סשה סטריז'בסקי - עד תביעה מס' 10 | 18/11/2007

 

260

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

18/11/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד שטרן, עו"ד ענבר ועו"ד שרוני

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד תביעה מס' 10 סשה אלכסנדר סטריז'בסקי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:

ש.מה התפקיד שלך במשטרה היום ומה היה תפקידך בזמן החקירה בתיק זה

ת.תפקידי בזמן החקירה היה קצין נוער מרחב גליל, תפקידי נכון להיום קצין תלונות ציבור מרחב גליל

ש.אתה דובר רוסית ועברית

ת.אני דובר שתי השפות

ש.ספר לנו באיזה נסיבות הצטרפת לצוות החקירה בתיק זה ומה היה תפקידך בחקירה

ת.ביום האירוע קיבלתי הוראה של קצין אגף החקירות והמודיעין סנ"צ זמברג להגיע לקצרין בעקבות אירוע רצח ולהצטרף לצוות שכבר נמצא בקצרין, הגעתי בסביבות השעה 22:30 בערב, ישירות הגעתי לזירה, ראיתי מעבדה ניידת בזירה, חזרתי לבית הספר, סליחה לתחנת משטרה בקצרין, תחנת גולן, שם כבר היו נציגים של צוות החקירה, הצטרפתי אליהם והוחלט שבשלב הראשון אני אעסוק בבדיקות כלליות בחקירה של אנשי הנקיון שרובם דוברי רוסית, בדיקות של לוחות זמנים של אנשים שהיו באותו יום בבית הספר, כך התחיל החלק שלי בחקירה הזו

ש.חקירת עובדי הניקיון – בתור מה הם נחקרו, כחשודים, כעדים, מה הייתה מטרת חקירתם

ת.הם נחקרו כעדים, עדים פוטנציאליים, מטרת החקירה הייתה לקבל מושג ראשוני לגבי לוחות הזמנים, שעת ההגעה שלהם לבית הספר, איך הם עובדים, באיזה מקום הם עובדים, מה מסלולי התנועה שלהם בבית הספר וגם לבדוק את חוג האנשים שפגשו תוך כדי עבודתם

ש.וזה כדי להגיע למה

ת.כדי להגיע למקסימום אינפורמציה על מה שהתרחש באותו יום ומי יכול להיות עד אפשרי לאירוע

ש.אתה חקרת אותם וחקרו אותם חוקרים נוספים חוץ ממך, איך זה היה

ת.יחד איתי היו חוקרים אחרים שעסקו באותה סוגיה, שהם גם דוברי רוסית, היו ממרחב גליל וגם ממרחב עמקים וגם ממרחב חוף שהצטרפו לצוות

ש.היו גם עובדים אחרים בסבב הזה חוץ מעובדי ניקיון, עובדי תחזוקה

ת.היו גם עובדי תחזוקה שהם דוברי עברית שגם נחקרו כעדים

ש.אני מפנה אותך לדו"ח שערכת ב – 8/12 להובלה שיצאת יחד עם עד עובד ניקיון ויקטור טלסניקוב, עובד ניקיון בבית ספר

ת.כן, זה דו"ח שערכתי ואני חתום עליו

ש.באיזה תאריך הדו"ח נערך

ת.הדו"ח נערך ב – 8/12, יומיים לאחר האירוע ונפלה טעות במחשב, המחשב הפך את סדר

מוגש ומסומן ת/155

ש.תסביר לנו למה בעצם היה צורך לבצע את הפעולה הזו, בעקבות מה

ת.הדו"ח הזה נרשם בעקבות יציאה שלי עם עובד נקיון בשם ויקטור טלסניקוב שהוא הצביע בשירותי בנות בקומה 2

ש.שאלתי אותך בעקבות מה יצאתם, למה יצאת לעשות את ההובלה, מה גרם לך לצורך לצאת איתו

ת.מסר ויקטור טלסניקוב שהוא ראה בשירותי בנות למעלה, תאים נעולים וראה בשירותי בנים למטה סימני דם בעקבות זה יצאנו כדי שיצביע לנו על המקומות

ש.לאן שהוא הוביל זה רשום בדו"ח

ת.כן

ש.אתה ציינת בדו"ח שהוא הוביל אותך לשירותי בנים מתחת לשירותי הבנות, הצביע על התא השני מימין והוא תיאר בפניך היכן הוא מצא דם ביום האירוע

ת.נכון

ש.בעת שביקרת שם ביחד איתו, אתה הבחנת בדם שהוא דיבר עליו

ת.לא, אני לא ראיתי שם דם, לא היו שם סימנים, בעקבות ההובלה שלו אני הזמנתי מעבדה ניידת למקום והם עסקו בבדיקה ולקחו סימנים

ש.אתה גם תיארת שהבחנת במריחה על קיר מסוים שנראתה לך כדם

ת.ראיתי בירידה בגרם המדרגות מקומה 2 לכיוון שירותי בנים, בצד ימין שלי, יותר קרוב לפניה מהמדרגות לכיוון השירותים, ראיתי מריחה בגודל של כ – 30-40 ס"מ שלי נראתה כדם ויזואלית, ביקשתי שהמעבדה תבדוק גם את זה, זה נבדק ולא נמצאו סימני דם

ש.ב – 9/12/06 חקרת אדם בשם רמי בן דרור ותפסת ממנו רשימה של מוצגים ואני מציגה לך את ההודעה שגבית ואת הרשימה

ת.כן

ש.מי זה רמי בן דרור, מה תפקידו

ת.רמי בן דרור הוא קבלן של שירותי ניקיון ועבודות תחזוקה שהוא זה שהעסיק את עובדי הניקיון בבית הספר וזו הרשימה השמית שתפסתי של שמות עובדי הנקיון

הרשימה מוגשת ומסומנת ת/156

ש.היא מסומנת בראשי התיבות שלך

ת.כן

ההודעה מוגשת ומסומנת ת/157, כפוף לעדות רמי בן דרור מוסר ההודעה.

ש.על הרשימה יש עוד שמות שהוספו בכתב יד אחר, מי האנשים האלה

ת.האנשים האלה הם בני ובנות זוג של עובדי הניקיון, כי התברר שחלק מעובדי הניקיון חילקו את המשרות שלהם, חלק מהם עבדו גם בני זוג ביחד, והיות וחלק מבני הזוג יכולים לעבוד בבית הספר כל האנשים שמופיעים ברשימה הזו גם בני הזוג, נחקרו

ש.יש כאן ברשימה של שם יוסי בנטר

ת.השם המקורי שלו הוא חוסה בנטר, הוא גם נחקר בתור עובד ניקיון בבית הספר

ש.ב – 11/12/06 אתה ערכת זכ"ד לגבי דגימת טביעת אצבע שנתפסה, זה דו"ח שערכת

ת.כן, זה דו"ח שערכתי, אני חתום עליו

הדו"ח מוגש ומוסמן ת/158

ש.על מה היה מדובר, למה יצאתם לביצוע הפעולה

ת.נמסר לנו ע"י עד מסוים בשם מאור שהוא ראה 3 נערים שהמתינו לטרמפ בצומת קצרין

ש.זה התקשר למשהו אחר

ת.התקשר למשהו אחר, לקודם לכן שנהג בשם גדקר אסף 3 נערים ואחד הנערים תפס את ראשו ואמר: "מה עשיתי, מה עשיתי", יצאנו לדו"ח הובלה כביכול לאותם טרמפיסטים שאחד מהם נראה כביכול נוגע בתמרור, יצאתי עם טכנאי זיהוי, בועז בן שאנן לשם בדיקת התמרור, התמרור נבדק בטביעות אצבע, הועתקו שני עותקים נדמה לי, כאשר אחד מהם לא ניתן להשוואה וההעתק השני נבדק מול מערכת האפס ולא תאם לאף אדם שנחקר, ידוע לי שבהמשך 3 הנערים אותרו וזוהו גם על ידי גדקר וסיפרו על נסיבות הנסיעה, את זה לא חקרתי

ש.נושא חקירת הנאשם רומן זדורוב – אתה היית חלק מצוות החקירה שחקר את הנאשם, מי היו החוקרים, מה הייתה מעורבותך בחקירה

ת.אכן נטלתי חלק בחקירת הנאשם, נכחתי ברוב החקירות שנעשו לנאשם, הצוות שחקר את הנאשם כלל אותי, החוקר יוסי זמואלסון, אלכס גורודינסקי, כולם דוברי השפה הרוסית, גם לקחו חלק בחקירה החוקר יעקב מלכה שהוא דובר השפה העברית ולא השפה הרוסית, וגם לקחו חלק בחקירה רפ"ק יורם אזולאי ובחקירה אחת השתתף שמואל בוקר ראש ימ"ר גליל שאינו דובר את השפה הרוסית

ש.אני מתחילה בחקירה הראשונה שהשתתפת – החקירה הראשונה של הנאשם

ת.בוצעה לא על ידי אלא על ידי חוקר בשם לב יופה מתחנת גולן, הוא נחקר בתור אחד מעובדי בית הספר, בתור אחד מהאנשים שנוכח באותו יום בעבודה

ש.אותה החקירה הייתה באזהרה

ת.לא באזהרה אלא חקירה כעד

ש.אני מציגה לך את החקירה הראשונה שאתה חקרת אותו, שזו חקירה מיום 11/12/06, זה חתום על ידך

ת.כן, זו העדות שרשמתי ברוסית וזה התרגום שעשיתי

ש.כשאתה גבית ממנו הודעות, באיזה שפה רשמת את ההודעות

ת.ההודעות נרשמו בשפה הרוסית ולאחר מכן אני תרגמתי אותן לשפה העברית

הודעה מיום 11/12/06 מוגשת ומסומנת ת/159 (הנוסח העברי והנוסח ברוסית)

ש.מה היו הנסיבות שבהן הוחלט לגבות את ההודעה הזו באזהרה

ת.זו הודעה באזהרה

ש.למה הוא נחקר באותו יום 11/12/06, מה קרה לפני כן

ת.לפני כן נחקר הנאשם על ידי חוקר אחר שלא באזהרה, מה שקרה אחרי החקירה הזו, רפ"ק יורם אזולאי סיפר לי שהוא שוחח עם הנאשם ונמסר לו על ידי הנאשם לגבי זריקת מכנסי עבודה שבהם עבד באותו יום, דבר שנראה מחשיד, חוץ מזה, ידענו שאחרי שנמסר שכלי עבודה ובגדים אחרים של הנאשם נמצאים אצל מעביד אחר שלו, שהוא ראובן ג'נח, שנתפסו אח"כ בכתובת הזו אצל המעביד ראובן, החלטנו שהנאשם יחקר באזהרה למרות שהחשד היה עדין זהיר אבל בכל מקרה הצדיק חקירתו באזהרה ובעקבות ההתפתחות הזו, הוחלט לבצע לנאשם בדיקה מסוימת למחרת שנעשתה בתחנת זבולון שאני לא יכול לפרט אותה

ש.החקירה הזו הייתה מוקלטת או כתובה

ת.החקירה הזו לא הוקלטה, נחקרו גם אנשים אחרים באותו שלב של חקירה באזהרה ביניהם גם אחרים שהחקירה שלהם לא הוקלטה, זה היה שלב ראשוני והחקירה שלהם וגם החקירה הזו של הנאשם נועדה לקבל אינדיקציות ראשוניות וגם קבענו את הפעולה כמו שאמרתי כדי לקבל אינדיקציות נוספות על החשד נגדו. לאחר החקירה הוא שוחרר למעצר בית מלא, לתקופה של 5 ימים והבדיקה נקבעה לו למחרת

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש את כתב הערובה של הנאשם מיום 11/12/06.

 

העד ממשיך:

ת.כן זה כתב הערובה והשחרור שאני ערכתי

כתב הערובה מוגש ומסומן ת/160

ש.למה כתוב מספר פיקטיבי על מספר הדרכון של הנאשם

ת.היות והנאשם הוא לא אזרח ישראל ולא ניתן להזין מספר ת.ז. במחשב הישראלי, המערכת נותנת מספר רץ מערכתי, מספר פיקטיבי וככה אפשר להזין את המערכת

ש.איך הייתה האווירה מבחינת הנאשם, איך הייתה התנהגותו

ת.אני זימנתי את הנאשם בטלפון להגיע לתחנה, לפני שהוא נכנס לחקירה הוא המתין מספר דקות לפני שהוא נכנס למשרד, ראיתי שהוא מתוח, קצת עצבני אבל בחקירה עצמה התנהגותו הייתה קורקטית וענה באופן ענייני לשאלות

ש.איך הייתה התנהגותך כלפיו בחקירה הזו

ת.התנהגות קורקטית, החקירה התנהלה באווירה שקטה, עניינת, נשאל שאלות וענה עליהן, בחקירה הזו עסקתי בבדיקה ראשונית של לוח הזמנים של הנאשם בבית הספר, מתי הגיע, מתי עזב, את מי ראה, איפה עבד וכפי שאמרתי, הוא שוחרר בערובה ונמסר לו שלמחרת עליו להתייצב כדי לנסוע לבדיקה המדוברת

ש.והוא התייצב למחרת כפי שנדרש

ת.התייצב והביא איתו מהבית חולצה

ש.למה הוא הביא את החולצה

ת.כי הוא טען שהחולצה שלבש ביום האירוע, לקח הביתה לכביסה, אני ביקשתי שיביא את החולצה כדי שנתפוס ונבדוק אותה ואכן כך עשה

ש.אתה רשמת זכ"ד על התפיסה

ת.כן, זה זכ"ד שרשמתי בקשר לתפיסת החולצה

הזכ"ד מוגש ומסומן ת/161

ש.בהמשך לדברים ולאחר הבדיקה, הנאשם נחקר פעם נוספת, שוב באזהרה, זו חקירה שאתה נכחת והשתתפת בה, ב – 12/12/06, אני מציגה לך  - מוגשת ומסומנת ת/162זו ההודעה הכתובה בעברית וברוסית יחד, דיסק של החקירה הזו בוידיאו ובאודיו – הדיסק מוגש ומסומן

ת/163, תמליל של החקירה (המקור הוא על קלטות וידיאו שזה 4 הקלטות, הדיסק כולל את כל 4 הקלטות והתמליל מחולק לפי הקלטות – מוגש ומסומן ת/164 (1-4) ת/164 א', ת/164 ב', ת/164 ג', ת/164 ד'.

 

עו"ד ענבר:  מוגש גם בהסכמה דו"ח מ"ט מספרו 160/06 מוגש ומסומן ת/165, מוסכם כי הסניגור יוכל לחקור את האיש הטכני היה וימצא לכך מקום.

בתמליל מזוהים החוקר והנחקר ויש חוקר נוסף בשם יוסי זמואלסון שמופיע כחוקר א' בתמליל ולא מזוהה, העד מופיע כחוקר ג' והנאשם הוא ב'.

 

העד ממשיך:

ש.במהלך החקירה הזו, איך זה התחלק, יש כאן שני חוקרים, חקרתם יחד, לחוד, איך זה היה

ת.בחקירה הזו בהחלט נכחנו אני והחוקר יוסי זמואלסון כאשר החקירה התנהלה בשתי שיטות, התנהלה בשיטה של תשאול שבוצע על ידי ויוסי זמואלסון כאשר שנינו נוכחים ביחד ולסירוגין או שיוסי מדבר איתו או שאני מדבר איתו ובשלב הסופי של החקירה רשמתי את השאלות שנשאלו בתשאול ורשמתי גם את התשובות כאשר כל החקירה כולל שני החלקים שלה, הוקלטה

ש.לאורך כל החקירה אתם שניכם הייתם

ת.לא, לסירוגין, או אני נמצא או יוסי נמצא והיו קטעים ששנינו נמצאים אבל רק אחד מדבר עם הנאשם

ש.אתה ציינת שרישום ההודעה נעשה בסוף התשאול, השעה שציינת פה על ההודעה הכתובה

ת.זו שעת תחילת רישום ההודעה

ש.ואתה יודע באיזה שעה בערך התחילה החקירה, כמה זמן היא נמשכה

ת.החלה בסביבות 18:00, 18:00 ו...,כמה דקות

ש.ההודעה הכתובה גם בחקירה הזו וגם בשאר החקירות מייצגת בצורה מלאה או בצורה חלקית את מה שנאמר בחדר בזמן התשאול

ת.למעשה כל החקירה הייתה מוקלטת, מה שמייצג הכי מדויק והכי מלא בחקירה זה ההקלטה עצמה שנעשתה

ש.אפשר לראות שהתמלילים הם הרבה יותר ארוכים מההודעות הרשומות, מה מייצגות ההודעות הרשומות

ת.בהודעות הרשומות נשאלו שאלות שלפני כן נשאלו בתשאול ונרשמו תשובות הנאשם, וכמו שאמרתי שני חלקי החקירה, שניהם הוקלטו

ש.ואתה החתמת את הנאשם על האזהרה

ת.נהגתי לרשום אזהרה כדין בתחילת החקירה, לפני החקירה, גם כאשר אחרי האזהרה לא כתבתי אלא המשכתי בתשאול ואחרי שהנאשם היה חותם על האזהרה המשכתי בחקירה ולפעמים הייתי עושה אזהרה בעל פה לפני תחילת התשאול ובשלב רישום ההודעה הייתי רושם את האזהרה פעם נוספת והנאשם היה חותם והייתי רושם שאלות ותשובות

ש.בחקירה הזו ובעוד מספר חקירות, מבחינת הנאשם מה הייתה עמדתו בענין הרצח

ת.הנאשם הכחיש בכל תוקף את החשדות נגדו, כל מעורבות ברצח, נשאל שאלות נוספות בקשר ללוח זמנים, בקשר לסתירות שכבר בשלב הזה הופיעו בין גרסאותיו שמסר ועדים של אנשים אחרים, עומת לגבי הסתירות האלה, נתן תשובות לגבי השאלות והאלה ובשלב הזה למעשה הייתה הכחשה טוטאלית, הוא גם נשאל בחקירה זו בין היתר באופן כללי ובמרומז, האם הוא יכול לאפשר הימצאות של סימני דם כלשהם שהם לא שלו על הבגדים שלו, על הכלים שלו, שלל את האפשרות הזו וזה למעשה פחות או יותר התוכן של החקירה

ש.מה עשיתם עם הנאשם, מה נעשה איתו בסוף החקירה

ת.היות והנאשם נחקר לאחר הבדיקה שנעשתה לו באותו יום ותוצאות הבדיקה חיזקו מאוד את החשד שלנו נגדו, חיזקו והעמיקו, וגם התשובות שנתן לשאלות בחקירה גם חיזקו את החשד, הנאשם נעצר ונכלא

ש.אני מציגה לך את הדו"ח קצין ממונה

ת.כן, זה הדו"ח כליאה שאני רשמתי

מוגש ומסומן ת/166

ש.באיזה שפה אתה ראיינת אותו לצורך הכליאה

ת.בשפה הרוסית

ש.החקירה הזו שדיברנו עליה מ – 12/12/06 שנחקר על ידי יוסי ועל ידך, באיזו שפה הוא נחקר

ת.שנינו דוברי השפה הרוסית והוא נחקר בשפה הרוסית בלבד

ש.אני עוברת איתך לחקירה הבאה שבה אתה השתתפת שהיא ב – 14/12/06 – יומיים לאחר מכן, אני מציגה לך את ההודעה שגבית ממנו ב – 14/12/06 בעברית וברוסית

ת.כן

ההודעה (בעברית וברוסית) מוגשת ומסומנת ת/167

ש.אני מבקשת להגיש דיסק מ"ט 164/06 שמתייחס לחקירה הזו – מוגש ומסומן ת/168, תמליל של החקירה שכולל 2 קלטות – מוגש ומסומן ת/169 א' ו  - ת/169 ב', דו"ח מ"ט שמתייחס לחקירה – מוגש ומסומן ת/170

אני מציגה לך 3 רישומים בכתב יד שנערכו במהלך החקירה הזו על ידי הנאשם ואת התרגום שלהם לעברית על ידך – הדו"ח מיום 14/12/06 בעיפרון (3 עמודים) מוגש ומסומן ת/171 בשפה הרוסית, הנוסח בעברית עם שרטוטים משולבים עברית ורוסית – מוגש ומסומן ת/172

מי חקר אותו בחקירה הזו

ת.אני חקרתי אותו

ש.באיזו שפה

ת.ברוסית

ש.במהלך החקירה, הנאשם נראה יושב ועורך איזה שהוא תרשים ואתה בהמשך תפסת את התרשים, אני מפנה אותך למסמך שמסומן על ידיך א.ס.2, תספר לנו על כך

ת.היות והסתמנו סתירות בגרסאות של הנאשם, בעדויות שנמסרו בשלב זה של החקירה מבחינת לוח זמנים ומקומות שהיה בבית הספר, התבקש הנאשם לרשום רשימה של לוח זמנים והמקומות האלה מעצמו וזה מה שהוא עשה לפני החקירה

ש.בחדר החקירות

ת.כן, בחדר החקירות ובמהלך החקירה תפסתי ממנו את הרשימה הזו וגם הוא צייר סקיצה וסקיצה נוספת

ש.בפתח החקירה הזו הוא ישב וכתב את לוח הזמנים, בהמשך ערך סקיצה נוספת שמסומנת א.ס.1 עם ציורים והנושא הזה עולה בשאלות שהוא נשאל ואני מפנה אותך להודעה עצמה, יש כאן משהו שעולה בתחילת החקירה, זה מופיע כשאלה שניה שאתה שואל אותו ואתה שואל אותו אם יש משהו שהוא רוצה להוסיף, בחקירה הזו השאלה והרישום של ההודעה באיזה שלב של החקירה זה נעשה

ת.לאחר שצייר את הסקיצה האחרת, הרשימה (ת/172), חתם על האזהרה ופניתי אליו בשאלה

ש.השעה של תחילת החקירה הכתובה כאן היא כמו בתחילת החקירה הקודמת

ת.למיטב זכרוני מיד עם תחילת החקירה נרשמה ההודעה הכתובה

ש.אתה שואל אותו והוא ישר הדבר הראשון שהוא מספר לך שהוא ראה דם במקום מסוים בשירותי הבנים בתא הראשון מהדלת ואז הוא גם התבקש לצייר

ת.השוני בחקירה הזו מהחקירה הקודמת שבחקירה הזו כבר בפתיחה בשאלה אם יש לו משהו להוסיף, ישר הנאשם אמר שראה סימני דם בשירותי בנים למטה, דבר שלא סיפר לפני כן כשזו למעשה כבר חקירה 5 מתחילת החקירות שלו ושלישית באזהרה

ש.בין החקירה שחקרת אותו ב – 12/12/06 לבין 14/12/06 הוא נחקר פעם נוספת על ידך

ת.לא נחקר על ידי

ש.והוא נחקר על ידי אחרים

ת.לא זוכר

ש.מה בדיוק הוא לא סיפר עד אז, מה הוא חידש לכם

ת.ידעתי מחקירות קודמות, לא זכור לי באיזה בדיוק, אבל מחקירות קודמות הוא סיפר באופן כללי ש – 10 ימים לפני הרצח, ראה סימני דם זעירים בשירותי בנים, לא קשר בין סימני הדם האלה ליום האירוע, דיבר על 10 ימים לפני הרצח

ש.בחקירה הזו מתי הוא אמר על סימני הדם

ת.בחקירה הזו, כאשר נשאל אם יש לו מה להוסיף, אמר ישר שראה סימני דם בשירותי בנים ביום הרצח והתבקש לערוך סקיצה

ש.ואז מה בעצם הוא מצייר בסקיצה

ת.כאן בסקיצה הוא מצייר שירותי בנים כאשר התא, צריך לראות את זה בצורה שהניאגרה והאסלות הן כלפינו, בתא הראשון מימין כשהחץ מוביל אליו, זה חץ שכביכול מסמן מסלול כניסה לתוך התא, יש שתי נקודות ליד הדלת כביכול של התא, על הרצפה ושלוש טיפות שמסמנות טיפות דם בתוך התא של השירותים על הרצפה (עמ' 3 ב – ת/172), כתוב כאן על ידי הנאשם: "טיפות דם בשירותים"

ש.מה זה בחלק התחתון של אותו מסמך

ת.זה למעשה גם סקיצה של שירותי בנים

לשאלת בית המשפט בדבר התרגום לפיו מצוין: "טיפות דם גם בשירותים" משיב העד: התרגום ברוסית יכול להיות טיפות דם גם בשירותים או ו - השירותים 

ש.באותו ציור הוא גם צייר משהו שאתה תרגמת: "כיורים, מילאתי מים" למה זה קשור

ת.כאן מצייר הנאשם כיורים והוא מצייר באיקסים שני כיורים שלמיטב זכרונו הוא מתעד שהוא מילא מים בהם

ש.למה זה מתקשר

ת.זה להכנת דבק לגרסתו

ש.ואיך זה קשור לדם

ת.מסר לנו הנאשם שאת הדם הוא ראה כשנכנס לשירותי בנים כדי למלא מים לצורך הכנת דבק וזה לגרסתו מתייחס ליום הרצח כמו שאמרתי בין השעה 14:00 – 14:30 כפי שמסר

ש.מה יש בחצי השני של אותו דף

ת.בחצי השני של אותו דף זה ציור בהגדלה כביכול של אותו התא הספציפי שמצויירת כאן אסלה, כתוב מלמעלה "ניאגרה", כתוב ליד החץ באסלה "היה נייר טואלט ללא הדם", מצוייר איפה שיש ספרות 4 ו – 5 יש ציור של עיגולים וכתוב "4-5 חתיכות נייר טואלט", כתוב מתחת לאסלה: "על רגל האסלה הייתה טיפת דם עם נזילה" והטיפה הזו מצויירת, כתוב בצד שמאל ליד זה: "נייר טואלט, יתכן והיו מריחות דם על הפלסטיק" ובחלק התחתון של הסקיצה מצויירת דלת כתוב: "דלת"

ש.אתה אמרת קודם שיצאת עם העד ויקטור שהצביע לך איפה הוא ראה דם בשירותי הבנים, האם אלה אותם תאי שירותים

ת.אלה לא אותם תאים, הנאשם הצביע על התא הראשון מימין וויקטור הצביע על התא השני מימין

ש.מה בעצם הייתה הרלוונטיות, מה הנאשם הסביר בזה שהוא ראה את הדם, למה זה התייחס בחקירתו

ת.קודם כל זה הפתיע אותי אישית כשקיבלתי תגובה כזו, כי פתאום לראשונה הוא מספר שביום הרצח הוא ראה דם והנאשם נותן את ההסבר הזה כאשר נשאל לפני כן, בחקירה קודמת, באופן מרומז כמו שאמרתי האם יכול להיות שעל בגדיו או כליו ימצא דם שלא שלו ובהמשך החקירה הזו הנאשם מפתח את הסוגיה וכך מסביר שיכול להיות שימצא דם שלא שלו על הבגדים שלו

ש.כשאתה שאלת אותו על כך בחקירה הראשונה מה הוא ענה לך

ת.בחקירה הראשונה כששאלתי אותו האם יכול להיות שימצא דם על הבגדים שלך או על הכלים שלך והתשובה הייתה שלילית, לא השאיר שום אפשרות שדבר זה יקרה ובחקירה הזו, אכן מאפשר הנאשם שכן זה יכול להיות

ש.איך, באיזה אופן

ת.היות והוא מספר על טיפות דם שראה בשירותי בנים ולאחר מכן, טוען שאם כך והרי נכנס לשירותים, אז יתכן ודרך בנעליו על טיפות הדם, כשנשאל באיזה מקומות עוד יכול להימצא דם שלא שלו, אמר שיכול להיות שזה ימצא גם על החולצה, אפילו הצביע על החלק של החולצה וגם אמר שאפילו יכול להיות על להב הסכין, לפני שאמר שיכול להיות שיהיה דם על להב הסכין, אמר באופן כללי, יכול להיות שהדם ימצא על סכין יפנית איתה עבדתי באותו יום אבל רק על הכפתור של הסכין כי לחצתי על הכפתור כדי לשלוף את הלהב כי אני עובד איתה, אח"כ חשב ואמר, יכול להיות שזה יהיה גם על הלהב, הטענה הייתה בלתי סבירה בעיני, מאוד מחשידה, כאשר התבקש הנאשם להסביר את הטענות האלה, אמר שאם היה דם בשירותים ודרכתי, יכול להיות שהיה דם גם על ידית הדלת ונגעתי בידית, ויכול להיות שהעתקתי את הדם על עצמי וגם המשכתי לעבוד ונגעתי גם בלהב, טען שגם החליף את להב הסכין בהמשך ושם להב חדשה ואז אמר שיכול להיות שגם על הלהב החדשה יש דם

ש.כל הנושא הזה של דם על הידית, הוא זכר שהיה דם על הידית, הוא צייר דם על הידית או שזו היפותזה שהוא העלה

ת.הוא לא צייר שום דם על הידית או על הכלים, הוא אמר את זה באופן ספונטני כשנשאל את השאלה

ש.חוץ מהחולצה והסכין, הוא אמר עוד מקומות שיכול להימצא דם

ת.על הנעליים

ש.אתה שאלת אותו האם יכול להיות דם על הסכין, מי העלה את המילה סכין

ת.לא, אמרתי, הוא נשאל באופן כללי ומרומז האם יכול להיות דם על הבגדים שלך או על הכלים שלך בלי לפרט ואלה התשובות שנתן

ש.מבחינת כמות הדם שאליה התייחס, מה אתה הבנת

ת.אני אמרתי שהטענה בלתי סבירה גם בגלל המקומות שבהם הוא ציין שכביכול נמצא הדם, וגם בהתייחס לכמות הדם שטען כי אם לפני 10 ימים טען שראה טיפות זעירות, כיצד מאפשר העתקה כזו של דם גם על הבגדים, גם על הסכין שכביכול מדובר בכמות מסיבית של הדם שיש בשירותים ואז נשאל את השאלה איך הוא מסביר זאת ותשובה משכנעת לא נתן

ש.הנאשם ערך סקיצה נוספת שמסומנת א.ס. 3, מה הנסיבות של זה

ת.כן, כאן רושם הנאשם באופן כרונולוגי את לוח הזמנים שלו והפעולות שביצע בבית הספר

(ת/172 עמ' 1), זה בהמשך החקירה

ש.בנוסף לרישום שעשה בהתחלה לפני תחילת החקירה, נעשה רישום במהלך החקירה עצמה

ת.תוך כדי החקירה ליד הנאשם היו ניירות ועט ועיפרון ופשוט הוא ישב עם עצמו וכתב, ניתנה לו האפשרות

ש.כשהיו לנאשם כל מיני התלבטויות בנוגע לזמנים, מה בדיוק עשה, איך אפשרת לו להתמודד עם ההתלבטויות שלו

ת.הנאשם ביקש לשבת ולשחזר דברים בראש, לזכור בפרטים וניתנה לו האפשרות הזו גם מבחינת הזמן וגם מבחינת האמצעים

ש.אני עוברת איתך ליום למחרת 15/12/06, התקיימה חקירה של הנאשם ע"י חוקרים אחרים, החלק שלך בחקירה הוא חלק קצר כשנכנסת במהלך החקירה, אני מגישה את החקירה הזו, דיסק מ"ט 167/06 – מוגש ומסומן ת/173, תמלילים של החקירה הזו – מוגש ומסומן ת/174 א'

ו – ת/174 ב' , שתי קלטות ודו"ח מ"ט – מוגשות ומסומנות ת/175

ש.אני מפנה אותך ספציפית לקטע שאתה היית מעורב, זה מופיע בתמליל של הקלטת הראשונה (ת/174 א' עמ' 44-46) ואתה מסומן כ - ח.3, תתייחס לקטע שלך, בשביל מה נכנסת ומה קורה בקטע הזה

ת.ידעתי שמתבצעת החקירה המדוברת שלא נכחתי בה מההתחלה, החלטתי להיכנס כדי לתת דחיפה, לקדם את החקירה בנקודה מסויימת וכניסתי שלא הייתה מסוכמת עם החוקרים, שאני החלטתי לעשות זאת, לא זכור לי אם צפיתי בחקירה, אבל ידעתי שהיא מתבצעת, נכנסתי למשרד, הצטרפתי לצוות ופניתי לנאשם ואמרתי לו שוב, באופן כללי, שמאז תחילת החקירה הוא נמצא במצב אחר, שכל יום עובדות המעבדות ומה שאנו יודעים היום זה לא מה שידענו אתמול ושלשום, למעשה ביצעתי תרגיל חקירה כדי ליצור אצל הנאשם הבנה לגבי מצב החקירה ומצב צבירת הראיות כנגדות כדי שזה ישכנע אותו למסור גרסת אמת, כשזה ידוע לי שה תרגיל חקירה לגיטימי ומעוגן בפסיקה

ש.העובדה הזו שאמרת לו שהייתה התקדמות במעבדות, היה דבר כזה

ת.בשלב זה לא הייתה שום התקדמות במעבדות אך היות והיה צורך לקדם את החקירה מבחינת האינטרקציה עם הנאשם עצמו וליצור דינמיקה בחקירה, זו הייתה החלטה שלי בחקירה להיכנס וליצור את התרגיל

ש.איך זה השפיע על הנאשם

ת.התרגיל אפשר להגיד שלא השפיע על הנאשם, הוא נשאר בהכחשתו ובגרסתו, הוא לא נראה שבור

ש.אח"כ אתה יצאת והחקירה נמשכה בלעדיך

ת.כן

ש.אני מפנה אותך לחקירה הבאה שהתרחשה למחרת היום, ב – 16/12/06 ואני מבקשת להגיש את ההודעה שנגבתה על ידך ב – 16/12/06

ת.כן

ההודעה מוגשת ומסומנת ת/176 (ברוסית ובעברית)

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש את הדיסק, אני מבקשת להעיר שהוידיאו משום מה הופעל רק בחלק האחרון של החקירה, זה מצוין בדו"ח המ"ט, האודיו פעל מתחילת החקירה ולכן אני מגישה דיסק אחד של וידיאו שמתעד את אותו קטע בוידיאו – מוגש ומסומן ת/177 ושני דיסקים של אודיו שתואמים את החלק של החקירה, על הדיסקים יש פתק של העד שהוא ציין מי הנוכחים בחקירות האלה – מוגשים ומסומנים ת/178 ו – ת/179

אני מבקשת להגיש את התמליל המלא מתוך האודיו של הדיסק הזה – מוגש ומסומן ת/180 א'

ו – ת/180 ב'

דו"ח המ"ט מוגש ומוסמן ת/181

 

העד ממשיך:

ש.השמות של החוקרים שהשתתפו בחקירה הזו ציינת בכתב ידך על הדיסקים לאחר שהאזנת לאודיו

ת.כן

 

עו"ד ענבר: אבקש שאשתו של הנאשם תצא מן האולם, אני מבקשת לשאול משהו שיתכן שהיא תהיה מעורבת.

 

העד ממשיך:

ש.באיזו שפה החקירה התנהלה

ת.החקירה התנהלה בשפה הרוסית, היו פרקים קצרים שקשורים לחוקר יעקב מלכה שהם בעברית אבל עם תרגום לרוסית

ש.בשלב מסוים בחקירה הזו, אני מפנה אותך לתמליל – קלטת 2 (ת/180 ב', החל מעמ' 3) יש קטע מסוים, אם אתה יכול להסביר מה קרה כאן, הייתה איזו בקשה של הנאשם, מה היו הנסיבות שלך ואיך הגבת לזה

ת.בשלב הזה הנאשם ביקש להפסיק את החקירה כדי לחשוב, כי לפני כן התחילו הסתבכויות של הנאשם מבחינת לוח הזמנים ומבחינת פרטי לבוש בהם היה בשעות שקדמו לאירוע בבית הספר, הנאשם נתן תשובות שסתרו את העדויות שניתנו על ידי אחרים, הבין שהסתבך בדברים האלה וביקש להפסיק את החקירה ולחזור לתא ליום – יומיים בשביל לחשוב ולשחזר הכל בזיכרון שלו

ש.איך הגבת לזה

ת.אמרתי לו שאם הוא עומד על כך שצריך להפסיק את החקירה הוא יקבל את האפשרות הזו אבל באותו מעמד הסברתי לו שהחקירה נועדה, בין היתר, לברר דברים שיתכן ויכולים להוכיח את חפותו ויש להמשיך בחקירה מטעם זה גם, לאחר הפסקה שהנאשם יצא לשירותים, שתה ואכל משהו צנוע, תפוח, הוא הסכים להמשיך בחקירה, אמר שנרגע ומוכן להמשיך

ש.ובהמשך החקירה איך הוא התנהג

ת.בהמשך החקירה היה רגוע, כבר לא ביקש להפסיק את החקירה, ענה לשאלות באווירה עניינית ובסוף החקירה אפילו התלוצץ איתנו בקשר לאיזה חרב דקורטיבית שהייתה תלויה במשרד ואמר בצחוק איך אתם תולים כאן את החרב ומשאירים אותה במשרד, עושים טעות

ש.בחקירות שאתה חקרת, בשלב ההכחשה, אני רוצה להציג לך בשלב זה את טענות הזוטא של הנאשם בכל הנוגע לחקירות האלה שהוגשו עד עכשיו, אציג לך מה טוען הנאשם ותתייחס אל מה שידוע לך אישית בחקירות שנכחת בהן ומה שידוע לך אישית.

אני מציגה לך כרגע רק בקשר לחקירות האלה בכללי – הנאשם טוען כי מיום 12/12/06, יום מעצרו, נחקר על ידי מספר רב של חוקרים, באופן רציף ובמשך שעות רבות וארוכות, בדורסנות ובאופן משפיל, חקירות שנטו בו מורא ופחד, חקירות בהן עשו שימוש בצעקות רמות והטחת השפלות של מספר חוקרים בצוותא – לגבי משך החקירות, מה היה משך החקירות, שעות רבות, ארוכות, תדירות החקירות

ת.הנאשם נחקר מספר פעמים, אפשר להגיד שנחקר מספר רב של פעמים במהלך החקירה הזו, אף אחת מהחקירות האלה לא ארכה מעבר לכמות שעות סבירה שהיא סבירה במיוחד בחקירה מסוג זה, שעתיים – שלוש – ארבע, החקירה הכי ארוכה ארכה כמדומני 6 שעות

ש.כל כמה זמן הוא נחקר

ת.בד"כ נחקר פעם אחת ביום, כאשר בסוף החקירה פשוט הוא עבר לתא המעצר והיו לו שעות עם עצמו שיכל לנוח, לישון, לאכול, כל ההזדמנויות ניתנו לו

ש.מה לגבי הטענה שהחקירות היו דורסניות ומשפילות ונטעו בו מורא ופחד תוך צעקות רמות והשפלות

ת.אף אחת מהחקירות לא הייתה דורסנית ובמיוחד לא משפילה, אני מדגיש, הנאשם לא הושפל באף אחת מהחקירות שלו, החקירות התנהלו באופן אמוציונלי אך באופן ענייני, אם היו הרמות קול של החוקרים ברגע של הטחת עובדות, ברגע של עימותים כנגד השקרים שנמסרו בחקירה, ידע תמיד לענות באותו טון לחוקרים ועמד באופן איתן על הגרסאות שלו, כך שהושפל – לא.

ש.הוא טוען גם שבמספר רב של חקירות השתתפו מספר חוקרים בצוותא לעיתים אפילו 3 חוקרים בעת ובעונה אחת שהטיחו בו תוך כדי צעקות עובדות ושאלות בשפה העברית, שפה שאינה נשלטת ע"י הנאשם והטילו בו מורא ופחד באופן ישיר ובאופן עקיף, תולדה של האווירה שהשליטו החוקרים כך שהביאו לשלילת רצונו החופשי

ת.היו חקירות שהשתתפו בהם יותר מחוקר אחד, ונכון, היו חקירות שהיו בהם  3 חוקרים בבת אחת, אף פעם לא נשאל על ידי יותר מחוקר אחד, אף פעם לא היה מצב שבו היה לבד ללא חוקר דובר השפה הרוסית, הנאשם שולט בשפה העברית ברמה בסיסית שהייתה מספקת כדי להבין את השאלות שהופנו אליו בשפה העברית, במיוחד דוברי העברית התאימו את הרמה העברית כדי שיבין, הבין וענה לשאלות ומהתשובות שלו לשאלות שנשאלו בעברית, ניתן היה להבין שהוא מבין, באותם מקרים שהוא לא הבין מילה פה ושם תרגמו לו, כמות החוקרים המדוברת, אמרתי 3 חוקרים מקסימום כפי שאני זוכר, היא הייתה מגיעה לכמות הזו כי הייתה בהכרח לכלול חוקר אחד דובר השפה הרוסית

ש.כשאתה השתתפת בחקירות כמה חוקרים היו

ת.רוב הזמן היו 1 או 2 חוקרים

ש.היה מצב שהחוקרים כולם צעקו וכולם דיברו רק עברית

ת.לא

ש.כשאתה חקרת אותו או חוקרי דוברי רוסית, באיזה שפה הם דיברו איתו

ת.ברוסית

ש.מבחינת האווירה בחדר החקירות, איך אתה מתאר את האווירה הזו, הייתה לוחצת, איך היא הייתה

ת.למרות העובדה שמדובר בחקירת מקרה רצח מצמרר, ידענו שבפנינו חקירה ארוכה וצריך לשמור על אווירה מסויימת שתאפשר להמשיך אותה ולכן האווירה תמיד הייתה ענינינת, וכשאני אומר עניינית אני אומר שנשאלו שאלות והתקבלו תשובות, תמיד ניתן זמן לחשוב, גם בלי שביקש, תמיד ניתנה אפשרות כזו, ניתנו לו הפסקות במהלך החקירות, הובא לו אוכל לחדר החקירות, עישן גם במהלך החקירה, הביאו לו סיגריות, אם היה פותח בשיחות חולין כדי לגרום לעצמו הפסקה כלשהי, גם זה אפשרנו לו

ש.היו ביניכם איזה יחסים, שיחות חולין, איזה מערכת יחסים נוצרה ביניכם

ת.היו יחסים קורקטיים של חוקר – נחקר, לא מעבר לזה, האווירה הייתה כפי שתיארתי אותה

ש.הוא הרשה לעצמו לפנות אליכם אם רצה משהו או שפחד

ת.הוא פנה אלינו מדי פעם כשביקש לעשות הפסקה, לצאת, לחזור, הכל אפשרנו לו

ש.הוא טען שהחקירות האלה גרמו לשבירת רוחו ולשלילת רצונו החופשי, איך התרשמת מ"שבירת רוחו" ושלילת רצונו החופשי

ת.אני כבר אמרתי שהתרשמתי במהלך כל הזמן שהנאשם נחקר, התרשמתי ממנו כאדם חזק שלא נשבר לכל אורך החקירה, מההתחלה ועד הסוף ולא נשבר ופעל משיקולי כדאיות, אם עשה מהלך כזה או אחר הוא עשה מה שכדאי לו, בשום שלב של החקירה לא ראיתי סממנים כלשהם של שבירת רוחו וגם החקירה עצמה בלי להתייחס לאיך הוא אישית לחקירה ואני יודע מאחר ואני ניהלתי אותה, החקירה עצמה במהלך כל החקירה לא נשללה ממנו זכות הבחירה לומר או לא לומר דברים מסוימים במהלך החקירה. לפני כל חקירה הוזהר כדין והוסברו לו זכויותיו וכל מה שאמר בחקירה או לא אמר בחקירה הזו, עשה מבחירתו האישית

ש.הנאשם טוען עוד שבמהלך אותן חקירות דורסניות שלו כמפורט לעיל, הוטחו לעברו עובדות ונתונים בהם הזינו אותו החוקרים בקשר לרצח, מה אתה יודע על כך

ת.במהלך החקירה בחלק הסופי של החקירה למעשה, אכן נשמע מפיו של הנאשם שאנחנו הזנו אותו כביכול בכל מיני פרטים, כולל פרטים מוכמנים בחקירה, דבר שהוא לא נכון לחלוטין, בשום שלב לא הוזן ולא יכול היה להיות מוזן כי זה לא מקצועי ולא יכולנו לאפשר לעצמנו התנהגות שכזו, לפחות מההיבט הזה, לא נאמרו לו פרטים מוכמנים בחקירה, לא הגבנו בצורה שכזו שהוא היה יכול להסיק שיש פרטים מוכמנים כפי שהוא טען, ידוע לי שבאחת החקירות המסכמות אמר הנאשם שהוא למד מתנועות העיניים שלי לגבי התא בו בוצע הרצח, דבר שהוא משולל כל הגיון לחלוטין

ש.האם היה איזה שהוא מצב שאתם שוחחתם ביניכם אודות החקירה או אודות פרטים מוכמנים בעברית מתוך סברה שהנאשם אינו יכול להבין מה שאתם אומרים ולכן לא הקפדתם לא לדבר ביניכם על פרטים הנוגעים לחקירה

ת.קודם כל זה לא היה, ובית – גם לא יכולנו לעשות את זה כי ידענו שהוא מבין עברית ברמה הבסיסית שמאפשרת להבין דברים

ש.הוא טוען בנוסף לזה שמעבר למכבש הלחצים הפסיכולוגיים שאתם הפעלתם עליו כל יום במשך שעות רבות וארוכות, הוא לא אכל דבר למעט מספר תפוחי עץ ולא עצם עין עובר לחקירותיו הארוכות והדורסניות ועייפותו הפיזית והנפשית ששברו את רוחו והפכו אותו לחומר ביד היוצר באופן שהיה נכון לרצות את החוקרים ובלבד שיעזבו אותו לנפשו ויאפשרו לו מנוחה נפשית ופיזית,

לגבי אוכל מה היה

ת.לגבי אוכל, תמיד סופק לו אוכל, בחר לאכול פריט כזה או אחר, תפוחים זו הייתה הבחירה שלו, מה עשה עם האוכל שסיפקו לו בתא המעצר ניתן לראות בצילומים מתא המעצר שלו, כי כל השהייה שלו מתועדת

ש.לגבי החקירות

ת.כל החקירות התנהלו בשעות העבודה, תמיד עם הפסקות, אמרתי שהחקירה הכי ארוכה הייתה 6 שעות, תמיד אחרי החקירה הוחזר לתא וניתן גם ללמוד על השינה או אי השינה שלו מהצילומים שלו בתא המעצר

ש.האם זכור לך ביום לפני היום שהוא מודה, מה קורה איתו, ב – 16/12/06 חקרת אותו, מה היה ב – 17/12

ת.אני יודע שיום לפני ההודיה הוא לא נחקר בכלל, היה בתא המעצר כשניתנה לו ההזדמנות מעבר לנדרש לנוח, להיות עם עצמו, להתכונן

ש.לענין הטענה הזו שכל העייפות והרעב שללו את רצונו החופשי, הפכו אותו לחומר ביד היוצר, שכל דבר שכיוונתם היה מוכן לדבר

ת.אני יכול להגיד שבשום שלב הנאשם לא היה חומר ביד היוצר להפך, הנאשם ניסה להפוך את החוקרים לחומר בידיו, התרשמתי ממנו כפי שציינתי כבר שמדובר באדם חזק, קר ושקול, עם מחשבה צלולה, עם יכולת אנליטית טובה

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להסתייג מהתרשמות העד, לא מדובר בעד מומחה.

 

עו"ד ענבר: הנאשם טען טענות ולכן העד התבקש להתייחס מהתרשמותו האישית.

 

החלטה

 

ככל שהדברים נוגעים לעובדות הנוגעות לנאשם והתרשמות החוקר ממנו, הרי הדברים יכולים להתקבל באשר לניתוח אנליטי וכו', הרי שהצדק עם הסניגור.

 

ניתנה היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

העד ממשיך:

ש.טוען הנאשם עוד כי בורותו בשפה העברית יש בה ככזו לפסול אותו כמו למשל שלא ידע על הזכות להיוועץ עם עו"ד, באיזו שפה הוסברו לו הזכויות שלו

ת.כפי שאמרתי,  לפני כל חקירה הוזהר כדין ברוסית, הן בעל פה והן תוך רישום האזהרה והוא חתם עליה וכבר בהארכת המעצר הראשונה היה מיוצג ע"י עו"ד

ש.וגם הלאה היה מיוצג

ת.מנקודה זו והלאה היה מיוצג באופן רציף

ש.טענה נוספת שהנאשם טוען שהחוקרים לא חדלו מלהטעות אותו במזיד תוך שהם מלעיטים אותו בנתונים שקריים לפיהם התקבלו נתונים מהמעבדה המצביעים על אשמתו וכן ראיות הקושרות אותו לרצח ומכאן שכל הכחשה מצידו רק תרע את מצבו בעוד הודאה מצידו, תעזור לו, האם היה מצב שאתם נתתם לו נתונים לא נכונים

ת.כפי שאמרתי גם לפני כן, בוצעו תרגילי חקירה ולמעשה אפשר להגיד שזה אותו תרגיל חקירה שחזר על עצמו מספר פעמים כשבאופן מרומז וכללי מבלי לנקוב פרטים מסוימים, נאמר לחשוד שהבדיקות במעבדות מתקדמות ושאנחנו כל יום שעובר בחקירה הזו יודעים יותר ממה שידענו קודם, התרגיל הזה נעשה מספר פעמים, ידוע לי שהתרגיל נעשה גם על ידי חוקרים אחרים אבל לא בנוכחותי, כשאני עשיתי את התרגיל זה נעשה באופן כללי ובמרומז

ש.הוצגו לו מסמכים או תוצאות פיקטביות שנעשו על חפץ כזה או אחר

ת.לא, מדובר רק באופן כללי

ש.יש כאן טענה נוספת, עדויות הקושרות אותו לרצח, מה יש לך להגיד בענין זה, הוא טוען שאתם נתתם לו נתונים שקריים ועדויות הקושרות אותו לרצח

ת.נטען במהלך החקירה עם הנאשם לגבי עדויות שנמסרו שמחשידות אותו בביצוע הרצח, כאן כבר לא מדובר בתרגיל חקירה אלא לגבי עדויות, מספר עדויות שנמסרו בתיק לפיהן תואר אדם שדומה מאוד לנאשם, שמסתובב בשטח בית הספר בהתנהגות מחשידה, נמצאו בתיק מספר עדויות כאלה, העדויות האלה גם מתייחסות לשעות ולמקומות אותם פקד ואמרנו לנאשם שיש בתיק את העדויות האלה וביקשנו שיתייחס לזה

ש.טענתו היא שבעקבות אותם נתונים שנתתם לו שחלקם כמו שאתה מאשר לא היו נכונים, זה גרם לזה שהוא הגיע למסקנה שאם הוא יכחיש זה יחמיר את מצבו ואם הוא יודה זה יקל במצבו ובכך גרמתם לו להודות בצורה לא תקינה

ת.אכן דובר עם הנאשם במהלך החקירה, כמו שאמרתי, באופן אמוציונלי, פנינו לליבו ואמרנו לו שיותר טוב לו להתנקות ולפרוק מעצמו ולהוריד מעצמו ובמצב כזה מצבו יהיה יותר טוב, גם מבחינה נפשית שלו, בשלב מסוים, להתרשמותי, אכן הנאשם חשב בצורה כזו

ש.האם לפי מה שאתה מבין ההטעיה שלכם שברה אותו במובן זה שהוא הבין שאין לו ברירה אלא להודות כיוון שהטעיתם אותו ולכן הוא הגיע למסקנה שהוא חייב להודות בתיק

 

עו"ד שפיגל: מדובר בנושא של מומחיות.

 

עו"ד ענבר: הגורם הראשון שמוסמך וחייב להגיב לטענות זוטא שמופנות כלפי צוות החקירה הם החוקרים והעדות שלהם איננה נמסרת כמומחים לזה באיזה מצבים אדם נשבר אלא לסיטואציה הספציפית שהייתה בפניהם ולחומר חקירה ספציפי על מה שהם מעידים.

ה"שבירה" שבאה היא בהתאם לעובדות.

 

החלטה

 

העד ישיב באשר לעובדות האם גרם להטעיית הנאשם וגרם לכך שיבין שאין לו ברירה ולא אחרת.

 

ניתנה היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

עו"ד ענבר: אני מנסחת את השאלה אחרת.

 

העד ממשיך:

ש.האם אותם תרגילי חקירה שאתה העדת עליהם, גרמו לשבירתו של הנאשם

ת.קודם כל, מבחינת האינדיקציות ההתנהגותיות של הנחקר, לא ראיתי שהוא נשבר מהתרגיל, דבר שני, מהעובדות, הרי באותה תקופה היה מיוצג ע"י עו"ד ומשלב ההודיה של הנאשם, ידוע לנו משיחותיו עם המדובב שישב איתו שהוא אמר למדוברר שהעו"ד הודיע לו שאין בידי צוות החקירה כל ראיה כנגדו והוא מבין שכל זה שטויות ולכן אין בזה כדי לשבור את רוחו

ש.כשאתה הצגת לו את אותן טענות, היה לו הסבר איך יש ממצאים ביולוגים, מה ההסבר שהוא נתן

ת.ההסבר הפורנזי שהוא ניסה לספק זה שהוא היה בשירותי בנים ששם היו כתמי דם שהוא תיאר אותם ככתמי דם וכמו שהעדתי קודם לענין זה

ש.אני עוברת איתך לשלב הבא של החקירה, הפעם הבאה שאתה נפגש עם הנאשם, חוקר את הנאשם זה ב – 18/12/06 בשעות הערב, חקירה בתחנת ירדן, אני מציגה לך את החקירה הזו, את ההודעה  - מוגשת ומסומנת ת/182 (חקירה מיום 18/12/06 שעה 21:10) ואני מגישה את הדיסק של החקירה הזו מ"ט 171/06 – מוגש ומסומן ת/183 ותמליל של החקירה של הדיסק – מוגש ומסומן ת/184 ודו"ח מ"ט – מוגש ומסומן ת/185

 

עו"ד שפיגל: תמלילים שנעשו משלב זה והלאה שלא ע"י החברה המתמללת, הסכמתי הנה כפוף לכך שהתמלול אכן מדוייק.

 

העד ממשיך:

ש.החקירה הזו מה היה הרקע לחקירה הזו, לפי מה שאתה יודע

ת.בחקירה הזו דווחתי שחלה התפתחות מסויימת שנבעה משהייה משותפת של הנאשם עם המדובב בתא, נודע לי שהנאשם נלקח לבדיקה פסיכיאטרית לכן נסעתי לתחנת ירדן בראש פינה, הוצאתי את המדובב, שוחחתי איתו, גביתי את הודעתו, בה סופר על כך שסיפר הנאשם למדובב לראשונה שהוא מאפשר שהיה במצב של בלק אאוט, ועשה את טעות חייו ורצח את הילדה וסיפר שלפני 8 שנים באוקראינה היה לו סיפור עם אחיו הקטן שהרביץ לו מכות ולא זכר אחרי זה, כמו שאמרתי, הנאשם נלקח לבדיקה פסיכיאטרית כי המדובב דיווח על כך לשוטר ושוטר החליט ליזום את הבדיקה ואני אחרי שגביתי את עדות המדובב המתנתי לחזרה של הנאשם מהבדיקה ומיד עם חזרתו מהבדיקה הפסיכיאטרית לקחתי אותו לעדות בתחנת ירדן, בעדות הזו פניתי לנאשם ושאלתי לפשר הבדיקה הזו והאם יש משהו חדש לספר בחקירה, הנאשם בחלק הראשון של החקירה נראה מופנם, מתוח קצת, סיפר לי למעשה את מה שסיפר לי גם המדובב, סיפר שאכן נבדק בבדיקה פסיכיאטרית שהוא חושב שיכול להיות וקרה לו מצב הזה של "בלק אאוט" כך הוא קרה, לו, הורדת מסך שחור והוא היה מסוגל בשלב הזה לרצוח את הילדה ושחשוב לו שבחקירה בבית המשפט ידעו על זה כדי להיות כן עם החוקרים ועם עצמו אבל הוא לא זוכר שרצח ואם זה כן קרה, הוא מבקש שיעזרו לו לזכור אפילו בדרך של רענון זיכרון היפנוטי

ש.איך הגבת לזה

ת.אמרתי לו שהוא צריך לספר את מה שהוא יודע, את מה שקרה ולא לעסוק בספקולציות מה יכול להיות או מה לא יכול להיות, אלא פשוט לספר, ראיתי שבמהלך החקירה הזו אם לתאר את ההרגשה איך שחוקרים מרגישים, עמד לו בגרון לספר משהו אבל הוא ניסה וניסוג, ניסה וניסוג ולמעשה מה שכן סיפר בחקירה זה על האפשרות ההיפותטית הזו שיתכן ועשה טעות ורצח את הילדה במצב של בלק אאוט כי כל שהייתו בארץ מלווה בהשפלות והצקות ע"י תלמידים שמשגעים אותו בבית הספר, שכל הדרך שלו בארץ זו דרך של אי הצלחה שהוא נפל קורבן של חברה מסויימת שזייפה מסמכים ולמעשה זה פחות או יותר תוכן של העדות

ש.באיזה שפה נחקר וכמה חוקרים היו בחקירה הזו

ת.חקרתי אותו לבד בשפה הרוסית

ש.מבחינת אווירה בחקירה, שיטות חקירה, טון דיבור, מה אתה יכול לומר

ת.החקירה הייתה קורקטית, עניינית, ללא הרמות קול, לא מצידי ולא מצידו, כפי שאמרתי בחלק הראשון של החקירה היה מופנים ומתוח, בחלק השני הרגשתי שהוא משתחרר קצת וסיפר מה שסיפר

ש.מה קרה כשרצית לרשום את ההודעה הכתובה

ת.הוא ביקש שלא לרשום ולא לחתום, בסופו של דבר כן רשמתי והוא חתם

ש.בחקירה הזו, היא הייתה מוקלטת כמו כל החקירות האחרות, אתה מבחינתך אמרת לו או שהוא יכול לראות את המצלמה

ת.קודם כל לא אמרתי לו שהחקירה מוקלטת, בתקופה שהוא נחקר בשטח תחנת גולן הוא יכול היה לדעת כי המצלמה הייתה גלויה מולו, בחקירה הזו לא הייתה מצלמה גלויה, הייתה מוסווית

ש.מה קורה לאחר שהוא מסיים את החקירה הזו

ת.לאחר שהנאשם חוזר לתא עם המדובב, הלכתי לעמדת בקרה כדי להאזין ולראות מה שמתרחש בתא וראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני את כל מה שמתרחש שם, הנאשם נכנס לתא, ראיתי שהוא היה במצב רוח מרומם, קיבל ארוחת ערב, מנה, אכל אותה, דיבר עם המדובב על מה שקרה, על איך שנבדק, על מה היה בחקירה, ובהמשך השהייה כעבור שעה כמדומני מאז שהתחלתי לצפות ראיתי ושמעתי שהנאשם סיפר למדובב את נסיבות הרצח ולמעשה הודה בפני המדובב בכך שרצח את הילדה, תוך כדי שהוא מספר לו את כל הפרטים ואפילו מעמיד את המדובב ליד מחיצה של השירותים של התא ומתקן את עמידתו של המדובב בצורה כזו שהתאימה לממצאים בזירה, לאחר כמן, למעשה, מה שליווה את הווידוי של הנאשם בפני המדובב זה שהוא חילק את הדיבור שלו לשניים, הוא דיבר בלחש עם המדובב על נסיבות הרצח, כיצד ביצע ולמה ביצע ותוך כדי כך, היה אומר משפטים בקול רם כביכול למיקרופון שאלה היו המשפטים: "אני חף מפשע", "אני בטוח שבית המשפט ימצא את הרוצח האמיתי, בחקירה יגיעו לרוצח האמיתי" ומיד לאחר מכן המשיך בלחשים הקשורים לתיאור הרצח, לאחר מכן כשגם שחזר על המדובב, דקות ספורות אחרי זה, נכנס למיטתו, כיסה את עצמו וישן עד הבוקר, המדובב נראה מתהלך בתא לחוץ ומבוהל ואף מסר עדות לכך למחרת בבוקר שהוא הבין שהוא נמצא בתא עם הרוצח האמיתי ושדבר זה הלחיץ אותו

ש.למחרת היום ב – 19/12/06 ציינת שגבית עדות מהמדובב

ת.כן

ש.ולאחר מכן הנאשם הובא לחקירה נוספת

ת.כן

ש.חקירה שהתחילה בשעות הצהריים (ת/21 – ת/23) ואני מגישה את דו"ח מ"ט של אותה חקירה 172/06 – מוגש ומסומן ת/186 ודו"ח תשאול שערכת מתאר את מהלך החקירה

ת.כן

הדו"ח מוגש ומסומן ת/187

ש.מדובר על חקירה שנמשכה, אתה מציין שהתחלת את התחקור בשעה 15:20, את ההודעה התחלת לרשום ב – 15:30 והיא מסתיימת באיזו שעה

ת.סיום ההודעה בשעה 17:07

ש.בעצם גם כפי שעולה מהדו"ח ומהחקירה, יש לחקירה 3 חלקים, חלק ראשון זה אתה חוקר ומתשאל, חלק שני זה יורם אזולאי חוקר ובחלק השלישי

ת.אני לבד רושם את ההודעה

ש.באיזה שפה הוא נחקר במהלך החקירה הזו

ת.בזמן שאני נכחתי איתו לבד הוא נחקר בשפה הרוסית, מכניסתו של רפ"ק יורם אזולאי, הוא דיבר איתו באותה רמת עברית בסיסית המותאמת לנאשם, תוך כדי שאני מתרגם דברים גם על פי בקשתו של הנאשם וגם ביוזמתי

ש.אני מפנה אותך לחלק הראשון של החקירה, כשאתה חקרת אותו, מה הייתה עמדתו ביחס להאשמות וביחס למה שהוא סיפר לך יום קודם בערב

ת.זו גם חקירה שהתנהלה באותה שיטה כמו שסיפרתי קודם, שבתחילתה ניהלתי תשאול שתועד תחת אזהרה, אחרי שהוזהר כדין, במהלך התשאול הזה, החקירה הזו, הוא הכחיש בתוקף את ההאשמות כנגדו למרות שלילה לפני כן התוודה באופן מלא בפני המדובב, חזר בהכחשה, לא הטחתי בו את העובדה שרק לילה קודם הוא התוודה בפני המדובב, תכננו את זה לשלב יותר מאוחר של החקירה, כמו שאמרתי, המשיך להכחיש, החקירה התנהלה באופן אינטנסיבי, אמוציונלי, פניתי לליבו ואמרתי לו שאנו בשלב חקירה שכבר לא צריך לשחק משחקים ויתכן מאוד שבשלב הבא כבר לא נצטרך ממנו שיתוף פעולה, אני זוכר שאפילו ליטפתי אותו בראש ואמרתי לו : "טיפשון" כדי שיבין שהתנהגותו בחקירה היא לא נכונה, כמובן שבאותו שלב של חקירה כבר היינו במצב מאוד נתמך מבחינת החשד כנגדו, צפינו בהודאה מלאה, למרות הכל, המשיך והכחיש עד שבשלב מסוים אמר לי : "כן רצחתי", הרגשתי שאמר לי את זה במין כסח כזה,: "כן רצחתי" אמרתי לו: "אוקי, איך רצחת?" אמר לי: "חתכתי לה את הגרון" ומיד נסוג מזה ואמר לי: "אני לא יודע איך פעל הרוצח בתא, ספר לי אתה איך הוא פעל ואז אני אספר לך" אמרתי לנאשם שהוא לא ישמע לא ממני ולא מחוקרים אחרים איך פעל הרוצח, שעליו לספר זאת, בשלב מסוים נכנס יורם אזולאי למשרד

ש.לפני הקטע של יורם אזולאי, יש קטע מסוים שאני מפנה אותך, הוא מופיע בתמליל של קלטת 1 בעמ' 27, הנאשם אמר שהוא מתאר אבל מהמנורה, מה זה אומר

ת.ברוסית המשמעות היא שזה לספר סתם, כמו שאומרים "אתה מדבר ללמפה"

ש.ומה הוא אמר ללמפה

ת.שהוא מוכן לספר הכל מהלמפה, כביכול סתם

ש.והוא סיפר משהו

ת.אותם דברים שציינתי, שרצח וחתך גרון והוא מסביר שאמר את זה מהלמפה

ש.עכשיו יש את הקטע השני שהוא הקטע בו נכנס יורם אזולאי, בשלב זה גם יורם אזולאי העיד כאן, מה קורה בשלב זה

ת.יורם אזולאי הצטרף לחקירה, פנה לחשוד וניהל איתו שיחה באופן כזה שהוא פונה לנאשם ואומר לו: "יש בכל אדם את האדם הטוב והאדם הרע, גם בך יש רומן טוב ורומן רע, רומן טוב שבכך חייב להתגבר על הרומן הרע שבך" זה היה סגנון השיחה של יורם אזולאי בעברית בסיסית שהנאשם הבין

ש.מה אמר הנאשם

ת.הוא הקשיב ליורם, מילה פה, מילה שם מקבל תרגום ממני מה שהוא לא מבין ועומד על הכחשתו בשלב זה

ש.ואז מה קורה

ת.יורם המשיך באותו סגנון ואמר לו שידוע לו בחקירה שיש לו מצבים של בלק אאוטים ושיספר מה קרה באותו יום, ואז הנאשם החל לספר פרטים מיום הרצח ותוך כדי כך סיפר שהוא נזכר עכשיו, באותה עת, נזכר שהוא פגש בילדה בגרם המדרגות לכיוון קומה שניה והוא הלך אחריה, כל זה הוא נזכר בשלבים תוך כדי החקירה, שהוא הלך אחריה לכיוון שירותי הבנות, שהוא נזכר שהיה עליו סכין, שהילדה הרגיזה אותו, שהוא היה נסער, פתאום הוא נזכר שהוא שלף את הסכין, את הלהב, הוציא את הסכין, התקרב לתא, כל זה בשלבים ושם רצח את הילדה, כאשר הוא גם אומר באיזה תא של השירותים הוא רצח אותה ואומר שזה תא 2, בהמשך הנאשם גם צייר סקיצה של התא וגם צייר את מקום הימצאותה של הילדה

הסקיצה מוגשת ומסומנת ת/188 עם תרגום של העד (מקביל ל – ת/23 בתוספת תרגום)

ת.במהלך החקירה סיפר הנאשם פרטי חקירה מוכמנים שונים שיכל לדעת אך ורק אם היה במקום בעת האירוע כמו חתך בגרון של הילדה וזה שנחתכה בגרון פעמיים, פעם אחת מלא ופעם אחת חצי, סיפר גם על מקום הימצאות הגופה בתא השירותים שזה בחלק השמאלי של השירותים והאסלה, כאן בסקיצה הזו ניתן לראות את הנקודה עם האיקס כאן הוא מסמן את מקום הימצאות גופת הילדה בשירותים

ש.הוא גם הראה לכם בזה שהוא סיפר

ת.הוא הראה גם על יורם וגם עלי נדמה לי איך ביצע את הרצח

ש.בהמשך, לאחר שיורם יצא מהחדר, רישום ההודאה, מה קורה בשלב זה

ת.יורם יוצא מהחדר, אני נשאר איתו לבד, רושם את הודאתו, הנאשם חותם על ההודאה ואומר שהוא מוכן לשתף פעולה עם החקירה גם בשחזור רק שהוא מסתייג ואומר שהוא מאוד נלחץ מעיתונאים ולא היה רוצה שיהיה צילום כלשהו במהלך השחזור

ש.אתם העליתם את נושא השחזור או שהוא אמר מיוזמתו

ת.פנינו ושאלנו האם הוא מוכן לשחזר

ש.לגבי טענות זוטא ספציפיות שרלוונטיות לחקירה הזו, בענין הממצאים, עלתה הטענה שהוא למד מכם חלק מהפרטים שאותם הוא סיפר שהוא ידע להוביל לתא השני והוא ידע על התא השני מהעינים שלך, אתה יכול להתייחס באיזו סיטואציה זה היה

ת.הטענה הזו בלתי סבירה כי באותה עת, כמה שאני זוכר, הוא עמד ואני ישבתי והוא דיבר עם יורם והדגים על יורם את מהלך הרצח, הוא בכלל לא הסתכל עלי

ש.כשהוא מדבר על התא השני איך זה עלה

ת.זה היה המשך של משפט שבו הוא תיאר את הרצח

ש.אתה מבחינתך סימנת משהו בעינים כשהוא נתן תשובה נכונה או לא נכונה

ת.לא סימנתי לא בעיניים ולא בשום איבר אחר

ש.הנאשם טען גם, אמרת קודם שעשיתם תרגילים ואמרתם לו שיש ממצאים ביולוגים, מה שבדיעבד אתה אומר שלא היה נכון באותו שלב וזה היה תרגיל חקירתי, אחת הטענות של הנאשם היתה כי באותה הטעיה אתם גרמתם לשלילת הרצון החופשי שלו ונטעתם בו את האמונה שבעת ביצוע המעשה הוא היה כנראה נתון בהתקף של בלק אאוט ולכן הוא לא זוכר את מה שהוא עשה כאשר מאידך הממצאים הביולוגים שהתקבלו והראיות שהתקבלו מצביעים עליו כמבצע הרצח, הוא הגיע למסקנה כי ככל הנראה הוא עשה ויש לו בלק אאוט, מה אתה יכול להגיד על כך מבחינה עובדתית

ת.מבחינה עובדתית, קודם כל באותה שיחה עם המדובב בתא, הנאשם נשמע אומר למדובב לפני הווידוי שהוא מבין שהטענה של בלק אאוט זה שטויות ובית המשפט לא יאמין לו, לפני כן גם ציינתי שסיפר לו העו"ד שאין בידי המשטרה כל ממצא ביולוגי וגם זה שטויות ובמצב שכזה לא יכול היה להיות במצב של אדם שנשבר מהדברים האלה מאחר והוא ידע שהם לא קיימים, הוא גם סיפר למדובב שפגש מישהו בבית מעצר, איזה שהוא עצור בבית מעצר, אותו עצור סיפר לו שאף אחד בקצרין לא מאמין שהוא רצח את הילדה ואנשים אוספים כסף לעו"ד כך שבמצב כזה קיבל גם אינדיקציות לתמיכה בעיר ואי אפשר לדבר פה על שבירת רוחו

ש.יש טענה נוספת שהוא מעלה, שאתם במהלך החקירה הזו, במהלך תחקורו ע"י יורם אזולאי נאמר לו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אם ימשיך לדבוק בטענתו כי לא רצח, או לא קשור לרצח או לא יודע פרטים על הרצח, לא יהיה מנוס מלערב בחקירה חוקר בשם בוריס שהוא כבר בדרכו והוא בא מהק.ג.ב לחקור בשיטות של ק.ג.ב וכל זה במסווה של דיבוב בשיטות רענון זיכרון, שמענו את זה גם מעדים אחרים, אתה נכחת בעת שנעשה תרגיל זה עם בוריס

ת.כן, נכחתי באותה עת ואכן הדברים נאמרו לנאשם ע"י רפ"ק יורם אזולאי, נאמרו בכוונה לעודד אותו למסור אמת ולא בנימה של הפחדה כלשהי, ההפך, דובר על בוריס ההיפותטי שאמור להגיע, הרי ביקש לפני כן הנאשם לבצע לו רענון זיכרון אפילו בדרך של היפנוזה, דבר שבפועל לא נעשה ולא הייתה כוונה לעשות כי לא עושים את זה לחשודים אך היות וביקש והיות שהיינו במצב של אינטרקציה עם החשוד ורצינו להישאר איתו באימפקט הזה של הדיבור, יזם יורם את המהלך הזה ואני אומר שלא לצורך הפחדה אלא להפך, אמר שמדובר באדם חכם שכמו אותם אנשים ששלחו לירח, כמו אותם אנשי ק.ג.ב שחוקרים גם את ענייני המאפיה, מדובר פה על היכולות שלהם, שידועים בחוכמתם ולא במטרה להפחדה, בוריס יבוא במטרה לעזור לו, וגם לא התרשמתי שהנאשם הושפע בדרך כלשהי מאמירות אלה ולא האמירות האלה הם אלה שגרמו לו להודות

ש.מה יש לך לומר על הענין שזה איזה ניצול של הנאשם והיכרותו עם הק.ג.ב

ת.קודם כל אני לא בטוח שלנאשם יש היכרות עם הק.ג.ב ודבר שני, הק.ג.ב בתקופה היסטורית של שנים ארוכות כבר, הארגון עבר לידי דמוקרטיזציה ושקיפות וזה לא כמו שהיה בשנות ה – 30, וחוץ מזה גם הנאשם הגיע ממדינת אוקראינה והגוף הזה לא נקרא ק.ג.ב באוקראינה

ש.באופן כללי, השפלות, צעקות, דורסנות, הפחדות, שימוש בעברית שהוא לא מבין, תספר לנו לגבי אותה חקירה שהוא הודה בה

ת.לא היו השפלות, להפך, דיבר יורם אזולאי אל הרומן הטוב כפי שציינתי, פנה לרומן הטוב, לא הושפל לאורך כל הדרך בחקירה הזו וגם בחקירות האחרות וכמו שציינתי בחקירתי קודם לכן לגבי כל הטענות האלה, התשובה שלי נכונה גם לגבי החקירה הזו, לא היה דבר בטענות של הנאשם, לא היו צעקות שהן גילו אגרסיה, לא היו הרמות קול

ש.אתה מסיים לרשום את ההודאה, מה קורה בשלב שאתה יוצא מהחדר

ת.אני יוצא מהחדר, הנאשם נשאר לשבת בחדר, בשמירה של בלשים, הוא חיכה להתארגנות של השחזור, אני לא הייתי בשחזור

ש.בשלב הזה יש מספר שיחות שאתה תיעדת אותם בדוחות שנערכו על ידיך

4 הדוחות מוגשים ומסומנים ת/189, ת/190, ת/191, ת/192

ש.לענין השעות של כל ארבעת הדוחות האלה, מה אתה יכול להגיד על השעות

ת.אני אסביר את הסוגיה, בתקופה שנעשה לי רענון זכרון, עליתי על זה שהייתה טעות, המזכרים מתייחסים לכניסתי למשרד לאחר ההודאה, החקירה הסתיימה כמדומני בשעה 18:20.

ש.למה אתה קורא החקירה

ת.שלב גביית ההודאה והחתימה, רשמתי את המזכרים אחרי זה, והמזכרים ת/189 – ת/192 היו לאחר מכן והתייחסו לשלב לאחר ההודאה ופשוט אני רואה שמופיעה השעה 16:50 הכוונה ל – 18:50 אני בהיסח הדעת חשבתי על השעה שש ורשמתי 16, כנ"ל לגבי 17, הכוונה לשבע בערב וזאת אותה טעות, הכוונה ל – 19:00, כל המזכרים האלה זה למעשה התחלה בשעה 18:50 וסיום בשעה 19:20, צפיתי בהקלטה ולא מצאתי את מה שאני מתאר פה בזכ"ד והבנתי איפה הטעות

ש.יש קטע לאחר שאתה יוצא מהחדר שהוא עדין מוקלט עם הבלשים, גם בקטע הזה הכניסה שלך לא נראית

ת.אני יצאתי, אני פשוט לא הפעלתי את המ"ט, אני לא הייתי אחראי להפעלת המ"ט וכשיצאתי והנאשם נשאר בשמירה של הבלשים לא ידעתי האם ההפעלה של המ"ט עובדת או לא,  הפעלת המ"ט לא נעשית באותה חדר אלא בחדר בקרה אחר

ש.בעת שנכנסת ושוחחת עם הנאשם ידעת שההקלטה לא עובדת

ת.אני לא ידעתי.

ש. לגבי הזכ"ד ת/189 – פה בעצם אתה נכנסת לחדר, זוהי כניסה נפרדת מהשיחה השניה שעליה אנחנו מדברים או שהכל היה במהלך אותה שיחה.

ת. לא. זו שיחה אחרת.

ש. האם היא היתה לפני.

ת. היא היתה לפני היציאה של הנאשם לשחזור.

ש. בשיחה הזאת, אתה מדבר על זה שהוא אמר לך שאולי הוא עלה על האסלה כדי להסתכל מלמעלה. בשיחה השניה אתה מדבר על משהו אחר, זה שהוא עלה על האסלה, האם הוא אמר לפני שהוא אמר שהוא רצה לחזור מההודאה.

ת. זה נאמר לפני.

ש. מתי אתה רשמת את כל הדוחות האלה.

ת. כאשר הנאשם יצא לשחזור מצאתי פרק זמן לכתוב.

ש. אתה באותו שלב שרשמת את הדוחות, האם כבר ידעת מה קורה בשחזור.

ת. לא.

 

לשאלת בית המשפט:

מדוע זה נרשם ב- 4 חלקים – זכדים שונים.

תשובת העד  - כי לפני שהנאשם יצא לשחזור היתה עוד שיחה נוספת עם הנאשם לא זאת אלא אחרת, שלגביה רשמתי שני מזכרים, האחד מזכר והשני מזכר מתקן לגבי התוכן. לכן, כתבתי את זה בחלקים. שני המזכרים נמסרו.

 

העד ממשיך:

ש.  לגבי ת/189  - האם ידעת לגבי עקבות הנעליים שנמצאו על הגופה באותו שלב.

ת. לא. באותו שלב לא ידענו שום דבר על זה.

ש. אני מפנה אותך ל- 4 הזכדים, לגבי הזכ"ד ת/190 – שיש עליו איזה שהם סימני מחיקה, מדוע היה צורך לכתוב זכד מתקן.

ת. בשלב מסוים בסמוך ליציאה של הנאשם לשחזור, נקראיתי על ידי אחד הבלשים ששמר עליו ואמרו לי כי הנאשם רוצה לדבר איתי,

נכנסתי למשרד ופנה אלי הנאשם תוך שהוא רועד ובוכה, והוא אמר לי שהוא מאוד מפחד, הוא אמר אני לא רצחתי את הילדה, רק ראיתי גופה וניגבתי את הדם. מיד ששמעתי את זה, אמרתי לו רגע אחד, יצאתי מהמשרד, ראיתי את רפ"ק יורם אזולאי וניצב משנה אבי שי, ודיווחתי להם על ההתרחשות הזאת, יורם אזולאי כפי ששמע את זה ממני,  נכנס למשרד איפה שישב הנאשם, וניהל איתו שיחה שבאותה שיחה אני לא נכחתי, השיחה הזאת תועדה בהקלטה. זמן קצר אחרי זה, כאשר אני עומד במזדרון, יוצא הנאשם אלי, ואומר אני מתנצל תבין אותי, רק רציתי להציל את עורי, ושהוא מוכן לצאת לשחזור. הוא אכן יצא לשחזור כאשר אני לא נכחתי שם.

ש. אבל מדוע היה צריך לכתוב דוח מתקן.

ת. זה היה פרק זמן מאוד לחוץ בשבילי ל כן נפלו טעויות האלה, היתי אמור ליתן הרבה דיווחים לכל מיני פונקציות שהגיעו אז, כאשר כתבתי את הזכד הראשון לא ציינתי שהנאשם אמר שהוא ניגב דם אלא רק שהוא ראה גופה. כשכתבתי את המזכר הזה הוא למעשה נמסר לשוטר שעוסק באיסוף החומר ותיוק שלו חזרתי על תוכן הדברים, אז ראיתי שלא ציינתי את העובדה שהנאשם אמר שהוא גם ניגב את הדם, הפרט הזה מאוד חשוב, ולכן כתבתי את זה בזכ"ד השני שמתייחס לאותה עובדה רק שהוספתי את מה ששכחתי בזכד הראשון.

ש. לגבי הזכ"ד ת/191 – הוא מתיחס לקטע של ההתנצלות של הנאשם בפניך, בת/192 – המתוקן, הוא כולל גם את הקטע הזה.

ת. כן.  חזרתי על כל הנסיבות.

ש. האם היתה לכך סיבה.

ת. כי כתבתי זכ"ד שמתייחס לנסיבות האלה, וכתבתי כבר את הכל.

ש. מתי עשית את הזכד המתקן.

ת. זה היה באותו היום, פרק זמן מסוים אחרי זה.  שני הזכדים נמסרו לאותו שוטר שאסף את החומר.

ש. בשחזור עצמו היה לך חלק.

ת. לא הייתי שם.

ש. היכן היית באותו הזמן.

ת. בתחנת גולן.

ש. היכן החקירה התבצעה.

ת. בתחנת גולן.  החקירה הקודמת היתה בתחנת ירדן.

ש. לאחר השחזור, האם ראית את הנאשם פעם נוספת.

ת. ראיתי את הנאשם צופה בסרט השחזור, אבל לא יצרתי איתו מגע.

ש. למחרת היום – 20.12.06 – ערכת זכ"ד ושיחה.

ת. כן.

מוגש ומסומן ת/193.

ש. למחרת היום 21.12.06 הנאשם הובא לחקירה נוספת לאחר הארכת מעצר, אני מפנה לת/28 עד ת/30.

 

עו"ד עינבר:

אני מגישה דוח תשאול שערך העד באותה חקירה. 

הדו"ח הוגש וסומן ת/194.

סקיצה שנערכה במהלך החקירה ונעשתה על ידי העד עם תרגום העד וכן דוח לגבי תפיסת הסקיצה.

הסקיצה מוגשת ת/195 מזכר ת/196.

 

העד ממשיך:

ש. יש דוח נוסף לגבי חפצים אישיים שתפסת מהנאשם באותו מעמד.

ת. כן.

מוגש ומסומן ת/197.

 

העד ממשיך:

ש. בעצם הנאשם הגיע פה אחרי הארכת מעצר, מה המצב שהוא מגיע בו מבחינת העמדה שלו, מה קורה איתו בשלב הזה.

ת. לפני כן דווחתי על ידי שוטר שפגש בנאשם אחרי הארכת המעצר, והוא רשם על כך זכ"ד, הוא סיפר לי שהנאשם אמר לו שהיות והעורך דין נתן הוראה לחזור בו מההודייה, אז הוא אכן החליט לחזור בו ולהכחיש.

ש. מה קורה איתו בהארכת המעצר.

ת. בהארכת המעצר, הסניגור שלו טען שהוא בשם מרשו חוזר מההודייה שנמסרה תחת אמצעים פסולים.

ש. בהחלטה של הארכת המעצר, גם קורה משהו.

ת. בהחלטה נאמר על ידי השופט אלטר, הוא ציין ונרשם בפרוטוקול שהנאשם הודה בפני המדובב באותו הרגע.  בשלב זה לא רצינו להשתמש בהטחה זו, אבל אמר זאת השופט וזה נרשם בפרוטוקול.

ש.  הנאשם הובא לחקירה נוספת, מה היה איתו.

ת. בחקירה הזאת הנאשם אמר שהוא חוזר בו מההודאה שהוא מכחיש את מעורבותו ברצח, החקירה נמשכה מעבר לשלוש שעות, ולקחה גם כמה חלקים שבהם חלק מהזמן אני הייתי לבד עם הנאשם, חלק מהזמן הצטרף רפ"ק יורם אזולאי, כאשר במהלך החקירה פנינו שוב להגיון של הנאשם וניסינו להסביר לו שהחזרה מההודאה שנראית לנו הודאה כנה שהוא מסר לפני כן, היא לא תטיב עימו ושאנחנו  ממליצים לו לשתף פעולה בחקירה ולספר את האמת. בשלב מסוים, אכן הנאשם התרצה למסור הודעה נוספת שהיא מתייחסת לכל נסיבות הרצח, שהוא גם הרחיב וכאן למעשה לראשונה לדבר על המניע לרצח כפי שתיאר אותו בחקירה זו.

ש. והוא מה.

ת. לפני שהוא אמר את זה, הוא אמר שהוא לא יכול לספר את מאה האחוז של האמת אלא רק שמונים אחוז של האמת והעשרים האחוז אשמור קרוב לליבי, כי אם הוא יספר את המאה אחוז, אז הוא יצטרך גם להעיד על כך בבית המשפט, ואז בטוח הוא יאבד את משפחתו וזה לא הדבר שהוא רוצה לעשות לעצמו, ולכן הוא מוכן להגיע לפני המשפט בתור האדם המניפולטיבי ואולי לקבל על זה את  מלוא עונש המאסר, אבל הוא אמר שהוא יודע שאולי בדרך זו הוא ישמור על משפחתו.  בתוך השמונים אחוז שהוא כן דיבר עליהם הנאשם, דובר על כל נסיבות הרצח וכל פעם שהוא נשאל איך עזב את תא השירותים, והאם יש משהו שעדיין לא מספר על מה שהתרחש שם, הוא אמר זה באותם עשרים אחוז שאני רוצה לשמור קרוב לליבי. בשלב מסוים, הרחיב וסיפר שבילדותו שהוא היה בן 8 – עבר התעללות על ידי קבוצת בנות בבית ספר באוקריאנה שם למד, כאשר נשאר לבד בין הבנות בכיתה, והבנות האלה הפשיטו אותו ואחת מהן ניסתה להחדיר חפץ של עץ מקל של מורה לישבנו, ושאחרי האירוע הזה הוא נפלט מבית הספר והגיע לטיפול  כי היו לו קשיי דיבור. הוא המשיך וסיפר, שכמה ימים לפני הרצח, תוך כדי שהוא ישב ועישן בפרגולה, ראה קבוצת בנות ובבית לאחר מכן ישב עם עצמו ולא ידע את מי מזכירה לו אחת הבנות, אחת מהבנות האלה ישבו בפרגולה, עד שפתאום הבין שהוא מזכירה לו את אותה הילדה שהחדירה את המקל, שניסתה להחדיר את המקל לישבנו. אז הוא אמר מספר דברים: דבר ראשון – ואז החלטתי לרצוח אותה, מיד נסוג ואמר לא, לא רציתי לרצוח אותה. רציתי רק להתנקם וללמד אותה שתרגיש את כל ההשפלה שאני עברתי. והוא אמר ותיכננתי לעשות את זה לא ביום רביעי אלא ביום חמישי, שאלתי מדוע ביום חמישי, הוא אמר, אתה לא מבין, ביום שישי לא יחפשו ולא ימצאו אותה. אבל, המשיך וסיפר שפגש בה באופן מקרי לחלוטין ביום רביעי, באותו מקום שתיאר בהודאתו הראשונה, והוא המשיך אחריה, שוב אמר שהוא לא התכוון לרצוח אותה אלא רק להתנקם בה ולהוציא עליה את כל ההשפלה שעבר בילדותו, שאלתי אותו באיזה דרך ומה הוא תיכנן לעשות, אז הוא אמר מספר אופציות, בהתחלה סיפר שרצה לבצע בה אקט מיני כלשהו, אבל נסוג מזה. אז החליט לדקור אותה בישבנה וגם את זה לא עשה, וכאשר הבין שלמעשה יש לו עדה בידיים ולא יכול להשאר במצב שהיא תעיד נגדו והיא הרי מיד תלך להוריה ולמשטרה ותגיד שהוא עשה לה מעשה כזה בשירותים וכל מה שהוא תיאר שרצה לעשות בה, ולכן החליט להפטר ממנה ורצח אותה.

ש. בחקירה הזאת, הוא מסר הודעה כתובה. רשמת הודעה כתובה. אם לא, תספר מדוע.

ת. כל המהלך הזה היה במסגרת תשאול מוקלט ומוסרט. הנאשם לא אפשר בכלל אופציה שהדברים ירשמו, הוא אמר לי אם אתה תתחיל לרשום את הדברים האלה אני לא אספר את מה שאני מספר, גם אם אני אעיד בבית המשפט, רק אם המשפט יהיה סגור אני יודה ואבקש סליחה ואם המשפט יהיה פומבי אני אחליט לנהל את המשפט עד הסוף.

ש. איפה התקיימה החקירה הזאת.

ת. במשרד תשאול גליל. שם אין מצלמה גלויה אלא מוסוות. [הקלטת מסומנת ת/28 והתמליל מסומן ת/29 והאזהרה ברוסית מסומנת ת/30] .

במהלך אותה חקירה, סיפר גם הנאשם דברים שלא סיפר לפני כן לגבי מה עשה עם פרטי הלבוש שלו. כאן לראשונה הוא מספר שאת הסכין שבה רצח את הילדה, הוא שבר את הלהב לחתיכות ופיזר אותם והשחיז גם על אבן קטנה שלקח, וזרק גם את החתיכות וגם את האבן לכיוונים שונים במקום שזה למעשה צמחייה פראית שם, קשה מאוד למצוא דברים קטנים כאלה במקום הזה. גם זרק את המכנסיים וגם הנעליים וגם החולצה שאותם לבש בעת הרצח.

ש.  מה הוא אמר לגבי פרטי הלבוש שלו בחקירות קודמות.

ת. לגבי הנעליים שאיתם היה ביום האירוע, הוא טען שהנעליים נמצאים אצלנו, והם נתפסו אצל המעביד שלו הקודם, ראובן ג'נח, נעליים מסוג סלמדר חומים.

ש. את העניין שהוא נעל את הנעלי סלמדר שבידי המשטרה, הוא העלה בזמן ההכחשה וגם בשלב ההודאה.

ת.  בכל שלב הוא טען כי הנעליים האלה שהוא עבד איתן באותו היום נתפסו על ידי המשטרה. ואלה נעלי סלמדר.

ש. ומה הוא מוסר בהודאה זו.

ת. בהודאה זו הוא מסר שהוא זרק את הנעליים, שאיתן היה ברצח.

ש. איזה נעליים אלה.

ת. נעלי עבודה שהוא מצא במזבלה, לקח אותן לעבודה. סוגיה זו נבדקה מול רעייתו של הנאשם והיא שללה בתוקף שהיו לו נעליים שהוא מצא במזבלה.

ש. מה לגבי המכנסיים.

ת. לגבי המכנסיים בכל החקירות הקודמות טען הנאשם, שהמכנס בו היה ביום הרצח, ולפני ההודיה ביום העבודה, הוא ציין שזה היה מכנס מסוג סרבל של פועלי בניין רוסים, שהוא הביא אותו מאוקריאנה ופתאום התגלה שהוא קצר וקטן עליו יומיים אחרי הרצח, ושבאותו היום הוא היה עם המכנס הזה. לגבי החולצה, עד החקירה הזאת טען שהחולצה הרלוונטית ליום עבודתו, נמצאת אצלנו ותפסנו אותה, הוא הביא אותה מהכביסה. כאן הוא טוען שגם החולצה שלבש ביום שביצע את הרצח, הוא זרק.

ש. מה לגבי המכנסיים, האם הוא שינה גרסה.

ת. הוא לא שינה גרסה, מדובר באותם מכנסיים קצרים, חלק מסרבל, הוא אמר שהחלק העליון נמצא בארון אצלו בבית, ואשתו גם נחקרה על כך, ואמרה שאין היא מכירה שום מכנס עבודה מסוג זה ובאותו היום הוא עבד בג'ינס, היא גם יודעת שמכנס העבודה שלו הוא ג'ינס.

במהלך חקירותיו הקודמות מספר פעמים עומת הנאשם עם נקודה זו איך זה יכול להיות שאשתו היא זו שמסדרת את הדברים שלו בארון, לא יודעת שום דבר עם החליפה הזאת ועל המכנס הזה, הוא לא נתן תשובה מספקת, הוא אמר שזה נמצא בארון והאישה תוביל אותנו.

ש. אתה יודע במה מדובר, האם אתה מכיר בגדי עבודה של בנאים פועלים ברוסיה.

ת. אני מכיר את החליפות האלה, הן די דומות לחליפות עבודה של עובדי קיבוץ בצבע כחול כהה בדרך כלל. המכנס הזה לא דומה לג'ינס. גם טען הנאשם שהמכנס הזה דומה לדגמ"ח, מכנס עם כיסים בצדדים

ש.מה רואים בסקיצה שאני מציגה לך (ת/195)

ת.בסקיצה הזו, כאן מתאר הנאשם את מסלול היציאה שלו ופיזור הדברים שהיו מעורבים באירוע, הסכין, הלהב, הנעליים והאבן שעליה הוא שבר או השחית את חתיכות הלהב וכאן רשום אבן עם חץ, נעליים עם חץ, כשהחץ מצביע לכיוון הזריקה, בחלק הימני העליון של הסקיצה כתוב: "מכנסיים וחולצה" ואיקס שמתאר את המקום בו הם נזרקו

ש.הנאשם חתם על הסקיצה הזו

ת.לא

ש.למה

ת.הוא לא חתם על שום דבר הקשור לחקירה הזו באותו יום והסוגיה הזו של אי חתימה ידועה לי אישית, אני בעברי הייתי קצין משטרה ברוסיה בתחום החקירות, ידוע לי שנחקרים באזהרה, בכלל, נהוג לחשוב לפי הפרוצדורה הרוסית שמסמך לא חתום לא קיים, מה שלא חתום לא קיים, אין לו שום משקל ראייתי, לכן הוא חשב כך באותו מעמד, באותו יום

ש.מבחינת ההתנהגות, האווירה בחקירה, טענות הזוטא שהועלו, לגבי משך החקירה, זו הייתה חקירה לא קצרה

ת.כן, היא ארכה כמה שעות

ש.איך הייתה האווירה, אני מחזירה אותך לכל הטענות שציינתי בפניך קודם שטען הנאשם לגבי דורסנות, השפלה וכו'

ת.גם בחקירה הזו לא הייתה דורסנות ולא הייתה השפלה, איומים, ההפך, כל מה שעניתי לגבי טענות אלה של הנאשם בראשית החקירה לגבי חקירות אחרות.

לפני שהגיע לשלב בו סיפר את המניע מבחינתו, נראה נסער, נרגש יותר נכון אפילו הזיל דמעה אבל נתנו לו את האפשרות להירגע, ישב עם עצמו תוך כדי שהוא אחז בראשו, חשב, ביקש לחשוב, ביקש גם לתת לו גם קצת זמן לנוח, קיבל ובהמשך סיפר גם את הקטע הזה

ש.באותו שלב שבו הוא לא הודה בחקירה, כשהוא היה בשלב שבו הוא חוזר בו מההודיה, הייתה מחווה שעשית כלפיו

ת.במהלך אותה חקירה פשוט שוב אני חוזר על אותם משפטים, החקירה התנהלה באופן אמוציונלי, פניתי אל ליבו, פניתי אליו ואמרתי לו: "רומן, די, מספיק לשקר, קח את ידי ותלחץ את ידי ותפסיק לשקר, תסתכל לי בעיניים ותגיד את האמת" הוא לחץ לי את היד ואמר לי: "אני לא יכול סשה", גם זכור לי באותה סוגיה, שיורם אזולאי שנכח בחקירה ופנה אליו : "תן לרומן הטוב לנצח את הרומן הרע שבך" והנאשם ענה לו: "אני עכשיו הרע"

ש.במה מסתיימת החקירה הזו, באיזו רוח היא מסתיימת

ת.כמו שאמרתי, העדות לא נרשמה, הכל מתועד

ש.הוא אמר לכם בסוף החקירה מה תוכניותיו לעתיד

ת.הוא אמר שאם המשפט יתנהל בדלתיים סגורות, יהיה לא מתוקשר, אז הוא יודה ויבקש סליחה, ואם לא, הוא יאלץ לנהל את המשפט עד הסוף כי המשפחה חשובה לו והוא מאמין שאם אשתו לא תדע את כל אותם 100% של הפרטים שסיפר, אז היא תמתין לו ולא תאמין שרצח וזה מה שחשוב, גם אם יורשע

ש.בתום החקירה הזו, הוא הוחזר לתא, למחרת בבוקר אתה הוצאת אותו לחקירה נוספת ב – 22/12/06, אני מציגה לך דיסק מ"ט 121/06 – מוגש ומסומן ת/198 תמליל – מוגש ומסומן ת/199, ויש כאן אזהרה ברוסית עם עוד מספר שורות – מוגשת ומסומנת ת/200

ת.כן

ש.הקטע הזה מאיזו סיבה לא מתורגם, מה כתוב כאן תתרגם לעברית

ת.נוסח האזהרה מופיע מתחת לאזהרה יש חתימה שלי ושל הנאשם ומתחת לכך רשמתי את דברי הנאשם שנתתי לו למעשה לרשום אותם בעצמו והוא רשם בכתב ידו משורה 12 עד שורה 17: "אני זדורוב רומן לא רוצה לענות לשאלות החקירה ורוצה לחזור לתא, אני לא ביצעתי רצח של תאיר ראדה בשירותים של בית ספר נופי גולן ב – 6/12/06, תאריך 22/12/06 שעה 11:44" וחתימתו.

ש.באיזה מצב הוא הגיע לחקירה הזו

ת.היה באמת הבדל מהותי בין המצב שלו, הוא הגיע לחקירה הזו במצב רוח מרומם, מגולח, נקי, רענן, נינוח, כשאמרתי לו שאני הולך לחקור אותו ורשמתי את האזהרה, אמר לי: "סשה, בוא נפסיק עם ענייני החקירה, בוא נספר בדיחות" ואמרתי לו: "אם אתה לא רוצה לספר, תרשום בעצמך" ואז הוא רשם את מה שאמרתי קודם (ת/200)

ש.אתה גם שוחחת איתו והדברים מוקלטים בתמליל, שאלת אותו למה הוא לא מוכן להיחקר

ת.הוא אמר שפעם הקודמת כשהוא חתם על הדברים ואז הוא נשאר איתנו אחרי שחתם, אמר שהוא לא רוצה להחקר, נמאס לו מאיתנו

ש.בחקירה הזו הוא חזר בו מההודיה, היה לו משהו להגיד לגבי ההודיה

ת.בחקירה הזו הוא נמצא בשלב של הכחשה, אבל יש איזו נקודה ספציפית שהוא אמר לכו תחפשו את החולצה והמכנסיים, שבחקירה קודמת שדיבר על החולצה והמכנסיים, מבחינתי זה רק הצביע כשהוא בפעמים הקודמות שלח אותנו לחפש רק מכנסיים ועכשיו שלח אותנו לחפש גם את החולצה וגם הוסיף, לכו תחפשו את האדם השלישי, שאלתי אותו מי זה האדם השלישי, הוא אמר, זה השלושה האלה, הטרמפיסיטים, שמעתי, שתתפסו את האדם השלישי, תבינו מי הרוצח

ש.בעצם מהשלב הזה הנאשם לא מודה יותר

ת.נכון

ש.בתאריך 26/12/06 יחד עם רפ"ק בוקר חקרת אותו פעם נוספת, חקירה שיש לה שני חלקים, והיא מוקלטת בשתי הקלטות נפרדות – דיסק – מוגש ומסומן ת/201, תמליל - מוגש ומסומן

ת/202 א', ת/202 ב', ת/202 ג', דו"ח ביצוע מ"ט – מוגש ומסומן ת/203, דיסק מ"ט 125/06 – המשך של אותה חקירה – מוגש ומסומן ת/204, תמליל של מ"ט 125/06 – מוגש ומסומן ת/205 א' ו – ת/205 ב', דו"ח מ"ט 125/06 – מוגש ומסומן ת/206, הודעה כתובה אחת שמתייחסת לשתי הודעות המ"ט – מוגשת ומסומנת ת/207 ודו"ח נוסף, דו"ח תשאול – מוגש ומסומן ת/208

 

עו"ד ענבר: אני מציינת לענין הזיהוי קולות בתמליל שבמ"ט 123/06 העד מופיע בתור חוקר ב', ורפ"ק בוקר מופיע בתור חוקר ד'

ובמ"ט 125/06, קול ב' זה הנאשם, קול ד' זה העד סשה וקול א' זה בוקר, קולות אחרים זה של שוטרים שנכנסו ויצאו לרגע

 

העד ממשיך:

ש.באיזו שפה הוא נחקר בחקירה הזו

ת.כשאני חקרתי את הנאשם מההתחלה הוא נחקר בשפה הרוסית, כאשר הצטרף בוקר החקירה הייתה בעברית כאשר לחלק מהדברים שנאמרו בעברית ישר ענה הנאשם כשהבין, ענה בעברית וחלק שלא הבין, אני תרגמתי לו, וגם כשענה ברוסית, אני תרגמתי מרוסית לעברית לבוקר

ש.במה עסקה החקירה הזו, מה רציתם לברר

ת.היות והנאשם נתן להבין שהוא דבק בהכחשתו ונשארנו עם הרבה שאלות כיצד היה יכול לדעת כל אותם פרטים מוכמנים ואחרים אודות הרצח הזה שמסר בכל החקירות שלו, החקירה הזו תוכננה ונועדה לשאול אותו את השאלות האלה ולקבל תשובות לכך

ש.ובהנחה שהוא לא רצה, איך הוא ידע את כל הפרטים שהוא מסר

ת.כן

ש.מה סוג ההסברים שהוא נתן, מה הוא טען

ת.הוא למעשה לקח סוג ההסברים שכל הפרטים נבעו מהשערות הלוגיות שלו, הכל ניחש, גם לגבי מקום הרצח, גם לגבי מקום הפגיעה בגוף הילדה, גם לגבי כלי הרצח, הכל היו השערות לוגיות של הנאשם, על חלק מהדברים לטענתו למד בעיניים שלנו וזה היה סגנון התשובות

ש.הסביר לכם למה הוא הודה במשהו שלא עשה

ת.כן, אמר ש"נמאסתם עלי, רציתם גרסה, אמרתם איפה נעלים, אמרתם איפה סכין, רציתם גרסה נתתי לכם גרסה / שברתם את הפסיכיקה שלי"

ש.במהלך הרישום של ההודעה, אתה גם רשמת

ת.כן

ש.הוא חתם עליה

ת.כמדומני כן, אני מבקש לעיין, לאחר שאני מעיין, אני רואה שרשום כאן: "החשוד מסרב לחתום" מהסיבות שאמרתי קודם לגבי העדר חתימה

ש.מה בעצם הייתה טענתו לגבי החתימות בפעמים קודמות

ת.שאלנו אותו בענין הזה, למה אתה מסרב לחתום, באיזו שהיא עדות כתוב לא מה שאמרתי, אז הוא אמר: "לא, כתובים דברים שאני אמרתי אבל הם לא נכונים"

ש.אבל בחקירה הזו הוא לא הודה ברצח

ת.לא, הוא מכחיש, מספק הסברים במתווה של השערה לוגית כמו שאמרתי לכל אחת מהשאלות

ש.במהלך החקירה הזו, הנאשם שרטט כמה דברים ואתה תפסת אותם וסימנת אותם, תסביר לנו על השרטוטים, תסביר לנו על השרטוט הראשון  - א.ס.1 (נ"ח מתוך ת/207 ברוסית)

ת.מצייר כאן תא שירותים בו בוצע הרצח תוך כדי שהוא מסביר לנו בעזרת ההשערות הלוגיות שלו איך קרה הרצח, כאן הוא מצייר לנו שני עיגולים זה המקום של החשוד והמנוחה, ומצד שמאל הוא מצייר, כאן נפלה המנוחה כשהיא הייתה לצד השמאלי של האסלה, ניתן לראות בסקיצה הזו כמה נקודות בצד ימין, הנקודות האלה צויירו על ידי הנאשם תוך כדי הנסיון שלו להסביר לנו שבעבר : - רציתי להגיד לכם תוך כדי שאני מצייר סקיצה שהילדה נפלה שם לצד ימין  וסימנתי שם נקודות, ניסיתי להגיד לכם שהילדה נפלה לצד ימין ואפילו שמתי בסקיצה שם כמה נקודות - את הנקודות האלה הוא צייר בסקיצה ובפועל באותה סקיצה המקורית המדוברת שצייר הנאשם

(ת/188) הוא מספר שבמעמד הזה הוא כביכול סימן כמה נקודות בצד ימין

ש.אני מציגה לך את הסקיצה המקורית – ת/188 שאותה הוא צייר במהלך ההודאה

ת.הוא צייר לנו שם סקיצה בה ניתן לראות את תא השירותים שאין שום נקודות בצד ימין ויש בצד שמאל איקס ונקודה מתחתיו שהנאשם סימן כמקום נפילתה של הילדה, ההימצאות של הגופה

ש.אני מפנה אותך לתרשים השני שמסומן א.ס.2  (ת/207)– מה זה

ת.התרשים הזה נעשה על ידי הנאשם כאשר ניסה להסביר לנו שבשירותי הבנות החריץ למנעול זה למעשה חור בצורה עגולה ואין שם שום חלק עם חריץ פלסטי שניתן לסובב עם היד, אין שם שום דבר חוץ מחור בדלת

ש.למה הוא הסביר זאת

ת.כי נשאל שאלה כיצד יכול היה לדעת שלא ניתן לנעול את התא מבחוץ אלא רק מבפנים בשירותי בנות

ש.שאת זה הוא מסר מתי

ת.את זה הוא מסר למעשה בשחזור עצמו, כי לפני כן אמר שבהודאה הראשונה שלו שהוא נעל את התא מבחוץ

ש.ומה רואים בציור הזה

ת.הוא מצייר כאן עיגול ולידו דמות של ילדה, הכוונה לשירותי בנות והוא כותב מלמעלה דמות של ילד ומצייר את החלק עם החריץ שמשתייך לשירותי בנים, כמו כן, טען הנאשם באותה סוגיה  שידע לטעון במהלך השחזור שלא ניתן לנעול את הדלת מבחוץ בגלל שראה השתקפות במראה של הדלת של התא הראשון מימין ומזה הסיק מסקנה שגם הדלת של התא השני לא ניתן לנעול מבחוץ, כאשר בפועל הדלת של התא הראשון בתא הבנות היה תקין ובעת שעשה שחזור, היה בו החריץ המדובר הזה ולא יכל לראות בהשתקפות את הנקודה הזו

ש.איך הוא התנהג במהלך החקירה הזו

ת.הוא היה רגוע, שקול, דיבר בהיגיון, הסביר הכל בהיגיון, השערות לוגיות, כל הזמן אמר את המילה: "לוג'יק, לוג'יק" אמר שיכול לתאר לעצמו הרבה שיטות של רצח עם חפצים חדים, החדרה של חפץ חד בסנטר, ברקה, אבל בגלל שזה לא נוח חותכים כנראה את הגרון, דבר ראשון

ש.ב – 1/1/07 חקרת יחד עם יורם אזולאי את הנאשם – הוגשו ת/17 עד ת/20 – ערכת גם דו"ח תשאול על החקירה הזו – מוגש ומסומן ת/209

מה היה הנושא של החקירה הזו

ת.בחקירה הזו המטרה של החקירה הזו הייתה להטיח בפניו את העובדה שהוא הודה בפני המדובב בתא והטחנו את העובדה בפניו, התגובה הראשונית של הנאשם שזה לא נכון, כאשר הבין ששמענו במו אוזנינו את ההודאה, אז בחר להגיד הוא הציק לי, שאל שאלות, אז עשיתי לו כמה תנועות כאלה עם הראש, סימן של תנועה חיובית, כביכול הסכמה רק כדי שיעזוב אותי בשקט, המשכנו בשאלות ואמרנו שאותו מדובב גם מסר עדות על כל המהלך של ההודאה שלך בפניו, בהתחלה אמר שהוא משקר בחלק מהדברים, אחרי שהבין כנראה שצפינו בעדות, צפינו במתרחש בתא, הוא סיפר שאכן דיבר עם המדובב בנושא של הרצח אבל רק מתוך זה שיעזוב אותו בשקט ולא יציק לו כי הוא הפריע לו לישון כשבפועל נראה החשוד דאז ישן עד הבוקר והמדובב הוא זה שמתהלך לחוץ בתא

ש.חקרת אותו שוב, מ"ט 5/07, הוגשו ת/34 – ת/38, זה כולל גם דיסק תמונות שהוצגו לנאשם במהלך החקירה והתמונות הוגשו לבית המשפט, אני מציגה לך את הדו"ח שערכת בענין זה

הדו"ח מוגש ומסומן ת/210

ש.למה הצגתם לו תמונות

ת.במהלך החקירה נתפסו פריטים שונים כמו פרטי לבוש שונים, ביניהם גם נעליים מסוג "סלמנדר" עליהם דיברתי קודם שנתפסו אצל ראובן ג'נח

ש.מה יחודם

ת.הנאשם קשר את עצמו לנעליים האלה ובאותו שלב של חקירה כבר ידענו שעל מכנסי המנוחה נתגלו סימני עקבות של אותם הנעליים בדם

ש.ואז מה רציתם בחקירה הזו לעשות

ת.רצינו להציג לחשוד את כל הפריטים האלה שיאשר שאלה פריטים שלו ונתפסו ממנו ולגבי הנעליים, שיציין שוב שאלה הנעליים שלו שאותם נעל ביום האירוע

ש.איזה תמונה מתייחסת לנעלים האלו

ת.תמונה מס' 30, אני זוכר את זה, תוך כדי הצגת התמונות במחשב, התמונות היו ממוספרות, תוך כדי שאני מציג אני לא אומר את מספר התמונה, אני אומר איזה חפץ ורושם בהודעה

ש.בהמשך אמרת לו שנמצאו עקבות הנעליים האלה בזירה

ת.עשיתי את זה בשלבים

ש.אם אתה יכול להגיד לנו משהו על התגובה שלו כשזה נאמר לו

ת.קודם כל כשנאמר לנאשם שעקבות הנעליים שלו התגלו בקומה 2 אמר שזה לא יכול להיות ואח"כ אמר שכמה ימים לפני הרצח, היה בקומה 2 ועזר למישהו לתלות תמונות, אמרתי לו שנמצאו עקבות בתא השירותים, אמר זה לא יכול להיות וכשאמרתי שעקבות הנעליים נמצאו על מכנסי הילדה, אמר לא יכול להיות דבר כזה, לא נתתי לאף אחד את הנעליים רק אני לבשתי אותם ושהמעבדה תבדוק את עצמה פעם נוספת

ש.מה התשובה הזו מלמדת אותך בהקשר של טענות הזוטא על כך שהטעיתם אותו לגבי ממצאים ביולוגים

ת.בפעמים הקודמות דיברנו באופן כללי, זה היה תרגיל חקירה שלא השפיע עליו, כאן נאמרו לו דברים עליהם הייתה לנו חוות דעת באותו רגע, זה לא שינה את עמדתו

ש.על ההודעה הזו הוא חתום

ת.לא, הוא סירב לחתום

ש.חקירה נוספת ואחרונה ב – 11/1/07, זו הודעה שהוגשה ת/39ת/41, חקרת אותו יחד עם יורם אזולאי, למה היה צורך בחקירה הזו

ת.ידענו מהנאשם בחקירות הקודמות שלו, הוא סיפר שאת התיק בו החזיק פרטי הלבוש שלו, מכנסיים, הוא השאיר במקלט מס' 2 באותו יום ולקח אותו רק אח"כ, הוא דיבר על זה שמנעול של המקלט לא ננעל, לא נסגר, אנו מצאנו את המנעול במצב שהיה תקוע בו חפץ כמו קיסם בתוך החריץ למפתח שהוא למעשה מנע פתיחת המנעול והחדרה של המפתח ולכן הייתה החקירה, שאלנו אותו האם הוא זה שהחדיר את החלק, חתיכת עץ, קיסם לתוך המנעול, הכחיש, ואמר שאף פעם לא נעל כי הוא יודע שהמנעול שבור

ש.בזה הסתיימה למעשה החקירה של החשוד

ת.כן, אחרי זה כבר לא חקרתי את הנאשם

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.בכל החקירות שבהם השתתפת, שהוגשו לבית המשפט, הוגשו בין היתר גם תמלילים, אתה קראת את התמלילים באיזה שהוא שלב

ת.חלק מהם קראתי, חלק לא

ש.חלק מהתמלילים, אתה מתכוון שלך

ת.אני לא עשיתי תמלילים

ש.והחלק שקראת, לעניות דעתך, מתי קראת אותם בפעם הראשונה

ת.במהלך החקירה וגם עכשיו ברענון הזיכרון

ש.והם משקפים נכונה את מהלך החקירה

ת.אין לי טענות בקשר לתמלול, לא, לגבי מה שקראתי

ש.אתה לא יכול להגיד מה קראת ומה לא

ת.אני לא יכול להגיד מה קראתי ומה לא, אני לא קראתי את כל התמלילים ואני לא יכול להתייחס למה שלא קראתי

 

עו"ד שפיגל: אני צריך לתמלילים להמשך החקירה הנגדית.

 

עו"ד שטרן: הסכמנו עם חברי שבישיבה הבאה לא תהיה החקירה הנגדית של העד הזה, צריך זמן לתמלילים, יעידו עדים אחרים .

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים.

 

ניתנה היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר

יובל מוזס עד תביעה מס' 9 | 11/11/2007

 

עד תביעה מס' 9 יובל מוזס מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לעו"ד מירית שטרן:

ש.מה תפקידך ומה היה תפקידך בצח"מ

ת.אני חוקר נוער ביחידת חשיפה במשטרת ישראל, מרחב גליל, תפקידי בצח"מ היה חוקר

ש.כמה שנים אתה חוקר נוער

ת.7 שנים

ש.כמה חוקרים יש בנוער חשיפה גליל

ת.3 חוקרים

ש.נוער חשיפה גליל נכנס כפי שהוא לצח"מ

ת.כן

ש.ספציפית, מה היה תפקידך בצח"מ

ת.אני הייתי שייך לצוות של הקצין ארז נבון ואנו קיבלנו את המשימה לקחת עדויות של תלמידים מבית הספר

ש.ביום 7/12/06, ערכת שני זכד"ים שנוגעים לתלמידה בשם א.ט., הדו"ח הראשון שאני מציגה לך נוגע לחקירה שערכת בבית הספר

ת.כן – מוגש ומסומן ת/131

ש.ספר לבית המשפט במה מדובר

ת.נגבתה עדות מהתלמידה שמסרה לגבי חשוד בשם אבי מטבריה והיא מסרה שהיא, א.ט., דיברה איתו ב – icq עם הבחור שמכונה "אבי" מטבריה והכירה אותו דרך האתר "שוקס" באינטרנט, והיא מסרה שיש תמונה באתר, היא נכנסה לאינטרנט והדפיסה את התמונה של אותו "אבי" וזו התמונה – מוגש ומסומן ת/132

ש.אתה ערכת דו"ח לפיו ערכת ביקור בביתה של אותה א.ט.

ת.נכון – מוגש ומסומן ת/133

ש.מה עשיתם בביתה של אותה א.ט.

ת.היא מסרה שהיא דיברה איתו ב  - ICQ ויש לה מספר הודעות במחשב

ש.ביום 7/12/06 ערכת זכ"ד בענין חיפוש שערכת, האם זהו הזכ"ד

ת.כן, אני מאשר את נכונות הדו"ח – מוגש ומסומן ת/134

ש.גם גבית באותו הקשר עדות מתלמיד בשם מ.א. האם זו העדות

ת.כן זו העדות – מוגשת ומסומנת ת/135

 

עו"ד שפיגל: אני אבקש לחקור, אני לא מסכים לענין התוכן.

 

העד ממשיך:

ש.ביום 11/12/06 ערכת חיפוש בפח זבל סמוך לבית הספר אחרי שקית לבנה ובה מכנסי עבודה כחולים וטיטול של תינוק, אתה תיעדת את זה

ת.נכון, זה הזכ"ד שכתבתי – מוגש ומסומן ת/136

ש.למעשה בחיפוש לא נמצא דבר וגם ציינת את זה בדו"ח

ת.נכון

ש.ביום 25/12/06 אתה צילמת את המקלט שבו עבד הנאשם, צילמת חיפושים שנערכו במקלט הזה, תסביר לבית המשפט במה מדובר

ת.שלחו אותנו לבצע חיפוש במקלט איפה שעבד הנאשם ובחיפוש הוציאו את כל הבלטות איפה שהוא עבד בדיוק, לבדוק אם הסתירו שם מתחת לבלטות דבר מה, צילמתי את החיפוש הזה, לא מצאו בחיפוש שום דבר

ש.אתה תיעדת את ביצוע הפעולה הזו בדו"ח זכ"ד, זה הדו"ח

ת.כן – מוגש ומסומן ת/137

ש.החיפוש הזה נעשה על פי דו"ח חיפוש שאני נותנת לך אותו, תאשר שזה צו החיפוש

ת.כן – מוגש ומסומן ת/138

ש.זאת הקלטת שבה תועדו הדברים

ת.נכון, שני דיסקים מוגשים ומסומנים ת/139

ש.ערכת דו"ח ביצוע מ.ט.

ת.כן – מוגש ומסומן ת/140

ש.במהלך החקירה אתה תשאלת וחקרת תלמידים ומורים, מה הייתה מטרת החקירה הזו

ת.אנו קיבלנו משימה לחקור ולתשאל תלמידים ומורים האם מישהו שמע או יודע משהו, כל דבר הכי קטן אפילו שנראה להם לא רלוונטי, זה יעזור לנו בחקירה, כל מי שיכל לסייע, זה מה שעשינו

ש.אז ראשית גבית הודעה מעדת תביעה בשם י.א.

ת.כן

ש.אני מציגה בפניך דו"ח זכ"ד לגבי מכתב שאותה י.א. קיבלה

ת.כן – מוגש ומסומן ת/141

ש.המכתב צורף להודעה שאתה גבית ממנה

ת.כן

 

עו"ד שטרן: אני אגיש את המכתב באמצעות אותה עדה שתחקר, עדת תביעה.

 

העד ממשיך:

ש.תחקרת תלמיד בשם מ.ג. זה הדו"ח

ת.כן – מוגש ומסומן ת/142, כנ"ל לגבי ז.ס. – מוגש ומסומן ת/143, כנ"ל לגבי א.ח. מוגש ומסומן ת/144, כנ"ל לגבי ע.ב. מוגש ומסומן ת/145, כנ"ל לגבי נ.א. מוגש ומסומן ת/146, כנ"ל לגבי ל.צ. מוגש ומסומן ת/147, כנ"ל לגבי נ.ש. מוגש ומסומן ת/148

ש.על סמך התשאולים הללו שביצעת של תלמידים בבית הספר, איזו תמונה קיבלת, איך התרשמת מהאווירה שהייתה קיימת בבית הספר

ת.קודם כל האווירה הייתה קשה מאוד בין התלמידים, ניסינו לאתר ולבדוק לגבי תלמידים שמטילים אימה על תלמידים אחרים, או אם יש איזו תופעה של אלימות קשה בבית הספר, ממה שעולה מהתשאולים שלי בכל אופן, לא ראיתי שיש דברים כאלה, בכל התשאולים שלי לא מצאתי משהו שמצביע על כך

ש.מצאת שקיימת איזו בעיית אלימות חמורה בבית הספר, משהו חריג מבתי ספר אחרים שאתה מכיר מתוקף תפקידך

ת.לא, לא ראיתי, לא הבחנתי

ש.אתה גם ביצעת תחקורים של מספר מורים בבית הספר

ת.נכון  - הזכ"ד לגבי בן הרוש מוגש ומסומן ת/149, כנ"ל לגבי ילנה זלצמן מוגש ומסומן ת/150,  כנ"ל לגבי ציפי וסרמן, מוגש ומסומן ת/151, כנ"ל לגבי אריה רוחמה מוגש ומסומן ת/152

ש.אתה גבית הודעה של תלמיד בשם א.ק., במה מדובר

ת.אחת המשימות שקיבלנו מהקצין היו שמות של כאלה שאולי יעזרו לנו בחקירות, אחד השמות היה א.ק. ובאחת העדויות בתיק אני זוכר עלה ששני תלמידים נכנסו מהשער האחורי והתברר שאחד התלמידים היה א.ק. ונגבתה ממנו עדות לגבי מה הוא עשה שם ומאיפה הוא נכנס לבית הספר והוא נתן הסבר וגם אמר עם מי הוא היה – ההודעה מוגשת ומסומנת ת/153

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש שתישמר זכותי לחקור ושלא ישתמע שאני מסכים לתוכן

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש. אני מציג בפניך את ת/134, אותו בחור ל.ס. הוא למעשה מתנדב שהוצב בשער בית הספר ביום האירוע לאחר מציאת גופתה של המנוחה

ת.נכון

ש.הוא הוצב במקום יחד עם מתנדבים אחרים כדי לחסום ולמנוע על פי ההנחיות כניסה של מי שלא צריך להיכנס למתחם בכלל ולזירה בפרט, נכון

ת.לא הייתי המפקד שלו ולא נתתי לו הוראות כך שאיני יודע

ש.אתה על פי הדו"ח הזה יצאת איתו למקום, זה מקום שהוא מסר עליו בהודעתו, הודעה שנגבתה ע"י חוקר אחר ואני שואל אותך, כשיצאת למקום יחד איתו להצבעה, ידעת על מה אתה יוצא, קיבלת איזה שהוא רקע למה אתה יוצא

ת.קיבלתי רקע

ש.הרקע שקיבלת הוא למעשה ההודעה שנגבתה מאותו ל.ס.

ת.כן, לא קראתי את ההודעה שלו אבל אמרו לי מה ספציפית לחפש

ש.מה אמרו לך ספציפית לחפש

ת.לבדוק האם יש שם סימנים של דם, אולי מקלות מסוימים שיש במקום

ש.כלומר אתה ידעת לפחות כללית שעל פי אותה הודעה שמסר ל.ס. הוא ראה את מ.א. נכנס לשטח בית הספר, על פי הודעתו 20 מטר, שלף מבין השיחים שני מקלות באורך של מטר – מטר וחצי שדומים למקלות של מטאטא מלופפים באיזולירבנד, הכניס אותם מתחת לחולצה ונראה לחוץ

ת.על איזולירבנד לא ידעתי, ידעתי על המקלות, אמרו לי כל מקל שיש במקום לתפוס ולהביא

ש.אותו ל.ס. הוא למעשה תלמיד בית ספר ברנקו וייס, מכיר את אותו מ.א. שגם הוא תלמיד ברנקו וייס ולכן הוא מסר פרטים מלאים עליו ועל מה שהוא עשה

ת.נכון

ש.אותו ל.ס. שיצאת איתו להצבעה, הוא אכן הצביע בפניך בתוך שטח בית הספר

ת.לא

ש.איפה הוא הצביע לך

ת.מחוץ לשער, אני זוכר עד היום את המקום

ש.אתה ידעת שהוא מסר בהודעה שלו שהוא מספר שאותו מ.א. נכנס 20 מטר לתוך שטח בית הספר לערך, חיטט בין השיחים ושלף את אותם מקלות מלופפים באיזולירבנד

ת.אמרו לי הנה המתנדב, הוא יצביע לך על המקום שבו היו המקלות, הגענו למקום, מדובר בחצי מטר על חצי מטר של שיח, לא ראיתי שם שום דבר

 

עו"ד שטרן: בשום מקום לא נאמר שזה 20 מטר בתוך שטח בית הספר, נאמר 20 מטר מהשער, והעד זוכר בדיוק את הנקודה ואיפה זה היה.

 

עו"ד שפיגל: אני מעיין בהודעה לבקשת בית המשפט ואני מגלה שאכן כתוב "20 מטר מהשער" ואני מתנצל על נוסח השאלה לעד. 

 

העד ממשיך:

ש.אתה סימנת או תיעדת את המקום שעליו הוא הצביע

ת.לא

ש.אתה גם גבית כפי שהבנתי ממה שמסרת בחקירה הראשית, הודעה מאותו מ.א. נכון, של.ס. מספר עליו

ת.כן, אני גביתי ממנו הודעה

ש.אני מפנה אותך להודעה של מ.א., ת/135, עמ' 1 שורות 5-6, בדקת בבית הספר ברנקו וייס שאותו מ.א. היה נוכח בבית הספר ולמד עד השעה 14:00

ת.לא

ש.אתה בדקת אם היה בהסעות של ברנקו וייס בשעה 14:15

ת.לא

ש.אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 8 ב – ת/135, שם הוא מספר שהגיע הביתה בשעה 14:50, אמו ראתה אותו, אתה תשאלת את אמו באם ראתה אותו בכלל או ב – 14:50 בפרט

ת.לא

ש.אתה ניסית לתשאל את אמו כיצד היה נראה כשהגיע, מצב בגדיו, מצב נפשי, רגוע, נסער

ת.לא תשאלתי את האמא

ש.אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 26, ואתה שואל את מ.א. : "האם אתה או אחד מחבריך...." והוא משיב לך לא, ואז בעמ' 2 שורה כשאתה מעמת אותו הוא משיב: "כן......."

ת.נכון

ש.אתה מסכים איתי שגרסה זו אינה מתיישבת בלשון המעטה עם מה שמסר המתנדב ל.ס. בהודעתו לגבי שני המקלות המלופפים באיזולירבנד

ת.כן, אני מסכים שיש סתירה, רואים

ש.אני מפנה אותך לעמ' 2 שורה 7-12 ב – ת/135, מ.א. מספר שלקח את הענף ושיחק איתו ולדבריו, המתנדב אמר לו להסתיר את זה כדי שלא יעשו לך מזה ענין, אתה מסכים איתי שגרסא זו אינה מתיישבת לחלוטין עם מה שמסר המתנדב בהודעתו

ת.כן

ש.אני מפנה אותך לעמ' 2 שורות 13-14, מ.א. נשאל אם התבקש ע"י המתנדב להמתין במקום והוא משיב לא, שהוא אמר לו שיקח את זה ויזרוק את זה, זה מתיישב לך עם מה שאתה יודע

ת.לא

ש.מ.א. מספר בעמ' 2 שורות 15-16 כי עזב את המקום.......עם נער בשם ג.א. ואת שון, האם תשאלת את הנערים ג.א. ואת שון

ת.אני אישית לא

ש.אני מפנה אותך לעמ' 2 שורה 19: "אתה.......ועם ל. ועכשיו אתה טוען......." ומ.א. מספר לך סיפור נוסף שהלך לפני כן עם ג.א. לביתו ועם שון לשתות וחזרו ואז פגש את ל. אתה מן הסתם לא תשאלת את אותן נפשות מוזכרות בהקשר לזה נכון

ת.נכון

ש.אני מפנה אותך לעמ' 3 שורה 1 ואילך, מ.א. מספר : "אחרי שדיברנו בינינו ראיתי מקל......." אתה מסכים שגרסא זו אינה מתיישבת עם גרסת המתנדב הזה ועוד מתנדב אחר שהיה שם, ק.ב.

ת.מסכים, אם אתה אומר

ש.לאור מה שהוצג בפניך, אתה תפסת את נעליו, בגדיו של מ.א. לבדיקת מעבדה

ת.לא

ש.האם מ.א. מסר לבדיקה ט.א. ודגימות רוק לצורך בדיקת ד.נא.

ת.אני אישית לא לקחתי

ש.האם מ.א. נבדק בפוליגרף לפחות

ת.אני לא יודע

ש.האם בוצע חיפוש בביתו של מ.א. אחר בגדים כלשהם, נעליים

ת.לא יודע

ש.בהקשר למסמך קי"ב, טופס לוואי למוצגים, האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.על איזה קיר מדובר שם, אתה יכול לומר לנו

ת.לא

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש את המסמך קי"ב – מוגש ומסומן נ/38

 

העד ממשיך:

ש.אני רוצה להציג בפניך את הזכ"ד שמסומן ר', מיום 12/12/06, ת/148, בדו"ח הזה נכתב כי נ.ש. מספרת שראתה בשעה 14:40 בנות נכנסות ויוצאות מהשירותים הגדולים, השירותים הגדולים מדובר בשירותים שבהם נמצאה גופת המנוחה

ת.ככה היא הסבירה לי, רשמתי גם בסוגריים היכן שקרה המקרה

ש.אני רוצה להציג בפניך את הזכ"ד מיום 18/12/06, ת/151, אני מפנה אותך בזכ"ד הזה לשורות

9-11, משם עולה כי המורה מדווחת ששני תלמידים שלה, א.ח. ו – י.א. לא הגיעו לבית הספר מספר ימים מיום האירוע, 6/12/06

ת.נכון, אחרי המקרה

ש.אתה גם גבית הודעה מאותו י.א, אחד מהשניים, זה כתב ידך

ת.כן

ש.אני מפנה אותך לשורה 4 שם : "אני בשבוע האחרון הייתי חולה מיום ראשון בתאריך 3/12/06 הייתי בבית עד יום חמישי שחזרתי לבית הספר" כלומר לגרסתו, חזר לבית הספר ביום 7/12/06 שזה למחרת האירוע

ת.הוא חזר ביום חמישי

ש.אתה בדקת את הנוכחות של אותו י.א. בבית הספר מיום האירוע והלאה

ת.לא

ש.אתה בדקת את נוכחותו של י.א. ביום האירוע עצמו באמצעות דפי נוכחות

ת.לא

ש.מההודעה הזו של י.א. אנו למדים שלמעשה הוא לא שכב בבית עקב מחלה אלא הסתובב בעיר, אפילו אומר שהיה בקורס מדצ"ים ביום האירוע בשעה 18:00

ת.כן, הוא אומר זאת

ש.אני מפנה אותך לאותה הודעה, שם הוא אומר שפגש את תאיר ז"ל, יום לפני הירצחה, יום ג', ביחד עם חברו א.ח. שגם הוא לא הופיע לבית הספר מספר ימים

ת.נכון – ההודעה מוגשת ומסומנת נ/39

ש.אתה ערכת מזכר ביום 20/12/06, מסמך קי"ח, האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן – מוגש ומסומן נ/40

ש.העדה מספרת ונותנת לך שמות של אותם שני סוחרים חשודים לטענתה, ואתה רושם אותם, האם עשית בירור כל שהוא בקשר אליהם

ת.אסביר לגבי הזכ"ד הזה, באחד הימים בצח"מ ישבתי באחד המשרדים בתחנת גולן, הטלפון צלצל ואחת החוקרות אמרה לי שהיא גבתה עדות ואמרה שהיא תיתן לי טלפון של השניים שהיא ציינה בעדות ורשמתי על זה זכ"ד

ש.מעבר לזה לא עשית בדיקה

ת.לא

ש.סיפרת בחקירה הראשית שאתה יחד עם עמיתיך לצוותים נתבקשת לתחקר ולחקור כל מידע שיכול לעזור לקידום החקירה

ת.לחקירות של תלמידים ומורים בבית הספר

ש.אני מציג בפניך את ת/ 146, בזכ"ד זה מספר לך נ.א. כי ראה את תאיר ז"ל בין השעות 12:00

ל – 13:00 באחת ההפסקות עומדת ליד כיתה ט' 2, ביחד עם נער בשם נ.פ. שלומד בכיתה ט' 6 – ההפסקה שקיימת בין השעה 12:00 ל – 13:00 היא ההפסקה שבין 12:50 ל – 13:05

ת.אני לא יודע

ש.אתה תשאלת או בדקת עם אותו נער נ.פ. את הפרטים שקיבלת בתשאול הזה

ת.אני אישית לא בדקתי

ש.אתה לא תשאלת את נ.פ. כמה זמן הוא שוחח עם תאיר ז"ל, לא ביררת פרטים נוספים

ת.לא

(ת/146 לא מדבר על שיחה)

ש.אני מציג בפניך את ת/144, תשאול של א.ח.,

ת.נכון

ש.בתשאול הזה הוא מספר לך כי בשעה 13:40 הוא עזב את בית הספר יחד עם ז.נ. ועם י.כ., אותו נ.ז. נחקר ביום 10/12/06, זה למעשה יום לפני שתשאלת וכתבת את הדו"ח הזה, יום לפני שתשאלת את א.ח.

ת.נכון

ש.בתשאולו של א.ח. הוא מספר לך כי ראה את תאיר ז"ל רק בהפסקה של 10:00 – 10:20 וזאת ברחבה של שכבה ט'

ת.נכון

ש.נ.ז. מספר בהודעה שנגבתה ממנו, עמ' 1 שורה 9: "ראיתי אותה יוצאת מבית הספר שוב וזה היה בסביבות השעה 13:10, ראיתי אותה חוזרת, מתיישבת שוב ליד ש.י., אני זוכר אנשים שישבו איתי בפרגולה, מי שישב בפרגולה לידי זה נ.נ., מבית ספר ברנקו וייס כיתה י', א.כ. מבית ספר ברנקו וייס, כיתה י', א.ר. מברנקו וייס כיתה ט', א.ה. מברנקו וייס כיתה ט', ס. מבית הספר שלי כיתה ט, י.כ. מבית הספר שלי כיתה ט' 2, ל.צ מבית הספר שלי כיתה ט, ב.ק. מבית ספר שלי כיתה ט' ו – א.ח. מבית ספר שלי כיתה ט' 2, אני זוכר שתאיר ראדה, באיזה שהוא שלב, הלכה לספסלים שליד הפרגולה ודיברה שם עם איזה בחור...." זאת אומרת שא.ח. ראה את תאיר בשעה 13.10, כלומר א.ח. אליבא דגרסתו של נ.ז. היה אמור לראות את תאיר, כשישב עם כל החבורה הזו ליד תאיר וש.י. היה אמור לראות את תאיר בשעה 13.10

ת.אני לא יודע איפה הוא עמד, איפה תאיר ז"ל הייתה

ש.האם הנתונים האלה היו בידיעתך

ת.לא. מה שאני שמעתי מא.ח. הוא ראה את תאיר רק בין השעות 10:00 – 10:30

ש.הודעתו של נ.ז. הייתה מיום לפני כן

ת.אני לא הייתי מודע להודעה של נ.ז.

ש.אתה גבית הודעה מהנערה .י.א., האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.מתוכן ההודעה שרשמת מפיה עולה תמונה של חברות טובה וקרובה, אפילו מכתבי חברות חמים מן האחת לשניה ובעמ' 1 שורה 12 אתה שואל את י.א. האם תאיר סיפרה לך על דברים אישיים שלה והיא מספרת על ילד שהטריד אותה ועל כל מיני דברים אישיים, היא לא רצתה לדבר איתו ושום קשר איתו והיא בכלל לא מכירה אותו וזה היה לפני כחודש וחצי בערך, האם זה נכון

ת.כן

ש.אתה לא שאלת אותה האם תאיר הראתה לה הודעות כלשהן

ת.לא

ש.מדוע לא שאלת אותה האם תאיר מסרה לה את שמו של אותו מטרידן, שאלת אותה אם היא יודעת את שמו

ת.לא

ש.מדוע לא שאלת אותה אם היא יודעת או שתאיר מסרה לה את מספר הטלפון שממנו הוא מחייג

ת.לא

ש.לא שאלת אותה שום פרט האם ידוע לה על אותו  מטרידן, האם ידוע לה

ת.מסכים

ש.ההודעה שגבית מנ.א., תאשר לי שזה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 17: "התקשרנו שוב לכולם וגם לשי כי בד"כ תאיר הולכת הביתה עם שי והיא חברה בין הכי טובות שלה ואני שאלתי את שי האם ראתה את תאיר כי היא נעלמה, שי אמרה לי שהיא ישבה עם תאיר בפרגולה מחוץ לבית הספר ותאיר אמרה לה, שי אין לי כח להיכנס לשיעור, אני הולכת לשתות ולקחת את התיק מהכיתה, נלך ביחד הביתה, הכיתה שתאיר התכוונה אליה זה הכיתה איפה שהחוג לתיאטרון שזה נמצא ליד האודיטוריום, תאיר הלכה ולא חזרה, שי הלכה לחפש אותה וחיכתה לה עד השעה 14:00 ואמרה לעצמה שאם תאיר לא חזרה עד עכשיו, היא בטח הלכה הביתה והיא גם הלכה ולא חיכתה יותר" – אלה המילים של נ.א. שהיא מסרה לך

ת.כן

ש.אתה בדקת את ההודעות של שי, קראת, היה לך מושג על ההודעות של שי

ת.אני לא זוכר עכשיו, אבל יכול להיות שקראתי

ש. אני מפנה אותך באותה הודעה של נ.א. לעמ' 3 שורה 3: "לפני שבוע הוא הכוונה לאבי, התקשר אליה שוב פעם וזה היה ליד שיראל והיא שאלה אותה מי זה והוא אמר לה זה אבי אני מטבריה אני בן 18 אני רוצה אותך והיא שאלה אותו מי נתן לך את מספר הטלפון שלי והוא אמר לה שרק אם תיפגש איתו יספר לה ושהוא בקצרין שבואי ניפגש והיא אמרה לו שהיא לא בקצרין וסגרה את הטלפון, יום לאחר אותה שיחה, אותו בחור שלח לתאיר הודעה בפלאפון במספר חסום שאם את לא תהיי איתי אני אהרוג אותך והיא סיפרה את זה לכל החברות" אלה המילים שמסרה לך נ.א.

ת.נכון

ש.בקטע הזה שקראתי בפניך עכשיו, נ.א. מספרת לך כי ישנה נערה בשם שיראל שהייתה ליד תאיר כשזה קרה בפועל, אתה אישית שאלת את שיראל על כך

ת.לא

ש.שיראל עצמה נחקרה פעמיים, פעם ב – 7/12/06 בשעה 02:50 לאחר חצות ופעם שניה ב – 22/12/06, אתה אין לך מושג או לא יודע למה בתשאולים האלה היא לא נחקרה על כך, אין לך מידע למה שיראל שנחקרה פעמיים, למה לא תושאלה ספציפית על כך

ת.אני לא יודע על מה שאלו אותה

ש.אתה אישית לא ראית את ההודעה השניה של שיראל

ת.לא

 

עו"ד שטרן: עו"ד שפיגל מציג לעדים וזו לא פעם ראשונה, תיזות שלא עולות בקנה אחד עם ההודעה.

ביום 7/12/06 נחקרה שיראל ובהודעתה היא מספרת על האפיזודה של קשר עם אותו אבי או מי שקרא לעצמו אבי מטבריה וזה נמצא בהודעה ואני מפנה לכך ואני מפנה את עו"ד שפיגל לכך.

אני מפנה לעמ' 3 באותה הודעה, מסוף עמ' 2 והמשך בעמ' 3.

 

עו"ד שפיגל: לדעתי זה כמו שאני שאלתי, אני לא ניסיתי להטעות.

 

העד ממשיך:

ש.אני מפנה אותך לאותה הודעה של נ.א. שאתה גבית, עמ' 4 שורה 7: "ש. לאן תאיר הייתה הולכת לשירותים? ת. בשכבה שלנו ואני רוצה לציין שתמיד אם אני הייתי נמצאת עם תאיר ותאיר הייתה צריכה ללכת לשירותים היא הייתה מבקשת ממני או ממישהו אחר, אין מצב שתאיר תלך לבד לכל מקום אם זה לחוג בבית הספר או לכל מקום, היא מבקשת מחברה שתבוא איתה" אלה המילים שכתבת

ת.כן

ש.וזה לגבי השירותים בשכבה שלה

ת.כן

ש.אני מפנה אותך להודעה נוספת שגבית מש.א., האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 10: "אני השנה בתחילת הלימודים הכרתי את תאיר, היינו ידידים והיינו מדברים ב – ICQ ובטלפון, לפני 3 שבועות רבנו אני ותאיר ואני לא זוכר על מה,  רבנו ולא דיברנו, לפני 3 – 4 ימים התחלנו לדבר אני ותאיר ראדה, הילדים בבית הספר השלימו בינינו ואתמול בשעה 16:00 או 17:00 הייתה לנו הרצאה של רופא שיניים באודיטוריום, היה לי פלאפון בכיס ונלחצו לי המקשים ואז ראיתי שתאיר הסתכלה בפלאפון שלה והסתכלה עלי, אני הסתכלתי בטלפון שלי ובדקתי את ההודעות, ואז שלחתי לה הודעה אם צלצל, הכוונה שלי הייתה אם הפלאפון שלי צלצל והיא עשתה לי סימן עם הראש כן, לפי הטלפון שלי צלצל לתאיר" ובהמשך : "האם תאיר נמצאת אצלך בחיוג מקוצר?, ת. לא, יכול להיות שהיא נכנסה לזיכרון של השמות ומשם זה חייג" – מריבה של 3 שבועות לפי גרסת ש.א. שהם לא שוחחו, זה קרה בטעות, הוא לא חייג, ואנו שומעים עוד תמיהה שהוא ראה  כיצד תאיר הסתכלה על הפלאפון שלה ובדיוק בעיתוי הזה הוא מסתכל על תאיר לראות אם, בנוסף לכל המצטבר, כשאתה רואה את הדברים האלה, אני שואל אותך למה לא ביקשת את הפלאפון שלו לצורך בדיקת ההודעות

ת.יש למעלה את מספר הפלאפון שלו בהודעה

ש.האם בדקת את ההודעות בטלפון שלו

ת.אני אישית לא בדקתי

ש.מתי נגבתה ההודעה

ת.ב – 7/12/06

ש.האם בדקת האם הסיפור הזה אפשרי

ת.אני אישית לא

ש.מדוע לאור הנתונים האלה לא ביקשת לבדוק את נעליו, לא תפסת את נעליו, לא בגדים, לא ט.א., לא דגימת דנ"א, למה

ת.כי אני מקבל הנחיות וגביתי עדות, העברתי את העדות

ש.קיבלת הנחיות ספציפיות לעד הזה מהממונים עליך

ת.כל עד שגביתי ממנו עדות, קיבלתי הנחיות, אם הייתי מקבל הנחיה הייתי עושה, אמרו לי רק לגבות הודעות, לא שום דבר אחר, אלה היו ההנחיות

ש.הודעה נוספת שגבית מל.צ, זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 3: "בהפסקה לאחר השיעור השישי בשעה 12:50, יצאתי להפסקה, הלכתי לפרגולה, ישבתי שם עם שי, י.כ. ותאיר ראדה, ישבנו יחד ודיברנו על כל מיני דברים, תאיר דיברה עם שי, אחרי 10 דקות תאיר אמרה לשי שהיא הולכת להביא את התיק מהתיאטרון ואז היא הלכה, נשארנו בפרגולה אני, י.כ. ושי, היה צלצול ואני הלכתי לכיתה לשיעור" אלו המילים

ת.נכון

ש.ל.צ. לא למד עם תאיר באותה כיתה, הוא בכלל בכיתה ט'

ת.נכון

ש.חטיבת תיכון זה בנין אחר מחטיבת ביניים, זה בנין מרוחק

ת.נכון

ש.ובכל זאת הוא ידע להגיד שתאיר אמרה שהיא הולכת לחוג לתיאטרון

ת.נכון

ש.אתה יודע היכן ממוקם החוג לתיאטרון

ת.לא

ש.כשל.צ. אומר ש – 10 דקות אחרי תחילת ההפסקה

 

עו"ד ענבר: לא נאמר מתחילת ההפסקה.

 

 

 

העד ממשיך:

ש.אני מפנה אותך לעמ' 2 שורה 12 ואתה שואל את ל.צ. :"האם תאיר הזכירה את המילה שירותים או לשתות לפני שהיא הלכה להביא את התיק. ת. היא אמרה שהיא הלכה להביא את התיק" אלה המילים

ת.כן, היא אמרה שהיא הלכה להביא את התיק

ש.אתה אמרת ועל פי מיטב זכרונך שיכול להיות שעיינת בהודעות של שי יפרח, אתה זוכר משהו מההודעות של שי יפרח בהקשר הזה

ת.לא

ש.אני מפנה אותך להודעה שגבית מא.ק., ת/153, אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 6 ואילך: "ואני וניקולאי......" אלו המילים

ת.כן

ש.לא נראה לך דבר מתבקש לזמן את אותו א.כ. לבירור והצלבה של הנתונים

ת.אני לא יודע אם הוא זומן

ש.אני אומר לך כנתון שהוא לא זומן

ת.אני קיבלתי הוראות, יש צוותים, מדובר בקצינים ואמרו לי לא לזוז, לא ימינה ולא שמאלה, לפעול על פי הוראות

ש.אני מפנה אותך להודעה שגבית מז.מ., זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.אני מפנה אותך להודעה בעמ' 1 שורה 7: "אני באותו יום למדתי... היו עוד 3 תלמידים שאני לא זוכר, באותה רחבה בשעה בערך 13:50 דיברתי עם חמוטל לוין ואמרתי לה שאני לא רוצה להישאר לשיעורים השביעי והשמיני והלכתי לבד הביתה" אלה המילים

ת.כן

ש.עד שעה 13:50 לגרסתו של ז.מ. הוא יושב ואף בחלק מהזמן יש עוד 3 אחרים, אני לא יודע מי הם אז אני לא יודע מתי הם עזבו, אבל בחלק מהזמן לפחות הוא יושב עד 13:50 ברחבה של כיתות ט'. כדי להגיע לשירותים שבו בוצע הרצח, אם נכנסים למבנה מהפרגולה שבחוץ, חייבים לעבור דרך שכבת ט' בספסלים האלה שם

ת.אני לא יודע, אני לא זוכר

ש.ז.מ. מספר, הוא מודה שבשעה 13:50 הוא היה ברחבה, בנוסף לכך הוא מספר שהוא דיבר עם המורה חמוטל ואמר לה שהוא לא רוצה להישאר לשיעורים השביעי והשמיני והלך הביתה, ניסית לבדוק מתי הוא הגיע הביתה ומי ראה אותו

ת.לא

ש.עם המורה חמוטל ביררת

ת.אני אישית לא

ש.אני מפנה אותך להודעה של א.ק.  הוא תלמיד כיתה י"ב בברנקו וייס והוא מספר לך

ת.הוא תלמיד כיתה ט' בנופי גולן

ש.אני מפנה אותך להודעה של א.מ. תלמיד כיתה י"ב בברנקו וייס

ת.כן

ש.והוא מספר לך בעמ' 1 שורות 3-7 שביום האירוע 6/12/06, היה בבית והתעורר רק בשעה 13:00 והמנהל והמחנך שלו מברנקו וייס אף באו אליו הביתה לשיחה, היו אצלו עד השעה 14:00 לדבריו והוא נשאר לדבריו בבית עד השעה 17:00, האם המנהל או המחנך תושאלו

ת.אני אישית לא שאלתי אותם

ש.אתה בדקת את הגרסא הזו עם אמו

ת.כתוב בהודעה למטה, נגבתה בנוכחות האם

ש.אתה שאלת אותה והיא אישרה את הדברים

ת.לא אמרתי שזה כתוב, זה היה בנוכחות האם

ש.אני עובר איתך להודעה שגבית של ס.י., האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.בעמ' 1 שורה 9 מספרת לך ס.י. כי פגשה את תאיר ז"ל בהפסקה של סוף שעה שישית

ת.נכון, היא ראתה אותה

ש.והיא ישבה ברחבה של כיתות ט' והיא אפילו שוחחה איתה כ – 5 דקות ובהודעה הזו שגבית היא לא מציינת באיזה שהוא מקום שהיא ראתה את שי יפרח או מישהו אחר איתה

ת.אם לא כתבתי אז לא

ש.בהמשך בשורה 13 היא מספרת לך כי אחרי שנכנסה לשיעור, כעבור 15 דקות אחרי שנכנסה לשיעור, 13:20, יצאה שוב מהשיעור, לרחבה של ט', נשארה ברחבה 10 דקות ולא ראתה את תאיר ואז נכנסה לשיעור, אלה המילים

ת.כן

ש.כל ההתרחשות הזו שהיא מספרת לך זה ברחבה ט'

ת.נכון

ש.לפחות עד 13:20 היא ברחבה ט'

ת.כן

ש.ואח"כ אני מפנה אותך לשורה 21 היא מספרת כי במהלך השיעור השמיני שמתחיל בשעה 13:55 נכנסה לשירותים שהם זירת הרצח ונכנסה שוב לשירותים האלה בהפסקה שבין שיעור שמיני לתשיעי ולא ראתה שום דבר חריג או מוזר נכון, אלה המילים

ת.כן

ש.אני מפנה אותך להודעה של א.ק. תלמיד ברנקו וייס, תלמיד כיתה ט', אני מפנה אותך לעמ' 1 שורה 15: "לפני סוף השיעור הראשון של פיזיקה בערך בשעה 12:40 יצאתי מהכיתה במעבדות, אני ונ.ז. וב.ב. הלכנו לשתות במתחם של כיתות ט', בדרך ראיתי את תאיר ראדה הולכת מכיוון רחבת ט', עולה במדרגות לחדר של מערכת שעות"

ת.נכון

ש.אתה יודע איפה זה חדר מערכת שעות

ת.כן, אני יכול להצביע לך על המקום, זה ממש ברחבה, הבדל של 4 מדרגות

ש.כשעולים לכיוון תאי השירותים למעלה

ת.לא, יש מדרגות אחרות זה מה שאתה מתכוון

ש.מהגרם מדרגות הזה לא ניתן להגיע לשירותים

ת.לא

ש.ואז הוא ממשיך ואומר: "נ.ז. אומר לה הי מה קורה, המשכנו, שתינו וחזרנו וכשחזרנו לחדר המעבדות לא ראינו את תאיר"

ת.נכון

ש.אני מפנה אותך להודעה שגבית מא.ג. זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.בעמ' 1 שורה 13 נשאלת א.ג. לאיזה שירותים הולכות הבנות של שכבת ט והיא משיבה : "לשירותים היכן שאירע הרצח"

ת.נכון

ש.בשורה 16 נשאלת א.ג. האם הייתה ביום האירוע בשירותים האלה והיא משיבה: "כן, בשעה 15:30 הייתי בשירותים הגדולים, יש שם 4 תאים, הלכתי עם חברה שלי, היא הלכה לתא הראשון, אני מתקנת, התא הראשון היה פתוח, התא השני היה נעול, היא רצתה להיכנס לתא השני, הוא היה נעול, היא עברה לתא השלישי, הדלת הייתה פתוחה ויאנה, ראינו ביחד שיש דם על הנייר שנמצא על המתקן והיה סימן על הרצפה של דם, כאילו מישהו דרך על זה, אנחנו הלכנו, לא זוכרת אם יאנה לקחה נייר בסוף, אני מתקנת, זה היה בשעה 14:40 בערך, בהפסקה של אחרי שיעור שמיני, לא בשעה 15:30 כפי שאמרתי קודם" אלה המילים

ת.כן

 

עו"ד שטרן: אין חקירה חוזרת.

 

עו"ד שפיגל: לאור ההערה נשוא הערך הראייתי של הציטוטים כפי שהובאו בחקירתו של העד והערת ההרכב, אני מודיע כי כל אלה שלא יובאו על ידי חברותיי כעדות תביעה ונשמעו הציטוטים שלהם, יוזמנו על ידי כעדי או עדות הגנה, אלא אם כן אגיע להבנה אחרת עם חברותיי, אני אודיע לבית המשפט.

 

עו"ד שטרן: הזמנו עד נוסף, העד סשה, חברי הודיע לנו שטרם תמלל את כל הנדרש לגבי עדותו של עד זה ולכן עד זה לא זומן להיום.

אנו מבקשים להגיש בהסכמה מסמכים של עד תביעה מס' 1, דו"ח פעולה וזה מייתר את עדותו – מוגש ומסומן ת/154.

 

עו"ד שטרן: הישיבה הקבועה ליום 25/11/07, היא המועד העברי להרצחה של המנוחה, המשפחה ביקשה שלא לקיים דיון באותו יום ואנו מביאים את בקשת המשפחה בפני ההרכב.

 

החלטה

 

בנסיבות, אנו נעתרים באשר למועד הקבוע ליום 25/11/07 גם אם מוטב היה שהבקשה הייתה מונחת בפנינו קודם.

 

אנו קובעים התיק להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים.

 

ב"כ הצדדים יקבלו החלטה עם מועדים נוספים כפי שיקבעו וישלחו לצדדים באמצעות המזכירות.

 

ניתנה היום א' בכסלו, תשס"ח (11 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר

דודי כהן - עד תביעה מס' 6 | 08/11/2007

 

עד תביעה מס' 6 דודי כהן מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:

ש.מה התפקיד שלך במשטרה

ת.חוקר נוער בימ"ר עמקים

ש.אתה היית מעורב בחלק מהצח"מ בחקירה הזו, מה היה התפקיד שלך

ת.במסגרת החקירה הייתי חוקר, כאשר הגענו לשם כמה ימים אחרי, ביום שבת, הגענו והתחלנו בחקירה

ש.מי הגיע

ת.כל המחלק של נוער חשיפה היה איתי, כולל אני היינו 4

ש.הגעתם מספר ימים אחרי תחילת האירוע

ת.כן, ביום שבת

ש.קיבלתם משימות מסוימות לביצוע, הגדירו לכם תפקידים

ת.בהתחלה קיבלנו סקירה כללית על מה שקרה, וקיבלנו בעצם משימה לחקור את התלמידים, להתחיל מעין מעגלים, קודם מעגל התלמידים של בית הספר, אח"כ תלמידים שלומדים בברנקו וייס ובבני יהודה, כל מי שלא הגיע לבית הספר, תשאלנו וחקרנו

ש.היה לכם איזה שהוא יעד מסוים, מה אתם צריכים לברר ולחקור

ת.נחקרו כל מי שאמרתי קודם שלא הגיע, רצינו לברר למה לא הגיע ואיפה היה באותו יום, וגם תלמידים מבית הספר מה הם עשו, שכבה מעל או שתי שכבות מעל, לראות ולברר איפה היו אנשים, רצינו לדעת ולברר פרטים על המנוחה, לדעת אם יש דברים שהמשטרה לא יודעת דרך הילדים, חברים וחברות

ש.בתאריך 10/12/06 אתה עיכבת קטינה בשם ל.ר. לחקירה

ת.אמת ויציב

דו"ח העיכוב מוגש ומסומן ת/99

ש.בהמשך לכך, מיד לאחר מכן, גבית עדות מאותה נערה, מה עלה מתוך החקירה של ל.ר. ולמה

ת.בעקבות תשאול של נערים התברר שיש בעצם מין חבורה של לובשי שחור ומתלבשים מוזר, עלה נושא "כת השטן" דברים כאלו והיא עלתה כבחורה שלובשת שחור וכל מיני סימנים של משהו יוצא דופן, אז בעצם עיכבנו אותה וחקרנו אותה

ש.ומה עלה בחקירה, אומת החשד שהיא חברה בכת השטן

ת.כת השטן אין, היא פשוט מתלבשת ככה, היא אוהבת את זה, זה ההסבר שלה

ש.באשר לרצח, נבדק אם היא מעורבת ברצח

ת.נבדק מה היא עשתה באותו יום, נבדק האליבי, היא מסרה איפה היא הייתה מהבוקר, מסרה מתי חזרה הביתה וכל אלה שנפגשו איתה באותו יום נחקרו ולא עלה חשד נגדה, דבריה אומתו

ש.איפה היא הייתה באותו זמן

ת.היא הייתה בבית הספר, היא יצאה מאיזו בחינה, היא הייתה עם חברה בשם סופי

ש.לפי דבריה, איפה היא הייתה עם סופי בזמן הרצח

ת.היא אומרת בעדות מה היא עשתה – אני מפנה להודעה שלה, היא מספרת שהיא הייתה במרכז

ש.אתה באותו יום חקרת גם נערה נוספת בשם סופי שהיא לא חשודה, שהיא בענין האליבי של ל.ר.

ת.כן, היא אישרה את האליבי של ל.ר. בזמן הרצח

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים שתוגשנה ההודעות של ל.ר. וסופי.

 

ההודעות מוגשות ומסומנות ת/100 ו – ת/101.

 

העד ממשיך:

ש.אותה טענה לגבי אותם לובשי שחורים בעצם, לאיזו מסקנה חקירתית הגעתם

ת.שסך הכל מה שתיארו, כת השטן, דברים כאלו, הם פשוט מתלבשים מוזר, עם שיער קוצים, זה המנטליות שלהם, עם העגילים, מין פריקים כאלה, נערכו גם חיפושים

ש.אותה ל.ר. למחרת היום עיכבתם אותה פעם נוספת, זכור לך

ת.כן

ש.למה בעצם החזרתם אותה, מה קרה

ת.במהלך אותו יום עלה שהיא ציירה איזה ציור של משהו עם דם, משהו כזה, ובעצם הלכנו לבדוק את זה, ואם אני לא טועה, היא ציירה את זה והיא נתנה הסבר מניח את הדעת, היא נוהגת לצייר, היא מציירת

דו"ח עיכוב מוגש ומסומן ת/102.

ש.דיברת על תלמידים שלא היו בבית הספר ביום הרצח, איך ידעת את מי לחקור בכלל, ממי קיבלת את המידע

ת.מהצח"מ וגם דרך רכז המודיעין, מבית הספר

מזכר באשר לעיכוב מוגש ומסומן ת/103.

ש.במסגרת זאת, חקרת ב – 11/12/06 תלמיד בשם א.ס., תתייחס לחקירה, על מה חקרת אותו

ת.כמו שאמרתי, חקרתי את כל אלו שלא היו בבית הספר, אמר שהיה אצל הרופא, בקופת חולים בטבריה והוא נותן תיאור היכן היה במשך כל היום ומסביר למה לא הגיע לבית הספר

ש.אני מציגה לך מסמך שהועבר אליך בהמשך, תעודה רפואית

ת.כן

תעודה רפואית מוגשת ומסומנת ת/104.

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים להגשת כל הדוחות בקשר לתלמידים – נערים שחקר העד.

 

עו"ד ענבר: אני מגישה כאן דוחות.

 

דו"ח עיכוב בקשר לא.א. מוגש ומסומן ת/105.

מזכר הנוגע לא.א. מוגש ומסומן ת/106.

מזכר הנוגע לו.ש. מוגש ומסומן ת/107.

מזכר הנוגע לג.נ.א. מוגש ומסומן ת/108.

מזכר שעניינו א.ב.ק. מוגש ומסומן ת/109.

מזכר שעניינו ל.ק מוגש ומסומן ת/110.

מזכר שעניינו ר.ג. מוגש ומסומן ת/111.

מזכר הנוגע לט.ט. מוגש ומסומן ת/112.

מזכר הנוגע לת.מ. מוגש ומסומן ת/113.

מזכר באשר לק.א. מוגש ומסומן ת/114.

מזכר באשר לא.מ מוגש ומסומן ת/115.

מזכר הנוגע לנ.מ מוגש ומסומן ת/116.

מזכר הנוגע לד.א. מוגש ומסומן ת/117.

מזכר הנוגע לש.א מוגש ומסומן ת/118.

 

העד ממשיך:

ש.בנוסף לכך אתה עשית פעולה ב – 29/12/06, אתה תשאלת וגם חקרת נער בשם מ.כ, באיזה הקשר נעשה הדבר הזה

ת.כן

ש.למה זה קשור

ת.זה קשור לאותם שלישיה שנסעו בעצם בטרמפים מצומת קצרין בחזרה לביתם והם היו באותו יום בצפת, באו מצפת הלכו למכינה שם

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים להגשת ההודעות, אני אודיע לחברתי בהמשך אם אני מסכים גם לאמיתות התוכן ואז אבקש לחקור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

כמוסכם, ההודעה מוגשת ומסומנת ת/119, זכ"ד מוגש ומסומן ת/120.

 

ניתנה היום כ"ז בחשון, תשס"ח (8 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.אתה גם תחקרת ותשאלת מישהו בשם אדיר חדד

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים כפוף לאותה הודעה באשר ל – ת/119 ו – ת/120.

 

מוגש ומסומן ת/121.

 

העד ממשיך:

ש.אתה תפסת זוג אחד מזוגות הנעלים של הנאשם

ת.כן, רשמתי זכ"ד

מוגש ומסומן ת/122.

ש.גם ערכת טופס לוואי למוצגים

ת.כן, ערכתי טופס לוואי לנעלים

מוגש ומסומן ת/123.

ש.בתאריך 8/1/07, ערכת זכ"ד לגבי חנות נעליים בטבריה שביקרת בה

ת.כן

ש.ספר לנו על מה מדובר

ת.בעקבות מה שעלה בחקירה שבעצם הנעל שעל המכנס של המנוחה זה מדובר על נעל מסוג "סלמנדרה", הלכנו לאתר בטבריה חנויות שמוכרות, אם הן מוכרות, נעליים כאלו, ולא מצאנו אף חנות שמוכרת נעליים כאלה, הלכתי עם עוד מישהו ולא מצאנו.

מוגש ומסומן ת/124.

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.אני מפנה אותך ל – ת/122, באיזה נעליים מדובר בתאריך 3/1/08

ת.הנעליים שהנאשם היה איתם בבית המעצר

ש.איזה סוג נעליים, איזה חברה, איזה צבע, תיאור כלשהו

ת.לא זוכר

ש.למה אתה לא זוכר, כי זה לא כתוב

ת.לא זוכר, זה נשלח למטה הארצי

ש.אם אנחנו מדברים בהקשר לדוחות שערכת בנושא בדיקת הנעליים, מי אמר לך שמדובר בעקבות של נעל מסוג סלמנדרה

ת.דרך ראש הצח"מ, בישיבות שהתעדכנו

ש.בישיבות אמרו לך שזה טביעת נעל מסוג "סלמנדרה"

ת.זה מה שחיפשנו

ש.מאין לך האינפורמציה שמדובר בטביעת נעל מסוג "סלמנדרה"

ת.זה מה שהתעדכנו

ש.אתה ערכת מזכרים שביקרת במספר חנויות בטבריה, בעפולה

ת.בטבריה

ש.גם בעפולה

ת.יכול להיות, אני לא זוכר, אני זוכר טבריה

ש.אתה לא עברת בכל החנויות הקיימות בעיר טבריה

ת.לא. עברתי במספר חנויות

ש.בשוק של טבריה ערכת חיפוש

ת.כן

ש.בשוק יש מוכרי נעליים של יד שניה, בדקת אצלם

ת.מה שרשום זה מה שנבדק

ש.ערכת תשאול או בדיקה בקרב עולים מחבר העמים או ממזרח אירופה אם ברשותם נעליים מחברה כזו או שם דומה לזה

ת.לא. בדקתי בחנויות

ש.אתה או מי מעמיתך ערכתם בדיקה בכפרים הדרוזים

ת.אני לא בדקתי

ש.רמת הגולן

ת.אני לא הייתי

ש.האם אתה יודע באם סוליית נעל של נעל מסוג "סלמנדרה" כמו שאתה קורא לה, היא סוליה מועתקת

ת.אני לא יודע

ש.אתה בדקת ברשויות המכס אם מישהו ייבא בשנתיים – שלוש האחרונות נעליים מהסוג "סלמנדרה"

ת.אני לא בדקתי

ש.כששאלת את אותם מוכרי נעליים, שאלת אותם על נעל מסוג "סלמנדרה" או "סלמנדר"

ת.הצגנו תמונה של הסוליה, האם יש להם סוליה או נעל שדומה לאותה סוליה והם השיבו שלא ואז שאלתי לסוג הנעל לפי מה שרשום בנעל אני אמרתי "סלמנדרה"

ש.אני מפנה אותך למסמך – זכ"ד מיום 11/12/06 - נ/11 – האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.אמת

ש.אני מפנה אותך לשורה 7 מלמעלה בעמ' 1 מלמעלה, אתה תשאלת את האמא הזו

ת.לא

ש.אני מפנה אותך לשורה האחרונה בזכ"ד, בעמ' 1 : "בנוסף אמרה כי בסביבות....." – אתה בשלב זה של התשאול, של הדו"ח שעשית, באיזה תאריך זה היה

ת.11/12/06

ש.אתה היית מודע מן הסתם לחשיבות השעה שהיא מציינת שהיא ראתה את המנקה

ת.כן

ש.אתה היית מודע שבשעה הזו, 13:00 – 13:30 בד"כ אף מנקה לא בא לבית הספר

ת.אני רושם את מה שהיא אמרה כדבריה. אני לא יודע מתי מנקים

ש.אתה אישית טרחת לבצע מסדר זיהוי לעדה הזו של כל המנקים

ת.לא

ש.אתה יודע האם מישהו אחר עשה מסדר זיהוי כזה

ת.לא יודע

ש.מהדו"ח הזה שכתבת וערכת מפיה, אתה הבנת שהיא אמרה שהיא לא יכולה לזהות

ת.לא

ש.ולמרות ועל אף החשיבות הן של השעה, הן של העובדות, הן של המקום, הן של העובדה שאפשר לזהות, אף אחד לא טרח לעשות שום דבר בענין זה

ת.אני לא יודע אם מישהו אחר עשה, אני לא עשיתי

ש.אני רוצה להפנות אותך לזכ"ד מיום 10/12, האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

הזכ"ד מוגש ומסומן נ/34.

ש.אני מציג בפניך הודעה שגבית מל.א., האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש שלא לאמיתות התוכן וכפוף להעדת העדה.

 

ההודעה מוגשת ומסומנת נ/35 כפוף להעדת העדה ע"י הסניגור.

 

העד ממשיך:

ש.במסמכים האלה שמוגשים, להבדיל ממה שאמרת בחקירתך הראשית, שסה"כ הם מתלבשים מוזר, אני שואל האם בנוסף ללבוש המוזר על פי הדיווחים שעולים מחומר הראיות שאני מתעתד להגיש עתה, האם הם גם חמושים בכלי משחית

ת.זה מה שעלה מאחת העדויות

ש.את הסכין הזו, הספציפית של אותו קטין, אתם תפסתם

ת.אני לא

ש.אני מפנה אותך לזכ"ד מיום 13/12/06, זה כתב ידך וחתימתך

ת.אמת ויציב

הזכ"ד מוגש ומסומן נ/36.

ש.אני מפנה אותך ל – נ/36, אתה קראת אותו, ראית מה כתוב שם

ת.לא

ש.אני מפנה אותך ל – נ/36, זה אותו אחד המכונה "מריק", אתה יכול לומר לי מדוע המכנס הזה לא נשלח למעבדה לבדיקה, זה אדם שלומד בבית הספר, משתעשע בסכינים, למה אתה מחזיר את המכנסיים בלי לבדוק

ת.הוא נבדק ונחקר, החלטה לגבי המכנסיים זו החלטה של הצח"מ, בגלל מה שאמרת הוא נחקר ונשאל, נעשו עוד בדיקות שאסור להזכיר אותן כאן

ש.איזה בדיקות נעשו שנמצאים בחומר החקירה והן חסויות

ת.לא חסויות

ש.אילו בדיקות

ת.בדיקת פוליגרף, זו אחת מהן

ש.ועל בסיס זה

ת.זה אני לא קובע, יש ראש צח"מ, אני מביא את העובדות

ש.אני רוצה להפנות אותך לזכ"ד של ג.ו. מיום 13/12/06, זה כתב ידך וחתימתך

ת.אמת ויציב

ש.מהזכ"ד הזה – ת/108 -  עולה שהנער הזה לא היה בבית הספר בתאריך האירוע של 6/12/06 והוא מספר שהוא נסע להסתפר אצל ספר מסוים בטבריה בשעות 11:00 עד 12:00, האם אימתתם את זה

ת.לא

ש.יש סיבה מיוחדת

ת.הוא לא עורר כל חשד, כל דבר מיוחד מהתרשמות אישית

ש.אני מפנה אותך לזכ"ד מיום 13/12/06, ת/109, אני מפנה אותך לשורה 6 מלמעלה, שם אתה כותב "בסביבות 14:00" – זה תלמיד מברנקו וייס ולא מנופי גולן נכון

ת.כן

ש.בשעה הזו 14:00, הוא היה בנופי גולן וישב בפרגולה שבחצר או שבברנקו וייס

ת.הוא אומר: "באותו יום.....בסביבות 14:00 חזר לקצרין ביחד עם ידידה בשם א.ג......." הוא מתכוון לפרגולה של ברנקו וייס

ש.האם אימתתם את זה

ת.אני לא

ש.ההתרשמות האישית שלך הייתה שהוא דובר אמת

ת.אני לא אימתתי, אני לא יודע אם גבו עדות מא.ג.

ש.אני מציג בפניך את ת/111 – מהתשאול שלו עולה כי ביום האירוע הוא לא נכח בבית הספר, באיזה בית ספר הוא לא נכח, ברנקו וייס או נופי גולן

ת.רשום שהוא תלמיד ברנקו וייס

ש.כלומר הוא לא נכח בבית ספר ברנקו וייס

ת.נכון

ש.אם הוא לא נכח בברנקו וייס, זה לא אומר שהוא לא נכח בבית ספר נופי גולן, אלא שבתשאול אומר שהיה עם אמו בטבריה ובשעה 11:00 היה אצל חברתו המתגוררת בבני יהודה, אימתת את זה עם אמו ועם חברתו

ת.לא

ש.למה

ת.זה ברור על פניו, אתה מדבר איתו, אתה רואה תנועות גוף והרבה דברים שצריך לשים לב אליהם, שלא עורר חשד

ש.אני רוצה להפנות אותך ל – ת/116  זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.ב – ת/116 אתה שואל את הנערה אם היא זוכרת מצב של קטטה בין התלמידים שבמהלכה נשלפו סכינים

ת.נכון

ש.על איזה יום מדובר, יום האירוע

ת.יכול להיות שכן, אני לא יודע, נראה לי שלא

ש.האם שאלת אתה ספציפית ובאופן ישיר את המתושאלת הזו באם היו מעורבים שם סכינים, אני רוצה לדעת ממי קיבלת את המידע על ההתרחשות הזו

ת.אני מניח שהעדות על הסכינים הייתה לפני כן ולכן שאלתי את ג.נ. ב – ת/116 מה ששאלתי

ש.אני מפנה אותך ל – ת/113, האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.מהזכ"ד הזה, ת/113, עולה שהנער מספר שבין 13:00 – 13:30 עזב את בית הספר והלך למרכז קצרין, פגש שם את טניה שגרה במקום בו הוא מתגורר והיא הסיעה אותו הביתה, בדקת עם טניה

ת.אני לא בדקתי

ש.למה

ת.אותה תשובה כמו מקודם, אתה רואה את הדברים, סימנים, אני רואה דברים שלא מדליקים לי נורה אדומה, כשהוא מסר עדות

ש.אני מפנה אותך ל – ת/117, זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.לגרסתו, כעולה מדו"ח התשאול, הוא היה בבית הספר ביום האירוע, חזר עם ההסעות של השעה 14:00 ובזמן המקרה היה בשיעור, נכון

ת.נכון ולא הבחין בכלום ולא שמע משהו

ש.מי אמר את המילים "בזמן המקרה הייתי בשיעור"

ת.אני, אני אמרתי את המילים, אני רשמתי

ש.מאיפה הוא יודע מתי הייתה שעת המקרה

ת.הוא נחקר לאחר המקרה, שעת הרצח הייתה ידועה

ש.בדקת את נוכחותו בשיעור

ת.לא בדקתי

ש.אני מציג בפניך זכ"ד תשאול מיום 19/12/06 – ת/118, זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.האם לאור האמור בזכ"ד הזה שהרבה קינאו בתאיר ז"ל ניסית לברר עם אותה נשאלת, מתושאלת, מי המקנא, במה זה התבטא, במה מדובר

ת.זה היה משהו כללי

ש.מי קינא למשל, זה לא מספיק חשוב לדעת

ת.באותו זמן היא אמרה שקינאו בה, מי היא לא אמרה שמות

ש.שאלת

ת.לא רשום פה, יכול להיות, זה כמו שאמרתי קודם, זה נסיון להתרשמות ולהבין את הלך הרוחות ולהבין דברים על המנוחה

ש.אני מפנה אותך ל – ת/112, האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

ש.באותו הקשר, אני רוצה לברר על האליבי שהוא מסר, האם ביררת ואימתת את זה, בשעה 13:00 לגרסתו הלך לחבר בשם יעקב לנגר, אתה ביררת עם יעקב לנגר לאמת את זה

ת.לא

ש.האם לגבי התלמידים שחקרת, המזכרים שהוגשו, האם הדברים שנאמרו שם ע"י התלמידים או התלמידות מעבר למה שרשום במזכר, האם עשית פעולה כלשהיא

ת.לא, בחלקם היו פעולות אבל לא אני עשיתי

ש.אתה יודע שעשו פעולות כאלה

ת.לא

ש.אני מפנה אותך ל – ת/101, אותה הודעה שגבית מסופי, ואני מפנה אותך לעמ' 1 שורות 21-25, האם נעשה נסיון לאתר את האדם הזה, לזהות אותו, מסדר זיהוי, קלסתרון, מי זה האדם הזה שנכנס בשעות כאלה

ת.יכול להיות שכן, אני לא

ש.האם בדקת ברשומות של השומרים בשער, אלה האנשים שנכנסו ויצאו, האם בדקת

ת.אני לא

 

העד משיב בחקירה חוזרת לעו"ד ענבר:

ש.בענין אותה עדות עם הסכין, אני מפנה אותך ל – נ/35, בעמ' 1 משורה 14 ואילך, אותה התייחסות של הנערה הזו שהיא ראתה פעם את ל.ר. וחבריה, אם מישהו מהם אחז סכין, האם זה מיוחס ליום הרצח או מישהו מהם שהיא ראתה

ת.היא אמרה הפעם האחרונה שראתה אותה זה היה לפני חודש תחילת השנה, זה לא היה באותו יום

ש.באופן כללי, התייחסת לזה שלא חקרת, לא בדקת במרבית המקרים את אותם גרסאות שמסרו לך הנערים בנושא העדרותם מהלימודים באותו יום, לפי ההנחיות שקיבלת, מה נאמר לך, לגבי חשודים מרכזיים נאמר לך האם זו יוזמה שלך או הנחיה שקיבלת

ת.אלה ההנחיות שאני מקבל

ש.בענין של ת/118, בנושא הזה של הקינאה וכו', תקריא את הפסקה מתחילתה, באיזה הקשר נאמרו הדברים על הקינאה

ת.בהקשר לכשרון וליופי שלה, היא הייתה מוצלחת

ש.אבל תסתכל אחורה, למה היא מתייחסת קודם לכן, נושא הקינאה איך עלה ולמה לא ראית מקום לברר מעבר לכך

ת.כמו שאמרתי קודם, רצינו לדעת דברים על המנוחה, אופי שלה וחברים וזה ההקשר שזה נשאל

 

החלטה

 

להמשך שמיעת הראיות במועד הקבוע.

 

ניתנה היום כ"ז בחשון, תשס"ח (8 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר

רס"ר איילת אזולאי עדת תביעה מס' 8 | 11/11/2007

236

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

11/11/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד שטרן, עו"ד ענבר ועו"ד שרוני

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עדת תביעה מס' 8 רס"ר איילת אזולאי מוזהרת כדין ומשיבה לשאלות עו"ד שרוני:

ש.מה תפקידך והיכן את משרתת

ת.אני חוקרת בתחנת גולן

ש.את קיבלת למעשה את הדיווח על העדרות המנוחה ב – 6/12/06 ורשמת על כך זכ"ד – אני מציגה אותו בפניך, האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן – הזכ"ד מוגש ומסומן ת/125

ש.מי דיווח לך על האירוע ומתי זה קרה

ת.הייתי חוקרת תורנית באותו יום, אני לא זוכרת את השעה המדויקת אבל אני זוכרת שזה היה לקראת ארוחת הערב, זה היה בין 17:00 ל – 18:00, הגיעה בחורה בהריון מתקדם, שאלתי אותה איך אני יכולה לעזור לה והיא אמרה שהיא רוצה להגיש תלונה על נערה שהלכה לאיבוד, שאלתי אותה מי היא והיא אמרה שהיא חברה של המשפחה, שאלתי אותה איפה האמא והיא אמרה שהאמא ממתינה בבית ולא יכולה לזוז, שאלתי איפה האבא ואמרה שהאבא יצא לחפש אחרי הילדה

ש.איך פעלת בשלב הזה

ת.אמרתי לה שאני רוצה לבוא איתה לבית של האמא, לקחתי את התמונה של הילדה ודיווחתי לכל הניידות בקשר, נתתי תיאור של הילדה ואמרתי להם שיש תמונה בתחנה, שיכנסו לקחת ויתחילו לעשות סריקות, ביקשתי שידווחו לכל הקצינים הנוגעים ואמרתי שאני בדרך לבית של הילדה

ש.איך הגעת לשם

ת.לא רציתי לבזבז את הזמן בלחפש ניידת אז נסעתי עם אותה בחורה, עם ויקי, היא אמרה שתיקח אותי לבית, היא לקחה אותי לבית, הגעתי ופגשתי באמא, אילנה, היו שם המון נערות בבית, לפי השיחה, לפי איך שהיא דיברה הבנתי שמדובר בחברות של המנוחה, אמרתי לה שתשב איתי שאני רוצה לשוחח איתה, היא הייתה נסערת, היא צעקה: "מה את עושה כאן, תצאי לחפש את הילדה שלי?"

ש.מה עשית בשלב זה

ת.שאלתי אותה דבר ראשון אם יש למנוחה פלאפון, לקחתי את מספר הפלאפון והתקשרתי לקצין החקירות, יואב, אמרתי לו שיש לילדה פלאפון ושינסה להוציא איכון, זה עוד לפני שגביתי את העדות, ישבתי עם אילנה, היא הייתה קצת בסערת רגשות, ניסיתי לקחת ממנה את מירב הפרטים

ש.איזה פרטים קיבלת ממנה

ת.פרטי לבוש, מראה חיצוני, שאלתי אותה אם היא נהגה להעדר בעבר מהבית, קיבלתי תשובה שלא, היא ילדה מאוד אחראית ולא נוהגת להעדר מהבית, זו פעם ראשונה

ש.אמרת שקיבלת את מספר הפלאפון והעברת אותו לרמ"ח

ת.אחרי 10 דקות, קיבלתי טלפון מהרמ"ח שאמר שהילדה הזו נמצאה בשירותים של בית הספר, וככל הנראה כבר מתה, בשלב הזה המשכתי לגבות ככל שיכולתי פרטים, לא דיווחתי לאמא שום דבר, לא אמרתי כלום, זה לא מתפקידי לעשות את זה, באיזה שהוא שלב הצטרף אלי חוקר נוסף, נשארנו בדירה, הוא עזר לי לגבות עדויות, לאחר מכן קיבלתי טלפון מהרמ"ח שביקש שאבדוק בחדר השינה של המנוחה, אם יש מכתב, משהו, לבדוק משהו חריג, נכנסתי לחדר, עשיתי חיפוש, לא ראיתי שום דבר חריג, באיזה שהוא שלב, נתבקשתי לעזוב את הבית ולהגיע לבית הספר, לסייע שם

ש.באת לבית הספר, מה עשית ומה ראית שם

ת.הגעתי לבית הספר, אני זוכרת שהייתה המולה גדולה של כתבים מחוץ לשער בית הספר, נכנסתי לבית הספר, האחים היו שם עם האבא, הייתה שם המולה, היו שם המון שוטרים, היו שם עובדי בית הספר אני מניחה, המשפחה השתוללה, האחים השתוללו, נתנו מכות לשוטרים והיה שם בלאגאן רציני, אני לא עשיתי כלום, עמדתי בצד ונסעתי לאחר מכן לתחנה

ש.מה עשית לאחר מכן

ת.הגעתי לתחנה והתבקשתי ע"י הרמ"ח לגבות עדויות מכל האנשים שיבואו לתחנה, ישבתי במשרד וכל מי שנכנס לתחנה גביתי ממנו עדות

ש.תספרי על הקשר בין תחנת גולן לצח"מ

ת.לא היה שום קשר בין תחנת גולן לצח"מ, אני זוכרת שבשעות הערב המאוחרות הגיע צוות הצח"מ והם אמרו שהם לוקחים את החקירה לידיהם ובמידה ויצטרכו עזרה, הם יפנו אלינו

ש.ביום הרצח, ב – 6/12/06 עוד בטרם הדיווח על ההעדרות של המנוחה, את קיבלת תלונה מאדם בשם רפאל כהן שבהמשך גם נעצר כאחד החשודים בתיק, במה דברים אמורים

ת.הגיע אדם חבול לתחנה, רצה להגיש תלונה, היה לי קצת קשה לתקשר איתו, היה לו ריח חזק מאוד של אלכוהול, הוא היה נראה קצת לא מחובר, היה נראה מסטול מאוד, אני זוכרת שהאף שלו היה חבול מאוד, הוא רצה להגיש תלונה על גניבה, גביתי ממנו עדות ובסיום העדות, אני זוכרת שהוא שאל אם יש קופה בתחנה ושאלתי אותו למה, הוא אמר שהוא צריך כסף, אמרתי  לו שאני לא יכולה לתת לו כסף, זהו – מוגש ומסומן ת/126

ש.גם רשמת על כך זכ"ד שאני מבקשת להגיש

ת.נכון – מוגש ומסומן ת/127

ש.איזה קשר היה לך בהמשך אם בכלל, עם הצח"מ

ת.אני לא ידעתי שום דבר על נסיבות מעצרו, לא טיפלתי בתיק הזה, לא ידעתי כלום

ש.ב – 13/12/06 טיפלת בתלונה של נערה בשם מ.ט. ורשמת על כך זכ"ד, במה דברים אמורים

ת.התקשר אלי מש"ק של התחנה, אמר שיש נערה שקיבלה איומים, לא ידע למי לפנות אז הוא פנה אלי, אני פניתי לצח"מ, דיווחתי להם, נתבקשתי להגיד לו לזמן את הנערה למסור עדות על כך, הוא אמר שהנערה בת"א, ביקשתי מהמש"ק שיגבה עדות מהאבא וזהו – מוגש ומסומן ת/128

ש.את ערכת זכ"ד נוסף ב – 13/12/06 ביחס לאותו אירוע

ת.נכון – מוגש ומסומן ת/129

ש.ידוע לך מה נעשה עם התלונה הזו

ת.לא. העברתי את זה לצח"מ ולא ידוע לי מה נעשה עם זה

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.ביום האירוע, 6/12/06, את גבית הודעה מדניאלה שאול, האם זו ההודעה שגבית, זהו כתב ידך

ת.כן – מוגש ומסומן נ/37

ש.אני מפנה אותך ל – נ/37, היא מספרת לך כי ביום האירוע היא אספה ברכבה שני טרמפיסטים צעירים בני 17-18 שהציגו עצמם כתלמידי ישיבה ולא נראו כך, לא על פי מראיהם ולא חובשי כיפות והחשד שלה עוד גבר והתעצם כאשר היא שמעה את הסיפור שהם באו כביכול לקנות חרמוניות באיזה שהיא צומת שהם קונים לתלמידים וגם למורים, היא סיפרה לך כי היא אספה אותם בשעה 9:00 והורידה אותם בכניסה לאיזור התעשיה בקצרין, כל הנתונים הללו, את מסכימה איתי ואולי לא, שהוא חשוד

ת.זה לא תפקידי להביע דיעה

ש.האם נעשה נסיון עם הגברת הזו להוציא קלסתרון על הבחורים האלו

ת.לא ידוע לי, אני לא חלק מצוות החקירה

ש.האם בצומת נשות קיים אדם שמוכר חרמוניות

ת.לא בדקתי את זה, זה לא תפקידי

ש.האם נלקחו בדיקות מעבדה מהרכב של הבחורה

ת.לא, אינני יודעת, זה לא תפקידי

ש.האם נבדק אם בישיבה יש תלמידים כאלה

ת.לא יודעת

ש.מהכניסה לאיזור התעשיה בקצרין ועד לבית ספר נופי גולן, את תושבת המקום

ת.אני לא תושבת המקום

ש.את מכירה את בית הספר נופי גולן

ת.מכירה

ש.בקו אוירי זה 2-3 ק"מ בין איזור התעשיה לבית הספר נופי גולן

ת.אני לא יכולה לתת לך, לא בדקתי את זה, אני לא יכולה גם להגיד לך בערך

ש.בין איזור התעשיה לבית ספר נופי גולן, יש את מתחם סמינר אוהלו, נכון

ת.קיים

ש.מתחם אוהלו, הסמינר של אוהלו למעשה נושק לבית הספר נופי גולן

ת.קרוב

ש.ביום האירוע, קרי, עד 6/12/06, הגדר שהפרידה בין מתחם אוהלו לבית ספר נופי גולן, לא הייתה שלמה והייתה פרוצה בנקודות רבות, עד שתיקנו אותה כמובן כתוצאה מהאירוע הזה

ת.לא ידוע לי על זה

ש.אני אומר לך שביום 14/12/06, שבוע בערך לאחר אותה הודעה שמסרה לך הגברת דניאלה שאול, מוציא חוקר ימ"ר מזכר, אני מפנה למסמך קי"ב לדברים של השוטר מרדכי אסרף, בדו"ח תשאול שהוא ערך, הוא מתשאל נערה בשם ע.א. מכיתה י"א בבית ספר נופי גולן שסיפרה לו שחברתה ראתה ביום הרצח בסביבות השעה 9:00, 3 בחורים שאחד מהם חבש כיפה, בני 18 בערך, שנראו מוזרים, באיזור מכללת אוהלו, שמעת על הנושא הזה או על הדברים האלה

ת.לא שמעתי על הנושא הזה, לא פנו אלי, אני לא הייתי בצוות החקירה

ש.את גבית גם הודעה בתאריך 10/12/06 מתלמידת כיתה י"א בשם מ.ס. האם זהו כתב ידך וחתימתך

ת.כן

 

עו"ד ענבר: מדובר בעדת תביעה.

 

עו"ד שפיגל: אני לא מבקש להגיש את ההודעה.

 

העדה ממשיכה:

ש.אני מפנה אותך להודעה שגבית ממ.ס. ב – 10/12/06 והיא מספרת לך שבאותו יום היה לה שיעור מתמיטקה בין השעות 14:00 ל – 15:30 בחדר המורים

ת.זה מה שהיא אמרה

ש.איפה ממוקם חדר המורים הזה

ת.לא יודעת, לא בדקתי

ש.את ביקרת בבית הספר נופי גולן

ת.אני מסבירה לך שאני לא הייתי חלק מצוות החקירה וזה לא היה מתפקידי לעשות את זה

ש.ידוע לך מהיכרותך את המקום שאותו מתחם חדר המורים נמצא באיזור השירותים, איזור הרצח

ת.לא ידוע לי

ש.מ.ס. מספרת לך כי לימדה אותה ואת חברותיה מורה בשם פאתן חסן

ת.נכון

ש.הילדה מספרת שפאתן לימדה אותה ובשלב מסוים הילדה מספרת שהיא ראתה את הגנן המבוגר של בית הספר שאותו היא מכירה מן הסתם להבדיל מן הגנן השני שאותו היא לא מכירה לפי מה שהיא אומרת, שהוא נכנס לחדר המורים שבו היא וחברותיה למדו ואח"כ יצא מחדר המורים, עד כאן אני מדייק

ת.כן

ש.אם היא אומרת שהיא ראתה את הגנן המבוגר נכנס לחדר מורים שאותו היא מכירה,  מדוע לא נעשה לה מסדר זיהוי כדי שתצביע אם אכן זה האיש

ת.שוב אני עונה לך, אני לא הייתי חלק מצוות החקירה ולא ידוע לי מה נעשה, אני רוצה לציין שכל מה שעשיתי לאחר יום הרצח, היה לפי בקשת הצח"מ גביית עדויות ולא בדקתי מה נעשה לאחר מכן

ש.אתם למעשה נתבקשתם ליתן סיוע לצח"מ שהתמנה לפקח על החקירה

ת.לא כולם, התבקשנו ספציפית, אם לא היה חוקר נעזרו בחוקרים מהתחנה

ש.את יודעת שישראל נפתלי נעצר ושוחרר וסיפק אליבי כי באותו יום לא היה בבית הספר

ת.אני לא יודעת

ש.את יודעת שהפסיכולוגית של בית הספר, גב' נשרי מסרה עדות כי זיהתה בוודאות את הגנן בחדר המורים

ת.אני לא יודעת

ש.מדוע המורה שהפרטים שלה נמסרו לה, שמה פאתן חסן שמן הסתם גם היא הייתה אמורה לראות מה ראו תלמידותיה, לא תושאלה ולא תוחקרה

 

עו"ד ענבר: זה לא נכון, היא כן נחקרה.

 

 

עו"ד שרוני: אני מבקשת להגיש הודעה נוספת של העדה דניאלה שאול שממנה נגבתה ההודעה

נ/37מוגשת ומסומנת ת/130

 

עו"ד שרוני: אין חקירה חוזרת.

 

 

אבי שי - עד תביעה מספר 5 | 08/11/2007

197

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

08/11/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר ועו"ד שרוני

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עו"ד ענבר: אני מודיעה לבית המשפט כי הגענו להבנה באשר למסמכים, מוצגים וראיות, הכל מיום 1/11/07 בדיון בינינו לבין הנאשם, סיכום הדיון יצורף לתיק ויסומן כאן ס/1.

 

בנוסף, לכך, יש לנו חוב מהישיבה הקודמת.

כל החומר נשוא הבקשות כפי שנקבע בישיבה הקודמת מוגש בזאת ומסומן במקובץ   ת/96.

 

עד תביעה מס' 5 אבי שי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד:

ש. מה היה התפקיד שלך בזמן החקירה ומה אתה עושה היום

ת.בעת החקירה שימשתי כקצין אגף החקירות במודיעין של המחוז הצפוני של משטרת ישראל וכיום לאחר שפרשתי לגמלאות, אני מתמחה במשרד עו"ד.

ש.מה תפקידו של קצין אח"מ מחוזי ביחס לחקירות בכלל

ת.קצין האח"מ המחוזי הוא הממונה המקצועי על כלל חקירות המודעין בתחום המחוז, ובהקשר לחקירת רצח, הוא האדם שצריך להפעיל תהליכי בקרה, פיקוח תוך כדי ביצוע החקירה כאשר עומק וטיב הפיקוח משתנים בהתאם לאופי התיק.

ש.מה דרגתו של קצין אח"מ מחוזי

ת.ניצב משנה

ש.אני מבקשת שתתייחס לתיק שלנו, תאמר לנו מה הייתה המעורבות שלך מלכתחילה ובעצם מה הכתיב את ההתייחסות של משטרת ישראל לתיק זה, אם יש שינוי לעומת תיקים אחרים

ת.בעקבות הדיווח הראשוני שהתקבל על מציאת גופת המנוחה, שאז הוגדרה כנעדרת, בשירותים של בית הספר בקצרין, הופעלה כל המערכת הקשורה בחקירות מסוג זה, בין השאר, היו דיווחים שהתחילו לזרום אלי, אני התחלתי במתן הנחיות ככל שהאינפורמציה שהייתה בידי הלכה וגברה, כך ניתנו הנחיות יותר מדויקות שעיקרן היה בשלב הראשון לוודא סגירה מוחלטת של הזירה, לוודא בידוד מוחלט של הזירה ולהקפיא הכל עד שהצוותים המקצועיים יגיעו, במיוחד מאחר ומדובר בישוב שהוא מרוחק ממקום מושבם של יחידות החקירה והמז"פ

ש.מתי בזמן הודע לך לראשונה על מציאת הגופה

ת.ככל שאני זוכר, כי אין לי על זה תיעוד, אני יודע על הדבר הזה, איפה שהוא בשעות הערב סמוך לשעה 19:30 – 20:00 בערב, אני אומר זאת מתוך זיכרון כי אין על כך תיעוד, בשלבים הראשונים כמובן, המרחב הוא זה שנכנס לפעולה, אנו ניזונים מדיווחים, לאחר מכן, כאשר הובהר שמדובר אכן ברצח וזאת בעקבות שיחה שניהלתי עם הקצין המקצועי הראשון שהגיע לזירה, אני מתכוון לקצין הזיהוי המרחבי של מרחב גליל, פקד שקד, גם אני החלטתי שאני יוצא לזירה, אני בד"כ נוהג לצאת לזירות רצח, לא לכל זירה, זוהי מחויבות כמובן של קצין האג"מ המרחבי אבל במקרה הזה זה היה מסוג המקרים שהיה ברור שאגיע לשם, ואני התחלתי להתקדם לכיוון קצרין, זו נסיעה לא קצרה ואני מעריך שהייתי שם בסביבות השעה 21:30 – 22:00, שוב זה מזכרוני

ש.איזה גורמים היו במקום כשהגעת

ת.היו גורמי התחנה ומפקד התחנה, היו גורמים מרחביים כגון קצין הזיהוי וצוותו, סגן ראש לשכת החקירות של מרחב גליל וגורמי פיקוד כגון מפקד מרחב גליל וסגן מפקד המחוז שהיה למעשה עובר לאותו יום ממלא מקום של מפקד המחוז ששהה בחופשה, זו הייתה תקופה לפני ואחרי, ימים ספורים

ש.מי עוד היה בזירה

ת.היו גורמים רבים נוספים, א – גורמי הצלה בעיקר, מגן דוד אדום ויותר מצוות אחד ככל שאני זוכר, היו אנשי מגן דוד והמתנדבים של כל אמבולנס, לזירות כאלה מגיעים מספר מתנדבים, נוער מתנדב וכיו"ב, הם היו בזירה, היו אנשי תחזוקה של בית הספר, זה כבר מתוך מבנה בית הספר, היו עיתונאים רבים בתוך חצר בית הספר, גם צוותי טלויזיה וגם עיתונאים וצלמים, למרות שלכאורה ההנחיה הייתה שמקום בית הספר והחצר כולה היה אמור להיות מקום שבו לא יהיו אזרחים, בפועל היו שם אזרחים, עיתונאים וכו', ומעבר אני יכול לומר, למרות שזה נעשה במשורה, נכנסו עיתונאים גם לתוך בנין זירת העבירה עצמה, בנין בית הספר עצמו, ככל שאני או אחד הקצינים האחרים נתנו דעתנו לכך, ניתנו שוב ושוב הנחיות להוצאתם אבל אני לא יכול לומר שהסגירה הייתה סטרילית ככל הנוגע לבנין בית הספר עצמו

ש.השירותים עצמם היו סגורים

ת.כשאני הגעתי השירותים היו סגורים ותחת אבטחה של אנשי משטרה

ש.אתה עצמך ראית את הזירה, את הגופה, הגופה עוד הייתה במקום

ת.אני נכנסתי לראות את הגופה ואת הזירה, עשיתי זאת ביחד עם אנשי המעבדה הניידת, אני מבקש להדגיש שבניגוד לצערי לאחרים, אני למשל הקפדתי לעשות זאת לאחר ששמתי ערדליים על הנעליים, כמו אנשי הזיהוי  במעבדה, אני בטוח שאחרים, אנשי משטרה, אחרים זה אנשי מגן דוד, אחרים זה מתנדבי מגן דוד, אחרים זה אנשי תחזוקה, לפחות אחד או שניים, אני יודע את זה מדיווחים וגם מתוך ראיה והערות וגערות של חלק מהגורמים שאני נזפתי בהם

ש.באותו לילה ובהמשך תאר לנו איך המשטרה קיבלה החלטות לגבי הטיפול בחקירה הזו

ת.בשלבים הראשונים של החקירה היה ברור שהטיפול הראשוני לפחות התבצע על ידי מחלק התשאול של ימ"ר מרחב גליל, והם אכן הגיעו זמן קצר לאחר שאני הגעתי והתחילו בעבודה, הם חברו כמובן לאנשי חקירות של התחנה עצמה שעשו פעולות בסיסיות ראשוניות, הואיל ומלכתחילה היה ברור לחלוטין שהאוכלוסיה שצפויה להחקר כעדים היא אוכלוסיה המונה אנשים רבים, בעיקר נערים ונערות רבים, אנו הזנקנו חוקרי נוער למקום ואפילו תגברתי אותם על ידי הוצאה של אנשי צוות נוער חשיפה של מרחב חוף שהוקפצה למקום, כמובן שטווחי הנסיעה משחקים לרעתנו אבל הם היו שם להערכתי לקראת השעה 24:00 באותו לילה, בהמשך לאחר שנבדקה הזירה על ידי בדיקה ראשונית ואנשי המעבדה נכנסו לעבודתם המאוד ארוכה בזירה, גורמי הפיקוד והחקירה כונסו להערכת מצב ראשונית, שם שמענו את הדברים מכל הגורמים השונים, מהמודיעין, החקירות, הנוער, הזיהוי, הסיור, העשרה ראשונית, ניתנו הנחיות פיקודיות על ידי מפקדים ברמת המרחב והמחוז ואני סיכמתי את הדיון מבחינה מקצועית תוך שנקבע שממונה צח"מ בראשות ראש מפלג תשאול של יחידת ימ"ר מרחב גליל ששמו אזולאי ואני חייב לומר שתוך יום או יומיים בשל הצורך בהגדלת הצח"מ, בשל החשיבות הרבה שנקבעה על ידי פיקוד המשטרה, הפיקוד עבר, הועתק, לראש הימ"ר עצמו, רפ"ק בוקר, כאשר לב החקירה מבחינה מקצועית נשאר בידיו של אזולאי

ש.הצח"מ שמונה בתיק, מבחינת היקפו לעומת חקירות אחרות, מבחינת מטלות, איך אתה מגדיר את החקירה הזו לעומת אחרות

ת.החקירה הזו היא חקירה שונה ויוצאת דופן, הן ברמת התהודה, החשיבות הציבורית וכמובן וכתוצאה מכך, הן ברמת ההשקעה המשטרתית, הן בהיקף החוקרים, וכמותם, הן ברמת הפיקוד, הן בהיקף התקציבים, הן בהיקף המעורבות של גורמי הזיהוי הפלילי ברמת מטה ארצי, כאן יש לומר שהייתה מעורבות אישית של ראש החטיבה לזיהוי פלילי במטה ארצי וכל ראשי המעבדות שלו, מעורבות אישית הכוונה לכך שאנשי הצוות מירושלים שבד"כ מיוצגים ברוב המקרים ע"י המעבדה הניידת, הגיעו הפעם יותר מפעם – פעמיים, נדמה לי אפילו 3 פעמים, לבדיקות נוספות עצמאיות שלהם ולישיבות עבודה שהתקיימו הן בזירה והן בתחנת גולן.

אני רוצה לומר שמבחינת ההיקף של הצוות, סופחו לצח"מ, שלוש יחידות נוער חשיפה של שלושת המרחבים במחוז על מפקדיהם, כשכל אחת מהיחידות האלה מקבלת נגזרת אוטונומית של חקירה בין אם זה על פי חלוקת איזורים, בין אם זה על פי חלוקת נושא כמו שאחת היחידות קיבלה משימה להתעסק בנושא חקירת כת השטן, עסקה בזה כמשימה עצמאית שלה והמשיכה לעסוק בזה דרך אגב, גם לאחר שהתנהל, בוצע מעצרו והתנהלה חקירה נגד הנאשם במשפט זה.

ש.ממה נבע ההיקף המיוחד הזה והמאמץ המיוחד הזה, למה זה קרה

ת.יש לכך מספר סיבות, צריך לומר שקודם כל בזוית הראיה המקצועית שלי, אנו מדברים על היקפי עדים שיש לחקור, צריך להבין שבנסיבות שבהן מבוצע רצח של תלמיד בתוך בית ספר בו לומדים אותה שעה תלמידים אחרים ככל שאנו יודעים, כמות האנשים שיש לחקור כעדים פוטנציאלים, זה למעשה כלל תלמידי בית הספר שלפחות שהו אותו זמן בין כותלי בית הספר, שלא לומר, אנשי תחזוקה, מורים ואחרים, כל מיני קבלני ביצוע שעבדו שם, וכמובן שבלי שום קשר לאותם ילדים שהיה צורך לתחקר אותם שמא ראו דבר מה, כדי לנסות להבין מה מתרחש מבחינת המרקם החברתי בתוך קהילית הנערים נערות בבית הספר, היה צורך לתשאל כמות גדולה מאוד של נערים ונערות על חיי השגרה, על דרכי ההתכנסות, על הפעילות החברתית, על ההתנהלות בצ'טים באינטרנט וכו', כך שכמות החקירה הייתה גדולה. לצד זה, לאורך כל הדרך מתחילת האירוע, ואולי בצדק, הייתה התעניינות ציבורית רבה מאוד, הייתי אומר שבשלבים מסוימים הייתה היסטריה ציבורית והופעלו כמובן לחצים לתת משקל רב ועדיפות רבה לחקירה הזו על פני חקירות אחרות.

דובר הרבה באותה עת הן בתקשורת והן במשטרה על חרדה בציבור, על אובדן תחושת הביטחון בציבור, על החשש של הורים לשלוח את הילדים לבית ספר בת"א, מתוך איזו שהיא תפיסה שאם זה קרה במקום סגור ומוגן בקצרין, אין שום סיבה שזה לא יקרה גם ביפו או בירושלים וכל הורה התחיל לחשוב מה אני עושה עם הילד שלי, וזה קיבל איזה שהוא חידוד בתקשורת ולכן נוצר לחץ ציבורי, אני מניח שהוא מובן

ש.איך כל התפיסה הזו השפיעה על בדיקה של כיווני חקירה שונים לאורך החקירה

ת.ההנחיות ניתנו וחזרו וניתנו הנחיות שאני נתתי, במספר לא מבוטל של ישיבות, שאנו חייבים במקרה הזה, לא רק לבחון את כיווני החקירה שבד"כ אנו בוחנים במקביל לציר המרכזי, אלא הפעם בגלל החשיבות ובגלל הנסיבות המיוחדות, ואני אסביר לאיזה נסיבות אני מתכוון, להגיע למצב של שלילת כיווני חקירה, שאפילו היו די תלושים מהמציאות

ש.זה דבר שלא נעשה בחקירות אחרות

ת.בחקירות אחרות מקובל לשלול כיווני חקירה שיש בהן איזה הגיון או איזה סבירות, שבהן יבוא יום ואפשר לשלול את הספק הסביר, אתה לא עוסק בשלילה של דברים תיאורטים, פה, ניסינו לשלול גם דברים תיאורטים וזאת מאחר שהתמודננו במטריה חדשה ומוזרה שלא התמודדנו איתה בעבר, למעשה לצד החקירה המשטרתית התנהלה חקירה ציבורית / טלוויזיונית, אם תרצו, כשפרטי ראיות כאלה ואחרים, שצפים בד"כ באופן מפתיע גם מכיוון משפחת הקורבן אפילו או באי כוחם, או מצד כל מיני מומחים כאלה או אחרים, בד"כ בגמלאות, שסברו שעל סמך הנתונים שבידיהם, הם יכולים להוציא חוות דעת כאלה או אחרות לתקשורת וההתנהלות הזו גם גרמה להתנהלות משונה של חלק מהעדים, כי אדם שנחקר במיוחד, נער או נערה שנחקרים, לאחר ששמעו דברים כאלה או אחרים בטלויזיה, יש לכך השפעה על העובדות שהם יודעים או על דמיונם או על הערבוב של העובדות והדמיון וכך גם נולדות כל מיני תיזות עצמאיות של נערים, נערות, מורים וכדומה, כל אחד מעלה איזו שהיא סברה וסברות מתחלפות להן כל הזמן עם עובדות, עד כדי כך שכאשר עו"ד מרוז מופיע בטלויזיה ומציג עובדות מסוימות, אנו נדרשים לאחר מכן לשלוח צוות כדי לשאול אותו מהיכן קיבל את העובדות הללו, כדי לנסות לראות האם יש רגליים לדברים שלהם ואם יש רגליים לפתח ואם אין רגליים לשלול, כדי שהדברים יהיו ממש ברורים וחדים

ש.אתה נתת איזה שהן הנחיות מיוחדות בענין סריקות או תפיסות של מוצגים מיוחדים

ת.ההנחיות שניתנו ואותם גם ביצעו צוותים אחרים תחת פיקוחו של בוקר ושלא היו תחת מנגנוני חקירה רגילים, בוצעו סריקות שטח, בבית הספר כמובן, על כל חצרותיו ומתקניו וכן במבנים סמוכים, במעגלים שהלכו והתרחבו, ומאוחר יותר גם בעקבות איזה נושא שהיה צורך לבחון באשר לנושא של חשד שמילא הושלכו בגדי החשוד אז, הנאשם היום, לפח אשפה מסוים, נעשו סריקות מקיפות בעלות גבוהה מאוד באתר הפסולת, בהיקף של כמות שוטרים גדולה מאוד שפשוט סרקו רגלית ובידיהם בדקו את האתר, מטר אחר מטר, ניתנו הנחיות לתפוס כל מוצג בסביבת בית הספר שיש בו איזה שהוא חשד שהוא קשור לדם, שהכוחות שהתבקשו לעשות את זה, אפילו אם זה רק חשד לדם, שהגורמים המקצועיים שקשורים לזה יוכלו לבדוק אם זה הדם שקשור לתיק שבפנינו

ש.תאמר לנו מבחינתך אישית, באיזה רמה ליווית את הצוות, לאחר הלילה הראשון

ת.ההנחיות של מפקד המחוז היו שבמקרה הזה יהיה פיקוח מקצועי הדוק על הצוות, דבר שבד"כ מתבצע בשגרה על ידי קצין האח"מ המרחבי, קצין האח"מ המחוזי יותר מעורב בהחלטות האופרטיביות, מאחר ומפקד המחוז רצה להיות מעורב אישית, ברמה הפיקודית, הנגזרת של כך כמובן הייתה שאני הייתי צריך להיות מעורב אישית ברמה המקצועית, מלבד זאת, בגלל העובדה שמדובר בחקירה גדולה וסבוכה כזו, ממילא היה צורך מקצועי שאהיה מעורב בגלל הצורך בתיאומים רבים מאוד מול מטה ארצי ולכן אני קיבלתי דיווחים כל יום בשגרה לפחות פעמיים ביום, מה שאנו קראנו "קפה של בוקר" ראש הצח"מ או בוקר יוצאים מפתח ביתם אני מקבל טלפון עם סיכום אירועי הלילה ולפני שהולכים לישון, אני מקבל דיווח ונותן הנחיות לגבי היום שחלף, אבל אפשר לומר שכמעט כל יום ביקרתי את הצח"מ, היו מקרים של יותר מפעם ביום, חלק במשכנו בעכו, בימ"ר גליל, וחלק בתחנת גולן, הכל בהתאם לצורך ולענין, מטבע הדברים, אני גם הגעתי כדי לפקח על התהליך של השחזור לאחר שהודיעו לי שיש אופציה כזו על הפרק

ש.אני עוברת לנושא חקירת הנאשם כאן – נתת הנחיות כלליות כיצד לחקור אותו

ת.ההנחיות בתיק זה הן למעשה הנחיות רגילות של משטרת ישראל, אלא שבתיק זה, הן קיבלו דגש יותר פרטני, יש קצינים שהגדירו את ההנחיות שלי כ"היסטריות", אבל אני הקפדתי וחזרתי והוריתי לוודא הנצחה של כל פרטי החקירה של החשוד לאורך הדרך, בכלל של החשודים, לאו דווקא החשוד הזה אבל כאן במיוחד, לתעד כל דבר בתיעוד, רצוי וידיאו, אבל אם לא, לפחות אודיו אם לא ניתן, לרשום כל פריט, לתעד כל שיחה ולו גם חסרת חשיבות לחלוטין.

כדי לסבר את האוזן ולהבהיר את הנקודה, אני שמעתי בתקשורת על אירועים שלפיהם נטען מטעם ב"כ הנאשם שהוא מסר הודאה כתוצאה מכך שלא ישן ולא אכל ולכן הוא נשבר, וכמובן שכשאני שומע את זה בטלויזיה, אני מיד מתקשר לצוות החקירה, מלא טענות כרימון, איך זה הטלויזיה אומרת דבר כזה ואני לא יודע, הרי אם נמנע מהאיש לישון או לאכול, צריך לראות את זה בוידיאו ולמה אני לא יודע מזה, ככל שניתן לראות בוידיאו, אני לא ראיתי את כל הקלטות, אבל ממה שראיתי, במיוחד במועד שלפני מסירת ההודאה המרכזית, האיש אכל לשובעה, הדבר מונצח ואני מניח שבית המשפט יראה זאת, ולאיש ניתנו הזדמנויות רבות לישון, לאורך כל התקופה וגם בעת לילה, המצלמה המשיכה לעבוד

ש.אני רוצה להציג לך באותו הקשר את טענות הזוטא הנוספות שנטענות כאן, תתייחס למיטב הידיעה שלך ברמת ההנחיה, ברמת עדות אישית, אם יש דברים שאתה מעורב בהם – אני מפנה אותך קודם כל – הנאשם טוען שמיום מעצרו הוא נחקר על ידי מספר רב של חוקרים באופן רציף במשך שעות רבות וארוכות, בדורסנות, באופן משפיל והחקירות נטעו בו מורא ופחד והוא אומר שבמספר רב של חקירות, השתתפו מספר חוקרים בצוותא, לעיתים אף 3 חוקרים בעת ובעונה אחת והטיחו בו מכל עבר תוך כדי צעקות, עובדות ושאלות בעברית, שזו שפה שהוא לא שולט בה, הטילו בו מורא ופחד באופן ישיר ועקיף וזה הביא לשבירת רוחו ושלילת רצונו החופשי – מה ידוע לך מבחינת מספר החוקרים שהשתתפו בחקירה

ת.ככל שאני יודע מהדיווחים שקיבלתי ומצפייה...

 

עו"ד שפיגל: העד לא היה שותף בעצמו לחקירה.

 

החלטה

 

העדות תימסר באשר לעצם העובדה שהדברים נאמרו לעד ולא אחרת.

 

ניתנה היום כ"ז בחשון, תשס"ח (8 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ת.אומר מה הן ההנחיות שאני נתתי באופן אישי, קודם כל לענין השפה, ניתנו הנחיות שהחקירה תתבצע בשפתו של החשוד, לצורך כך, גם תוגבר הצח"מ באנשים דוברי רוסית ובעיקר בקצין הנוער של מרחב גליל שהוא לא חלק מצוות החקירה בתפיסה, אבל למעשה הוא שולב בענין הזה במיוחד על רקע העובדה שהוא דובר רוסית.

אשר לענין כמות החוקרים, כמות חוקרים של שלושה אנשים, אינה כמות יוצאת דופן, נהפוך הוא, במיוחד כאשר אחד מהם הוא בכלל על תקן המתורגמן.

ההנחיות במקרה הזה שאני נתתי היו לא רק לא לנהל חקירה דורסנית אלא בגלל הנסיבות, ניתנו הנחיות להקפיד דווקא על חקירה בה יגלו לפעמים אפילו אמפתיה כלפי החשוד, בהמשך אני מניח, ארחיב בנקודה זו, אבל אני רוצה לומר שבכל הערכות המצב, אני חזרתי והנחיתי וגם קיבלתי פידבק משביע רצון על בדיקות שעשיתי לוודא שהחקירות התנהלו הן מבחינת האווירה והן מבחינת השפה תוך הקפדה מלאה על הענין הזה, היו מקרים ויהיו מקרים בסוג כזה של חקירות שחילופי דברים מסוימים התנהלו לא רק ברוסית אבל וידאנו כל הזמן וזאת הייתה הנחיה שכל השיחות הללו גם אם לא היו בבחינת חקירה רגילה אלא שיחה כביכול, כל אלה היו מתועדים ולכן כל טענה על הבנה או אי הבנה של מונח כזה או אחר, תוכל להיבחן לאחר מכן על ידי בית המשפט

ש.לגבי הרמת קול בחקירה, מה ההנחיות בענין כזה, האם יש הנחיות בענין כזה

ת.הרמת קול בחקירה שאינה באה לידי צעקות או ניסיון לפגוע בנחקר בצורה שתהפוך אותו לשבר כלי וכיו"ב היא דבר לגיטימי לחלוטין, כשנחקר אומר לי לדוגמא כך וכך אני יכול לומר לו: "אדוני משקר" זאת בהרמת קול, אבל לא כדי שבירת רוחו

ש.נטענה פה טענה ספציפית שהוטחו במהלך החקירה עובדות ונתונים בהם הזינו אותו החוקרים באשר לאירועי הרצח, האם נושא כזה עלה בהנחיות או בשיחות אם לחיוב ואם לשליה

ת.בכל הערכת מצב, בכל ישיבת הנחיות, ניתן על ידי דגש בהנחיות להקפיד על מידור, להקפיד שלא להוציא אינפורמציה ולהקפיד שלא לערב את החשוד באינפורמציה שהוא לא צריך לשמוע, אני גם נתתי דוגמאות לא פעם מאירועים אחרים במקרים שבהם כתוצאה מהתנהלות לא נכונה, נוצר מצב שהחשוד מנהל את החוקר, ביקשתי לוודא שלא יהיה מצב מהסוג הזה, שלחשוד יש יותר אינפורמציה מלחוקר שחוקר אותו

ש.יש כאן טענה שהיא ספציפית לחקירה מסוימת שבה טוען הנאשם כי במהלך תחקור על ידי רפ"ק יורם אזולאי בה הובהר לו שאם ימשיך לדבוק בטענתו שלא רצח ו/או לא זוכר שהוא קשור לרצח ו/או שהוא לא יודע פרטים הקשורים לרצח, לא יהיה מנוס מלערב בחקירתו חוקר רוסי בשם בוריס שנמצא כבר בדרך לחקירתו חוקר "רב נסיון ועתיר ידע שחוקר בסגנון של המאפיה והק.ג.ב" וזה תוך נסיון הסוואת האיום במסווה של דיבוב בדרכי נועם שיסייעו לרענון זכרונו של הנאשם וזה נעשה תוך ניצול זדוני וציני של היכרות הנאשם של ק.ג.ב ושיטותיו, שיטות עבודתו וחקירותיו – לך אישית ידוע משהו על הנושא הזה, או החוקר הזה

ת.אני נתתי הנחיות בענין זה, אני אקדים ואומר שאני לא יודע דבר וחצי דבר לגבי ק.ג.ב וכיו"ב, אבל אני כן יודע לגבי החוקר בוריס, החוקר בוריס הוא חוקר שהוא כיום חוקר ביחידת ההונאות של המחוז הצפוני, בעל עבר ניתן לומר מפואר ביחידת תשאול ימ"ר מרחב חוף, הוא דובר רוסית והוא השתתף בתשאולים רבים שהסתיימו בהרשעות רבות. משום כך ומתוך ראיה מחוזית, הנחיתי לשלוף אותו ממקום מושבו ולצרף אותו ליחידה, וזה פרק א'.

פרק ב' – שבעקבות התנהלות החשוד בחקירה ולאחר שקיבלתי דיווחים על בעיות זיכרון כנטען...

ש.מה בדיוק דווח לך שהוא טוען ומה ידעתם באותו שלב

ת.אנו הבנו שנאמר על ידי הנאשם בחקירתו שהוא בעת התקפי זעם מאבד את זכרונו ואף נתן דוגמא את המקרה עם אחיו שאירע ברוסיה. הדבר הזה פשוט הזכיר לי חקירה אחרת שאני ניהלתי, זוהי חקירתו של יעקב חסן שרצח בשנת 1986 את העו"ס ואת רעייתו במגדל העמק, שם אני הייתי ראש הצח"מ, שם טען החשוד שתי טענות ביום מעצרו, האחת היא שכתוצאה מאירוע חריג איבד את יכולת הדיבור והשניה, שאיבד את זכרונו לגבי כל מה שהתרחש באותו  יום, הוא אך זוכר רגע מעצרו. אנו עשינו שם הליך חקירתי שונה, אני אתאר אותו, ומכאן גם נתתי הנחיות לנהוג בצורה דומה במקרה הזה, האיש נשלח אז לבדיקה פסיכיאטרית מיד עם מעצרו ומשניתן אישור להחזיקו בתנאי מעצר ע"י הפסיכיאטר, הוא הוחזר לשיחה, חקירה, שהתנהלה באווירה של שיחה בצח"מ, שם הסברנו לחשוד כמהלך של הטעיה מכוונת שמקרים דומים זכורים בהיסטוריה וידוע שקורים מקרים כאלה שאדם מאבד את יכולת הדיבור שלו וזה למזלו הרב במקרה מצוי כעת בישראל מומחה אוסטרי בעל שם שיכול לייעץ לנו בענין, ביקשנו לשאול את החשוד אם הוא רוצה שנסייע לו ובשמחה רבה כתב שהוא ישמח מאוד, אז אנו המתנו לחוקר ה"אוסטרי" וניהלנו שיחות טלפוניות בנוכחות החשוד דאז, ולאחר מכן הוסבר לחשוד שבאיזה שהוא מהלך דברים מסוים, אם הוא ישתף פעולה, יש צפי שסמוך לשעה לדוגמא 21:00 אם הוא יעשה פעולות שנעשה אותם ביחד, הוא יצליח להחזיר לעצמו את דיבורו, לכן עשינו עם אותו חשוד, מספר תרגילי התעמלות שבסופם נאמר לו: "ועכשיו אם אנו ביחד עושים פעולה מסוימת, נשאג ביחד ונראה שאתה מתחיל לדבר" ולמרבה ההפתעה למעט צוות החקירה, האיש שאג והתחיל לדבר.

בנאשם שלנו, ביקשתי מצוות החקירה ליצור מצב של דבר זהה עם הנאשם, לשמור על רמה גבוהה מאוד של התחברות ואמפתיה כלפיו, להציג את הדברים כרצון לסייע, לשמור על אווירה ביתית ונינוחה ולנסות באמצעים נוספים שלא הוזכרו כאן וכפי שהיה באותו מקרה במגדל העמק, לרענן את זכרונו על ידי תנועה מתמדת במישור הזמן בין תחילת יום ההתרחשות לסיום יום ההתרחשות תוך ניצול האינטרוולים ושעה שחשוד כזה מאבד "זיכרון" על רקע מטרה מיוחדת ונחזה כאילו להיות משתף פעולה, הוא מוסיף כל פעם פרט נוסף בתהליך ה"היזכרות" כביכול, עד שנוצרת התמונה הכוללת ואלה היו ההנחיות שניתנו לצוות, וכך גם צף ועולה הסיפור של המומחה שאמור להגיע והדברים הוצגו בפניו על פי ההנחיות שנתתי ולאותן מטרות

ש.ההנחיה שלך הייתה שמדובר כאן באובדן זיכרון אמיתי או התחזות, על סמך מה נבעה ההערכה שלך

ת.לאור דיווחים שקיבלתי ולא אפרט אותם, הגעתי להערכה שטיב ההתנהגות של הנאשם בחקירה, יכול להביא אותי למסקנה, אני כך חשבתי, שהאיש לפחות לגבי כל מה שקשור באובדן הזיכרון, מנסה להוליך שולל את צוות החקירה וכדי לקדם את הנושא הזה, ניתנו ההנחיות שניתנו

ש.אני עוברת לשלב השחזור – אמרת שבשלב השחזור באת והיית נוכח פיזית וגם ערכת דו"ח פעולה על החלק שלך בשחזור עצמו – זה הדו"ח שערכת

ת.כן, זה הדו"ח שערכתי, אני מאשר את התוכן – מוגש ומסומן ת/97

ש.מתי בעצם הגעת לקצרין עובר לביצוע השחזור ומה הפעולות שביצעת לצורך ארגון השחזור

ת.אני הגעתי לקצרין בערך בשעה 17:30 באותו יום, זאת לאחר שקיבלתי דיווח על כך שהחשוד התחיל להודות בחקירתו, בשל הנסיבות, במיוחד בשל הנושא של הזמן והמרחב, אני נתתי הנחיה להוציא צוות של מעבדה ניידת שתתחיל להתקדם לכיוון קצרין כדי שניתן יהיה לבצע שחזור אם יהיה כזה, במקביל, איתרתי קצין חקירות דובר רוסית מיחידה אחרת וזה לא קל, נאלצתי להביא אותו מתחנת חדרה, אותו קצין, אנטולי, על מנת שהוא יבצע את השחזור, משום שרציתי לוודא שאנשי צוות החקירה לא יהיו שותפים לשחזור

ש.מה הסיבה לוודא שאנשי צוות החקירה לא יהיו שותפים

ת.נגזרות של פסיקות בבתי משפט והנחיות של המשטרה, העובדה שמנהל השחזור הוא אדם שזר לצוות החקירה, או לפחות לא מצוי בפרטי הפרטים וגם לא מצוי מבחינת המוטיבציה בלב הענינים, אין לו את אותה מוטיבציה שיש לאנשי צוות החקירה להצליח, על מנת לקדם מצב מהסוג הזה ולשלול מצב מהסוג הזה, אנו ממנים קצין אחר, הוא לא יכול להחשד בזה שהוא מכיר פרטים מוכמנים רבים מדי ולא יכול להוביל באף את המשחזר לכיוון שרצוי לו והמוטיבציה שלו היא מוטיבציה מקצועית ולא רגשית

ש.הוא קיבל תדרוך כלשהו, מי תדרך אותו, מה נאמר לו, מה הוא ידע

ת.הוא קיבל תדרוך כללי, אני נתתי לו תדרוך באשר לדרך ההתנהלות, למרות שזה דבר שכל קצין חקירות צריך לדעת, אנו רצינו לוודא שהדברים נעשים כמו שצריך, איך עורכים את השחזור ואיך מנהלים אותו, לוודא ששומעים אותו ושומעים את המשחזר, אלה עיקרם של הדברים

ש.מה לגבי הדברים שמצאו בזירה

ת.לבד מהדברים שכל עם ישראל ידע אותה שעה, הוא קיבל מסגרת מאוד כללית מבלי להיכנס לנקודות בעלות החשיבות לנקודות שהן פרטי חקירה מוכמנים, פשוט כדי למנוע ממנו את הצורך והיכולת להוביל

ש.אתם יצאתם מהתחנה, אתה כותב בשעה 19:18 לכיוון בית הספר, איך בעצם, מה היה בקטע של ההובלה מהתחנה לבית הספר, איך החשוד הובל ולמה

ת.צריך להבין, שאני לפחות בתחילת הדברים לא השתתפתי ולא הייתי אמור להשתתף בשחזור, אבל אני ליוויתי את כל המהלך כדי למנוע הפתעות, במיוחד כי לצערי הרב סביבת התחנה באותה עת הייתה רווית תקשורת והייתה ככל הנראה של תחושה או ידיעה בידי התקשורת שמשהו עומד להתרחש ולבוא, לכן ביקשתי שמשחזר החשוד יובל בניידת סיור ולא כמו שמקובל בד"כ בניידת המעבדה והוא הובל בניידת חדשה שיש בה מעין תא מעצר כך שבשום שלב הוא לא היה חשוף לתקשורת, ההנחיה הייתה שהואיל ואין חולק ראייתי על כך  שהחשוד יודע היטב היכן ממוקם בית הספר, להביאו לתוך תחומי בית הספר מבלי שהוא יוביל ולעשות את פתיח ההובלה שם ומשם, מהחצר, להוביל את הליכי השחזור הרגילים

ש.בשחזור עצמו פיזית, אתה היית בבית הספר צמוד לצוות

ת.אני ליווית את הצוות לא באותו רכב, ברכב אחר, ולאורך כל השחזור, צפיתי בחלק מהזמן במרחק של 3-5- 10 מטרים במהלך השחזור

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להקרין כמה קטעי שחזור מתוך קלטת השחזור, אני לא עומדת על ההקרנה במלואה, אם חברי מבקש את כל ההקרנה, אין לי התנגדות לכך.

בכל מקרה, אנו חושבים שיש חשיבות בתיק הזה ובכל תיק, שהשחזור בניגוד לחקירות הפרונטליות הממושכות שלא ניתן ואין טעם לצפות בהן באולם בית המשפט, השחזור הוא ראיה ויזואלית שיש חשיבות במהלך התיק להקרין אותה באולם, בשלב כלשהוא, בכל מקרה, אני מבקשת לעשות זאת באמצעות העד הזה ואנמק מדוע.

אני מזכירה שבעדות קודמת ששמענו, של רפ"ק אזולאי שהציג באופן כללי את החקירה, חברי התנגד ובצדק התקבלה התנגדותו שיוצג באמצעותו השחזור מהטעם שהעד אזולאי, באופן מכוון לא נטל חלק בשחזור.

היום נמצא פה עד שכן נטל חלק בשחזור, כן נכח, מעיד מכלי ראשון על השחזור.

בנוסף לכך וזה בעצם החשיבות שיש לעדות שלו לעומת עדים אחרים שהשתתפו בשחזור, שהוא בעצם הגורם החקירתי שמכיר גם את השחזור וגם את החקירה וכל נושא שרלוונטי להשלכות בין השחזור לבין החקירה, בעצם אותם עדים טכנים שערכו את השחזור לא יכולים להתייחס לא בחקירה ראשית ולא בחקירה נגדית.

מעבר לזה, ישנם קטעים שהעד עצמו נתן הנחיה באמצע שחזור, התערב ונתן הנחיה ורואים זאת בשחזור, אין תחליף לדבר הזה מבחינה ויזואלית ואני חושבת שמבחינת תנאי הקבילות, הצגת השחזור מבחינת העד הזה היא בהחלט קבילה כפוף למשחזרים בעצמם, לצלם ולאיש הקול ואם יש צורך, יש גם את מסמך ההסכמה.

 

עו"ד שפיגל: אין חולק על החשיבות של הצגת השחזור בפני בית המשפט גם לשיטתה ולטעמה של ההגנה אלא ש – ת/97 שהוגש היום לבית המשפט מלמד שהעד הזה ליווה מרחוק וצפה, בדיוק כפי צוות הסיור שליוו את הנאשם ובדיוק כמו אחרים והתערבותו הייתה בזה שביקש להסיר את האזיקים.

האיש לא שמע מה אמר או מה דיבר המנחה או המשחזר רפ"ק אנטולי שהוא היה אחראי על החקירה ומן הראוי שבאמצעותו נראה את השחזור. 

אני לא מתכוון לשאול את העד שאלות לגבי השחזור.

 

עו"ד ענבר: ההתערבות של העד הייתה בשלב האחרון כשהוא ביקש לעשות הדגמה נוספת, הדגמה מלאה של היציאה מהתא, העד הזה דרש שיעלו בחזרה לשירותים, יבצעו שם הדגמה, בין היתר בלי אזיקים וכל הקטע הזה היה בניצוחו של העד וניתן לראות ולשמוע זאת בקלטת, זה לא הענין של הסרת האזיקים.

מעבר לצד הטכני, מה שיש בתיק הזה ומה שיהיה בתיק הזה, של כל מיני שאלות של מה היה בשחזור בהקשר ובהצלבה לדברים אחרים ואנו חושבים שיש צורך שבית המשפט יראה את השחזור של אדם שמכיר את החקירה.

אני ניסיתי לעשות זאת באמצעות רפ"ק אזולאי ונאמר לי שלא ניתן, העד הזה נכח בשחזור.

 

החלטה

 

העד נכח בשחזור וליווה את השחזור והיה למעשה חלק מהשחזור.

 

צודק הסניגור כי בעצם המוציא והמביא בשחזור היה המפקח אנטולי ולא העד שבפנינו.

 

עם זאת, כעולה מ – ת/97 בקטע שיכול והנו בעל חשיבות רבה בתיק זה יש התערבות פרטנית של העד בקשר לשחזור הקפיצה פעם נוספת ומכאן, כפוף לעדות האנשים הטכניים אשר חקירתם צריכה לקבילות השחזור, היה והסניגור יעמוד על כך, אנו מתירים להציג מקלטת השחזור רק את הקטע נשוא התייחסות העד כאן ב – ת/97 באשר לקפיצה החוזרת. 

 

ניתנה היום כ"ז בחשון, תשס"ח (8 בנובמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

הסניגור לאחר השמעת ההחלטה וללא רשות, קם ויצא מהאולם בצעקות רמות תוך שהוא מציין "אני לא מוכן להיות חלק מזה".

 

בנסיבות כאן, ולפנים משורת הדין, אנו נותנים לסניגור הזדמנות להתנצל ולחזור בו ואנו מכריזים לצורך כך הפסקה של 10 דקות.

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להתנצל, הייתי בסערת רגשות, אני מרכין ראש בכבוד ובהכנעה.

 

עו"ד ענבר: אני מפנה לתמליל שהגשנו באחת הישיבות הקודמות, מוגש ומסומן ת/27, הקטע שאנו מקרינים מתחיל בעמ' 14.

 

לשאלת בית המשפט: הקטע שאנו מקרינים התחיל בשעה 20:03:38, נומרטור 38, השעה המוקרנת אינה מדויקת, ויש פער של 5 דקות, זה מוקדם ב – 5 דקות.

 

העד ממשיך:

ש.האם זה קולך שנשמע בשחזור

ת.כן

ש.כשמדובר על הפסקה, האם מדובר בהפסקה בצילום או בשחזור

ת.הצילום רציף, ההפסקה היא בשחזור

ש.מה הבעיה שהתעוררה כאן בתוך השירותים (בקטע המסומן בקלטת בזמן המוצג בקלטת 20:07:24)

ת.מטעמי אבטחה, בשל העובדה שהנאשם, הוסרו ממנו לחלוטין גם אזיקי הידיים וגם אזיקי הרגליים על מנת שיוכל להדגים בצורה חופשית, אני הנחיתי להציב בכל אחד מתאי השירותים בלש, כולל בתא שבו הוא היה אמור לנעול את עצמו ולהדגים בו, זאת על מנת שלא יוכל להסתגר באותו תא ולסרב לצאת, לקדם פשוט אפשרות כזו, אנו בחרנו בלש שהוא קטן מימדים לצורך הענין, הנאשם הביע את חוסר שביעות רצונו מהסידור הזה וטען שיהיה לו קשה להדגים, יהיה צפוף, אבל כפי ששומעים אני עמדתי על הנקודה הזו, אני גם לקחתי בחשבון שבתנאי האמת, ממילא היה אדם נוסף בתא, כשזה בוצע, הייתה המנוחה

הקטע שהתרנו להקרנה בשחזור, מסתיים בשעה 20:09:03.

ש.בשלב הזה של החקירה, הייתה לכם ידיעה על העובדה שהתגלו עקבות נעליים על מכנסי המנוחה

ת.לא. נושא עקבות הנעליים זה משהו שהתגלה בבדיקות מעבדתיות מאוחרות הרבה יותר, נשמר בסוד מפני אוכלוסיית החוקרים, בכללם אני, של המחוז הצפוני, והובא לראשונה לידיעתי ולידיעת הצח"מ, בישיבה שנערכה בפרקליטות המדינה מטעם ראש מז"פ, בפעם הראשונה ששמענו שיש דבר כזה, אני לא זוכר את התאריך, אבל אנו מדברים על להערכתי לפחות שבוע וחצי – שבועיים לאחר השחזור ע"י הנאשם, זה כבר היה לאחר עשרות ישיבות

ש.אני רוצה להציג לך מזכר הבהרות שנכתב ע"י צחי סגל ראש צוות המחשב שהיה מעורב בחקירה ושם הוא מתייחס לשאלה שהצגת לו, האם אתה יכול להתייחס למסמך הזה לענין השאלה, מה השאלה שהצגת לאיש המחשבים ולמה, מסמך מ – 2/1/07

ת.הואיל ובמחשבו של הנאשם נתפסו תמונות פורנוגרפיות, אני ביקשתי לברר במענה לטיעון מצד הנאשם, האם יכולה להיות אפשרות תיאורטית שאדם יכנס בתום לב לאתר פורנוגרפי בדרך אקראי, יראה לדוגמא 4 תמונות של נערות שונות ויצא מהאתר אבל המחשב שלו ימשוך לתוך הארד – דיסק שלו את כלל התמונות שיש באותו אתר, לאמור, האם יכול להיות מצב שמבלי בחירה יזומה של אותו מסתכל, יכול להיות מצב שהתמונה תגיע לזיכרון של המחשב, ורציתי לברר זאת והתשובה.

 

עו"ד ענבר: אני מגישה את המסמך בהסכמת חברי, כפוף לכך שהסניגור יחקור אם ימצא לכך מקום, את איש המחשבים סגל צחי – מוגש ומסומן ת/98.

 

העד ממשיך:

ש.למה היה חשוב לך שהנאשם יבצע את ההדגמה של הקפיצה הזו מהתא ממש, ללא אזיקים

ת.התפיסה הבסיסית של מהות שחזור, להוכיח שהנאשם – כל משחזר שהוא, יודע את העובדות נשוא הענין, אבל לטעמי גם כי קיימת מסוגלות של אותו משחזר לבצע את אשר הוא טוען, המשחזר צריך להראות שהוא אכן מסוגל לבצע את מה שהוא אומר ולכן ביקשתי את ההדגמה כפי שביקשתי.

בנוסף לכך, בהמשך הערכות המצב, זהו מבחן נוסף ואופציה נוספת לתת למשחזר את ההזדמנות להיכשל, אם רצונו בכך, לאמור, שאם אני עושה משהו על כורחי, כדי לנסות לרצות את חוקריי, זאת בדיוק ההזדמנות שבה לא יוכלו לבוא אלי חוקריי בטענות כי אני יכול לומר שניסיתי ולא הצלחתי, מה לעשות.

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש. ב - ת/97 שהוגש היום, אתה מציין שליווית מרחוק את השחזור ולא התערבת אלא במספר נקודות כפי שפירטת בהמשך. האם אתה שמעת את הדוברים בכל מהלך השחזור

ת.בחלק ממהלך השחזור שמעתי את הדוברים

ש.אתה מבין רוסית

ת.אף לא מילה

ש.מישהו עמד ותרגם לך את כל הנאמר

ת.לא

ש.בסוף השחזור כפי שכתוב ב – ת/97, שורה 13: "העליתי את הסוגיה בפני.....", סיפרת לבית המשפט עד כמה היית מעורב בחקירה, קיבלת דיווחים יומיומיים, אפילו פעמיים ביום בצוות החקירה, הנושא של ההתייחסות לדלת, מה היה ידוע לך מתיק החקירה לגבי נושא סגירת הדלת

ת.אני ידעתי שהדלת הייתה נעולה מבפנים ונשאלה השאלה בצוות החקירה, בינינו, מה הדרך שבה זה קרה

ש.איך ידעת שהדלת הייתה נעולה מבפנים דווקא

ת.מדוחות שהובאו לידיעתי

ש.איזה דוחות

ת.קיבלנו בהערכות מצב אינידקציה על כך שהיה צורך לפרוץ את הדלת

ש.וזה אומר שהדלת הייתה נעולה מבפנים

ת.ככל שידענו באותה שעה, ידענו שאם הדלת לא נפתחת מבחוץ, היא נעולה מבפנים

ש.באותו הקשר, הובא לידיעתך שהמנעול של אותו דלת לא תקין

ת.נכון, הובא לידיעתי שנטענה טענה תיאורטית, מאוחר יותר, גם טענה בהליכים הרבה יותר מתקדמים לאחר ההודאה והשחזור של הנאשם שהדלת ננעלה מבחוץ ע"י כך שהוכנס איזה שהוא גורם כלשהו טכני

ש.מי אמר את זה

ת.ככל שאני קיבלתי דיווח, קיבלתי את הדיווח הזה במקור גם מאנשים שאמרו שיש אופציה כזו וגם מדיווחים של הודעות מהנאשם לאחר הזמן שהוא חזר מהודאתו וגם נדמה לי, אני לא בטוח, באחת מחקירותיו, הנושא נבדק והוברר על פי הדיווח שקיבלתי, שלהבדיל מדלת רגילה של השירותים בבית הספר הזה, בדלת נשוא התא שבו אירע הרצח, לא ניתן לבצע פעולה של סגירה מבחוץ משום שיש שם מעין שתי לשוניות שיכולות לשמש מנוף לצורך ביצוע פעולה זו אבל בדלת זו אחת מהלשוניות שבורה ולכן לא ניתן להבדיל מדלתות אחרות בשירותים שכן היו יכולות להיסגר ולהיפתח מבחוץ

ש.בהיותך מעורה כפי שסיפרת ומקבל דיווחים על התקדמות החקירה, ידעת שהנאשם מספר בחקירתו כי הוא נעל את הדלת מבחוץ באמצעות הכפתור של הסכין היפנית שהכניס אותה לחריץ ובאמצעות כך סגר את הדלת

ת.בהחלט נכון, אני לא זוכר את העיתוי

ש.אם אתה לא מבין רוסית, לא דובר רוסית, לא היית במקום, לא תרגמו לך, לא שמעת את כל מהלך השחזור ואתה לא יודע על מה הם מדברים, מה פתאום, מכל הסוגיות ומכל התהיות ומכל סימני השאלה שיש בחומר הזה שמסר הנאשם, דווקא הנושא של סגירת הדלת עמד לך בתוך המוח למרות שלא ידעת מה הם מדברים ביניהם

ת.משום שזוהי קושיה רבת חשיבות בתיק הזה ומשום שלא קיבלנו שום הסבר מספק מהנאשם על הדרך שבה הוא נועל את זה מבחוץ ולכן רציתי לדעת ולא הבנתי ולא ידעתי מה הוא אמר בשחזור אם הוא התייחס ואם כן, כיצד התייחס לשאלה זו

ש.ולכן כשאתה שואל, או בוא נאמר אחרת, אתה כמי שצפה וראית יחד עם המשחזר, עם הנאשם, עם אנטולי, כולם עומדים דקות ארוכות בסמוך לדלת ומשוחחים, לא ידעת על מה הם מדברים, חשבת שהם מדברים בנושא הזה

ת.חשבתי שהם מדברים בנושא השחזור בכלל

ש.אתה גם ידעת, וסיפרת לבית המשפט על הבעיה שיש בנושא הזה מפני שהנאשם מספר בחקירתו שהוא סגר את הדלת מבחוץ באמצעות הכפתור של אותה סכין יפנית ואני שואל אותך ואז אתה אומר ונשמע גם אומר בעברית: "האם הייתה התייחסות לנושא סגירת הדלת, לתא הסמוך" ואז כשאנטולי אומר לך: "כן, הוא השיב על זה", לא אמרת את זה

ת.לא אמרתי את זה כפי שאתה הצגת את זה

ש.זה עתה הוקרנה הקלטת ואתה שם נשמע אומר כשאנטולי אומר: "כן הייתה התייחסות" ואז אתה אומר: "לתא הסמוך" בסימן שאלה

ת.כמו שאתה מציג את זה, זה לא נכון, מה שאני אמרתי, זה לאחר שאנטולי אמר לי שהוא קפץ, אני שאלתי אם הקפיצה הייתה לתא הסמוך

 

הסניגור לבקשת הנאשם פנה לתא הנאשם ודיבר עם הנאשם וזאת, בשפה העברית.

 

העד ממשיך:

ש.כשאתה אמרת את זה לתא הסמוך, הנאשם שמע את זה מן הסתם

ת.אני מניח שהוא שמע

ש.במהלך השחזור החוזר לראות איך הנאשם את המסוגלות של הנאשם לבצע את זה, איפה אתה עמדת בשלב ספציפי זה, בתוך התא

ת.בוודאי שלא

ש.איפה עמדת

ת.בכניסה לחדר השירותים, בוא נאמר כך, לדעתי, עוד מאחורי גבו של הצלם שעמד וצילם את הנאשם בתא, לדעתי איפה שהוא בכניסה לחדר השירותים

ש.אז נמצאנו למדים שאתה שואל את אנטולי "לתא הסמוך" ובהמשך, אני שואל אותך, אתה הצבת בלש שחלק גופו העליון חשוף מעל הקורה, חוסם את התא הסמוך, כדי כביכול שהנאשם לא יברח וכמו שסיפרת

ת.נכון

ש.כלומר, אם הנאשם שומע אותך אומר "לתא הסמוך" בסימן שאלה ואם הנאשם רואה שמוצב שם בלש, בחצי גוף, שגם אם הוא רוצה להראות שהוא קופץ לתא הסמוך, מן הסתם זה לא הכיוון וזה גם לא יכול להיות, הדבר אפשרי

ת.התשובה היא וזה גם נשמע היום בבית המשפט, שהנאשם אמר, כך אני מבין, כך תורגם לפחות ע"י אנטולי שהוא אמר, שהוא קפץ קדימה ולא לתא הסמוך ולכן, בהיות השחזור הזה מתבסס על נושא של קטע היציאה מהתא בלבד, אנו לא נדרשנו לשום נושא אחר שבו אנו מאפשרים כביכול עצמאות למשחזר, במה דברים אמורים – אנו לא אפשרנו למשחזר להוביל אותנו לתא השירותים, זה היה טריוויאלי, ברור שהוא אמר שהוא קפץ קדימה, אם היה אומר שהוא קפץ לצד, היינו דואגים לאפשר לו להציג זאת בצורה כזו שיוכל לקפוץ לצד

ש.סיפרת לבית המשפט שהנאשם טען שיהיה לו קשה להדגים בצפיפות כזו, אני אומר לך שהנאשם לא אמר דבר כזה, אני אומר לך שהנאשם אמר שהוא לא בטוח שהוא יכול לעשות את זה עכשיו, לא דיבר על צפיפות, מה אתה אומר

ת.קודם כל מה שאני הולך לומר זה מפיו של אנטולי, קודם כל – הנאשם כפי שתורגם על ידי אנטולי, כשהיינו במקלט למטה, אמר שהוא לא בטוח שהוא מסוגל לעשות זאת ואז אני ביקשתי שינסה אם הוא יכול, כל זאת על ידי אנטולי, ובפעם השניה – כשהיינו למעלה, בעת שהתברר לנאשם שיש כוונה להכניס לתא את אותו בלש, זה מה שהובן, מפיו של אנטולי

ש.זאת אומרת שכל מה שאתה אומר עכשיו זה מפי מישהו אחר, אתה לא שמעת את זה

ת.התשובה היא לא, ואני ארחיב, אני קלטתי באמצעות עיני, התרחשויות מסוימות ואני מתייחס כרגע לקטע שמשלב סיום השחזור הראשון ועד לשלב סיום השחזור השני, מה שראינו היום בבית המשפט, זה ראיתי בעיני, במגבלות של מקום עמידתי בתוך תא השירותים, אני עמדתי והחלפתי דברים עם אנטולי וראיתי שהוא משוחח עם הנאשם, שואל שאלות ומקבל תשובות, היום בבית המשפט גם הבנתי שמן הסתם הנאשם גם הבין את חילופי השאלות והתשובות, ולכן אני מעיד על כך שהנאשם נשאל ע"י אנטולי ואנטולי החזיר לי תשובות, כאשר את הדברים ברוסית, אני אמרתי שאני לא יודע רוסית

ש.האם הנאשם הבין גם את כל מה שאתה וחוקריך דיברתם בעברית עם כל הניואנסים שסברתם שהנאשם לא הבין והנאשם הבין את הדברים

ת.יכול להיות

ש.אז אם ראית בעיניך ולא רק שמעת כל מה שסיפרת לבית המשפט, האם אלה הדברים ששמעת מפיו של אנטולי

ת.הדברים ששמעתי הם מפיו של אנטולי, אמרתי ששמעתי מפי אנטולי, מפי הנאשם בעברית לא שמעתי כלום

ש.אתה ידעת בשלב שבו בוצע השחזור על קיומם של טביעות נעל על האסלה ועל מתקן הניאגרה

ת.אני ידעתי על קיומם של טביעות נעל באיזור האסלה והניאגרה, טיבן לא היה ידוע לי ומיקומם המדויק

ש.אתה ידעת בשלב זה על טביעת נעל או חלק של נעל מרוחה בדם על הקורה שבה הצבת בלש

ת.לא

ש.על מריחת דם על הקורה לא ידעת

ת.היו מריחות דם, אז התייחסנו לזה כמריחות דם

ש.בדרך שבה ראית שהוא עושה את אותו שחזור מעבר לדלת, רגליו היו על קורה כלשהי, נגע בקיר, נגע בדלת, נגע באיזה שהוא מקום

ת.ניתן לראות בקלטת

ש.האם בשלב הזה, בשלב השחזור ראית שהמשחזר – החשוד כתוארו אז, מניח את רגליו במהלך הנסיון הזה על קורה כלשהי או על הדלת מבפנים, או נוגע בקיר בשלב כלשהו

ת.למיטב זכרוני, חלק מהדברים האלה ראיתי מעמדת התצפית שלי, אני ראיתי אותו מניח את ידיו על הקורה ולאחר מכן, מניף את רגליו על הדלת הקדמית ומבצע אקט נוסף של קפיצה החוצה

ש.הדלת הייתה סגורה

ת.נכון

ש.איך ראית

ת.אני ראיתי חלק מהדברים

ש.איך ראית חלק מהדברים

ת.אני אמרתי שעמדתי באיזור הכניסה לחדר השירותים ומנקודת התצפית שלי ראיתי חלק מהדברים, בוודאי לא ראיתי מה שהיה בחלק הפנימי של התא

ש.נמצאו עקבות נעל כלשהן על הדלת הזו

ת.למיטב זכרוני, לא

ש.נמצאו עקבות נעל כלשהן מחוץ לדלת, בצמוד לדלת, בצד החיצוני שלה, על הרצפה

ת.אני לא זוכר כרגע אם נמצאו טביעות, צריך לראות בדו"ח המעבדה

ש.בהיותך מעורה בחומר החקירה, נושא של טביעות נעל בזירת העבירה, טביעות כף יד, אצבע, סיבים, סימנים, אלה דברים מהותיים, ריכזת את כל החקירה, אתה יודע מהו פרט מהותי בחקירה כזו

ת.אני יודע מהו פרט מהותי

ש.טביעות אצבע, שיער, סיבים, אלה דברים מהותיים

ת.נכון

ש.היית מעורה בנושא הזה כי ידעת שאלה דברים מהותיים, בשלב הזה ידעת שיש משהו

ת.אני אבהיר את נושא הדיווחים במהלך הצח"מ כדי שלא יהיו אי הבנות, אני לא קראתי עדויות, אני לא עיינתי בדוחות שהם ראיות, אני קיבלתי דיווח מילולי מראשי הצח"מ ועל סמך כך נתתי הנחיות, אני ידעתי שנתגלו טביעות מסוימות, הנושא הזה של ידע על הטביעות הוא משהו שהתפתח במהלך התיק, בחלק מהזמן ידענו על טביעות מסוימות, לאחר מכן היו טביעות אחרות, חלק נשללו, אני קיבלתי דיווחים מהצח"מ, למיטב זכרוני, לא הייתה טביעת נעל שניתנת להשוואה, לא הייתה טביעה שמאופיינת וניתנת להשוואה למיטב זכרוני בחלק החיצוני של הדלת

ש.היו הרבה טביעות נעליים בזירה

ת.כן

ש.סיפרת בחקירה הראשית שאתה מיד כשקיבלת את הדיווח בסביבות השעה 19:30 הורית לסגור את הזירה

ת.נכון

ש.וכשהגעת בערך בשעה 22:00 הזירה הייתה סגורה

ת.נכון

ש.בזירת הרצח היו עיתונאים עד לסגירת הזירה

ת.מדיווחים שקיבלתי מגורמים בתחנה, למשל קצין הזיהוי שקד, דיווח לי שהיו בזירה אנשים נוספים, לא אנשים בודדים ממד"א, היו יותר, היו אנשי תחזוקה, בשלבים שונים בתוך השירותים גם כן, צריך גם להדגיש שלקח זמן לא מבוטל מרגע התגלות הגופה ועד שדווחתי, לשלב הזה אין לי מידע

ש.אתה סיפרת שאתה נזפת בחלק מהאנשים שנכנסו לזירה כשהגעת

ת.נכון

ש.כשהגעת לזירה ואתה רואה אישית, בעיניך, שהזירה סגורה ומאובטחת אנשים נכנסים לזירה, ואתה אומר שגערת בהם כלומר אתה יודע במי עסקינן, אתה יודע במי מדובר, אתה לא לוקח מהם פרטים, אתה רק מספר, ואתה קצין אח"מ, זה לא חשוב לקחת מהם פרטים.

אני אעשה אבחנה – ראית אנשים שנכנסים לזירה הכללית בתוך בית הספר אני יכול להבין.

אני מדבר על תא השירותים שבו נמצאה המנוחה, התא הזה – ראית אנשים נכנסים לשם

ת.אני אישית לא

ש.אתה קיבלת דיווחים שחוץ מהפרמדיק והסייען שלו, נכנסו שוטרים לתוך תא השירותים הספציפי הזה

ת.קיבלתי דיווח כזה בהערכות מצב מגורמים שונים בחקירה, אני גם ביקשתי שתעשה פעולה לאתר כל אדם שאנו מסוגלים אפילו לחשוד שהיה בסביבת השירותים וגם הוריתי לדגום טביעות נעליים מאנשים בין אם זה מד"א, בין אם זה אנשי משטרה והנושא הזה עלה במספר ישיבות ועודכנתי שנעשו בדיקות שלא היו רלוונטיות

ש.קיבלת דיווח שלקחו טביעות נעליים, איתרו את השוטר דאודי שהיה בסביבת השירותים, הוא היה על סף הכניסה,  למעט שני עובדי מד"א שמהם נלקחו אותן דגימות, התברר שהנעליים שנדגמו מהן והטביעות שנמצאים בתוך זירת הרצח, אינם זהים בכלל, נכון

ת.ככל שאני יודע זה נכון אבל אני יודע גם שאנחנו הונחינו לאתר אנשים נוספים ונעשתה פעולה, אנו גם יודעים שלא רק שני אנשי מד"א היו שם

ש.מי עוד היה בזירה שידוע לך

ת.אני אמרתי לך שקיבלתי דיווחים בהערכות מצב והנחיתי לנסות למצות למשל דרך היומנים, דרך הפרמדיק ודרך הנהג, למשל אם היו נערים מתנדבים של מד"א, אני גם יודע לומר שהיה גם יותר מצוות אחד, אני גם יודע לומר שקביעת המוות נעשתה דרך צוות שלישי אחר וזה היה תחת פיקוח המשטרה ואני גם יודע מדיווחים שהיו אנשי שירות שנכנסו כדי לסייע והיו אנשים נוספים עד שאובטחה הזירה והזירה לצערי לא אובטחה מהרגע הראשון, לפחות לפי הדיווחים

ש.תא השירותים שבו נמצאה המנוחה היה סגור ונעול, אף אחד לא היה בתוך התא, הדלת הזו נפרצה על ידי איש אחזרה שלווה ע"י שוטר מתנדב, כלומר, התא החיצוני היה נעול והזירה עצמה נשארה סטרילית עד לרגע שנכנסו פנימה שני אנשי מד"א כדי לבדוק סימני חיים, אני אומר לך כנתון

ת.אני ביקשתי למצות את הבדיקה ולנסות ולגלות מה היה, אני קיבלתי דיווחים שונים, אני הייתי מרוחק

ש.אני אומר לך כמי שקרא את חומר החקירה, אין דיווח כזה על גורמים נוספים שידוע עליהם שהיו בתוך הזירה עצמה מעבר לאותם שניים – שלוש שדיברנו עליהם, כולל אותו אחד שעמד מבחוץ

ת.אני חוזר על מה שאמרתי קודם לכן, על פי הדיווחים שקיבלתי היו יותר, אני לא יודע לומר לך האם הצליחו בסופו של דבר להגיע לכל אחד ואחד מהאנשים האלה למרות שזו הייתה ההנחיה

ש.האם הדיווחים מתועדים

ת.יש שתי צורות, דיווחים מהשטח שלא מתועדים והערכות מצב שמתועדות

ש.באותן הערכות מצב מתועדות יש לך דיווח כזה על כמה ואיך שמנסים לאתר

ת.כן בהחלט, יש דיווח על כך שהיו נוספים

ש.מעבר למה שיודעים

ת.כן, יש הנחיות שלי ופידבקים בכל מיני ישיבות שנעשו נסיונות לאתר, בחלק הצליחו

ש.האם אנו יכולים לראות את הערכות המצב המתועדות

ת.אני לא יודע אם הם חלק מחומר החקירה

ש.מחומר החקירה עולה כי למעט שני אנשי מד"א שניסו לעשות פעולות החייאה על תאיר ז"ל יחד עם שני אנשים נוספים, אחד מהם מר אמסלם שבכלל ברח לא יכול היה לשאת במראה כולל איש האחזקה שגם הוא לא נכנס, מחומר החקירה אלה האנשים שהיו שם, האם היו דוחות פעולה כלשהן שמתעדות בדיקה, חקירה ונסיון לאיתור של גורמים נוספים שלשיטתכם ולידיעתכם על סמך נתונים, היו בזירה בטרם נחקרו

ת.אני לא יודע להשיב לך, אין לי דוחות כאלה

ש.אני אומר לך כנתון עובדתי, בחומר החקירה אין שום דו"ח כזה שמנסה למצוא אנשים נוספים שהיו בזירה שמנסים לאתר אותם

ת.אני חוזר שוב על מה שאמרתי לך קודם

ש.סיפרת גם לבית המשפט על הנחיות שנתת הן לצורכי תיעוד, הן לצורכי שפה, הן לצורכי אמפתיה, הן לדרך החקירה, הנחיות והנחיות יומיומיות, יש תיעוד להנחיות האלה

ת.להנחיות יש תיעוד במסמכים שאני מניח שלא נמצאים במסמכי החקירה

ש.יש תיעוד

ת.בוודאי, יש פרוטוקולים

ש.אתה בהיותך מעורה יום יום בהתפתחות החקירה, אם זה בדיווחים או בביקורים, ידעת בשלב הזה של השחזור שהמיקום של הגופה של תאיר ז"ל כפי שהנאשם מתאר בשחזור לא עולה בקנה אחד עם תנוחת מציאת הגופה

ת.ככל שהשגתי מגעת, מהשחזור כפי שראיתי אותו במועד אחר, אני מדגיש, את הקטע הזה הרי מלכתחילה לא ראיתי, אני צפיתי בסרט שבית המשפט טרם צפה בו ומתוך צפיה באותו סרט, ככל שהשגתי מגעת, הוא תיאר את נפילת הגופה של המנוחה בדיוק למצב שבו היא נמצאה

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת, זו הסיבה שרציתי להקרין את כל הקלטת וחברי התנגד, לכן חברי לא יכול לשאול עכשיו.

מה שחברי עושה, הוא מנע ממני בגלל שבחקירה ראשית רציתי לשאול על הנקודות האלה וחברי במניעתו להצגת הקלטת, מנע ממני לשאול בהצגה של המנוחה, רציתי להפנות את בית המשפט לצילומים של תנוחת הגופה  כדי שבית המשפט יראה ולכן אני מתנגדת.

אח"כ חברי לא היה נמנע ממנו דבר, הוא יכול היה בחקירה נגדית להציג את השאלה.

הסניגור אמר שלא תהיה לו שום שאלה לעד על השחזור.

 

עו"ד שפיגל: אני התנגדתי כי לא העד הציג את הקלטת.

 

ב"כ הצדדים: אנו מקבלים את הצעת ההרכב. 

 

העד ממשיך:

ש.אתה ראית את השחזור בשלב מסוים

ת.כן

ש.כשראית את השחזור ומחומר הראיות שאתה יודע על פי הדיווחים שקיבלת, עלה והתיישב לך בקנה אחד התיאור איך שהוא מתאר שעשה את זה עם העובדות לאשורן

ת.כן

ש.למשל, אם בהודאה הוא מספר שהוא אחז מאחוריה בראשה כדי לשסף את גרונה, התיאור שבו רואים בקלטת שראית כמו שאתה אומר שזה מהצד, בלי בכלל מגע בינו לבין מי שהציגה במהלך השחזור את עמידתה של תאיר ז"ל זה מסתדר לך

ת.בהחלט

ש.זה מסתדר לך, גם עם הממצאים הפתולוגיים כפי שהומצאו בדו"ח הפתולוגי

ת.אני לא קראתי את הדו"ח הפתולוגי

ש.בחקירתך הראשית מסרת במסגרת מענה על שאלת עו"ד ענבר כי בגלל החשיבות והנסיבות המיוחדות נתתי הנחיה לשלול אפילו כיוונים תיאורטים, ואני שואל אותך מה זה כיוון תיאורטי

ת.הועלו כל מיני סברות לגבי קיומם של כתות ולמרות שבשלבים די מוקדמים של החקירה התברר שאין לזה שום רלוונטיות, אנחנו העמקנו בזה

ש.מממצאי החקירה, התברר שיש כת כזו כמו שנטען בשם "כת השטן" או כת שפועלת באופן דומה לה

ת.ככל שזכרוני אינו מטעני, היו שם אינדיקציות שניתן להגדיר אותן כרכילות, ולאחר שנכנסנו לעומק ושוחחנו עם נערים ונערות, הסתבר שהיו אמירות של כל מיני נערים ונערות שלא תמיד הובנו ואין להן רלוונטיות בכל מקרה לנושא. כל נושא וכל כיוון שעלה וצף, ניתנה הנחיה לבדוק אותו עד תום, כל כיוון שקשור בשיחות באינטרנט, כל כיוון שקשור ברכילות ובברוגז כזה או אחר בין שתי חברות כאלה או אחרות, כל כיוון שקשור בנסיון שלנו לבדוק האם יש פעילות סמים שקשורה לענין, או סחיטה, הגיעו לכל מיני אנשים שיש להם קשר עקיף באמצעות אינטרנט או אס-אסם –אס והגיעו גם לערים אחרות, כל דבר שאזרחים דיווחו על משהו יוצא דופן, על שלישית נערים שעלו על טרמפ ולא היו בכלל פרטים על האנשים האלה, ונעשה מחקר מקיף ובאמצעות תוכנה עלו עליהם עד כי אותרו האנשים האלה, נבדקו, נחקרו, עומתו מול הנהג, יש ים של דברים, לא הכל אני זוכר, נעשו פעולות רבות מאוד לבדיקה, ונתנו הנחיות לבדוק וגם כאשר כבר הייתה תפיסה להגשת כתב אישום

ש.וכמי שהיה נותן את ההנחיות האם כל הכיוונים נבדקו

ת.ככל שאני יודע, כן

ש.כאשר אנטולי הקצין שערך את השחזור והנחה אותו וביצע אותו בפועל, הובא לצורך תדרוך, הוא קיבל תדרוך רק ממך

ת.ככל שאני זוכר, כן

ש.יכול להיות מצב שמעבר לתדרוך שהנחית אותו, האיש קיבל תדרוך, הנחיות, מראש הצח"מ או מאנשים אחרים שהיו מעורבים בחקירה

ת.אני חושב ואני כמעט בטוח שמראש הצח"מ ואנשיו לא, כי זו בדיוק הייתה כוונת הענין, יכול להיות שבעת ההיערכות הוא קיבל הנחיות טכניות מאנשי המעבדה, ככל שאני יודע, מאנשי הצח"מ הוא לא קיבל הנחיות

ש.מי קיבל אותו כשהוא הגיע

ת.הוא התייצב בפני

ש.הראית לו חומר חקירה

ת.לא הראיתי לו כלום

ש.אתה בטוח

ת.למיטב זכרוני לא הראיתי לו חומר חקירה

ש.האם יכול להיות שאמרת לו שאתה הבאת אותו לצורך שחזור ומה שאתה מבקש ממנו

ת.אני לא ירדתי איתו לפרטים, וידאתי איתו פרטים טכניים, שזה יתבצע בשפה הרוסית, שיצולם ויוקלט, לא ירדתי לפרטים מוכמנים

ש.סיפרת לבית המשפט בחקירה הראשית "נאמר על ידי הנאשם בחקירתו שהוא בהתקפי זעם מאבד את זכרונו" – זה מה שהוא אמר

ת.זה מה שנמסר לי

ש.אתה לא קראת את זה באיזו הודעה

ת.לא

ש.מי מסר לך את זה

ת.אני מניח שראש הצח"מ או בוקר באחת מהישיבות

ש.סיפרת לבית המשפט שכשאתה הגעת הסביבה הייתה רווית תקשורת, ידעו על משהו, היו מוכנים, מן הסתם, הנאשם או מי מטעמו בוודאי לא הדליף, אנו לא ידענו שיש שחזור, האם המקום היה רווי תקשורת מפני שאתה דאגת או אתה יודע על דיווח לתקשורת מהמשטרה

ת.אני אישית לא דיווחתי לאמצעי התקשורת דבר, אני אישית הובלתי כמו כמעט תמיד בכל החקירות קו נוקשה של אי חשיפה לתקשורת ואני אישית כמובן מה גם שהיה תלוי ועומד צו פרסום באותה עת, בוודאי ובוודאי שלא מסרתי שום דבר לתקשורת.

אין לי ידיעה פוזיטיבית שמישהו אחר מהמשטרה העביר לתקשורת, אבל אנו מעריכים שמישהו דאג להעביר

ש.מישהו מהמערכת המשטרתית

ת.אני מניח כך, אני לא יודע

ש.הנושא הזה כמו כל הנושאים המהותיים שדיברנו עליהם, עלה גם בישיבת ההערכות והדוחות שאתם מתכנסים כל יום, הנושא הספציפי הזה של ההתנהלות של משטרת ישראל אל מול התקשורת והפרטים שהוצאו מהחקירה הזו אל התקשורת שדלפו אל ערוצי החדשות, אל העיתונים וכל מה שמסביב

ת.במהלך הישיבות עלו מידי פעם על ידי גורמים שונים אמירות בדבר הצורך למדר את הדברים ולהקפיד על נושא צו האיסור פרסום שהיה קיים אותה עת ואני גם ניסיתי להוביל קו, לצערי לא הניב פירות חיוביים בתוך המערכת של פתיחה וחקירה נגד האנשים שהפרו צו איסור הפרסום

 

 

העד משיב בחקירה חוזרת לעו"ד ענבר:

ש.נשאלת פה בענין שנאמר לך שבעצם הנאשם מבין עברית אולי יותר ממה שחשבת עד היום ואולי הקשיב לדברים במהלך השחזור, חברי אמר לך שיתכן שהנאשם הקשיב לדברים בין החוקרים, או בינך לבין החוקרים, מעבר לשחזור ששומעים והוקלט, אתה ניהלת איזה שהן שיחות עם חוקרים או עם אנשים שקשורים לחקירה בנוכחות הנאשם שבהם עלו פרטים מוכמנים מתוך התיק בהנחה שהוא לא מבין אותך

ת.אני לא שוחחתי עם איש במהלך השחזור למעט מה שנשמע מפי בשחזור

 

 

חומרים משפטיים

צפו בתמונות לזכר המנוחה

צל של ספק - אייטמים חדשים