רות נשרי - עדת תביעה מס' 65 | 23/11/2008

977

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

23/11/2008

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר, עו"ד שטרן ועו"ד שוחט – פינק

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עדת תביעה מס' 65 רות נשרי מעידה לאחר שהוזהרה כדין ומשיבה לשאלות עו"ד שטרן:

ש.מה תפקידך

ת.אני פסיכולוגית ב"נופי גולן"

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים להגשת הודעת העדה.

 

עו"ד שטרן: חברי יודע שיש גם מכתב.

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים גם להגשת המכתב.

 

ההודעה מוגשת ומסומנת ת/692.

הודעה נוספת מיום 9/12/06 מוגשת בהסכמה ומסומנת ת/693

מכתב מיום 17/9/08 שנכתב ע"י עו"ד שטרן לעו"ד שפיגל המתעד אמרה של העדה, מוגש אף הוא בהסכמה ומסומן ת/694.

 

העדה ממשיכה:

ש.מהמקום שבו היה הנאשם בחדר המורים, באיזה מידה הוא יכול היה לראות את שלוש המורות שאת מתארת בהודעתך

ת.הוא עמד בתוך קיתון עם קיר שלא אפשר לראות את שלוש המורות

ש.זאת אומרת שמבחינתו הן היו מאחורי קיר

ת.כן

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש בהסכמת חברתי להגיש דו"ח רענון זיכרון לעדה מיום 11/12/06 – מוגש ומסומן נ/119.

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש. את הגנן ישראל את הכרת מספר שנים כעובד בבית ספר "נופי גולן"

ת.ראיתי אותו מרחוק מדי פעם

ש.נכון לאירוע הזה כבר עבדת בבית הספר 14 שנים

ת.נכון

ש.אז בתקופה הזו שעבדת, הכרת את ישראל מספר שנים

ת.לא הכרתי אותו, ראיתי אותו מרחוק פה ושם

ש.במהלך מספר שנים

ת.ראיתי אותו אני חושבת במהלך כל 14 השנים 5 פעמים

ש.את מספרת בהודעתך על אותה דמות שהבטת עליה בחטף, בהרף עין ואני מניח שאותה דמות שראית בהרף עין את לא זוכרת אם לדמות הזו שראית היו אולי אוזניות מחוברות לאוזניים עם נגן, את זוכרת אם היה כזה דבר

ת.אני לא יכולה להגיד בוודאות אם היה דבר כזה או לא

ש.אפשר להניח שאת לא זוכרת

ת.אפשר להניח

ש.בהודעה מיום 9/12/06, ת/693, בעמ' 1 שורה 26 ואילך, נשאלת מה היה עושה אותו אדם במטבח והשבת לא יודעת, ראיתי אותו להרף עין אבל מה שראיתי סימנתי לעצמי כי היה די חריג....התחושה שלי הייתה שראיתי אדם מאוד נסער – אני שואל אותך, האם אותה דמות שראית, אדם שעומד ומקשיב למוזיקה זה היה בוודאי לא גורם לך לתחושה של חריגות או נסערות, אם היית מודעת לעובדה

ת.אני רק רוצה להגיד שאלה היו תופעות שונות זו מזו, שאם הייתי רואה כמו שאתה מתאר, אדם מאזין למוזיקה ורוקד אז בוודאי הייתי מבחינה, זה היו תופעות שונות לחלוטין מה שאני ראיתי מאפשרות של אדם שמאזין למוזיקה

ש.את ראית את הדמות הזו נעה ומסתובבת בחדר המורים בנסערות

ת.לא

ש.ראית אותו עומד בחדר המורים

ת.כן

ש.למעט אותה תנועתיות במקום

ת.זו לא הייתה תנועתיות קטנה כמו שאתה מנסה להראות, זו הייתה תנועתיות מאוד גדולה, נסערת והיו תנועות מאוד גדולות ונסערות, כגון משהו של להרים ידיים בתנועות גדולות, להניע ידיים קדימה ולמעלה, אני לא יכולה בדיוק לזכור (העדה מדגימה תנועות ידיים למעלה וקדימה)

ש.למה לא אמרת את זה במשטרה

ת.גם במשטרה אם אני זוכרת נכון, הדגמתי את התנועות ואמרתי שהתנועות היו נסערות

ש.אני אפתיע אותך אם אומר לך שבהודעה שלך במשטרה לא מצוין שהדגמת, קראת את ההודעה לפני שחתמת

ת.אני מניחה שכן

ש.ואני אומר לך שלא מופיעה ההדגמות

 

עו"ד שטרן: אבקש להעיר שמצויין ב – ת/692 מדובר ב"תנועתיות נסערת" בעמ' 1, שורה 15 וגם שורה לפני כן.

 

העדה ממשיכה:

ש.אז את אומרת שהדמות הזו שעמד שם ליד הקפה הרים ידיים למעלה, למטה, לצדדים בצורה של נסערות

ת.מה שראיתי זה בן אדם שעושה תנועות מהירות במיוחד ובהולות מאוד, זה מה שראיתי

ש.את פירשת את זה כבהולות

ת.וודאי שפירשתי את זה כבהולות, כי זה מה שנראה לי

ש.באותה מידה את ראית תנועות כאלה כמו שעכשיו אנו שומעים, את קלטת או הבחנת באיזה שהם פרטים, כתמי דם, בגדים מרושלים, משהו שתפס את עיניך

ת.לא, הרושם הכללי שלי היה, למה חשבתי שזה הגנן לצערי, כי הוא היה לבוש כמו שהייתי רואה את הגנן מרחוק

ש.כלומר, בגדי עבודה

ת.נכון, בגדי עבודה

ש.אבל את אותם בגדי עבודה שראית ממרחק של בערך חצי מטר, אולי פחות, לא ראית משהו חריג בבגדים משהו חריג

ת.הסתכלתי על הפנים שלו

ש.את לא הסתכלת על הבגדים

ת.לא שמתי לב לבגדים

ש.אבל בהרף עין שראית, וכשראית את התנועתיות הזו, ראית את הדמות לבושה, הלבוש שהיה עליו היה משהו שבדיעבד נתן לך תחושה של חריגות

ת.לא שמתי לב לבגדים בכלל, חוץ מההתרשמות הכללית שמדובר בבגדים דומים לאלה של הגנן

ש.כשאת נכנסת לחדר המורים בסביבות השעה 14:15, היו שם עוד מורים, חדר המורים לא היה נטוש

ת.היו שם עוד 3 בחורות צעירות שאני לא מכירה אותן, לא תלמידות

ש.אני מפנה אותך למכתב ת/694, במסמך הזה את אמרת לעו"ד שטרן: "אחרי שראיתי את הגנן בטלויזיה, ברור לי שזה לא הגנן" האם זה מה שאמרת לה

ת.נכון

ש.המכתב הזה נכתב כשנה וחצי בערך לאחר האירוע הטראגי שעליו אנו מדברים היום, המכתב נכתב מיום 17/9/08, את ראית את הגנן בטלויזיה כבר ב – 9/12/06 או ב – 11/12/06 לאחר מעצרו או לאחר ששוחרר

ת.לא, לא במועדים שאתה מציין, ראיתי אותו כשראיינו אותו, ראיתי אז את הפנים, זה היה אחרי ששחררו אותו

ש.בסמוך לשחרורו ולא שנה וחצי לאחר שחרורו

ת.נכון

ש.ואני תוהה עם עצמי, למה לא מסרת למשל למשטרה ולא רק למשטרה, אולי אפילו למישהו אחר, במשך אותה שנה וחצי על כך שאחרי שראית את הגנן בטלויזיה, ברור לך שזה לא הוא

