ע.א עד תביעה מס' 48 | 11/09/2008

805

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

11/09/2008

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה עוה"ד ענבר, שטרן שוחט – פינק

בשם הנאשם עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד תביעה מס' 48, ע.א מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים להגשת הודעת העד, ההודעה הוגשה וסומנה בזמנו נ/2.

 

עו"ד ענבר: כמו כן הוגשו ת/71 שזהו דיסק שחזור, ות/72 שהוא התמליל.  כמו כן ת/220 (הסקיצה).

 

ש. השוטר ערך במהלך החקירה שרטוט לפי הוראות שלך. מציגה לך את ת/220, את המקור. לפי המספרים כאן תאמר לנו מה המקום בו ישבתם בזמן האירוע.

ת. במספר 2.

ש. מציגה לך גם את ת/222 שזה תרשים של בית הספר. תצביע בת/220 ותסמן עליו את המקום בו אתם ישבתם.

ת. אני מסמן את המקום באות "ע".

ש. סמן גם מאיפה ראית את ד שאתה מדבר עליו.

ת. אני מסמן את זה באות "ד".

ש. סמן מאיזה נקודה התחלתם לראות את המנוחה כשהיא מגיעה.

ת. אני מסמן זאת באות "ת".

ש. ועד לאן ראיתם אותה.

ת. לפי השרטוט אני לא יכול להגיד.

ש. אתה אמרת בשחזור שאתה שמעת את המנוחה צועקת משהו, משהו מצחיק לאיזה כיון. תצביע לאן ראית אותה צועקת מה שצעקה.

ת. אני מסמן את המיקום בחץ לכיוון האודיטוריום.

 

ת. לא יכולתי.

ש.אתה יכול לומר מה היא צעקה. מה היא אמרה?

ת. מי זה החתיך הזה, משהו כזה.

ש. אמרת שזה היה משהו מצחיק. למה אמרת כך?

ת. היא אמרה לו מילה "כוסון" וזה נראה לי מצחיק.

ש. אתה ציינת בהודעה שלך ובשחזור שעות וזמנים. אתה היית עם שעון?

ת.לא. היה לי פלאפון בכיס.

ש.אתה הסתכלת על שעון כלשהו בזמן האירועים האלה.

ת.לא. הזמנים שאמרתי הם משוערים.

ש. אמרת בעדויות שלך שהילד שאיתו אתה דיברת בזמן שעברה המנוחה נקרא ד' ואמרת את שמו הפרטי, לא אמרת את שם המשפחה שלו. האם היום אתה יודע מה שם המשפחה של הילד הזה?

ת.כן.

ש. תוכל לרשום לנו אותו?

ת. אני רושם את השם המלא כולל שם משפחה על הסקיצה.

ש. כשראית את המנוחה עוברת ומתחילה לעלות, כמו שתיארת, האם אתה יכול לומר היום האם אתה יודע שיכול להיות שעלה או לא עלה אחריה אדם נוסף

ת. לא יכול לומר, בגלל הטווח שישבתי  בו אי אפשר לראות

ש. המשך להסתכל לעברה

ת. הסתכלתי לשבריר שניה שהיא חלפה

ש. אני מקרינה לך קטע קטן מתוך השחזור, בו אתה מצביע על המקום שבו ראית אותה. מה שראינו זה מבחינת שדה הראיה שהפנית אותי לראות [הדיסק ממנו הוקרן הקטע סומן ת/71, זמן בערך מ-4.30 עד 4.50]

ת. כן

ש. ציינת שלא הכרת את המנוחה. איך בדיעבד אתה יודע מי זו הילדה

ת. כשראיתי אותו, כשהיא עוברת, ראיתי ילדה נמוכה יחסית וצבע עור חום עם זקט שחור. ביום אחרי שאמרו אותם תיאורים והראו תמונות, שאלתי את אותו ילד אם זו היא ותיארתי לו אותה, ואם זו שדיברנו איתה, הוא אמר שכן.

ש. עד כמה אתה בטוח שהארוע שתיארת היה באותו מקום

ת. אני די בטוח שישבתי שם.

 

העד משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד שפיגל

ש. בתאריך 12/12 מסרת הודעה במשטרה, הוגשה לבית המשפט נ/2. באותה הודעה וזה היה למעשה שבוע אחרי הארוע, הזכרון שלך היה טרי ורענן, כל מה שאמרת שם היה אמת וכל מה שזכרת היה חד וטרי

ת. נכון

ש. אני מבקש באמצעותך להבהיר את אותן מספר נקודות. בעמ' 1 ל-נ/2 שורה 14 אתה מספר ואני מקריא לך.

א.פ ו-ב.ש אתה יודע למי אני מתכוון

ת. כן

ש. אני ממשיך עד שורה 23. מדויק מה שהקראתי עד כה

ת. כן

ש. א.פ. ו-ב.ש למדו איתך ב-ט'2

ת. נכון

ש. אתה מן הסתם שוחחת עם א.פ. ו-ב.ש. לאחר הארוע על ההודעה שמסרת ועל כל השחזור, ניסיתם לשחזר יחד כי הרי ישבתם יחד

ת. כן

ש. לך הם אמרו יש לך מושג למה הם לא נחקרו במשטרה על אותו ארוע

ת. אין לי מושג

ש. לא אמרו לך אם הוזמנו למשטרה או לא

ת. לא אמרו לי.

ש. א.פ סיפר לך אם אתם יושבים יחד ומשחזרים, הוא סיפר לך על שני הנערים החשודים הבלתי מוכרים שהוא ראה סמוך לשירותים סמוך לשעה שלוש – מפנה ל-נ/44.

ת. הוא סיפר לי, אם זכרוני לא מטעני. היום אני לא ממש זוכר.

ש. ד.ז. הוא תלמיד כיתה ט'5 – בזמנו. הכיתה הזו, תקן אותי אם אני טועה, ממוקמת סמוך לספסל בו ישבתם

ת. נכון

ש. אפשר לראות משם את דלת הכניסה של הכתה

ת. מהספסל ברחבה?

ש. כן

ת. כן

ש. אני מפנה לעמ' 4 שורה 8 עד 17 של נ/2, מקריא. מדויק

ת. כן. את הזמנים אני לא יכול לומר במדויק, היו השערות.

ש. מה שמסרת אז זה מה שהיה זכור לך

ת. כן

ש. אם השיעור מתחיל בשעה 13:05 דקה שתיים אחר כך ישבתם על הספסלים

ת. כן

ש. למה דקה שתיים כמו שאמרת – אני אומר לך למה זה הגיוני, משום שהכיתה בה אתה לומד לא רחוקה מהמקום בו ישבתם

ת. נכון

ש. אתה מספר בשורה 13 לאותו נ/2 – מקריא לך. לפי הערכה שלך, אם לקחתי את שתי הדקות עד שהגעתם לספספלים 13:07 פחות או יותר, חמש דקות לאחר מכן בין 13:13 לבין 13:17 שראית את תאיר ז"ל עוברת ואומרת שלום לדני

ת. כן.

ש. למען הסר ספק, אתה כמו שסיפרת בעדות ראשית, אתה ראית עד איזו נקודה מסוימת בגרם המדרגות את העליה של תאיר ז"ל והיא נעלמה לך מהעין משום שלא המשכת למקד את הראיה שלך או שלא ניתן היה לראות

ת. נכון

ש. גם לא ראית כשהתמקדת על גרם המדרגות, דמות של אדם, או ילד עולים אחריה

ת. נכון

ש. בעמ' 2 ל- נ/2 שורה 28  אתה נשאל, כמה זמן נשארתם לשבת אתה והאחרים על הספסל – אתה משיב רבע שעה והתפזרתם. הזכרון שלך אז היה טרי, רבע שעה בערך שוחחת שם, דיברתם, כלומר אנחנו מגיעים לסביבות השעה 13:30 נכון?

ת. כן

ש. עד השעה הזו ראית מישהו עולה שם, אדם מבוגר, ילדים

ת. לכיוון המדרגות

ש. כן

ת. לא, לא התמקדתי

ש. בטווח שמאחוריך לא ראית אך כשהם חדרו לשדה הראיה היית צריך לראות אם עולים בגרם המדרגות, ראית מישהו?

ת. לא.

ש. ברשותך, אעבור לשחזור. אני מפנה לעמ' 2 באמצע התמליל ת/72. אני מקריא לך. בהודעה לא ידענו על מה אתה מדבר כשאמרת "משהו מצחיק", היום הבהרת. אני מבקש לחדד עוד את מה שהפרקליטה שאלה אותך בחקירה ראשית. היה עוד מישהו במסדרון שהיה לנגד עיניכם? לא מאחוריכם, אלא בזוית שאתה יושב

ת. לא.

ש. תלמידים

ת. יותר מאוחר, בספסל על הרחבה.

ש. למטה, מתחת לאיפה שאתם יושבים

ת. כן. הגיעו אחרי כמה זמן כמה בנות, לא זוכר כמה.

ש. יכול להיות שתאיר ז"ל צעקה את מה שאמרת בצחוק למישהו ברחבה

ת. לא

ש. למה

ת. כי היא צעקה לכיוון המסדרון, האודיטוריום

ש. כלומר, תקן אותי אם אני טועה, שאם היא צעקה וראית לאיזה כיוון אז כשהיא צעקה היא לא היתה עוד על המדרגות אלא במסדרון

ת. כן

ש. למען הסר ספק. מאותו ספסל מס' 2 שהצבעת עליו בסקיצה, ניתן לראות ואתה גם ראית חלק מגרם המדרגות שעולה למעלה

ת. אתה מדבר על מספר 4?

ש. אני מדבר על ספסל מספר 2. מהמקום שישבת, גרם המדרגות שראית את תאיר ז"ל עולה, חלק מגרם המדרגות יש לך שדה ראיה

ת. כן

ש. כמה מדרגות לערך?

ת. לא זוכר. עזבתי את בית הספר

ש. בשחזור המצולם ששחזרו אתה גם ראית את גרם המדרגות ושום צמחיה לא הפריעה

ת. נכון

ש. אותו תלמיד, ד', לקחו ממנו הודעה, מספר ב-ת/68, כי עמד ליד פתח היציאה מהמבנה לכיוון הפרגולה והחצר, ושם הוא שוחח איתך ושם הסביר לך את אותה פשר המילה ברוסית שניסיתם לברר איתו. שם הוא ראה את תאיר ז"ל שבאה מאחור וצבטה אותו בבטן אמרה לו שלום ועלתה על גרם המדרגות שננמצא במסדרון, ליד מקלט מספר 1. יכול להיות שאתה טועה והמפגש עליו העדת עם המנוחה היה באותו מקום שהתלמיד ד' מספר?

ת. הסיטואציה שאני מדבר עליה עכשיו זה איפה שאני עמדתי, אני יודע שהייתי שם, ישבתי.

ש. עד כמה שזכרונך

ת. כן

ש. אין לנו לצערנו את ההודעות של א.פ. ו-ב.ש. שיכולים לעזור לנו – כשאתה שוחחת עם א.פ. ו-ב.ש. דיברתם איתם על הנקודה הספציפית הזו. ידעת מה אומר התלמיד ד'?

ת. לא.

 

העד משיב בחקירה חוזרת לשאלות עו"ד ענבר:

ש. כשאתה דיברת עם שני החברים א.פ. ו-ב.ש, אחרי הארוע, מה הם זכרו מהארוע הזה? הם זכרו אותו

ת. לא.

ש. אמרת שהיית בלי שעון, עכשיו שאל אותך הסניגור לאחר שהקריא לך הדברים שאמרת, הגיע איתך למסקנה בעצם שהתיאור שאתה מתאר היה בין השעות 13:07 ל-13:17. מה אתה יכול לומר היום? אלו באמת השעות

ת. לא.

ש. סמוך למועד שנחקרת במשטרה גם אז השעות היו על סמך הערכות

ת. כן

ש. אתה אמרת גם שעד הזמן שהוספת לשבת במקום, גם זו היתה הערכה, לא התמקדת באנשים ומצד שני אמרת לסניגור שלא ראית אף אחד עולה במדרגות. אתה יכול לומר בכל פרק הזמן שישבת שם, חוץ מהמנוחה מישהו עלה או ירד במדרגות

ת. לא יכול לומר גם בגלל הטווח וגם בגלל שלא הסתכלתי כל הזמן

ש. שאל אותך הסניגור, הציג לך את הגרסה שמוסר ד.ז. – כשאתה מדבר על המדרגות האלה, [מסמנת על הסקיצה בעיגול את המקום לפי עדות ד.ז. ואת המדרגות שמעיד העד], אמרת שהסיטואציה שאתה מדבר עליה היתה במקום שבו נכחת. האם למיטב זכרונך היתה סיטואציה אחרת כלשהי שבה דיברת עם ד.ז. שיחה על מילה ברוסית או משהו אחר במקום אחר

ת. לא זכור לי.

 

עו"ד ענבר: מבקשת להגיש את התרשים עם כל הסימונים.

 

מוגש ומסומן ת/572