פקד שי פלג עד תביעה מס' 3 | 16/09/2007

 

עד תביעה מס' 3 פקד שי פלג מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:

ש.מה תפקידך במשטרה

ת.אני סגן ראש מחלק תשאול בימ"ר גליל והייתי חלק מצח"ם בתיק זה

ש.אתה נטלת חלק בכל החקירה, בקטעים מסוימים, מה הייתה התמקדותך בצח"מ

ת.בגלל ההרכב המיוחד והגדול של הצח"מ הזה הייתה חלוקת תפקידים, התפקיד העיקרי שלי היה אחריות או תיאום לגבי תלמידי בית הספר ואני גם הייתי אחראי על הכנת חומר החקירה והדיונים להארכות המעצר של החשוד

ש.היה לך חלק כלשהו לחקירה של הנאשם עצמו בתיק

ת.לא היה לי חלק בחקירה הפרונטלית שלו ולא השתתפתי בה

ש.בתאריך 7/12/06 אתה הגשת לבית המשפט בקשה למתן צו של פלטי בעלות, שיחות יוצאות ונכנסות לאיכון לפלאפון נייד 44XXXXX-052, תאמר לנו למי שייך המספר

ת.המספר שייך לתאיר ז"ל והוצאת הצו הייתה על מנת דבר ראשון לקבל את האיכונים ליום ההעדרות ובדיעבד הסתבר כיום הרצח, מאחר ובמקרים של העדרות ניתן להוציא בנוהל חירום נתוני איכון למנוי פלאפונים ובהמשך לפי הנוהל אנו מחוייבים להוציא צו על העדרות, כשיש העדרות של אדם מסוים, יש נוהל שקצין במשטרה רשאי לפנות לחברת הסלולר, הבקשה הוגשה ביום המחרת, הצו שהכנתי אותו הוגש ב – 7/12, בקשת החירום הוצאה ב – 6/12, אנו עושים איכון על מנת לנסות לאתר את הנעדר – מוגש ומסומן ת/58

מעבר לאיכון לאותו יום גם ביקשנו בצו פלט שיחות של תאיר ז"ל בתקופה של חודש וחצי אחורה מאחר וכמובן היינו בשלב מאוד ראשוני של החקירה ורצינו דרך נתוני התקשורת לנסות ולאתר אנשים שהייתה קשורה אליהם, מניע אפשרי וכו'

ש.יש סיבה למה דווקא חודש וחצי

ת.אנו בד"ח תוחמים תקופה סבירה באותן נסיבות

ש.ב – 7/2/06 מילאת מסמך של הפנייה של חשוד, אדם בשם רפאל כהן שנשלח לבדיקה קלינית, מה שנקרא "בדיקת חיים" ואני מראה לך את המסמך שערכת

ת.אני ערכתי את המסמך, אני חתום עליו ומאשר את תוכנו -  מוגש ומסומן ת/59

ש.תזכיר לנו מי זה רפאל כהן

ת.רפאל כהן זה תושב קצרין שביום הרצח נעצר ע"י תחנת משטרת קצרין וכשאנחנו הגענו לזירה בפעם הראשונה כבר דיווחנו על כך שהוא עצור, המעצר שלו הוארך פעם אחת ובהמשך בעקבות תוצאות בדיקת החיים ותוצאות ביולוגיות נוספות שנערכו, הוברר שאין כל דבר שקושר אותו לרצח ולכן הוא שוחרר

ש.מה הייתה הסיבה לבדיקת חיים ולמה חשדו בו

ת.החשד למיטב זכרוני היה שהוא הגיע לתחנה להגיש תלונה על תיק שנעלם לו ונראו על פניו סימני מכות ושריטות ומאחר שזה היה בסמוך לאירוע החליטו לעצור ולבדוק, בהמשך התברר שסימני הדם שנמצאו היו שלו עצמו וגם לא הייתה שום ראיה שקושרת אותו לאירוע

תוצאות הבדיקה מוגשים ומסומנים ת/60

ש.בהמשך, ב – 10/12/06 אתה גם חתמת על מסמכי השחרור של רפאל כהן ולמעשה זה המועד של שחרורו.

ת. כן

מסמכי השחרור של רפאל כהן מוגשים ומסומנים ת/61 ו – ת/62

ש.נושא חקירת הגנן ישראל נפתלי – אתה בתאריך 9/12/06 ערכת זכ"ד לגבי איזה שהיא פעולת הצבעה, זיהוי שנערכה לעדה בשם רות נשרי, אני מציגה לך את המסמך הזה, את הזכ"ד – מוגש ומסומן ת/63

תסביר למה ערכתם את ההליך הזה ומה היו הנסיבות

ת.הנסיבות היו שכל המעצר של ישראל נפתלי התבסס בעיקרו על העדות של רות נשרי שהייתה הפסיכולוגית של בית הספר שלטענתה ראתה אותו באותו יום ועל בסיס העדות שלה הוחלט לעצור אותו, כשהוא נעצר הוא בכלל הכחיש נוכחות בקצרין באותו יום ובבית הספר בפרט ועל כן חזרנו לעדה רות נשרי על מנת לבסס בטחון, אני זוכר שבמסגרת העדויות שלה היא דיברה על כך שהיא מתכוונת לגנן של בית הספר שהיא מכירה אותו כבר שנים, היא פשוט לא זכרה את שמו אבל לכאורה ההיכרות שלה איתו הייתה טובה אבל מאחר והוא הכחיש נוכחות שלו בקצרין בכלל, החלטנו לבקשתה או להסכמתה להתבונן בו וכך היא תוכל להגיד לנו באופן ודאי מבחינתה אם זה האדם שהיא התכוונה אליו או לא, בנסיבות האלה ולאור דבריה שמדובר באדם שהיא מכירה אותו מספר שנים החלטנו לנקוט בהליך כפי שהוא מוגדר ב – ת/63 ואכן היא התבוננה בו מבעד לחלון, היא לא הסכימה לראות אותו פנים אל פנים ובהתבוננות הזו שארכה מספר שניות, היא טענה שזה האיש שהיא ראתה

ש.האם זה פתר לכם את הבעיה

ת.זה לא פתר לנו את הבעיה, הייתה הכחשה חד משמעית שלו כשבהמשך הוא נעצר למספר ימים האליבי שלו נבדק ואומת באופן חד משמעי ובסופו של דבר הבנו שגב' נשרי טועה בזיהוי שלה

ש.בהמשך לזה ניסיתם לעשות איזה שהם הליכי זיהוי חשודים נוספים שנעצרו בתיק

ת.לא, מאחר ולאחר ההליך שכבר ננקט, מצאנו שאין בזה טעם ראייתי או חקירתי

ש.אתה בנוסף לזה תחקרת עדים שונים בתיק, בתאריך 13/12/06 תחקרת שני חיילים מדריכי נוער שעבדו בבית הספר, אני מציגה לך את הזכ"ד

ת.כן, זה זכ"ד שאני ערכתי, אני מאשר – מוגש ומסומן ת/64

ש.למה מצאתם לנכון לתשאל את החיילים האלה

ת.זה היה במהלך ההליך של תחקור התלמידים בבית הספר שנעשה בבית הספר עצמו, אני זוכר שראיתי את שני החיילים האלה באחת ההפסקות וניגשתי אליהם וראיתי בהם עוד גורם בבית הספר שאפשר לנסות לדלות מידע, היה לנו מאוד חשוב להבין את האווירה הכללית בבית הספר, כי מאחר ומצד אחד היו דברים ששמענו מהמורים ומהתלמידים ומצד שני היו פרסומים קשים בתקשורת לגבי האווירה בבית הספר, מעשי אלימות וכו', וראיתי בשני החיילים האלה ששימשו מדריכי נוער אנשים שאפשר ללמוד מהם על כך, הרושם שלי מהם היה שהאווירה הכללית בבית הספר היא הרבה יותר טובה ורגועה מאשר מה שהצטייר באותם ימים בתקשורת, אני זוכר שהם סיפרו לי בכאב די גדול על התדמית שנוצרה לבית הספר שלהם ע"י התקשורת, הם סיפרו לי שזה בית ספר שקט, נוער ברמה גבוהה עם צוות מורים טוב והאירו לי זווית על בית הספר שהייתה חשובה לי

ש.באותו תאריך 13/12/06 ערכת דו"ח נוסף של תחקור תלמידים מי"א 5 בבית הספר

ת.נכון, אני מאשר את הזכ"ד – מוגש ומסומן ת/65

ש.בתאריך 17/12/06 ערכת תחקור נוסף של אורי בוגדנוב מכיתה ח/ 3

ת.כן, אני מאשר את הזכ"ד -  מוגש ומסומן ת/66

ש.מה הייתה מטרת התחקורים האלה

ת.במסגרת התחקור השיטתי של תלמידי בית הספר שעסקתי בעיקר בתיאום שלו, יצא לי גם לתחקר מספר תלמידים ואני תיעדתי את התשאולים כפי שאני עושה בד"כ

ש.כיצד זה נעשה

ת.התחלנו למיטב זכרוני עם השכבה של תאיר ז"ל ובהמשך עברנו לשכבות גבוהות יותר של י"א, שלומדות, יש את המבנה של החטיבה התחתונה של ז' – ח', ויש את המבנה של החטיבה הגבוהה יותר, שם בוצע הרצח

ש.שזה לא המבנה שבו תאיר למדה

ת.לא

ש.בתאריך 15/12/06 ערכת חיפוש בחדר של תאיר ז"ל בביתה, וערכת דו"ח על זה בהסכמת ההורים

ת.נכון, אני מאשר -  הדו"ח מוגש ומסומן ת/67

ש.חיפשת משהו ספציפי או שלא מצאת שום דבר

ת.לא חיפשתי משהו ספציפי, עברתי על מחברות שלה, ספרים, בנסיון למצוא איזה שהוא רמז שיכול לשפוך אור על משהו שקשור למעשה הרצח, אך לאחר בדיקה מדוקדקת של כל מה שהיה שם לא מצאתי שום דבר שלהבנתי יכול לתרום

ש.בתאריך הזה הנאשם כבר היה חשוד מרכזי שלכם, האם התמקדת במשהו שקשור אליו

ת.לא, ניסיתי לחפש רישומים, קישורים, אולי בני נוער אחרים שהייתה קשורה אליהם, אני זוכר שנתקלתי שם בדפים שקשורים לחברות טובות של תאיר שכבר הכרתי מהחקירה בשלבים הראשונים

ש.פעולות נוספות שעשית נוגעות לשחזורים והצבעות של מספר תלמידים שבעצם היו לפי עדותם האנשים האחרונים שראו את תאיר בחיים, שחזור אחד נערך ב – 8/12/06 עם העדה שי יפרח –

ת/52, ת/53 – מה בעצם המסלול שמתארת שי יפרח בהודעתה שעשתה תאיר בפעם האחרונה שהיא ראתה אותה

ת.שי יפרח בעדות שלה ובשחזור שערכתי איתה, מתארת את הסיטואציה שבה היא ותאיר ישבו יחד בפרגולה שנמצאת בצד האחורי של החטיבה הגבוהה

ש.הפרגולה נמצאת מחוץ למבנה

ת.כן, מחוץ למבנה, מהצד האחורי, הם ישבו שם נדמה לי במהלך השעה השביעית של הלימודים למיטב זכרוני כאשר שי יפרח סיימה כבר את יום הלימודים כפי שאני זוכר, תאיר ז"ל שלמדה בשכבה מתחת יצאה משיעור התיאטרון שהיה לה והן ישבו שם יחד, שי הזכירה מס' שמות של תלמידים נוספים שישבו בסמוך ולמיטב זכרוני היא תיארה שהיא ישבה ותאיר רכנה עליה ושי שיחקה לה בשיער או משהו דומה, בשלב מסוים, תאיר אמרה לשי שהיא ניגשת לשתות ובאמת תאיר נראתה נכנסת אל בנין החטיבה הגבוהה כשהכניסה, יש שם שתי דלתות כששי ציינה שהן היו פתוחות באותה עת, שי לדבריה עקבה אחרי תאיר במבט עד השלב שתאיר נכנסה אל תוך הבנין, המשיכה בו ישר מס' מטרים במסדרון והנקודה האחרונה שבה לדבריה  היא ראתה אותה הייתה לאחר שתאיר חלפה על פני פח אשפה ירוק שנמצא שם במסדרון, בהמשך, אותו מסדרון בהמשכו מוביל לרחבה מרכזית של המבנה כשבקצה שלה נמצאת הברזיה, שי אמרה שלאחר מספר דקות כשהיא ראתה שתאיר לא חוזרת, היא נכנסה פנימה, הגיעה אל אותה רחבה ולא ראתה לא את תאיר ולא אף אחד אחר, בשלב מסוים היא פתאום הבחינה באיזה שהוא אדם שהוא צץ לה מאיזה שהוא מקום, היא לא יכלה להגדיר מאיפה, היא מסרה תיאור שלו והיא הבחינה שהוא עולה ונבלע בתוך גרם מדרגות שעולה ומוביל לקומה השניה באותו מבנה, באותו גרם מדרגות מצד שמאל נמצאים שירותי הבנות שם נמצאה גופתה של תאיר ז"ל

ש.אני מציגה לך את התמונות ת/1, אני מציגה לך את התמונות מס' 5 ו – 6 ב – ת/1, מה רואים בתמונות האלה, מאיזה כיוון לדבריה תאיר הגיעה

ת.תאיר נכנסה לא רואים את זה מכאן אבל מכיוון שנמצא ממול לברזיה, רואים ברחבה התחתונה את הברזיה האפורה והמסדרון שממנו תאיר נכנסה אל תוך המבנה נמצא ממול, בערך מהזווית שהצלם מצלם.

ש.אני מראה לך את תמונה 4, איפה נמצא גרם המדרגות  (ת/1)

ת.ב – ת/1 רואים את שירותי הבנות וחץ אדום מצביע עליהם, וגרם המדרגות נמצא בצד שמאל, מה שרואים בתמונה 4, בצד ימין יש מין צמח כזה קוצני כזה, רואים את זה במרכז הצילום ובדיוק מתחתיו זה הישורת של סוף גרם המדרגות (הצמח סומן איקס בתצלום מס' 4 ב – ת/1)

ש.אני מראה לך את תמונה 7 ב – ת/1

ת.בתמונה 7 רואים את אותו גרם מדרגות, החלק העליון שלו כשמצד שמאל איפה שמופיע חץ שחור זה הפתח של שירותי הבנות

ש.אותו גרם מדרגות, כשאתה משווה את ההצבעה הזו לשחזור שעשה הנאשם, שתיאר את המסלול שלו, באיזה גרם מדרגות מדובר שם ביחס למה שמספרת שי שראתה את אותו אדם

 

עו"ד שפיגל: אני מתנגד.

 

עו"ד ענבר: אני חוזרת בי מהשאלה.

 

 

העד ממשיך:

ש.אתה ב – 18/12/06 עשית שני שחזורים נוספים, אחד עם עד בשם דני זולין והשני עם עד בשם עגור אלון

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש את הקלטות.

 

הקלטת לגבי העד דני זולין מוגשת ומסומנת ת/68.

התמליל מוגש ומסומן ת/69.

ד"ח מ"ט מוגש ומסומן נ/70

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש שהסכמתי לא תתפרש כהסכמה לתוכן.

 

עו"ד ענבר: לגבי העד אלון עגור, מגישה כנ"ל.

 

הקלטת מוגשת ומסומנת ת/71

התמליל מוגש ומסומן ת/72

דו"ח מ"ט מוגש ומסומן ת/73

 

העד ממשיך:

ש.מה הייתה הסיטואציה ששני העדים האלה אמרו, מבחינת סדר האירועים ואז נתייחס למסלול של כל אחד מהם

 

עו"ד שפיגל: אין לי כל טענה לגבי השחזור ככזה, אין לי טענה לגבי התמליל, יכול להיות שלגבי התוכן החסירו מילה פה ושם, מעבר לכך אין לי טענות.

 

עו"ד ענבר: יש כאן איזו שהיא סתירה לגבי המסלול שתאיר עברה בין שתי הגרסאות האלה. מי שצופה רק מצפייה קשה להגיד איפה עומד כל אחד.

 

עו"ד ענבר: מאחר ועד זה נכח בשני השחזורים ושמע את שני העדים, אני מבקשת שיבהיר לגבי המסלול מאחר ויש לכאורה אי התאמה בתיאור ע"י שני העדים.

 

עו"ד שפיגל: אני מתנגד לאור הערות בית המשפט , העדים האלה יעידו ולבית המשפט יש הכלים כדי להתרשום ולבחון ולראות מה כל עד אמר, העדים יגידו זאת בעצמם והוא לא מוסמך להגיד בשמם למה התכוון כל עד אחר.

 

החלטה

 

הצדק עם הסניגור.

 

אנו מקבלים את ההתנגדות.

 

העד אינו כאן  במעמד של "פרשן" לשחזורים שנערכו על ידי אחרים, אלה יתכבדו ויעידו.

 

מעבר לאמור, ההרכב יערוך ביקור במקום באשר למסלול.

 

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ח (16 בספטמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.דני זולין – על איזה סיטואציה הוא דיבר כשראה את תאיר

ת.דני זולין תיאר סיטואציה במהלך אותה שעה שביעית של יום הלימודים שבה לדבריו ראה את תאיר ז"ל שהוא הכיר אותה, כשהסיטואציה הייתה בגרם מדרגות שנמצא בסמוך לשתי הדלתות של הכניסה לבנין מכיוון הפרגולה, שתי הדלתות שעליהן דיברתי קודם שאותן הזכירה שי יפרח, שתאיר למיטב זכרוני הגיעה מפנים המבנה לכיוון כללי כלפי חוץ מבלי שתצא מהבנין ולאחר שהיא החליפה איתו דברים, היא פנתה שמאלה מבחינתה ועלתה באותו גרם מדרגות

ש.עם מי היה דני באותו זמן

ת.דני היה עם עגור, עגור תיאר סיטואציה דומה רק שמבחינתו המיקום היה אחר, עגור מתאר את הסיטואציה הזו ליד ספסל שנמצא בתוך המבנה, מספר מטרים בסמוך לגרם המדרגות שמוביל לשירותי הבנות, לטענתו של עגור לאחר שתאיר ז"ל אמרה משהו לדני, היא המשיכה ועלתה באותו גרם מדרגות שאותו ציינתי קודם שמוביל אל שירותי הבנות והוא גם זכר שבדרך כשהיא עלתה או באיזה שלב היא גם זרקה איזה מילה למישהו, אבל לא זכור לו מה

ש. בנוסף לזה, הופעת בחלק מהארכות המעצר של הנאשם בבית המשפט

ת.נכון

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש פרוטוקולים והחלטות.

 

פרוטוקול והחלטה מיום 21/12/06 מוגשים ומסומנים ת/74

 

עו"ד שפיגל: אין לי התנגדות שכל הפרוטוקולים וההחלטות נשוא המעצר יוגשו.

 

עו"ד ענבר: אני לא ערוכה לכך היום, אני אגיש אותם בישיבה הבאה.

 

 

 

צו

 

בישיבה הבאה תגיש עו"ד ענבר את כל הפרוטוקולים וההחלטות נשוא הבקשות להארכות המעצר והארכתם של החשוד ועד להגשת כתב האישום נגדו כנאשם.

 

ניתן היום ד' בתשרי, תשס"ח (16 בספטמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

פרוטוקול דיון מיום 21/12/06 בצירוף ההחלטה מוגשים ומסומנים ת/74.

פרוטוקול דיון מיום 29/12/06 והחלטה מוגשים ומסומנים ת/75.

פרוטוקול והחלטה מיום 4/1/07, מוגשים ומסומנים ת/76

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.אני מפנה אותך למה שמסרת בחקירה הראשית בקשר לבדיקה של רפאל כהן של בדיקת חיים -  העובדה הזו שעל האיש היו סימנים שמקורם מן הסתם יכול להיות תולדה של אלימות כלשהי שהופעלה על גופו, נובעת למעשה מידיעה שלכם שתאיר ז"ל בזירת האירוע ניהלה מאבק עם תוקפה או תוקפיה

ת.למיטב זכרוני בענין הזה הייתה עדות אחת לפחות שתיארה את הסימנים שהיו על גופו של רפאל כהן עוד לפני אירוע הרצח

ש.האם בדיקת סימני החיים נובעת מן הידיעה והמידע שהיה ברשותכם בשלב הזה שהיה מאבק בין תאיר ז"ל לבין תוקפה או תוקפיה

ת.אני לא יכול להגיד לך שבאותו שלב ידענו לקבוע בוודאות שהיה מאבק של תאיר במי שתקף אותה

ש.למה זה עורר בכם חשד הנושא הזה של שריטה

ת.לקחנו זאת כאפשרות, מדובר באדם שנעצר בסמיכות למועד הרצח, בנסיבות שעוררו חשד כזה או אחר ומן הסתם במסגרת הרצון שלנו לוודא ולבדוק כל חשד, הוא נשלח לבדיקה ויחד עם עדויות שהצטברו ותוצאות הבדיקה גרמו לנו להבין שהוא לא מעורב ברצח הזה

ש.האם האפשרות הזו בשלב הזה שבו הייתם בתאריך הזה לאור מה שראיתם בזירה, מה שגיליתם בזירה לפחות בשלבים האלה, היה לכם יסוד סביר או איתן לחשוב שזה היה חלק מהאירוע

ת.לא מוצק, הייתה איזו שהיא הנחה כללית שצריך לקחת אותה בחשבון והחלטנו לבדוק אותה כמו כל דבר אחר

ש.בהקשר לשיחה שניהלת עם החיילים האלה וכן אלון כהן ודוד לגבי האווירה הכללית הרגועה בבית הספר הנובעת ממזכרים אלה, אותה אווירה רגועה שתיארת במזכר הזה מפיהם של 3-4 אנשים, אתה אישית נתקלת או שמעת או קראת מזכרים אחרים שמתארים אווירה של סכינים, אלימות, סמים בבית הספר הזה או שאתה לא יודע

ת.אני זוכר שהוזכרו דברים מהסוג הזה, אני לא יכול להגיד לך כרגע אם זה היה בדברים שהסתכמו ברמת השמועה או מעבר לכך

ש.אבל ידעת

ת.היו דיבורים על נושאים כאלה, היו אזכורים על דברים כאלה

ש.אני רוצה להציג בפניך זכ"ד מיום 3/1/07, מסומן נ"ח במסמכי המאשימה, תאשר לי שאתה ערכת את הזכ"ד

הזכ"ד מוגש ומסומן נ/26

ש.בסיום הזכ"ד הזה, אתה מציין: "היום בשעה 11:00....." – אני רוצה להציג בפניך את אותו פקס שמכיל 6 עמודים, תאשר לי אם זה מה שנתקבל

ת.כן, למיטב זכרוני זה הפקס (יוסי לוי הוא רכז המודיעין של תחנת קצרין)

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת. המסמך הזה הוא מסמך שהעד כל חלקו לגביו שהוא פיזית לקח אותו ביד, המסמך הוא קובץ מסקנות ותיאוריות של איזה שהוא אדם שהחליט על דעת עצמו לחקור או לגלות ענין במקרה, אם האדם הזה יבוא לכאן כעד, אני לא בטוחה שעדותו תהיה קבילה כי זה מסקנות ותיאוריות.

 

עו"ד שפיגל: אני לא מגיש את המסמך כראיה לאמיתות התוכן. לגבי אמיתות התוכן ומה שיש בדו"ח הזה יעיד האיש כאשר יתייצב מטעם ההגנה.

העובדה שזה חלק מחומר החקירה ושזה נאסף ע"י העד הזה על כך אין מחלוקת. על הפקס הזה העד עשה זכ"ד.

 

החלטה

 

הצדק עם עו"ד ענבר.

 

אנו מקבלים את ההתנגדות, אין כל מניעה שמר שדה החתום על הדו"ח הנ"ל יתייצב ויעיד בבוא העת אם הסניגור המלומד יראה לכך מקום.

 

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ח (16 בספטמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

העד ממשיך:

ש.אני מציג בפניך זכ"ד מודפס מיום 2/1/07 מסומן ל"ז, האם זה הודפס על ידך

ת.כן, זה זכ"ד שלי לרבות החתימה שלי – מוגש ומסומן נ/27

ש.אתה כותב בדו"ח נ/27 כי: "היום בשעה 10:00....בתאריך 27/12/06......." ואני רוצה להציג בפניך את אותה הודעת פקס שנשלחה למפכ"ל ונתקבלה אצלכם.

ת.כן, זו ההודעה – מוגשת ומסומנת נ/28

ש. אתה סיפרת לכב' השופטים על אותו חיפוש שעשית בחדרה של תאיר ז"ל, היית בחדר לבד?

ת. כן, בלי נוכחות של הוריה של תאיר.

ש.כמה זמן עשית את החיפוש?

ת. בערך שלושת רבעי שעה, בהסכמת הוריה של תאיר.

ש. ביקשת הסברים או הבהרות מהוריה של תאיר ז"ל בקשר למסמכים כלשהם?

ת. למיטב זכרוני, בסיום החיפוש נכנסה אימה של תאיר ז"ל והיתה עבודת שורשים שהיא עשתה במסגרת בית הספר, שוחחנו בעניין הזה קצת, ואולי לגבי זהות של אחת החברות שהוזכרה באחד הרישומים, שהוזכרה שם בשם כינוי.

ש. אני רוצה להפנות אותך לאותו זכ"ד שהוגש, ת/65. מה שרשמת בעניינו של דוד, האם האגף של כיתות י"א זה האגף שבו נמצאים השירותים של זירת הרצח?

ת. נדמה לי של כיתות י'. באותו מבנה. אני לא יודע למה אתה קורא אגף? למיטב ידיעתי שירותי הבנות , זירת הרצח, הם נמצאים בחלק המבנה של כיתות י'.

ש. לקחתם מהבחור די.אן.איי, ט"א.

ת. אני רק תשאלתי אותו. אני מניח שלקחו, אני לא יודע.

ש. אני הבנתי מעדותו של רפ"ק יורם אזולאי, כל דוח תשאול שיש איזו בעיה או מידע מעבר לאי רלוונטיות על פניה, עובר לשלב אחר שהוא גביית הודעה או תשאול כתוב.  אני שואל אותך האם במקרה הזה של הבחור הזה, אתה העלית את השלב הזה לגביו או שלא ראית שום דבר לעשות.

ת. על פי תוכן הזכ"ד לא נראה שעלה משהו חשוד לגביו, לא זכור לי דבר.

ש. אתה אישית לא יכול לומר לנו אם לקחו די.אן.איי או ט"א.

ת. לא יכול להגיד לך.

ש. מאותו מסמך, הבחור השני, אלון כהן, ט"א או די.אן.איי, נעליים?

ת. לא יכול להגיד לך גם לגבי אלון כהן.

ש. אני מבקש להציג בפניך הודעה שגבית מנעה חסדאי. מבקש להגיש בכפוף להעדת העדה.

 

עו"ד ענבר: אבקש שחברי יזמין את העדה. לא מדובר בעדת תביעה.

 

עו"ד שפיגל: אני אזמן אותה כעדת הגנה.

 

העד ממשיך:

ש. אני מציג בפניך הודעה שגבית מהעד סתו בן חורין.

ת. אני גביתי.

 

עו"ד ענבר: לא מדובר בעד תביעה.

 

עו"ד שפיגל: אני אזמן עד זה כעד הגנה.

 

העד ממשיך:

ש.  כל מה שרשמת בהודעה של נעה חסדאי הם מילה מילה מפיה.

ת. כן.

ש. כנ"ל לגבי סתו בן חורין?

ת. נכון.

ש. לגבי חלק מאמרתה של נעה, נעה מספרת בהודעה שגבית ממנה, שהיא היתה בשירותים בזירת הרצח. כל הדלתות היו נעולות. לא החיצוניות, הפנימיות. היא אומרת שהיא גם דפקה על אחת הדלתות שהיתה נעולה. האם ביקשת ממנה להצביע על איזו דלת היא נקשה?

ת.באותה סיטואציה לא ביקשתי, כי בהמשך העדות נקטעה עקב בקשתה, היתה צריכה ללכת הביתה, לא היה המשך לגביית העדות. מתוכן העדות עולה בצורה ברורה למה התכוונה.

ש. למה היא התכוונה?

ת. מבקש לראות את העדות. (העד קורא את העדות) היא מתארת שכל הדלתות הפנימיות היו נעולות, ועל אחת מהן היא נקשה, "דפקתי בחוזקה ולא היתה תשובה". אני לא יכול להבין מכאן על איזה אחת מתוך הארבע היא הקישה.

ש. נעה מספרת ...

לשאלת בית המשפט, מדוע לא זומנה נעה להמשך חקירה לאחר שעדותה נקטעה, משיב העד: לאחר מכן נחקרו תלמידות נוספות שהיו בשירותים ובמכלול לא ראינו צורך לחקור אותה. העדות נקטעה בשלב בו לדעתי הסתיימה החקירה פחות או יותר לדעתי.

לאור המכלול, אני גם לא רואה חשיבות על איזו דלת היא דפקה.

 

העד ממשיך:

ש. נועה מספרת בעמ' 1 שורה 23-28 ובעמ' 2 שורה 1 ו-2, כי כחצי שעה או רבע שעה לפני תום השיעור השביעי יצאה לשירותים באישור המורה לתאטרון שלה ועלתה לשירותים שהם זירת הרצח. נכון?

ת. כן.

ש. כשאנחנו מדברים על השעה שהיא מדברת אנחנו מדברים על ?

ת.אני לא זוכר מתי מסתיימת השעה השביעית.

ש.  אני מניח בפניך כי השעה השביעית מסתיימת בשעה 13:50.

ת. בין 13:20 עד 13:35.

ש. בעמ' 2 שורה 23 להודעה שגבית מנועה, היא מספרת, או יותר נכון לא רוצה לספר, לא רוצה למסור את השם של החברה שסיפרה לה כי שמעה שמי שרצח את תאיר זה נער ונערה. אני רוצה לשאול אותך, מעבר למה שהיא מספרת לך פה, כי אותה נערה סיפרה שכל השכבה שלה הוזהרה שיקרה להם משהו רע באם ידברו, האם נעשה נסיון כלשהו לאתר את אותה חברה שנועה דיברה עליה, לחץ על ההורים שלה, לחץ על המחנכת, פניה למי שצריך, האם נעשה נסיון ולו ראשוני למצוא את אותה חברה?

ת. קודם כל נעשה גם מול נועה עצמה וגם בהקשר רחב יותר. 

לגבי נועה, אני בסיום אותה עדות מסרתי לה את הפלאפון שלי וביקשתי ממנה שאם היא תשמע פרטים נוספים או תזכר בפרטים נוספים שתודיע לי. אני זוכר שהסיטואציה של העדות היא לא רצתה שאבא שלה יהיה נוכח שם והנושא של ההורים שלה הכביד עליה, אני זוכר שאני חזרתי אליה בטלפון יום למחרת או יומיים למחרת בנסיון נוסף כן לקבל ממנה פרטים נוספים, אבל היא לא היתה מוכנה למסור לי. מעבר לזה לא היו לה פרטים נוספים. בהקשר הרחב יותר, זה בכך שהיו שמועות בבית ספר מפי נערים ותלמידים, ונעשו מאמצים רבים לבדוק את השמועות האלה, האם יש להם ביסוס כלשהוא, חלק מהדברים הסתכמו בכך שזה נותר בגדר שמועות, ושהתקבלו פרטים ספציפייים לגבי זהות של תלמידים ספציפיים הדברים נבדקו באופן חקירתי.

ש.אתה כתבת מזכר לכך שפנית לנועה שוב בהקשר לאותו עניין.

ת. יכול להיות מאוד שלא רשמתי. אני יכול להגיד לך בוודאות שמה שתיארתי באמת היה. יכול להיות לא ערכתי מזכר. כי לא עלה שום דבר.

ש. ראש הצוות שלך יודע מזה.

ת. ראש הצוות שלי ידע בזמן אמת על כל ההתפתחויות.

ש. איזה הנחיות קיבלת מראש הצוות כדי לקבל תשובה מנועה. מה נעשה בכיוון הזה.

ת.לא קיבלתי הנחיה. מה שעשיתי תיארתי. מובן שבנוסף נחקרו גם האחרות שהוזכרו בעדות שלה.

ש.האם נכון שאתה גבית עדות מנועה שלא בנוכחות הוריה מאחר ולא הסכימה

ת.נכון, היה רק האבא שהמתין מחוץ לחדר, אני רוצה להשלים, נועה טענה שאחת החברות שלה מהשכבות הגבוהות קיבלה את אותה אזהרה יחד עם כל השכבה, חקרנו גם את תלמידי השכבות הגבוהות, כשהחוקרים היו מודעים לאמירה הזו של נועה והונחו גם לבדוק בחקירות שלהם ובתשאולים האם היה דבר כזה, וככל שזכרוני לא בוגד בי, לא נמצא שום דבר בענין זה

ש.אתה מספר לשופטים על אזהרה שקיבלו נערים ונערות מהשכבה הגבוהה ואני מדבר איתך על זהות של מי שלפחות מה שנועה מספרת, של מי שעשה את זה, לא סתם אזהרה שמי שידבר יהיה לו רע

 

עו"ד ענבר: אין בהודעה אזכור של זהות, מה שנאמר בהקשר הזה היה שאותה נערה אמרה לה שלפי מה שהיא שומעת ולפי מה שהזהירו את החברות שלה מהשכבה, מי שרצח את תאיר זה נער ונערה שלא מתלמידי בית ספר שעסקו בסמים או במשהו אחר.

אין לי התנגדות שההודעה תוגש.

ההסכמה היא לצורך הציטוט ובהנחה שהעדה תתייצב. אם העדה לא תתייצב, לא ניתן יהיה לסמוך על שום דבר מדבריה.

 

ההודעה מוגשת ומסומנת נ/29

 

העד ממשיך:

ש.אני רוצה לעבור איתך לתמליל של השחזור של דני זולין, אתה היית בשחזור נכון

ת.כן

ש.עיינת בתמליל

ת.כן

ש.הוא משקף נאמנה לפחות מה שאתה זוכר שהיה שם

ת.כן

ש.בעמ' 1 (ת/69), 4 שורות מלמעלה אומר דני זולין: "בדיוק בשעה השביעית......" ספיר תירוש ואותה טלי היו אמורות לראות את תאיר עוברת שם גם כן

ת.הוא מתאר את המפגש שלו עם תאיר בהמשך

ש.אבל הוא נשאר מול אותו מקום מול הספסל, האם ספיר תירוש וטלי היו אמורות לפי מה שדני אומר לראות את תאיר

ת.אני לא יכול להשיב לשאלה, מה שאני יכול להשיב זה שבשחזור שדני מתאר, אין שום ספסל

ש.השחזור עם עגור אלון שביצעת ב – 18/12/06 – אני מבין שבטרם ערכת את השחזור ב – 18/12/06 בוודאי עיינת בהודעות שנגבו ממנו לפני כן ע"י חוקרים אחרים כדי לדעת איך לשחזר, לשאול אותו, לאמת אותו עם מה שהוא מסר

ת.כן

ש.ושלטת במה שהוא אמר

ת.באופן כללי

ש.בשחזור בעמ' 1 שורה 3 (ת/72) אומר עגור: "זה היה אחרי תחילת השביעית....." הבנת מזה מתי הוא הלך עם חבריו להתיישב שם, בתחילה, באמצע בסוף

ת.לפי התשובה שהקראת כרגע, אפשר להבין שהוא בעצמו לא ידע להגיד

ש.למה לא שאלת אותו

ת.התשובה הזו מלמדת שהוא בעצמו לא יודע, אני לא יודע באיזה הקשר דברים זה נאמר על ידו

ש.אם לפני כן סיפרת שעיינת בהודעות שלו ושלטת בתוכן ההודעות שלו, אני רוצה לקרוא בפניך את ההודעה של אותו עגור מיום 12/12/06 שהוא עונה בעמ' 4 שורה 3 ואילך על שאלה שנשאל: "אם אנחנו מסתכלים על לוח הצלצולים......" – מהקטע הזה שאתה יודע עליו, מהעדות הזו, בחישוב פשוט, שתי דקות מהצלצול, אם הצלצול כנתון שהוא מסר, 13:07 הם ישבו על הספסלים, 5 או 10 דקות זה לכל היותר 13:15 או 13:17 דקות, הוא ראה את אותה תלמידה עוברת

ת.זה מה שעולה מהעדות

ש.בעמ' 3 בשורה 13, כשאתה שואל את עגור באיזה רמת וודאות הוא עגור יכול לומר שהילדה שראה אותה עוברת ואומרת שלום לדני היא תאיר ז"ל ועגור אומר שבדיעבד הוא שאל את דני אח"כ, הוא שאל אותו האם הילדה שראה ועברה, האם היא תאיר ז"ל ודני אישר לו שכן, האם שאלת את דני האם אכן היו דברים כאלה, האם באמת עגור פנה אליו ושאל אותו

ת.לא שאלתי את דני כי השחזור עם דני נעשה קודם, ודני שהכיר אותה באופן אישי אישר את הסיטואציה.

מאחר ועגור לא הכיר אותה, מצאתי לנכון לשאול את עגור אך לא את דני שהכיר אותה באופן אישי

ש. בעמ' 3 אתה שואל את עגור אם הוא מכיר את שי יפרח והוא משיב לך בחיוב, ואתה שואל אותו האם ראה אותה בשלב כלשהו בסיטואציה שסיפר לך עליה והוא משיב לך בשלילה שלא ראה אותה, אם עגור מספר שהם המשיכו לשבת שם 10 דקות והוא לא ראה את שי יפרח, זה מתיישב למעשה עם גרסת שי יפרח בהקשר הזה שהיא 15 דקות לאחר שתאיר קמה והלכה לכיוון הברזיה קמה והלכה לחפש אותה ולכן עגור לא ראה אותה

 

עו"ד שפיגל: אני חוזר בי מהשאלה לאור הערות בית המשפט.

 

עו"ד ענבר: אין שאלות בחקירה חוזרת.

 

 

 

פקד מרי דניאלי עדת תביעה מס' 4 מתאריך 16/09/2007

 

 

עדת תביעה מס' 4 פקד מרי דניאלי מעידה לאחר שהוזהרה כדין ומשיבה לשאלות עו"ד שרוני:            

ש.מה תפקידך היום במשטרה

ת.אני ראש משרד חקירות בתחנת בית שאן

ש.מה היה תפקידך במשטרה בזמן הרצח

ת.הייתי קצינת נוער חשיפה בימ"ר עמקים

ש.מה היה התפקיד שלך במסגרת הצח"מ

ת.אני והיחידה והשוטרים סופחנו לצורך סיוע במשימה, המשימה הראשונה שלנו הייתה לבדוק מספר נערים ונערות מהישוב מגדל אשר עלתה שמועה כי הם שייכים לכת השטן

ש.לצורך מה זימנתם אותם

ת.זימנו את אותם נערים ונערות מהישוב, תשאלנו אותם בתחנה, חלקם גבינו מהם עדויות ואף חקירה באזהרה בעת הצורך למי שצריך

ש.אני מציגה לך דו"ח פעולה, תפיסה וסימון מ – 10/12/06

ת.זה דו"ח פעולה שאני ערכתי ואני מאשרת – מוגש ומסומן ת/77 (= נ/22)

ש.תסבירי איזו פעולה בוצעה, מי זו אותה קטינה

ת.במהלך החקירה נחקרה קטינה בשם ל.ר מהישוב מגדל, במהלך החקירה תפסתי את מכשיר הפלאפון שלה וביצעתי בדיקה בהודעות הטקסט שהתקבלו ויצאו ממכשיר הפלאפון שלה ותיעדתי את ההודעות, היו שם מספר הודעות שהיו חשודות מבחינתי, בהמשך כמובן שאלנו אותה לגבי ההודעות, בדקנו את מקור ההודעות והבנו שמדובר בהודעות תמימות

ש.אני גם מפנה אותך ל – ת/48 ו – ת/49, איזה פעולות ביצעתם

ת.מדובר בפלט הודעות אס – אם – אס שנשלחו לנערה ל.ר. בעצם הפעולות האלה אפשר לראות בהודעות את ההודעות שקיבלה לגבי מה שמצאנו אצלה, בסה"כ מדובר בהודעות די תמימות, מדובר בהודעות שנשלחו אליה גם ביום הרצח וגם לאחר מכן, הודעות שקיבלה מבחור באזור המרכז שמסבירות בעצם את מה שמצאנו

ש.אני מציגה לך כתב ערובה מ – 12/12/06 של אבי דיין, מי זה אבי דיין ומדוע נעצר ומה עלה בגורל

כתב הערובה מוגש ומסומן ת/78

ת.במהלך החקירה עלתה טענה לגבי תושב בשם אבי מטבריה אשר היה נוהג ליצור קשר עם המנוחה בטלפון ולאיים עליה שיהרוג אותה, אנו יצרנו קשר עם אחת החברות שלה וממנה בעצם שלפנו את התמונה של אותו אבי דרך האי – סי – קיו, איתרנו את אותו אבי, והוא נעצר ונחקר, בהמשך הוצאנו איכון של הפלאפון שלו כולל שיחות נכנסות ויוצאות כולל שיחות לפלאפון של המנוחה והוחלט בסופו של דבר לשחרר אותו

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.אני מציגה לך זכ"ד מ – 12/12/06

הזכ"ד מוגש ומסומן ת/79

ת.אני חתומה עליו, זה זכ"ד שלי, מאשר את תוכנו, מדובר בשיחה שערכתי עם דוד אמור מימ"ר גליל, הוא מסר לי את הדברים וכך הם נרשמו

ש.אני מציגה לך דו"ח זכ"ד מ – 15/12/06 דו"ח תשאול שנערך על ידך

ת.אני מאשרת את הדו"ח וחתומה עליו – מוגש ומסומן ת/80

מדובר בדו"ח תשאול של הקטינה ח.ל. אשר לומדת בבית הספר ברנקו וייס, מדובר בתשאול לצורך בדיקה איתה, האם הייתה באותו יום הרצח בבית הספר נופי גולן ומה ידוע לה על כך ולא מעבר לכך

ש.אני מציגה לך זכ"ד נוסף מ – 18/12/06

ת.אני ערכתי את הדו"ח וחתומה עליו - מוגש ומסומן ת/81.

מדובר בקטין תלמיד בית ספר נופי גולן אשר ראה את התלמידה בשעות הצהריים, התבקש לתאר מה שראה, תיאר ולא עלה שום דבר חריג מהתשאול שלו ובזה זה הסתיים

ש.אני מציגה לך דו"ח זכ"ד נוסף מ – 18/12/06

ת.כן, זה דו"ח זכ"ד שלי – מוגש ומסומן ת/82

מדובר בתשאול נער בשם שגב מכיתה ט', מתאר את המנוחה במהלך שעות הצהריים, טוען שהוא לא זוכר אם היא ישבה במהלך הצהריים, מעבר לכך לא ראה ולא שמע דבר

ש.אני מציגה לך שני זכ"דים נוספים מ – 19/12/06, האחד - תשאול של יאיר ללום

ת.זה הזכ"ד שנערך על ידי – מוגש ומסומן ת/83

ש.השני - זכ"ד נוסף מ – 19/12/06

ת.אני מאשרת שזה זכ"ד שנערך על ידי – מוגש ומסומן ת/84

ש.אני מציגה לך רשימה עם שמות – תסבירי במה מדובר

ת.מדובר בשמות נערים בגילאי 14-19 תושבי הישוב אביבים, מדובר ברשימה שנשלפה מהמטה הארצי, על פי הרשימה הזו ביצענו מספר פעולות חקירה על מנת לאתר שלושה נערים שנסעו בטרמפ מאזור קצרין לאזור צומת מחניים וצומת כח ביום הרצח – מוגש ומסומן ת/85

ש.תסבירי בעקבות מה בוצעה הפעולה

ת.מדובר בעדותו של אדם בשם אלי גדקר אשר טען בימים הראשונים לחקירה שהוא אסף בטרמפ 3 נערים באזור קצרין בשעות הצהריים, לטענתו ידוע לו שאחד הנערים ממה שסיפר לו הוא תושב אביבים, נעשו פעולות על מנת לאתר את אותם נערים אשר לדבריו היו לחוצים מאוד במהלך הנסיעה, הנערים לא אותרו. בשלב מסוים אני והיחידה שלי נתבקשנו כן לנסות לאתר את אותם נערים לפיכך הוצאנו את אותו חתך שהומצא כאן, איתרנו את  הנערים ותיאמנו איתם להגיע לספריה בישוב, ואני והשוטרים שהיו איתי התפצלנו ותשאלנו והגענו בסופו של דבר לטרמפיסטים

ש.אני מציגה לך דו"ח תשאול מ – 28/12/06

ת.זה דו"ח שנערך על ידי , מדובר בנער בשם א.ב. מהישוב אביבים, כנ"ל שאני תשאלתי, אותו נער סיפר לי במהלך התשאול כי מספר שבועות קודם לכן היו באזור קצרין, ניגשו לבחינות מכינה והם נסעו בטרמפ האמור – הדו"ח מוגש ומסומן ת/86

ש.אני מציגה לך דו"ח פעולה מ – 28/12/06 – הדו"ח מוגש ומסומן ת/87

ש.אני מציגה לך דו"ח זכ"ד מ – 29/12/06 – מוגש ומסומן ת/88

ת.אני מאשרת את הדו"ח

ש.אני מציגה לך דו"ח פעולה מ – 29/12/06

ת.זה דו"ח שנערך על ידי, בוצעה הפגשה בין העד אלי גדקר לאחד הנערים שהיו בטרמפ – מוגש ומסומן ת/89

ש.העד גדקר הופגש עם אסרף ומה עלה

ת.הוא אמר שהוא מזהה כי מדובר באחד הבחורים שעלו איתו בטרמפ ביום הרצח וכנ"ל הנער זיהה את העד עצמו

ש.אני מציגה לך דו"ח שנערך ב – 29/12/06

ת.אני מאשרת את הדו"ח, בוצעה למעשה אותה פעולת חקירה עם הנער א.ב., הנער א.ב. טען כי הוא מזהה את הפנים בלבד של האדם שלקח אותו טרמפ – הדו"ח מוגש ומסומן ת/90

ש.אני מציגה לך דו"ח פעולה מ – 29/12/06

ת.זה דו"ח שנערך על ידי, בוצעה אותה פעולה עם הנער השלישי מ.כ. וכנ"ל העד התבקש לבדוק אם הוא מזהה את הנער, הוא לא זיהה אותו, הנער גם לא זיהה את העד, לטענתו למעט העובדה שהוא זכר שהיה כהה בפנים – מוגש ומסומן ת/91

ש.אחרי שאיתרתם את שלושת הטרמפיסטים והם מסרו גרסאות, מה עשיתם

ת.בדקנו את הגרסאות שלהם, ניגשנו למכינה בקצרין ובדקנו אם היו במכינה, עד איזה שעות, שאלנו אנשים אם ראו אותם, את הרב, עד כמה שזכור לי נגבתה עדות מהנהג אשר לקח אותם מהמכינה עד צומת קצרין, מעבר לכך לא עלה שום דבר לגביהם

ש.אני מציגה לך דו"ח זכ"ד מ – 31/12/06

ת.זה דו"ח שלי, מוגש ומסומן ת/92

ש.אני מציגה לך דו"ח תשאול מ – 31/12/06

ת.זה דו"ח שנערך על ידי – הדו"ח מוגש ומסומן ת/93, מדובר בתלמיד בשם מימון ינון, תלמיד במכינה בקצרין אשר מסר פרטים לגבי שלושת הנערים שהיו במקום ביום הרצח בשעות הצהריים ותיאר בדיוק היכן ומתי ראה אותם

ש.אני מציגה לך דו"ח תשאול מ – 31/12/06

ת.כן, זה דו"ח שנערך על ידי, הדו"ח מוגש ומסומן ת/94, מדובר במדריך במכינה, יצרנו איתו קשר טלפוני, מדריך אשר הוא זה שאסף את שלושת הנערים מהמכינה לצומת קצרין ביום הרצח וזאת בהמשך לגרסא שהם מסרו, פשוט אימתתי את הדברים מולו, לטענתו במהלך הנסיעה שלהם איתו ברכב היו מאוד קלילים, צחקו

ש.אני מציגה לך מזכר מיום 7/1/07 שאליו מצורפת טבלה, זה מזכר וטבלה שאת ערכת

ת.כן, זה מזכר וטבלה שאני ערכתי, מדובר בטבלה שנערכה על ידי בהמשך לבקשת והנחיית ראש הצח"מ, מדובר בכל האנשים אשר נכנסו לזירת הרצח ביום הרצח, הטבלה נערכה על סמך עדויות וחומר חקירה שהיה בתוך התיק – המזכר יחד עם הטבלה מוגשים ומסומנים ת/95

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.בקשר לאותם נערים שחקרתם עליהם שנסעו בטרמפ, אמרת שהם היו לחוצים או לפחות לפי הודעתו של גדקר הם נראו לו לחוצים ואני שואל אותך מה אחד מהם מלמל לפי אותה עדות.

על פי עדותו, מוסר גדקר שאחד מהם  מלמל : "מה עשיתי, מה עשיתי"? האם זה נכון

ת.ממה שזכור לי, נכון

ש.מסרת לבית המשפט כי לאור שמועות ששמעתם על כת שטן שפועלת באזור, זימנתם מספר נערים ונערות ממגדל שאולי שייכים לאותה כת שטן

ת.נכון

ש.חוץ מל** תלמידה מי עוד ממגדל

ת.ממגדל לא זכור לי

ש.יפתיע אותך אם אומר לך שחוץ מל**, ממגדל אף אחד

ת.לא יפתיע, לא זכור לי

ש.העדת בחקירה הראשית שנמסר אותו מסמך של פלט שיחות פלאפון שנמסר בזמן החקירה של ל** והוצאת כמה הודעות שנבדקו ואת אמרת שהם התבררו כתמימות, זה לא מופיע בפלט הזה אבל הייתה כתובת או הודעה מסויימת שדיברה על: "אל תדברי מילה"

 

עו"ד ענבר: זה מופיע בפלט למיטב זכרוני

 

העדה ממשיכה:

ש.אני מפנה אותך להודעה שגבית מתלמידה בשם אוולין ב – 12/12/06, האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.נכון

ש.אני מבין שלפני שתשאלת אותה ב – 12/12/06 את בוודאי עיינת בהודעות הקודמות שהיא מסרה שנגבו על ידי חוקרים אחרים על מנת שתהיי בנבכי החקירה ותוכלי לדעת איך ומה לשאול

ת.נכון

ש.בתאריך 11/12/06 גבתה החוקרת איריס אורון הודעה מהנערה הזו והיא נשאלה בשורה 10: "האם את מכירה בחור בשם אבי אוחיון מטבריה?" והיא השיבה: "אני לא מכירה, אני מכירה אבי דיין מטבריה והוא הבחור היחיד מטבריה ששמו אבי שאני מכירה ואני מתכתבת איתו באי-סי-קיו" – מאיפה צץ השם אבי אוחיון? מי מסר לכם את השם?

ת.אני לא יודעת

ש.את אישית, בדיקה לגבי בחור בשם אבי אוחיון מטבריה לא עשית כפי שעשית לגבי אבי דיין

ת.אני אישית לא עשיתי

ש.בהודעה שגבית מאוולין, אני מפנה אותך לעמ' 2 בשורה 17 אוולין מכחישה בפניך כי אויימה ע"י אותו אבי מטבריה בכך שאמר לה: "מה שעשינו לחברה שלך זה עוד כלום לעומת מה שנעשה לך"

ת.נכון

ש.בהודעה שנגבתה ממנה ע"י החוקרת איילת אזולאי ב – 10/12/06 היא מספרת בעמ' 1 שורה 2, אוולין מספרת שחברה שלה בשם לנה אמרה לה כי שמעה שהיא, אוולין, מאויימת ואוולין מספרת לאותה חוקרת שגם בפניה היא הכחישה, בפני אותה חברה, שהיא בכלל מאויימת והיא מוסיפה שבתאריך 9/12/06 היא שוחחה עם חברה מנתניה שלא לומדת בבית הספר בשם דניאל ששאלה אותה האם זה נכון שקיבלה איומים וגם לה היא הכחישה שהיא קיבלה איומים, האם שאלתם את דניאל

ת.אני באופן אישי לא שאלתי

ש.יפתיע אותך אם אומר לך שאף אחד מעמיתיך לא שאל

ת.יפתיע אותי מאוד

ש.בעמ' 1 שורה 11 להודעה של אוולין מיום 11/12/06, גבתה איילת אזולאי ואוולין מספרת שהיועצת תמר שאלה אותה גם כן אם קיבלה איומים ואמרה לה שזה נודע לה מהבן שלה, כך אמרה תמר לאוולין, האם הבן של היועצת תושאל

ת.לא על ידי, אני יכולה לענות לך על דברים שאני עשיתי

ש.אותה ל.ס. שתושאלה בתאריך 10/12/06 לא על ידך, היא תושאלה ולגרסתה בעמ' 2 שורה 25 היא אומרת שהיא שמעה מאוולין שהיא סיפרה לנערה בשם נ.א. על האיומים הללו

 

עו"ד ענבר: זה לא נכון

 

העדה ממשיכה:

ש.למה נ.א. לא נחקרה אם אוולין סיפרה לה או לא סיפרה לה

ת.זה לא היה מתפקידי לחקור את נ.א.

ש.אני מפנה אותך ל – ת/95, את נתבקשת למצות את כל הרשימה של הנכנסים לזירת הרצח ולבדוק במיוחד ב"אם קיים אדם שנכנס לתא השירותים בו נמצאה המנוחה וטיפס ......" – התא הסמוך זה תא מס' 3 ולא תא מס' 1

ת.אני לא זוכרת את מספרי התאים אבל זה נכון שזה מה שהתבקשתי לבדוק

ש.הטבלה שהוצגה בפני בית המשפט והמספרים שאספת מאשרים שאף אחד מאלה שהיו בזירה לא טיפס לא על התא ולא על האסלה או הניאגרה

את מכירה את זירת הרצח

ת.נכון

ש.התא הראשון שאנו מדברים עליו בטבלה זה התא הראשון מצד ימין

ת.כן

ש.אני רוצה להציג בפניך מזכר שערכת 

ת.אני מאשרת שזה מזכר שלי – מוגש ומסומן נ/30

ש.לגבי נ/30 – האם איתרתם וחקרתם את אותו אדם שדווח כפצוע ומדמם מידו, פציעה שהוכחשה על ידי אותו אלמוני בפני העדה שהיא אחות במקצועה כפי שכתבת במזכר

ת.צר לי להגיד לך אבל אתה שואל אותי שאלות לגבי פעולות חקירה שלא ביצעתי, הגיעה אלי האישה היא רצתה למסור מידע, תשאלתי אותה ומעבר לכך בענין הזה לא עשיתי דבר נוסף

ש.אני מציג בפניך את אותו דו"ח תשאול של א.ב. – האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.נכון

ש.אני מקריא בפניך מהדו"ח, 6 שורות מלמעלה: "הגיע לשם (למכינה) בהסעה מטעם הישיבה עם עוד כ – 5 תלמידי ישיבה", ובהמשך, 5 שורות מלמטה: "הגיע כפי שנאמר בהסעה ממירון בשעה 9:20 לערך ויצא ב – 14:50 עם ההסעה של הישיבה עם כל מי שהיה איתו באותו יום........" – נכון מה שציטטתי

ת.נכון, זה מה שנאמר

ש.אז נמצאנו למדים שלא מדובר בטרמפ אלא בהסעה מאורגנת הלוך ושוב, והיו יותר מ – 3 אנשים, 5 אנשים ואולי יותר, זה לא הדליק איזה משהו אצלך

ת.מעבר לזכ"ד הזה שכתבתי, כתבתי זכ"ד נוסף כי זה מה שהוא טען בהתחלה, אח"כ הוא נזכר שהוא חזר בטרמפ ולא בהסעה

הזכ"ד של א.ב. מסומן ק' כמסמך תביעה ללא תאריך - מוגש ומסומן נ/31

לשאלת בית המשפט: בספריה באביבים היינו יום אחד בלבד (זאת כדי לאתר את התאריך נשוא נ/31)

ש.את כתבת 3 דוחות פעולה בקשר להליך הזיהוי בין אלי גדקר לשלושת הנערים האלה

ת.נכון

ש.בטרם הכנסת את מי שהכנסת לחדר בו ישב אלי גדקר את הסברת להם ולעד מה הם מתבקשים לעשות

ת.לא, ובכוונה

ש.כלומר הכנסת אותם לחדר ובאופן ספונטני הם מתבקשים

ת.כן

ש.מה אמרת להם, לכל השלושה לפני שהם נכנסו לחדר

ת.שאנו עומדים לבצע פעולת חקירה, ישאלו שאלות כנ"ל גם נהג המכונית גדקר

ש.אני רואה מהבדיקה הזו שרק נער אחד. י.א. זוהה ע"י גדקר ואת השניים האחרים גדקר לא זיהה ולהפך, רק י.א. זיהה את גדקר והשניים האחרים לא יכלו לזהות את גדקר בוודאות

ת.נכון

ש.האם נכון שי.א. שמע את גדקר מזהה אותו ואז הוא אמר שהוא מזהה את גדקר

ת.אני לא בטוחה, צריך להסתכל בדוחות הפעולה. זה לא קרה כמו שאתה מתאר, אני הייתי שם, עד כמה שזכור לי אלי גדקר הוכנס לחדר, בחדר היה רק י.א. אלי התבקש להביט בו ולא להגיב, לאחר מכן הוצא מהחדר ועכשיו אני זוכרת את זה בצורה מאוד ברורה ושם נשאל האם הוא מכיר את הנער שראה, לא באוזני הנער ואז הוא אמר שהוא מזהה אותו שלא באוזני הנער כמו שאתה ניסית להגיד

ש.למה לא היה כל ההליך הזה של זיהוי מאחורי מראה חד כיוונית, למה זה לא נעשה בדרך הזו

ת.אני תיארתי מה שהיה וזה לא היה באוזניו של הנער, אני חוזרת ואומרת זאת, אני הייתי שם

ש.אני מציג לך מסמך שערכת, האם זה כתב ידך וחתימתך

ת.כן

מוגש ומסומן נ/32

 

עו"ד שפיגל: בהסכמת חברותיי אני מבקש להגיש הודעת עד א.נ. מיום 15/12/06 כפוף לכך שהוא יעיד.

מוגש ומסומן נ/33

 

העדה ממשיכה:

ש.את שואלת את העד האם מוכר לך אבי מטבריה, למה לא נקבת בשם משפחה, איך אדם יכול להגיד לך אם הוא מכיר מישהו מעיר בשם אבי, איזה אבי? איך ציפית שהוא יענה

ת.אולי בכוונה  השאלה הופנתה בצורה כזו

ש.אני מפנה לעמ' 1 שורה 28, למה לא להיות יותר ספציפיים, אולי יש לזה איזו שהיא סיבה

ת.אני לא זוכרת מדוע שאלתי שאלה באופן כללי כזו

 

עו"ד ענבר: אין שאלות בחקירה חוזרת.

 

עו"ד ענבר: אבקש שחברי יודיע מתי הוא מסיים את בדיקת הנעליים מאחר שהזמן שהוקצב לו עבר.

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש 60 יום נוספים מהיום.

 

החלטה

בנסיבות אנו נעתרים.

עו"ד שפיגל יסיים את בדיקת הנעליים ללא כל אורכה נוספת וזאת תוך 60 יום מהיום.

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים הבאים.

הנאשם יובא באמצעות הליווי.

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ח (16 בספטמבר 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

000502/07פח 054 עדן ונדר

רפ''ק יורם אזולאי - עד התביעה מס' 1 חלק ד | 12/07/2007

129

 

   

בתי המשפט

 

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

12/07/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר ועו"ד שטרן

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

     

 

פרוטוקול

 

עו"ד ענבר: כאשר חברי הגיש את התמליל נ/9, הסתייגנו כפוף לבדיקה, לבדיקתי יש מספיק הערות, אני מבקשת להגיש את ההסתייגות ועד שבית המשפט יחליט ויקבע.

 

התמליל נשוא בדיקת התביעה בהסתייגויותיה כפי שגם התרנו בקבלת נ/9 בהחלטה המקורית מוגש ומסומן ת/45.

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

 

רפ"ק יורם אזולאי מוזהר כי הוא נמצא עדין תחת אזהרה וממשיך להשיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד שפיגל:

ש.אני מבקש להשלים איתך חובה שנותרה מהדיון הקודם – באשר לאמרתך בעמ' 7 שורה 8 לפרוטוקול, שם העדת : "אנו מעריכים שזמן הרצח הוא בין 13:35 ל – 14:00"

ת.בערך

ש.אני אעבור איתך על כל הנתונים ואוכיח לך שהשעה המדוייקת עד השניות שבו נראתה תאיר עולה לאחרונה בגרם המדרגות הוא 13:21:30 – שי יפרח מספרת שלאחר השיעור החופשי שהיה לה בהפסקה של השיעור החמישי: "אמרתי לה לתאיר ז"ל שיש לי שיעור חופשי ואז היא אמרה לי שגם לה יש תיאטרון....." – חצי שעה מהרגע של ההפסקה ישבו בצוותא חדא, לכך מן הסתם נצטרך להוסיף שתי דקות מתחילת ההפסקה, זה כנראה הזמן שלקח להיפגש וללכת לפרגולה, במקרה כזה נקבל את השעה 13:22, זו השעה שבה עזבה המנוחה את שי יפרח והלכה לברזיה

ת.אתה יכול לתת דבר כזה רק אם היית שם, אתה מעריך אבל אתה לא יכול להגיד זמן מדויק, נשמע לי לא סביר בעליל

ש.אני מפנה אותך לנאמר בפרוטוקול ישיבה ראשונה, עמ' 12 שורה 25 – שם סיפרת בבית המשפט שמרגע מציאת הגופה ועד השעה שהגעת לזירה בסביבות השעה 21:00, נתת הוראה לסגור את הזירה

ת.להרחיב את הזירה

ש.הזירה הזו למעשה הייתה פרוצה כך שבאופן שעד שהיא נסגרה, לקהל הרב, אזרחים, שוטרים, קרובים, תלמידים, הייתה נגישות לזירה ולסובב אותה נכון

ת.לא נגישות מלאה, היו שם שוטרים שניסו להרחיק

ש.אני רוצה להרחיב את זה מעבר לאותו יום ואני אומר לך שלמחרת היום בית הספר לא נסגר ותלמידים רבים ואזרחים זרמו לבית הספר

ת.אבל האגף שבו היה הרצח נסגר

ש.הזירה - השיחים, מה שסובב מסביב לבית הספר פתוחה לקהל הרחב

ת.לפני שהתלמידים הגיעו, בוצעו סריקות בכל הזירה מסביב ע"י עשרות שוטרים

ש.אני מפנה אותך לתשאול של הקטין קווין בלטר שהוא מתנדב במשא"ז שהיה יחד עם חברו לירן ספחי גם הוא מתנדב במשא"ז, שניהם סגרו את הזירה על פי הנחיה ותדרוך ששמעו על מציאת גופתה של תאיר ז"ל ועמדו בשער בית הספר למנוע כניסה של מי שלא אמור להיכנס והם מספרים שהגיע נער הלומד בבית ספר ברנקו וייס ששמו מ.א. וביקש מלירן להיכנס לבית הספר, הוא אכן נכנס, הלך אל השיחים, לקח שתי מקלות מלופפים באיזולירבנד, הסתיר אותם מתחת לחולצה, עזב את המקום כשהוא נסער ובלחץ וזה לעדותם של שני המתנדבים במשא"ז – אתם מן הסתם ובאופן טבעי איתרתם אותו, זימנתם אותו ותחקרתם אותו

ת.כן

ש.הוא בזמן תחקורו, הכחיש מכל וכל כי הוא לקח שתי מקלות עטופים באיזולירבנד ושם אותם מתחת לחולצה מבית הספר ונעלם מהזירה, הכחיש, האם אתה או צוות החוקרים שלך איתרתם את המקלות הזה

ת.למיטב ידיעתי, לא, לא זוכר

 

עו"ד ענבר: זה לא נכון מה שחברי טוען, מ.א. לא הכחיש.

 

העד ממשיך:

ש.מ.א. אמנם אמר שהוא החזיק מקל אך הכחיש שלקח שתי מקלות בעובי של מקל מטאטא מלופפות באיזולירבנד והחביא אותם מתחת לחולצה – אתה איתרת את שני המקלות האלה שעליהם דיברו מתנדבי המשא"ז

ת.לא

ש.אתה יכול לומר לנו בבטחון שעל המקלות האלה לא היה צמוד להב המלופף באיזולירבנד

ת.לא, לא איתרתי אותם

ש.אתה יכול לומר לנו בוודאות או בקרוב לוודאות שבאותם מקלות לא היו אולי כתמי דם

ת.אני לא יכול להגיד אם היו מקלות, אז איך אני יכול להגיד אם היו כתמי דם, לדעתי לא היו מקלות כאלה

ש.האם למ. א. נעשתה בדיקת פוליגרף

ת.לא, למיטב זכרוני לא

ש.אני מפנה אותך לעמ' 17 שורה 6 לפרוטוקול, סיפרת בעדותך שאיתרתם באותו לילה, נער בשם א.ר. שנראה לכם מתנהג בצורה חשודה וסיפרת גם שהנער נחקר, נלקחו ט.א. בגדיו נתפסו ואני שואל האם השוויתם את ט.א. של נער זה עם ט.א. אחרים שנתפסו בזירה

ת.כל הנתונים, כל הט.א. בזירה נעשתה השוואה לט.א. שנלקחו מחשודים

ש.האם נעשתה על אותו בסיס מה שסיפרת עכשיו השוואת ד- נ - א

ת.הלוואי והיה לי למה להשוות, היה ד-נ-א היחידי שנמצא בזירה היה ה- ד-נ-א של המנוחה

ש.האם תפסתם מהנער נעליים ועשיתם השוואה

ת.כן, גם נעליים וגם בגדים

ש.האם אתה בטוח

ת.בגדים אני זוכר בוודאות, נעליים ב – 99%, בשלב הזה אני לא זוכר שקיבלנו דיווח על טביעות נעל כי זה היה השלב שהמעבדה הניידת הייתה בזירה כשהיינו אצלו בבית, בגדים נתפסו, ד-נ-א נתפס, ט.א. אני לא זוכר אם נעליים, האליבי של הנער אומת בצורה ברורה

ש.בעמ' 18 שורה 18 לפרוטוקול, סיפרת בין היתר על שמועות שהתרוצצו בענין כת שטן, משתמשים בסמים, האם בדקתם את השמועות האלה

ת.כן, בדקנו את השמועות האלה

ש.האם התברר בתום החקירה, בתום הבדיקה שעשיתם שכת כזו קיימת ופועלת וחבריה אורחים בבית הספר הזה, שמדי פעם מבקרים בבית הספר, בבדיקה לא העליתם את זה

ת.לא. בבדיקה עלה שאותם נערים שקוראים להם כת שטן ואני אישית שאלתי למה קוראים להם כך, והתבררה לי תופעה מדהימה, שאותם נערים שבקצרין קוראים להם כת שטן, הם נערים נורמטיבים בת"א, ובגלל שבקצרין התלבשו בלבוש מסוים ושמו נזם באוזן וכו', נקראו "כת שטן"

ש.למשל גם מאוד נורמטיבי שחלק מהנערים האלה על פי העדויות שקיבלתם, מסתובבים עם סכינים ונראים משחקים בסכינים בחצר בית הספר

ת.בבית הספר נתפסו נערים שקשורים, היו שם קבוצות שקראו להם ערסים וכל מיני קבוצות, גם אצל אלה וגם אצל אלה, נתפסו סכינים ובכל הקבוצות נתפסו סכינים ולצערי הרב אם תעשה בדיקה בכל בתי הספר בארץ, אתה עלול למצוא סכינים

ש.אני רוצה להפנות אותך בהקשר זה לתשאול של נמרוד פלטה- מזכר ל"ג-אני מבקש כי תקרא אותו – הוא תלמיד בבית הספר בקצרין

ת.הוא אומר שבשעה 13:10 הוא הולך לכיוו הפרגולה

ש.לאחר שעיינת במזכר הזה לגבי אותה חבורה שנמרוד פלטה מספר עליה, אתה מאשר את הדברים האלה שהוא מספר שיש כת שטן בבית הספר, ילדים מאופרים לובשי שחור – בהסכמת חברתי אני מגיש את המזכר – מוגש ומסומן נ/10

ש.אני קורא בפניך מתשאולה של נועה הוט בהקשר הזה – מזכר מ"ב – הנערה הזו מספרת בהקשר לאותה חבורת פריקים מוזרים, מוסרת שמות, 3 שמות היא מוסרת כמי שהיא מכירה כחלק מאותה חבורה והשמות הם: דני, יבגנה ומירי, חוץ ממירי שאותו חקרתם שלגביו הייתה הודעה שהוא משחק עם סכין, אתם חקרתם את שני האחרים

ת.היה צוות שהוקם לצורך חקירת השמועה של כת שטן, הצוות הזה תחקר אנשים, כולל בדיקות פוליגרף למובילים בתוך החבורה הזו, השניים אני לא זוכר את השמות שהוא ציין, ניסיתי לקרוא את המזכר, אני לא יכול לתת כרגע תשובה

ש.אני מפנה אותך לחלק השני של התשאול של אותה נערה, בסוף, והיא מספרת שם שבסביבות השעה 13:00 לבין 13:20 ישבה באמפי בסמוך לשירותים ולידם על המדרגות נראה יושב מנקה רוסי שהסתכל בצורה חדה ומוזרה – האם אתה יודע מי המנקה

ת.לא. יש קבוצה של מנקים בבית הספר, כל המנקים בבית הספר תושאלו ונלקחו ט.א., צריך לבדוק אולי היא התכוונה לנאשם

ש.אני אומר לך שבשעות האלה 13:00 – 13:20 אין אף מנקה בבית הספר ואף מנקה כזה לא מגיע לעבודה בשעות כאלה, מה אתה אומר על זה

ת.בד"כ הם מגיעים יותר מאוחר

ש.אם לא בדקתם, תקן אותי אם אני טועה, לא נעשה אפילו נסיון עם הנערה לעשות קלסתרון לאותו מנקה

ת.לא נעשה קלסתרון, האמת שאני גם לא יודע מי זה דודי כהן, לא זוכר את השם של אותו חוקר שערך את הדו"ח הזה

הדו"ח מוגש ומסומן נ/11

ש.אני רוצה להפנות אותך לדו"ח תשאול מיום 11/12/06 של גב' בשם רוחה בן דוד שהיא מזכירת לשכת הרווחה והיא מספרת על חבורת ילדים מברנקו וייס שמתעסקים בסמים ומסתובבים בנופי גולן, האם הדבר הזה נבדק?

ת.צוות שחקר את כל נושא ברנקו וייס, כמעט כל התלמידים של ברנקו וייס נחקרו לפחות אלה שלא נכחו בבית הספר באותו יום. הדו"ח הזה רק מראה כמה התייחסנו לכל דבר ודבר, חבורת ברנקו וייס נחקרה לעומק בבית הספר, כל התלמידים בברנקו וויס שהיו בנופי גולן באותו יום נחקרו, צוות שיצא לבית הספר ובדק נוכחות של תלמידי ברנקו וייס שהיו בבית הספר ושלא היו באותו יום נחקרו, הדו"ח הזה גם אומר על מיסטיקן שחזה את האירוע הזה ועוד הרבה דברים – הדו"ח מוגש ומסומן נ/12

ש.אני מציג בפניך את המאמר שתפסתם כדי ללמוד מה זה כת שטן, איזה סמלים יש לה, מה הטקסים שלה, להבין את השמועות האלה, האם אתה מאשר שזה החומר שתפסתם, מזה למדתם על כת השטן

ת.כן, השכלנו

המאמר מוגש ומסומן נ/13

ש.אני מפנה אותך לתשאולה של משפחת חן אדרעי מיום 11/12/06 – מסמך י"ג -  והיא אומרת בתשאולה ושם מספרת הגב' או הנערה שהיא עלתה, לדבריה נער ונערה עלו בטרמפ למגדל והנערה הייתה מפוחדת ואמרה: "מה עשינו" – אתה מודע לתשאול הזה

ת.כן, זה תשאול של כל מיני משפחות

ש.ניסיתם לאתר את הנער והנערה הזו

ת.נוער חשיפה עמקים קיבל משימתית את כל מה שקשור בישוב מגדל, כל הנערים שהשתמשו בסמים והיו לנו ידיעות שהשתמשו בסמים ולמדו בבית הספר, לנסות לחפור ולהגיע, אני באיזה שהוא שלב אישרתי לנסות לעבוד על תיק מודיעין בסמים שיוביל אותנו למשהו לרצח

ש.האם נעשה נסיון לאתר את הנער והנערה האלה

ת.אני עונה לך שהצוות שכיסה את מגדל, כיסה את הכל

ש.סיפרת בישיבה הראשונה נדמה לי, כי יש חקירות שגובים הודעה ויש תשאולים, אם יש צורך לאחר תשאולים יש משהו חשוב או מהותי, גובים הודעה, אני אומר לך שההודעה הזו של משפחת אדרי נגמרה בתשאול ללא קלסתרון וכו', מה אתה אומר

ת.אני לא מכיר עדות של משפחת חן אדרעי, יכול להיות שיש עדות אחרת, אני לא זוכר להגיד לך מה עלה בגורל האמירה הספציפית הזו

הדו"ח מוגש ומסומן נ/14

ש.אני מפנה אותך בהמשך לדו"ח התשאול הזה לתשאולה של שיר גדהוקר, באותו תשאול משפחות, לדבריה ביושבה ליד מגרש הספורט בסביבות השעה 15:00, ראתה איש עם מעיל וכובע שרץ לכיוון שער מגרש החנייה כשהיא יושבת ליד מגרש הספורט ואני שואל אותך האם נעשה נסיון לאתר אדם כזה, לבדוק פרטים נוספים משיר לגבי זהות האיש

ת.לגבי שיר, אנחנו ניסינו לבדוק את כל מה שהיה מסביב לבית הספר כולל פועלים שעבדו מחוץ לבית הספר, אנשים ממכלת אוהלו, סטודנטים ממכללת אוהלו, אנשים שיכול היה להיות שעברו מהכיוון הזה, צריך לציין ששיר לא ידעה לתאר לנו דמות, לא ידעה לצייר לנו איזה קלסתרון כמו שאביה עשה ושלח אותנו לכיוון האחר, כשתשאלנו כל כך הרבה שאלות ועשינו מאות תשאולים, אם אתה עובר ברחוב וזה תובנה שאתה חייב וכראש צוות חקירה אני מבין אותה והחוקרים מבינים אותה כשאתה שואל מה נראה לך חשוד אתה מקבל תשובות: שראיתי מישהו מתנהג בצורה מוזרה" ומשפטים כאלה, וגם קיבלנו טוקבקים של אנשים שבהם מי רצח וכו', בדקנו ולא היה בדברים האלה דבר, פנו אלינו אפילו אנשים שעשו סיאנס, אני לא יכול לזכור כל פרט שנבדק, אביה של שיר הסתובב איתנו ימים שלמים כדי לנסות לאתר את הנערים שעלו איתו בטרמפ

ש.סיפרת לנו על מאות תשאולים שעשיתם ואני שואל אותך לגבי אלה, אני שואל אותך מתוך מספר מצומצם, כיווני חקירה עם עדויות ראיה שלא נעשה דבר לבדוק גם אם זה כאשר מדובר במנקה שלא צריך להיות בשעה הזו 13:20 שם, כלום לא נעשה, גם אם זה הנושא של אותם נער ונערה שעלו לטרמפ למגדל ואמרו: "מה עשינו" וגם לגבי שיר גדהוקר, האם ניסיתם לעשות קלסתרון? אני אומר לך שזה הסתיים בתשאול

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת לשאלה מאחר והיא מטעה. שיר גדהוקר מסרה הודעה ב – 11/12/06 בשעה 17:50, זה היום בו היא תושאלה, היא מסרה הודעה שאת האדם החשוד היא ראתה בסביבות השעה 17:00 שזה כ – 3.5 שעות לאחר הרצח, שבו היא מספרת על אדם שהיא לא מסוגלת לתאר אותו, בנוסף לכך, שיוצא מכיוון בית הספר, מחזיק תיק כמו של מורה ויוצא בריצה מבית הספר עם כובע ומעיל שחור, בנוסף לכך, למחרת היום יצאו חוקרים לבית הספר ולקחו את שיר גדהוקר שעשתה עימם הצבעה על אותו מקום שבו היא ראתה את האדם והמקום הזה נבדק ואני מבקשת להגיש את שני המסמכים האלה.

עו"ד שפיגל: לי בחומר החקירה יש משהו אחר לגבי מה שאמרה שיר גדהוקר, מה שחברתי אמרה אין לי.

 

עו"ד ענבר: המצאנו את כל המסמכים.

 

הזכ"ד מוגש ומסומן ת/46.

ההודעה במשטרה מוגשת ומסומנת ת/47.

 

העד ממשיך:

ש.אני מציג בפניך מסמך מאתר ההנצחה שהוקם לזכרה של תאיר ז"ל באינטרנט ובו כיתוב שאומר : "ברוך שפטרנו, מתחילה עם גדולים וזה מה שקורה" – האם בדקתם מי עומד מאחורי הכיתוב הזה

ת.הגיע מפקד שלוחת הונאות חיפה שהוא מומחה למחשבים, קצין בשם צחי, הוא מבין במחשבים יותר ממני, התמקד בכל מה שקשור באתר האינטרנט, ניסינו להגיע לכל כתובת, הגענו גם לכתובות בעין גב, אינני יודע אם הוא הגיע לכתובת הספציפית הזו, הוא יעיד כאן.

ש.אני מפנה אותך לדוח זכ"ד מיום 10/12/06 של רס"ר וענונו לפיו : "זוג הורים מקצרין התארח בפתח תקווה וסיפרו שבנם הלומד בכיתה ח', סיפר שהוא יודע בודאות מי הרוצחים, שני נערים מכיתות י' + י"ב, הנער איים להתאבד באם ימשיך להישאל לגבי זהותם" – מה עשיתם בענין זה, ניסיתם לאתר את הנער הזה

ת.נשלחה ניידת מתחנת פתח תקווה ברגע שנתקבלה ההודעה מטלפון ציבורי, איתרנו את הטלפון הציבורי, נתפסה שפופרת הטלפון על מנת לאתר טביעות אצבע, תושאלו כל שכבת הגיל של הנער הזה, כדי לבדוק האם הם היו במרכז הארץ, לא הצלחנו לאתר את הנער הזה, הבדיקה המעמיקה שעשינו לא העלתה דבר

הדו"ח מוגש ומסומן נ/15.

ש.אמה של המנוחה, הגב' אילנה ראדה, דיווחה בתאריך 11/12/06 כי נער התקשר למוקד העמותה "לאן" ומסר לקלדנית שהוא יודע מי הרוצח, אתם הגעתם למוסר ההודעה הזו

ת.למיטב זכרוני לא הגענו ספציפית למוסר ההודעה, ניסינו לאתר את מס' הטלפון, נעשו פעולות, למיטב זכרוני לא הגענו אליו

הדו"ח מוגש ומסומן נ/16

ש.אני מפנה אותך לדו"ח זכ"ד של רב סמל בכיר סעד דהאר לפיו התקשר למשרד הצח"מ שוטר לשעבר בשם בלחסן יהושוע ומסר שבבית הספר נופי גולן כל יום בין השעות 14:00 ל – 17:00 מתנהלת עסקת סמים בכמות גדולה, ניסיתם לבדוק מה קורה שם

ת.שרצנו שם, שרצנו בבית הספר, לא ראינו שום עסקת סמים

ש.בין השעות 14:00 ל – 17:00

ת.גם בין 14:00 ל – 17:00, גם לפני וגם אחרי, בעצם הנוכחות שלנו לא הבחנו בשום עסקת סמים שהתבצעה, זאת שמועה כמו הסיפור של כת השטן

הזכ"ד מוגש ומסומן נ/17

ש.מתשאולה של הנערה נופר בן דוד עלה כי היא ביקרה ב – 13:30 בשירותים, זירת הרצח, ונתקלה לדבריה בבחורה עם שיער מתולתל שאיננה מוכרת לה, עשיתם משהו כדי לאתר את הבחורה המתולתלת הבלתי מוכרת הזו, קלסתרון, משהו

ת.אני יכול להגיד לך שחקירה של כל תלמידי כיתות ט' אשר היו באותו יום בקומפלקס ההוא ומן הסתם גם היו בשירותים, האם בדקנו נערה מתולתלת, יש הרבה תלמידות עם תלתלים, יש הרבה תלמידות שמשתמשות בשירותים

ש.13:30 זה המועד ממש בסמוך לאירוע, בזירת הרצח, יש אדם זר, בלתי מוכר

 

עו"ד ענבר: השעה המצויינת היא 13:20.

 

העד ממשיך:

ת.לא נעשה קלסתרון כי לא היה צורך בקלסתרון

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש זכ"ד מיום 12/12/06 – לגבי התשאול של נופר- מוגש ומסומן נ/18

ההודעה עצמה מוגשת ומסומנת נ/19.

 

העד ממשיך:

ש.מתשאולה של נופר בן דוד עולה כי לא היא ראתה את הבחורה המתולתלת אלא מורה של נופר בן דוד ואני שואל האם תשאלתם את המורה הזו

ת.תשאלנו את כל המורים, כינסנו אותם, פניתי אליהם וביקשתי שכל שביב מידע שיש להם, שיבואו וימסרו

ש.לגבי הבחורה המתולתלת הזו – תשאלת את המורה הזו, שאלת מי ראה בחורה מתולתלת

ת.אני לא יודע מי המורה, פנינו לכל המורים, המורה מכיתה ח' 1 היא המורה של המנוחה והיא בוודאי תושאלה ונחקרה

ש.אני מבקש להפנות אותך לדו"ח הובלה והצבעה שלווה עם סקיצה של התלמידה רשל קדוש – אני מציג בפניך את הדו"ח עם הסקיצה, אתה מודע לדו"ח הזה

ת.כן, אני מכיר את הדו"ח והסקיצה – מוגשים ומסומנים יחד נ/20

ש.אני מפנה אותך לדו"ח זכ"ד נוסף מיום 14/12/06 של רס"ל גולדשטיין ורכז מודיעין רפי ביטון בעניינו של ס.ק., בהתאם לזכ"ד זה כולל של רכז המודיעין רפי ביטון, הובא לידיעתכם כי הנער הזה הוא נער אלים, עושה שימוש בסמים, מוכר למחלק הנוער והנער הזה היה ביום הרצח בקצרין, בתשאול שלו היכן היה בשעות הרלוונטיות לרצח, מסר לכם אליבי, האליבי נבדק והופרך, מדוע חקירתו ובדיקת מעשיו הופסקו ולא נעשה דבר בהמשך בהקשר לכך

ת.אם אתה אומר שהאליבי הופרך, אם אני מקבל ידיעה מרכז מודיעין על שני נערים מצפת שנוהגים להגיע לקצרין והאליבי שלהם אומת, אני מתחיל להיזכר, היו הרבה כיוונים, היו מאות, אני זוכר שהוא עבד אצל סימה, עבד עם מישהו נוסף ואז זה נבדק

ש.אני אומר לך שנכון שזה נבדק אבל האליבי מופרך

ת.אתה מקבל ידיעה על שני נערים שנוהגים להיות בקצרין, האם הם חשודים במשהו?

בד"כ וזה צריך לציין, כל אחד כזה שנודע לנו שהוא נוהג להיות בקצרין, עשינו בדיקת איכון של הפלאפון שלו ביום הרצח, אני לא זוכר כאן ספציפית, אבל זה מה שעשינו בד"כ, בדקנו האם ביום הרצח היה בקצרין

 

עו"ד ענבר: בניגוד לדברי חברי ששאל כאילו היה מידע שביום הרצח הנער היה בקצרין, הדבר איננו נכון, המידע היה שהם נוהגים מדי פעם להיות בקצרין.

העד ממשיך:

ש.זה נכון שאותה עדה שלגביה נמסר ע"י אותו נער שהוא עבד אצלה באותו יום, אותו יום, יום הרצח הוא מסר שהוא עבד אצלה ואותה גב' אמרה שלא היו דברים מעולם, מה אתה אומר

ת.התקבל מידע כמו על עוד מאות כאלה שנוהגים להגיע, כל מיני כאלה ואחרים, שנוהגים להגיע לקצרין, כשאתה יושב מול ילדים, מול נערים שנוהגים להגיע לקצרין ומתשאל אותם והיו לנו מקרים כאלה שניסו להיזכר אם היו באותו יום או לא, וחשבו שעבדו במקום כלשהו, היו עשרות מקרים כאלה, ומה שהסתמכת קודם, זה מה שאותו נער זוכר שהוא היה ב – 6/12/06, זה לא אומר שהוא היה בקצרין, הוא אומר שהוא היה בצפת

ש.זה נכון שעל פי הזכ"ד הזה הגברת הזו שאותו נער אומר שהוא עבד אצלה, בהנחה שאתה אומר שיכול להיות שהוא עבד ביום זה או אחר ואותה גברת אומרת שהיא לא מכירה אותו בכלל ושלא היו דברים מעולם, מה אתה אומר על זה

 

עו"ד ענבר: חברי מטעה. אני מציגה את הזכ"ד, הנער הזה מסר שם של אישה, הוא לא ידע למסור פרטים, הגיעו לסימה כהן כלשהי שאין שום וודאות שזו האישה שאמר שעבד אצלה.

 

החלטה

 

אנו מתרים בסניגור, הפעם בכתב לפרוטוקול לאחר מספר הערות בעל פה קודם לכן באשר לנוסח הצגת השאלות אשר יש בו משום הטעיית העד.

 

בזכ"ד שהוצג עתה נשוא השאלות האחרונות, מצויין במפורש שהגיעו לגברת בשם סימה לאחר חיוג ל – 144, מ דובר בשם משפחה אחר ואכן הצדק עם ב"כ המאשימה, אין שום ודאות שמדובר באותה סימה שעליה דיבר הנער וכי פנו בכלל לסימה הנכונה, הסניגור היה צריך להציג זאת כך ולציין את העובדה שמספר הטלפון הושג באמצעות המודיעין ולא אחרת.

 

 

המזכר עצמו מוגש ומסומן כמבוקש נ/21.

 

ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.אני קורא בפניך מזכר שערך דודי כהן ב – 10/12/06 לפיו נראתה הקטינה ל.ר יושבת בבית הספר עם חלק מאותם חבורת נערים מוזרים כפי שהגדרת אותם, במראם ובלבושם כשאחד מהם מחזיק סכין, זה כמידע, בהקשר לאותה ל.ר. אתם הגשתם בקשה לצו מבית משפט השלום בעכו כדי לתפוס פלאפון של אותה ל.ר. ובנימוקים לבקשה מיום 10/12/06 אתם כותבים שאותה חבורת נערים שמסתובבת עם ל.ר. בבית הספר חמושים בסכינים ועל הודעות אס-אם-אס שקיבלה ל.ר. שמורים לה לא לדבר ואתם בהתאם לכך מזמנים אותה לחקירה ואז מדו"ח פעולה בזמן שהיא מוזמנת לחקירה, היא כבר בחקירה, בזמן החקירה כותבת פקד דניאלי דו"ח פעולה מיום 10/12/06 והיא מציינת שם שהיא תפסה את הפלאפון של ל.ר. ובבדיקה היא חשפה כי ל.ר. קיבלה ביום הרצח, 6/12/06 בשעה 13:44 הודעת אס-אם-אס ובה כתוב: "תחזיקי מעמד ביבי, אני ממש לא דואג, תצאי לשתות משהו" ואז כותבת פקד דניאלי בהמשך כי היא מגלה אס-אם-אס נוסף שנמחק וכן אס-אם-אס שנשלח במהלך חקירתה ומורה לה לא לדבר – אתם יודעים מי שלח את ההודעה הזו ואמר לה לא לדבר במהלך ההודעה

ת.הפלאפון שנשלח אליה אוכן באזור המרכז, היא מסבירה

ש.אני שאלתי אותך לגבי שני דברים נוספים, ביום הרצח היא מקבלת את ההודעה שהקראתי לך

ת.נכון, זה מה שנרשם בזכ"ד

דו"ח הפעולה מוגש ומסומן נ/22.

המזכר מוגש ומסומן נ/23.

העד ממשיך:

ש.האם הגעתם לשולחי ההודעה "אל תדברי" בזמן שהיא נחקרה, האם נעשה נסיון לאתר מי שלח את ההודעה הזו בשעה 13:44 והאם הוא נחקר

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת שתוצג הראיה המקורית, יש פלט רלוונטי, העד לא יכול לזכור אלפי המסמכים פלטים רבים.

 

עו"ד שפיגל: אני מסכים שהפלט יומצא ויוגש.

 

הפלט מיום 13/12/06 מודפס מוגש ומסומן ת/48, שיחות נכנסות ויוצאות.

פלט פלאפון בכתב יד מיום 6/12 מוגש ומסומן ת/49.

 

העד ממשיך:

ש.אני רוצה להרחיב ולהבהיר את השאלה – האם איתרתם וחקרתם את שולח ההודעה ב –

13:44

ת.נחקרו מייק וסטאס למיטב זכרוני, הסיפור הזה של ל.ר. לווה בצורה יסודית ביותר ע"י פקד דניאלי והיא באה ודיווחה לי על השאלות והתשובות, אותו אס-אם-אס נמצא באיכון, כל הסיפור הזה של ליה רוזנשטיין נבדק, האיכון היה במרכז, הכל נבדק בצורה יסודית, אבל פקד מרי דניאלי דיווחה לי שהנושא, שאני כמובן נכנסתי לחקירה בשלב מסוים, שכל הנושא נבדק בצורה יסודית ונמצא הגיוני ונמצא רצף הגיוני

ש.האם ל.ר אמרה מי אמר לה לא לדבר ומדוע

ת.בתכתובת של ל.ר, היא מדברת על נושא סמים, היא חששה שמא יתגלה נושא הסמים להוריה

ש.האם עליתם על אותה הודעת אס-אם-אס שנמחקה, יכולתם לאתר את תוכנה

ת.אמרתי שמספרי הפלאפון שהצלחנו להגיע אליהם, אוכנו ליום הרצח, היה אחד שחשדנו בו, שהיה תמוה, היה במרכז, את כל האס-אם-אסים בדקנו לעומק, לגבי האס-אם-אס שנמחק אני לא זוכר

 

ש.בעמ' 26 שורה 3 אתה מעיד שמשעה 14:00 יש לכם דיווח שדלת כניסה ראשית של השירותים הייתה סגורה, אני גם אומר לך עכשיו שמחומר החקירה עולה שדלת הכניסה הראשית הייתה פתוחה סמוך לשעה 15:00 ואני מפנה באותו הקשר לאותו מזכר עם סקיצה והודעה של רשל קדוש שהוגשה, מה אתה אומר על כך

ת.מה שרשל קדוש מסרה לנו, לדעתי היא טועה וזו הנחת העבודה שלנו, היא אומרת שהיא הגיעה בשעה התשיעית שזה הרבה אחרי שעת הרצח וראתה את תא השירותים נקי, מה שעלה מהעדויות שאספנו שאחרי השעה 14:00 ראו את הדלת סגורה ולכן הסתייגנו מדברי רשל

ש.באותו ענין לגבי הדלת הראשית, אני רוצה להפנות אותך להודעות של הנערות עידית גוטמן ויאנה בנט שגם לגרסתן דלת הכניסה הראשית לא הייתה סגורה בסביבות השעה 14:00 כי הן ביקרו בזירת השירותים לאחר השעה 14:00, מה אתה אומר על זה

ת.אני אומר שאני לא זוכר בדיוק את העדויות שלהן, היו עדויות לכאן ולכאן, ממה שאנחנו ביררנו, לרבות מעדויות של מורים, לאחר השעה 14:00 דלת השירותים הראשית הייתה סגורה.

 

עו"ד ענבר: יאנה בנט לא התייחסה כלל לדלת הכניסה הראשית לשירותים וגם לא עידית גוטמן, הן לא התייחסו כלל לנושא הזה.

 

הודעתה של יאנה בנט מוגשת ומסומנת ת/50.

ההודעה של עידית גוטמן מוגשת ומסומנת ת/51.

 

עו"ד שפיגל: אני מקבל את הערת בית המשפט לענין נוסח הצגת השאלות גם לענין זה ואני מתנצל.

 

העד ממשיך:

ש.בעמ' 26 שורה 14 לפ' עד עמ' 27 שורה 18 לפ', אתה מעיד על הסיפור של אבי מטבריה ואתה אומר שאותו אבי מטבריה עבור תאיר היה ערטילאי  והיא לא פגשה בו מעולם

ת.הוא היה ערטילאי לגבינו, אבל בסוף הגענו לאבי מטבריה שלא היה לו כל קשר לאירוע

ש.בעמ' 26 לפ' בשורה 20, אתה מעיד שאותו אבי שהיה ערטילאי עבורכם, התחיל את התקשורת עם תאיר כחודש לפני הרצח על פי המידע שקיבלתם, אתם למעשה בדקתם את המידע התקשורתי של תאיר ז"ל כחודש וחצ אחורה ולא מעבר לכך

ת.נכון

ש.ואם נניח מסרו לכם, בהנחה של טעות בחודש – חצי חודש, והתקשורת הזו הייתה נניח חודשיים לפני זה, יוצא מכך שאם היו דברים בגו, בכלל לא נגעתם בזה, אם היו מסרים כאלה

ת.לפי המידע שנמסר לגבי אותו אבי מטבריה, הייתה תקשורת במהלך החודש וגם שבוע לפני הרצח, אם אתה בודק אחורה חודש וחצי אתה תעלה על שיחה כלשהי, בדקנו חודש וחצי אחורה ובחודש וחצי אחורה לא מצאנו שום דבר חשוד

ש.אני מפנה אותך לעמ' 29 שורה 8, שם אתה מעיד שפעם ראשונה שראית את רומן זה היה יום לאחר הרצח, 7/12/06 ואז הוא היה עם זקן בן מספר ימים וכשהגיע לחקירה כבר היה מגולח, עובדה שלכשעצמה עוררה בך תמיהה

ת.כן

ש.ועובדה ששאלת אותו ספציפית לגבי זה כי זה עורר את תמיהתך, אתה בטוח שכאשר ראית לראשונה את רומן יום לאחר הרצח, הוא היה עם זקן

ת.זה מה שאני זוכר ולכן שאלתי אותו, אם לא הייתי זוכר כך, לא הייתי שואל אותו

ש.אני מציג בפניך תמונה של הנאשם מ- 5/12/06 יום לפני הרצח, האם אתה רואה פה זקן בן מספר ימים, אני מציג זאת בפניך בהנחה שזה ביום 5/12/06

ת.אני ראיתי אותו ב – 7 או ב – 8/12/06 עם סימני זקן ופה כבר רואים סימנים קלים של זקן.

התמונה מוגשת ומסומנת נ/24. 

ש.אני רוצה להפנות אותך לעמ' 37, שורות 13-16, אתה מעיד שפעם אמר לכם שאין סיכוי שהבגדים התלכלכו בדם ופעם אמר לכם שיש סיכוי שהבגדים התלכלכו בדם

ת.לנו זה לא סיפק תשובה וכאשר אני אומר לנו, אני מתייחס גם לדברים שאמר למדובב

ש.אני אומר לך שכשהצגת לו את הענין של הימצאות הדם כעובדה קיימת, הוא שלל אפשרות זאת מכל וכל אבל כשהצגת לו את זה כאפשרות במידה וימצאו, רק אז הוא סיפק לך אפשרות ערטילאית כשלעצמה והסבר אם ימצא

ת.מה השאלה?

ש.אתה אמרת שפעם אמר שיש סיכוי שהבגדים שלו התלכלכו בדם, האם זה נכון שאת שני הוריאציות האלה שפעם אמר כן ופעם אמר לא, הן מתייחסות לעובדה, כאשר שאלתם אותו כעובדה האם יש סיכוי שימצא דם על בגדיך הוא אמר לא יכול להיות ורק כאשר הצגתם לו את זה כאפשרות ערטילאית אם ימצא דם, יש לך איזה שהוא הסבר, אז הוא נתן לכם הסבר איך זה יכול להיות, דרך שם, היה שם דם בשירותי הבנים

 

עו"ד ענבר: מעצם הצגת השאלה יש סתירה פנימית, אם חברי טוען ששמו לו כעובדה והשאלה שהוא מציג האם יש סיכוי שימצא דם במכנסיים, אז כבר הוא סותר את הקביעה שלו, אם הוא טוען שנאמר לו כעובדה שנמצא דם על המכנסיים שלך, אני מבקשת שיפנה אותי לחומר.

 

העד ממשיך:

ש. יש שתי אמירות בהקשר לאותו ענין, פעם אחת האיש נשאל האם יכול להיות שנמצא דם, שהתלכלכת בדם בבגדים שלך והוא אמר בשום פנים ואופן לא.

אני מפנה למ"ט 160/06, קלטת מס' 2 עמ' 12 ובקלטת מס' 3 בעמ' 6 שורה 18 ואח"כ קטע שלם שזה שורה 3 מהסוף בעמ' 6 וכן מ"ט 164/06 דיסק מס' 2 משורה 9 ואילך, דף שלם של הסברים. ועכשיו אני מפנה אותך לעמ' 38 לפ', שורות 12-19, באיזה שעה ראובן ג'נאח התקשר לנאשם

ת.לפי מחקר תקשורת זה היה בסביבות 21:00, לפי העדות של אשתו לפני 20:30

 

עו"ד שטרן: אבקש כי אשתו של הנאשם תצא מהאולם, השאלות נוגעות אליה ואנו חוזרים ומבקשים שחברי יעשה כן ויודיע לנו בטרם שאלות שנוגעות אליה. אנחנו הסכמנו לפנים משורת הדין שהיא תשב באולם.

 

העד ממשיך:

ש.מר ג'נאח התקשר לנאשם לאחר שכבר היה דיווח בתקשורת על הרצח ועל כך שנמצאה נערה ללא רוח חיים בשירותי בית הספר

ת.אני לא זוכר שהיה דיווח בחדשות שנמצאה נערה בשירותי בית הספר, אני לא זוכר שהיה משהו כזה, אני זוכר שהיה דיווח כללי על בית הספר ודבר נוסף, לנאשם היו מספר רב של הזדמנויות להגיד ששמע את מה שאמר למעביד בתקשורת והוא לא אמר את זה

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש את העתק קלטת החדשות של ערוץ 2 מאותו יום – מוגשת ומסומנת נ/25.

 

העד ממשיך:

ש.לגרסתך, הנאשם אמר לרעייתו כי ילדה של ראובן קרה לה משהו, היא נפלה בשירותים, באסלה

ת.לא לגרסתי, זו עדותה של אשת הנאשם וגרסתה

ש.כלומר הנאשם לא אמר בגרסא הזו כפי שהובאה בפניכם, לא השתמש או לא אמר במילים "מוות" "מתה" או "איבוד חיים" אלא אמר נפלה

ת.מה שאני זוכר שהוא אמר נפלה באסלה ומתה, כי עובדה, ראובן ג'נאח אמר לו ילדה של חברים מתה, לאשתו הוא אומר שילדה מתה, אשתו אומרת את זה בכמה הקשרים שהיא מבינה ממנו שילדה מתה ושהיא נפלה בשירותים באסלה, יש עדות שלה

ש.אתה אומר שיש עדות של אשתו של הנאשם או הנאשם עצמו הזכירו את המילה "מתה" או שהשתמשו במילה זו

ת.נפלה בשירותים באסלה וראובן אמר שהיא מתה, הנאשם סיפר על האופן בו היא נפלה

ש.אם כך, ראובן אמר לנאשם

ת.ראובן אמר לנאשם אל תבוא לעבוד אצלי כי קרה אסון, ילדה של חברים מתה

ש.במהלך התקופה שהנאשם שהה עם המדובבים, אתם בוודאי יצאתם מדי פעם, אתה או מי מצוותך לתשאל את המדובבים, חקרתם אותם והנחיתם אותם

ת.נכון, ברור

ש.אתה יכול להסביר לנו מדוע אין בחומר החקירה ולו תשאול אחד ולא זכ"ד אחד לגבי נושא כזה

ת.יש עדויות של המדובבים, עדות של המדובב בשלב שהוא בכלל לא מודה

ש.מדוע אין בחומר החקירה כל זכר ושמץ למה מסרו המדובבים

ת.יש הודעות של המדובבים

ש.יש חומר לפני גביית ההודעה הזו, אתם יצאתם במהלך השבוע הזה לתחנת ראש פינה בה שהו המדובבים

ת.נכון

ש.בה שהו שניים ולאחר מכן אחד

ת.נכון

ש.ואני שואל אותך לגבי התקופה הזו ובטרם גביתם את ההודעה של המדובבים בסוף, האם תשאלתם את המדובבים, העלתם את זה על הכתב ויש מסמך של מה הם אמרו לכם ומה אתם אמרתם

ת.יש עדויות של המדובבים במהלך התקופה שהוא נמצא איתם שגבינו מהם, שהוצאנו אותם ששאלנו אותם מה היה ואיך היה

ש.לפני שגביתם את ההודעה, אתם יצאתם אל המדובבים כדי לתשאל אותם

ת.ברור

ש.ובזמן הזה גביתם את ההודעה

ת.כן

ש.ההודעות הללו משקפות את התחקור של המדובבים והתשאול שלהם בזמן שאתם יצאתם בתאריכים שאצלי רשומים אל המדובבים.

אם יש בחומר החקירה מזכר מסוים שאומר שבתאריך זה וזה יצאנו אל המדובבים, מעבר לתאריך שיש הודעות של המדובבים, האם יש מצב שאתם הייתם אצל המדובבים, הדרכתם אותם, תשאלתם אותם ואין הודעות על כך

ת.המדובב המדובר היינו צריכים לבקר אותו יום יום, לא למטרת תשאול ולא למטרת תדרוך, הייתה סיבה אחרת שאני מנוע מלהזכיר אותה בגלל החסיון לגבי זהות המדובב, אבל לגבי החקירה, כאשר רצינו להבין על נושא החקירה, יש הודעות

ש.אני מפנה אותך לעמ' 44 שורה 22, אתה מעיד כי הנאשם היה מיוצג ע"י עו"ד וכי אפשרו לו להפגש עם עו"ד בכל פעם שהעו"ד ביקש להיפגש, האם העו"ד ביקש בכלל להיפגש איתו למעט מספר דקות באולם המעצרים שהוא הועלה להארכת המעצר בפעם הראשונה

ת.אני באמת לא זוכר כמה הוא נפגש איתו ומתי אבל ברור לכל אחד שהמדיניות שלי שמתי שהוא רוצה עו"ד, יכול להיפגש עם לקוחו

ש.ואז יש מזכר

ת.לא בהכרח

לשאלת בית המשפט:האם אתה יודע שכשנאשם נמצא בבית המעצר ומבקר אותו עו"ד יש תיעוד

ת.נכון

ש.אני אומר לך שלא היה מפגש שלו עם עו"ד בבית המעצר ובאף מקום אחר למעט אותה פגישה שהוא ראה אותו מספר דקות באולם המעצרים וגם זאת ללא מתורגמן שהיה יכול לתקשר איתו

ת.אני לא יודע, אני רק יודע שהעו"ד שלו פנה אלי ואני אמרתי לו שהוא יכול להיפגש איתו מתי שהוא רוצה

ש.אני אומר לך שבאף אחת מההודעות שגביתם ממנו מהיום הראשון שהוא נחקר תחת אזהרה ועד בכלל, לא מצאתם לנכון ליידע אותו כי יש לו זכות ליצור קשר עם עו"ד ולהיוועץ עמו, האיש לא יודע שיש לו זכות כזו ולכן הוא גם לא התקשר

ת.בראיון הקצין עוד ביום המעצר שלו, הוא אמר לו והבהרנו לו שיש לו זכות להיוועץ עם עו"ד, יום למחרת בעת הארכת המעצר היה לו עו"ד שיצג אותו, למדובב הוא אמר בכמה הזדמנויות שהעו"ד אמר לו כך וכך וכך, כלומר הוא מודע לכל הנושא של היעוץ המשפטי, הוא קיבל יעוץ משפטי וזה עולה גם מהקלטות

ש.אני אומר לך שלא רק שלא הודעתם לו על זכות זו באף מקום, אני גם אומר לך עובדתית שהאיש לא נפגש עם עו"ד למעט אותה פגישה שאמרתי לך

ת.אני כבר עניתי לך

 

עו"ד שפיגל: אני מפנה לעמ' 49 שורות 15-24 לפ', הוגשה הסכמה שלי לתמליל מ"ט – ת/6 ו – ת/7 שנמחקו וכמובן הסכמתי לאור העובדה שלא ניתן למחוק, למען ההגינות ולמען האיזון ושלא יובן שממצאי הפוליגרף אומרים משהו אחר, כי מה שהוצג לנאשם, נאמר לו שהוא משקר בפוליגרף, זה מה שנאמר לו ע"י החוקרים וזה לא נכון, יש שם שתי שאלות.

 

עו"ד ענבר: כדי שלא יהיה ספק לחברי, לא תהיה לנו כל טענה להסתמך על ממצא של פוליגרף.

 

 

העד ממשיך:

ש.אני מפנה אותך לעמ' 46 שורה 26 לפ' וכן לעמ' 47 שורות 1-6 שם אתה מעיד שרומן אמר: "אני אודה ברצח ולא באונס" – האם זה נכון שההסבר שרומן נתן לאמירה זו מתייחסת לעובדה שרומן שמע שמועות עובר למעצרו כמובן כי הילדה המנוחה נאנסה

ת.זה מה שהוא אומר

ש.אני מפנה אותך לצורך כך למ"ט 160/06 קלטת מס' 1 בעמ' 35, מיום 12/12/06, זה יום לאחר מעצרו: "חוקר – ש. איך רצחו הילדה אתה יודע. רומן: שמעתי מספר גרסאות......ובעמ'

36: "שמעתי גם שאנסו אותה".

אני מפנה אותך לעמ' 50 לפ', שורות 1-8, זה הסיפור עם הריב עם אחיו שלא זכר ושהוריו סיפרו לו על כך, האם הוריו נחקרו ותושאלו בהקשר לכך

ת.כן

ש.האם זה נכון שהם הכחישו מכל וכל כי היה סיפור כזה וכי הם בכלל לא זוכרים

ת.אמרתי שהוריו לא זכרו, אחיו זכר

ש.האם זה נכון שאחיו מספר למעשה על איזה שהוא אירוע זניח ותוצאה זניחה בין אחים שגרתית מבלי שנגרמו תוצאות חריגות או חבלות חמורות

ת.למיטב זכרוני, האח מספר שהוא קיבל מכות עם אלה, זה מה שאני זוכר מהעדות של האח, אם אתה קורא לזה אירוע זניח, אני לא

ש.אתם ניסיתם לברר את עברו הרפואי של הנאשם, אם יש בכלל אינדיקציה

ת.ברור, ניסינו באוקראינה ולא הגענו למשהו מיוחד או חריג

ש.מישהו ממכריו, משפחתו, מעבידיו או כל עדים אחרים שתושאלו בנושא זה, סיפרו כי ראו אי פעם את האיש הזה מתנהג בצורה מוזרה, נסער, שלא בנוח

ת.היו כמה נערים, שכנים שתיארו אותו כטיפוס מאוד עצבני, זה מה שאני זוכר, לא בא מישהו שבא ואמר שראה אותו מכה למעט מה שאמר אחיו

ש.למשל אתה מתכוון לאותו שכן שעשה שיפוצים בבית והנאשם אמר לו שהוא מבקש לא לעשות רעש בצהריים והיה איזה שהוא ויכוח

ת.אינני זוכר

ש.תלמידים, מורים, צוות עובדים, ראה אותו פעם מתנהג בצורה חריגה, לא בנועם הליכות, עצבני, לא רגוע, כל מי שתשאלתם מסר לכם משהו על התנהגות חריגה

ת.אם אני מחבר את עדותה של הפסיכולוגית, אז ההתנהגות נסערת

ש.מה היא ראתה

ת.אני לא זוכר אם יש מישהו שאמר שראה דבר חריג, גם לא אמרתי זאת בחקירה הראשית

ש.בעמ' 51 שורה 1 אתה מעיד כי הנאשם נבדק ע"י פסיכיטאר בבית החולים "זיו" בצפת, תסכים איתי שהבדיקה הזו נועדה אך ורק לקבוע את כשרותו למעצר

ת.בגדול, זו המטרה

ש.בעמ' 50 שורה 22, העדת שהנאשם לא אמר בשום מקרה שהוא רוצה לפגוע בעצמו, אלא מי שאמר את זה, זה המדובב

ת.נכון, זה מה שאמרתי

ש.מדוע אם כך היה נחוץ בכלל להוציא אותו לבדיקה שכל מטרתה הייתה בדיקת כשרות למעצר אם הנאשם לא אמר לכם דבר כזה

ת.אם מגיע איש משטרה כלשהו, אם מצוות החקירה ואם יומנאי בתחנה, על אפשרות כלשהי גם אם היא נכונה או לא נכונה, שהאיש מתנהג בצורה נסערת ונראה לאותו איש שנמצא איתו בתא שהוא עומד להתאבד, יש חובה לבדוק בגלל החשש

ש.מגליון חדר המיון מיום 18/12/06 באבחנה נכתב: "לפי דיווחי המשטרה נכתב היה במצב אי שקט ואיים לפגוע בעצמו" אבל אתם לא שמעתם את זה, זה דיווח שלא בא ממנו

ת.אני לא יכול להגיד לך על סמך מה ומה כתבו בחדר המיון

ש.אני אומר לך שהרופא שחתום על הגליון הוא רופא במחלקה פנימית ולא פסיכיאטר

ת.אני לא יודע. אני ידעתי שהוא פסיכיאטר

ש.אני מפנה אותך באותו הקשר ליומן היחידה שערכתם מיום 6/12/06 וליומן מיום 14/12/06 מול המספר הסידורי 6, נכתב : "ב – 13:25 פסיכולוגית של ימ"ר חבלה ישבה עם החשוד רומן" האם המפגש הזה הוסרט או הוקלט

ת.לא. היא ישבה איתו בדשא, עצם ההבאה של הפסיכולוגית הייתה לבחון כל מיני דברים, הפסיכולוגית הייתה יחד איתנו גם בבית משפחת ראדה, לא הובאה כדי לבדוק את הנאשם, היא שאלה, היא סתם ניהלה איתו שיחה כדי לדעת במי מדובר

ש.האיש הוצא מחדר המעצר אל הדשא

ת.אני לא זוכר מהיכן הוצא אבל הם ישבו בחוץ בדשא

ש.הפסיכולוגית הזו דוברת רוסית

ת.למיטב ידיעתי לא

ש.אני מפנה אותך לעמ' 51 שורה 13, הנאשם או החשוד כתוארו דאז, חוזר מבית החולים בשעות הערב המאוחרות, כל המצב שבגינו נלקח לצורך בדיקה לאחר שמן הסתם חש ברע ואתם מכניסים אותו לחקירה בשעת לילה כשמדובר בחקירה של שעות

ת.משהו כמו שעתיים בערך

ש.בעמ' 53 שורה 23 אתה מעיד שרומן עם המדובב דיבר על שני עורקים בצוואר, האורטה והאוטריה, טרחת לבקש הבהרה מהפתולוג ד"ר זייצב שלדבריך אישר כי אלה שני העורקים שנפגעו והם שגרמו למות המנוחה

ת.ד"ר זייצב אישר לגבי האוטריה, לגבי האורטה הוא הסביר משהו אחר, שזה מתפצל לכמה עורקים

ש.האמירה הזו של רומן למדובב על אותם שני עורקים היא אמירה שהעלתה מן הסתם איזה שהיא רמת חשד לגבי רומן

ת.רומן בשלב הזה כבר מודה בפני המדובב

ש.אני אומר לך – האורטה זה שם נרדף לכל עורק ולאו דווקא עורק בצוואר.

בית המשפט מעיר כי האורטה הוא למעשה אב העורקים.

ת.הנאשם מדגים למדובב, הוא לא רק אומר אורטה, הוא מדגים לו על הצוואר ולא על מקום אחר

ש.אני רוצה להפנות אותך לעמ' 70 שורה 12-27 בענין אותו חוקר בוריס, נשאלת האם באיזה שהוא אופן רמזתם או אמרתם לו שהחוקר הזה קשור או מסמל או דומה למישהו מהק-ג-ב או מאפיונר

ת.אני אישרתי לך גם.

 

ב"כ המאשימה: לא מדובר בהקשר הקודם ברופא פנימי כפי שאמר חברי, מדובר במתמחה לפסיכיאטריה מחדר המיון.

 

הסניגור: מדובר ברופא פנימאי מבי"ח צפת.

 

העד ממשיך:

ש. בעניין הקלטת 172, נמצאנו למדים מעדותך כי התרשמותך מתיאור הנעליים שהנאשם מסר לכם, לפיהם המנוחה נעלה נעלי ספורט בצבעים לא שגרתיים לנערה. ראשית, אומר לך שרוב נעלי הספורט הן קומבינציה של אפור/לבן/שחור, אלה צבעים שהם קומיבנציה של נעלי ספורט שכל נער ונערה הולכים איתם. אתה מעיד בעמ' 72 שורה 16 שהצבעים שנתן הם לא אופיינים לילדה מפני שבנות בד"כ ילכו בצבעי אדום/לבן. אקרא בפניך מחוו"ד הפתלוגית מיום 19.12.06 עמ' 2 פסקה 1, המתאר את לבושה של המנוחה. בפסקה ח' נכתב, זוג נעלי ספורט חצאיות מג'מז בצבע אפור ואדום מסוג פומה.

ת. יש צילומים.

ש. בעמ' 103 לתמליל 172/06 מתאריך 19.12.06 הנאשם נשאל לגבי צבע חלק עליון של הביגוד שלבשה המנוחה, מעילה, והוא משיב, הגוון אולי בהיר יותר, הוא נשאל, זה היה באותו גוון של הג'ינס, קצת יותר, למרות שהוא נשאל את השאלה הזו, הנאשם משיב, ירוק יותר בהיר. אשאל אותך, המעיל שלבשה המנוחה, הוא היה מעיל שחור.

ת. כן.

ש. בעמ' 73 שורה 10 אתה מעיד שהנאשם העמיד אתכם בזוית שהיתה בה המנוחה בהתחלה הוא טעה, אבל כשמראים לו זאת ביחס לדלת, הוא מעמיד אותי בכיוון הנכון, זה מה שאמרת.

ת. נכון, אותי ואת סשה, רואים זאת.

ש. אתה רוצה לומר לי כי בהתחלה, שהוא טעה, הוא משחזר לכם ולעצמו את הזוית מנקודת עמידתה של המנוחה ולא שלו.

ת. בכל מקרה, הוא מעמיד אותנו בצד השני, אבל באותה זוית. תמיד באותה זוית, אבל רק הכיוון שונה. כאשר הראנו לו ביחס לדלת הוא הראה לנו בדיוק את הכיוון הנכון.

ש. אני אומר לך, שבעצם זה שלא הסתפקתם בתשובה זו שהוא אמר לכם בזמן שטעה, בפעם הראשונה והמשכתם לשאול אותו בנקודה זו, תוך שאתם מעמידים אותו לצורך הדגמה, סיפקתם לו מידע שהוא טועה ולכן הוא משנה לך את הדברים וכך זה קורה בכל מהלך החקירה.

ת. לא נכון.

ש. אני אומר לך, שבאף מקום, באף הודאה, או בשחזור הוא לא יודע כלל שהמנוחה היתה, למעשה, ישובה על האסלה, להיפך, הוא אומר לכם כי היא נפלה ושכבה על הרצפה.

ת. באחת ההודאות, הוא מתאר את התנוחה של המנוחה וגם רואים זאת בשחזור, איך הוא עושה תנועה בדיוק המתארת את האופן בו הונחה המנוחה, אף אחד לא שוכב בזוית הזו, אבל הוא מתאר את הנפילה שלה לדופן השמאלית של השירותים.

ש. אני אומר לך גם בהודאות שלו, הנאשם לא אומר בהודאות, כי היא היתה ישובה על האסלה וגם בסקיצה.

ת. הסקיצה הזו צוירה בהודאה השניה שלו שאמרתי לגביה שהיתה לא ספונטנית, הוכנסו בה פרטים מטעים על ידי הנאשם, (ת/23)

ש. אני אומר לך שבניגוד למה שמסרת בעדותך בפני בית המשפט, הנאשם מספר כי הילדה שראה היתה בצמה לא קלועה, עם צמה.

ת. הוא מדבר על שער אסוף, מגולגל, אך לא עם גומיה. הוא אומר לא עם צמה, לא סגור, אסוף ומגולגל.

ש. בעמ' 73 לפרוט' שורה 6 אתה מעיד, שהבנתם שהשער אסוף ללא גומיה, מגולגל, זה מה שהבנתם.

ת. נכון.

ש. איך הוא היה אסוף בדיוק.

ת. לא יודע, לא ראיתי אותה, לא יכול לתאר את זה.

ש. על כף ידה, נמצאה גומיה.

ת. כן.

ש. המנוחה נמצאה עם שער פזור.

ת. לא שער אסוף, לא קורא לזה פזור, אבל לא אסוף.

ש. מפנה את בית המשפט לתמונות 11 ו- 12 לת/1. מציג לך את התמונות. אלה תמונות המתעדות את מצבה של המנוחה בזמן מציאתה.

ת. כן.

ש. כאשר ראשה כלפי מטה וראשה מכסה, לא רואים את פניה, ראשה גם כלפי מטה וגם ראשה מכסה על הכל.

ת. כן.

ש. על פי הודאתו של הנאשם מיום 19.12.06 בעמ' 3 שורה 61 הוא אומר לכם כי ראה את עיניה של הילדה פקוחות לרווחה. זה מתיישב עם מצב מציאת הגופה, זה יכול להיות.

ת. אם הוא ראה אותה, איני יכול להגיד מה היה שם, אני לא יודע באיזה שלב הוא ראה אותה, הוא לא אומר שהוא ראה אותה. אנו יודעים מה המצב בו  היא היתה כשהוא יצא, אבל לא לפני כן. לשיטתי, איני יודע מה עשה הנאשם באותו תא קטן ואם ראה את עיניה פקוחות, דבר אחד בטוח, הוא ראה את הפחד בעיניה בזמן הרצח, לגבי זה אמרתי שזו אמירה משמעותית.

ש. אני אומר לך, שאתה וצוות חקירתך שאלתם שאלות חוזרות ונשנות את הנאשם תוך כדי זה שאתם חוזרים על אותה שאלה מספר פעמים כאשר לא קיבלתם שאלה שסיפקה אתכם, באופן שהנאשם הבין מתגובתם כי זו התשובה הרצויה לכם וכך ענה בהתאם בכל פעם שחזרתם על השאלה עד שקיבלתם תשובה.

ת. אבקשך להפנותי.

ש. אתן לך מספר דוגמאות, אעבור איתך למספר הפגיעות בגופה של המנוחה ומיקומן. הנאשם עונה לך תשובות רבות ומשונות ורק כשקיבלתם את התשובה הרצויה הפסקתם לשאול אותו את השאלה שחזרה על עצמה. למשל, אבקש התייחסותך לדוגמא זו, חקירה מיום 19.12.06, בשלב מסוים נשאל הנאשם, כמה פעמים דקר את המנוחה, והוא ענה, פעמיים בגרון. בחקירה הזו, לאחר שהוא משיב לך פעמיים בגרון, לאחר שיחה של דקה על שתי הפגיעות האלה, אתם ממשיכים לשאול אותו, ואיפה עוד פגעת בה

ת.כשאני אסביר, יסתבר שהתמונה בדיוק הפוכה, לגבי השאלה הזו, ביום השחזור, ביום ההודאה הראשונה, אני שואל את הנאשם היכן במקומות נוספים בגוף, ואני אומר לו ידיים, רגליים ולפני כן אני אומר לו ראש, אוזניים, ואני מתאר לו את כל איברי הגוף, אני שואל אותו היכן עוד חתכת אותה ואז הוא מראה לי חתך על גב היד, יד ימין, על פצעי הגנה עליהם דיברתי בחקירה הראשית, זה היה ממש לפני השחזור בהודאה הראשונה, אילו הייתי הולך לפי מה שאתה אומר, הייתי צריך להגיד לו, האם אתה בטוח באיזה יד?

אני זוכר שכן, ככה זה היה. 

ש.דיברת על הדוגמא הזו שדיברת עליה עכשיו, לאחר שרומן משיב שלדעתו באף מקום אחר הוא לא פגע, אתה כמובן שואל אותו במקום נוסף בגוף שלה, ורומן מבין שהתשובה שלו כמובן לא נכונה ואז הוא עונה לך תשובה נוספת, הוא אומר לך: באיזור הבטן וקצת מתחת למותן, האם זה זכור לך

ת.זכור לי כשאנו חוקרים אותו הוא מודה, ושאלנו אותו היכן עוד והוא ידע לציין מקומות מדויקים של הפגיעה במנוחה, הוא מתאר מקומות ואנחנו שואלים אותו כדי להגיע לחקר האמת, אנחנו לא עושים מצגות לתקשורת, אנו רוצים להגיע לחקר האמת ושאלנו אותו איפה עוד

ש.אתה מספר כאן שהוא הראה את המקום המדויק של הפגיעה

ת.לא אמרתי את זה. אמרתי שהוא הראה את גב יד ימין למרות שאני יודע שהוא טועה וזה יד שמאל ואני לא לחצתי אותו בנקודה הזו

ש.אני אומר לך שהוא הראה לך על זרוע ימין כאשר הפגיעות ביד ימין הן בקצה האצבעות, נכון

ת.לא נכון

ש.אני אומר לך שהנאשם בנה לעצמו זיכרון חדש של דברים שלא אירעו בכלל וכל זאת בעזרתכם האדיבה תוך שהוא נעזר בפרטים אמיתיים שהוטמעו בזכרונו עוד קודם לאירוע, מה אתה אומר על זה

ת.לא נכון

ש.האם הרוצח שרצח את תאיר יצא ונעל את הדלת של תא השירותים שבו נמצאת תאיר

ת.כן

ש.מבחוץ הוא נעל אותה, עם סכין, או שנעל את הדלת מבפנים וקפץ החוצה מעבר למחיצה

ת.ממה שעולה מהחקירה שנעל אותה בסופו של דבר מבפנים

ש.זה נכון שבחקירה הוא אמר שהוא נעל מבחוץ עם סכין שתקע

ת.בהודאה הראשונה הוא מסר שהוא נעל את הדלת מבחוץ, אך בשחזור הוא אומר שהוא נעל את הדלת מבפנים, לאחר מכן, אנחנו בעצם מבררים את הענין מאיפה ניתן לנעול את הדלת אם מבחוץ או מבפנים והוא נשאל שאלות בענין זה שלאחר מכן הראו שהוא שיקר, כשהוא חוזר בו מהודאתו אנחנו שאלנו אותו למה בשחזור הוא אמר שנעל מבפנים ובהודאה שנעל מבחוץ ואז התחיל להגיד שהוא ראה דרך המראה שניתן לנעול את הדלת רק מבפנים והוכחנו שלא ניתן לעשות זאת – אמרתי זאת גם בחקירה הראשית

ש.וזה נכון שאת הענין הזה שאת הדלת אי אפשר לנעול מבחוץ, בשחזור הוא כבר ראה את זה

ת.הוכחנו שהוא לא יכל לראות זאת בשחזור, לא ניתן היה לראות זאת בשחזור וכעובדה הוא גם שיקר, הוא אמר שהוא ראה במראה את הדלת הראשונה ומכאן הסיק לדלת השניה ואנחנו הראינו שבדלת הראשונה כן ניתן ובדלת השניה לא ולכן הוא שיקר בנקודה זו ואמר כביכול שראה את הדברים דרך המראה

ש.כמה התחייבתם לשלם למדובב עבור כל יום עבודה

ת.בד"כ זה משהו כמו 250 ₪ ליום אבל זה תלוי גם מי המדובב, יש הסכם מדובב וכמה הוא קיבל. מי שאחראי על ההסכמים עם המדובבים הוא קצין המודיעין

ש.האם יש הבדל כאשר הוא מביא גילוי

ת.כל מדובב שעובד עם משטרת ישראל, כתוב בהסכם כמה הוא יקבל ליום עבודה וכמה יקבל גמול אם יביא לתוצאה

ש.לגבי עמ' 55 לתמליל 172/06 לקלטת מס' 1, שם אתה נשמע אומר: "רומן, עכשיו אתה לא יודע, אז עכשיו אנחנו נתחיל לזכור ביחד......אני הולך איתך, אני הולך איתך, אני איתך, תהיה איתי, אתה תרוויח, לא תפסיד, אני איתך, תהיה איתי......אם אני עכשיו אפסיק להאמין לך אז לא כדאי לך.......אתה הבנת מה אני אומר לך" זה מדויק מה שאני אומר לך

ת.כן. ברעיון הכללי, אני לא זוכר מילה במילה

ש.מה פירוש אם אני אפסיק להאמין לך אז לא כדאי לך

ת.הוא עלול להפסיד, כי אם אני בא ואומר לרוצח כביכול, זה כמו שאמרתי לו אתה תאכל אותה אם לא תגיד את האמת, כי אם בית המשפט יתרשם שהוא גם רוצח וגם שקרן זה לא לטובתו בבית המשפט

ש.אתה ממשיך בעמ' 65 לתמליל ואומר: "אתה נכנס לרגע של הבלאק.......הילדה הזו הולכת,  מה היה לך תזכור, זה אתה צריך לזכור.......מה היה בינך ובין הילדה...........מה היא ביקשה ממך, מה היא רצתה ממך, מה היא קיללה אותך........" – האם כשאתה אומר על אותו חוקר, אתה מתכוון לבוריס

ת.בגדול כן, אני מתכוון לבוריס ואמרתי לו שעם בוריס כדאי

ש.אני מקריא לך מעמ' 97 לתמליל למטה: "אני מדבר, הוא יגיע איתך למצב שהבלאק שלך אתה תזכור.......זה חוקר מהסגנון של הק-ג-ב........בן אדם עם שכל, הוא נראה, איך נראה כמו איזה מאפיונר רוסי........תסביר לו, תסביר ל" – זה מדויק מה שקראתי בפניך

ת.זה נאמר הוא נראה כמו מאפיונר אבל זה נאמר לו על הרוסים החכמים האינטיליגנטים, ששלחו לווין לירח, זה נאמר באווירה טובה

ש.ובהמשך, אתה מכניס לו פה פרטים שהוא לא אמר ולא היה אמור לדעת עליהם, השעה 13:30, שהיא ביקשה ממנו משהו, שהיא קיללה אותו, פרטים שלראשונה רומן שמע ממך

ת.זה לא נכון. הוא הודה בפני המדובב, הוא אמר לו שהיא קיללה אותו, הוא אמר לו שהיא ביקשה ממנו, ראיתי את העדות של המדובב לילה קודם

ש.כך בעמ' 71 לתמליל הזה  ובו אתה אומר: "בשלב הזה החזקת משהו ביד, היה לך משהו ביד, היה לך משהו בידיים"

ת.אני שואל וזה בהמשך לעדותה של שי יפרח, שאתה הצגת אותה כאילו היא ראתה את הנאשם עולה למעלה, אני שאלתי אותו האם היה לו משהו ביד, רציתי לנסות לקשור את עדותה של שי יפרח לנאשם

ש.אני מפנה אותך לעמ' 78 לתמליל, אתה אומר: "אתה הולך אחריה......רומן: כן. יורם: זוכר שנכנסת אחריה......הלכת אחריה ונכנסת" – מדויק מה שאמרתי

ת.אתה מקריא קטעים שהוא כבר אומר, הוא כבר מתאר את הדברים והוא כל הזמן בבלאק, הוא אומר את זה ואני חוזר על הדברים שלו

הערה: יש לראות את התמליל מעמ' 77 ולא מעמ' 78 שם התחיל הסניגור

ש.אני מפנה אותך לעמ' 111 לתמליל: "רומן: ימין שמאל. יורם: אוקי, תזכור עכשיו, אתה עומד ככה........מסמן תנועת שיסוף בגרון מאחורה........תסתכל....דוקר לה בחזה, מה אתה עושה"

ת.ואז הוא עונה לי, אני לא יכול לדקור עם הסכין הזו. דרך אגב אני חייב להגיד משהו, אני לא ידעתי שיש פציעה כלשהי בחזה בשלב הזה, לא זכרתי שיש פציעה בחזה, בשלב הזה, וכל הדברים האלה נאמרו דווקא שיראה שאנחנו לא שותלים דברים ולא כמו שאתה אומר וכשאני אומר לו בחזה, הוא אומר לא יכול להיות כי הסכין הזו לא דוקרת

ש.וכך בהמשך, כשאתה שואל אותו: "אתה זוכר, ככה מאחורה ומה אז....רומן: איפה ככה, אני לא יודע איפה ככה......"

ת.רואים זאת בקלטת

ש.אני מפנה אותך לעמ' 94 לתמליל: "יורם: אתה אכלת. רומן: לא. יורם: למה לא אכלת........סשה: אמרת שרק תפוחים........רומן:.......אין בכלל תיאבון, אין לי שינה, יש לי התפרצות עצבים, זה לא סתם, זה מדויק" – זכור לך

ת.הטקסט מדויק, רק מה שהנאשם לא ידע זה שאני ראיתי שהנאשם אכל יום לפני כן בתא וראיתי אותו אוכל וישן טוב. חשוב לציין שיש מזכר של שוטר שמתעד את כל הזמנים שבהם הנאשם נצפה אוכל או ישן בתא

ש.אותו תא מתועד

ת.כן

ש.ואתה אומר שזה אותו תא מתועד ויזואלית

ת.נכון

ש.ואתה אישית ראית את התמונה שלו בוידיאו רואה אותו אוכל

ת.יש תמונות שאני ראיתי אותו אוכל, לא רואים מה הוא אוכל אבל רואים שהוא אוכל

ש.כשרוצים ללכת לישון בתא, סוגרים את האור שם

ת.כן

ש.כשהאור סגור, אתה יכול לראות מי ישן ומי לא

ת.אדם יכול לעצום עיניים ואני לא אדע אם הוא ישן או לא, אבל כל אדם סביר יכול להתרשם ממה שרואים כשהוא ישן, שקט, דממה וכו'

ש.המיקרופון שהיה על המדובב, אתה שומע את הנחירות של המדובב

 

עו"ד ענבר: מדובר במיקום מיקרופון חסוי ואיני יודעת על מה חברי מתבסס.

 

העד ממשיך:

ש.בעמ' 35 שורה 14 לפ', אתה מעיד שרומן נחקר בשפתו למעט מקרים שבהם נכנס חוקר דובר עברית ואז היה מתורגמן

ת.כן, זה היה בד"כ סשה המתורגמן שנטל חלק פעיל

ש.אני מפנה אותך ל – ת/28, בקלטת זו אתה נצפה בתא המעצר עם רומן כשאתה משוחח איתו לבד, ללא נוכחות מתורגמן בשפה העברית במשך 58 דקות

ת.העדתי על הענין הזה, אמרתי שהמטרה הייתה למנוע טענות זוטא עתידיות, השאלות היו על היחס שהוא מקבל ותקשרנו לא רע בשפה העברית.

 

עו"ד שפיגל: יש דוגמאות נוספות, אני אפנה לדוגמאות בסיכומים.

 

העד משיב בחקירה חוזרת לעו"ד ענבר:

ש.אני מפנה לפרוטוקול לעמ' 103-104 נשאלת בנושא שק הדבק שהנאשם קיבל מהמעביד שלו ועל העובדה שלפי מה שחברי הציג לך הנאשם הגיע עם הדבק בשעה שחברי שם לך אותה ולטענתו תואמת את השעה שבה נראה אדם על ידי שי יפרח עולה במדרגות, האם בגרסאותיו של הנאשם קיימת גרסה כלשהי בין בהודיות ובין בהכחשות, קיימת גרסה כלשהי שבה הנאשם העיד שהוא חזר עם הדבק ועלה במדרגות עם דבק בידו לאן שהוא

ת.לא, אין גרסה כזו

ש.גם בהודיות וגם בהכחשות

ת.נכון

ש.מהשער שזה המקום שבו הנאשם קיבל מאלי דעי את הדבק ועד לכניסה לבית הספר, עד למקום שבו, למקלט, כמה זמן לוקח ללכת, מה המרחק

ת.דקה וחצי – שתיים, תלוי, יש אפשרות להגיע מסביב ויש אפשרות להגיע מהחצר, דקה וחצי – שתיים זה הזמן

ש.אתה ענית בעמ' 104 לסניגור, אמרת שרצית להוכיח שמי שנראה ע"י שי יפרח בעליה במדרגות היה הנאשם מכיוון שהנאשם טען בעדותו שהוא בכלל לא היה ביום הרצח בקומה השניה ולמעשה לפי גרסתו באותם גרסאות בהם הוא לא מודה, הוא מסר שהיה בקומה השניה רק פעם אחת, שבוע קודם ולא ביום הרצח, ואז הסניגור אומר לך בחקירה הנגדית שלמעשה היה לך בטחון שאותם מדרגות עליהם דיברה שי יפרח אלה אותם מדרגות ויתכן שהיא ראתה אותו עולה במדרגות אחרות לשירותי הבנים, ערכתם שחזור לגבי אותו גרם מדרגות מדויק שבו היא ראתה את אותו אדם, מבקשת להגיש מ"ט 173/06 – מוגש ומסומן ת/52, התמליל מוגש ומסומן ת/53.

אני מפנה לדיסק למקום שבו שי יפרח עצמה מצביעה איפה היא עצמה עמדה שזה ברחבת הברזיה בעת שראתה את האדם וזה במוניטור של הדיסק באיזור 5 דקות לאחת תחילת הדיסק, אני מקרינה עכשיו את הקטע שבו היא מתבקשת להראות איפה עמד אותו אדם.

ש.אתה נשאלת אם אתם מצאתם שרידים של דבק הן בזירת הרצח בשירותי הבנות והן בשירותי הבנים שהנאשם טען שהוא שטף את הידיים לאחר הרצח, בהודעות שהנאשם שבהן לא הודה ותיאר את אורח חייו ועבודתו, איפה הוא תמיד ציין שהוא שטף את הכלים והידיים

ת.בשירותי הבנים ואנחנו לא מצאנו לא ביום הרצח ולא בכלל שום ממצא של דבק וכו', למרות שהוא טוען שהוא שטף שם ידיים

ש.אתה נשאלת בנושא טביעות הנעל בעמ' 113 לפ' ונשאלת שאלה בנושא טביעה שנמצאה על האסלה והסניגור אומר לך שאדם בוגר לא צריך כזה מסלול לנסיגה ואתה עונה תשובה שלא ברורה, נרשם: אדם גם  יכול לנסות ולאחר מכן אתה מדגים וכו', אני מבקשת שתבהיר, אתה היית בתא, דופנות התא גובהן 1.40 מ'

ת.לא, הן יותר גבוהות, אני מעריך 1.70 – 1.80 מ'

ש.בהדגמה, באותו שחזור שהשתתפת בו בתא לגבי מסלול יציאה, אדם מבוגר יכול לצאת מהתא ללא טיפוס

ת.אדם מבוגר וכל אדם סביר לא יוכל לצאת בלי לטפס, אולי בן 18 אתלטי, אולי יוכל לעשות זאת

ש.כשאתה נשאלת בהמשך אותו נושא על כך שניסיתם לאתר טביעות נעליים, אמרת שלקחתם טביעות נעליים מאותם מחלצים ושוטרים, ככל שידיעתך מגעת, הצלחתם לאתר את כל טביעות הנעליים שהיו בזירה

ת.הייתה המולה בזירה, לא הגענו לכל אלה שהיו בזירה אבל כל אלה שידענו בוודאות שהיו בזירה אליהם הגענו וביקשנו את הנעליים ובדקנו, היו אנשים נוספים בזירה שאליהם לא הגענו, זאת להבנתי

ש.באותו הקשר, נשאלת בעמ' 115 אם אתם בדקתם או ניסיתם לקחת טביעות נעליים של כלל התלמידים ששהו באותו יום בבית הספר ואמרת שלא, מדוע לא

ת.הרצח התגלה ואנחנו מדברים בבית ספר בו כ – 1,200 תלמידים, גם אם הייתי מבקש מכל התלמידים נעליים, הרי לא יכול להיות לי ביטחון שהם יביאו לי את הנעליים שהם היו איתם בזירה, אם הם היו בזירה

ש.נשאלת אם לקחת ט.א. מכל התלמידים בבית הספר, וענית שלא, מדוע

ת.כי מרבית התלמידים, נניח הייתי מוצא ט.א. של נערה בשירותים, כל החשודים כן לקחנו מהם ט.א. גם מהמורים לקחנו ט.א. וגם מתלמידים רבים, נניח והייתי מוצא איזה שהיא ט.א. של נערה שהייתה שם, או תלמיד, אנו יודעים שתלמידים מרביתם יש כאלה שנוטים להיכנס, מציקים, עם זאת, הוטבעו מאות אנשים בט.א. במערכת שמחוברת ישירות למאגר

ש.אותם ט.א. שנמצאו בתא שירותי הבנות בכלל, איזה ט.א. מצאתם שם, מה הם היו, האם היו ט.א. בדם בזירה

ת. לא

ש.הוצגו לך דוחות תשאול שמתייחסים לכל מיני סיטואציות, על נער שדיבר על כת שטן, עסקאות סמים וכו', אותם אנשים ואותם דוחות שעיינת בהם, את אותו מידע שהם מעבירים אליכם, מאיפה הם שאבו אותם

ת.שמועות

ש.איך בכלל הגעתם לכל האנשים האלה ולמה הגעתם אליהם

ת.בגדול, שמועות על כת שטן למשל הופצה שמועה על כת שטן

ש.איך הגעתם למשל לנמרוד

ת.תשאול הוליד תשאול נוסף, הגענו למשל, עשינו תשאול משפחות, שכנים, ורצינו לבחון האם הם ראו משהו

ש.רשל קדוש נשאלת על תלמידה שעשתה סקיצה שנכנסה לתא בו המנוחה הייתה, אני מגישה את ההודעה של רשל קדו – מוגשת ומסומנת ת/54.

ש.מה אתה לומד מעדות כזו כמו של רשל קדוש, על הזמנים, מה המסקנה שהגעת אליה לגבי לוחות זמנים

ת.לגבי לוחות זמנים היו לנו מספר עדויות, לא ניתן לקבוע בצורה בטוחה שעה מוגדרת לרצח על פי העדויות, היו אנשים שסתרו אחד את השני, שאמרו דברים שונים ורשל קדוש הייתה שונה מכל שאר העדים שלמעשה תחמו לנו את זמן הרצח, הסטיה שלה הייתה רצינית ביותר

ש.העדת כאן לענין זה שבדקתם שיחות של המנוחה על מנת לבדוק במשך חודש וחצי כדי לנסות לאתר האם הייתה שיחה כלשהי מאיזה שהוא אבי כלשהו שלא הגעתם אליו, אני מציגה לך את הפלט של הפלאפון של המנוחה

ת.כן

פלט השיחות מוגש ומסומן ת/55.

 

עו"ד ענבר: כפי שחברי יצביע על דוגמאות לענין התמלילים וכו', אף אני אעשה כך בסיכומים.

 

העד ממשיך:

ש.בענין נעילת דלת התא שאמרת בחקירה נגדית שבחקירה אצלכם הנאשם אמר שנעל מבחוץ ובשחזור אמר שנעל מבפנים, האם אתם המשכתם לשאול אותו כדי להגיע למסקנה אחרת או שידעתם שזה לא נכון

ת.ידענו זאת רק לאחר השחזור לאחר שאותו מומחה בדק את הדלתות

ש.כשאתה אומר בעמ' 65 שהציג לך את הקטע הזה חברי לגבי הקטע שהנאשם ראה את המנוחה והחוקר אמר  לו את זה אתה צריך לזכור, מה זאת אומרת שהוא צריך לזכור

ת.הטקטיקה בחקירה הזו, הייתה כזו שאני כל הזמן אמרתי לו אני מאמין לך, אתה בבלאק אתה לא זוכר והחזרתי אותו לאירוע של אחיו ושאלתי אותו אם בארוע של אחיו הוא זכר מה הלהיט אותו ואז הוא תיאר את זה ואני אמרתי לו שכאשר אנו מבינים ששם הוא זוכר, גם פה, אם היה משהו, בשלב הזה הוא אומר שיכול להיות שהרג אותה, הוא לא יודע, ולא זוכר, ואז אמרתי לו את זה אתה צריך לזכור, זה שלב שבו אתה זוכר

ש.נטען בפניך שהנאשם לא ידע שהוא יכול לדבר עם עו"ד, ולא דיבר עם עו"ד מלבד הארכות המעצר, אני מגישה תמליל של מ"ט 165/06 שזו קלטת של הנאשם עם מדובבים בתא בתאריך 17/12/06 שזה יומיים לפני ההודיה ואני מפנה לעמ' 30, הנאשם הוא קול ב', מה עולה מעמ' 30 לקלטת

ת.הוא מתאר את הפגישה עם העו"ד

התמליל מוגש ומסומן ת/56

ש.אתה העדת כאן שהנאשם נראה אוכל בתא

ת.כן

ש.ואני מפנה אותך בענין זה ל – ת/9 לעמ' 5, אם אתה יכול להסתכל ולומר לנו מה נראה ומה עולה מהשיחה ומה הנאשם אוכל

ת.כן, המדובב מדבר שם עם הנאשם, מדברים על אוכל שהוא אוכל, יש שם שניצל וכו', יש זכ"ד לגבי זה שהוא אכל וישן.

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים בתיק זה.

 

הנאשם יובא באמצעות הליווי.

 

ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר

דר בועז רוזמן עד תביעה מס' 2 16/09/2007

163

 

   

בתי המשפט

 

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

16/09/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר, עו"ד שטרן ועו"ד שרוני

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

 

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד תביעה מס' 2 ד"ר בועז רוזמן מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד שטרן:

ש.מה תפקידך

ת.אני רופא במחלקה של בריאות הנפש, בית חולים רבקה זיו בצפת וכן מתמחה בפסיכיאטריה

ש.ואתה בדקת את הנאשם כמתמחה בפסיכיאטריה

ת.אני בדקתי את הנאשם כתורן פסיכיאטר מיון בבי"ח זיו בצפת, נכון

ש.מה הייתה מטרת הבדיקה שערכת לנאשם ביום 18/12/06

ת.הבדיקה קויימה ביום 18/12/06, הבדיקה הייתה ביוזמה של המשטרה, הביאו את הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית לפי החשש של המשטרה שהוא יכול לפגוע בעצמו, אני בדקתי אותו בדיקה פסיכיאטרית שגרתית של רופא פסיכיאטרי בחדר מיון כדי למנוע את החשש שהנאשם יפגע בעצמו ולשלול מחלות פסיכאטריות ולאבחן האם האדם הוא בריא ואם הוא חולה, האם הוא מסוכן לעצמו ולסביבה או לא. מסוכן כמובן כתוצאה ממחלות נפש

ש.כמה זמן נמשכה הבדיקה הזו

ת.בסביבות 50 דקות - שעה

ש.והגליון של חדר המיון נמצא בפניך

ת.כן

הגליון של חדר המיון מוגש ומסומן ת/57

ש.היכן התבצעה הבדיקה

ת.בבית חולים זיו בחדר מיון בחדר נפרד של פסיכיאטר, שם היינו בנוכחות של שוטר ואח"כ לבד עם הנאשם במשך 45 – 50 דקות

ש.אני מבינה ממך שבמהלך הבדיקה עצמה השוטר לא היה בחדר, זה מה שאמרת

ת.בשלב הראשון, בשלב ההתחלתי של 20 דקות משהו כזה כן היה שוטר בחדר ואח"כ הוא יצא

ש.כמה זמן היית איתו בלי השוטר

ת.בערך חצי שעה

ש.הוא סיפר לך על מקרה וזה גם מופיע בתעודה שבו הוא הכה את אחיו, באיזה הקשר עלה הסיפור הזה

ת.הנאשם סיפר לי את הסיפור בחלק של אינפורמציה על העבר שלו ובהקשר לשימוש באלכוהול שהיה בתקופת זמן לפני כ – 8 שנים טרם קבלתו למיון, הוא לא סיפר לי יותר ואני לא שאלתי יותר

ש.משום שהועלתה טענה שהוא נבדק ע"י פסיכיאטר שהתחזה לשוטר, אני רוצה לחדד איתך את הנושא, אתה לא שוטר ולא חוקר

ת.כן, אני לא שוטר ואין לי שום קשר למשטרה, אני עובד כרופא מתמחה בפסיכיאטריה

ש.הסברת לו שאתה רופא

ת.חובה להציג את עצמי וגם הסברתי לו וגם הייתי עם תג

ש.באיזה שפה התנהלה הבדיקה

ת.כמו תמיד אנחנו מתחילים לדבר עברית, אני התרשמתי שלנאשם קשה לדבר עברית ועברנו לדבר ברוסית

ש.הוא התלונן בפניך על החקירה במשטרה, אמר לך משהו בענין הזה, שהוא צמא, רעב, עייף וכו'

ת.הנאשם לא התלונן על המשטרה, הוא אמר שהוא לחוץ שיש לו כאב ראש וחוץ מזה לא היו תלונות

ש.ואתה את השיחה ביניכם תיעדת בתעודה שאתה מחזיק בפניך כמו גם את ממצאי הבדיקה שלך

ת.כן

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.אני מניח, שעובר לבדיקתך, לפני שאתה ראיינת ושמעת את הנאשם, הנוהל הוא שהאיש נבדק פיזית, לחץ דם, חום והממצאים האלה מעוגנים בכתב, נכון, מעלים את הנתונים של הבדיקות הפיזיות על הכתב

ת.אתה צודק

ש.אתה ראית את המסמך הזה לפני שבדקת אותו

ת.האמת, כן ראיתי, אסור לי לבדוק את המטופל לפני שהוא מתקבל למיון, עובר קבלה סיעודית, בודקים לו דופק, לחץ דם, סיטואציה של חמצן בדם ואחר כך שואלים אותו לאן הוא הגיע ולמה הוא הגיע ואז שולחים אותו למומחה כדי שיבדוק או למתמחה, אני ראיתי את כל הבדיקות שציינתי בתשובה

ש.אתה זוכר מה היה החום שלו

ת.החום שלו היה תקין

ש.אתה בטוח

ת.כן

ש.יפתיע אותך אם אומר לך שזה היה 37.6

ת.חום של 37.6 ע"י בדיקה בפה זה חום תקין, חום כזה בבדיקה בבית השחי יראה פחות מעלה 36.6.

ש.אתה זוכר את לחץ הדם ואת הדופק

ת.לחץ הדם ודופק אני לא זוכר, אצל מטופלים שלנו שנמצאים במצבי לחץ ואי שקט צפויה עליה, אצל בן אדם מעל גיל 40 זה צריך לגרום לתשומת לב מסויימת, אצל אנשים שהם מתחת לגיל 40 אם בן אדם מתוח ולחוץ זה מסביר את הסיבה לעליה

ש.הוא היה לחוץ ומתוח לקראת הבדיקה

ת.זה מה שאמרתי גם לפני, הוא היה לחוץ ומתוח

ש.תפנה אותנו לטופס הבדיקה שערכת ותראה לי איפה רשמת בדו"ח שהוא לחוץ ומתוח, אני אגיד לך ההפך,

ת.אני לא הבנתי מה השאלה, סיבת הבדיקה הייתה טענת המשטרה שהאדם נמצא במתח ובלחץ

ש.אני שואל אותך, אתה אומר שהוא היה לחוץ ומתוח וזה נותן לך אינדיקציה והסבר לתנודות של לחץ דם וחום בהתאם לגיל, כפי שפירטת קודם ואני שואל אותך, איפה אתה בדו"ח כותב בבדיקה שלך ולא מה ששמעת מהמשטרה, האם ראית אותו לחוץ ומתוח והשבת כן

ת.לא ברמה של מתח ולחץ שראיתי צורך לכתוב את זה, לא היה משהו בולט כדי שאציין את זה

ב – ת/57

ש.ואתה יכול היום לומר כאן, 9 חודשים לאחר אותה בדיקה שאתה זוכר שהוא היה מתוח ולחוץ למרות שאתה לא זוכר

ת.אני זוכר את הבדיקה שלו

ש.כמה בדיקות עשית מאז

ת.אני עושה 4 – 5 בדיקות בכל תורנות ויש לי כ – 9-10 תורנויות בחודש, אבל יש בדיקות שאני זוכר אפילו אם היו לפני 10 שנים

ש.ולמה את הבדיקה הזו אתה זוכר במיוחד

ת.המיוחד היה ששמעתי על המקרה לפני וגם אחרי מספר פעמים סיפרתי לקולגות שלי וגם הזכירו לי במשך החודשים האלו על הבדיקה שהייתה, לא נותנים לשכוח

ש.אתה שמעת בזמן הבדיקה או עובר לזמן הבדיקה על המקרה מהשוטרים שליוו אותו, סיפרו לך משהו

ת.אני לא זוכר ואני אגיד לך למה, כי זו לא המטרה של הבדיקה

ש.את הדו"ח הזה אני מניח שלא כתבת בזמן שאתה משוחח איתו, אלא שמעת, הקשבת ואחרי שסיימת את הראיון, ישבת עם עצמך וכתבת את הדו"ח

ת.אני כתבתי את הדו"ח הזה אחרי שהנאשם עזב את החדר

ש.כלומר אם אני מתרגם את מה שאמרת בחקירה הראשית שהבדיקה ערכה בין 50 דקות לשעה, זאת אומרת שאחרי שעה כתבת את הדו"ח

ת.כן

ש.ולשם כתיבת הדו"ח נעזרת בטיוטות שרשמת או שרק על פי הזיכרון

ת.רק על פי הזיכרון

ש.הדו"ח הזה שרשמת אותו בעברית ואני מתרגם את מה שאמרת בחקירתך הראשית, הוא למעשה תרגום של מה ששיקף את השיחה ברוסית בינך ובין הנאשם של בערך, על סמך הזיכרון ועל סמך השיחה ברוסית שלא הייתה בזמן אמת, נכון, חלק מהשיחה הייתה בעברית, כמה זמן הייתה השיחה בעברית עד שהבנת שהוא לא מדבר טוב עברית

ת.הספיקו לי 5 דקות לשיחה בעברית

ש.מה שתרגמת אחרי שעה בדו"ח הזה אחרי שעה זה לא תרגום סימולטני של הדברים בזמן אמת אלא משהו שמשקף את מה שאתה זוכר פחות או יותר, לא בהכרח מילים שלו, אלא מילים שלך

ת.אני רופא ואני לא חוקר, תנאי העבודה שלי והכללים של המקצוע שלי לא דורשים רישום מילה במילה אלא דורשים עיבוד קוגנטיבי שלי, כל מה שאני שומע וכל מה שאני רואה וכל מה שאני מריח, כתוצאה מזה שאני רופא ולמדתי את המקצוע ויש לי נסיון כרופא. ת/57 משקף את מה שהערתי עכשיו בתשובה

ש.כשאתה כותב למשל בדו"ח : "לפני כ – 8 שנים הכה בצורה אכזרית את אחיו ולא זוכר על הפרטים של האירוע" – הוא אמר לך את המילה "אכזרית"

ת.זה חלק של אנמנזה, כלומר היסטוריה שאדם מספר על עצמו, המילה אכזרית זה כן תרגום של המילה ברוסית שהוא אמר

ש.זה מילה שלו שהוא אמר ברוסית ואתה תרגמת את המילה אכזרית לעברית

ת.הוא אמר את זה ברוסית ואני תרגמתי את זה לעברית

ש.איך זה מתיישב, אם הוא אמר לך את זה כמו שאתה אומר, עם מה שכתבת בהמשך שהוא לא זוכר על הפרטים של האירוע, אם הוא הכה בצורה אכזרית אז הוא זוכר את הצורה והדרך, אז הוא לא זוכר פרטים על האירוע, איך הוא לא זוכר פרטים על האירוע

ת.בן אדם מספר פרטים על האירוע שהיה בעבר במילים שהוא בוחר ואחרי זה אומר שהוא לא זוכר פרטים על האירוע וכך אני רשמתי

ש.הוא העלה את זה מיוזמתו או שאתה שאלת אותו ספציפית אם הוא חווה אירוע אלים טראומטי, זה בא מיוזמתך, או שהוא ענה בלי שהוא נשאל על כך

ת.בבדיקה הפסיכיאטרית יש חלק בירור של תוקפנות בעבר, שאני שאלתי אותו האם אתה זוכר אם היו לך מקרים של תוקפנות בעבר והוא סיפר על המקרה עם אחיו זאת הייתה תשובה שלו, בשיתוף פעולה לשאלה

ש.סיפרת לבית המשפט ששוטר נכח בחדר בשלבים הראשונים בעת הראיון, בשלב של כל השיחה בעברית השוטר היה בחדר

ת.עד כמה שזכור לי, כשאנחנו התחלנו לדבר רוסית וגם אני התרשמתי שהאדם משתף פעולה, שהוא שקט ושהוא רגוע ושהוא לא מביע שום התנגדות לשתף פעולה בשיחה, ביקשתי מהשוטר לצאת

ש.ולמה אי אפשר היה לנהל שיחה ללא נוכחות שוטר מההתחלה, מי ביקש שיהיה שוטר, אתה או שהוא קבע עובדה

ת.בד"כ, השוטרים מביאים את הנבדק לחדר ונשארים איתו עד שהרופא מחליט

ש.ואז אתה החלטת ואמרת מיוזמתך לשוטר שאין צורך שיהיה בחדר כי האיש שקט, רגוע ואתה יכול לחכות בחוץ

ת.נכון

ש.אתה כותב בדו"ח, מול המילים "טופל במיון" "מתאר מצב רוח......" האם זה מדויק מה שקראתי

ת.נכון

ש.כלומר על פניו, בהסתמך על מה שאתה התרשמת כרופא שבא במטרה ספציפית לבדוק אותו שלא עסקינן במישהו מניפולטיבי או מישהו שמעמיד פנים

ת.ההתרשמות שלי לא הייתה שמדובר במי שעושה הצגות או בהתחזות, אם יש רמז כזה בבדיקה אני רושם את זה

ש.כשאתה כותב : "גוון של סבל נפשי", אני מתקשה להבין ומבקש ממך לתאר למה אתה מתכוון כשאתה אומר את המשפט הזה, תסביר

ת.כשאנחנו מתרשמים מהאפקט, אנו מוסיפים לבדיקה וזה הדבר היחיד הסובייקטיבי של הבדיקה, מה התרשמותינו ממבט הפנים, מימיקה, שפת גוף, תנועות גוף של הנבדק ורופא שמוסמך לעשות בדיקות הוא יכול להבין את הגוון של תוקפנות או סבל נפשי ומה שהתרשמתי רשמתי

ש.אתה שאלת אותו אם הוא סובל ממשהו, כאבי ראש

ת.לא, אני עוד פעם חוזר, ההתרשמות הסובייקטיבית שלי כלפי מצבו, אני מתרשם שהוא היה במצוקה ובסבל

ש.אני שואל אותך כרופא שכתב את ת/57, לצורך הבדיקה כחלק מהבדיקה כדי להגיע לאיזה שהוא ממצא או חשיבה נכונה, אתה לא שואל את הנאשם האם יש לו כאב ראש, כאב בטן, חוסר שינה, יש משהו פיזי שאתה יכול לקשור את זה, זה לא מעניין לצורך הבדיקה

ת.אם זה לא בולט בבדיקה, אני לא שואל

ש.על סמך מה שלא רשום, אתה לא המלצת על איזה שהם תרופות או כדורים או הנחיות כלשהן

ת.לא היו המלצות כאלה

 

העד משיב בחקירה חוזרת לעו"ד שטרן:

ש.ענית בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל כי לא התרשמת מהנאשם כמי שעושה הצגות ומניפולטור, לאיזה מסגרת התכוונת כשאמרת את הדברים האלה, לכל החקירה, לבדיקה שאתה ערכת, למה התכוונת.

אני מבינה שכשאמרת את זה התכוונת לבדיקה בלבד

ת.אני התכוונתי רק ל – 50 דקות שהוא היה בפני.

רפ''ק יורם אזולאי - עד התביעה מס' 1 חלק ג | 08/07/2007

96

 

   

בתי המשפט

 

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

08/07/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר, עו"ד שטרן ועו"ד שרוני

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד התביעה מס' 1, רפ"ק יורם אזולאי, מוזהר כי הוא נמצא עדין תחת חקירה וממשיך להשיב לשאלות עו"ד שפיגל:

ש. בישיבה הקודמת השבת לי כי תאיר ז"ל ישבה בהפסקה והיא בין 12:50 ל- 13:05 בצוותא חדא עם מספר אנשים, כולל שי יפרח, שי יפרח מספרת כי תאיר הלכה בשלב מסוים לברזיה וזאת כחצי שעה מהרגע שהתיישבו בפרגולה.

ת. היא אמרה בערך חצי שעה לאחר ההפסקה.

ש. לשיטתך, אם זה לאחר ההפסקה אנו מגיעים ל- 13:35.

ת. יכול להיות.

ש. נמצאנו למדים מחקירתך הראשית כי האחרונים שראו את תאיר ז"ל היו למעשה התלמידים אלון עגור ודני זולי.

ת. נכון .

ש. אני קורא מהודעת עגור אלון כאשר נשאל מתי ראה לאחרונה את תאיר שאמרה לדני זולי שלום במדרגות, היתה הפסקה ב- 12:50, צלצול ההפסקה לשיעור השישי, "היינו בהפסקה בחוץ ורק עם הצלצול לחזרה לתחילת שיעור שביעי", כלומר 13:05 "שהיה שיעור חופשי תוך דקה שתיים ישבנו על הספסלים אני ואריאל בר וכפי שסיפרתי לך ולמיטב זכרוני אני מעריך שבין 5 ל- 10 דקות אח"כ ראינו את התלמידה שעברה ואמרה שלום לדני ועלתה במדרגות". בחישוב אריתמטי פשוט, אם 13:05 הצלצול, שתי דקות עד להגעה לספסלים, 13:07, ולאחר 5-10 דקות רואה תאיר אומרת שלום, זה מגיע ל- 13:17 – 13:15 להערכתו.

ת. הוא אמר שהוא מעריך.

ש. אליבא דהודעת דני זולי, אותו תלמיד שראה עם אלון עגור את תאיר ז"ל, הוא מספר שיצא מהכיתה בין השעה 13:20 ל- 13:30 כי המורה הוציא אותו, ומספר שראה את תאיר באה מכיוון הברזיה ואומרת לו שלום. כלומר 13:25 הוא רואה את תאיר אומרים שלום זה לזה ותאיר עולה בגרם המדרגות למעלה לכיוון השירותים.

ת. הוא אמר בין 13:20 ל- 13:30 , הוציאו אותו מהכיתה. הוא לא אומר 13:25. כמה דקות לאחר שהוציאו אותו מהכיתה הוא ראה את המנוחה. 

ש. אני אומר לך שהוא הוצא מהכיתה בשעה בין 13:20 ל- 13:30 ובזמן הזה כשהיה מחוץ לכיתה אז הוא פגש את תאיר, אמרו שלום זה לזה ותאיר נראתה עולה בגרם המדרגות.

ת. יכול להיות.

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת. זה לא נכון. בהודעה של דני זולין מיום 13/12/06 נאמר כך: "היה לנו שיעור תנ"ך, בשעה 13:30 המורה לתנ"ך הוציא אותי מהשיעור.... ואז נפגשתי עם ילד בשם יגור (צריך להיות עגור) מסר לי פתק שעליו כתוב קללות ברוסית...עמדתי עם עגור בכניסה לצד הפרגולה.... ואז תאיר באה וכו'..." כלומר הוא מדבר על אירוע שנמשך כמה דקות לאחר השעה 13:30. 

 

ב"כ הצדדים: מוסכם כי ההודעה תוגש.

 

החלטה

ההודעה מוגשת ומסומנת נ/1.

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העד ממשיך:

ש. נאמר שדני זולין ראה את תאיר לאחר 13:30  עולה בגרם המדרגות, בל נשכח שדני זולין יחד עם אלון עגור היו האחרונים שראו אותה ואילו אלון עגור מדבר בהודעות שלו:"13:12 או 13:17", זה מתיישב למעשה ככפפה עם הודעת שי יפרח לפיה תאיר עזבה אותה בשעה 13:20 או 13:30, הלכה לברזיה לשתות ואחרי שניקח בחשבון את ההליכה לברזיה והפגישה עם דני זולין, הזמנים האלה 13:20, 13:25, 13:30....

 

עו"ד שפיגל: אבקש להגיש את הודעת אלון עגור שראה באותו זמן את תאיר עולה בגרם המדרגות.

 

עו"ד ענבר: אלון עגור הוא עד תביעה. גם לענין שי יפרח, העד לא אישר את מה שחברי אומר לו, הוא דיבר על סביבות 13:25 וחברי קופץ ל- 13:20.

 

החלטה

 

ההודעה מוגשת ומסומנת נ/2.

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העד ממשיך:

ש. אני קורא בפניך את הודעת שי יפרח מיום 6/12/06 עמ' 1 שורות 8 עד 19. אתה מסכים שזו ההודעה וזה לוח הזמנים. 

ת. כן.

 

החלטה

 

הודעתה של שי יפרח מיום 6/12/06 מוגשת ומסומנת נ/3.

הודעה נוספת מיום 7/12/06 מוגשת ומסומנת נ/4. 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

עו"ד שפיגל: מבקש להגיש הודעה נוספת של דני זולין מיום 18/12/06.

 

ההודעה מוגשת ומסומנת נ/5.

 

העד ממשיך:

ש. כעבור רבע שעה מהרגע שתאיר קמה והלכה לכיוון הברזיה, היא עצמה קמה והלכה לחפש אותה ליד הברזיה. נכון.

ת. נכון.

ש. בחישוב אריתמטי, אם אנחנו בין ההפסקה, חצי שעה, 13:05 ו- 13:30 ובין 13:20 ל- 13:30, היא קמה לחפש אותה בשעה 13:35.

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת. כפי שחברי בעצמו קרא לעד, שי יפרח מדברת על כך שהיא נפגשה עם תאיר בהפסקה כשמדובר בהפסקה ששי ותאיר אינן לומדות באותה כיתה ולא באותו בנין, כך שברור שהפגישה לא היתה ברגע שהתחילה ההפסקה, הן נפגשות והולכות לשבת בפרגולה, מהשלב הזה מדברת שי על עוד חצי שעה, כלומר אנחנו נמצאים במקרה הכי מוקדם לשיטת הסנגור ב- 13:25, החישוב של חברי לא נכון.

 

העד ממשיך:

ש. אם כך, אז שי יפרח עומדת ליד הברזיה בשעה 13:35 עד 13:45 לערך, ב- 13:45 זה רבע שעה לאחר שתאיר נראתה כבר עולה במדרגות כי היא קמה לחפש אותה רבע שעה אחרי. ב- 13:45 היתה ליד הברזיה, כלומר רבע שעה אחרי שתאיר עזבה אותה ונראתה אחרונה על ידי אותם שניים. נכון.

ת. לא בטוח. לגבי הזמנים ומה שתאיר עשתה בדיוק באותן דקות אף אחד לא יודע, יכול להיות שדיברה עם עוד מישהו ולא עלינו עליו. יכול להיות שהשתהתה ליד הברזיה. אנו מדברים על הערכת זמנים.

ש. כל התיאוריות האלה לא יכולות לסתור את השעות שנקובות בנ/1 עד נ/5, בשעה מסוימת שהם מציינים, איזה שעה שאתה רוצה, בשעה הזו הם ראו אותה עולה.

ת. אני אמרתי לך ואני עונה שוב, אף אחד לא יכול לדעת לוח זמנים מדויק על מה שהיה.

ש. אני אומר לך שכששי יפרח הלכה לברזיה לחפש את תאיר, זה כבר רבע שעה אחרי שתאיר נראתה עולה במדרגות בהתאם ללוח הזמנים שהאחרים מציינים שראו אותה אחרונים לכיוון השירותים, מה אתה אומר.

ת. זה נכון.

ש. שי יפרח מספרת בהודעתה בין היתר שבשלב הזה שהיא הולכת לחפש את תאיר ז"ל ליד הברזיה, רבע שעה אחרי שעזבה אותה, היא רואה אדם בעל חזות רוסית, כובע קסקט עם זקן, נושא משא כבד בידיו, עולה בגרם המדרגות, נכון.

ת. נכון.

ש. כלומר, אם זה רבע שעה אחרי שהיא קמה והיא רואה אותו בברזיה, אנו מבינים שהיא ראתה את אותו אדם בעל חזות רוסית נושא משא כבד עולה במדרגות בשעה 13:35 – 13:45.

ת. מחזיק דבר מה ולא כפי שאתה אומר. זה יכול להיות גם ב- 13:40 – 13:45.

ש. זאת כרבע שעה אחרי שהיא חיכתה לה בפרגולה וראתה אותה עוזבת אותה.

ת. נכון.

ש. אני מבין שהנחת העבודה שלכם היא שהגבר ששי יפרח ראתה עולה במדרגות ונושא את המשא הכבד הוא הנאשם.  נכון.

ת. היו הערכות כאלה. לא הצלחנו להוכיח את זה.

ש. ז"א שיכול להיות שהגבר הזה שעלה במדרגות הוא לא הנאשם.

ת. הייתי רוצה להוכיח את זה. לא הצלחתי.

ש. זו אחת ההנחות שלכם.

ת. היתה הנחה כזו.

ש. בחקירתך הראשית אישרת שהנאשם שוחח בטלפון עם מעבידו אלי דעי בשעות הצהריים, באיזה שעה, 13:23.

ת. נכון, כפי שאני זוכר.

ש. בהודעה של אלי דעי הוא מוסר כי לקח לו מספר דקות להגיע לרחבת החניה שמחוץ לבית הספר מהרגע שקיבל שיחת הטלפון ב- 13:23 מהנאשם, נכון.

ת. נכון.

עו"ד ענבר: חברי לא מדייק. לפי מה שאמר חברי משתמע שכמה דקות לאחר השיחה שהוא קיבל הוא הגיע.

 

העד ממשיך:

ש. מהרגע שאלי דעי קיבל את השיחה לקח לו כמה דקות להגיע לרחבת החניה בבית הספר. זה נכון.

 

עו"ד ענבר: היו 3 שיחות בפרק הזמן הזה. אלי דעי לא זוכר בוודאות. הוא זוכר שאחרי השיחה בכמה דקות הוא הגיע לרחבה. הוא לא זוכר אחרי איזה שיחה, סביר להניח שלאחר השיחה האחרונה.

 

העד ממשיך:

ש. זה נכון שהשומר בשער, חנוך סימונה, מאשר כי ראה את הנאשם משוחח עם מעבידו, ליד עמדת השמירה שלו ואומר שחיכה שם כרבע שעה עד שהמעביד שלו בא.

ת.  יכול להיות. בערך רבע שעה.

ש. הסכמת שמבדיקת פלט הפלאפון של הנאשם התגלה כי הנאשם התקשר לאלי דעי ב- 13:23. אם נחבר לוח הזמנים, אם נחבר מספר הדקות עד שאלי דעי הגיע, נניח ב- 13:30, שיחה ביניהם, פריקה ושיחה, זה עוד כמה דקות.

ת. אתה מניח דברים שאני לא יכול לאשר אותם.

ש. הוא לוקח את שק הדבק על כתפיו, נושא את פח הדבק...

 

עו"ד ענבר: חברי מתאר שיחה תיאורטית, זה לא עולה מהחומר אלא סותר אותו. אלי דעי מתאר סיטואציה שמגיע עם שלושה פועלים, אחד הפועלים לוקח את הדבק ומוסר אותו לנאשם, וזה לקח בדיוק שניה, אין שום ראיה אחרת.

 

 

העד ממשיך:

ש. הנאשם לאחר שקיבל את פח הדבק מן הסתם לוקח את הפח וצועד איתו לכיוון בית הספר ומגיע לגרם המדרגות בשעה 13:35 – 13:40.

ת. יכול להיות.

ש. זאת השעה ששי יפרח רואה אותו עולה במדרגות, נכון.

ת. בסדר.

ש. וזאת השעה שהיא למעשה רבע שעה אחרי שתאיר כבר נראתה עולה בגרם המדרגות, לכיוון השירותים. נכון.

ת. יכול להיות.

ש. במלים אחרות, אתה לא רוצה לספר, שאלה ראשונה שנשאלת בהתאם להודעה ולשחזור של הנאשם הוא עלה אחרי המנוחה במדרגות ורצח אותה עם היכנסה לשירותים. אם רבע שעה אחרי הוא עולה, הוא לא יכול לרצוח אותה אלא אם כן תאיר חיכתה לו בשירותים. 

ת. התיאוריה שלך לא נכונה. בין העדות של דני זולין לאלון עגור יש סתירה לגבי האופן שבו תאיר עלתה, לגבי המיקום שממנו עלתה תאיר לשירותים. יש סתירה בזמנים כפי שגם אתה ציינת. הרבע שעה הזו אין אף אחד שיכול לדעת בוודאות מה תאיר עשתה באותה רבע שעה. אתה יודע שהיא לא דיברה עם אחת התלמידות או בהתה באחת המודעות? אני לא הייתי שם וגם אתה לא.

ש. על בסיס אותו הגיון ועל אותה שיטת חשיבה, אתה לא יכול לשלול את העובדה שתאיר ז"ל שעלתה במדרגות בשעות האלה, רבע שעה לפני שעלה, כי אין לך עדות מה עשתה, שוחחה עם מספר אנשים ואותם אנשים נכנסו איתה לשירותים או פיתו אותה להיכנס, אנשים שמכירים אותה, נכנסה איתם לשירותים, את זה אתה יכול לשלול.

ת. אין עדות על כך.

ש. אתה לא יכול לשלול את העובדה שהנאשם נראה עולה במדרגות רבע שעה אחרי שתאיר עלתה, מה עשתה ברבע שעה אף אחד לא יודע.

ת. זו עובדה שבאה מפיך ואף אחד לא יכול לקבוע אותה. אני רציתי להוכיח שמי שעלה במדרגות היה הנאשם, לא יכולתי להוכיח זאת, בעדותו אמר שבכלל לא היה בקומה השניה. הוא ציין אירוע אחד שבוע קודם לכן שבו עלה לקומה השניה ומעבר לזה מעולם לא עלה לקומת השניה.

ש. אני לא אמרתי לך שהנאשם נראה עולה לקומה של שירותי הבנות, באיזה קומה נמצאים שירותי הבנות.

ת. קומה שניה. שי יפרח אמרה שראתה מישהו עולה במדרגות וזה מביא בהכרח לקומה השניה שבה נמצאים שירותי הבנות. כשהוא אמר לפני ההודאה שלו שהוא בכלל לא היה שם.

ש. או שהלך לשירותי הבנים.

ת. לא. לשירותי הבנים לא מדברים על גרם המדרגות שמביא לשירותי הבנות. שי יפרח מדברת במפורש על גרם המדרגות שעולה לשירותי הבנות.

ש. כשאדם נכנס לבית הספר ורוצה לעלות לשירותי הבנים, שירותי הבנים שמתחת לזירת הרצח, בשירותי הבנים שמהם יורדים למקלט, כדי להגיע לשירותים אלה ולרדת למקלט צריך לעלות מדרגות לשירותי הבנים.

ת. תלוי מאיפה אתה מגיע. מבחינת ההתיחסות של תלמידים כשאנו שאלנו אותם, מה שאני זוכר, לקומת שירותי הבנים הם קוראים קומה ראשונה. גרם המדרגות עליו מדברת שי יפרח הוא גרם המדרגות שעולים בו לשירותי הבנות.

ש. הבנות ליהי לחיאני וספיר תירוש מספרות בהודעה כי בשעה 13:45 בדיוק, ביקרו השניים בצוותא חדא בשירותים של זירת הרצח, וראו כי תא מספר 2, שבו נמצאה גופת המנוחה נעול ומשניסו לפתוח אותו ענה להם קול של נערה או נער שהתחזה לנערה מתוך התא שהתא תפוס. זה נכון.

 

עו"ד ענבר: לא נכון. מדובר בהטעיה. יש שתי בנות ליהי לחיאני וספיר תירוש, שתיהן אומרות שהתא היה נעול, אחת אומרת תא 2 והאחרת אומרת תא 3 וכל אחת אומרת דברים אחרים.

 

העד ממשיך:

ש. המשמעות הנובעת מכך אם התא הזה ב- 13:45 היה כבר נעול שהרצח בוצע לפני 13:45. נכון.

ת. אין לנו שעה מדויקת וככל שבדקנו יותר הבנו שהילדים שנתנו עדויות לא יכלו להיות מדויקים בדיוק, וזמן הרצח מבחינתנו הוא 13:45 לכיוון 14:00. אנחנו מעריכים.  

ש. אם ההודעות שלהם נכונות, המשמעות היא שלפני 13:45 כבר בוצע הרצח כי התא היה נעול והכל היה שקט, והרוצח או הרוצחת היו בתוך התא.

ת. יכול להיות.

ש. עבודת הריצוף שאותה ביצע הנאשם, היתה במקלט בלבד, נכון.

ת. היו כמה מקלטים שהוא עבד בהם. בגדול במקלט.

ש. המקלט הוא במרתף, וצריך לרדת חצי קומה או שלושת רבעי קומה למטה.

ת. נכון.

ש. אם אותו אדם ששי יפרח ראתה נושא בידיו איזה שהוא משא עולה במדרגות בשעה שכבר דשנו בה, מן הסתם לשיטתך ולהגיונך הוא היה צריך להגיע לזירת הרצח עם אותו פח דבק, מה קרה עם פח הדבק, זה לפי ההגיון.

ת. זה הגיון שלך ואף אחד לא אמר שזה מה שהיה.

ש. אתם מצאתם פח דבק, שאריות של דבק, משהו שקשור לדבק בזירת הרצח.

ת. לא.

ש. אתם מצאתם פח דבק, שאריות דבק או משהו שקשור לדבק בקומה שירותי הבנים ששם הנאשם נכנס לשטוף ידיים בזמן שעבד, מצאתם משהו כזה.

ת. לא.

ש. דבק או מה שקשור לדבק מצאתם רק במקלט שבו הוא עבד.

ת. נכון.

ש. אתם תשאלתם את עובדות המזנון שבבית הספר, אתה זוכר את זה.

ת. כן.

ש. ליזי טיבי ועמרני תמי או שם דומה, אבל תשאלתם את העובדות.

ת. נכון.

ש. העובדות מספרות כי ראו את הנאשם פעמיים במזנון, פעם בסביבות 11 בבוקר שאז רכש לחמניה, ופעם שניה במדויק אומרות השתיים אותה שעה ב- 14:45 מפני שזו השעה שהם עמדו לפני סגירה והוא בא וקנה בקבוק קולה.

ת. נכון.

 

עו"ד שטרן: חברי לא מדייק. רק אחת העובדות אומרת 14:45.

 

העד ממשיך:

ש. העובדות האלה סיפרו לכם, לשאלתכם, שהנאשם נראה רגיל, רגוע, שקט כשהוא עם בגדי עבודה מוכתמים בסיד ובצבע.

 

עו"ד ענבר: חברי לא מדייק.

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש את ההודעות.

 

עו"ד ענבר: מסכימה.

 

החלטה

 

ההודעות מוגשות ומסומנות נ/6 ו- נ/7.

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש. אחת אומרת שראתה אותו עם כתמי צבע וסיד ב- 14:45.

ת. נכון.

ש. מתנהג רגיל ורגוע, ב- 14:45, ללא שום דבר חריג, נכון.

ת. אני לא זוכר את העדויות במדויק. אבל אני זוכר את השעה, 14:45.

ש. ב- 14:45, אליבא דכולי עלמא, זאת השעה שלאחר הרצח.

ת. נכון.

ש. קיימת עדות של נערה בשם אהרונוביץ' שבשעה שתיים נכנסה לשירותי בזירת הרצח וראתה שתא מספר 2 נעול, התכופפה וראתה נעלי ילדה וטיפות דם.

ת. אנו מעריכים שזה היה לאחר הרצח.

ש. ז"א אנחנו כבר לאט לאט נסוגים משעת הרצח והטווח הרחב שהצגת, ובשתיים הרצח הושלם.

ת. אמרתי ש- 14:45 אליבא דכולי עלמא זה שעה שלאחר הרצח.

ש. אני אומר לך שבשעה שתיים לפי עדות הילדה אהרונוביץ שהיתה בתא 2 שראתה נעלי ילדה משורבבות וכתמי דם שחשבה שזו ילדה עם מחזור.

ת. אנו מעריכים שזמן הרצח הוא בין 13:35 לשעה 14:00, זו שעת הרצח.

ש. הנאשם ביקש ממך ומהחוקרים האחרים מספר רב של פעמים במהלך חקירותיו, וכמעט התחנן, "תלכו תחפשו באתר הזבל בפח האשפה את המכנסיים מפני שמכנסיים אלה יראו לכם שאני חף מפשע". זה היה בטרם הודה ואתם רק ב- 29/12/06, יותר משלושה שבועות לאחר הרצח, יוצאים לחיפושים באתרי הזבל למיניהם ברחבי קצרין כדי לנבור באשפה אחר אותם מכנסיים ואחר אותם ממצאים נוספים. נכון.

ת. נכון כי צריך לזכור שלמדובב הוא אמר שהוא שם אותם בביטון.

ש. בטון זה לא אתר זבל.

ת. נכון.

ש. איזה בטון.

ת. ניסינו לאתר כל מיני אתרי בטון אך לא הצלחנו למצוא, לא ידוע לנו. לציין שפחי הזבל בתוך בית הספר ובסביבה הקרוב נסרקו עוד ביום הרצח ולא נמצא דבר. כל בגד שנתפס נשלח למעבדה.

ש. זה נכון שהנאשם מסביר לכם לא רק בחקירות הפרונטאליות אלא גם במזכר של שוטר בשם גולדשטיין שליווה אותו לבית החולים שלו הוא סיפר שאת המכנס הזה יומיים אח"כ זרק אותם מפני שמצא שהם צרים עליו והוא שמן והוא לא זקוק אליהם.

אשת הנאשם מוצאת מהאולם לאור השאלות בכיוון הזה.

ת. הוא אמר את זה בכמה עדויות שלו. יש עדויות מפורשות ולא צריך מזכר. פעם אמר שהם קצרות ופעם אמר שהוא שמן.

ש. בנושא המכנסיים, כפי שהעדת בחקירתך הראשית, העובדה שירדת איתו למטה באותו יום והוא אמר לך זרקתי אותם ולא בבית הספר, זה החשיד אותו וביקשת כי יגבו ממנו הודעה תחת אזהרה.

ת. נכון.

ש. אם נושא המכנסיים הוא מהותי והיה צורך לאתר אותם, ממצא חפצי, ראיה חפצית כדי שייקלט ברשת הצפופה שפרסתם, תסביר לי למה רק שלושה שבועות אחרי הרצח מצאתם לנכון ללכת ולנסות לחפש את המכנס באתרי הזבל.

ת. לגבי המכנסיים יש אי בהירות מהותית ולכן ביקשתי שאשתו של הנאשם תצא. אנו עדיין לא בטוחים ואף אחד לא יכול להיות בטוח עם איזה מכנס היה הנאשם בזמן הרצח. כעובדה, הוא מוסר שהוא היה לבוש במכנס כחול וחולצה כחולה, חליפה שהביא איתו מרוסיה, חליפה שאשתו לא יודעת עליה, אם תשאל את אשתו ואת הנאשם הם יגידו שבדרך כלל אשתו או חמו וחמותו הם אלה שעושים הכביסות בבית, ולא הנאשם, וגם חמו וגם חמותו לא מכירים את המכנס הזה, חמותו אומרת שהוא לבש ג'ינס ועדיין כשבועיים וחצי שלושה לאחר מכן חיפשנו את המכנסיים במזבלה, שיכל להיות ג'ינס או מכנס כחול. אנחנו חיפשנו בפחים הסביבתיים, כשעשינו סריקה ראשונית במזבלה, הבנו שמדובר במזבלה אזורית והבנו שלמצוא מכנס במזבלה אזורית זה כמעט בלתי אפשרי, בכל זאת למרות גם סיפור הבטון עשינו לאחר כשלושה שבועות חיפוש גם במזבלה.

ש. חמתו שראתה אותו זורק לפח הזבל את המכנס לא אמרה באף מקום שראתה אותו זורק ג'ינס.

ת. זה מה שאני זוכר.

 

עו"ד ענבר: מפנה לעדות חמותו של הנאשם. היא אמרה במפורש ג'ינס.

 

החלטה

 

לאחר שחזרנו וציינו בעל פה פעם אחר פעם, מספר פעמים, וגם בישיבות הקודמות, וגם בישיבה דהיום כי שעה שמדובר בהתיחסות לעדות שמיעה כראיה בפנינו, נראה אותן ככאלה. יש להציג עדויות קבילות בלבד וזאת כאשר עדותו הראשית של העד כאן היום היתה למעשה עדות פתיחה כראש הצח"מ.

 

אנו לא נרשה שאלות שמהותן הפניה לעדויות שמיעה.

 

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

החלטה

 

הודעת חמותו של הנאשם מיום 14/12/06 מוגשת ומסומנת נ/8. (שני עמודים מודפסים בעברית תרגום ל- 3 וחצי עמודים בכתב יד ברוסית)

 

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

העד ממשיך:

ש. בממצאים שתפסתם ושלחתם למעבדה לבדיקות, תפסתם מכנסי ג'ינס של הנאשם בביתו.

ת. נתפסו כמה מכנסים בביתו, ביניהם ג'ינס. אינני זוכר אם אחד או יותר.

ש. אליבא דגרסת השומר, חנוך סימונה, שעמד ביום הרצח בכניסה לשער בית הספר, ראה את הנאשם ממתין למעבידו בשער בית הספר, מוסר בהודעתו מיום 15/12/06 עמ' 1 שורה 20: "אני זוכר כמעט בוודאות שרומן לבש באותו יום מכנס ג'ינס בצבע כחול עם חולצה משובצת, לא זוכר בוודאות לגבי החולצה....", מסכים.

ת. כן.

ש. לדבריו, מסתבר אם כך שהנאשם היה עם ג'ינס ולא במכנסי עבודה, נכון. 

ת. כן.

ש. אם הנאשם היה לבוש בג'ינס והוא נראה עולה במדרגות על ידי שי יפרח, אזי אם לשיטתכם הוא זה שרצח את תאיר ז"ל הוא רצח אותה במכנסי ג'ינס.

ת. לא אמרתי זאת. אמרתי שאנו לא בטוחים עם איזה מכנס הוא היה בזמן הרצח.

ש. הוא רצח אותה בג'ינס.

ת. יכול להיות.

ש. אתם מצאתם ממצאים על מכנסי הג'ינס ששלחתם למעבדה.

ת. לא.

ש. אם את הרצח הוא ביצע כביכול בג'ינס, למה הוא צריך להעלים את בגדי העבודה לשיטתך.

ת. אני חשבתי על זה, לדעתי, הוא היה עם ג'ינס, זה עניין של תיאוריה, הוא היה עם ג'ינס בזמן הרצח, את הג'ינס זרק, הוא חשש שמא שחמותו שראתה אותו זורק ג'ינס תאמר שזרק ג'ינס, לכן המציא סיפור על חליפה כחולה שהביא מרוסיה כבגדי עבודה, בגדי עבודה כחולים שלא חמותו ולא אשתו ראו אותם, אבל הג'ינס הם כן ראו.

ש. כאשר הוא מסיים את עבודתו, שם את בגדי העבודה באותו תיק, לובש את בגדי הא' שאיתם בא לעבודה וחוזר איתם.

ת. בדרך כלל כן, אני לא יודע, זה מה שהוא מסר.

ש. אם לשיטתך, ע"פ התיאוריה שהצגת לביהמ"ש, הוא שם את הג'ינס שמן הסתם צריכים להיות מגואלים בדם בתוך התיק יחד עם שאר הפריטים ואנו יודעים שהתיק הזה נשאר במקלט 48 שעות בטרם הוא בא לקחת אותו, התיק הזה או פרטי הלבוש שמצאתם שם היו אמורים לספוג אחת חלקי מליון מכתם דם כלשהוא. מסתבר שהתיק על הממצאים שבו, נרתיק הפאוץ' שעליו דיברת של הסכין, ידית של הסכין, כל הממצאים נבדקו במעבדה הפלילית, אין שמץ של אחת למליון של כתם דם כלשהוא ובוודאי לא של המנוחה ז"ל. איך אתה מסביר זאת.

ת. יש כמה הסברים: בהודאה שלו הוא מוסר שהיה לו טיפות דם על כפות הידיים ושהוא לא התלכלך. כשהוא מודה הוא מסביר שהיד היתה קפוצה ולכן הוא לא התלכלך והיו התזות דם על כף היד. לאחר מכן הוא ירד לשירותי הבנים ושטף ובמקום מסוים הוא אומר שאחרי שהוא שוטף הוא מנקה אולי המכנסיים מלוכלכות והוא מנקה. אני לא בטוח שהם היו בתיק הזה, ליד התיק, אולי בשקית ניילון, אולי בשקית בתוך התיק, אני לא יודע להגיד לך. הנאשם יכול לדעת זאת, הוא היה שם.

ש. ראינו את התמונות מזירת הרצח, ראינו את הצביעה באדום של הקיר המערבי, הקיר שבסמוך אליו אליבא דדעת המומחה הפתלוגי עמדה המנוחה סמוך לרצח, הכמות האדירה של הדם שצבעה את הקיר המערבי לא תצבע את החולצה שלו באותו גובה.

ת. בהחלט יכול להיות, ואפילו גם את המכנס יכולה לצבוע. להערכתי הוא התלכלך בכתמי דם גם בחוץ וגם בפנים.

ש. כשבאת לראובן ג'אנח.

ת. לא אני הגעתי אליו, מישהו אחר הגיע אליו.

ש. כשבאתם אליו לאסוף את התיק והפריטים, היה אחד הפריטים מונח באיזה שהוא שקית ניילון.

ת. לא יודע, שקית ניילון לא בטוח שהיתה. לא יודע, לא זוכר, מי שתפס רשם דוח תפיסה. לא סביר בעיניי שמי שירצח ישאיר שם דברים.

ש. ב- 6/12/06, יום רביעי, סוגרים את זירת הרצח, סוגרים את האיזור, סטריליות, מהרגע שהגעת ב- 21:00, סורקים את הזירה ואת האזור ואת המקלט לא.

ת. נכון, אמרתי שזו טעות שלנו.

ש. סיפרת בחקירה הראשית על עדות הפסיכולוגית של ביה"ס, וכי לשיטתה בעקשנותה עמדה על כך שמדובר בגנן של בית הספר שאותו היא ראתה. לשיטתנו אנו אומרים שהנאשם היה בחדר מורים והכין קפה. אין לנו על זה מחלוקת.  אבל אותו אחד שרות נישרי ראתה בשעה 14:15 לערך, היא לא אומרת שהיא ראתה בגדים מוכתמים בדם, היא מדברת על איזה בגדים, בגדי עבודה, ג'ינס.

ת. לא זוכר בדיוק איזה בגדים. אבל היא לא דיברה על דם. אני חושב שהיא אמרה בגדי עבודה.

ש. ב- 14:15, השעה הזו לשיטתך היא לאחר הרצח.

ת. כן.

ש.זה נכון שעל פי הראיות שאספתם וההודעות ואפילו מצאתם ראיה חפצית, הנאשם נהג לעבוד כשלאוזניו צמודות אזניות של נגן MP כשהוא נהג לשמוע שירים.

ת. כן.

ש. אתה לא יודע אם אותו אחד שראתה בחדר מורים היו לו אזניות והיה נסער בתנועתיות. 

ת. אמרה נסער ולא רוקד.

 

הערה – ההרכב שוב מעיר כי מדובר בעדה שתעיד כאן, הרי העד כאן רפ"ק אזולאי לא היה עד לנשאל.

 

העד ממשיך:

ש. נעבור לזירה ולממצאים. כל כלי העבודה כולל סכינים, פרטי לבוש, גרביים, חולצות, מכנסיים, פאווץ' של הסכין, כל הפריטים האלה נתפסו ונשלחו למעבדה ונבדקו אחד לאחד.

ת. אלה הממצאים שמצאנו, זה לא כל מה שהיה לו. כל מה שמצאנו נשלח לבדיקה.

ש. אתם גם לא מצאתם שום ממצא אחר, חוץ מהמעבדתי, לא מצאתם טביעות אצבע של הנאשם בזירה כדי לקשור אותו לרצח.

ת. ט"א לא נמצא. נמצאה טביעת נעל.

ש. לא מצאתם סיבים או סימנים אחרים.

ת. לא מצאנו שום ממצא למעט הנעליים.

ש. דיברת על עקבת נעל, האם זה נכון שמצאתם עקבת נעל על האסלה ועל מתקן הניאגרה ועל הקורה החוצצת בין תא מס' 2 ל- 3 שאינם של הנאשם, וגם אינם של כל אלה שנבדקו מהנעליים שהיו בידי המשטרה באותו זמן.

ת. בנעליים שנבדקו ע"י המשטרה לא מצאנו התאמה לאותם טביעות.

ש. לפי ההגיון, מי שזקוק למסלול כזה, לעלות כדי לדרוך על המתקן הדחה ועל הקורה זה לא איזה שהוא אדם בוגר, זה נער או נערה שרצו להימלט מהשטח, כי אדם בוגר לא זקוק לשביל כזה של מנוסה, כי זה 1.40 מ'.

ת. אדם גם יכול לנסות, עובדה שבשחזור הוא מראה כיצד הוא דורך על האסלה ועל גופת המנוחה. 

ש. מעבר לטביעות נעל המוכתמות בדם, נמצאה טביעת נעל נוספת סמוך לקיר המערבי של תא מס' 2, המקום שבו עמדה בעת הירצחה תאיר ז"ל.

ת. נמצאו שם הרבה עקבות, לא אחת. בתוך התא אני לא יודע.

ש. אחת סמוך לקיר המערבי שלידו היא עמדה, ליד הקיר המגואל בדם, עקבה זאת גם היא לא רק שאיננה מתאימה לעקבת הנעל של הנאשם היא גם איננה מתאימה לאף נעל נוספת או אחרת שהיה באותו זמן במשמורת המשטרה לצורך השוואה.

ת. נכון.

ש. העקבות הללו המוכתמות בדם, במיקום שאני הצבעתי בפניך, מצביעות לנו על פי ההגיון הצרוף, כי בזירה הזאת היו לפחות שני אנשים נוספים, כי מסתבר שהעקבה שעל האסלה ועל מתקן הניאגרה ועל הקורה הם כנראה של אותו אדם, אותו דגם ואותו גודל. העקבה למטה שונה בתכלית השינוי. שני אנשים לפחות בתא הרצח שבו נמצאה תאיר ז"ל, נכון.

ת. זה בדיוק מחזק את מה שאמרנו שהיו עקבות נעליים שלא ידענו לשייך אותם לאנשים מסוימים, היה המון בלגן בזירה, כאשר אנחנו הגענו. לא הצלחנו לאתר, היו מחלצים והרבה אנשים.

ש. את הנעליים של אנשי מד"א אספתם ובדקתם.

ת.נכון, את אלה שידענו שהיו בזירה.

ש. יש אנשים נוספים שאנו לא יודעים והם, הם, אלה שהיו. בדקנו את הנעליים של המחלצים, לא תואמים לזירות ולא המחלצים ולא אנשי מד"א עלו על הקורה.

ת.לא מצאנו דבר כזה.

ש. כאמור, נותרנו עם עקבות בתוך תא של שני אנשים לפחות אחרים בתוך זירת הרצח, שאתם לא בדקתם, לא יודעים מי הם, אין לכם שום נתון לגביהם.

ת.בדקנו, ניסינו להבין של מי העקבות, תוצאות לא מצאנו.

ש.זה נכון שסמוך לתא מס' 2, מחוץ לתא, וסמוך לתא, ס"מ מהתא, נמצאו עקבות נעל, עקבות נעל מוטבעות בדם.

ת. נכון.

ש. אף אחת מהעקבות האלה לא זהה ולא תואמת לנעליים של הנאשם.

 

ב"כ הנאשם:

איננו חולקים על כך כי הנעליים שנעל הנאשם ביום הרצח הן הנעליים מהסוג שהוזכרו, נעליים מדגם סלמנדר, ואלה נעלי הנאשם.

 

העד ממשיך:

ש. דיברנו על עקבות הנעל מחוץ לתא, עקבות מלאות בדם, שהם דם של המנוחה.

ת.הדם היחיד שהיה בזירה היה דמה של המנוחה.

ש. עקבות האלה אינן תואמות, שייכות, זהות לנעלי הנאשם.

ת.טביעות הנעל של הנאשם שנתפסו, של נעלי הנאשם, היו על בגדי המנוחה. בכל מקרה, היו נעליים שם שלא קשרו לנאשם, חלק מהטביעות איננו יודעים למי שייכות ולא הצלחנו לאתר את זוגות הנעליים לאחר הרצח ולא הצלחנו לגלות למי הם שייכים, גם הטביעות על האסלה ועל הקורה.

ש. מה יש לאותם אלה להגיע לזירת הרצח, לאחר הרצח, לטבוע בדם, לטפס על האסלה ועל הקורה.

ת.כאשר היה דיון עם מומחי עקבות, ההתרשמות שלי שהם לא היו סגורות, מהתרשמותי היה מדובר בעקבות נעליים. אין בטחון או וודאות, זה מה שהתרשמתי, שהמדובר בעקבות דם, אך הם אומרים, ולהערכתי, המדובר בטביעות שהיו לאחר הרצח.

ש. לאחר הרצח, כאשר התא נעול וכדי להכנס אליו צריך להכנס, לדלג, או לרחף, לטבול ולהתבוסס בדם ולברוח החוצה.

ת. אולי אחד המחלצים כדי לנסות ולעזור למנוחה. אולי אחד השוטרים, היו הרבה אנשים בזירה.

ש. תשאלתם את המחלצים, הנוכחים בזירה.

ת. כן.

ש.האם אחד מהם היה בתוך שלולית הדם ויצא החוצה, דרך על האסלה וברח החוצה.

ת. לא, אבל יש לנו עדות שאחד מספר שראה מישהו אכן מטפס בצורה שאתה מתאר מהאסלה לקורה וכו'.

ש. על מנת לפתור את התעלומה הזו, בדקתם או ניסיתם לקחת טביעות, את הנעליים של כלל התלמידים ששהו באותו יום בבית הספר, עשיתם כזה דבר.

ת. לא.

ש. אשאל לגבי המעתקים, ט.א., עשיתם לגבי כל התלמידים.

ת. לא.

 

עו"ד שפיגל ממשיך:

ש. כמו שדיברנו על עקבות הנעל, די.אנ.אי, סיבים, טביעות אצבע, נדבר על השער, בזירת הרצח נמצאו קבוצות שיער שחור במספר מוקדים. ראשית, בכפות  ידיה של המנוחה, גם ימין וגם שמאל. קבוצות של שער שחור.

ת. נכון.

ש. בכף ידה השמאלית, נמצאו 9 שערות שלגביהן הובהר ש- 6 מהן השייכות למנוחה, 3 לא ניתן להפיק מהן די.אנ.אי.

ת.נכון.

ש.לגבי יד ימין, כמה שערות נתפסו בכף ידה, אתה זוכר, מה הן התוצאות.

ת.לגבי השער בכף יד ימין, אני זוכר שהשערות שנתפסו בידיים, למיטב ידיעתי, שייכות למנוחה, או שלא ניתן לדגום. עד כמה שאני זוכר.

ש. על הקורה המזרחית, הקורה החוצצת בין תא 3 לתא 2, שם היתה עקבת הנעל החלקית בדם, נמצאה שערה שחורה, מה ידוע לך לגביה.

ת. לא זוכר. שערה שחורה על הקורה?

ש. על הקורה, בסמוך לעקבת הדם.

ת. היו מדש"ים, דגימות שער, חלק מהשער כולל מהבגדים שאינן שייכות לא למנוחה וגם לא קשורות לנאשם, אבל יש לזה הסבר,אבל יש לזה הסבר, מהעדויות גם של שי יפרח וגם של חברות נוספות, המנוחה באותה יום שמה את ראשה בחיק חברתה ולהיפך וזה ההסבר.

ש. מה ידוע לך לגבי הקורה המזרחית.

ת. לא יודע, לא זוכר. הם דגמו בזירה.

 

ב"כ המאשימה:

כל חוות הדעת יוגשו.

 

העד ממשיך:

ש. תאשר לי שתי עובדות נוספות, דלת של תא 2, בצד הפנימי,  נתפסו שערות שחורות השייכות למנוחה.

ת.נכון.

ש.בקיר המזרחי של תא מס' 2 נתפסו קווצת שערות.

ת.היו שערות של המנוחה בקיר או בדלת.

ש.כולל הקיר המזרחי.

ת.למיטב ידיעתי, כן.

ש.כולל הקורה המזרחית.

ת. לגבי הקורה, אמרתי שאיני זוכר. לגבי הדלת, אמרתי שכן.

ש. על בגדיה של המנוחה נתפסו מספר שערות במספר מוקדים, אלף, שלוש שערות שנתפסו בפלג גוף עליון מצד הבטן, כאשר חווה"ד קובעת כי שתיים מהשערות מתאימות למנוחה, שערה אחת לא מתאימה לא למנוחה ולא לנאשם.

ת.נכון.

ש.האם נעשה נסיון לבדוק מה מקור שערה זו. אותה שערה שאינה מתאימה, לא לנאשם ולא למנוחה.

ת. לא בדקנו אם זה מתאים, לא בדקנו אם זה מתאים לחברות, אבל בדקנו לגבי החשודים וזה לא התאים לאף אחד מהם.

ש. מכל אלה שלקחתם דגימות די.אנ.אי בדקתם ונמצא כי הן לא מתאימות לאף אחת.

ת.נכון.

ש.ושי יפרח.

ת.שי יפרח לא חשודה.

ש. לגבי כל אלה שלא לקחתם מהם דגימות.

ת. 1,000 תלמידים ו- 200 מורים. לא לקחנו.

ש.5 שערות נתפסו על בגדי המנוחה בפלג גוף תחתון, שתיים מהן מתאימות למנוחה, שערה אחת לא מתאימה לא לנאשם ולא למנוחה, שערה נוספת מבין השתיים האחרות שנותרו לא מתאימה לא למנוחה, לא לנאשם ולא לשערה שנבדקה קודם ושערה שלישית לא מתאימה, לא לנאשם ולא למנוחה ולא לאף אחד. כלומר, 3 אנשים או פריטים שונים על גופה של המנוחה שאינם לא הנאשם, לא המנוחה ולא בדקתם ואין לכם צל של מושג למי הן שייכות.

ת.כל השערות שנשלחו לבדיקה נשלחו על מנת לחזק, לבדוק האם יש קשר לחשודים שהיו, וזאת הבדיקה אותה עשינו והיא העלתה שאין קשר בין השערות שמצאנו לבין החשודים האחרים, לרבות הנאשם. הבדיקות נעשו על מנת כן לחזק את הקשר לחשוד, הנאשם, וחשודים אחרים. זה שלא מצאנו את הקשר הזה, זה לא אומר שזה לא קשור שהנאשם לא חשוד מרכזי. אנו יודעים שתלמידים מתככים אחד בשני, שערות נדבקות לבגדים, גם כאשר יושבים בבית וגם כאשר יושבים בחוץ, יש מגע בין התלמידים. זה שזה לא של הנאשם, זה בדקנו.

ש. כל החקירה שעשיתם התמקדה בפוקוס טוטאלי להפליל ולחזק את הראיות נגד הנאשם מבלי שום חשיבה, נסיון לבדוק שמא מה שהוא אומר וזועק, חף מפשע, חף מפשע, איננו, אין פוטנציאל אחר ואפשרות אחרת.

ת.לא נכון.

ש. מוקד נוסף, שערה אחת נתפסה בפלג גוף תחתון מצד הגב, עפ"י חווה"ד אינה מתאימה לא לנאשם, לא למנוחה ולא לאף אחת אחרת מכל השערות שנבדקו ונמצאו.

ת.זו לא השערה עליה שאלת קודם?

ש.לא, זו אחרת מצד הגב.

ת.התשובה זהה.

ש. סיבים, נעשה ושוב עפ"י אותו הגיון ונסיון חיים, אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שביצע או ביצעו את הרצח המחריד היו לבושים. עשיתם בדיקה לגילוי סיבים.

ת.וודאי.

ש.בעזרת מה.

ת. זו לא ההתמחות שלי.

ש.תוכל להסביר, אתם למעשה, הלכתם לביתו של הנאשם ותפסתם שם פרטי לבוש, דברים מהשטיח, מכונת כביסה, כל מיני דברים, לצורך, בין היתר, בדיקת סיבים.

ת.כן, בדיקית סיבים, ביולוגית, הכל.

ש.לגבי הקלטת שלפני השחזור, הקלטת עובר לשחזור, של 6 הדקות.

ת.זוכר אותה.

ש. הקלטת המסומנת ת/21, אני אומר לך, ראשית, שהנאשם עירב בין דמיון למציאות, כשהוא נעזר למעשה בשאלות שלכם לצורך כך ולכן הוא אומר לך וליתר חוקריך במהלך חקירותיו, חזור ואמור, תעזור לי לזכור, תעזור לי לזכור, יכול להיות.

ת.לא.

ש.אחזור איתך לאותן דקות שלפני היציאה לשחזור, לאותה קלטת ת/21, אני רוצה למסור לידיך על מנת שתרענן את זכרונך את התמליל, ת/22, (הדף המודפס בקלטת מס' 5 בת/22), בתמליל הזה מופיע ציטוט שלך, אני יודע שאתה לא יודע איך, אבל מה שסיפרת לי, את זה, אתה אומר לנאשם לאחר שהוא אומר לך, שאין לו מושג מה לשחזר, כי לא היה שם ולא יודע מה קרה שם, או בלשונו, "אני לא יודע איך היה".

ת. אמרתי לנאשם, יש מזכר שלי שאני רושם, אני לא יודע בדיוק איך, אבל מה שאמרת לנו ומה שסיפרת לנו, תלך עם זה, כי הנאשם שחזר משחזור, ממצלמות, מהתקשורת, חשש שאשתו תראה אותו משחזר ולכן אני אומר לו שמה שסיפר לנו זה בסדר ועם זה תלך לשחזור ועם זה הוא הלך.

ש. את זה אתה אומר לאחר שהנאשם אמר לך..., האם זה נכון שאת זה אתה אומר לו לאחר שהוא אומר לך, במילים שלו, שאין לו מושג מה היה לאחר שהוא אומר "לא יודע איך היה", מה שאתה זוכר שסיפרת לו.

ת. נכון, אלה הדברים שאמרתי לו וזה עולה מהתמלול שהוגש.

ש.הנאשם אומר לך, שוב כמה וכמה פעמים במספר הזדמנויות, במהלך החקירות, שהוא יקח על עצמו את תיק הרצח כמתנדב וגם מתוך התמליל הזה אנו לומדים כי הוא מוכן לקבל על עצמו את הרצח כמתנדב כאשר הוא אומר לך "אתה רוצה מגיד שאני רצחתי אותה".

ת.אני אומר, שהוא אמר "אתה רוצה מבין שאתה רצחת אותה".

ש. אתה משיב לו, כן.

ת.בהחלט.

ש. אני אומר לך שאתה אישרת את רצונו להתנדב ולקחת על עצמו את תיק הרצח מפני שאתה לא מצאת לנכון לומר לו, שאתה רוצה שיגיד את האמת.

ת. אני אמרתי לו, שיגיד את מה שהיה ובמזכרי, אני אפילו כותב כי מהתרשמותי יתכן ואינו זוכר את כל הפרטים כי מדובר בתא קטן, בזמן קצר מאוד ולכן ביקשתי ממנו שמה שהוא זוכר שיספר, ומה שהוא סיפר, שיספר.

ש.מספר שניות לאחר כך, הנאשם אומר לך, "אתה רוצה מבין שאני רצחתי את הילדה"? מה ענית לו?

 ת.[העד מעיין בתמליל], אני אמרתי לו כן.

ש.אני אומר לך שמספר שניות אח"כ אומר לך הנאשם, "אני לא רצחתי אותה", לא מהתמליל, הדברים אינם בתמליל, ומה אתה אומר לו.

ת.נכון שבתמליל זה לא רשום. אני זוכר שהנאשם אמר שם, תשמע אבל אני לא רצחתי, הוא אמר משהו כזה, ואז אני אומר לו, רומן, מספיק, תלך איתנו, תעשה את זה בהרגשה טובה, תהא נקי. שכן כמה פעמים הוא מודה וחוזר בו, ומודה וחוזר בו.

שאלת בית המשפט, מדוע זה לא מופיע בתמליל.

ת. איני יודע.

שאלת בית המשפט, מתי זה היה.

ת.יכול להיות שבאמצע. אני מבקש להבהיר בצורה מסודרת. אני לא תמללתי, איני יודע רוסית. מי שתמלל, כנראה שחלק מהדברים לא נשמעו. מה שקרה שם אני מסביר, יוצא סשא ואומר, עכשיו אני לא רצחתי, הוא אמר את זה לי. כשנכנסתי לשיחה והכל עולה מהזכ"דים, גם שלי וגם של סשא, שהנאשם מתחיל עכשיו לחזור בו ואני מודע לסיבות לכך, החשש שלו משחזור, החשש שלו שאשתו תראה אותו, החשש מתקשורת, כל הזמן הוא שאל אם אפשר בלי תקשורת ובלי מצלמות. בנוסף, יש הקלטה מלאה ואפשר לראות את זה. לא הסתרנו כלום.

 

העד ממשיך במענה לשאלות עו"ד שפיגל:

ש.הצגת בפני השופטים שאתה מודע לחשש מהתקשורת, מאשתו.

ת.כן, גם ממאסר עולם.

ש. גם מתנאי הכלא.

ת.נכון.

ש.אתה אומר את זה מפני שהוא חף מפשע או שאתה שולל זאת מכל וכל.

ת. מבחינתי, הנאשם רצח את המנוחה.

 

עו"ד שפיגל:

אני מבקש להגיש תמליל שאנו ערכנו לת/22, לקלטת מס' 5, העמוד אליו התייחס העד קודם לכן וזה לדעתנו, התמליל המלא של 6 הדקות עליהן דיברתי.

 

ב"כ המאשימה:

אני לא יכולה להסכים לתוכן תמליל זה. ההבדל הוא שהתמליל של המשטרה נמסר לפני חודשים רבים, כך שהיה לו זמן לבדוק אותו. בעוד שהתמליל הזה נמסר כרגע ואני צריכה לבדוק אותו וכרגע אני מסכימה להגשה, כפוף לכך שאבדוק את התוכן ואת ההתאמה.

 

החלטה

 

התמליל כפוף לסייגים מוגש ומוסמן נ/9.

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העד ממשיך:

ש.מציג בפניך העתק מהתמליל נ/9, אני אומר לך, שאתה ענית לנאשם, על כך שאמר לך שלא רצח את המנוחה, במילים האלה "אם אתה תלך, תחזור, כן, לא, אתה תאכל אותה". מהי תגובתך.

ת. זה חלק מקו החקירה. יכול להיות שאמרתי את הדברים.

ש. יש לך הסבר, מדוע נשמטו גם מילים אלה מהתמליל מעבר למילים הקודמות שכב' השופט גלפז העיר לגביהן.

ת.כל מי שתמלל יהיה פה, חלק גדול מהתמלול נעשה על ידי חברת תמלולים, התמלולים הקצרים נעשו על ידי שוטרים, תביא את זה שתמלל ותשאל אותו. איני יודע רוסית, לא תמללתי.

ש.לגבי התמליל המשטרתי הקודם מתוך ת/22, האם עיינת בו.

ת. אני זוכר שראיתי את הקלטת, איני זוכר שעיינתי בתמליל.

ש.מדוע לא אמרת לנאשם, למשל, שהוא אמר לך, "אני לא רצחתי", אתה כן רצחת, אתה כן עשית, כמו שבזמנו, בהגינותך מסרת בפני השופטים, ברגע התפרצות הכעס, פדופיל, רוצח... כל הקודסקס של הגדופים. מדוע לא אמרת לו, הטחת, בו, שהוא כן רצח, מה זה "אתה תאכל אותה אם תחזור אחורה". מה הפירוש.

ת. אנו בשלב שבו לפני כן, הוא היה עם סשא באיזו חקירה, איתו הוא לא נפתח, אני נכנסתי אליו, אני זה שמאמין בו, נותן לו לגטמציה לבלאק אאוט, אני זה שלכאורה מזדהה עם רגשותיו, אני הייתי "החוקר הטוב" ולכן, לא סביר שכאשר האיש אומר, יוצר מעין חזרה בו מההודאה, שאני אטיח בו ואהיה נוקשה איתו, אלא להיפך, אלך איתו בכפפות של משי.

ש.מה פירוש, "יאכל אותה", כיצד, באיזה מובן, אם לא יצא לשחזור.

ת.רואים זאת גם בחקירות נוספות וגם אני אומר לנאשם, שבית משפט מתרשם כאשר אדם אומר את האמת וכאשר הוא משקר ואין לו תשובות הגיוניות לדבר, לדעתי, זה יכול להשפיע על התרשמותו של בית המשפט. יאכל אותה, מבחינתו של בית המשפט.

ש. שאם הוא יודה ברצח ויקבל מאסר עולם.

ת.התכוונתי להתרשמות של בית המשפט.

ש.כשהנאשם אומר לך, שהוא אינו יכול לשחזר, מפני שהוא לא יודע איך ארע הרצח, או במילותיו "איני יודע איך היה", אתה זוכר מה אמרת לו.

ת.מה שאתה זוכר, מה שסיפרת לנו בחקירה. עם הדברים האלה תלך, תהא נקי, תעיד בלב שלם, תרגיש הרבה יותר טוב, אלה תוכן הדברים, במהות שלהם.

ש.זה מה שאמרת לו בשלב הזה. מה אמרת לו בשלב הזה.

ת.מה שהוא אמר לנו בחקירה, ומה שהוא זוכר. אמרתי לו שוב, שיתכן ויש דברים שאינו זוכר, אני לא האמנתי לו כי ראיתי את ההתוודאות שלו יום קודם לפני המדובב.

ש.כשהוא אמר לך את המילים האלה, אתה עמדת מעליו כשהוא ישוב על כסאו, הצמדת אותו אל גופך באופן שסתמת את פיו עם גופך ואמרת לו, רומן, אתה איתי ואני אומר לך שאתה חסמת את פיו כדי שלא ישמע בקלטת מה שהוא אומר לך בעניין של אי ידיעתו, אי מעורבותו ברצח אותו אתה חוקר.

ת.לא מיני ולא מקצתי.

ש. נתחיל עם המקצתי, אני אומר לך, שאתה בצורה הזו הזהרת אותו, הצמדת אותו אל גופך, רואים זאת בקלטת.

ת.אני אומר לך שחיבקתי אותו, אמרתי לו שאני איתו והוא איתי ושאני מאמין לו, אני מאשר את החיבוק.

שאלת בית המשפט, כמה זמן אורך החיבוק.

ת.מספר שניות.

 

העד ממשיך:

ש.מדוע לא ביקשת למשל מהנאשם שישחזר את האמת כפי שארעה, אלא אתה אומר לו, אתה תספר כמו שסיפרת לי בחקירה. למה.

ת.אני אמרתי לו שיספר מה שהוא זוכר, כי מבחינתי, בזמן הזה, הודאתו זו האמת. זה מה שקרה. הוא הודה בפני, הרשים אותי מאוד בהודאתו, בכנותו, יותר מאשר ההודאה השניה ומבחינתי זו האמת ואנו שולחים אותו לשחזור עם קצין שלא מכיר כלום בחקירה הזו, שום דבר. בלעדי כל אחד מצוות החקירה, אף אחד לא נמצא שם, מה הבעיה מבחינתו, אם לחצתי אותו ולא אפשרתי לו לדבר, מספיק לשרבב משפט, אני לא יודע, לחצו אותי וכו'.. מבחינת תאורטית הקונספרציה שלך, הוא יכל להגיד בשחזור כל דבר. בשחזור הוא לא אומר את מה שאמר בחקירה, לדעתי, בשחזור הוא הוסיף דברים.

ש. אמרת עכשיו, כי התרשמת מכנותו. אם זכרוני אינו מטעני, בישיבה הקודמת שנחקרת, בראשית, אמרת לבית המשפט כי בשלב הזה, ידעת או הרגשת, או סברת שהוא מנסה להטעות אותך.

ת.לא בהודאה הזו. תוכל לעיין בפרוטוקול. אמרתי בהודאה השניה שלו, היו רגעים שהוא ניסה להטעות, בהודאה השניה ותוכל לבדוק בפרוטוקול. אמרתי כי ההודאה הראשונה היתה יותר ספונטנית ונתן לנו פרטים אמיתיים.

ש.אני אומר לך שישבת בחדר הסמוך לחדר בו ישב הנאשם עם שני הבלשים המופיעים בקלטת, בחדר הבקרה שם האזנת לשיחה, היית בהאזנה לאשר התרחש, לשיחה לכל מה שיש בחדר בין הנאשם לשני הבלשים.

ת.ממש לא. העדתי כי הלכתי לארגן את השחזור.

ש.אם כך, אתה במהלך צפיה בקלטת הזו, 6 הדקות, אתה נראה פעמיים נכנס לחדר החקירות בו היה הנאשם ושני הבלשים, אך ורק כאשר נכנסת זה היה כאשר התערבת במהלך שיחה על מנת לשנות או לתקן, לא לצורך שום דבר אחר, לא נכנסת לומר שלום. אני מדבר על קלטת 5.

ת.אני זוכר כניסה אחת, יכול להיות שהיתה כניסה נוספת. הכניסה האחת היתה לאחר שסשא הודיע לי מה שהודיע ואני נכנסתי לשכנעו לצאת לשחזור.

ש. לצורך האמירות האלה שנאמרו לו לפני הפעם השניה שנכנסת, אבקשך לעיין בתמליל, לחפש, באם אתה מוצא את מה שהנאשם אומר לך שם בחדר, באותו שלב ראשוני שנכנסת ומה השבת לו. האם אתה מוצא זאת בתמליל.

ת. אם זה בשלב הראשוני, רואים את זה גם באמצע. בהתחלה אני אומר לו, רומן מספיק, תסתכל עלי, אנו יודעים הכל, אל תחזיר את עצמך לאיפה שהיית קודם, ספר את הידוע לך ולאחר מכן הוא חוזר בו. אני נכנס לקראת שיחה כזו ביודעין לאחר מה שסשא אמר לי.

ש. אתה מבחין בהפסקה ארוכה של 36 שניות, מפנה לעמ' השני, מצויין שם הפסקת פסקול.

 

ב"כ המאשימה:

אנו מתנגדים למצויין בנ/9. אבקש כי ההערה הרשומה תמחק.

 

 

החלטה

 

כבר בשלב זה ההתרשמות המצוינת בנ/9 בשעה המצויינת 5:12 תמחק.

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העד ממשיך:

ש. אני אומר לך מה הנאשם אמר בפרק הזמן הזה של 38 השניות שנמחקו מפס הקול.

 

ב"כ המאשימה:

אני מתנגדת. אבקש כי לפני שטוענים שמשהו נמחק מפס הקול שיביאו ראיות לכך.

 

החלטה

 

ההתנגדות מתקבלת, מדובר בהנחה מבלי שהוגשה תשתית עובדתית ראייתית לנטען.

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.יש לך הסבר הגיוני איך פס קול נעלם 36 שניות וחוזר בעשירית השניה של פתיחת הדלת לאחר 36 שניות כשאתה נכנס כשלפני כן לא היה.

ת. אתה מדבר כבר שעה על חקירה, אתה אומר בתאורית הקונספרציה שלך, שאנו העלמנו 36 שניות. אם אני עושה דברים כאלה, אם אנו עבריינים, פושעים, אנשים שעושים דברים כאלה צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח ויכולתי להעלים את כל השיחה הזו, לא להקליטה, לא להגישה והרי אנו הגשנו את ההקלטה כפי שהיתה.

 

ב"כ המאשימה:

העד לא ביצע את ההקלטה, האדם שביצע אותה יכול לבוא ולהעיד כאן.

 

העד ממשיך:

ש. למען הסר ספק, לא אמרתי ולא התכוונתי אליך אישית. שים לב, למה אני אומר את זה, מפני שבמהלך ה- 36 שניות האלה, אמנם אין פס קול, אבל התמונה קיימת ובה אנו רואים את הנאשם מדבר בהתרגשות תוך שהוא מסביר ברעידת ידיים, רואים אותו מדבר, רואים את הבלשים מדברים איתו, כלומר שהיה דו שיח שם. אני שואל אותך, אתה הרי ישבת בהאזנה. בשלב הזה היית בהאזנה.

ת.לא.

ש.אז לא ישבת ולא ראית.

ת.נכון.

ש.אפנה אותך לתחילת התמליל שהוגש לעיונך, עיניך הרואות, כי ישנה מחיקה נוספת או העלמות, יש לך הסבר לזה.

ת.לא. אותן תשובות כפי שעניתי קודם.

ש. אני אומר לך ב- 52 שניות האלה, הנאשם אומר, אני לא רצחתי ילדה, אני לא יודע מה קרה שם ואז מופיעות המילים שדווקא כן מופיעות בתמליל המשטרתי...

 

בית המשפט מעיר לסניגור כי העד כאן נכנס רק בשעה 2:16.

ב"כ הנאשם:

אבקש שהעד יגיד לי אם הוא יודע דבר על כך.

 

העד ממשיך:

ת.אמרתי מה שסשא אמר לי, הנאשם אמר לסשא כי לא רצח, יכול להיות שהוא חוזר על זה, אני לא הייתי שם.

ש.אני אומר לך, שגם לא רק הקול נעלם במשך שניות, גם תמונות הוידאו. אני מתכוון ל- 45 דקות או ל- 51 דקות, אני מדבר על קטע בין לבין, בת/22, קטע שחברתי ביקשה הסבר לגביו בחקירה הראשית בישיבה הקודמת והעד הסביר את אשר הסביר. בחקירה הראשית, מצאת לנכון להסביר את ה- 51 דקות שלא הוקלטו בכך, שמצאת לנכון לומר לכב' השופטים כי המדובר בזמן המתנה כשחיכיתם לקצין דובר רוסית המגיע מחדרה, ואותו קצין כאמור, אמור לנהל את השחזור והואיל וצפית כי המדובר בזמן המתנה ארוך יחסית לא ראית לנכון להפעיל את הקלטת.

ת. נכון.

 

ב"כ המאשימה:

אני מבקשת לציין הסתייגותבאשר לזמן שהזכיר הסניגור, כי לפי חישובי הזמן לא נכון.

 

העד ממשיך:

ש. אני אומר לך כנתון מפענוח של השעה משעון הקיר שהיה תלוי בחדר החקירות, בעת הסרטת הקלטת לפני היציאה לשחזור, השעה היתה 19:12 בתחילת ההקלטה ו- 19:18 כאשר הסתיימה. מאידך, סיום הקלטת הקודמת הוא ב- 18:22, לפי מה שחוקרי המשטרה מציינים בסוף ההקלטה. במילים אחרות, בחישוב 51 דקות.

 

ב"כ המאשימה:

זה לא משמעותי. השחזור מתחיל בשעה 19:18.

 

העד ממשיך:

ש. לאור הסברך בחקירה הראשית, אתה וודאי, אלא אם תאמר אחרת, לא ידעת ולא יכולת לצפות בשום אופן מה יאמר הנאשם במהלך ההמתנה לבלשים, מה הם יאמרו לו, לא יכולת לצפות מראש.

ת.נכון.

ש. מן הסתם, כאשר מדובר בהמתנה ארוכה, סביר והגיוני כי היושבים בחדר לא ישבו ללא דיבור 51 דקות.

ת. צריך לזכור, שלא אסרתי עליהם לדבר, אבל היתה הנחיה כללית שלא לדבר בנושא החקירה. אפשר לדבר בנושאים כלליים.

ש.ראובן ואלדד שייכים לצוות החקירה.

ת.לא, הם בלשים. הם חלק מהצח"מ.

ש. אתה חוקר ותיק עתיר נסיון וידע, הרבה זמן כבר במשטרה ועוסק בחקירות של פשעים חמורים.

ת.נכון.

ש. ערכת מזכר כלשהו, זכ"ד המתעד ומסביר את אשר אמרת בחקירה הראשית שסגרת או הורית לסגור את סרט ההסרטה כי ממתינים לקצין מחדרה.

ת.לא, אבל יש עוד פעולות שלא נרשם בהן זכ"ד, כי אפשר לכל דבר לרשום זכ"ד.

 

 

ב"כ הנאשם:

היות ואני מעוניין להתחיל נושא חדש, אבקש לדחות את המשך עדותו של העד לישיבה הבאה.

ישנתי הלילה רק שעה, אני מותש, אבקש להשלים את החקירה הנגדית בישיבה הבאה ואעמוד בכך.

 

החלטה

 

לסיום החקירה הנגדית במועד הקרוב הקבוע ליום 12.7.07 שעה 9:00.

 

המזכירות תגרום לקיום כל העזרים הטכניים המבוקשים כפי הצו מיום 4.7.07.

 

הנאשם יובא על ידי הליווי.

 

 

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

סנא+מירי

 

 

חומרים משפטיים

צפו בתמונות לזכר המנוחה

צל של ספק - אייטמים חדשים