ת.מפני שכבר היה ברור שהאשמה הוסרה ממנו ולא הייתה תועלת שאוסיף שזה לא הוא, חוץ מזה שלא הייתי בארץ בשנה האחרונה

ש.נהפוך הוא, משום שאם ידעת שהאשמה הוסרה ממנו והזיהוי שלך כפי שמסרת במשטרה לא רק בהודעות שמסרת, אלא גם ברענון הזיכרון ונתנו לך גם לראות אותו מאחורי חלון זכוכית ואמרת שזה הוא בוודאות, אם האשמה כבר לא רובצת עליו, למה לא ללכת למשטרה ולהסיר את הראיה שזה לא הוא, זה לא הציק לך

ת.זה מאוד הציק לי, הייתי  מאוד עצובה מהאשמה שכאילו נבעה מהעדות שלי, אני אומרת שהיה פה משהו מאוד מצער, אני ראיתי דמות מסויימת בחדר המורים, שאלו אותי באיזה גובה הוא, נעמד שוטר בערך בגובה 1.70 מ' ואני אמרתי טיפה יותר גבוה מזה, ואחרי כן הראו לי לא פנים אל פנים את הגנן יוצא מחדר החקירות וראיתי שהוא דמות הרבה יותר גבוהה מהדמות שאני ראיתי, אבל שוב לצערי אני הייתי באמת נעולה על זה שמדובר בגנן ולכן הרגשתי מבוכה שאני לא מתארת נכון את הגנן, זו המבוכה שהייתי בה, שהרגשתי שאני לא מתארת נכון את הגנן ולא הייתי ערה שיש אי התאמה, נפלאות המוח, אני הייתי נעולה באותו זמן שזה הגנן ולא אמרתי לעצמי שיש אי התאמה ותעשי עם זה משהו

ש.הרי את תיארת את הדמות, נתת תיאור של הדמות שראית בהרף עין ואני מפנה להודעה ת/693, מסרת תיאור של אדם בן 40

ת.חשבתי בכל על הגנן

ש.תיארת אדם בשנות ה – 40, גב כפוף, הנקודות האלה לא רק שהן מתלבשות על הגנן אלא גם לא מתלבשות על מישהו אחר

ת.נכון, ולכן הסיפור הזה מאוד מייסר אותי, אני הייתי נעולה על זה שאני צריכה לתאר את הגנן ואז ניסיתי לגייס כל מה שאני זוכרת מפה ומשם שראיתי אותו בבית הספר, זה שהולך עם גב כפוף ואני לא זוכרת מה עוד, אבל זה היה בפירוש נסיון שלי לתאר את הגנן אבל במשטרה לא אמרו לי לתאר את האדם שהיה בחדר, ואני הייתי כל הזמן נעולה לתאר את הגנן ולא את הדמות שראיתי

ש.את הגנן חנניה את מכירה

ת.לא

ש.לא ראית אותו אף פעם

ת.אני לא יודעת מי זה

ש.ועבדת שם 14 שנה

ת.נכון, אני עובדת שם יומיים בשבוע, יכול להיות שהוא לא ביום שאני נמצאת

ש.באותו רענון זיכרון שנערך לך ב – 11/12, את מסרת לא רק שזיהית את הגנן בוודאות שראית אותו אלא הוספת שגם רכז השכבה ראה את הגנן באותו יום וזיהה אותו, מי זה רכז השכבה

ת.הגיע הרכז של החקירה לבית הספר, ראש צוות החקירה, ושאל אם מישהו מהמורים ראה את הגנן ביום רביעי, ואז קם רכז השכבה ששמו יואב טרידל נדמה לי ואז הוא אמר שהוא ראה את הגנן, ומסתבר שגם הוא לא הכיר את הגנן וראה דמות שדומה לו, זה מה שהבנתי לאחר מעשה

ש.את שוחחת עם רכז השכבה הזה בקשר לאותה דמות שראיתם

ת.לא שוחחנו

ש.את לא ניסית לברר עם אותו רכז, מה המשטרה רוצה ממני, אני ראיתי את הדמות, אתה ראית את הדמות גם, לא ניסית לבדוק מה את ראית ומה הוא ראה

ת.אחרי זה אמרו לי שלגנן יש אליבי משכנע

ש.מי אמר לך

ת.מישהו מהשוטרים

ש.הם אמרו לך את זה כשהם בשלב החקירה, בשלב רענון הזיכרון

ת.הם קראו לי שוב ושאלו אותי מה אני חושבת שראיתי

ש.אני מפנה אותך ל – ת/692, עמ' 2 שורה 7 ואת מספרת: "אני מכירה רק את מי...יותר קשות" – האם המשטרה ביקשה ממך את החומר שקשור לאותם ילדים עם בעיות התנהגות אלימות במיוחד

ת.קודם כל לא הופנו אלי ילדים עם בעיות אלימות קשות במיוחד, מפנים אלי ילדים במגוון רחב ביותר, לאו דווקא בעיות התנהגות, בעיות אלימות, לא בהכרח, בעיות התנהגות יכול להיות שזה הפרעה בשיעור, יכול להיות העדרות משיעורים, איחורים

ש.ויכול להיות גם התנהגות אלימה, גם התנהגות מופרעת וגם התנהגות חריגה, הרי התפקיד שלך זה פסיכולוגית בית ספר, מה מפנים אליך

ת.מפנים אלי בעיות התנהגות ובעיות נפשיות

ש.האם המשטרה ביקשה ממך חומר שקשור לילדים בבית הספר

ת.לא ביקשו

ש.יש לך את החומר הזה היום

ת.אין שום ילד שאני יכולה להגיד שהיו לו בעיות של התנהגות אלימה שאני זוכרת, אני לא זוכרת ולא הכל גם מופנה אלי, לפעמים היועצות מטפלות בדברים, רכזי השכבה, המחנכת, אז הייתה בחטיבת הביניים פסיכולוגית

ש.האם מוכר לך או הופנה אליך תלמיד מכיתה י' שעונה לשם אלכס

ת.אני מבקשת שם משפחה

ש.אינני יודע שם משפחה

ת.אני לא זוכרת תלמיד בשם אלכס

ש.האם את זוכרת תלמידות מכיתה י' ממועד האירוע בשמות (השמות נרשמים על דף שמוגש ומסומן נ/120), אני מתייחס לד.ק. ו – נ.א., תלמידות שהוגדרו ע"י מורים כאלימות ומופרעות במיוחד ואחת אף נאלצה לעזוב את בית הספר על רקע הבעיות

ת.שם אחד מצלצל לי מוכר אבל לא הייתי מעורבת בצורה ישירה, שם אחד, נ.א., אני חושבת, אני לא בטוחה שהוזמנתי לועדה ברווחה אבל לא בגלל שהכרתי אותה אלא להיות שותפה בצוות החשיבה

 

עו"ד שטרן: אין שאלות בחקירה חוזרת.

 

העדה, הגב' נשרי לשאלת בית המשפט: למרות שבזמנו הבטיחו לי שההקלטה נשוא הרענון תהא חסויה, אין לי התנגדות שהיא תיחשף.

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש את הקלטת. אני מבקש שתישמר זכותי בעקבות הצפיה אם יהיה צורך שוב לזמן את העדה.

 

 

 

 

החלטה

 

אנו מורים לב"כ המאשימה לגרום להמצאת הקלטת לידי הסניגוריה וזאת במידת האפשר, לא יאוחר מיום 26/11/08.

 

עו"ד שפיגל יודיע באותו יום באם הנו מבקש, לאחר שיצפה בקלטת אשר לדברי ב"כ המאשימה הנה רענון הזיכרון כפי נ/119, האם יש ברצונו לזמן שוב את הגב' נשרי.

 

ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ט (23 בנובמבר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא