אלכסנדר סטריז'בסקי - עד תביעה מס' 10| 07/02/2008

440

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

07/02/2008

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד שטרן, עו"ד ענבר ועו"ד שוחט - פינק

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

הדיון מתורגם לנאשם מהשפה הרוסית לעברית ולהיפך על ידי מר אלכסנדר איזמאילוב, לאחר שהוזהר כדין.

 

עד תביעה מס' 10 אלכסנדר סטריז'בסקי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד שפיגל בחקירה נגדית:

ש. אני רוצה להתחיל עם ת/177 מ"ט מ166 מיום 16/12. אתה אולי נתת הוראה שלא להפעיל את הוידיאו בשלבי חקירה רק בסופה

ת. לא נתתי הוראות בקשר להפעלת מ"ט

ש. ידוע לך אולי מי כן נתן את ההוראה הזו

ת. לא

ש. אני מעיין בדו"ח מ"ט 166 [ת/181] ורואה כי בהערות בסעיף 8 נכתב " הוידיאו הופעל רק בחצי השעה האחרונה של החקירה" אין שמץ לתיאור או אמירה על תקלה או משהו דומה לזה, ומכאן מסקנה המתבקשת שאם לא היתה תקלה, או משהו אחר ורשום שזה הופעל רק בחצי השעה האחרונה, זה לא הופעל בזדון. מה אתה אומר?

 

עו"ד ענבר: מתנגדת לשאלה. אני רוצה לציין כי דברי חברי שהיתה הוראה אינם מבוססים על שום דבר. האמירה הלקונית בדו"ח שהוידיאו הופעל בחצי שעה האחרונה, איננה מלמדת לא לכאן ולא לכאן על הסיבה לכך וממילא העד הזה לא ערך את דו"ח המ"ט לא ממונה עליו ואיננו הכתובת לשאלה כפי שנשאלה, העד כבר השיב שהוא איננו מעורב בהפעלת המ"ט.

 

החלטה

 

העד אכן השיב כי לא היה מעורב בהפעלת המ"ט ומכאן הצדק עם ב"כ המאשימה לענין זה.

 

ניתנה היום א' באדר א', תשס"ח (7 בפברואר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העד ממשיך:

ש. אני מבין שאת מכשירי ההקלטה, אודיו ווידיאו הם מופעלים מחדר הבקרה נכון? לא מהחדר בו אתה יושב עם הנחקר

ת. זה כל פעם שונה, אני לא יכול לאשר ולא לשלול כי לא אני מפעיל.

ש. במקרה הזה של ה-16 לחודש, אתה הפעלת אישית מחדר החקירות

ת. לא מתפקידי ולא הפעלתי

ש. זאת אומרת, את החקירה הזו, היא הופעלה מחדר הבקרה או מחדר החקירות

ת. לא יודע.

ש. בחדר הבקרה הוא בדרך כלל מאוייש, על ידי מי שאמור לצפות בתקלות, מישהו מצוות החקירה או קצין שיודע בזמן אמת לתת הנחיות לחוקרים

ת. אני לא איש מ"ט, אני לא מפעיל, אני לא יודע באיזה שלב של הקלטה מי נמצא לפקח או להפעיל. אני לא יכול להתייחס לסוגיה של מ"ט

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש מבית המשפט צו להמציא לנו את הקלטת המקורית של ת/177 כדי שנוכל לבחון אותה באמצעות מומחה כי את הקלטת שיש בפני בית המשפט היא לא המקורית, אי אפשר לבדוק אותה אם אכן נעשו בה, מה שאני חושב, לפי הממצאים שכך קרה ולכן את הבדיקה הזו יש לעשות רק על הקלטת המקורית. לכן אני מבקש צו.

 

עו"ד ענבר: אני לא אוכל לתת לחברי את הקלטת המקורית אני חושבת שהבקשה הזו מקדימה את זמנה. יבוא לכאן האדם שישב והפעיל את המ"ט יכול להיות שבפיו יש תשובה לשאלתו של חברי. אם יהיה צורך אז בבדיקת הקלטת, אנו נמצא את הפתרון כיצד לאפשר לסניגור לבדוק את הממצאים. כל החקירה הזו מוקלטת באודיו, רק הוידיאו הוא בחצי שעה האחרונה.

 

החלטה

 

עו"ד שפיגל יעשה בתיאום עם ב"כ המאשימה באשר לבקשתו נשוא הקלטת המקורית, יחד עם המומחה מטעמו בתנאים ובדרך שיתאמו ב"כ הצדדים ביניהם.

 

ניתנה היום א' באדר א', תשס"ח (7 בפברואר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

העד ממשיך:

ש. אתה אישית צפית בקלטת הזו

ת. אני חושב שכן צפיתי.

ש. אתה יודע להסביר לנו למה הצילום שכבר קיים נקטע בתדירות כזו גבוהה

ת. לא. אני לא איש מ"ט

ש. לפני שהחומר הובא אל הפרקליטות, מן הסתם הממונים על צוות החקירה בין היתר אתה, שהיית מן עמודי התווך בצוות החקירה, צפיתם בחומר החקירה המוקלט על מנת לבדוק, לגבש מסקנות, לראות אם משהו חסר להשלים חקירה, לפני שהעברתם לפרקליטות

ת. לא לקחתי חלק במאורגן בצפיה שכזו. אני לא הייתי צריך את זה. יכול להיות שקלטות מסויימות כן נצפו כפורום אני לא השתתפתי בצפיה כזו בכל מקרה.

ש. האם הפשטתם את הנאשם והשארתם אותו ערום במהלך החקירה הזו

ת. הנאשם התבקש לפשוט בגדים, כאשר נוכחתי אני ופקד יחיאל, לא זוכר את שם משפחתו, ראש נוער חשיפה גליל, וזאת לצורך חיפוש ויזואלי חיצוני על גופו, לאתר סימנים על גופו. הוא עשה את זה, תוך דקה שתיים, התלבש חזרה ובזה זה הסתיים. אמרתי מי נכח במעמד זה.

ש. המילים האחרונות שאנו שומעים ב-מ"ט הזה הן מפיו של בוקר שהוא ראש צוות החקירה, שאומר לך "סשה אני רוצה להפשיט אותו ערום, ערום, ערום לבחון את ה.... אז תגיד לו שיתפשט ....." נאמרו עוד דברים

ת. הטקסט שאתה מקריא לי זכור לי, מי שאמר זאת זה לא בוקר אלא אותו יחיאל. אני לא זוכר שנאמרו שם דברים מעבר לזה. באמת המקרה זכור לי.

ש. בזמן שנאמר לך לומר לנאשם להתפשט, אתה נראה בקלטת מורח את ידיך בחומר כלשהו, אתה יכול לומר מה מרחת?

ת. אתה מאוד מפתיע אותי. לא מרחתי על ידי שום דבר. אם תראה לי את הקלטת אני אוכל להתייחס. לא זכור לי שמרחתי שום דבר. אני לא הפשטתי אותו, ביקשתי שיעשה כן.

ש. אני אומר לך כי בקלטת אתה נצפה ונראה מורח את ידיך

ת. תראה לי ואוכל להתייחס. לא זוכר.

ש. אם אני אומר לך שאתם עשיתם מעבר לאותה בדיקה ויזואלית, חיפוש חודרני באיבריו האינטימיים של הנאשם

ת. אני לא מאמין שאתה מאמין למה שאתה אומר. זה לא היה, מה שכן היה, הנאשם התבקש להוריד את בגדיו, הוריד חולצה ומה שהיה עליו, התבקש להוריד מכנס ותחתוניו, מי שערך בדיקה הוא יחיאל אדרי, בדיקה ויזואלית בלבד.

ש. למה ההקלטה נקטעה

ת. אין לי מושג.

ש. אתה מאשר לי כי הפעלתם על הנאשם, באופן כללי, לחץ בחקירות שלו

ת. לא.

ש. אני מפנה אותך לעמ' 4 ב-ת/180א'. מי זה חוקר א'?

ת. בטח יש פירוט, או אני או מישהו אחר.

ש. אני מקריא לך מ-עמ' 4:

"אני שמעתי אתמול שאתה התחלת שם ... התחלת... נחקר: אה נו, תאמין לי. ואז חוקר א': זו לא פעם ראשונה שאני רואה את כל זה .... ככה שזה אתה מבין כמו לומר לרופא לפתוח .... זו תגובה ראשונה של אדם ..."

למה אתה מתכון כשאתה אומר ששמעת אתמול. מה שמעת אתמול

ת. אני צריך לראות את הכל. זכור לי שדברים אלו נאמרו, כדי להתייחס לקונטקסט אני צריך לראות הכל.

ש. אעזור לך, כשאתה מדבר איתו, "שמעת על מה שהיה אתמול", זה הצעקות?

ת. אני צריך לראות כדי להתייחס.

לאחר שקראתי את העמ' הרלבנטי. אני עדיין לא זוכר בדיוק למה זה מתייחס. אני רואה שלפני זה, אני אומר לנאשם: "החפירה הזו היא כתוצאה מכל זה... נגיע ל.... אתה תנוכה...". מצמד המילים האלה אני משחזר על מה דובר-דיברנו כנראה על זה שמוטב לו להודות ולהתנקות, אם הוא מודה לחקירה מסוג כזה, נתתי את ההשוואה הגסה הזו שציטטת, לגבי הרופא. נכון שזה גס, זה נאמר, לא הכוונה מילולית אלא לחקירה ושמותר לו להתנקות, ואני מכיר תגובות כאלו.

ש. נאמר שם ברחל ביתך הקטנה, אתמול "שמעתי מה היה אתמול".

ת. שאלת שאלה.

ש. מה היה אתמול

ת. לא זוכר.

ש. אז זה לא הסיפור שאתה יכול להתנקות

ת. יכול להיות שמדובר על תגובה של הנחקר, אני לא זוכר.

ש. והתגובות הללו שאתה מדבר עליהן בקטע הזה הן תגובות שהן תולדה של לחץ  שמפעילים על נחקרים

ת. לא יודע תולדה של מה, לגבי תגובה צריך לשאול את הנאשם.

ש. אני ממשיך להפנות אותך לעמ' 4  - אתה למעשה מאשר את העובדה כשלעצמה שהפעלתם עליו לחץ. אתה מאשר כי לעצם הענין מפעילים לחץ.

ת. כל חקירה היא לחץ. עצם זה שהוא נחקר, לגיטימי היה שאני אשאל האם הלחץ הוא לעצם הענין והנאשם אישר שזה לעצם הענין.

ש. בהמשך עמ' 4 אתה מגדיל לעשות, ברומזך לרומן את הצפוי לו במידה ולא ישתף פעולה לשביעות רצונכם המלאה: "תאמין לי אתה לא יודע מה זה לחץ אמיתי, כי מה שקורה כאן בעניינך זה בכפפות משי..."

 

ההרכב מפנה את תשומת לב הסניגור להמשך השורה בה נאמר במפורש כי לא מדובר בלחץ פיזי.

 

העד ממשיך:

ש. אני מפנה אותך לעמ' 3:

"חוקר-זה שזה נמשך תשאולים אין סופיים זה ברור לך, אבל אין ברירה...... ואם כבר עצרנו אז צריך לחפור עד העצמות, מה שנקרא, כך שמנסרים עפים שבבי עץ.

נחקר- אני מבין....

 

עו"ד שפיגל: אין לנו טענה כי הופעל לחץ פיזי על הנאשם.

אני חוזר בי מהשאלה.

 

העד ממשיך:

ש. לאחר הפתיח הזה, אתה ב-מ"ט 166 מציג לנאשם שתי שאלות שעליהן נסובה כל החקירה של ה-16 לחודש, רובה ככולה. השאלות הן:

שאלה ראשונה: "מתי חיכית לדבק?" אתה מוסיף ואומר לו שאתה יודע שיש הבדל גדול בזמנים בין מה שהנאשם אומר למה שאחרים אומרים ואתה מתכוון לשומרים ואח' ושאלה שניה: "כשהיית שם וחיכית מה לבשת?" ואז רומן אומר שהוא לבש בגדי עבודה ואתה אומר לו שאנשים אומרים שהוא היה בג'ינס. אלו שתי השאלות מכאן באה החקירה. נכון?

ת. לגבי שתי השאלות, הן נשאלו, והאם כל החקירה קשורה לשתי שאלות אלו, אני לא יכול לאשר או לשלול נשאלו שתי השאלות האלה.

ש. אתה מסכים איתי, בדיעבד כי לוח הזמנים שהנאשם מסר בחקירה לגבי מתי הוא חיכה לדבק, הוא המדויק להבדיל ממה שמסרו השומרים ואלי דאי בהסתמך על פלט הטלפון של הנאשם והן בהסתמך על מה שאמר קודמך על דוכן העדים, רפ"ק יורם אזולאי

ת. בדיעבד אנו יודעים, על סמך חומר שברגע זה לא היה בידי, כי חלק מהדברים שמסר הנאשם לגבי הלו"ז נמצא כנכון, על סמך אותם דברים שאתה מפרט. כששאלתי את השאלות, התבססתי על חומר שהיה באותו רגע.

ש. בדיעבד אנו יודעים כי הנאשם צודק לגבי הלו"ז

ת. פחות או יותר מדויק.

ש. אתה ובוקר, מעבירים את הנאשם בשלבים האלה כשעתיים כמעט

ת. על איזו חקירה, באיזה תאריך

ש. 16 לחודש. במהלך החקירה הזו אתם מטיחים בו ללא הירף את המילים "יש לך הרבה חוסר התאמה בזמנים" מפנה לעמודים 22 ו-23 כמו כן "אתה לא היית שם בשעה 12:30..." "אתה משקר, יש לך סיבה לשקר כי רצחת" עמ' 26

ת. אם אתה מקריא?

ש. ראה זה פלא. למרות ועל אף העובדה שהנאשם לא משקר ואומר את האמת, כפי שמתברר בדיעבד ואומר זאת בעקשנות ובעקביות למרות ההטחות, במהלך החקירה, בשלב מסוים אומר לך הנאשם שהוא מודה, מודה שטעה: "אתם צודקים..." אני מפנה לעמ' 30 לתמליל ועמ' 34.

"חוקר ב' – תחשוב טעית יכול להיות דבר כזה?

נחקר-יכול להיות...."

מה אנו רואים פה?

ת. רואים כאן חקירה, שמתייחסת לסוגיה של זמנים ותלבושת.

ש. אנו רואים כאן דבר נוסף, רואים עובדה שהיום איננה שנויה במחלוקת, שאדם טוען בצורה נוקבת ועקשית, לאחר חקירה נינוחה ופסטורלית הוא מגיע להודאה כי הוא משקר ואתם צודקים.

ת. אני לא מסכים איתך. נקודה אחת שאני יכול להתייחס. כשאני מדבר על פרטי לבוש של הנאשם, הרי החקירה התייחסה גם למה הוא לבש. גם לגבי הלו"ז. אם אתה חושב שבחקירה מסוג זה היינו צריכים להסתפק בתשובות שלו מאותו תאריך, שאלנו על בסיס אותו חומר שהיה בפנינו, החומר דיבר על סתירות. אם אתה חושב שהיינו צריכים להסתפק בתשובה שניים שהיה כך ולא אחרת כי הוא לא זוכר אז זה לא נכון. אני אומר שאם אתה מתכוון כי בסוגיה זו הופעל עליו לחץ בלתי סביר, אני אומר שזה לא היה.

ש. לנושא מכנסי העבודה. אותו דפוס. עמ' 23 נאמר לנאשם: "יש לך הרבה חוסר התאמה בזמנים, חוסר התאמה זו יכולה להכניס אותך לכלא לזמן רב ואתה יושב על התחת וחושב שתינצל אם תשב ותשתוק...". הנאשם באמת ישב על התחת ושתק, או שמסר לך ללא הירף בעקשנות באשר ללו"ז ובאשר לביגוד? הרי לא הגיוני שהוא ילבש בגדים אחרים הרי הוא המתין לדבק.

 

עו"ד ענבר: שאלה זו לא נשאלה על ידי העד.

 

העד ממשיך:

ש. אני מפנה לעמ' 31:

"חוקר ב' – באותו זמן תקשיב, אני אסביר לך ..." מי זה חוקר ב?

ת. לא יודע. בטח יש פירוט.

ש. אותו חוקר ב' אומר: "באותו זמן, תקשיב אני אסביר לך פשוט אתה מסביר לי שמשתיים עד שלוש הסתובבת בבית הספר כל הזמן

נחקר – כן

חוקר ב- יוצא שבזמן שהסתובבת בבית הספר זה בזמן שרצחו את הילדה.... הבנת אתה מבין מה אני שואל אותך".

לאור הדברים שאומר החוקר יוסי [חוקר ב'] האם לשיטתכם שעת הרצח היא בין 14:00 ל-15:00

ת. אני מניח שאתה צריך לשאול את יוסי מה הוא חשב. אני לא יכול להתייחס למה חשב יוסי באותו זמן. אני רואה כאן שרק חוקר ב' מופיע בעמ' צריך לראות בקלטת אם הייתי בשלב הזה נוכח. גם בעמ' הקודם, רק חוקר ב' חוקר, גם לפני כן. לא אוכל להתייחס. 

ש. אתה לא זוכר שאלה כזו שנשאלה

ת. אני רואה שזה כתוב, אני רואה כי לפי נוכחות החוקר זה לא אני, כנראה שיצאתי מהמשרד. כנראה.

ש. לאחר ההודאה של הנאשם כי לוח הזמנים הנכון והמדויק שמסר לך בחקירה הוא טעות שלו והוא מתאים את עצמו אליכם, ללו"ז שלכם 11:30, אני רוצה לעבור ברשותך  לנושא מכנס העבודה. האם זה נכון שהנאשם מוסר לך בעקשנות ובעקביות כי לבש מכנס עבודה ולא ג'ינס ואם מישהו אומר שלבש ג'ינס הוא טועה וגם נותן הסבר לכך, הוא אומר שזה לא הגיוני הרי הוא אמור להמשיך ולעבוד עם דבק לסיום המרצפות במקלט, לא הגיוני שיחליף את מכנסי העבודה הרי הוא ממתין לדבק

ת. הוא אמר את זה, לא רק לי.

ש. אתה ויוסי החוקר הנוסף, במהלך כל החקירה אתם מטיחים בו שהוא משקר וזה לא מתיישב עם האמירה של השומר ששאל את רומן בחוץ בעת שהמתין לדבק למה הוא עובד בג'ינס, לא חבל ורומן השיב לו שלא נורא הוא יעשה מזה בגד עבודה. אולי המדובר בשעות הבוקר כשהגיע לעבודה

ת. הנאשם עומת בחקירה הזו עם אמירות של אחרים שהתייחסו לג'ינס וזה היה הבסיס לכך שנשאלו השאלות. הטענה של הנאשם היתה שהם טועים

ש. אתה ויוסי אומרים לו שוב, אתה משקר, זה יכניס אותך לכלא, וזה רק מגביר את החשדות נגדך

ת. אתה מצטט אותי?

ש. אני לא עושה הבחנה מי אמר

ת. אני לא זוכר שאמרתי דבר כזה, שאני אכניס אותו לכלא, סביר להניח שלא, כי זה לא הסגנון שלי. אכן דובר איתו לגבי סוגיה של שקרים ושזה לא לטובתו, זה נכון. זה ששאל את השאלות הלוך ושוב, לא היינו צריכים להסתפק בתשובה של הנאשם שלנו נראתה שקרית באותו רגע.

ש. איך בן אדם מודה ומוסר דברים שהוא יודע ואתה יודע שזה לא נכון

ת. זה לא נכון.

ש. אני מפנה אותך לעמ' 8 ב-ת/180ב'. בקשר למכנס: "אני חושב על מכנסיים, אני דיברתי נדמה לי עם שומר" לפתע, משום מקום, אומר הנאשם אחרי הכחשות לאורך שעה וחצי שעתיים אומר הנאשם....

 

עו"ד ענבר: זו הטעיה מוחלטת, אני רוצה לומר חד משמעית, כי אין בתיק, בשום מקום כולל ההודיה ברצח שהוא לא לבש ג'ינס. גם לענין השיחה עם השומר, עלה כדי להראות לנאשם שהוא משקר כי עובדה שהשומר שאל אותו על ג'ינס וזה מוכיח את השקר שלו. הנאשם אומר לגבי השיחה עם השומר, הוא אמר לו שהמכנס קצר אולי ילבש אחר. בהמשך בעמ' 9 אומר לגבי השומר – לגבי הג'ינס שאף אחד לא אמר לו שום דבר. בהמשך הוא מדבר על מכנס קצרים שאף אחד לא דיבר איתו. לאורך כל הדרך, זו נקודה שהוא לא חוזר בו. לכן הצגת הדברים על ידי חברי שכאילו יש כרסום בגרסת הג'ינס לאור ההטחות והשאלות, בנקודה הזו, הדבר הוא חד משמעית לא נכון. לענין הלו"ז יש הסכמה כי יש שלב שבו הוא מאבד את בטחונו ומציע לבדוק זאת בטלפון.

 

עו"ד שפיגל: מי שמטעה את בית המשפט זו התביעה. כשאני הפניתי לעמ' 8 ב-ת/180 למטה וציטטתי לא אמרתי במילים שלי: "בקשר למכנסיים, אני חושב על מכנסיים, אני דיברתי נדמה לי עם שומר" כלומר אנו לא מדברים על מה שאומרת חברתי לענין הג'ינס, אנו מדברים על השיחה עם השומר לגבי העבודה עם ג'ינס.

 

העד ממשיך:

ש. זה מה שקול ב' אומר לפתע לאחר חקירה של שעתיים, הוא אומר שהוא לא דיבר עם שומר על ג'ינס כי הוא לא היה עם ג'ינס, לפתע הוא אומר: "בקשר למכנסיים אני חושב שדיברתי עם שומר". מה הסיבה?

ת. מה הסיבה שהוא אומר זאת – יתכן ונזכר ואז אחרי זה אני אומר לו שיזכר.

ש. אני ממשיך איתך. "קול ג' – אז תיזכר, מכנסי עבודה. קול ב' – שואל את עצמו, למי אמרתי קצרים....." למה משום שמתברר כי הנאשם מספר שלמעשה הנושא עם הדיבור עם המכנסים הוא דיבר איתך. כאשר הוא דיבר איתך ואתה מאשר זאת – אני מפנה אותך להמשך "קול ג' – מה שבינינו אני מאשר ......" אני מפנה אותך לעמ'

ת. עמ' 9 למעלה.

ש. אתה מאשר שהיתה שיחה כזו ביניכם – על ג'ינס שחזר מהמעבדה. הוא דיבר איתך על הנושא הזה, אם מישהו שאל אותו על ג'ינס זה יכול להיות רק איתך ואתה מאשר זאת

ת. דיברנו הרבה איתו על הג'ינס, אבל אם רק איתי את זה אני לא יכול לאשר.

ש. אתה אישית דיברת עם רומן על ג'ינס שנמצא במעבדה שלקחו לבדיקה ויחזור בצורה כזו או אחרת ולא יוכל להשתמש בו והוא אמר שישתמש בו כמכנסי עבודה.

ת. כן.

ש. אתה זוכר כמה פעמים [לא מספר מדויק] הנאשם אומר שהוא רוצה לחכות לתוצאות המעבדה

ת. הוא אמר כמה פעמים, לא זוכר כמה.

ש. אני רוצה לקרוא בפניך, משהו אחד – פעם אחת שנאמר. אני מפנה לעמ' 3 ת/180ב'. למה לא עצרת את החקירה כשהנאשם אמר שהוא עייף?

ת. החקירה נועדה לצורך חקירה, אני לא חייב להענות לטענה של הנחקר עייף כי הוא משתמש באמירות כאלו גם כדי להרוויח זמן בין היתר ניתנו לו ההזדמנויות לנוח, לנהל שיחות חולין.

ש. כשהוא אמר שהוא עייף לא התרשמת שהוא עייףי באותו רגע

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להתנגד לשאלה מהטעם שהעד כן אפשר לנחקר לסיים את החקירה בדיוק בשלב הזה, כשהנאשם טען שהוא רוצה הפסקה לחזור לתא, לאחר שהעד שאל את הנאשם ואני מפנה. הנאשם חזר בו וביקש להמשיך את החקירה כשהעד אומר במפורש כי אם ירצה לחזור לתא בקשתו תתמלא. היתה הפסקה קטנה לשירותים ולאחר מכן המשיכו בחקירה. מפנה לעמ' 12 – 13 ועמ' 4 למטה.

 

העד ממשיך:

ש. איזו בדיקה הבטחתם לנאשם לעשות

ת. לאילו מהבדיקות אתה מתכוון

ש. איזו בדיקה הבטחתם ועשיתם

ת. תמקד אותי. אני לא יודע על מה אתה מדבר. איזה סוג של בדיקה

ש. הבטחת לנאשם איזה סוג של בדיקה

ת. אני אמרתי שמעבדות עובדות במסגרת תרגילי החקירה, בודקות את ממצאים

ש. בדיקת רענון זכרון הבטחתם לו

ת. מי שהבטיח לו כמדומני הוא יורם אזולאי. אם אתה מדבר על בדיקה על ידי החוקר בוריס, אני לא יודע. אבל דובר בינינו על בדיקה רענון זכרון, נדמה לי לבקשת הנאשם.

ש. אני מפנה ל-ת/180א' עמ' 20 למטה, שם אתה אומר לנאשם ולא יורם אזולאי.

ת. נכון

ש. אני מפנה להמשך עמ' 21 לאותו מוצג  – למה לא ביצעת רענון זכרון כזה

ת. כי בבירורים שעשיתי, בדיקת רענון זכרון לחשודים, לא עושים.

ש. נכון כעובדה שהנאשם לא מפסיק מהשלב הזה לאורך כל הדרך בכל הזדמנות להזכיר לך ולאחרים שחקרו אותו, כי הצעת לו זאת והוא מבקש לבצע עליו את הבדיקה

ת. הוא חזר על זה מספר פעמים.

ש. אני מקריא לך מעמ' 36 – מדוע בתיק כזה רגיש עפוף על פניו, לכאורה, במיסתורין, שנחקר מבקש בעצמו לעבור היפנוזה כשהוא אומר לך שאם הוא עשה זאת הוא רוצה לשאת בעונש, למה בתיק כזה לא היה מקום לשלוח אותו להיפנוזה

ת. לא מבצעים בדיקות כאלו לחשודים. גם לענין הבטחתי לבצע את הבדיקה, לאחר קריאת החומר, זו היתה שאלה ולא הבטחה.

ש. זה נכון שהנאשם מבקש מכם לחפש כמה שיותר מהר את מכנסיו שאותם הוא סיפר שהיו קצרים והוא זרק כדי שתמצאו אותם ותעשו את הבדיקות ותגלו את חפותו

ת. נכון שהוא ביקש לחפש את המכנס במזבלה.

ש. מפנה לעמ' 25 לאותו תמליל, וכן עמ' 28 – יוסי אומר לנאשם כי הוא לא יחפש את המכנס. שאלתי היא למה כשהוא אומר לכם את זה כבר ביום 11 לחודש כשהוא נעצר

ת. מיד כשהנאשם סיפר לי בחקירה שהוא זרק את המכנס לפח זבל, נשלח צוות לחפש בפח הזבל במיידית

ש. לאיזה פח

ת. לאותו פח זבל שהוא דיבר עליו, לא נמצא דבר ויש דו"ח בתיק. לאורך כל החקירה שלח אותנו הנאשם לחפש את המכנס ובהמשך גם חולצה, אפילו ארגנו כוחות בבית הספר לשוטרים, הפכו את אתר הפסולת מאות שוטרים.

ש. אפשר היה לעשות זאת ביום 11 לחודש טרם פונה הזבל למזבלה

ת. אני יודע שהבדיקות באתר הפסולת נעשו די סמוך לבדיקת פח הזבל, לא זוכר תאריך. נאמר שכמויות הזבל שנזרקו שם, מדובר בטונות של זבל.

ש. למה לא עשיתם את זה מיד

ת. לא יכול לענות

ש. תסכים איתי כי המכנס הזה או שהיה מנקה אותו מכל חשד, או שקושר אותו בצורה נחרצת לתיק הזה. למה חיכיתם חודש?

ת. לא חיכינו חודש. בדיקות נעשו, מה היו הסיבות לתאריך מדויק לחיפוש באתר המזבלה לא אני שמנהל את הצוותים.

ש. למעט ש.י. שראתה מישהו לדבריה, דומה לנאשם עולה במדרגות, האם מישהו אחר העיד כי ראה את הנאשם בזירת הרצח

ת. אני יודע שנמסרו עוד עדויות, העדות שאני זוכר הוא של פסיכולוגית המתארת דמות שהיא דומה לנאשם כאשר היא חושדת שאותה דמות זו אדם אחר. האדם הזה אף נעצר.

ש. אנו מדברים על זירת הרצח או חדר מורים

ת. חדר מורים.

ש. אני שאלתי אם יש עדות של מישהו אחר שראה את הנאשם בזירת הרצח חוץ מ-ש.י.

ת. ידוע לי שנמסרו עדויות, המספרות על דמות דומה, באזור זירת הרצח.

ש. ט.א. של הנאשם נמצאו בזירת הרצח

ת. לא ידוע לי.

ש. אתה נתת לנאשם כל החקירה שלך ושל אחרים, להבין ולהאמין שנמצאו ראיות הקושרות אותו לרצח

ת. אני לא יודע אם הנאשם האמין, אבל בצעתי תרגילי חקירה מספר פעמים, שתוכן התרגיל – דיברתי עם הנאשם בצורה כזו שאמרתי לו שאנו מתקדמים כל יום ומעבדות של מטה ארצי בודקות ממצאים מהזירה, וכל יום אנו יודעים יותר מאשר ידענו קודם, כאשר אחרי זה הפניתי לנאשם שאלות מסוג האם יכול להיות מצב שעל הבגדים והכלים שלו יימצא דם, בהתחלה סתם דם ואחר כך דם שלא שלו. מעבר לזה, לא פרטתי שום בדיקה ושום ממצא.

ש. אני מפנה אותך ל-מ"ט 166 עמ' 189 ל-ת/180א'. כמו כן בעמ' 19. כל מה שקראתי בפניך, זה חלק מתרגיל החקירה? זה לא נכון באמת

ת. כן. למעט אותם דברים הקיימים בעדויות ומצביעים על זהות, פרטי לבוש, לו"ז וסתירות אחרות.

ש. תרגיל החקירה נועד כדי לטעת בנאשם אמונה שהתיק סגור, תפור, כל הראיות קושרות אותו אליו נכון?

ת. תרגיל החקירה נועד לצורך בירור האמת, במידה והנאשם ביצע את העבירה מדוע שיגיב כך או אחרת אם לא עשה זאת.

ש. לצורך בירור האמת, נטעת בו את האמונה שהתיק סגור. נכון או לא נכון?

ת. התרגיל נועד ליצור מצב מסוים אצל הנאשם ולזרז את הדינימיקה אצלו במחשבות שיש ראיות אצל צוות החקירה אולי מוטב לו לומר את האמת.

 

ההרכב מכריז על הפסקה.

 

העד ממשיך:

ש.כפי שהעדת על עצמך, אתה חוקר ותיק ועתיר נסיון בכלל ובתיקי רצח בפרט

ת.יש לי נסיון

ש.אתה אפילו אומר את זה לרומן ב – ת/180 א' בעמ' 20 אתה אומר: "אני בן 48......" – האם זה נכון כעובדה מה שאני קורא

ת.אמרתי את זה וזה נכון וזו עובדה

ש.זה לא היה בשביל תרגיל חקירה

ת.לא

ש.אז כחוקר עתיר נסיון בתיק רצח בפרט האם יכול להיות שאדם שמאמין שיש נגדו ראיות כה רבות, פוחד להיכשל בשקרים ואפילו כשהוא לא יודע מה הוא אומר, הוא מכוון לחוקרים כדי שחלילה לא יתפרשו דבריו כשקרים, נתקלת בזה מנסיונך

ת.אני לא מאמין שזה מה שהיה, ואם זו אמונה סובייקטיבית שלי, כל השאר בשבילי זה ספקולציות

ש.אני קורא בפניך מ – ת/180 א', עמ' 51, "חוקר א': אתה מקשיב לעצמך איך אתה מתבלבל...." ובהמשך אני קורא בפניך בעמ' 35 שם רומן אומר: "אני יודע שלא רצחתי את הילדה......" – זה מתקשר לדברים שאמרתי קודם לשאלה, מה שאתה שומע פה מרומן

ת.בעיני לא

ש.כעובדה, אנו יודעים מחומר החקירה שלא נמצא שום דם על אף אחד מכלי העבודה של רומן, אתה אישית יודע על משהו אחר

ת.לא ידוע לי שמצאו משהו על כלי עבודה

ש.במ"ט 161/06 דיסק מס' 2 בסוף התמליל, ב – 7:00 בבוקר של יום 13/12/06, קורא סוהר לרומן לצאת לחקירה, אין לנו תיעוד של חקירה כזו שהייתה ב – 7:00 בבוקר, אנו יודעים שהוא עלה להארכת מעצר באותו יום וחזר ורק בשעה מאוחרת יותר יש חקירה, לך ידוע שהייתה חקירה כזו, עד כמה שאתה יודע

ת.לי לא ידעו, צריך לשאול את הסוהר למה הוא התכוון כאשר אמר לנאשם שהוא מוצא לחקירה

ש.לאחר הארכת מעצר ב- 13/12/06, רומן מוכנס לתא עם המדובב ויש על כך את מ"ט 163/06, אני מפנה לעמ' 3 שורה 10, דיסק 1, ושם אומר לו יבגני המדובב ורומן אומר ליבגני: "הגיעו תוצאות בדיקה על סליל החשמל שלי, מצאו טיפות דם של ילדה, אפשר להשתגע...." – הפכתי את התמלילים וחיפשתי איפה זה נאמר בפעם הראשונה, לא מצאתי, מה שאני כן יודע, שמחקירה שאתה אישית השתתפת ב – 14/12/06 וגם ב – 12/12/06, אתה חקרת אותו בנושא סליל החשמל אבל לא אמרת לו שנמצא דם, לא אמרת לו את זה

ת.גם אני יודע שלא אמרתי לו את זה

ש.מה שמדהים אותי, שים לב, נקודת המוצא שלי ואני אומר לך ובהתאם לזה אני מבקש ממך הסבר, שרומן לא המציא את זה שהוא מספר את זה ליבגני, אתה בחקירה מיום 14/12/06, זה אחרי ה – 13/12/06 שתועדה ב – מ"ט 164/06 בדיסק 1, אתה אומר בעצמך בעמ' 21 לתמליל: "איפה אתה חושב שהיה יכול להימצא דם על הדברים שלך?........." 

הערה – האמור ע"י הסניגור לא מופיגע במקום המצוין על ידו.

אתה זוכר כזה דבר שאתה אמרת שעל המכשיר ועל הכבל

ת.אני לא זוכר את זה, אני מוכן להראות ולהתייחס, אבל אני זוכר שדיברנו על אפשרות היפותטית של הימצאות דם על כלי העבודה שלו

ש.אם זה נאמר על ידי הנאשם, זה היה חייב להאמר רק ב – 13/12/06 משום שב – 12/12/06 יש לנו את החקירה ואין לנו זכר ושמץ של הדברים האלה ואני יודע שלמרות שהוא הוצא ב – 7:00 בבוקר, כך הסוהר אמר לו לצאת לחקירה, חייב להיות תיעוד לכך

ת.אם הוא נחקר חייב להיות תיעוד, כל החקירות של הנאשם תועדו

ש.במ"ט הזה 119/06 ב – 13/12/06, גם שם אין זכר לאמירה כזו, לכן אני תוהה, אם רומן אומר את זה למדובב ואתה אומר לרומן: "אתה אמרת" זאת אומרת שלא סתם רומן אומר את זה, חסרה לי חקירה

ת.עד עכשיו לא הפנית אותי לזה שאני אמרתי מה שאתה אומר, אני גם לא יכול לדעת מאיפה ובאילו נסיבות רומן אמר את זה

ש.אתה זוכר שאמרת לרומן שבאחד המקרים כשהוא לא רצה לאכול, אתה אומר לו: "אתה חייב לאכול, אתה חייב להחזיק את עצמך" – אתה זוכר דברים כאלה

ת.לזכור לא, אבל אם תפנה אותי אני אאשר לך

עו"ד שפיגל: אני מפנה בענין זה למ"ט 121/06.

ש.האם זה נכון שכמעט כל החקירות הציעו לרומן לאכול והוא לא רצה למעט מים, תה או קפה ומדי פעם תפוח

ת.מספר רב של פעמים הציעו לרומן ארוחות צהריים ובוקר והוא בחר שלא לאכול, אכל באמת תפוחים, שתה תה או קפה

ש.אתה זוכר ששאלת את רומן אם הוא ישן ואז הוא ענה לך שהוא לא יכול לישון

ת.הוא לא אמר לי שהוא לא יכול לישון עד כמה שאני זוכר, הוא כל הזמן חושב, הוא שקוע במחשבות, דבר כזה אני זוכר

ש.אני אומר לך שרומן היה כל כך עייף שביקש בעצמו לחתום על מאסר עולם, על הודאה רק כדי שיוכל "ללכת לנוח" אבל אתה ועמיתיך החוקרים המשכתם  לחקור, מה אתה אומר

ת.אם תפנה אוכל להתייחס, ואם אמר דבר כזה זה לא אומר שקיבלתי את זה ויכולתי לקבל את זה כאמת במאה אחוז, אני לא זוכר

ש.אני מפנה אותך למ"ט 172/06 מיום 19/12/06, עמ' 86, שורה 3

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש את התמליל שעשיתי למ"ט 172/06, דיסק 1 ודיסק 2 – מוגשים ומסומנים נ/55 ו – נ/56

(הערה – כפוף לכתב היד המקורי).

 

העד ממשיך:

אני רוצה לצטט לך מהקלטת הזו, זו קלטת ההודאה מ – 19/12/06, רומן אומר לך: "רק אם אפשר להכניס הכל לפרוטוקול......." את זה הוא אומר בשעה 14:13 לפי השעון בחדר החקירות, שעה – 43 דקות לאחר תחילת ההקלטה הזו, זה מזכיר לך משהו, האמירה הזו

ת.אני ביקשתי להפנות אותי, אני לא זוכר

ש.אני גם אומר לך בנוסף שבאותו מ"ט 172/06, רומן ביקש: "אם אפשר להחזיר אותי שאני אנוח היום.......אני צריך לנוח" – מ"ט 172/06 דיסק 2, עמ' 16, שורות 7-9, אתה יודע מה אתה אומר לו

ת.לא

ש.אתה אומר לו שהוא ינוח והמשכתם להחזיק ולחקור אותו עוד מספר שעות עד לסיום החקירה

ת.אני יודע שהחקירה הזו לקחה מספר שעות, כן

ש.החשד נגד רומן צבר מבחינתכם, כך אני מבין, צבר עוצמה לאור העובדה שש.י. תיארה או מסרה הודעה שראתה אדם הדומה לו עולה במדרגות, זה הוסיף לרמת החשדות

ת.זה היה פרט שהוסיף, כן

ש.אם ש.י. ראתה את רומן עולה במדרגות בשעה שאותה היא מסרה, 13:20 בערך, כ – 10 דקות כפי שהיא אומרת, בערך, בשעה שהיא נקבה כ – 10 דקות כפי שהיא מתארת לאחר שתאיר עזבה אותה והלכה והיא ראתה שהיא לא חוזרת והלכה לחפש אותה, אם זו השעה שרומן עלה במדרגות, תסכים איתי שרומן לא יכול להיות הרוצח אם זו השעה שהיא ראתה אותו עולה ולא יורד

 

עו"ד ענבר: העד לא חקר את ש.י., מדובר בשאלה שהיא לסיכומים ועל בית המשפט להחליט בה.

 

עו"ד שפיגל: זה העד שמעיד היום בפני בית המשפט, לא רק שהיה שותף לחקירה הזו, אלא היה מעמודי התווך של החקירה הזו כולל הניואנסים והפרטים הכי קטנים שהיו קשורים לחקירה ולדפוסי החקירה ולכן השאלה הזו לאור ידיעתו את כל הפרטים ולא גביית הודעה ותו לא, מוצגת לו עובדה מסויימת מחומר החקירה.

 

עו"ד שפיגל: אני חוזר בי מהשאלה.

 

העד ממשיך:

ש.בתאריך 12/12/06, יום אחד לאחר מעצרו, מ"ט 160/06, דיסק 1, עמ' 35, בחקירה הזו אתה השתתפת ורומן משיב לך לשאלה איך נרצחה המנוחה: "שמעתי שעם שתי דקירות בלב....." כשאתה שואל אותו ממי שמעת את הגרסאות האלה הוא אומר: "מהרחוב, אנשים מדברים" – בחקירה שלך בפני בית המשפט, סיפרת לבית המשפט שרומן ידע פרטים מוכמנים, זה נכון

ת.אמרתי שהוא ציין פרטים מוכמנים

ש.האם הוא ידע כיצד נמלט הרוצח מהשירותים

ת.אני מבקש שתציין באיזה שלב הוא ידע, אני רוצה להבין את השאלה שלך

ש.זאת אומרת שמה שאתה עכשיו אומר, שבשלב מסוים בהודאה הוא מסר שהוא נעל את הדלת מבחוץ ובשחזור הוא מספר כיצד הוא קפץ מעל התא

ת.הדברים האלה רשומים

ש.הוא ידע באיזה מצב הייתה המנוחה כשהרוצח עזב את התא

ת.אני יודע שהוא ידע, השאלה היא מה הוא סיפר

ש.איך אתה יודע מה הוא ידע, הוא אמר לך את זה, איך הייתה המנוחה

ת.במהלך החקירה הוא אמר איך הייתה המנוחה בתוך התא

ש.הוא אמר שהיא שכבה על הרצפה או שהיא הייתה שרועה על הרצפה

ת.הוא אמר שהיא הייתה בצד שמאל בין האסלה לקיר, שהיא נשענה עם הראש על הקיר

ש.הוא אמר שהיא ישבה / שכבה על האסלה

ת.אם זכרוני לא מטעה אותי, לדעתי באחת החקירות הוא כן התייחס בדיוק באותו סגנון כמו שאתה אומר שהיא הייתה בין האסלה לקיר ואפשר לראות את זה

ש.אני רוצה לצטט בפניך את מה שרומן אומר למדובב ג'ניה ששואל אותו על הכלים של רומן, אני מפנה לעמ' 33, דיסק מס' 1, מ"ט 161/06: "רומן: אצלי .........ג'ניה: בטח יודע........" – אתה הקשבת למה שקראתי

ת.כן

ש.אני נמצאתי למד מקריאת התמליל הזה, מי שמחדיר לרומן את הידיעה שהמנוחה נחתכה בגרון ומספר לרומן את הפרט הזה זה המדובב שלך

ת.אני לא יכול להסכים איתך

ש.רומן ידע מה צבע נעליה של המנוחה

ת.במהלך החקירה רומן ציין מספר פעמים צבע של הנעליים של הילדה כאשר בין היתר הוא גם תיקן ובחקירה המסכמת נתן הסברים מדוע תיקן

ש.אני אומר לך שרומן אומר בחקירה שאתה השתתפת בה שצבע העליים היה אפור לבן, בעוד שצבע נעלי הילדה היו בצבע אפור, לבן, שחור

ת.ידוע לי שבאחת החקירות הוא אמר אפור - שחור

ש.האם רומן ידע היכן נחתכה הילדה בידה

ת.אני מבקש ממך לחדד באיזה שלב, מתי, בשלב של ההודאה, הוא מסר לנו מספר פרטים מוכמנים, בין היתר מקומות בגופה שבהם נפגעה הילדה

ש.האם הוא ידע בערך היכן נחתכה הילדה בידה

ת.הוא התייחס גם לזה

ש.יכול להיות שאתה רמזת לרומן להגיד שחתך את יד שמאל של המנוחה

ת.לא יכול להיות, לא רמזתי לו שום פרט מהפרטים המוכמנים

ש.במ"ט 120/06, בסרט, אתה נראה ונצפה בהקשר זה כשאתה שואל, מפשיל את שרוולי חולצתך, כשאתה מתחיל ביד שמאל ששם אתה מפשיל מעט מאוד את השרוול, מעלה את השרוול, כשאתה מתחיל ביד שמאל ששם אתה מעלה מעט מאוד משרוולך, חושף רק את פרק היד ומעט מאוד מהזרוע, אני מראה לך, כאשר בשרוול השני של יד ימין, אתה מעלה עד מעבר למרפק ואז 16 שניות בדיוק לאחר שאתה עושה זאת, בין מונה דיסק מס' 1 -  1:24:39 לבין 1:24:55, ואז אחרי 16 שניות אומר רומן "חתכתי אותה ביד שמאל וביד היה לה טלפון ובגלל זה חתכתי אותה ביד הזו"

ת.אני זוכר שהוא דיבר על טלפון, אני לא זוכר שהרמתי את השרוולים, אני ימני ובאופן טבעי אם הרמתי, הרמתי ביד ימין ואני דוחה את הרמז שלך שכאילו כביכול בזה רציתי לרמוז לנאשם

ש.מה רומן אמר לכם שעשה עם הפלאפון שהיה לכאורה בידה של המנוחה

ת.אני זוכר שרומן דיבר על הפלאפון כהסבר מדוע נחתכה ידה של תאיר, שיכול להיות, והוא אמר את זה בחקירה אחרת נדמה לי, לא זו, כדי לתת הסבר לוגי לאיך הוא ידע את הפרטים המוכמנים, הוא אמר שהרוצח האמיתי, לא הוא, היה חותך את יד ימין, לוקח את הפלאפון כדי שלא תצלם אותו..... זה היה עד כמה שאני זוכר בחקירה אחרת, לא זו

ש.הוא אומר לך בקלטת הזו שאני מפנה אותך: "חתכתי אותה ביד שמאל וביד היה לה טלפון"

ת.אני לא זוכר

ש.כשאני שואל אותך מה רומן אמר לך שהוא עשה עם הפלאפון, אתה זוכר

ת.אני לא זוכר את זה

ש.זה נכון שבפועל מצאתם את הפלאפון של המנוחה בכיס מכנסיה

ת.כן, הפלאפון היה עליה, אני לא זוכר בדיוק היכן

ש.יכול להיות שכדפוס חקירה ושיטת חקירה, שאלתם את רומן שוב ושוב את אותה השאלה כך שהוא יבין בצורה הזו שהתשובה שלו שניתנה קודם, מן הסתם איננה נכונה אם אנו חוזרים ושואלים, עשיתם את זה בשיטתיות עד שנתן לכם תשובה שריצתה אתכם ואז רואים שאתם עוברים לשאלה אחרת, רומן מפנים את הדפוס הזה, וכל עוד אתם ממשיכים לשאול את אותה שאלה הוא ממשיך לענות עד שהוא מוסר לכם תשובה שמספקת אותכם

ת.לא נכון, זה לא היה דפוס החקירה, אני אמנם מאשר שמספר מהשאלות שהוא נשאל נשאלו מספר פעמים ולא ברצף אבל להגיד שזה היה דפוס חקירה? - לא

ש.אני מפנה אותך למ"ט 172/06, מה – 19/12/06, אתה ויורם אזולאי שהשתתפתם בחקירה הזו,  נצפים ומבקשים מרומן להציג בפניכם את תנוחת המנוחה כיצד היא עמדה בזמן שתקף אותה, אתה זוכר את זה

ת.אני זוכר שהוא תיאר את כל מהלך הרצח, כולל את זה, אבל לא זכור לי במדויק שהוא סיפר במדויק ביחס למשקוף הכניסה באיזה מקום בדיוק היא עמדה, את זה אני לא זוכר, הוא סיפר שתקף אותה בשירותים, אבל לשאלה הספציפית הזו, אם תפנה אותי, אוכל להתייחס

ש.זה נכון שנקודת המוצא שלכם שהמנוחה נחתכה בצווארה מאחור

ת.הנחת המוצא שהיא הותקפה בצווארה, אני לא יכול להגיד מאחור או מהצד

ש.זה לא הנחת העבודה שהנחתה אתכם

ת.שהיא נחתכה בצוואר, אני לא יכול להגיד שהיא נחתכה מאחור או באלכסון

ש.אתם חוקרים אירוע של רצח

ת.נכון

ש.יש לכם זירת רצח, עדויות, ממצאים פתלוגיים, יש לכם איזה שהוא גיבוש של איזה שהוא מסלול של הנחות מוצא, הנחת העבודה לאור הזירה, הממצאים, הדוחות הפתלוגים, הייתה שהמנוחה נחתכה, שוספה בגרונה מאחור, נכון או לא

ת.אני אומר לך שהנחת המוצא שהיא שוספה בצווארה, לגבי הכיוון צריך לשאול את הפתולוג

ש.באותה קלטת אנו רואים שרומן על פי בקשתכם הציב את תנוחת המנוחה תוך שהוא משתמש בך להציג את הדברים כשאתה עומד מולו והוא מראה תנועה של דקירה כלפי החזה

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת.

 

עו"ד שפיגל: אני חוזר בי מהשאלה. אני אפנה בסיכומים לקלטת.

 

העד ממשיך:

ש. אתה נצפה בקלטת אומר לאחר שרומן מעמיד אותך מולו, : "היא עמדה עם הגב אליך או איך?" ורומן משיב:....

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת שחברי יפנה לתמליל.

עו"ד שפיגל: אני מפנה......

(אין הפניה)

 

העד ממשיך:

ש.אתה זוכר שבקלטת הזו, באותו קטע שמעמידים לבדוק את התנוחה, איך זה היה, בשלב מסוים, כשרומן כל הזמן מדבר על דקירה ומראה מהצד, אתה אומר ליורם: "לדעתו ככה" ואז יורם עומד עם גבו לרומן ואומר: "יכול להיות שרומן עומד ככה.....", האם אתה זוכר

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת שחברי יפנה.

 

(ההפניה לא נמצאה).

 

העד ממשיך:

ש.אתה בחקירתך הראשית מסרת לבית המשפט כי רומן הוא אדם חזק, קר, שקול עם מחשבה צלולה, עם יכולת אנליטית טובה

ת.גם עכשיו אני אומר את זה

ש.אתם לא הרבצתם לו במהלך החקירה

ת.לא

ש.איך אתה אם כך, כחוקר ותיק ובעל נסיון כמו שתיארת את עצמך שראה לא מעט עבריינים בחקירות, איך אתה מסביר שהאיש החזק, הקר, השקול, האנליטי הזה, מודה בתוך שבוע לאחר שהתפרק בלי שהופעל עליו שום לחץ

ת.אני בין היתר אמרתי בחקירה הראשית, לא זוכר אם אמרתי, אבל בכל מקרה אני חושב כך, שהוא לא עושה צעדים שלא משתלם לו אלא צעדים שמשתלמים לו, כשהחליט להודות, הוא הודה משום שהבין, לא חשוב למה הבין, אבל הבין בליבו שזה יותר טוב, הוא גם צריך להתנקות והוא הבין באותו רגע שיוקל לו, לכן הלך למהלך הזה והודה, בין היתר זו הסיבה שהודה

ש.וזו הסיבה שגם רגע לפני השחזור הוא אומר שהוא לא רצח את הילדה

ת.הוא גם אמר שרק ראה את הגופה וניגב את הדם, טענה שהיא לא סבירה לחלוטין, הוא הודה

ש.הוא אמר את זה שניגב את הדם באחת ההודעות שלו

ת.לא, זה מוזכר באחד הזכ"דים שלו

ש.האם זה הוקלט

ת.אני לא איש מ"ט, נאמר לי על ידי אחד הבלשים ששמר עליו שהוא רוצה לדבר איתי דחוף, ואני נכנסתי

ש.אני אומר לך שאחרי שרומן קרא לך לחדר, אתה יצאת והלכת לדווח ליורם אזולאי ולקצין אח"מ מחוזי

ת.נכון

ש.יורם אזולאי מיד אחרי ששמע את הדיווח שלך נכנס לחדר שבו ישב רומן ושם ישבו גם הבלשים

ת.נכון

ש.מהרגע שיורם נכנס והתחיל לדבר עם רומן כשהבלשים ישבו שם הכל הוקלט

 

עו"ד ענבר: לא נכון, הקטע של רומן מוקלט ואח"כ לא, ההקלטה הסתיימה בשעה 18:26, לאחר מכן יש קטע של מספר דקות שהוא דיסק 3 ששם הוא מתחיל דקה לפני שנכנס יורם אזולאי לחדר, הוא נמשך כ – 6-10 דקות ולאחר מכן יש את השחזור שמתחיל בשעה 19:18 כאשר פרק זמן של כשעה בין סיום ההקלטה ב – 18:26 ועד 19:18 אין קלטת שמתעדת שעה, זה ברור שיש קטע זמן שלא מוקלט, אין רצף הקלטה

 

העד ממשיך:

ש.והקטע הזה, המהותי הזה, לא מוקלט כי לא הייתה הקלטה אולי, כך אחד ההסברים שאני מקבל והדבר הזה לא רק שהוא לא מוקלט, אתה מדווח עליו

ת.בוודאי

ש.למי

ת.כל מה שהיה בחדר, דיווחתי לקצין אח"מ מחוזי וליורם

ש.אתה יכול לומר לנו, להסביר לנו למה קצין אח"מ מחוזי ויורם אזולאי ששמעו את זה לא מתעדים, לא מוצאים מזכר

 

עו"ד ענבר: יש זכ"ד של יורם אזולאי, אני מפנה ל – ת/25, זה הזכ"ד של יורם אזולאי לאותה שיחה שהעד העיד עליה.

העד ממשיך:

ש.אם אנו הולכים ל – ת/190, אנו רואים שני קווים אלכסוניים שמבטאים מחיקה על פני 11 שורות ראשונות של המזכר הזה, מה רצית לבטא בשני הקווים האלה

ת.הקווים האלה בד"כ זה כשמבטלים כי אני כתבתי מזכר נוסף בנושא

ש.זאת אומרת שמה שרצית לבטא זה לבטל את ת/190 הואיל וכתבת מזכר נוסף (ת/191)

ת.כן ושניהם נמסרו לשוטר שאסף את החומר

 

עו"ד ענבר:ת/192, הוא המזכר שבא במקום ת/190 שבוטל ולא ת/191.

 

העד ממשיך:

ש.כמה זמן לאחר שכתבת את ת/190, כתבת את ת/191 ו – ת/192

ת.עשרות דקות, אני לא יכול להגיד בדיוק

ש.אתה בהיותך חוקר ותיק יודע בוודאי מה הם פרטים מהותיים שיש לציין להבדיל מזניחים, נכון

ת.נכון

ש.אתה שיודע את ההבדל הזה, לאור נסיונך, שוכח שרומן מספר לך פרט שאותו שמעת לראשונה, אחרי 8 ימי חקירה, ואתה שוכח לכתוב את זה, זה מה שאתה אומר לנו

ת.זה מה שאני אומר וזה מה שהיה

ש.ממה זה נבע

ת.זה נבע מזה שאותו פרק זמן בשבילי היה מאוד לחוץ, הייתי צריך לתת כל מיני דיווחים ועדכונים, כל מיני טלפונים, הייתי צריך לכתוב את הזכ"דים בין לבין וכשראיתי שזה לא מופיע, תיקנתי

ש.אני רוצה לקרוא בפניך מעמ' 288 מפרוטוקול בית המשפט אתה מעיד: "כאשר כתבתי את הזכ"ד הראשון לא ציינתי שהנאשם אמר שהוא ניגב דם אלא רק שהוא ראה גופה" כשאני מעיין בזכ"ד הראשון, ת/190, אתה מוכן להראות לנו איפה אתה כותב בכלל שרומן אמר לך שהוא ראה גופה, האם יש דבר כזה

ת.אני אכן לא רואה את זה, אבל בכל מקרה, זה מה שהיה בזכרוני וזו הסיבה שאמרתי זאת בבית המשפט ולכן זה מופיע בזכ"ד המתקן

ש.סיפרת לבית המשפט גם בחקירה הראשית וגם היום את הסיבות לכך שהתקלה הזו ממה היא נבעה, היית לחוץ, דיווחים שהיו, אתה יכול להסביר למה ב – ת/192 אתה לא מציין ולו ברמז את הנסיבות לכתיבתו ולא נזכר בהשתלשלות שגרמה ל"תקלה", אין שמץ, רק לראשונה אנו שומעים על תיקון "תקלה" כי גם לשיטתך אתה מציין פרטים מהותיים שלא בא זכרם ב – ת/190

ת.לא ראיתי לנכון לציין את זה בזכ"ד, הזכ"ד מתייחס למה שאמר הנאשם, לא לסיבות שהובילו לתקלה

ש.אתה גבית גם מס' הודעות, אתה זוכר שגבית הודעה מעד בשם ויקטור קולסניקוב

ת.כן, חקרתי אותו

ש.אני מציג בפניך את ההודעה, תאשר לי האם זו חתימתך כי היא מודפסת

ת.כן, אני מאשר זו חתימתי מ – 8/12/06

ש.אותו ויקטור, אתה גבית ממנו הודעה כשהעד הזה למעשה מסר כבר הודעה קודמת בפני עמיתך, חוקר בשם לב יפה ביום 7/12/06, כתוצאה מההודעה שהוא מסר בפני לב יפה ב – 7/12/06 זימנת אותו על מנת שיצביע בפניך, יוביל אותך אל המקום שם ראה את כתמי הדם, אתה זוכר את זה

ת.לדעתי זה היה קצת אחרת, הוא הגיע להובלה והצבעה עם חוקרים אחרים, אני יצאתי איתו להובלה והצבעה ב – 8/12/06

ש.אתה יצאת איתו כתוצאה מההודעה שגבה לב יפה ב – 7/12/06

ת.אני יצאתי, יצאתי איתו באופן קונקרטי, הסיבה הקונקרטית שהצוות שיצא איתו לא ידע רוסית ולא הבין אותו ואני יודע רוסית ויצאתי איתו, לא לב יפה היה בצוות

ש.כשאתה תשאלת אותו וגבית ממנו הודעה ב – 8/12/06 ראית בוודאי מה שהוא מסר ב – 7/12/06

ת.לא בהכרח

ש.אני אומר לך שבהודעה שלך שאתה גבית ממנו לעומת מה שהוא מסר יום לפני כן אצל לב יפה, שני דברים מהותיים סותרים אחד את השני באופן קרדינלי, אני מקריא בפניך, בהודעה שהעד הזה מסר בפני החוקר לב יפה, בעמ' 2 שורה 33 הוא מספר כשהוא נשאל אם הוא הבחין במשהו חריג, אז הוא מספר: "אם אתה מדבר על כתמי דם אני מבחין בזה לעיתים קרובות, מהתרשמותי זו תופעה יום יומית....ראיתי כתמי דם על מושב האסלה וליד האסלה ברצפה, וזה היה השירותים האחרונים שניקיתי, סמוך לחדר מורים, אני יכול להצביע על המקום....כאשר הוא נשאל בהמשך האם היו כתמי דם על דברים אחרים הוא אמר: "כן, היו כתמי דם על דברים אחרים שאותם אספתי על נייר טואלט וזרקתי לפח האשפה ליד בית הספר.....לא הרבה כתמי דם" ולך הוא אומר ב – 8/12/06:, אני מתחיל בעמ' 1, שורה 9: "....כשפתחתי את התא השני מימין בשירותי הבנים, ראיתי נייר טואלט....ועליה מריחות של דם.......אז ניקיתי את השירותים, זרקתי את נייר הטואלט עם סימני הדם באסלה והורדתי מים"

ת.נכון, זה מה שהוא אמר לי

ש.אני רוצה להבין, בא עד ואומר אני ראיתי דם, נייר טואלט עם דם, כמות של 5 מטר, זרקתי אותה בפח האשפה בחוץ, זה ב – 8/12/06, זה חשוב כי אולי היה אפשר למצוא את זה, זה יומיים לאחר האירוע, למה הדבר הזה, הנקודה הזו לא נבדקה ולא נבחנה

ת.ההודעה הקודמת נגבתה ב – 7/12/06 לא על ידי

 

עו"ד ענבר: אני גם רוצה לציין כי אכן כן נעשו חיפושים בפחי אשפה לפני שפינו את המכולה, העיד על כך עד.

 

העד ממשיך:

ש.אותו עד מוסר בפניך בעמ' 1 שורה 21: "אני רוצה להוסיף שראיתי בבית הספר מנקה חדש, דובר עברית, נראה כבן 40....מבנה גוף ממוצע, גובה 1.70, הוא בא להחליף את הבחור שחלה, הוא ניקה כיתות ושירותים בקומה ג', אתמול בא לב לשלם לבחור הזה על העבודה אבל הבחור הזה לא התייצב, אין לי מושג למה" – האם מצאתם את האיש הזה

ת.כן, מצאנו את האיש הזה וחקרנו אותו, שמו חוסה

ש.האם ויקטור זיהה אותו

ת.אינני זוכר אם ויקטור זיהה אותו אבל הוא זוהה, ובאותו לוח זמנים הוא האיש שהיה ותואר כבן 40 וכך הלאה, זיהו אותו גם אנשים אחרים, הנאשם זיהה אותו, הייתה גם המנקה שראתה את הבחור, את חוסה, אני מדבר על חוסה

ש.בוא נאמר שחוסה עבד שם, האם אתה יודע שהוא החליף אדם שחלה

ת.חוסה אומר זאת בהודעתו

ש.אתה שאלת אותו אם יש לו הסבר למה הוא לא התייצב באותו יום לקבל משכורת, שהוא נעלם

ת.אני צריך לראות את העדות שנגבתה ממנו

ש.אני אומר לך שלא

עו"ד ענבר: לא נכון, זה מופיע בהודעה שלו

 

העד ממשיך:

ש.בעמ' 263 לפרוטוקול בית המשפט, לגבי זכ"ד מיום 11/12/06 של דגימת ט"א שנתפס, ת/158

ת.מהתמרור

ש.כן. נלקחו שני מעתקים, אחד בלתי ניתן להשוואה ואחד שניתן להשוואה אבל לא נמצא מתאים לאף אחד שחקרתם

ת.את הבדיקות לא אני ביצעתי

ש.ת/158 נעשה בעקבות הודעה של עד בשם נ.כ. שמסר לכם שהוא ראה בסמוך לאחר האירוע 3 נערים לחוצים מנסים לעצור טרמפים בצומת קצרין ולכן הלכתם למקום והוצאתם את ת/158

ת.נכון

ש.התיאור שהוא מסר לגבי שלושת הנערים האלה לא תואם את התיאור של שלושת הנערים שאיתרתם בענין של גודקר

ת.אני לא יכול להתייחס לזה כי אני לא זוכר איזה תיאור ניתן

ש.הט.א. הזה למעשה גם לא נקשר לאחר משלושת הנערים שאיתרתם בענין גוטדקר

ת.לא נקשר לאף אחד

ש.אם כך, למעשה אותם שלושת הנערים שנ.כ. מדבר עליהם ומסר את התיאור שלהם, לא אותרו עד היום

ת.זה לא נכון, הם אותרו, היות והמסיע גודטקר מזהה אחד מהם ושאר הנוסעים קושרים את עצמם בנסיעה משותפת עם אותו גודטקר

ש.אמרנו שהט.א. ב – ת/158 לא תואם לאף אחד

ת.נכון

ש.אמרתי לך כנתון עובדתי נוסף שהתיאור שמוסר נ.כ. לא מתיישב עם התיאור של אותם נערים שאתם איתרתם כמי שנסעו ברכבו של גודטקר ולכן אני אומר לך, לאור הנסיבות האלה, כשאיתרתם, אני אומר לך שיש שני סטים של שלושה טרמפיסטים, אחד – שנסעו ברכבו של גוטדקר והשני שראה נ.כ.

ת.נ.כ. מתאר שלושה שעלו לטרמפ ואני אומר שזה היה עם גוטדקר

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להמשיך בישיבה הבאה, אני אערך לאור הערות ההרכב היום גם באשר להפניות וגם באשר לאותם קטעים אותם אני מבקש להפנות, אני אסיים את החקירה בישיבה הבאה.

 

החלטה

 

להמשך שמיעה במועדים הקבועים.

 

ניתנה היום א' באדר א', תשס"ח (7 בפברואר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר