגעתי למצב שאפילו שאלתי את הנאשם אם הוא שולח לוטו כי הוא בעל חוש ניחוש כזה יכל להיות מליונר, הוא טען שאין לו מזל.

ש. בסיום החקירה אתה נשארת בקטע מסויים עם הנאשם בחדר, ושוחחת איתו לגבי התנהגות השוטרים איתו, ורשמת זכ"ד בענין זה.

 

מוגש ומסומן ת/674.

 

ש. הדברים שכתובים כאן נמצאים גם בהקלטה.

ת. כן.

ש. למה כתבת דוח דווקא על הקטע הקצר הזה.

ת. כפי שציינתי כל החקירה נרשמה על ידי סשה, וכאשר סשה יצא אני תיעדתי את מה שאמרתי כדי שהכל יהיה רשום. יכול להיות שאולי לא הייתי בטוח שההקלטה ממשיכה כי החקירה נסתיימה אז כתבתי את הזכ"ד.

 

ב"כ המאשימה:

מבקשת התייחסות העד בדלתיים סגורות לקטע של המדובב שהעיד בדלתיים סגורות.

 

 

 

 

 

 

 

המשך בדף בדלתיים סגורות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סוף הדיון בדלתיים סגורות

 

העד ממשיך בחקירה הנגדית:

ש. בקשר לאותה בדיקה, של אדרי, שעליה סיפרת לבית המשפט, אמרת שזה מה שטוען הסניגור, טענה שקרית, לא יכול להיות. אני שואל אותך, אתה אישית נכחת בבדיקה הזו.

ת.לא.

ש. אני עובר איתך על אותם מקרים שקיטלגת אותם, עדויות שלא היה טעם. אני מתמקד איתך במספר דוגמאות: בתאריך 11/12, תפס שוטר מצוות החקירה שלך, בשם וענונו, אתה מכיר אותו.

ת. כן.

ש. הוא תפס תכתובת אייסיקיו בין נערה בשם ט.א. לבין נער אחר ל.ס. שנחקרה כאן, נתנה את זה לשוטר וענונו. בתכתובת הזו מספר אותו מתכתב עם אותה ט.א. שהוא יודע שלוש נערות, שיש להן מידע על הרצח. אני מציג בפניך את התכתובת, האם אתה ראית את זה.

ת. לא, אני לא זוכר את התכתובת הזו. ייתכן ועברתי עליה בזמנו, כרגע אני לא זוכר.

 

ב"כ הנאשם: אני מבקש להגיש בהסכמה.

 

מוגש ומסומן נ/114.

 

העד ממשיך:

ש. מדוע אותה נערה ט.א. לא תושאלה, לא נחקרה ולא נעשה ניסיון לתפוס את המחשב, לנסות להגיע באמצעות המחשב לאותו מתכתב שמספר שיודע על הרצח.

בהנחה שעברת עליו בזמנו, האם זה לא מצריך העמקת חקר.

ת. לאחר שאני אקרא אוכל לענות לך.

לאחר שאני קורא, אני משיב: א. אני לא זוכר. ב. לשאלתך, היו מס' רב של תרשומות שחלקם נבדקו, כולם הובררו כהשתטות של ילד זה או אחר. כפי שציינתי בתחילת עדותי הראשית, אני עונה ברמת המקרו, כל כיוון שנראה לנו הגיוני נבדק, או חשוד נבדק, כיוון שלא נראה רציני על פניו, לא מצאתי צורך להתמקד בו. אני מניח שאחד מהקצינים בחקירה, קרא את האייסיקיו הזה, כשאתה קורא את טעויות הכתיב, נראה שמדובר במישהו שהוא כלל לא... אמנם כותב עברית, אבל הוא נראה לי בן מיעוטים.

ש. אז הבנתי מתשובתך, שעל פניו מקריאת התכתובת הזו, זה לא מצדיק העמקת חקר, מחד גיסא, ומאידך גיסא, סיפרת שבדקתם כמה כיוונים כאלה שהתבררו כעורבא פרח. אני מבקש לרענן זכרונך, בקשר לאותם מקרים שבדקתם, כל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, שבדקתם, היו של "טוקבקבים" באתר האינטרנט, על שם ההנצחה "תאיר ראדה". האם היתה בדיקה של שיחת אייסיקיו רגילה.

 

עו"ד ענבר: זה לא נכון.

העד ממשיך:

ת. כפי שציינתי, באירוע כזה כל שיחה בין שני אנשים גם אם היא מתנהלת בעל פה, או באמצעות ואייסיקיו, או בפלאפון, מטבע הדברים, ילדים מטבעם, ירצו לגלות מעורבות כאילו שהם יודעים משהו כדי לעשות או למצוא נושא שיחה משותף.  כמו שציינתי, לא כל שיחה כזו נבדקה, גם אם היא נאמרה בעל פה ובין אם זה היה באייסיקיו, אין לזה סוף.

ש. לבית המשפט הוגש מסמך נ/43, זה זכ"ד שערך אותו השוטר מצוות החקירה שלך, בשם מרדכי אשרף, וממנו עולה, כי תלמיד כיתה יב' ת.ל. הפנה את המשטרה לתלמידי שכבת יב' בנושא הרצח, זאת שיחה שאתה אישית שמעת כי נכנסת לחדר באותה סיטואציה.

אני מתקן: אדון אזולאי יורם נכנס. ת.ל, אותו תלמיד בית ספר, כיתה יב' לא נחקר, מה הוא יודע, משהו ספציפי על שכבת יב', מה הוא יודע. מה שמטריד אותי, שמכלל תלמידי יב', בבית ספר נופי גולן, שזה מעל 100 במספר, 5 תלמידי יב' בלבד תושאלו. למה?! למה מצאת לנכון ליתן הנחיית חקירה כראש צח"מ, אתה הנחית את החוקרים לעשות כן, מדוע כאשר יש מידע כזה שתלמידי יב' כנראה, לפחות על פי המידע, מתוך מעל 100 ילדים בכיתה יב', אתם  מתשאלים 5 בלבד.

ת. מבחינתנו אני לא מכיר את המזכר הזה, אני לא זוכר אותו, אני מניח שהוא קיים, אבל מבחינתנו הספיק לחקור 5 תלמידים מכיתה יב'. כמו שאמרתי, היו הרבה אמירות, התייחסנו לכל אמירה באופן רציני בהתחלה, לאחר שראינו שהכיוון איננו נכון, במקרה זה או אחר זנחנו, איפה שראינו שהכיוון יכול להיות יותר רציני, העמקנו בזה, נתנו הזדמנות לכל תלמיד שיודע משהו, שראה משהו, או שהבחין במשהו, על ידי זאת ששמנו תיבה בסמוך לתאי השירותים, במבנה של תאי השירותים, את התיבה מיקדנו במצלמות וידאו, כדי לראות מי מהנערים מגיע ודוחף פתק לתיבה, או מי מהנערים בא להתעניין האם שמו פתק כדי להוציא את הפתק, ואף אחד לא ניגש לתיבה, לא הכניס פתק ולא הוציא פתק.

ש. אתם ידעתם שבזירת הרצח בתוך תא השירותים על האסלה על הניגרה ועל הקורה המזרחית יש טביעות נעל בדם שאינן של הנאשם, יתרה מזאת בבימ"ש הוצגו תמונות בהגדלה אישית של רצפת התא בטביעות נעל שאינן על פניהם טביעות נעל של הנאשם, אתם שלחתם לבדיקת מעבדה 9 זוגות נעליים ביניהם של רומן זדורוב, של הפרמדיק, של אחד השוטרים ואני צוות החילוץ שהיו שם של בני סלע, ולא זוג נעל אחת של אחד התלמידים של בית הספר, איך זה יכול להיות.

ת. נעליים ששלחנו לבדיקה היו נעליו של החשוד בנוסף לכך שלחנו נעלים של עוד אנשים שהגיעו לזירה אחרי הרצח על מנת לבדוק באם מי מהנעלים האלה של אנשים שהגיעו לזירה לאחר הרצח תואמת לטביעות הנעל הנוספות שקיימות לזירה פרט לטביעות הנעליים של הנאשם שנמצאו בזירה. אין זה מעשי לאסוף מכל תלמידי בית ספר מכל עובדי בית ספר מכל תושבי קצרין את כל זוגות הנעליים שלהם גם לצורך הזמה הייתי צריך להביא את כל זוגות הנעליים לכל אחד יש מס' זוגות נעליים, מדובר באלפים, מכיוון שזה לא מעשי לא עשינו.

ש. אתם תשאלתם מס' תלמידים.

ת. תשאלנו.

ש. גם חקרתם הודעה תחת אזהרה של מס' תלמידים.

ת. כן.

ש. איך זה שאף נעל, יש לך רצח שהיא בזירת בית ספר שהיא מלאה תלמידים, איך קורה ששום נעל לא תפסתם מאף תלמיד בית ספר שנשלח לבדיקת מז"פ כדי לעשות בדיקה השוואתית.

ת. לא מצאנו לנכון לשלוח אף נעל של אחד הנערים. אם תציג לי שם של אחד התלמידים אני אוכל לענות לך למה לא שלחתי לבדיקה, אני אהיה מוכן לענות לך. 

ש. אני רוצה להפנות אותך לנ/44 לגביו נשאל החוקר אסרף בעמ' 344 לפרוט' להודעה של נער בשם א.פ, והוא מספר שראה שני נערים שלא מוכרים לו בגיל 18 בערך, סמוך לשירותים בקומה האחרונה, חצי מפלס מעל זירת הרצח, בנסיבות מאוד מחשידות כפי שהוא מתאר את זה. אני מציג לך את נ/44. מסתבר של.א.פ לא הוצגו שום תמונות, קלסטרון, מה גם שמתברר מהתאור שלו ששני הנערים ישבו על ספסל ולא ניסיתם להוציא ט.א משם, ואני שואל אותך, משום שהחוקר אסרף בעמ' 344, אומר – סביר להניח שהם היו תלמידים של כיתות יב' כי תלמידי כיתה יב' יש להם גישה למקומות שאותם תיאר העד והיתה פעילות באותו מקום. לאור העובדה שאתם יודעים על אותו מידע של ת.ל מתברר שהצוות חקירה בעצמו יודע שיש פעילות של כיתות יב' בשעות שסמוכות לרצח, אין סיבה אין הצדקה, לקחת את הנער הזה בוא תנסה לזהות במי מדובר, יש שם פעילות של כיתות יב', מתוך 120 תלמידים, למה לא נעשה שום דבר עם הנער הזה כדי לאתר את אותם שניים.

ת. זה דוגמא למה שציינתי בחקירה הראשית, אם נער מוסר לחוקר שהוא ראה שני ילדים נראים לו מכיתה יב', לא מוכרים, לאחר הרצח, יושבים במקום שהם יכולים ומורשים לשבת, אין כל טעם לחקור ולחפור בכיון הזה זה נראה מיותר ובזבוז זמן. כמי שהיה בית ספר יודע שכמעט בכל זמן נתון זה טבעי שהילדים נמצאים בתוך בית הספר הם לומדים שם. הם צריכים להיות שם ולכן זה לא חשוב.

ש. גם לרומן זדורוב היתה גישה לבית הספר, גם לישראל נפתלי וגם לאחרים.

ת. לכן כמו שציינתי, אמרתי ובדקנו את כל הכיוונים שנראו לנו.

ש. במהלך החקירות שבהן נחקר רומן זדורוב במשרדי הימ"ר בעכו, הוא לפני החקירה בטרם התחילה החקירה שעת הפסקה של החקירה בסיום החקירה, הוכנס לאותו תא עיקוב.

ת. כן.

ש. תא העיקוב הזה קבועה בו מצלמה ומערכת הקלטה.

ת. כן.

ש. אנחנו יודעים בתאריך 22/12 מ.ט 122 ת/31, זה הקלטת שיחה של רפ"ק יורם אזולאי שנכנס לאותו תא עיקוב משוחח עם רומן, שיחה שהוקלטה, אנו יודעים על מ.ט מה- 26/12 מועד שאתה תחקרת את רומן זדורוב, אני מבקש לדעת למה אין לנו שום תיעוד מצולם או מוקלט מתא העיקוב הזה במהלך כל הימים שבהם רומן זדורוב היה בתא העיקוב מהחקירה, בהפסקה או לאחר החקירה, למה אין.

ת. כל מה שיש הוצג בפניך.

ש. אם יש מצלמה קבועה ומערכת אודיו ווידאו שנמצאים באופן קבוע בתא, ואנו יודעים שהנאשם היה לא רק ביומים האלה אלא עוד 6-7 פעמים. החל מה- 12 עד ה- 20.

 

עו"ד ענבר:

החקירה של הנאשם בעכו החלה רק ב- 21/12 זה מ.ט 120, שזה לאחר ההודאה והשחזור, קודם לכן כל חקירותיו היו בתחנת קצרין, וזה למעט חקירה אחת בודדת ב- 13/12/06, 119/06, שאותו יום הוא היה מס' שעות בעכו לאחר הארכת מעצר ובתום החקירה הוחזר לתחנת קצרין.

 

העד ממשיך:

ש. אני אומר לך שהחוקרים שלך סשה, ארליכמן, יורם אזולאי, נכנסו לתא העיקוב הזה מס' פעמים, שהנשם היה שם, שוחחו איתו על החקירה, תשאלו אותו על החקירה, כל השיחות האלה אין להם תיעוד, יש לך מושג למה.

ת. לגבי ארליכמן לא ידוע לי שהוא נכנס לתא. זכור לי שפעם אחת שלב הכניס את הנאשם לבית מעצר שהיה בעכו, לא לתא ששאלת, ואז רומן אמר ללב אמרה מסויימת, אניחושב שהאמירה הזו זו אתה אמרת לו להגיד, שזה לא הוא משוהא כזה, את השיחה הזו לב זיכד, לא זכור שסשה דיבר עם הנאשם בתא העיקוב, לא היה צורך לזה, הוא היה כמעט בכל החקירות , שיורם נכנס לתא לצורך חקירה דאגנו להפעיל את האמצעים הטכניים כדי שהיא תתועד. לשאלתך הראשונה בנושא הזה, מדוע בחקירה האחרונה לאחר החקירה שלי המשכנו לתעד את רומן גם בתא העיקוב, כמו שציינתי מן הטעם שרציתי שהחקירה הזו תובא באופן מלא, מילה במילה ותמונה תמונה בפני בימ"ש.

ש. ז"א מה שאני מבין מדבריך, שהמצלמה הזו אודיו ווידאו שנמצאת באופן קבוע בתא העיקוב הזה הוא נתון לשליטתך או לשליטת אותו מפעיל, מתי שאתם רוצים פותחים ומפעליםך, הוא לא עובד באופן קבוע.

ת. ברור. הוא מופעל רק בזמן חקירה, או בזמן תרגיל חקירתי. אם הנאשם נמצא בתא ללא מדובב או חוקר לא נכנס לחקור אותו בתא, או לתשאל אותו אין צורך להפעיל את האמצעים הטכניים.

ש. אתה יכול לומר לי שלא היה מצב שרומן זדורוב היה בתא העיקוב הזה ושהותו בתא העיקוב לא הוקלט, לא הוסרט.

ת. לא הבנתי מה שאלת.

ש. לאור המידע שאתה מוסר לנו, שיש שם מצלמה קבועה, ואתם מפעילים לפי שיטתכם, ואנחנו יודעים שהנאשם היה שם מס' פעמים בתא העיקוב הזה, אתה יכול לומר לנו שכל אימת שרומן שהה באותו תא עיקוב הכל מצולם ומוסרט.היו מקרים שהנאשם היה בתא העיקוב הזה ואתם לא הסרטתם וצילמתם.

ת. רומן באותה עת היה עצור בבית מעצר בעכו, במהלך החקירות אם ניתנה לו הפסקה זו או אחרת, כרגע קשה לי לזכור, ייתכן והוכנס לתא העיקוב לא היה צורך לתעד אותו בתא העיקוב כמו שלא היה צורך לתעד אותו בבית מעצר בעכו. כפי שאמרתי, רק כאשר הוא נחקר או תושאל הפעלנו את המצלמה.

ש. האם קיבלתם בשלב כלשהוא רשימה של שמות שמשתייכים לכת השטן בקצרין והסביבה.

ת. כשהתחלנו את החקירה היו כחלק מהשמועות שאותן ציינתי בהתחלה, דיבורים ואמירות לגבי כת השטן, כביכול נמצאת בקצרין. בבדיקות שעשינו ותשאול ילדים, הילדים קוטלגו כילדי כת שטן באם הם לבשו בגדים שחורים או כערסים אם הם לובשים נעליים אלו או אחרות כרגע אני לא זוכר. מה שהבנו אין איזה תופעה של כת שטן בקצרין. לא זוכר אם היתה רשימה. היו כמה ילדים שקוטלגו לכת שטן וכאשר ניסינו להבין למה הסתבר שזה בגלל הלבוש או הנעליים והבנו שהכיון לא רצינו. חקרנו מס' ילדים שקוטלגו כביכול ככת שטן, הכיוון לא נראה רציני.

ש. אני מקריא לך מיומן חקירות שלכם, מיום 8/12/06, דף מס' 6, שעה 16:41, רס"מ יוסי לוי מסר לידינו דיווח ריכוז שמות כת השטן. אני למדתי שיש לכם שמות, קיבלתם רשימה שמית של ילדים או אנשים שמשתייכים לכת השטן, אני רוצה לדעת את הרשימה הזו, איפה היא.

ת. אני לא זוכר כרגע את הרשימה. אני זוכר שהיו כמה ילדים שנחשדו כביכול ואני חוזר על התשובה לעיל. עלה שם אחד של ילדה שנחקרה.

 

עו"ד שפיגל:

מבקש להגיש את הדף.

 

הדף מסומן נ/115.

 

העד ממשיך:

 

ש. אני קורא מעמ' 7 מיומן החקירה, מאותו יום, לגבי מחר פעולות לביצוע, כת השטן, סשה והצוות. את מי הם חקרו בכת השטן.

 

הדף מסומן נ/116.

 

העד ממשיך:

 

ת. מה שאתה מציג אתה מדבר על ה- 8 לחודש, זה יום וחצי אחרי הרצח. הכיוון הזה נחקר בהתחלה ברצינות, היה צוות מיוחד שבדק את זה, לאחר מס' ימים של חקירה והעמקה הבנו שכנראה הכותרת כת השטן היא רק כותרת.

 

לשאלת בית המשפט:

ש. חוץ מאותה נערה רק היא נחקרה בנושא הזה.

ת. חוץ ממנה גם חברים שלה.

 

העד ממשיך:

ש. אותה נערה היתה חלק מרשימה השמית שהציג רכז המודיעין.

ת. אני לא זוכר את הרשימה.

ש. אני אומר לך שבעקבות מה שרשום בסוף היום ה- 8 המטלות של היום ה- 9, אני אומר לך שביומן החקירה אין שום דבר שקשור לביצוע מטלה כלשהיא, או בדיקה, תשאול, בירור, לא יודע מה, כלום בקשר לכת השטן, למה? כראש הצח"מ אתה אמור לבדוק דיווחים לעשות הצלבות, יש סיבה לזה.

ת. כמוש אמרתי אין פה את הרשימה, אני מניח שראוי שהיית שואל את הרכז. אני מניח, למיטב זכרוני, הרכז הקריא מס' שמות, כאשר ניתנה הנחיה לסשה תחת הכותרת כת השטן, ההנחיה היתה לחקור את אותם אנשים ילדים שאוזכרו.

 

עו"ד ענבר:

המשך יומן החקירה המתייחס ליום 10/12 מצוין ביומן כי אותה נערה זומנה לחקירה.

 

העד ממשיך:

ש. באותו יומן חקירה מיום ה- 9 לחודש, בעמ' 9, בשעה 15:30 ו- 16:05.

 

דף 9 מיומן החקירה – מסומן נ/117.

 

העד ממשיך:

 

ש. נחקרו שתי נשים, או שתי נערות, אני לא יודע, ל.ג ו- ג.ז, אני לא יודע משום שהם לא מופיעות בחומר החקירה כמי שנחקר, אתה יכול להסביר לי מי אלה ומה הם. איפה החקירה שלהם.

 

עו"ד שטרן:

מפנה לכך שיש הודעות גם של ל.ג וגם של ג.ז.מפנה גם לכך לאור דיברי הסניגור שזה כן מופיע ברשימת חומר החקירה.

 

 

העד ממשיך:

ש. בחקירה בבית המשפט העיד רפ"ק אזולאי בעמ' 26 ש' 18, כי אבי מטבריה אותו אבי שחברותיה של תאיר סיפרו על אותו אבי מטבריה, העיד אזולאי שזו היתה דמות ערטילאית והוא מספר כי הגיע לאבי מטבריה  בעקבות שיחה מהאי.סי.קיו של נערה א.ת שקיבלה מאותו אבי שיחת אי.סי.קיו, אתם למעשה התבייתתם על הדמות הזו כאותו אבי שהיה בתחילה הדמות הערטילאית מאותה שיחת אי.סי.קיו, מי אמר לכם ועל בסיס מה הסקתם שאבי מטבריה שעליו מדברים חברותיה של תאיר כמי שאיים עליה יכול להיות רק האבי דיין הספציפי הזה, בעקבות מה.

ת. אבי דיין הזה הוא אדם שהיה בקשר עם אחת הנערות מקצרין, חשבנו שייתכן ומדובר בו, גם רמת "החשד" באותו אבי מטבריה, אדם שמזדהה בשם אנונימי יכול לכנות את עצמו בתור אבי, הסיפור גם לא נראה לנו כ"כ חשוד, מדובר בגיל הנעורים, הרבה נערים ונערות מחליפים מסרים. הגענו לאבי הזה כדי לשלול וזה לא אומר שזה האבי הזה, או בכלל שאיזה בחור שקוראים לו אבי או בכלל מישהוא מטבריה. או שבכלל היתה דמות כזו.

ש. השאלה הזו נשאלה לא בכדי, משום שאם אני מעיין בת/592, עמ' 2 - 5 שורות מלמטה, מדברי ל.ל, אבי מטבריה לפי השמועה הכוונה לאבי לחיאני בין 18 מטבריה, ניסיתם לאתר אבי לחיאני מטבריה.

ת. ניסינו להגיע לכל כיוון של אבי שניתן לנו כמו שהגענו לאותו אבי דיין, ולא הגענו לאף אבי נוסף. בכל מקרה הסיפור הזה נראה לנו לא רציני לפי השמועה, למרות זאת הכיוון הזה נבדק כמה שיכולנו להעמיק לא היו שום תכתובות של מישהוא לא מוכר לפלפ' של תאיר, גם באותה עת אם היתה מי מהחברות שטענה שהמנוחה קיבלה אס.אם.אס ממספר חסום, אניחושב שהטכנולוגיה הזו של שליחת אס.אם.אס לא היתה קיימת אז. אני אומר גם שאופי האירוע שהיה, זה לא היה מתוכנן שתאיר הלכה לשירותים בצורה מתוכננת, בדקנו לה את הפלפ' ראינו שהיא לא קיבלה באותה עת שיחה או אס.אם.אס, זה לא נראה הגיוני שאם היה איזה אבי ערטילאי מטבריה הוא היה בוחר לחכות דווקא לתאיר בשירותים, להזדמנות שהיא תגיע, אם היה אותו אבי שרוצה לפגוע בתאיר אני אומר שהיא מחכה לה במקום אחר, ליד הבית. כל האירוע שהיא הלכה לשירותים היה מקרי.

ש. אם הכל היה ארעי, לא מתוכן, כמו שאתה מספר, מן הסתם הנאשם הזה שהגישו נגדו כתב אישום על רצח, שהיה בזירה הזאת, היה צריך להותיר איזה שהוא ממצא ביולוגי או אחר, של מעבדת סימנים שקשורים אליו, לא ט.א לא כלום, איך מדובר ברצח אקראי, הכפפות שלו נבדקו לא נמצאו ט.א. אם זה אקראי ולא מתוכנן, איך אתה מסביר את העובדה של העדר כל ממצא.

ת. לא הבנת את תשובתי הקודמת. נתת לי תרחיש לגבי אותו אבי, שחיכה לתאיר ותכנן לפגוע בה בעקבות אותו אס.אם.אס. כמו שציינתי הרצח לא אמרתי שהיה אקראי, אמרתי ביחס לאבי, מה שאני אומר שהקורבן נבחר אקראי ולכן לא נראה לי בתשובה הקודמת שאבי הוא זה שיחכה לתאיר באותו יום כמו שהשבתי.

ש. איריס אורון היתה שוטרת בצוות החקירה.

ת. כן.

ש. אני רוצה לקרוא מחקירתה של א.ט, מתאריך 11/12, עמ' 1 ש' 10, - שם נשאלה – האם את מכירה בחור בשם אבי אוחיון מטבריה. תשובה – אני לא מכירה, אני מכירה אבי דיין והוא היחיד שאני מכירה מטבריה, ואותו דיברי באי.סי.קיו, אבי אוחיון מטבריה איך הגעתם אליו.

ת. לא זוכר כרגע.

ש. אני מבקש לעבור איתך לאותו נער בשם ב.פ., ביום 07/12, יום לאחר האירוע, נגבתה ההודעה מהתלמיד הזה שהוא תלמיד כיתה יא', חוקר שגבה את הודעתו זה חוקר מהצוות של החקירה שלכם, סעיד דאהר, ובהודעה זו, שאני מציג אותה בפניך, אותו ב.פ. מספר כי בהפסקה של 12.50, אני מפנה לעמ' 1 שורה 2-17, הוא ראה במהלך ההפסקה הזו של בין 12.50 לבין 13.05, עד לרגע שהוא נכנס לכיתה, אדם שלא מוכר לו בקומה השניה, להזכירך, זו הקומה שבה ארע הרצח. האדם הזה אליבא דה סיפורו, נראה נשען על המעקה,  מתברר שאותם החברים של ב.פ. הפנה את תשומת לבם, ושאל אותם אישית אם הם מכירים אותו והם השיבו לו בשלילה. הוא גם מסר תיאור. בעקבות הודעה זו, אתם,בצדק, הרכבתם קלסתרון ובעקבות הקלסתרון נתתם גם לאותו ב.פ לעיין באלבום תמונות, והוא זיהה בחור בשם דורון סוויסה, מתברר שהוא אדם מבוגר, כבן 40 אני מציג בפניך את התמונה. טרחתם לתעד את אותו אדם שזוהה בתמונה, עם השם. אותו בחור שזוהה על ידי ב.פ – דורון סוויסה, לא חקרתם אותו, לא איתרתם אותו, לא בדקת אותו לא תשאלתם אותו, למה?! יש לכם הכל, אדם מבוגר שלא שייך לבית הספר, סמוך לשעת הרצח, התנהגות מחשידה, לפחות את התלמידים, זוהה. למה לא הלכתם לחקור אותו שיסביר את נסיבות המצאותו שם?!

ת. למיטב זכרוני, האדם הזה נבדק, הוא לא נראה במציאות היום כפי שהוא נראה בתמונה.

ש. אני לא אפתיע אותך אם אומר לך שהוא לא נחקר, לא תושאל, ולא נעשה שום דבר לגביו.

ת. לא זוכר כרגע, הוא נבדק, וכיום הוא בכלל לא דומה לתמונה שמופיעה באלבום.

ש. ממצאי הבדיקה צריכים להופיע בתיק החקירה.

ת. צריכים להופיע.

ש. אני עובר איתך ליום 26, לתאריך שבו אתה השתתפת בחקירה של רומן, עם מ.ט 123 בחקירה. ביום 19/12, בהודעה שרומן מודה בפניכם, הוא מספר שהוא יצא מהדלת של תא השירותים ונעל אותו מבחוץ.

ת. כן.

ש. אתה בשחזור צפית.

ת. בוידאו.

ש. לא היית שם פיזית אבל צפית.

ת. כן.

ש. בשחזור רומן לא מתייחס בכלל לנושא המנעול, הוא מספר ומתאר שהוא קופץ מעל הדלת.

ת.  נכון.

ש. ואז מגיע תאריך 26/12, חקירה שאתה שותף לה, ואתה מנסה להגיע איתו לכך שבשחזור הוא הראה שהוא קופץ מלמעלה, זה מפני שהוא נעל את הדלת מבפנים, מפני שמבחוץ לפי הממצאים שאתם ידעתם, אי אפשר היה לנעול את הדלת מבחוץ, משום שהמנעול היה לא תקין.

ת. לא הבנתי את השאלה.

ש. אני מציג בפניך נתון.

בחקירה הזו שהיית שותף לה, רצית להגיע איתו להבין שהוא יגיד, אם הוא קפץ כפי שהוא אומר בשחזור מעל הדלת, המשמעות היא שאתה נעלת אותה מבפנים, אם לא, אז למה אתה קופץ מבחוץ.

ת. רציתי לדעת מאיפה ידע את הפח"ם, שאי אפשר לנעול מבחוץ.

ש. אני אומר לך כי בשחזור רואים את רומן עומד שלושים וחמש שניות בתוך השירותים, בשלב הזה כשמחכים למפתח של האזיקים, והוא עומד שלושים וחמש שניות, מסתכל ומתרשם מהזירה כולה.

 

ב"כ המאשימה: אני מתנגדת לשאלה. כל טענה של משהו חזותי שנראה לטענתו של חברי, אני מתנגדת לה.

 

העד ממשיך:

ש. אני אומר לך, אתה הרי אומר לנו כי צפית בצילומים של השחזור.

ת.  נכון.

ש.  אז לאור זה שצפית, רומן נראה בשחזור שלושים וחמש שניות, משאירים אותו להתרשם מזירת הרצח, עד שמביאים את המפתח לפתיחת האיזיקים, רואים אותו איך הוא צופה ומתרשם מהזירה. אתה ראית את זה.

ת.  לא זוכר ולא מדדתי זמנים. לא זוכר איפה הוא עמד בדיוק, אני רק זוכר שאכן לא היה מפתח לאזיקים, שחיפשו מפתח לאזיקים.

ש. אנחנו עשינו מה שאתם לא עשיתם, לקחנו את צוות השחזור, והרצנו את זה ב"סלואו מוישן", והקפאנו את התמונות. אני מבקש להציג את התמונות מתוך סרט השחזור.

 

התמונות הוגשו וסומנו נ/118.

 

העד ממשיך:

ש. באותו רצף של תמונות שאני מציג בפניך, יש שם תמונות מתוך הקלטת השחזור שמתעדות את השעה המדויקת של התמונות, את הרצף. אני מפנה אותך לרצף של 10 תמונות מהשחזור החל מזמן 19.42.34, עד 19.42.43, כלומר 9 שניות, רצף של תמונות של 9 שניות, בהן נראה רומן עומד מול זירת הרצח, כאשר דלת תא מס' 2 נראית כשהיא הולכת ונסגרת מול אפו ומול עיניו ובאופן שנותנים לו להתרשם מהדלת, ממצב הדלת, כשכיוון הצפייה של רומן בדלת מאפשר לו להתרשם מהלשונית השבורה של הדלת. אני מבקש את תגובתך על כך.

ת. א. מהתמונות אני לא יכול להבחין בזה. אני גם לא יודע איזה תא זה. כשאני צפיתי בסרט, הסתכלתי על הזווית שבה הוא צולם ומשם יכולתי לראות שהנאשם לא יכול היה לראות את המנעול, יתירה מזו, גם הסתכלתי לאחר מכן דרך המראה וגם משם אי אפשר לראות את סוגר המנעול בחקירתי ביום 26 לחודש, נתתי לחשוד הזדמנות לומר כיצד הוא ראה את זה, ובחקירה הוא אמר שהוא ראה שתא מס' 1, המנעול שם שבור, המנעול שם בצורה שאי אפשר לנעול אותו מבחוץ, ולכן הוא הסיק שגם בתא מס' 2 אי אפשר לנעול מבחוץ, מה שהתברר כלא נכון. תא מס' 1 אפשר לנעול מבחוץ, ותא מס' 2 אי אפשר לנעול מבחוץ.

ש. אתה לא צפית בסרט הזה בסלואו מוישן.

ת. לא הסתכלתי ב"סלואו מוישן", הסתכלתי כפי שהנאשם הסתכל בשחזור.

ש. אני אומר לך שעל פי התמונות שמוצגות בפניך, מ - 19.42.41, בתמונה 19.42.43 אנטולי (קצין המשטרה שערך את השחזור), נראה עם ידו דוחף את הדלת בחזרה החוצה, כשלפני זה הדלת הזו, איזו שהיא יד הביאה את הדלת מסגירה טוטאלית בחוץ לכיוונו של רומן, ואח"כ רואים בתמונות, צעד צעד, תוך תמונות מוקפאות, איך מופיע ידו של אנטולי, מסתכל, מעיף מבט, לאיזה שהוא כיוון של מישהו, ומיד אחרי זה, כנראה עם קבלת הרמז, רואים את היד מזיזה את הדלת בצורה שיטתית, עד שזה נגמר. מה אתה אומר על כך. (מפנה אותך לאותם זמנים 41 עד 43).

ת. אתה שואל אם מישהו שם עושה בכוונה?! אז אני משיב, אני צפיתי בקלטת כדי לבדוק האם לנאשם היתה הזדמנות לראות את פתח המנעול ולא היתה.

 

חקירה חוזרת: אין.

 

 

ב"כ המאשימה: אנו מבקשים להגיש בהסכמה, כפי שהודענו לבית המשפט, הגשנו את חוות הדעת של המומחית, דר' מלטון, שמתייחסות לשיערות. אני מגישה במצורף לחוות הדעת האלה, וזאת גם בהסכמה, חוות דעת של מומחית מעבדת סיבים חנית גרנט. אנו מבקשים, בהסכמה, כי דר' מלטון, שהיא עדת תביעה, חברי מסכים להגשת חוות הדעת, וחברי לא מבקש לחקור אותה.

לעניין חנית גרנט, אנחנו לא מבקשים להעידה כעדת תביעה, אני מצרפת את חוות הדעת, רק לשם הוכחת שרשרת המוצג, מכיוון שאצלה בחוות הדעת יש את הפענוח מה אלה השערות שבדקה המומחית בארה"ב. חנית מציינת מה אותן השיערות שהיא העבירה לארה"ב לבדיקה, מאיפה הן נתפסו וכו'. לעניין מסקנותיה, על סמך הבדיקות שהיא עצמה ערכה, אנחנו לא מסכימים לאמיתות התוכן. אם במידה והיא תובא כעדת הגנה, היא תחקר לגבי העניין הזה. ואם לא, העדות שלה תהא רק לעניין השרשרת.

 

חוות הדעת של דר' מלטון, מיום 01/03/07, מוגשת ומסומנת ת/675.

חוות הדעת של דר' מלטון, מיום 25/02/08, מוגשת ומסומנת ת/676.

כמוסכם, עדותה של דר' מלטון מתייתרת בזאת.

 

חוות הדעת של הגב' חניתה גרנט, מוגשת ומסומנת ת/677 , (בשלב הזה לעניין השרשרת בלבד, וכמוסכם, היה ותוזמן כעדת הגנה, תחקר לעניין מסקנותיה.

 

הודעת האב, מר ולדימיר גרשייב, מוגשת בהסכמה ומסומנת ת/678, ת/679. ובכך עדותו מתייתרת.

 

ב"כ הנאשם: בזמנו, אינני יודע אם גב' גליל ביקשה, אך אנחנו ביקשנו אפשרות לאפשר לנו להכניס מכשיר די.וי.די/וידאו למתקן הכליאה שבו יושב הנאשם, כי אנחנו צריכים להכינו לקראת פרשת ההגנה. תגובתם של בית הסוהר היא שלילית, מכיוון שאין החלטה שיפוטית על כך.

 

עו"ד שטרן: כפוף להנהלים של השב"ס ולאמצעי האבטחה הנדרשים להכנסת המכשיר, בדיקתו, השימוש בו והוצאתו, לרבות הקלטות, לנו אין התנגדות. אנו נעשה בירור עם השב"ס ונודיע לבית המשפט בתוך 10 ימים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

עו"ד שטרן תפעל לעניין בקשת עו"ד שפיגל, תוך 10 ימים, כאמור.

 

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים.

 

הנאשם יובא באמצעות הליווי.

 

ניתנה היום כ"ה באלול, תשס"ח (25 בספטמבר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

מירב+חנה