סשה סטריז'בסקי - עד תביעה מס' 10| 09/03/2008

587

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

09/03/2008

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד שטרן, עו"ד ענבר ועו"ד שוחט – פינק

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד תביעה מס' 10 סשה סטריז'בסקי מוזהר כי הוא נמצא עדין תחת חקירה נגדית וממשיך להשיב:

ש. בעמוד 443 לפרוטוקול בית המשפט בשורה 11, נשאלת אם הפשטתם את הנאשם והותרתם אותו עירום במהלך החקירה של 16/12/06 והשבת כי זה נעשה לצורך חיפוש ויזואלי חיצוני על גופו לאיתור סימונים על גופו

ת. נכון

ש. האם הייתה סיבה הגיונית כלשהי מדוע חיפוש ויזואלי לצורך זה לא נעשה ביום מעצרו כאשר הוא נחקר כבר כחשוד ב – 11/12/06, 5 ימים לפני כן, שאז מן הסתם אותם סימנים שחיפשתם היו אמורים להראות ועוד טרם הגלידו

ת. החיפוש נעשה באותו רגע שהתקבלה החלטה לבצע אותו, עברו 4-5 ימים מאז חקירתו, כשעלה הרעיון, בוצע מיד החיפוש.

ש. זה אנו מבינים ממה שאמרת, אני שואל האם הייתה מטרה הגיונית אחרת

ת. הרעיון לא עלה לפני כן

ש. בהמשך, בשורה 22 בעמ' 443, השבת שאתה מופתע לשמוע כי אתה נצפית מורח את ידיך בעת שהוריתם לנאשם להתפשט וכי למעשה לא מרחת דבר, נכון

ת. אמרתי לך שאני מופתע לשמוע את טענתך שביצעתי בדיקה חודרנית בנאשם ואמרתי שאני לא מאמין שאתה מאמין בזה, דבר שני שאמרתי, שאני לא זוכר אם מרחתי משהו על הידיים שלי ואם יש חומר כזה, אני מוכן לראות אותו

ש. אני מבקש ממך לצפות בקטע הרלוונטי, אני מפנה ל – ת/179, דיסק מס' 52, דקה מס' 52:52, אחרי שראית את הקטע, תספר לנו מה זה היה שם

ת.אני רואה שאני עושה תנועות ניגוב בידיים, אני אף פעם לא מורח חומרים על הידיים, אני גם לא נוהג להשתמש בקרמים, לא השתמשתי בשום חומרים בחקירה זו, אולי הייתי בשירותים או משהו וניגבתי את הידיים וזה מה שרואים

ש.בקטע הזה נקטעת הקלטת ולאור הערת בית המשפט, מה שכולנו ראינו, מה הסיבה שנקטעת הקלטת

ת.כבר שאלת אותי, אינני יודע

ש.במ.ט. 119/06 מיום 13/12/06 (טרם הוגש), בסוף הקלטת אומר החוקר: "השעה 12:35 אנו מחזירים את החשוד לתא", אם אני מעיין ביומן החקירות של אותו יום, 13/12/06, אני רואה שרומן מוחזר לתאו בתחנת ראש פינה בשעה 19:00

 

עו"ד ענבר: אינני מתנגדת להגשה אם כי אני סבורה שזה לא קשור לעד זה.

 

מוגש ומסומן נ/67.

 

העד ממשיך:

ש.האם אתה זוכר לאור הערת ב"כ המאשימה, האם אתה זוכר באיזו שעה הוחזר הנאשם לתאו ביום 13/12/06

ת.לא

ש.אני רוצה לקרוא בפניך מ – ת/169 א', עמ' 13, מיום 14/12/06: "אתמול אתה אמרת לי שהיה הרבה נייר.רומן: היה הרבה נייר" – האם אתה יכול לומר לאיזה תאריך התכוונת כשאמרת לנאשם "אתמול אתה אמרת לי"

ת.אם ב – 14/12/06 נשאלה השאלה ואני אמרתי אתמול, סביר להניח שהתכוונתי ל – 13, אם לא טעיתי בהערכה של הזמן

ש.אני מבקש לקרוא בפניך מ – ת/169 א', בעמ' 17: "סשה. אתמול אתה סיפרת לי אחרי ........הארכת המעצר שלך....זדורוב.ממ...." – האם גם כאן אתה יכול לומר לאיזה יום התכוונת כשאתה אומר לנאשם בתאריך 14/12/06, אתמול סיפרת לי

ת.שוב, אם כתוב אתמול זו אותה תשובה ושוב, אם לא טעיתי בהערכה של הזמן

ש.האם במהלך יום 13/12/06, לאחר הארכת המעצר של הנאשם שהייתה בבית משפט השלום בעכו, או לפניה, אתה חקרת את הנאשם

ת.זכורה לי החקירה שלו ב – 12/12/06 וגם ב – 14/12/06, לגבי ה – 13/12/06 אני לא כל כך זוכר

ש.אם ב – 13/12/06 אין לנו שום תיעוד של חקירה שלך, אתה מסיק מכך או רוצה לומר לנו שלא חקרת את הנאשם ב – 13/12/06

ת.אם אין בתיק שום אזכור על כך שחקרתי אותו, שום דו"ח תשאול, שום חקירה כתובה וחתומה, סביר להניח שלא חקרתי אותו, צריך לבדוק את זה בתיק

ש.האם חקרת את רומן זדורוב בתאריך 15/12/06, יומיים לאחר מכן

ת.ב – 15/12/06 רומן זדורוב נחקר על ידי יוסי זמואלסון והיו קטעים שאני נכנסתי לחקירה הזו לצורך תרגיל חקירה שהעדתי עליו

ש.ב – 15/12/06 אותה חקירה שהיא שייכת למ.ט. 167, ת/174 א +ב', שבה נחקר הנאשם ע"י יוסי + מלכה, אתה מופיע בחקירה הזו במשך 2 דקות ו – 10 שניות, ואני רוצה לשאול אותך, חוץ מ – 2 הדקות שהופעת, האם חקרת או תשאלת את הנאשם בחקירה שלא תועדה או שלא הוגשה מטעמים ששמורים עמכם

ת.כל פעולות החקירה שלי בקונטקט עם הנאשם היו במהלך החקירה עם יוסי זמואלסון

ש.אני מפנה אותך ל – ת/180 א', בעמ' 19, חקירה מיום 16/12/06: "סשה. עוד פעם ואני אמרתי לך גם אתמול.....סילופי עובדות" – אתה יכול לומר לנו איפה הדברים האלה נאמרו באותה חקירה של יוסי + מלכה שבה נכחת 2 דקות

ת.כניסתי לחקירה של יוסי ומלכה אני זוכר שהייתה מתועדת ומוקלטת

ש.ולכן אני אומר לך, בדקנו את 2 הדקות האלה, ואני אף מוסיף לך, את כל החקירה מאותו יום של 15/12/06 ולא מצאנו ולו שמץ מהמילים האלה, מהמשפט הזה או מדברים שדומים לכך, מה אתה אומר

ת.המילים האלה בטקסט כזה או בטקסט דומה נאמרו על ידי הרבה פעמים לאורך כל החקירה שלו, אם הטקסט הזה נאמר ב – 15 או ב – 14, או ב – 12, זה נאמר מספר פעמים, הרבה פעמים, אני לא זוכר מתי

ש.אתה השבת קודם כי אם אמרת אתמול, אז זה אתמול כמשמעו

ת.כן, לפי ההגיון, אם אני אומר אתמול, אני מתכוון לתאריך שעבר, הכוונה, המהות היא לעבר

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת שחברי יציג את הקטע עליו הוא מדבר, הקטע שבו הוא נכנס ומדבר ושיגיד אם זה מה שאמר, כן או לא.

 

העד ממשיך: 

ש.אני בדקתי את כל המ.טים, והם מסודרים בסדר כרונולוגי, בסדר רץ, מ.ט. 162 בסדר הזה חסרה מ – 13/12/06, ואנו למדנו שבמספר פעמים התייחסת למה שהיה ב – 13/12 כשחקרת את רומן ב – 14/12

ת.אני רוצה לראות אם אני באמת אמרתי את זה, כי התשובה שלי ניתנה בהנחה שבאמת אני אמרתי

ש.כשקראתי בפניך את התמלילים וציינתי מראי מקום, גם הפרקליטות אישרו שכך זה מופיע

ת.אני רוצה לראות את זה בקונטקס, אני התכוונתי לחקירה הקודמת, לזה התכוונתי

 

עו"ד ענבר: לגבי הסדר שהציג חברי של מספור הקלטות, זה לא נכון שחסרה קלטת, יש רשימת עבודות וגם חברי קיבל עותק ממנה, 162 זו קלטת שהוצבה מעל תיבת הודעות, שמנו תיבה בבית הספר כדי שהילדים, אם מישהו יודע משהו על הרצח, יוכל לשים שם פתק ומעליה התקנו מצלמה, מאחר ואף אחד לא שם שום דבר, לא צולם שום דבר רלוונטי, אבל הסימון המספרי נעשה ויש קלטת, 162, וזה מצוי ברשימה של חברי.

הרשימה הוגשה וסומנה ת/333.

 

העד ממשיך:

ת.אני רואה עכשיו את התמליל, זו לא שאלה שלי, כל מה שמסומן ח' 3 זה מה שאני שאלתי

ש.ב – 13/12/06 רומן זדורוב נלקח מתאו בסביבות השעה 7:00 לצורך הארכת מעצר, הוא נחקר על ידי יוסי ומלכה ,החקירה הסתיימה ב – 12:35, לאחר מכן, מהשעה 12:35 ועד 19:00 שבו רומן הוחזר לתאו, כ – 6.5 שעות, אם ניקח בחשבון שעה – חצי שעה נסיעה מראש פינה, רומן היה אצלכם ואתה מתייחס כפי שהראיתי לך בחקירה של  - 14/12/06, אתמול, אני רוצה לשאול אותך, אתה חקרת אותו ב – 13/12/06, כן או לא

ת.אני עניתי, זכורות לי החקירות ב – 12 ו – ב –14, את החקירה של ה – 13 אני לא זוכר

 

עו"ד ענבר לשאלת בית המשפט: ב – 13/12/06 נחקר הנאשם על ידי חוקרים אחרים, בשעות האלה הוא נחקר על ידי חוקרים אחרים, בין השעות שהוארך מעצרו בעכו לבין החזרתו לתא המעצר.

 

העד ממשיך:

ש.אז אם אני חוזר ל – 13/12/06, אני מבין שהחל מהימים הראשונים של חקירת התיק מיום 6/12/06, אתם הייתם מוצבים גם בתחנת קצרין, כלומר היו צוותים שלכם שהיו צריכים לעשות חיפושים, תשאולים, חקירת עדים וצוותים שלכם אכלסו את תחנת קצרין לצורך פעילות שוטפת

ת.בימים הראשונים של החקירה היינו רק בתחנת קצרין

ש.ב – 13/12/06 גם

ת.אני לא זוכר לגבי החקירה של ה – 13/12/06, סביר להניח שגם ב – 13/12/06, נסעתי כל יום לקצרין, אישית וגם שאר הצוות

ש.ב – 13/12/06 אתה אישית היית מוצב בקצרין

ת.לא זוכר, סביר להניח שכן

ש.האם ראית את רומן זדורוב בקצרין ב – 13/12/06

ת.העובדה היא שאני לא זוכר שחקרתי אותו באותו יום

ש.האם אתה חקרת אותו בקצרין ב – 13/12/06

ת.אני לא זוכר

ש.אני קורא בפניך ממ.ט. 163 (טרם הוגש), אני מפנה לדיסק מס' 1 בעמ' 4 לתמליל, מיום 13/12/06, ואני מצטט לך את הנאשם מדבר עם המדובב, זה כשהוא חוזר כבר לתא בסוף היום, על פי המצלמה, השעון: 19:53, בשעון שהוא נכנס לתא זו השעה שרואים,: "אז אני הייתי היום בעכו בבית המשפט המזדיין הזה, קיבלתי מהם פרוטוקול איפה לא הייתי אח"כ מעכו נסענו לקצרין" – האם ראית את רומן זדורוב ב – 13/12/06 בקצרין בין השעות 13:00 או 14:00 ואילך עד 18:00 או 19:00

ת.אני לא זוכר את זה

 

הערה: בית המשפט מפנה פעם שניה ושלישית את תשומת לבו של הסניגור לכך, שעל פי המוצג שהציג הסניגור, נ/67, העצור הגיע לתחנת קצרין ביום 13/12/06, בשעה 16:10 ולא כפי שעולה מהשאלות.

 

העד ממשיך:

ש.אני חוזר ל – 15/12/06, אני מבקש לקרוא בפניך מ – ת/180 א', מיום 16/12/06, בעמ'

22: "סשה. אתה אתמול......הכל ברור......אתמול בתאריך 15/12/06....."

ת.נכון נחקר על ידי יוסי ומלכה, ואני נכנסתי

ש.ואתה נכנסת כ – 2 דקות ו – 10 שניות לתרגיל חקירה, אני אומר לך שלאחר החקירה הזו של יוסי ומלכה, אתה חקרת את רומן עד שהוא אמר לך כי הוא רוצה ללכת לנוח, אתה זוכר את זה, אני מדבר על – 15/12/06

ת.הוא אמר את זה במהלך החקירה הזו, 16/12/06 ניתן לו זמן לנוח, זכור לי שבאחת החקירות, אני חושב שזה היה במהלך החקירה שלי ב – 16/12/06, הוא ביקש לנוח

ש.אז אתה ב – 15/12/06 לא חקרת אותו

ת.אני אומר שנכנסתי ב – 15/12/06 לחקירה של יוסי ומלכה לכמה דקות לצורך תרגיל כמו שכבר אמרתי

ש.כשאתה אמרת ב – 16/12/06 "אתמול", התכוונת ל – 15/12/06

ת.אם ב – 16 אמרתי אתמול, סביר להניח שהתכוונתי 15, אבל כבר התייחסתי לזה ואמרתי שהכוונה הכללית היא לחקירות קודמות

ש.באותו יום של ה – 15 לחודש שנחקר על ידי יוסי ומלכה, אותה חקירה שמתועדת, רומן נחקר מס' שעות ובכל הפריסה הזו של השעות האלה, אנו רואים שרומן משתף פעולה, עונה, נשאל, משיב, לכן אני שואל אותך, באותו הקשר כשאמרת אתמול בהתייחס ל – 15, לא רצית לדבר איתנו, למה התכוונת

ת.אם אתה שואל אותי, אמרתי את זה ב – 16 לחודש, קודם כל אני לא יכול להתייחס לתשובות של הנאשם לשאלות של יוסי ומלכה באותם פרקי זמן שלא נכחתי בחקירה שלהם, ולא כל תשובה של הנאשם אפשר לפרש כתשובה, תשובה באמת הכוונה וזו הייתה הכוונה

הערה: ב – ת/180 א', עמ' 22, באמצע העמוד, אחרי המילים: "אתה אתמול" יש סוגריים ומצויין "לא ברור".

ש.אז אם אני קורא את התשובה האחרונה שלך, אתה אומר שאתה לא יכול להתייחס לתשובות של הנאשם ליוסי ומלכה באותם פרקי זמן, אז למה אתה אומר: "למה לא רצית לדבר איתנו"

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להפנות לדברי החוקר לפני כן, העד מתייחס למה שהיה יום אתמול ולצעקות שהיו במשרד (עמ' 22 לפני השאלה של החוקר, העד פה, "אתה אתמול" וכו').

 

העד ממשיך:

ת.איתנו זה כל צוות החקירה, הכוונה היא כללית, ואני אמרתי שאני לא יכולתי וגם לא יכול כיום לפרש את כל התשובות שנתן כגרסאות אמת, כמובן גם התכוונתי אז לכך וכנראה לזה הייתה הכוונה, אני שאלתי את הנאשם על צעקות שהיו במשרד, אני אומר "שמעתי", זאת אומרת שלא נכחתי

ש.ב – 13/12 לאחר שרומן מוחזר לתאו בתחנת ראש פינה, הוא משוחח עם המדובבים בקלטת מ.ט. 163 ורומן נשמע אומר למדובב יבגני, אני מפנה לעמ' 3 שורה 10, מ.ט. 163, דיסק 1: "רומן: הגיעו תוצאות בדיקה על סליל החשמל שלי, מצאו טיפות דם של ילדה, אפשר להשתגע" – האם עובדתית זה נכון שנמצאו טיפות דם על סליל כבל החשמל של הנאשם

ת.זה לא נכון

ש.אני יודע גם שב – 12/12, יום לפני כן, אתה חקרת את רומן ושם באמת דובר על סליל כבל החשמל אבל לא נאמר לו שמצאתם, בחקירה הזו, לא נאמר לו, לא על ידך ולא בכל מקום אחר, שנמצאו טיפות דם על סליל הכבל החשמלי שלו ואם הדבר הזה נאמר ב – 13/12, תסכים איתי שהדברים היו חייבים להאמר ב – 12/12

 

עו"ד ענבר: יש תיעוד לאמירה הזו ולא על ידי העד הזה.

 

עו"ד שפיגל: אני חוזר בי ומבקש לשאול, האם העובדה שהמנוחה נרצחה בתוך תא השירותים כשלעצמה היא פרט מוכמן להבנתך

 

העד משיב:

ת.הוא מוכמן בהתייחס לשאלה ספציפית, איזה תא של שירותים, איזה שירותים

ש.מעצם העובדה שהמנוחה נרצחה בתוך תא השירותים

ת.הוא פרט מוכמן ספציפית לגבי איזה בדיוק תא מתוך תאי השירותים ובאיזו קומה

ש.האם יתכן או שאתה יודע על כך מידיעה אישית שהמדובב הוא זה שמסר לרומן את הפרט הזה, שהמנוחה נרצחה בתוך תא השירותים

ת.לי לא ידוע

ש.במ.ט. 165/06 שהוא מ – 14/12/06 (טרם הוגש) בקלטת מס' 5, בעמ' 139 לתמליל, נשמע רומן אומר למדובב: "לא הגיוני להרוג ילדה בשירותים כי מישהו יכול להיכנס" ואז המדובב ארתור אומר לו: "בטח הרגו אותה בתוך תא השירותים" – ידעת על זה

ת.לא, אני לא יודע על זה, אבל אם זה קיים, זה קיים

ש.אני מפנה אותך למ.ט. 172 מיום 19/12/06, נ/55, בעמ' 97 לתמליל, אתה אומר לרומן: "האם יכול להיות שפצעת אותה......ואם כן....."

 

עו"ד ענבר: זה לא הוא, זה יורם אזולאי.

 

עו"ד שפיגל: העד תרגם לו.

 

העד ממשיך:

ש.אין מחלוקת שהיית בחקירה הזו עם יורם אזולאי ולגבי זה שתרגמת

ת.כן

ש.לגבי עצם האמירה, אתה לא רואה בשאלה הזו, שאלה רומזת, מנחה, מכוונת, על קיומן של פציעות נוספות בגוף המנוחה

ת.לא, הייתי רואה בזה שאלה מנחה ורומזת אם הייתי מנחה ורומז, על חלקי גוף, כמות פציעות, אני רק שאלתי אם היו פציעות נוספות, תרגמתי את שאלתו של יורם אזולאי

ש.ואז רומן משיב ועונה לך וליורם שהוא מפנה אותך אל בטנו התחתונה ואומר:"איפה  שהוא באזור......התוספתן, מתחת למותן.....” – עובדתית, המנוחה נפגעה במקום זה

ת.עובדה בבגדי המנוחה, נמצאו חדירות סכין פחות או יותר באזור הזה, שלא פגעו בגוף

ש.ואז יורם אזולאי מצביע על חלקים בגופו ושואל איפה עוד פצעת אותה בגוף, אני מפנה לת/21,  ול - נ/55, ב – נ/55 עמ' 98 שורה אחרונה – האם להבנתך, או אתה אישית לא רואה בשאלה הזו הכוונה לפיה נמצאו או יש בגוף המנוחה פציעות נוספות כהעברת אינפורמציה אל הנחקר

ת.כל עוד נשאלת השאלה והחקירה זו השאלה בין היתר, אני לא רואה בזה הכוונה

ש.ואז הנאשם משיב גם לשאלה הזו ואומר לכם כי הוא חתך את המנוחה בידה הימנית כאשר הרימה את ידה כאשר הוא מצביע על גב זרועו הימנית, האם אתה זוכר את זה

ת.אני מוכן לראות כל חומר ולהתייחס אליו, אני זוכר פחות או יותר שזה מה שהיה

ש.האם זה נכון שהמנוחה לא נפגעה בגב זרועה הימנית

ת.המנוחה נפגעה בשתי ידיה, גם ביד הימנית, אני לא זוכר שהייתה פגיעה בגב הזרוע, אני זוכר בזרת או באצבעות

ש.אני רוצה להזכיר לך שאנו מדברים בשלב זה על אדם שכביכול הודה עכשיו בפניך או בפני יורם ברצח מחריד ואין לו למעשה ולו לכאורה איזה שהיא סיבה להסתיר פרטים שלכאורה הם זניחים, שוליים ביחס לאירוע שהוא סיפר עליו

ת.לא נכון, לדעתי זה לא נכון מסיבה אחת שכמובן מסקנה שלי, ששמר הנאשם לעצמו כל הזמן פתחים לצאת מההודאה הזו בעתיד, סימן לעצמו מסלולים של יציאה וזה שלא סיפר לנו את כל הפרטים ורק מהסיבה הזו, כך התנהל לאורך כל החקירה

ש.אני רוצה להפנות אותך לעמ' 110 ל – נ/55, אני קורא לך מהחקירה: "סשה: נפלה לאן על הרצפה?.....

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת שהעד יראה בשורה לפני כן.

עו"ד שפיגל: אני מבקש להמשיך את השאלה: "רומן: היא נפלה......בין האסלה לבין הקיר....." – אני רוצה לשאול אותך, האם מהתשובה הזו ברור לך שהיא על הרצפה

 

העד ממשיך:

ת.מהתשובה הזו הוא מתאר שהיא נפלה על הרצפה והראש שלה נשען על הקיר

ש.כשהיא שוכבת על הרצפה

ת.לא, לא ברור שהיא שוכבת, ברור שהיא נפלה לרצפה

ש.האם עצם השאלה, האם היא עצרה באיזה מקום כשאתה שואל, אין פה איזה שהוא פרט מכוון כשהוא אומר לך על הרצפה

ת.לא, אני שואל איפה היא עצרה, כשהוא מתאר, אני רוצה לדעת מפיו איפה עצרה המנוחה בנפילתה, יש כמה אפשרויות

עו"ד ענבר: אני מתנגדת, זה לא נכון, אני מפנה לאמור בעמ' 110.

 

הערה: הסניגור יואיל לדייק בשאלות כאשר הנו מצטט מחומר כתוב.

 

העד ממשיך:

ש.באותו הקשר, אני רוצה לקרוא בפניך בשורה 11 באותו עמוד, ושם רומן אומר: "היא נפלה על הרצפה...."ואתה אומר בשורה 13: "היא כביכול לא נפלה על הרצפה לגמרי...."

ת.כן, זה לאחר התשובות הקודמות שלו, הנאשם אמר "נפלה", בכל מקום שאדם נופל הוא יכול להתיישב, גם על הרצפה וגם על האסלה.

ש. אני מקריא בפניך מנ/55 [ת/22] בעמוד 123  בסוף. כאשר רומן מראה לך על גב הזרוע לא רחוק מהמרפק, אתה מכוון אותו לכף יד לשורש כף היד?

 

ב"כ המאשימה: מתנגדת לשאלה. אני מבקשת להראות את הקטע כי הנאשם מראה משהו וזה גם מסביר את התמליל.

 

[בשלב זה מוקרן קטע מדיסק 1 תמליל 1 בעמוד 70 מנ/55]. מוקרן הקטע שעה: 22:28 עמוד 70 לפרוטוקול וכן עמוד 71, עמוד 72.

העד ממשיך:

כל מה שרואים בקטע שאני מציע לנאשם את עצמי שידגים עלי, הכל היה בשאלות אליו וללא שום הכוונה מצידי, הוא תיקן אותי בעמידתי וביקש שאני אחליף צד, אחרי זה תרגמתי ליורם את מה שהיה בינינו ברוסית, התיישבתי וכאן נכנס יורם, כי הוא לא מבין מהסבריו של הנאשם, והוא פנה אליו באותן שאלות. בהמשך אני שומע וזה היה בעברית, הוא שואל יורם איך עשית את החיתוך מאחורה או בצד, ואז אני שואל איך חתכת את הגרון, והנאשם משיב, חצי. 

ש. לגבי הקטע שנצפה, בשלב הראשון, כשהתחיל הקטע שבו הנאשם מציב אותך באיזה שהוא מקום, הוא מציג מהצד תנועה של דקירה לכיוון החזה, קודם כל – הדקירה והחזה מתיישבים עם חומר הראיות.

ת. שוב נגענו בנקודה זו, אני לא פתלוג.

ש. האם זה מתיישב עם התנוחה כפי שהוא הציב אותך והתקיפה מקדימה כפי שהוא הציג בהתחלה. האם זה מתיישב עם הממצאים של הדו"ח הפתלוגי בחומר החקירה.

ת. אני חוזר על תשובתי, אני לא פתלוג. הילדה נפגעה בחזה, האם זה מתיישב או לא יענה על כך הפתלוג.

ש. האם ידעת על המיקום ועל איך היא נפגעה בזמן החקירה הזאת.

ת. ב- 19 לחודש, באותו תאריך עדיין לא קבלנו את דוח הפתלוג, אני לא זוכר במדויק.

ש. אתה לפני נעבור ליורם, אתה אישית נשמע אומר פה בקלטת הזו, "היא עמדה עם הגב אליך או איך" כך אתה שואל. למה הצגת לו את השאלה הזאת עם הגב אליך כאשר רומן מציג אותך ומציב אותך בתנועה של פרופיל.

ת. אני חקרתי באותו הרגע עניין של פציעות שהיו בגופה של הילדה. הנאשם תיקן אותי.

 

עו"ד שפיגל:

אני מוותר על השאלה ששאלתי קודם להקרנה אשר התייחסה לעמוד 123 – 124.

 

העד ממשיך:

ש. אני מפנה אותך למט – 120/06 [ת/29] – תמליל קלטת מס' 2 בעמוד 11 – יורם אומר לרומן ואני מפנה.... אני אומר לך  שבאף מקום רומן לא אמר דבר כזה, ומה שכן הוא אמר, זה בהודעה שהמנוחה נפטרה מיד. אני אומר לך שמי שלמעשה אמר את הפרט הזה לראשונה לרומן, זה אתה ויורם בת/29.

 

ב"כ המאשימה:

אני מתנגדת לשאלה.  חברי מטעה את העד. הנאשם כן אמר פרפרה ואני מפנה לת/29 קלטת 1 עמוד 45. שם מדבר הנאשם על אותו עניין של החיתוך ביד, והעד שואל אותו איפה היא היתה באותו הזמן ובאיזה מצב, הוא משיב היא היתה ללא הכרה, יתכן והיא עוד פרפרה...

חברי גם לא ציטט במדויק.

 

עו"ד שפיגל:

אני חוזר בי מהשאלות לעניין זה.

 

העד ממשיך:

ש. לגבי מ"ט 172 נ/55 – מפנה לעמוד 3 שורה 2. למה התכוונת שאמרת את המילים ששמעת עתה.

ת.התכוונתי שזה לא החקירה הראשונה של רומן והוא יודע שאנחנו לא משחקים ואנחנו מתכוונים לחקור את האירוע הזה ברצינות ולבצע את חקר האמת.

ש. בעמוד 3 בהמשך בשורה 7, אתה אומר לרומן ואני מפנה. למה התכוונת שם, "נכון להיום המכסה הושם".

ת. אני מבקש לשמוע את הקטע מאחר וזה דובר ברוסית.

ש. אני עובר לעמוד 3 שורה 10. למה התכוונת.

ת. התכוונתי במסגרת אותו תרגיל שלקח חלק במספר חקירות, הצגתי מצב שמוטב לו שהודאתו תצא ממנו ולא כאשר אנחנו נביא את כל הראיות ואז וזה גם נאמר בחקירות היותר מאוחרות, ואז לא יהיה טעם בהודאה שלו כי הדברים יהיו סגורים ראייתית לכן עדיף שהוא יודה.

 

עו"ד ענבר:

בתמליל שאנחנו הגשנו, מצויין הודאה "מרצונך הטוב והחופשי..." אני מפנה לת/22 עמוד 3.

ש. אני טרם הבנתי מתשובתך מדוע בשלב הבא זו כבר לא תהיה הודאה.

ת. אני הסברתי.

ש. אני אומר לך שאתה התכוונת להגיד לו במילים האלה שאם זו תהיה הודאה, אז יתחשבו בו ואם לא תהיה הודאה, אז לא יתחשבו בו.

ת. אני מטרתי באותו הרגע היה לקבל ממנו גרסת אמת, גרסה שהיא גרסת אמת. זו הסיבה שאמרתי את מה שאמרתי, יתחשבו בו או לא יתחשבו בו, מספר פעמים אמרתי לנאשם שאני לא בית המשפט ואני לא יכול להתחשב, אני אמרתי שההזדמנות אני נותן לו.

ש. אני מפנה אותך לעמוד 5 שורה 10. "עכשיו זה הרגע שבו.....הוא יכול לבוא......", לאיזה מסגרת התכוונת

ת.התכוונתי למסגרת שאני אתחיל לפעול לפי ההוראות של המפקד אשר יכול כביכול בגלל כמות הראיות שנצברו לאסור עלי להמשיך בחקירה שלו ולתת לו הזדמנויות אין ספור למסור גרסא ולקבל את ההודאה שלו

ש.ומה יכול להציל אותו

ת.שהוא ימסור הודאה מרצונו הטוב והחופשי, גרסת אמת הכוונה

ש.אני  ממשיך בעמ' 7 שורה 9: "רומן אתה דוחק עכשיו......." – לאיזה הזדמנות אתה מתכוון שלא תוכל לתת לו יותר

ת.אמרתי את זה בתשובתי הקודמת, למסור הודאה, שכמובן המצב הזה הוא לא נכון

ש.אני מפנה אותך לעמ' 9 שורה 1: "סשה: דיברתי איתך על ........" – למה התכוונת באפשרות למצוא במקומות שבהם לא היית

ת.הכוונה הייתה למצוא במקומות שבהם היה, הכוונה שיתכן וימצאו במקומות שהיה שרידים למה שהיה ובמקומות שלא היה, אין אפשרות שימצאו שרידים כאלה

ש.ב – 19 לחודש, ואני מדבר איתך על היום, ב – 19/12/06 היה לך מיקרוביולוגיה, או חוות דעת, או ראיה או שמץ של ראיה שקושרת אותו

ת.מבחינת מיקרוביולוגיה, לא

ש.וראיה אחרת הייתה לך

ת.באותה חקירה, ראיה אחרת כן הייתה לי

ש.מה היא הייתה

ת.באותה חקירה החשוד אז, היה אחרי ההתוודות בפני המדובב

ש.זאת הראיה

ת.זאת אחת הראיות בתיק הזה ולאותו רגע זו הראיה שהייתה בפנינו בנוסף לשאר הדברים שפורטו כאן מתחילת המשפט ואני דיברתי עליהם ואני מניח שגם אנשים אחרים דיברו עליהם, שגרמו לחשד וחיזקו אותו לאורך כל הדרך

ש.לא אתה ולא העדים האחרים, לא ממך ולא מהם, לא שמעתי על איזה ראיה אתה מדבר איתי שהיה לך ב – 19 לחודש שקושרת את רומן חוץ מהמדובב

ת.אני מתכוון לסתירות בהודעות של הנאשם, מול אחרים, גם לגבי לוח זמנים דיברנו, התייחסנו ללוח זמנים שהוא סותר הודעות אחרים, וגם הגענו לכך שלוח הזמנים שמוסר הנאשם בחלקו נכון, אני מתכוון לסתירות עם עדויות של אחרים בנוגע לפרטי לבוש שלו, שלבש ביום הרצח, אני מתכוון לכך שהגיעו באותו יום תוצאות הבדיקה שאני לא אפרט, אני מתכוון לעדויות של תלמידי בית ספר שתיארו דמות דומה לנאשם שהתנהגה בצורה מחשידה בבנין בית הספר, אני מתכוון לעדות של הפסיכולוגית שתיארה דמות שדומה לנאשם שהתנהג בצורה היסטרית בלשונה בחדר המורים ליד מתקן הקפה ופלוס לזה שקריו הרבים של הנאשם שהתאספו עד אז בחקירה שלא היה להם הסבר ופלוס הודאתו בפני המדובב, אני חושב שמשקל ההודאה שלו באותו רגע זה לא דבר של מה בכך

ש.אז זה מה שהיה בפניכם ב – 19 לחודש

ת.פחות או יותר, זו לא רשימה מלאה

ש.וזה המכסה שאמרת

ת.אני רציתי לשמוע ולראות את המקור, סביר להניח שהתכוונתי שהענין סגור

ש.אני מפנה אותך לעמ' 12, שורה 9: "סשה: ואני לא רוצה כי אני יודע.......זה ממש, אתה מבין: - למה התכוונת כשאתה אומר "שבסיפורך האמיתי שכבר קרה יש לי אפשרות לעזור לך"

ת.אותה כוונה שדיברתי עליה

ש.במה בדיוק מתבטאת העזרה

ת.שאני אשב איתו ואקבל ממנו בדיוק את הגרסא האמיתית של המקרה

ש.ורומן מסתבר הבין בדיוק על מה אתה מדבר ואני קורא בהמשך בשורה 14: "רומן: אז אתה יכול לרשום.....הבנת אותי" – מה פירוש, למה התכוונת כשאמרת "תצפה להפתעות" במקומות שבהם הוא לא נמצא

ת.זה אותו פירוש, זה המשך של אותו תרגיל עליו דיברתי ליצור אצל הנאשם תובנה שהראיות אצלנו הולכות ומצטברות, והראיות האלה גם ברמה של ביולוגיות, מיקרוביולוגיות, כדי לתת לו אפשרות לשחרר את גרסת האמת שיש לו

ש.אני אומר לך שאתה כל הזמן, ללא הרף, רמזת לרומן ברמזים הכי עבים שיש למסור סיפור או גרסא על ענין איבוד זיכרון, אפקט, כדי לבנות גם לך כחוקר תיק, לספק מניע ולאפשר לרומן במקביל לתמרן במסירת הגרסא לענין הזה, שרק אז אני אוכל לעזור לך ואתה תוכל לעזור לעצמך, רק אז ההודאה תוכל להציל אותך

ת.אני אומר שלא לזה התכוונתי, אני אומר שרומן בעצמו בתחילת החקירה, לא בתאריך הזה, בתחילת החקירה טען שהרצח הזה היה יכול לבצע רק אדם במצב של אפקט ואני לא מגיע למצבים האלה והכוונה שלי שוב, בשאלות האלה, במשפטים האלה, זו הייתה אותה הכוונה פשוט המשך תשאול של הנאשם שהתוצאה שלו מסירת גרסת אמת ואני מדגיש את זה, לא שקרים, אמת

ש.אני מפנה אותך לעמ' 19 שורה 16: "סשה: רומן מי עצבן אותך?......מי עצבן אותך רומן" – כשאתה אומר לו: "שאני אגיד לך מה שאתה צריך להגיד לי" אתה מתכוון שיגיד לך מי עצבן אותו ומה עצבן אותו באותו יום

ת.לאחר שאני מעיין, הכוונה שלי מה אתה מצפה ממני שאני אמסור במקומך את הגרסא שלך?, שאני אספר לך מה שאתה צריך לספר לי?, אני מניח שזו הייתה הכוונה ויתכן מאוד, הרי החקירה הזו מתבצעת אחרי ששמעתי מה נאמר בין רומן לבין המדובב ואת הסיפור שלו בפני המדובב, בין היתר, בו נאמר שהוא היה מעוצבן ובגלל זה ביצע, יכול להיות שהשאלה נבעה מזה

ש.אני קורא בפניך מעמ' 23, שורה 3: "רומן: אני מודה......רק אז תהיה לזה משמעות מעשית...." – למה התכוונת כשאמרת "....רק אז תהיה לזה משמעות מעשית...."

ת.הכוונה היא שאני ממשיך להגיד לנאשם אותם מילים שאינו מספר את האמת ואני רוצה לקבל ממנו גרסת אמת וכאן אני מתייחס בהמשך באמת לתיאוריות ולא תיאוריות

ש.אני אומר לך שאתה במילים אחרות מה שעשית פה שאתה כל הזמן רומז לרומן שהדרך היחידה שלו להינצל זה לספר את סיפור האפקט כדי שיהיה לזה משמעות מעשית מבחינה משפטית

ת.לא נכון, אני מדבר איתו על מסירת גרסת אמת ולגבי נקודת האפקט התייחסתי

ש.אני קורא בפניך מעמ' 24, שורה 1: "סשה: אוקי......נכון להיום זו כבר עובדה" – למה התכוונת "ממצאים ביולוגים...וזו כבר עובדה"

ת.התכוונתי בדיוק לאותם דברים שאמרתי גם ב – 15/12/06, זה היה תרגיל חקירתי

ש.אני מפנה אותך לעמ' 25 שורה 1: "רומן: אני לא יודע......מה היא עשתה" – למה התכוונת

ת.התכוונתי בדיוק למה שאמרתי, זה היה בדיוק אחרי ההתוודות של הנאשם בפני המדובב, הוא אמר למדובב שהילדה הייתה הטיפה האחרונה ששיגעה אותו ולכן אני שואל את השאלה מה הילדה עשתה

ש.זו השאלה שאליה רמזת וכיוונת כל הזמן ברמזים כדי לשמוע מה עשתה לו המנוחה, מה היא עצבנה אותו, מה היא אמרה לו כדי לבסס את הסיפור הזה שאמרתי לך קודם

ת.זה לא נכון, אם אני שואל שאלה כזו זה כמו לשאול: "מדוע רצחת אותה?" זו אותה משמעות

ש.כשאתה שאלת את רומן מה היא עשתה, "רומן: לי שום דבר......בעקבות אילו סיבות" – אם העובדה הזו לא מצוצה מהאצבע כמו שאמרת לרומן, מאיפה היא נלקחה התשובה הזו שהילדה הזו עשתה לו משהו, שהיא עצבנה אותו

ת.בדיוק באותו מקום שהוא אמר למדובב שהילדה הזו הייתה הטיפה האחרונה ששיגעה אותו ולכן אני שואל שאלות את הנאשם, שיסביר

ש.אני רוצה להפנות אותך לעמ' 27, שורה 2: "סשה: תפעיל את הראש שלך.......הבנת אותי" – מה משתלם לו בדיוק מהכיוון הזה

ת.כבר עניתי, הכוונה שלי הייתה אז הודאת אמת

ש.אני אומר לך את זה מפני שלאחר שרומן משיב לך את מה שהקראתי לך בעמ' 27 שורה 14,  לאחר מזה אתה שואל אותו: "אז מה אתה חושב......אני לא יודע איך זה היה" ואז בשלב זה, נכנס לחקירה, יורם אזולאי והוא מנסה לסייע לך במגמה ספציפית זו של סיפור האפקט

ת.זה פירוש ואני אומר לך, הוא לא מסייע לי כי אני לא נקטתי שום מהלך להכניס אותו למסלול של הודיה בנתיב של אפקט, נשאלו שאלות והשאלות ששאלתי אותו והתשובות שהנאשם ענה מלמדים על זה שזו לא הייתה הכוונה שלי

ש.כשאתה כל הזמן אומר לו מגיע עוד מעט שלב שזה לא ישתלם לך, אתה רוצה להגיד כאן שטובת ההנאה שהתכוונת אליה שהסיפור הזה שאני מרמז לך עליו זה הודאת אמת

ת.אני חוזר ואומר שהכוונה שלי הייתה לגרום לו לשחרר את הגרסא של הסיפור האמיתי שהיה לו ולזה התכוונתי

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש בשלב זה להפסיק את החקירה כי אני צריך לצאת להלוויה, אני אסיים את החקירה ביום 20/3/08 לפני היציאה לביקור במקום, אני צריך בערך לעוד כשעתיים לחקירת העד סשה.

ב"כ המאשימה: מסכימים.

 

החלטה

 

בנסיבות ההלוויה אנו נעתרים.

 

סיום החקירה יהיה ביום 20/3/08 בשעה 9:00 ועד לשעה 11:00, כאשר לאחר מכן יצא ההרכב לביקור במקום.

 

המזכירות תגרום לכך שהמתורגמן יהיה חלק מהצוות שיהיה בעת הביקור במקום.

 

הנאשם יובא באמצעות הליווי.

 

ניתנה היום ב' באדר ב', תשס"ח (9 במרץ 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר