רפ''ק יורם אזולאי - עד התביעה מס' 1 חלק ב | 01/07/2007

60

 

   

בתי המשפט

 

פח 000502/07

בבית המשפט המחוזי בנצרת

 

01/07/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר, עו"ד שרוני ועו"ד שטרן

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית:

אני זוכר את האזהרה ואני מתחייב לתרגם לנאשם.

 

ב"כ הנאשם: יש לי בקשה במישור האנושי – באשר לרעיתו של הנאשם כתוצאה מתולדה של סדר דין, נבצר הימנה להיות נוכחת היום במשפטה של בעלה. אני, בנסיבות העניין, מתחייב שלא אעשה שימוש באשר למשקל הואיל והיא מופיעה ברשימת עדי התביעה, אני לא אעשה שימוש בנושא של נוכחותה באולם הדיון באשר למשקל עדותה, ולו רק על מנת שיהיה לעיל ידה להיות נוכחת בדיונים הארוכים בתיק שכזה, שקשורים באשר לגורלו של האיש, יחד עם גורלה שלה.

 

ב"כ המאשימה: אנחנו מסכימות למבוקש, ובלבד שכאשר יעלה לדיון משהו שנוגע לרעיתו של הנאשם ספציפית, נבקש שתצא בהתאם לאותו עניין ספציפי. כנ"ל לגבי הורי הנאשם שהם עדי הגנה. אנחנו  נטען כאמור, לעניין המשקל ובהסכמה.

 

ב"כ הנאשם: אני מסכים.

 

החלטה

 

כמבוקש, כמוסכם ועל פי הצהרת ב"כ הצדדים.

 

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (1 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                              

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

ב"כ הנאשם: כפי שהצהרתי בישיבה הקודמת, באשר לטענות הזוטא, אני מגיש טענות זוטא בכתב, הגשתי גם לחברותיי. אני רושם לפני כי הדיון בטענות הזוטא יהא כפי שלמעשה כבר החל במקביל לדיון בתיק גופו.

 

ב"כ המאשימה: מוסכם. אני רק רוצה לציין כי לפי ההחלטה של בית המשפט, טענות הזוטא בכתב היו אמורות להיות מוגשות עד ליום 26/06/07, ולא עד היום, וזאת במטרה לאפשר לנו להתכונן ולהכין את העד לנושא הזה. הכנו אותו לאותה טענה כללית שחברי טען לה. לגבי הטענות המפורטות בכתב, שכוללות דברים ספציפים לגבי העד הזה, נמסרו לנו כעת מספר דקות לפני הדיון, כך שלא התאפשר לנו להכין את העד לדיון ולהציג בפניו את הטענות. יחד עם זאת, לאחר עיון בטענות, החלטנו שלא לבקש ארכה נוספת, אנו נתייחס ונציג את הטענות היום לעד, אציין כי עד לרגע זה העד לא יודע מה כתוב במזכר.

 

החלטה

 

משפט הזוטא, וכפי הדיון הקודם וכפי העולה מהנטען היום, יתנהל במקביל לניהול התיק עצמו.

 

הסניגור יקפיד על מועדים הנקבעים בהחלטות ההרכב.

 

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (1 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

ב"כ המאשימה: כפי שאמרנו, ישנם הרבה מאוד עדים שאנחנו לא כללנו אותם ברשימת עדי התביעה, וביקשנו בפתח הדיון להגיע להסכמה עם עורך דין שפיגל, שיותר לנו, במידת הצורך, להביא את העדים הללו כעדי הזמה, למרות שזהותם אינה ידועה כרגע לתביעה. עורך דין שפיגל ביקש שהות לחשוב על העניין הזה. אם בית המשפט זוכר, מדובר בעדים שנוגעים לכיווני חקירה נוספים שנחקרו ונשללו, אנחנו סברנו שמאחר ומדובר בכמות גדולה מאוד של עדים, כ – 30 עדים, זה לא יהיה נכון להביא אותם מראש, באם ההגנה לא תתייחס לכיוונים הללו ולכן אחת מהשתיים: או שעורך דין שפיגל יודיע על הסכמתו הפרוצדורלית לא להתנגד להבאתם כעדי הזמה, אם בכלל יעלה הצורך בכך ובמידה והוא לא מסכים לכך – הרי שלא יהא מנוס מלתקן את כתב האישום ולהביא את כל העדים הללו.

 

ב"כ הנאשם: אינני יודע לשיטתי מתפרצת חברתי לדלת פתוחה, משום שעדי הזמה, אפשר תמיד לקבל את רשות בית המשפט לקבל את אותם העדים. אני מסכים, אין לי שום בעיה. כל העדים הנוגעים לכיווני החקירה האחרים, לא תהא לי התנגדות שיועדו על ידי המאשימה כעדי הזמה, אם יהיה בכך צורך לטעמה של המאשימה.

 

באי כח הצדדים: אנו מבקשים שהות עד לאחר הפגרה באשר להצעת בית המשפט לבוא בדברים, בדבר הסכמה להגשת מסמכים ותיעוד, אשר ייתרו העדת עדי תביעה בתיק זה.

 

עד התביעה מס' 1, רפ"ק יורם אזולאי, מוזהר כי הוא נמצא עדין תחת חקירה וממשיך להשיב לשאלות עו"ד ענבר:

ש. בישיבה הקודמת עצרנו בשלב שבו העדת על כך שהנאשם הודה בפני המדובב, ואנחנו מגיעים ליום של המחרת שזה ה – 19/12/06. תתאר לנו מה פעולות החקירה, מה עשיתם בעקבות ההודיה של הנאשם בפני המדובב.

ת. צפינו שוב בשחזור של הנאשם בפני המדובב, הנאשם הוצא לחקירה והחל להחקר על ידי החקור בשם סשה, אשר החל לחקור אותו כמה שעות.

ש. החקירה הזו הוקלטה.

ת. כן.

 

ב"כ המאשימה: אבקש להגיש את החקירה, את ההודעה, את התמליל ואת שלושת הדיסקים, בכפוף לטענות הזוטא של הנאשם.

 

ב"כ הנאשם: יש לי טענות זוטא.

החלטה

 

כפוף לטענות הזוטא, מבלי שהחלטה זו תתפרש כקבלת הראיות הנ"ל, בטרם הכרעה לעניין טענות הזוטא, מט' 172/06, {שלושה דיסקים} הוגש וסומן ת/21.

 

תמליל החקירה מוגש ומסומן ת/22.

 

הודעה מודפסת שנגבתה במהלך החקירה, בצירוף מזכר, מוגש ומסומן ת/23.

 

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (1 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

ב"כ המאשימה: דיסק אחד כולל את קלטות 1 ו – 2, דיסק 2 כולל את קלטות 3 ו – 4, ודיסק 3

כולל קלטת 5.

 

העד ממשיך:

ש. בחקירה היו מספר שלבים, מה אתה עשית בשלב הראשון, כאשר הנאשם נחקר על ידי סשה.

ת. בשלב הראשון, אני מחוץ לחקירה, על פי החלטה שלי שסשה יחקור אותו, מדי  פעם אני צופה בהתקדמות של סשה בחקירה, בשלב הזה עדיין לא נכנסתי.

ש. מה קורה בחדר בשלב זה.

ת. בחדר יש כל מני צעד קדימה שניים אחורה של הנאשם מול סשה, אבל אין שום התקדמות, למעשה אין התקדמות, יש נסיגה מהיום הקודם, שבו היתה נסיגה מטענת הבלקאאוט. בחלק מהמזמן צפיתי מבחוץ, באמצעים טכניים.

ש. לעניין הנסיגה, בערב היה את השלב שסשה חקר אותו, ההודאה שבה הוא אמר לסשה שיכול להיות שהוא עשה ויכול להיות שלא. לאחר מכן הוא מתוודה בפני המדובב שהוא ביצע את הרצח ומתאר כיצד הוא ביצע אותו.

ת. כן.

ש. בעצם אתם בצהריים מוציאים אותו לחקירה, ומה הוא אמר לגבי הרצח.

ת. "אני לא רצחתי".

ש. בשלב הזה, אתם אומרים לו שאתם בעצם יודעים שהוא הודה בפני המדובב.

ת. בשלב הזה לא. בשלב הזה אף אחד לא מטיח בו, ולא מעמתים אותו עם זה שיש לנו מדובב, אנחנו עוד שמרנו את האפשרות שאולי עוד נחזיר אותו למדובב.

ש. מה יש לו להגיד על זה שהוא אמר לסשה בערב הקודם שאולי הוא לא זוכר שהוא רצח. מה עמדתו ביחס לזה.

ת. הוא אומר לסשה שמבחינתו הוא לא רצח, אם אתה רוצה סשה, אני אגיד לך, אני מוכן לקחת את התיק ואני אחתום לך וסשה יספר לנאשם כיצד התבצע הרצח.

ש. וסשה מה עושה, הוא מספר לו?

 

ב"כ הנאשם: מתנגד לשאלה.

 

ב"כ המאשימה: העד אזולאי צפה בכל החקירה, וגם נכנס בזמן אמת, לאור טענות הזוטא יש צורך לשאול את העד הזה. מעבר לכך, שמדובר בטענות כלפי צוות חקירה, ואם יש טענה כלשהי לגבי אחד מפקודיו, שעשה דברים לא תקינים, נקט באמצעים פסולים והדברים האלה נמצאים במסמך הזה של טענות הזוטא של הנאשם, יש צורך שהעד ראש צח"מ יגיב לכך אם הוא ידע וכו'.

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

אנו מתירים את השאלה, במידת הצורך נרחיב בהכרעת הדין.

 

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (1 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

העד ממשיך:

ת. סשה אמר לנאשם בצורה חד משמעית, שאין סיכוי שהודאה כזו תתקבל על ידינו, ובכלל במדינת ישראל ובמשטרת ישראל, והכל  צריך לבוא  ממנו, שאנחנו יודעים את האמת, אבל היא חייבת לבוא ממנו.

 

ב"כ הנאשם: אבקש לציין בפרוטוקול כי זה במסגרת עדות מפי השמועה.

 

ב"כ המאשימה: אני אצמצם את השאלות בהתאם.

 

העד ממשיך:

ש. מה גרם לך להכנס לחקירה הזו בשלב מסוים.

ת. מבחינתי קו החקירה של סשה לא קידם את החקירה, היה ממונטום חשוב מאוד על מנת לקדם את החקירה, הממונטום הזה היה  ההודאה בפני המדובב וסיום החקירה שלו מול סשה ביום הקודם, שבו למעשה הוא אומר ייתכן שרצחתי, אבל אני לא זוכר, לכן התערבתי. התערבותי התבטאה בכך שנכנסתי לחדר החקירה והשתתפתי או שאפילו הייתי באופן פעיל בחקירה של הנאשם.

ש. אתה נכנס לחקירה בין הנאשם לבין סשה, החקירה התנהלה באיזו שפה.

ת. ברוסית.

ש. מה קורה מאותו שלב, איך אתה מתקשר איתו.

ת. אני מתקשר איתו בעברית פשוטה, בסיסית, עד כמה שניתן, לווה בתנועות ידיים, שפת גוף, כאשר אנחנו נתקעים ולא מבינים אחד את השני, סשה משמש כמתורגמן.

ש. אתה וידאת שהנאשם בכלל מבין מה שאתה מדבר איתו.

ת. תמיד, וכשהיה לי איזה שהוא ספק, פניתי לסשה וגם הנאשם אם לא הבין, פנה לסשה.

ש. באיזו שפה הנאשם דיבר איתך.

ת. היו מקרים שהוא תקשר איתי, הבין אותי, והוא דיבר איתי בעברית בסיסית, אם היתה איזו מילה שהוא לא הבין, הוא שאל את סשה איך אומרים את המילה בעברית והיו מילים כאלה שהוא פנה לסשה.

ש. מה בעצם אתה אמרת לו, איך בעצם התפתחה ההודאה.

ת.אני למעשה נתתי לגיטימציה לטענת הבלקאאוט שלו, מתוך מחשבה שלאיש הזה יהיה קשה להודות בצורה ישירה, אני הבנתי שטענת הבלקאוט היא טענה שתקל עליו להודות, ולכן נתתי לו במה להגיד את דבריו עם טענת הבלקאאוט, באופן זה שאמרתי לו שאני מאמין לו שהוא היה בבלקאאוט, פניתי לרגש שלו, אמרתי לו שאני יודע שהוא אוהב את משפחתו והוא נראה לי איש טוב, ואני  מאמין לו שהוא לא זוכר, ואני מוכן לעזור לו.

ש. יש כאן כל מני טענות שהחקירות שלכם היו דורסניות, עם צעקות וכו'. האופן שבו אתה דיברת איתו בשלב זה שהביא אותו להודייה, אני מבקשת להקרין קטע ותאמר לנו בבקשה האם זה קטע ממהלך החקירה המשקף את היחס של הנאשם, בניגוד לנטען בטענות הזוטא.

 

ב"כ הנאשם: אני מתנגד מן הטעם הבסיסי, לכך שאמרתי שהעד לא השתתף בחקירה.

 

 

 

החלטה

 

ההתנגדות נדחית.

 

עיון בטענות הזוטא מלמד במפורש כי חלק מהן מכוון ישירות לעד זה.

 

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (1 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

ב"כ המאשימה: אני מפנה לקלטת 1, תמליל עמ' 55.

 

הקטע מוקרן ובו נראה העד חוקר את הנאשם.

 

העד ממשיך:

ש. בשלב הזה שאתה אומר לנאשם שיש לו בלאק, האם אתה באמת האמנת לו.

ת. לא.

ש. איך זה פעל לגביו, איך הוא הגיב כשאתה פנית אליו בצורה הזו.

ת. אני חושב שהפנייה שלי לרגש, ההזדהות כביכול עם טענת הבלאק, הלגיטימציה שהוא קיבל השפיעה עליו. הוא מראה איזה שהיא נכונות ואנחנו מתחילים להזכר בקטע שאני מחזיר אותו בזמנים, אני הולך איתו לאחיו, מה שקרה עם אחיו ואת זה ראינו שגם לגביו היתה בעדות הקודמת, הוא יצא עם איזה שהיא התקפת זעם של הנאשם כלפי אחיו, ואני מנסה להגיע אליו מה גרם לאותה תקיפת זעם כלפי אחיו. הוא מתאר מה גרם לכעס שלו כלפי אחיו, הוא גם מתאר את סדר היום שלו גם לאחר הרצח. הוא תיאר כיצד פגע באחיו בצורה פיזית בצורה קשה מאוד, לאחר מכן הוא הרגיש עייפות והלך לישון מוקדם והוא לא זכר.

ש. איך אתה מגיע איתו לרצח של המנוחה.

ת. אני אומר לו שאם לפי דבריו היה לו בלאקאאוט, עדיין הוא זוכר או צריך לזכור את הסיבה או אם היא הכעיסה אותו, או אם היה דבר כזה, הוא צריך לזכור.

ש. למה הוא צריך לזכור.

ת. כי גם אצל אחיו הוא זכר.

ש. ואז מה.

ת. ואז הוא מתחיל לתאר את המפגש הראשוני שלו עם המנוחה, על המדרגות, הוא אומר שהוא ראה אותה במדרגות, הוא דיבר על איזה שהן קללות, שהמנוחה קיללה אותו, שהיא עולה במדרגות והוא מתחיל לעלות אחריה במדרגות והוא שוב נתקע ואומר מפה אני לא זוכר.

ש. מה אתה עושה בפעם הזאת.

ת. היו הרבה פעמים כאלה שהוא היה נתקע ואומר יש לי בלאק, ואני לא זוכר.

ש. מה אתה עושה.

ת. אני עוצר, אני לא מתעקש על הנקודה הזו והולך למקומות אחרים, וללוח זמנים שונה להתנהלות שלו לאחר הרצח, לא מתעקש על הנקודות.

ש. מה עוד אתה אומר לו.

ת. אני אומר לו שהבאנו חוקר בכיר מאוד דובר רוסית מת"א, שיש לו ניסיון רב בפענוח תיקי רצח, והוא גם יעזור לו לזכור.

ש. איך הוא יעזור לו לזכור.

ת. יש לו ניסיון, הוא יתקדם איתו בחקירה. כל פעם שהוא היה נתקע, אני הייתי אומר לו תרגע, לא איתי אתה תגיע לרצח, אנחנו מתקדמים, אתה תתקדם איתו לגבי הרצח. הטקטיקה הזו, היה חוקר שהגיע מחיפה, אינני זוכר את שמו איגור או משהו כזה, בכל מקרה הוא לא חקר את הנאשם. השימוש באותו חוקר היתה לו מטרה חשובה, באמצעות החוקר הזה שאיתו הוא היה אמור להגיע ולא איתי, הוא הסיר את ההגנות שלו בחקירה מולי ויכול היה להפתח, הוא השתחרר.

ש. אתה אמרת לו משהו, באיזה דרך החוקר הזה יצליח לפענח את הזכרון שלו, מה הוא יעשה.

ת. לא זוכר בדיוק, יכול להיותש אמרתי משהו עם רענון, שירענן לו את הזכרון ויעזור לו להזכר.

ש. אני מבקשת להציג בפניך משהו שטוען הנאשם במסגרת טענות הזוטא שהוגשו לנו הבוקר,  אתה ראית אותן.

ת. לא. אני לא ראיתי מה כתוב בהן, וגם לא נאמר לי.

ש. אני מבקשת להקריא לך בקשר לחקירה הזו בסעיף 1: "הנאשם יוסיף ויטען ..." מה אתה אומר על כך.

ת. היה חוקר, שהיה אמור להגיע מבחינתנו הוא נחקר וידע שהוא הולך לרענן את זכרונו, הגישה שלי אליו היתה ברמת אמפטיות, רק ברמות האלה הנאשם הודה, לאחר מכן שהוא חוזר בו מהודאתו, היו מקרים שהתבטאתי, אני בכל אופן, איבדתי את הסובלנות כלפיו והטחתי בו את מה שאני באמת חושב עליו. שם זה לא השפיע עליו. אני לא איימתי עליו בשיטות של ק.ג.ב. ומאפייה.

ש. האם באיזה שהוא אופן רמזתם לו, או אמרתם לו באיזה שהיא דרך, שנתתם לו להבין שהחוקר הזה קשור למאפייה או לק.ג.ב.

ת. לא נכון.

ש. האם יש לחוקר הזה קשר למאפייה או לק.ג.ב.

ת. ממש לא. מדובר בחוקר מהונאות חיפה.

ש. הנאשם מבחינתו העלה איזה שהוא חשש מפני החוקר שיחקור אותו בשיטות של מאפייה וק.ג.ב.

ת. בפני לא.

ש. היתה לו הזדמנות בין השלב שאתה אמרת לו שיש כזה חוקר, ועד לשלב שהוא הודה בפניך, היתה לו הזדמנות להגיד את זה למישהו אחר.

ת. לא. אני כל הזמן הייתי איתו.

ש. כמה זמן עבר מהרגע שבו נושא החוקר עלה ועד ההודאה.

ת. זה היה תוך כדי הודאה, ממש, וכשהוא היה נתקע, השימוש בחוקר, כשהוא היה נתקע, אני הייתי אומר לו שיבוא מישהו שירענן את זכרונו, אותו חוקר.

ש. ואתה אמרת לו מאיזו יחידה החוקר הזה.

ת. אני אמרתי לו מת"א.

ש. אז הוא אמר שהוא זכר את המפגש עם המנוחה והיא קיללה אותו, לפני הבלאקאאוט.

ת. נכון.

ש. מה עוד הוא מספר לך. מה קורה אחרי הרצח, הוא זכר משהו.

ת. אחרי הרצח, הוא זוכר שהוא הולך הביתה, הוא מרגיש מאוד עייף, הוא הולך לישון מוקדם מהרגיל באותו יום, והוא למעשה נותן לנו להבין שיש איזו שהיא הקבלה בין הבלקאאוט שהיה לו פה לבין הבלקאאוט שהיה לו לאחר שתקף את אחיו.

ש. במהלך אותה שיחה שאתה כל פעם עוצר וממשיך, מה בסופו של דבר, במה הוא "נזכר".

ת. בסופו של דבר, הוא "נזכר" בעובדה שהוא רצח את המנוחה, הוא מתאר את העליה שלו אחריה במדרגות, הכניסה לשירותים והרצח שלה, הוא מתאר אפילו את שליפת הסכין היפנית שהיתה כל הזמן ברשותו ואת הרצח ואת מיקום הרצח.

 

ב"כ המאשימה: אני מבקשת להציג לך קטע מסוים, שבו הנאשם מראה לכם בחקירה את האופן, את המיקום של המנוחה, את המיקום של עצמו ואת תחילת ביצוע הרצח. {מעמ' 105 בקלטת 1}.

 

בקטע המוקרן החקירה מתנהלת הן על ידי העד אזולאי והן על ידי שסה, כאשר חלק מתשובות הנאשם הן בשפה הרוסית ומתורגמות על ידי סשה. הקטע המוקרן הינה בתמצית מהעלבת הנאשם על ידי המנוחה ועד לשליפת הסכין כאשר הנאשם מדגים שליפה מהמותן של הסכין היפנית.

 

העד ממשיך:

ש. אני רוצה להפנות אותך לנקודה שבקטע ששמענו שהנאשם אומר שהמנוחה עמדה בין התא הראשון לבין התא השני, זכור לך בהמשך לאחר שהנאשם חזר בו מהודייתו, מה הוא טען? איך הוא ידע לומר את הפרט הזה של התא השני.

ת. הוא אמר ...כששאלנו אותו איך אתה  יודע לגבי התא השני, הוא אמר שהוא צפה בילדים שנכנסו לשירותים, הם תמיד נכנסים לתא השני או השלישי. לגבי התא השני, למה לתא השני ולא השלישי? הוא אמר שסשה סימן לו בעיניים שזה התא השני.

ש. בקטע שראינו זו הפעם הראשונה שהוא מדבר על התא.

ת. נכון, כמובן רואים בהקרנה, ורואים שאף אחד לא סימן לו.

ש. מה עוד הוא מספר? לגבי כלי הרצח מה הוא סיפר לכם?

ת. שכלי הרצח זה סכין יפנית שתמיד נמצאת ברשותו, שבאמת דר' זייצר אומר שהרצח בהחלט יכול להתבצע באמצעות סכין  יפנית.

ש. תאמר בגדול מה גרסתו.

ת. הוא נכנס לשירותים, בתוך התא השני הוא שיסף את גרונה של המנוחה. לאחר מכן, הוא יצא, בהודאה הזו הוא אומר שהוא נעל את הדלת מבחוץ, הוא יצא, אני חושב שהוא סיפר אז שהוא נעל את הדלת החיצונית, אני לא זוכר אם הוא אמר זאת בהודאה הזאת או האחרת, לאחר מכן הוא ירד, הלך לחדר המורים, הכין קפה, המשיך לעבוד, הלך הביתה בסביבות השעה 17.00.

ש. אם אתה יכול להפנות אותנו לפרטי חקירה מוכמנים. מה הוא נתן לכם בחקירה הזו שאתם יכולים לומר שאלה דברים שרק הרוצח יכול לדעת.

ת. קודם כל, לגבי לבוש המנוחה, היה שם קטע מדהים, אני שואל אותו מה היא לבשה, ובתשובתו הוא נותן לי את הנעליים לפני הג'ינס, הוא אומר שהיא נעלה נעלי ספורט בצבעים של פעם הוא אמר אפור לבן, אפור שחור, אני חייב לציין שבאותו זמן שהוא דיבר על צבע הנעליים, לא זכרתי מה היה צבע הנעליים של המנוחה. מנסיוני, אני יודע שקשה מאוד לזכור נעליים של אנשים שנמצאים בסביבה הקרובה שלנו, וכאשר הוא נתן צבע, כמו אפור, שחור לבן, שזה לא צבע אופייני לבת, אני חייב לציין כי בד"כ בנות  ילכו עם צבע אדום לבן אולי, הוא אמר שהצבע אפור שחור לבן, פעם אפור שחור, פעם אפור לבן, שזה לא צבע אופייני לבנות.

 

ב"כ המאשימה:  אני מפנה לת/1, תמונה מספר 38, בה נראים הנעליים.

 

העד ממשיך:

ש. מה הוא טען כשהוא נחקר בהמשך? לאחר שהוא חזר בו מההודיה, היה לו איזה הסבר איך הוא ידע להגיד את צבע הנעליים. 

ת. הוא אמר שזה קלאסי, לוגי, ניחשתי. כמו כל התשובות שלו לגבי החזרה מההודאה.

ש. לעניין הבגדים אתה יכול לומר עוד משהו, הוא התייחס למשהו.

ת. הוא זכר את מיכנס הג'ינס, לגבי החלק העליון – החולצה, הוא לא זכר, הוא היה פחות ברור לגבי החלק העליון, הוא אמר שהוא התמקד בחלק התחתון.

ש. לגבי השיער הוא אמר משהו ספציפי.

ת. כן, הוא אמר שיער מגולגל, אסוף.

ש. אסוף עם גומייה?

ת. לא, אנחנו הבנו שזה אסוף ללא גומי. לא אסוף ממש, אלא מגולגל כזה, כשאנחנו ידענו שהגומייה שלה היתה על ידה.

ש. לעניין המיקום, דיברנו על תא מספר 2, מבחינת האופן שבו המנוחה, מה אתה יכול לומר על כך.

ת. הוא העמיד אותנו תוך כדי החקירה, בזווית שהיתה בה המנוחה. בהתחלה הוא טועה בכיוון, אבל כשמראים לו את זה ביחס לדלת, הוא מעמיד אותי בדיוק בכיוון הנכון.

ש. כשאתה אומר שהוא טועה, האם הוא טעה בכיוון בזווית ביחס לגוף המנוחה.

ת. לא. בזווית שבו היא עמדה בשירותים הוא לא טועה. כיוון הזווית, בהתחלה הוא מעמיד לצד אחד, ולאחר מכן כשמראים לו את זה ביחס לדלת, הוא מעמיד בצורה הנכונה.

 

ב"כ המאשימה: אני מבקשת להקרין מקלטת 2 עמ' 31 לתמליל.

 

בקטע המוקרן הדגמה של עמידת המנוחה, זווית העמידה. בתשובה לשאלה הוא אומר כי חש שנאה בעת המעשה, רצה שהמנוחה תרגיש כאב, רצה להעניש אותה.

 

העד ממשיך:

ש. אתה הצגת לו, ביקשת שידגים מול הדלת, כי הוא העמיד אתכם בזווית.

ת. גם אותי וגם את סשה הוא מעמיד בזווית, בדיוק בזווית שבה נרצחה המנוחה, על פי ההתזות, ובאותה זווית בדיוק הוא מעמיד את המדובב כפי שראינו בישיבה הקודמת, ובשחזור את השוטרת שהציגה את המנוחה.

ש. מה לעניין החתכים שהוא עשה לה. מה הוא מתאר.

ת. הוא מתאר שיסוף גרון, הוא אמר שאחד החתכים היה חתך חצי, הוא  מתאר את פצעי הגנה בכף יד ימין של המנוחה מפגיעת הסכין היפנית, והוא מדגים זאת, הוא אומר שהוא ניסה לפגוע בחזה, באיזור הלב, לכן יש שם פגיעה. הוא דיבר משהו על איזור המותן, אין באיזור המותן פגיעה, אבל על הבגדים של המנוחה היו סימני חתכים באיזור המותן על בגדיה.

ש. הוא מדבר בחקירה הזו על האופן שבו נפלה המנוחה.

ת. הוא מתאר את האופן שבו היא נופלת, נשענת עם צידה הימני על הקיר, גם בשחזור רואים את האופן שבו הוא מתאר את הנפילה.

ש. הוא מתאר נפילה של מה? מה טיב הנפילה, היכן היא נופלת ועל מה?

ת. כשמסתכלים, עומדים מול התא, היא נשענת עם צידה הימני על הקיר הימני, שהצידה הימני נשען על הקיר הימני עם הראש, כך גם מצאנו את המנוחה, {תמונות 11, 12 בת/1}.

ש. מה הוא אומר כשהוא מתאר את זה.

ת. בהתחלה הוא תיאר את אותו תיאור על הצד הימני, ז"א הוא אומר בהתחלה על הצד הנגדי, ולאחר מכן הוא מוסר בהודאה את המיקום המדויק. הוא גם מצייר פה ציור {המצורף לת/23}.

ש. היה לו איזה שהוא הסבר לעניין הזה לאחר שהוא חזר בו.

ת. לא. זו שאלה שהוא לא יכל לתת לה שום הסבר הגיוני, גם לא נתן הסבר הגיוני.

ש. לעניין איפה התיז הדם, באיזה מקומות בתא ובכלל בשירותים.

ת. שהיה דם על הקירות, על הדלתות, על האסלה, הוא דיבר על התזת דם.

ש. שזה תאם את מה שראיתם.

ת. כן.

ש. לעניין הדלת, תתייחס למה שהוא אמר בעדות הזו.

ת. הוא אמר בעדות הזו שהוא נעל את הדלת מבחוץ, את דלת התא מבחוץ, ולאחר מכן הוא יצא מן השירותים וסגר את הדלת החיצונית.

ש. מה אנחנו יודעים מבחינת מצב דלת התא כשהגיעו לשם המחלצים.

ת. הדלת היתה נעולה, המחלצים נאלצו לפרוץ אותה.

ש. מה לגבי הדלת הראשית.

ת. לגבי דלת זו אנחנו יודעים שעד לפני הרצח 13.30 – 14.00, הדלת היתה פתוחה, ומשעה 14.00 הדלת היתה סגורה, כפי שהנאשם אומר.

ש. לעניין האופן, אתה אומר שפה הוא מתאר נעילה מבחוץ. לפי הבדיקות שערכתם בהמשך, מה אתה יכול לומר על זה.

ת. שהדלת של התא השני, לא ניתנת לנעילה מבחוץ, משום שיש שם איזה לשונית שמפריעה. רק מבפנים אפשר לנעול.

ש. המצב הזה אפשר להגיד אותו על כל הדלתות בשירותים.

ת. לא. הדלת הראשונה כן ניתן היה לנעול מבחוץ.

ש. דלת תקינה, אפשר לנעול אותה מבחוץ.

ת. כן.

ש. מה הוא מתאר לענין מה שקרה שאתה יכול לומר שזה פח"ם לעניין מה שקרה אחרי הרצח.

ת. הוא ירד לשירותי הבנים, שטף את הסכין ואת היד מהדם, שם טיפטפף לו דם בשירותי הבנים. לאחר מכן, הוא ניגש לחדר המורים והכין קפה. יש לציין כי אני קושר זאת לישראל נפתלי בעדות הפסיכולוגית, היא אומרת שהיא ראתה את ישראל נפתלי, והיא מתארת מצב שבו היא ועוד שלוש מורות נמצאות שם, הנאשם מאשר זאת בעדותו את המיקום של המורות כפי שהן טענו כלפי ישראל נפתלי.

ש. אתה ערכת איזה שהוא זכ"ד על הקטע שבו אתה נכחת בחקירה הזו.

ת. אני ערכתי את הזכ"ד ואני מאשר את חתימתי עליו, זה משקף את מה שהיה.

 

ב"כ המאשימה: אבקש להגיש את הזכ"ד.

לחבריי יש טענה כי המסמך הזה לא בידם, אני טוענת כי כל החומר נשלח אליהם. 

 

הזכ"ד מוגש וסומן ת/24.

 

העד ממשיך:

ש. אני מפנה אותך לזכ"ד ת/24, בעמ' 2, יש איזה שהיא התייחסות שאתה מתייחס לפציעה בידה של המנוחה, אתה מציין בזכ"ד שכשהוא הדגים את הפציעה במהלך החקירה, הוא הראה על יד ימין ותאר את זה כפצע הגנה, ואתה התייחסת לכך שאתה ידעת על פציעה אחרת. תסביר למה הכוונה.

ת. הוא תיאר שני דברים: אחד, פצעי הגנה על כף יד ימין, יש דבר כזה. קשה להגיד מה שהוא אמר, כי הוא ממשיך את תנועת הסכין, הוא שם את היד שלי מעין תנועה של התגוננות של המנוחה, ומראה מה שאני קורא פצעי הגנה, הפגיעה בכף יד של המנוחה. יש שלב שאני שואל אותו היכן עוד היא נפגעה ואז הוא מראה לי שלמנוחה יש חתך שעל פי הדוח הפתולוגי, הוא מראה לי את פצעי ההתגוננות, הוא מדגים על היד שלי את היד של המנוחה. מעבר לכך, היה למנוחה חתך באמת יד שמאל, חתך שעל פי הדוח הפתולוגי הוא חתך לא מדמם. הנאשם, כששאלתי אותו היכן הוא עוד  פצע אותה, הוא מדגים על אמת יד ימין שלי, בעוד הפציעה הלא מדממת היתה ביד שמאל. הוא התייחס לזה בהודאתו הנוספת.

ש. אני מגיעה איתך לסיום של הקטע שאתה נכחת בו, מה קורה בשלב שהוא מסיים לתאר בפניך, מה קורה.

ת. סשה מתחיל לגבות הודאה כתובה, בשפה הרוסית, שהיא למעשה תקציר של אותה הודאה שניתנה בעל פה ומוקלטת. מה שהוגש. אני לא הייתי נוכח בשעה שסשה גבה את ההודעה בכתב.

ש. מה אתה עושה בזמן הזה.

ת. בזמן הזה אני יוצא לדווח למי שצריך, להתארגן לקראת שחזור.

ש. בעניין השחזור, אתה בשלב שאתה נמצא עדיין בחדר, דיברת איתו על נושא השחזור.

ת. כן, הוא לא הביע התלהבות לבצע את השחזור. בהתחלה אמר לא, לאחר מכן הוא הסכים.

ש. למה הוא לא כ"כ רצה.

ת. הוא חשש מהצילום, הוא ידע שזה יוקרן בוידאו, הוא חשש מהתקשורת. הוא חשש שזה יוקרן בתקשורת, הוא חשש שהוא יצטרך לתת הסברים לאשתו. לפי מה שהוא אמר, בהתחלה הוא ידע לשחזר, רק הוא חשש ממה שאמרתי לפני כן.

ש. מה קורה? אתה יוצא מהחדר, הולך לתאם את השחזור, מה קורה לאחר מכן.

ת. לאחר שסשה סיים לגבות את ההודאה, הנאשם נשאר לשבת בחדר עם הבילוש, סשה יוצא, אנחנו מדברים, בשלב מסוים סשה מגיע אלי, עמדתי ליד קצין האח"מ אבי שי, והוא אומר לי שהוא לא רוצה לשחזר, הוא אומר שהוא לא רצח. אני נכנסתי אליו לחדר, בשלב הזה אבישי  מוודא שמפעילים את ההקלטה כשאני מדבר עם הנאשם.

ש. בשלב של החקירה, הכל מוקלט.

ת. כן.

ש. ההקלטה עבדה רציף עד לשחזור.

ת. לא. היה שלב שבו יושב עם הבלשים לאחר ההודאה, אנחנו מבינים שהשחזור יתעכב בכמה שעות טובות, וזאת עקב הנחיה של קצין האח"מ להביא קצין דובר רוסית שלא קשור לצוות החקירה שיבצע את השחזור. קצין כזה הגיע מחדרה וזה לקח כמה שעות טובות.

ש. ואז מה עם ההקלטה בינתיים.

ת. בשלב הזה ההקלטה הופסקה. בשלב הזה הנאשם לא נחקר, סתם ישב עם הבלשים.

 

לשאלת בית המשפט, ב"כ המאשימה: בסוף קלטת 4 רואים קטע די ארוך שהוא יושב עם הבלשים עד שההקלטה הופסקה. זה היה בשעה 18.22, וזה חודש כאשר העד יושב עם הנאשם וזה היה בערך בשעה 19.00, כאשר מספר דקות לאחר מכן, בשעה 19.12 כבר יוצאים לשחזור.

 

העד ממשיך:

ש. אז בעצם הוא מדווח לך, הקטע הזה של אותה שיחה שסשה מדווח עליה, נראה בהקלטות.

ת. לא.

ש. ואז אתה נכנס אליו, ואז ההקלטה כן מופעלת.

ת. כן.

ש. מה קורה באותו קטע שאתה נכנס אליו.

ת. אני נכנס ואני מבין שיש כאן משהו מבחינת מגמתיות לחזור בו, להודות ולחזור בו, ואני אומר לו שהוא יהיה איתי כמו שהוא היה לפני כן, ושישחזר בלב שלם כדי שזה יקל על המצפון שלו. הוא אומר לי אני לא רצחתי, אלה היו המילים הראשונות שלו, ואז אני אומר לו את כל מה שאמרתי והוא בסופו של דבר מסכים, הוא אומר שהוא לא יודע איך לשחזר או משהו כזה, הוא לא זוכר הכל, אני אומר לו מה שאתה זוכר ושסיפרת לנו, זה מספיק טוב בשביל השחזור ותלך עם האמת שלך ועם המצפון שלך, הוא בסופו של דבר מתרצה, ומבקש ממני לבקש סליחה מסשה על זה שהוא שיקר לו, כשהוא אמר לו שהוא לא רצח.

ש. אתה ערכת זכ"ד על השיחה הזו.

ת. אני ערכתי את הזכ"ד, אני חתום עליו ומשקף את מה שנאמר.

 

הזכ"ד הוגש וסומן ת/25.

 

העד ממשיך:

ש. ואתה גם מציין שהוא ניגש לסשה וביקש סליחה.

ת. סשה אמר לי שהוא בא אליו וביקש סליחה. אני לא הייתי נוכח שם.

ש. מתוך מה שאתה אמרת לו, כשהוא חוזר בו, מתלבט, הבהרת לו שאתה מדבר איתו על שחזור, שאפשר להבין מהדברים שלך שאתה מבקש ממנו לשחזר משהו שהוא לא מודה בו.

ת. כמובן שלא. אני אומר לו אני מבין את מה שהוא אומר, הוא אומר למעשה, אני בדיוק לא זוכר, זה מסתדר עם טענת האפקט שלו, שזה בדיוק לא מסתדר. אמרתי לו שאני מאמין לו, ומה שסיפרת לנו, מה שאמרת, זה מספיק טוב לשחזור, מה שאתה זוכר תשחזר.

ש. אנחנו מגיעים לשלב השחזור – אתה אמרת לנו שקראתם לקצין מחדרה, מי קבע שאותו קצין יבצע את השחזור.

ת. קצין האח"מ המחוזי אבי שי.

ש. למה הוא רצה שהקצין מחדרה ישחזר ולא אתה למשל.

ת. במטרה לקדם פני טענות זוטא עתידיות.

ש. מה היתרון של הקצין מחדרה.

ת. שהוא פשוט לא ידע דבר וחצי דבר מהחקירה, הוא פשוט לא היה איתנו.

ש. אתה פגשת את הקצין, תדרכת אותו, העברת לו איזה שהם דברים שנבעו מהחקירה.

ת. לא הדרכתי אותו, היחיד שתדרך אותו והנחה אותו זה היה קצין האח"מ אבי שי, שהיה נוכח גם בעת השחזור.

 

ב"כ המאשימה: לעניין השחזור, הכנו את השחזור להגשה, אנחנו גם נגישו וגם נקרין חלק ממנו. יש רלבנטיות מסוימת לעדותו של העד לעניין דברים שעולים מהשחזור ביחס לחקירות שהוא ערך וביחס להתפתחות החקירה. אני מציגה את קלטת השחזור.

 

קלטת השחזור, כפוף לעדות העדים הרלבנטים שביצעו את השחזור, מוגשת ומסומנת ת/26.

 

התמליל מוגש ומסומן ת/27.

 

ב"כ המאשימה: אני מבקשת להקרין קטע קצר מהשחזור. הקטע שאני מקרינה זה בעמ' 14 בתמליל. הנאשם מדגים את האופן שיצא מהתא. יש מקום קודם שהוא מתאר את זה, ובשלב מאוחר יותר, הוא מתבקש להדגים ולבצע את אותה יציאה שתאר לשוטרים בשלב מוקדם יותר ואז חוזרים איתו לתא ומדגימים את היציאה מהתא.

 

העד ממשיך:

ש. הפניתי אותך לקטע הזה ושואלת אותך: אתה העדת קודם שאצלכם בהודאה ת/21 – ת/23, הנאשם אמר שהוא נעלת את דלת התא מבחוץ ואתה אמרת לנו גם שלפי מה שאתה יודע זה לא היה נכון. מה ההבדל בין זה לבין מה שאנחנו רואים בשחזור.

ת. בשחזור הוא מתאר נעילה מתוך התא וקפיצה החוצה מעל הדלת.

ש. כאשר הוא מדגים בשחזור כיצד הוא טיפס כדי לקפוץ, על מה הוא מטפס.

ת. הוא למעשה מטפס על מושב האסלה, ודרך זה הוא מחזיק בידיים, ומדלג מעל הדלת, כפי שרואים בשחזור.

ש. לפי מה שראיתם בזירה, כשהגעתם למקום לאחר הרצח, לגבי המיקום שבו הוא מדגים מה היה.

ת. למעשה, היתה המנוחה ישובה שם וכדי לבצע את מה שהוא עשה, הוא היה צריך לדרוך על המנוחה.

ש. על איזה חלק ממנה.

ת. על המכנסיים, על הבגדים שלה, בעיקר על המכנסיים, על הרגליים שלה.

ש. האם אתה ידעת בזמן השחזור, האם אתה יודע היום על איזה שהוא ממצא על מכנסי המנוחה.

ת. על מכנסי המנוחה נמצאו טביעות נעל ברמת סבירות גבוהה מאוד, נעל השייכת לנאשם, אותן נעליים נתפסו על ידנו בתאריך 11/12/06, בביתו של ראובן ג'אנח, כאשר לאורך כל החקירה, הנאשם בכל גרסאותיו מוסר כי הוא נעל את הנעליים האלה שניתנו לו על ידי חמו ביום הרצח.

ש. ביום השחזור – 19/12/06, האם אותו ממצא שיש טביעות נעל של הנאשם על מכנסי המנוחה, היה ידוע לך.

ת. לא היה ידוע לאף אחד, גם לא למעבדות, הממצא הזה התגלה רק בתחילת ינואר 2007.

ש. מה טען הנאשם לאחר שהוא חזר בו לעניין הזה שהוא ידע בשחזור לומר שהדלת היתה נעולה מבפנים ולא מבחוץ.

ת. כמו בכל העדויות שלו כשהוא חוזר בו, הוא מתאים את הגרסה שלו לפי השאלות שיש לנו, ולפי מה שאנו שואלים אותו, הוא אומר בשלב הראשוני אני ראיתי בשחזור שלא ניתן לנעול מבחוץ, ואז הראיתי נעילה מבפנים. אז אומרים לו, אבל אנחנו מסתכלים עליך בשחזור, ואתה לא רואה את זה.

ש. לאורך השחזור, עד לקטע שבו הוא אומר שהוא נעל מבפנים, היה לו יכולת לראות את הצד החיצוני של הדלת.

ת. את זה לא ניתן לראות, כי הדלת היתה פתוחה לרווחה ולא ניתן היה לראות את הצד החיצוני. הוא בא ממול הדלת ואז הוא רואה את הצד הפנימי של החדר. כשאנחנו מטיחים את זה בפניו, שהוא לא יכול היה לראות, הוא אומר שהוא ראה דרך המראה שלא ניתן לנעול.  אז אנו מקשים עליו ואומרים לו איזה דלת ראית, בסיכום של כמה גרסאות שלו, הוא מגיע לגרסה שאומרת: ראיתי את הדלת הראשונה דרך המראה וממנה הסקתי לגבי הדלת השנייה.

ש. אתם בדקתם את הטענה הזו.

ת. כמובן שבדקנו את הטענה. שני שוטרים שעשו את השחזור, רצו לבדוק ואמרו שדרך המראה לא ניתן לראות. הדבר הנוסף שעשינו, בדקנו את הדלתות האלה ואז גילינו שאותה הדלת שהוא מדבר עליה, שאומר שאי אפשר לנעול אותה מבחוץ, כן ניתן. הוא הסיק מהדלת הראשונה שאותה כן ניתן לנעול מבחוץ.  

ש. אתה אחרי השחזור וההודאה, מה קורה אחר כך.

ת. הארכת מעצר וחוזר מהארכת המעצר לתשאול, שם אחד החוקרים אומר לי תשמע, נראה לי שהוא חוזר בו מההודאה, עורך הדין שלו כנראה דיבר איתו, השוטר כתב מזכר, שלאחר התייעצות שלו עם עורך דין, הוא חוזר בו מההודאה, זה היה ביום 21/12/06.

ש. ביום זה, הוא נלקח למעצר ואחר כך מביאים אותו לחקירה נוספת.

ת. נכון. בחקירה הוא חוזר בו מההודאה, לא רצחתי, הסוכן – המדובב, {הוא קרא למדובב סוכן} הוא לחץ אותי.

ש. האם לאחר השחזור הוא חזר למדובב.

ת. לא.

 

ב"כ המאשימה: אבקש להגיש שני דיסקים של מט' 120/06.

 

שני דיסקים מוגשים ומסומנים ת/28.

 

תמליל החקירה מוגש ומסומן ת/29.

 

אזהרה בשפה הרוסית+ שרטוט מוגש ומסומן ת/30.

 

העד ממשיך:

ש. זו חקירה שאתה נכחת בה, השתתפת בה.

ת. כן.

ש. יחד עם מי.

ת. עם סשה.

ש. אתה אומר בתחילת החקירה מה היתה גרסתו.

ת. לא רצחתי, הוא חוזר בו למעשה מההודאה. הוא טוען שהפעלנו עליו מדובב, סוכן.

ש. אתם מאשרים בפניו שהפעלתם עליו מדובב, סוכן.

ת. בשלב הזה עדיין לא.

ש. אתם משוחחים איתו, מנסים להבין למה הוא לא מודה, מה קרה לו.

ת. כן, הוא למעשה אומר במילים שלו, שהוא הבין שההודאה שלו לא הולכת לעזור לו בכך שהוא הודה, ושהוא הבין מעורך הדין שלו שהוא הולך למאסר עולם ושלא הולכים להקל עימו, ולכן הוא הולך לנהל את המשפט, הוא אמר זאת כמה פעמים.

ש. הוא אומר מה החשש שלו אם הוא יודה.

ת. הוא חשש קודם כל מהעניין שאשתו תעזוב אותו ויצטרך לתת לה הסברים ויש חשש ממאסר העולם, מהעונש.

ש. איך התפתחה החקירה הזו.

ת. אני מתחיל לעבוד על המצפון שלו, אני אמרתי לו רומן אתה היית בסדר איתנו, היה לך יותר נוח כאשר התוודית על הרצח, הוא  כל הזמן מסתכל, הרגשתי שהוא רוצה להמשיך להודות, אבל כל הזמן הוא עשה שיקולי כדאיות, מה יקרה אם אני אודה, האם יוכלו לסגור את המשפט, האם יוכלו לעשות אותו בדלתיים סגורות. הסברתי לו שזו החלטה של בית המשפט, אני מחזיר אותו להיבט המצפוני.

ש.למה הוא רצה בדלתיים סגורות.

ת. היו כמה דברים בחקירה שהוא אמר שהוא לא יכול לספר, הוא לא רצה שכל העולם ידע, ואשתו בפרט.

ש. מה היה בהמשך.

ת. הוא בשלב הזה חוזר להודות, אבל שוב, בהודאתו הוא מתאר את הרצח, הוא אומר כן אני רצחתי.

ש. בעקבות מה הוא החל להודות, היה נושא מסוים שעלה בחקירה.

ת. כן, עלה הנושא של האונס. הנאשם העלה כל הזמן את הנושא של האונס, הוא אמר אני לא אנסתי, ואני חושש שידביקו לו אונס, משהו במילותיו הוא.

ש. מאיפה מקור החשש הזה? אתם האשמתם אותו או רמזתם לו?  או שאלתם אותו.

ת. לא, אף אחד מאיתנו לא אמר לו, הוא אמר שהוא שמע בתקשורת.

ש. כשהוא אומר לכם אני שמעתי שהיא נאנסה, מה אמרתם לו.

ת. אני אומר לו דבר כזה: אני לא רציתי לחשוף שכאילו אנחנו שמים מילים בפיו, אני אמרתי לו שאני מאמין לך שלא אנסת, ואז מפה הוא אומר טוב, אם כך, וחוזר להודאה ברצח.

ש. מבחינת התוכן, מה אפשר להגיד על ההודאה הזו לעומת ההודאה הקודמת.

ת. ההודאה הזו היא פחות ספונטנית מההודאה הקודמת, בהודאה זו יש מספר קטעים שהוא למעשה הולך אחורה ושואל אותנו, מה יקרה אם, הוא עושה שיקולי כדאיות.

ש. מה לדוגמא.

ת. למשל הוא אומר בסיום החקירה, משהו כמו, אם למשל ידעו שכל נושא האפקט הזה זה שטויות, איזה משמעות יהיה לכך מבחינת המשפט. הוא מדבר על אשתו ומבקש לראותה, אנחנו מסבירים לו שהוא יכול לראות אותה, סשה הסביר לו כמה פעמים שהוא יוכל לראות אותה בלי קשר לכלום, לכן מודה, לא מודה.

ש. מה הוא אומר מבחינת התוכן שהוא מספר. איך הוא מציג את הדברים.

ת. הוא אומר שם משהו כמו, אני אומר לכם רק 80 אחוז מהאמת, 20 אחוז אני משאיר בשבילי.

ש.  למה הוא השאיר 20 אחוז.

ת. הוא אמר שב – 20 אחוז הוא ינהל את המשפט. הוא אמר כמה פעמים שהוא מודה, בגרסה כזו או אחרת, שהוא מתכוון לנהל את המשפט, הוא מבין שלהודות, המשמעות זה מאסר עולם. זה מה שאני הבנתי ממנו בחקירה.

ש. הבנת או שזה נאמר במפורש.

ת. משהו שחשוב להגיד לאורך כל החקירה, אין ספק שהיתה שם איזה שהיא דינימיקה, כאשר סשה מתרגם חלק מהדברים, חקירה קשה מאוד, נעשית בעברית וברוסית, שלפעמים אני אומר זה מה שהוא אומר לך? יש דברים שאני מבין, יש דברים שהוא אומר לי תעשה ככה, ואני מבין כמו למשל שזה פצעי ההגנה.

ש. לגבי ה – 20 אחוז, מה הוא נותן לכם פה? מה לגבי המניע.

ת. הוא למעשה אומר מניע מיני.

ש. הוא מיד אומר את זה.

ת. לא, זה לוקח זמן, הוא מתחיל להודות לאט לאט, הוא מנהל שיחות ארוכות מאוד עם סשה ברוסית, על כל מני, על החקירה, הוא מקבל במה  ואז הוא מתחיל לדבר על מניע מיני, למעשה הוא כבר יוצא מטענת האפקט, שכולנו יודעים שהיא שטויות לאור ההודאה שלו ולאור מה שהוא הודה גם בפני המדובב והוא נותן מניע מיני, הוא אומר שכשהוא היה נער בן 8, בבית הספר, קבוצה של ילדים, בנות, התעללו בו ונתנו לו מכות בישבן ועל האשכים, ואחת הבנות שהתעללה בו דומה לתאיר – המנוחה, והוא מתאר את הרצון שלו לפגוע בה גם מינית וגם פיזית. בחקירה הזו הוא אומר משהו, הוא אומר שהוא ראה את הפחד בעיניים שלה, בעיניי זו היתה אמירה חזקה לומר דבר כזה.

ש. האם הוא אמר שהוא ביצע בה מעשה מיני בפועל.

ת. לא.

ש. אלא מה? מה המניע לרצח איך הוא מסביר זאת.

ת. הוא אומר שהוא חשש שיתארו אותו כסוטה ולכן הוא למעשה, כאילו היתה לו עדה ביד למעשה מיני, ולכן הוא רצח אותה. היה לו מניע מיני, כביכול היא ראתה אותו בתוך תא השירותים כביכול מנסה לבצע אקט מיני, הוא חשש שיתארו אותו כסוטה, וזה היה מניע לרצח.

ש. ומה הכי הדאיג אותו בעניין הזה שיגידו עליו שהוא סוטה מין.

ת. הוא חשש שאשתו תשמע. הוא אמר שהוא מעדיף שיהיה לו מאסר עולם, אבל שתהא לו תמיכה מבחוץ מאשתו. הוא אמר שהוא הולך לנהל את המשפט הזה.

ש. האם ישנה הודעה לגבי המעשה המיני.

ת. הוא אמר שהוא יסרב לחתום על הודעה כזו, כיוון שיש בה את כל הנושא המיני, הוא אמר שהוא לא יחתום.

ש. אתם לא לקחתם ממנו הודעה מסודרת.

ת. לא, היו שם כל מני סקיצות, הוא תיאר את התנוחה של המנוחה, תיאר איך הוא העלים את הראיות, לגבי אמת היד – הוא תיאר בפעם הראשונה בהודאה הראשונה, את אמת היד, כפצע באמת יד ימין ותיאר את זה כפצע הגנה. בשלב הזה אני שואל אותו מתי, בחקירה השנייה, ואז הוא אומר כשהיא פרפרה. כלומר, אנחנו יודעים שזה פצע לא מדמם, כלומר, החתך הזה בוצע כאשר ממש שהיא היתה ברגעי חייה האחרונים או לאחר המוות. זאת אני יודע מדר' זייצב.

ש. האם הוא מסר פרטים לגבי הראיות, כמו למשל המכנסיים.

ת. בחקירה הזו היו כל מני רגעים שאני הרגשתי שהוא מנסה להטעות אותנו, צייר סקיצה של מסלול העלמת הראיות, וגם הוא תיאר איך הוא יצא מהשירותים, מתא הרצח, שם הוא מתאר לא כפי שהוא מתאר בשחזור, הוא יצא משם לתא הסמוך מעבר לתא מתא.

ש. אתם ניסיתם לבדוק את הטענות שהוא טען, לחפש במקומות שהוא אמר.

ת. בדקנו, הוא שלח אותנו שוב לפחי האשפה ולמזבלה, ימים ולילות ניסינו לחפש פרטי לבוש וסכינים. לא נמצא שום דבר כזה.

ש. בתום ההודאה הזו, החקירה הזו מסתיימת בהודאה.

ת. מסתיימת בהודאה, הוא לא חותם על כך.

ש. בשתי החקירות שבהן הוא הודה, גם בזו וגם בקודמת, ההודאה היתה ברצף אחד, ההקלטה מתארת רצף אחד.

ת. רואים הכחשה והודאה ברצף אחד, ללא הפסקה באמצע ההקלטה.

ש. אתם בעצם מחזירים אותו לתא, מה קורה למחרת ביום 22/12/06.

ת.מוציאים אותו שוב לחקירה, סשה אומר שהוא שוב חוזר בו מההודאה, ואני אומר שאין ט עם לבצע חקירה נוספת. היו דברים שרצינו לשאול אותו, ברגע שהוא חזר בו, לא חקרנו אותו. הוא אמר אני לא רצחתי, אז איך אני יכול ליישב את ההודאות שלו.

ש. לאחר אותה חקירה שאתה לא נכחת בה, מה אתה עושה, הוא מוחזר לתא.

ת. הוא מוחזר לתא, אני נכנס לתא התשאול, אני נכנס איתו לשיחה ב – 4 עיניים, זה תא המעצר, אני נכנס איתו, אנחנו מעשנים סיגריה ביחד, אני פונה ללבו, כל השיחה הזו מוקלטת ומוסרטת ואני אומר לו, רומן, בוא נמשיך מאיפה שעצרנו אתמול, יהיה לך יותר קל, שוב אני מדבר איתו על רומן הטוב ורומן הרע, אבל הפעם אני מרגיש שהוא נחרץ ולא מתכוון להודות בחקירה.

 

ב"כ המאשימה: אבקש להגיש מט' 122/06.

 

מט' 122/06 מוגש ומסומן ת/31.

 

התמליל מוגש ומסומן ת/32.

 

זכ"ד של העד על השיחה, מוגש ומסומן ת/33.

 

העד ממשיך:

ש. תסביר מה בעצם היתה מטרת השיחה? למה נכנסת אליו לתא? ולא פונה אליו במסגרת חקירה במשרד החקירות.

ת. המטרה היתה לגבי היחס שהוא קיבל מהחוקרים, ולקדם פני טענות זוטא עתידיות.

ש. למה חששתם מטענות זוטא.

ת. ברור שאם אדם מודה וחוזר בו, יהיו טענות זוטא.

ש. אז מה אתה עושה.

ת. אני מדבר איתו על היחס שהוא קיבל מצוות החקירה מהחוקרים, האם הוא אכל ושתה, והוא אמר שהיחס כלפיו היה טוב, זה לא כמו ברוסיה. היה לו חשוב להגיד שתאיר לא ביקשה ממנו סיגריה והוא אמר את זה כמה פעמים, הוא אמר ששמע בתקשורת שתאיר ביקשה ממנו סיגריה, וכל הזמן הוא אמר אתם תחפשו את הטרמפיסט, גם את זה הוא שמע בתקשורת, וכמובן תחפשו די.אן.איי.

ש. איך אתה התייחסת כשאתה שמעת את הדברים האלה. הוא מודה חוזר מודה וחוזר, ולאחר מכן שולח אתכם לדי.אן.איי.

ת. אני עדיין מנסה. בשלב מסוים אני מאבד את הסובלנות שלי ואני מטיח בו בצורה בוטה את מה שאני חושב עליו באמת, שהוא סוטה ופדופיל ורוצח ומניפולטיבי. אני אמרתי זאת בצורה בוטה, בקול רם, איבדתי את הסובלנות. מה שמדהים בכל הקטע הזה, שדווקא שאני מרים עליו את הקול ומטיח בו בצורה בוטה, לא משפיע עליו כלום. כל ההודאות שלו ניתנות כאשר אני מגלה אמפטיה ועדינות כלפיו.

ש. האם הוא נבהל, נשבר.

ת. ממש לא. זה ממש לא נגע בו. הוא אמר אתה תחפש את הטרמפיסט, את הדי.אן. איי, זה מה שהוא אמר, מה ששמע מהתקשורת, מעורך הדין.

ש. לאחר אותה שיחה מאותו שלב ואילך, יש עוד איזה הודייה.

ת. לא, הוא עקבי לכל אורך הדרך, לא רצחתי.

ש. אתם חוקרים אותו חקירה ממושכת, שבה הוא התבקש להסביר איך הוא ידע למסור לכם את מה שמסר בחקירה.

ת. אני לא נכחתי בחקירה של החוקר בוקר.

ש. ב – 01/01/07 היתה חקירה של הטחת העניין שהיה מדובב, וזה הוגש.

אני מפנה אותך לחקירה נוספת ב – 09/01/07, חקירה שנכחת בה והשתתפת בה, בנושא הצגת תמונות לנאשם, ואני רוצה שתסביר לנו מה זה החקירה הזו.

 

ב"כ המאשימה: מגישה דיסק מט' 5/07.

 

דיסק מט' 5/07 מוגש ומסומן ת/34.

 

תמליל מוגש ומסומן ת/35.

הודעה ברוסית ובעברית מיום 09/01/07, מוגשת ומסומנת ת/36.

 

דיסק שהוצג לנאשם במהלך החקירה על צג המחשב, מוגש ומסומן ת/37.

 

תמונות שהופקו מתוך הדיסק, מוגשות ומסומנות ת/38.

 

העד ממשיך:

ש. מה היתה המטרה של החקירה הזו.

ת.  בשלב הזה אנו יודעים כבר שיש לנו טביעות נעל של הנאשם על בגדיה של המנוחה, ואנחנו מחליטים להציג בפניו עשרות פריטים שנתפסו השייכים לו, על מנת, קודם כל אנחנו הוצאנו צו איסור פרסום עם קבלת הראיה הזו, וידענו שהוא לא ידע כמו רבים אחרים, על הראיה הזו.

ש. בשלב הזה כבר היו הרבה פרסומים בתקשורת.

ת. כן, היו זליגות.

ש.האם העניין של הנעל פורסם באיזה מקום.

ת. לא. הוצאנו צו אסור פרסום. אנחנו מפה חוקרים אותו על עשרות פרטים שיש לנו ולא ממקדים אותו בנעליים, את מרבית הדברים הוא מאשר ואכן כשאנו מגיעים לנעליים, הוא מאשר שאלה הנעליים שאיתם עבד ביום הרצח, שקיבל אותם מחמו

ש. האם כאשר אתם מטיחים בו שיש טביעות נעליים שלו על בגדי המנוחה מה תגובתו

ת.הוא לא מתרגש מזה. הוא אמר שהנעליים היו עליו כל הזמן ואין שום מצב שמישהו לקח אותם

ש.יש עוד הודעה שנגבתה ב – 11/1/07, שוב, אתה השתתפת גם בחקירה זו מ"ט 10/07 - מוגשת ומסומנת ת/39, התמליל מוגש ומסומן ת/40, (יומן חקירה). והודעה מיום 11/1/07 מוגשת ומסומנת ת/41.

ש.אני מציגה לך כעת את טענות הזוטא שהנאשם טוען להן ואני רוצה לבקש את תגובתך להן –

לגבי הנאשם מרגע שהוא התחיל להודות, נתת איזה הנחיה מיוחדת בקשר איתו

ת.כן, כל מי שלא קשור לצוות החקירה, בלשים, וכו', נתתי הנחיה שלא ידברו איתו וכל חקירה שתהיה איתו, תוקלט, היה קטע לפני השחזור כמו שאמרתי קודם שלא הוקלט

ש.אני מציגה בפניך מה שהוא טוען – בישיבה הקודמת הוא טען באופן כללי שהופעלו עליו לחצים נפשיים, פסיכולוגיים, חוסר שינה, ואני מקריאה לך ספציפית מהטענות שהוגשו היום בכתב – אתם מנעתם מהנאשם שינה, אוכל, או איזה שהן דברים בסיסיים

ת.לא מנענו וגם רואים שלא מנעו ממנו בתא, רואים את זה בתא, רואים את זה בהסרטה, רואים אותו ישן, לא מנענו ממנו אוכל, רואים גם בחקירה שמציעים לו קפה, אוכל וכו'

טענות הזוטא בכתב מונחות בפני העד והעד מתבקש להגיש לטענות לפי הפסקאות:

 

סעיף 1 פסקה ראשונה - לא הייתה דורסנות ולא היה מורא, אפשר לראות את החקירות, אפשר לראות שההודאות שלו ניתנות רק כאשר אנחנו הולכים איתו בעדינות ובאמפתיה. גם בחקירות המוקדמות לא היו צעקות והשפלות, יש חקירות ענייניות

ש.יש שם מספר רב של חוקרים שנמצאים איתו במשך שעות

ת.היה צוות מוגדר לחקירתו

ש.כמה חוקרים

ת.סשה יחד עם יעקב מלכה ועוד שני חוקרים דוברי רוסית ולא יחד, הם התחלפו, היו שניים בחקירה, לפעמים 3

ש.סשה הוא חוקר אימתני

ת.לא, אני מציע שבית המשפט יתרשם כשיעיד

ש.לגבי אווירה כללית בחקירות

ת.הנאשם עצמו אומר שהתייחסנו אליו יפה, שזה לא רוסיה, הוא אומר את זה בהקלטה

ש.אני מפנה אותך לפסקה השלישית שבמהלך אותן חקירות דורסניות, הזנתם אותו בעובדות הקשורות לרצח, במילים אחרות, שמתם מילים בפיו

ת.לא, לא שמנו מילים בפיו, הוא טען למשל לגבי התאים, הוא אומר שסשה סימן לו בעיניים ורואים בהקלטה במפורש שלא

ש.בחקירות המוקדמות, יכול להיות שלימדו אותו את הגרסא שבסוף הוא הודה בה

ת.ממש לא

לגבי פסקאות 4-5 בסעיף 1, העד כבר השיב בשלב מוקדם של חקירתו.

ת.אני מבקש להגיד משהו בענין אותו חוקר בשם בוריס, כאשר אני מעצים את יכולותיו של בוריס, אומר שיש לו נסיון בחקירות, גם ברוסיה היה חוקר, יכול מאוד שהמילה ק-ג-ב נאמרה כמי שחקר שם, אבל אין בזה איום, הכוונה הייתה שמדובר בחוקר מקצועי שהגיעה מהעיר הגדולה, אין איום. הנאשם גם לא הרגיש מאוים, הוא דווקא חיכה לו

ש.למה הוא חיכה לו

ת.כי מבחינתו הוא ירענן לו את הזכרון, זה מישהו שיוכל להתקדם איתו בחקירה

ש.לענין סעיף 2 – דיברנו על ענין השינה והאוכל – הוא טוען שהוא כמעט לא עצם עין בלילה – האם מתוך הקלטות שרואים מה קורה בלילה, יש לכם אינדיקציות

ת.בחלק גדול מהשעות שהוא בתא, רואים שהוא ישן והוא ישן טוב

ש.הוא העלה טענה מסויימת בחקירתו בענין הלילה ואמר שבלילה, זה לאחר שנחקר ושאלו אותו מדוע חזר בו מהודאתו, זה במ"ט 125/06, הוא אומר שנכון שיחס השוטרים הוא טוב אבל כל הזמן אמרו לו שהוא הרוצח וכי הסוכן מתהלך בתא וכל הזמן יש אור, האם היה כזה דבר בתא

ת.כן, היה כזה דבר, אחרי ההתוודות שלו, כי המדובב פחד ולכן הוא הדליק את האור

ש.מה הוא אכל

ת.אוכל כמו כל העצורים, לא נכון שהוא אכל רק תפוחי עץ, הוא קיבל גם סופגניות כי זה היה בחנוכה

ש.האם הוא אכל ארוחות מסודרות, ארוחת צהריים, ארוחת ערב

ת.בצילום רואים, ביום ההתוודות שלו שהוא יושב ואוכל, אני לא כל הזמן ראיתי שהוא יושב ואוכל אבל רואים בצילומים שהוא אוכל והוא אוכל טוב

ש.הוא טוען גם שבגלל הבורות שלו ברזי השפה העברית וזכויות יסוד – סעיף 3 – והיוועצות בעו"ד ניתן לפסול את ההודאות

ת.נתנו לו להיוועץ עם עו"ד

ש.מה לגבי הטענות לגבי השפה העברית

ת.תמיד נכח בחקירה דובר של השפה הרוסית

ש.יכול להיות שהוא לא הבין שמותר לו להיוועץ עם עו"ד

ת.אין דבר כזה

ש.בהארכת המעצר הראשונה הוא ראה עו"ד

ת.כן, היה לו עו"ד, זה היה יום למחרת המעצר, 13/12/06

ש.מתוך השיחות שלו עם המדובב בתא עולה שהוא התייעץ עם העו"ד

ת.בוודאי, כן, זה עולה מהשיחות עם המדובב

ש.הוא טוען שאתם הטעתם אותו בכך שנתתם לו נתונים שקריים – סעיף 4 – בכך שנתתם לו עדויות שקשורות לרצח והוא הבין שאם הוא יכחיש מצבו יהיה יותר גרוע, האם היה דבר כזה

ת.היה שלב שבחיפוש מצאנו כתם שנראה כמו דם על כבל החשמל שברשותו והחוקרים אמרו לו, אחד החוקרים אמר לו מצאנו משהו כנראה דם על אחד החפצים שלך, על מה זה יכול להיות דם, ואז הוא אמר שזה לא יכול להיות, הכתם נשלח למכון והוברר שזה לא דם, זה אפילו לא היה תרגיל חקירה, החוקר פשוט אמר לו מה שהאמין שזה דם

ש.האם אתם שמתם בפניו איזה שהם מצגים שגויים בחקירה שיש בהם כדי לשבור את רוחו של אדם חף מפשע

ת.ממש לא

ש.לא

ת.כי לא עשינו את זה

ש.למה זה לא שובר אותו

ת.לאחר מכן, כשאנו מציגים בפניו, למשל את הנעליים שלו, אמרנו לו שיש את עקבות הנעליים שלו על בגדי המנוחה, זה לא משפיע עליו בכלל

ש.כשהוא מודה, יש איזה קשר בין האמירה, יש ממצאים ביולוגיים לבין האמירה

ת.להפך הוא לא מודה בכלל, ולמדובב הוא אומר שהוא הבין מהעו"ד שכתם הדם זה הכל שטויות

ש.בחקירה של סשה, כשנכנסת, בעצם זו החקירה הראשונה שהוא מודה בפניכם, האם סשה אמר לו דבר כזה  לגבי ראיות ביולוגיות

ת.סשה אמר לו משהו כזה על מיקרוביולוגיה, אבל מול סשה זה לא השפיע עליו והוא לא הודה בכלום מול סשה

ש.אני חוזרת למה שכתוב בסעיף 2 וגם נאמר פה בהתחלה, יש כאן איזו טענה שבגלל שלנאשם יש אופי שביר במיוחד, אותם ממצאים שפורטו לעיל השפיעו עליו וגרמו לו להודות במה שהוא לא עשה, האם מתוך ההתרשמות שלך ממנו ומתוך החקירות, עד כמה אתה יכול להתייחס לכך

ת.הוא בכלל לא נשבר בקלות, כעובדה, לאחר ההודאה השניה ובהמשך, הוא לא מודה, גם כאשר מטיחים בו ראיות כמו אמרות של המדובב, הוא לא מודה גם כאשר הוא יודע שהוא מתבוסס בשקריו

ש.כשהוא כן מודה, אתה מתרשם שהוא במצב של שבירה

ת.לא, יש לו תמיד חשבון קר של כדאיות, האם כדאי לו או לא כדאי לו, האם כדאי להכניס את טענת האפקט, אני לא התרשמתי ממנו אפילו לרגע שהוא אדם שביר

ש.הוא נותן הכל כשהוא מודה

ת.לא, הוא נותן חלק מהדברים ואדם שבור היה צריך לתת הכל, הוא בכל מקרה שמר את אותם 20% עליהם דיבר

ש.דיברנו על טביעות הנעליים שקיבלתם חוות דעת כפי שהעדת על התאמה בין עקבות הנעליים של הנאשם אותם נעלי סלמנדר שנתפסו

ת.בהתחלה זה היה אפשרי, לאחר מכן ניתחו את זה וזה עלה לרמת וודאות גבוהה מאוד

ש.האם את אותם נעלי סלמנדר ניתן לרכוש בישראל

ת.עשינו מחקר ב – 60 חנויות נעליים באזור הצפון, בחנויות לא היו נעלי סלמנדר, למעט חנות אחת שהיו בה נעלי נשים סלמנדר, נעלי גברים לא מצאנו, זה היה בצפון

ש.אני רוצה לשאול אותך על פעולת חקירה שביצעת, כדי להבין את הרקע, בנוסף לאותן טביעות שהיו על המכנסים של המנוחה, מה נמסר לכם לגבי טביעות נוספות ממז"פ

ת.היו טביעות נוספות בזירה, מסרו לנו אותם שוטרים ומחלצים שהיו בסביבה, היו גם טביעות שעד היום אנו לא יכולים לזהות ולשייך בעצם, היו שם הרבה מחלצים ואנשים שהגיעו לסייע ולא הצלחנו לקשור כל טביעה וטביעה לבעלים שלה

ש.ב – 16/1/07, אתה ערכת ביקור נוסף בזירה בשירותים עם שוטר נוסף ויחד איתי ונערכו מספר בדיקות, אני מציגה לך זכ"ד שערכת ותסביר מה הרקע לכך, למה ביצעת את הדברים – הזכ"ד מוגש ומסומן ת/42

ת.אנחנו בדקנו שם את הנושא של שדה הראיה, שני התלמידים האחרונים שראו את המנוחה והאם הם יכלו לראות את הנאשם

ש.למה עשיתם את הבדיקה הזו

ת.כי רצינו לראות האם הם יכלו לראות אותו

ש.ומה יצא

ת.יצא שהם לא יכלו לראות אותו כי יש שם צמחיה שמסתירה את גרם המדרגות

ש.בדקתם גם את המפורט בסעיף 2 ל – ת/42, מדוע ביצעתם זאת

ת.היו טביעות נעליים שלא זיהינו, רצינו לראות אם יש מסלול יציאה, רצינו לבדוק האם שלושה אנשים יכולים להיות בתא, בגלל שיש עקבות נוספות, רצינו לראות אם היה אדם נוסף בתא ואז בבדיקה עלה ששלושה אנשים שנמצאים בתא זה כמעט בלתי אפשרי לזוז, וגם צריכים לדרוך אחד על השני והיה בלתי אפשרי, קשה, כמעט בלתי אפשרי

ש.האם עשיתם בדיקות נוספות נוסף לבדיקה הזו כדי לבדוק אם יתכן שהיה אדם נוסף

ת.לא היה ממצא פורנזי ישיר כלשהו שהיה אדם נוסף, דגמנו כמובן ובדקנו, לא מצאנו שום ממצא של אדם נוסף

ש.ומה לגבי הנאשם

ת.עשינו מחקר תקשורת אם הנאשם היה באותו יום בקשר עם מישהו אחר ולא מצאנו כלום, אנחנו יודעים על שיחת טלפון שהוא ביצע

ש.אתה העדת על זה שעשיתם חיפושים במזבלה ותפסתם הרבה פריטים, אני מציגה זכ"ד לגבי חלק מהפריטים שתפסתם במזבלה - מוגש ומסומן ת/043

ש.חקרתי אותך בתחילת החקירה על חלק מכיווני החקירה שעלו ונשללו, תסביר לנו בגדול דברים נוספים שבדקתם, האם המשכתם לבדוק כיווני חקירה אחרים גם לאחר שהנאשם הודה בפניכם

ת.כן, רצינו לסגור פינות, ידענו שכל הטענות האלה בתקשורת וגם על ידי המשפחה ורצינו לתת את התחושה שאנחנו סוגרים את כל הפינות וזה הכיוון המרכזי, שהנאשם הוא הרוצח

ש.אני רוצה לשאול אותך ספציפית על כיוון מסוים של אדם בשם אליהו גדהוקר ונושא הטרמפיסטים, מה הסיפור

ת.אלי גדהוקר תושב קצרין הגיע אלינו מספר ימים לאחר הרצח ומוסר שביום הרצח הוא אוסף 3 נערים מהצומת בקצרין ואחד מהנערים האלה מחזיק את ראשו בין ידיו ואומר מה עשיתי, מה עשיתי, הוא המשיך בנסיעה עם שלושת הנערים כששני נערים יורדים בצומת מחניים והאחר בצומת כח, כשהוא מבין מאותו נער שיורד בצומת כח שהוא מתגורר באיזור אביבים, אנחנו כמובן גובים עדות מגדהוקר, תופסים את הרכב שלו ושולחים את הרכב למעבדות במטה הארצי, דוגמים את הרכב, יוצרים יחד איתו קלסתרון ומתחילים על סמך אותו קלסתרון שעושה גדהוקר לסרוק את האיזור, יחד עם גדהוקר שני צוותים ועם הקלסתרון סורקים באזור אביבים ובישובים סמוכים עושים חיפושים על מנת לאתר את הנערים, זה כמובן כולל מחקרי תקשורת מסיביים, השתמשנו באמצעים אדירים, בסופו של דבר אנו מסננים את הנערים באביבים בגיל הרלוונטי, ולאחר מספר נערים 5-6 נערים אני מגיע לנער בשם אלמוג ביטון שמאשר שהוא ביחד עם שני חבריו מאור כהן ויוסי אסרף אכן נסעו ביום הרצח בטרמפ בסביבות השעה 14:45 כשיוסי אסרף ומאור כהן ירדו בצומת מחניים והוא המשיך עם אותו טרמפ ירד בצומת כח, אנחנו כמובן מביאים את שני הנערים הנוספים, בחקירה שלהם עולה כי בזמן הרצח היו במכינה קדם צבאית בקצרין כאשר יש מורה שלקח אותם מהמכינה לצומת שם הם נאספו על ידי אלי גדהוקר, אנחנו מביאים ועושים את ההפגשה בין אלי גדהוקר לשלושת הנערים ויש לנו ככה, עם אלמוג ביטון מזהה את גדהוקר אך גדהוקר לא מזהה אותו, אסרף וגדהוקר היה שם זיהוי הדדי ומאור כהן אמר שהוא זוכר דמות שחומה אבל הוא לא יכול לזהות ואין זיהוי, וגדהוקר לא זיהה אבל מבחינתנו הם אותם שלושה שגדהוקר אסף באותו טרמפ, בלי שום ספק בכלל

ש.בדקתם את האליבי שהם מסרו

ת.בוודאי, בדקנו עם המורה במכינה הקדם צבאית ובצומת ממנה נסעו

ש.בשעת הרצח הם היו במכינה

ת.כן, בדקנו זאת גם מחקר תקשורת מלמד כי הם היו במכינה וגם בדיקות ד.נ.א שללו

ש.עלה משהו שפורסם גם בתקשורת על איזה שהיא חולצה מוכתמת בדם בצומת כח

ת.כן, החולצה נשלחה למעבדה והסתבר שזה לא דם

ש.הם נתנו איזה שהוא הסבר לענין שתפסו את הראש ולהגיד מה עשיתי

ת.הנערים אפילו אמרו מה הנהג חשוד, זה היה מופרך מבחינתם לחלוטין

ש.עלה עוד נושא של כת השטן, האם בדקתם את הנושא הזה

ת.כן, הוקם צוות מיוחד כדי לחקור את כת השטן, עלו שני שמות, של נער ונערה, לכאורה אלה הדומיננטיים בכת השטן, היא נחקרה פעמיים, יש לה אליבי מוצק, נלקחו דגימות, ד.נ.א, לא עלה כלום, חקרנו לעומק, בחור נוסף נחקר יחד איתה, לא עלה כלום

ש.עלה משהו לגבי הנערה שראשי התיבות של שמה ל.ר., מה עלה לגבי תכתובות אס- אם – אס שעלו בסמוך לרצח (השם המלא נכתב על הדף ומוגש במעטפה שתסומן ת/44)

ת.היא כתבה משהו כמו שהיא נמצאת עם חבורה של ערסים ואחד מהם דיבר על דקירה אך הוא היה במרכז הארץ והיא הייתה בכלל בקצרין, בכל מקרה זה נבדק ולא היה שום דבר

ש.דבר נוסף שגם נטען בתקשורת בהקשר לכת השטן בנושא של הכתובת שהייתה על יד המנוחה שנראית בלוח הצילומים, חוות דעת הפתולוג ,תמונות 11-12 (ת/11)

ת.הכתובת באנגלית hurt ואחריה טבלת מספרים וכתוב חוברת אנגלית, בבדיקה הסתבר שמדובר כי המילה HURT נכתבה בכתב ידה, זה שיר מאוד מפורסם של זמרת שהיא אהבה, כריסטינה אגילרה וחברות שלה אישרו שהיא אוהבת את השיר הזה מאוד וכן כי היא נוהגת לכתוב על כף היד שלה, מורתה לאנגלית, מרטין בן הרוש, מאשרת שמה שכתוב על אותה טבלה, חוברת אנגלית, זה שיעורי הבית שהמנוחה קיבלה יום קודם לכן, יום קודם לרצח

ש.אתם קיבלתם במהלך החקירה, עלה נושא של כל מיני פניות או כניסות של כותבים לאתרי אינטרנט ולמה שנקרא טוקבקים של התייחסות של אנשים שכביכול יודעים פרטים על הרצח

ת.הגענו לכל מיני כתובות IP והגענו לילדה בת 12 שביקשה סליחה ובחור מטייבה שהוא סתם חמד לצון, לא התגלה שום דבר ממשי

ש.מישהו מהכותבים האלה היה קשור לקצרין או לבית הספר

ת.לא

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד שפיגל:

ש.בהתאם להודאה ולשחזור של הנאשם, הוא הלך אחרי המנוחה בעלותה במדרגות ורצח אותה מיד לאחר שנכנסה לשירותים נכון

ת.כשעמדה בין התא הראשון לתא השני והיה לפי ההודאה הראשונה איזה שהוא דין ודברים ביניהם

ש.בחקירה הראשית סיפרת שתאיר ז"ל ישבה במהלך ההפסקה בצוותא חדה עם חברה בשם שי יפרח

ת.נכון

ש.ההפסקה שאנו מדברים עליה מתחילה בשעה 12:50 ומסתיימת בשעה 13:05

ת.נכון

 

לשאלת בית המשפט: מכל הדברים שהוקרנו בפנינו, לגבי הזווית שהמנוחה עמדה בדלת, באיזה שהוא שלב אתה יצאת החוצה

 

העד: כן, יצאתי כי ראיתי שבוריס עליו דיברתי מתקרב ויצאתי כדי להרחיק אותו כדי שהנאשם לא יראה אותו, אני ראיתי את בוריס מזווית העין ויצאתי למספר שניות רק כדי להרחיק אותו.

 

עו"ד שפיגל: בשעה הזו, אני מבקש להמשיך את החקירה הנגדית בישיבה הבאה ולא להמשיך היום.

 

החלטה

 

אנו נעתרים.

 

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים.

 

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ז (1 ביולי 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

000502/07פח 054 חנה + עדן

בקשה לתיקון כתב אישום | 17/06/2007

8

 

   

בתי המשפט

 

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

17/06/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד מירית שטרן, עו"ד שילה ענבר ועו"ד אביטל שרוני

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית:

 

עו"ד שפיגל: אני משאיר את הבקשה לתיקון כתב האישום לשיקול דעת בית המשפט.

 

עו"ד שטרן: חוזרת על הבקשה.

 

 

 

 

החלטה

 

אנו נעתרים לבקשה נשוא ב"ש 2122/07 ומורים כמבוקש.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                           

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

עו"ד שפיגל: אני מקבל את הצעת בית המשפט.

 

החלטה

 

אנו נעתרים לבקשה נשוא ב"ש 1973/07.

 

כדי להסיר ספק, הנעל נשוא הבדיקה,לא תבדק בצורה כלשהיא על ידי המבקשת – מאשימה בצורה שיהיה בה כדי לשנות את מצבה בטרם יקבע ויתואם מועד גם עם מומחה מטעם הסניגוריה.

 

 

 

 

 

אנו רושמים בפנינו את הודעת הסניגור לפיה יעשה לבדיקה ולתיאום ע"י המומחה מטעמו תוך 60 יום מהיום.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

עו"ד שטרן: למרות שעד היום ניתנו שתי ארכות לחברי כאשר טען שיכול ויהיו לו טענות זוטא, עד היום לא קיבלנו מחברי טענות זוטא כלשהן.

למרות שתי הארכות, משום מה טענת זוטא מפורטת למעט איזו הפרכה כללית של טענה כזו לא התקבלה עד היום.

היום אמור להעיד כאן ראש הצח"מ ואיך הוא אמור להעיד אם אין טענות זוטא?

 

עו"ד שפיגל: ראשית, אני בהחלט יכול להבין את רצונה של הפרקליטה שטענת הזוטא שאני אוותר עליה.

בנסיבות של כח עליון שלא היו תלויים בי, נבצר היה הימני עד עתה מלהעביר מה שהתחלתי לעבוד עליו עובר לאשפוזי, זה באשר לנסיבות העובדתיות.

באשר לצד המשפטי שבטענה, גם זה משולל כל יסוד וכל בסיס משום שבין אם הייתה טענה מפורטת בפני חברתי ובפני בית המשפט על טענות הזוטא אם לאו, העד הזה הוא לא רק עד במשפט הזוטא אלא הוא עד כללי והוא יודע בדיוק מהן טענות הזוטא ועל כך הוא הולך להעיד.

אני מודיע לפרוטוקול כי באופן כללי טענות הזוטא שלנו יהיו כי הנאשם הופעלו עליו לחצים נפשיים פסיכולוגיים כבדים מנשוא, העדר שעות שינה, העדר תזונה וחקירה דורסנית שביחד ובהצלבה עם אישיותו המיוחדת השבירה, הביאו לתוצאות אשר עליהן ובגינן אנו טוענים את בקשת הזוטא.

אני מבקש לאפשר לי במידת הצורך גם להגיש טיעון בכתב.

 

עו"ד ענבר: העד היום יעיד אבל אם יהיה צורך לאור ההודעה בכתב להביא אותו פעם נוספת, נבקש שיאפשרו לנו זאת.

 

החלטה

 

אנו רושמים בפנינו את הודעת הזוטא של הסניגור.

 

אנו מאפשרים לסניגור להמציא עד ליום 26/6/07 את טענות הזוטא מפורטות בכתב, היה וימצא לכך מקום.

 

היה ותוגשנה טענות זוטא בכתב ויהיה צורך להעיד עקב כך את העד מר יורם אזולאי, נאפשר זאת.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

בקשה לדחיית מועד | 16/04/2007

6

 

   

בתי המשפט

 

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

16/04/2007

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב יליד 1978

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד מירית שטרן, עו"ד שילה ענבר ועו"ד אביטל שרוני

בשם הנאשם: עו"ד דוד שפיגל ועו"ד מויס

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

עו"ד שפיגל: לא אתנגד לבקשה לאורכה. אבקש להתחשב בקביעות המועדים.

 

החלטה

 

לשמיעה למועדים הבאים:

 

- 24/5/07, שעה 9:00.

 

- 27/5/07, שעה 9:00.

 

- 17/6/07, שעה 9:00.

- 1/7/07, שעה 9:00.

 

- 8/7/07, שעה 9:00.

 

- 12/7/07, שעה 9:00.

 

ניתנה היום כ"ח בניסן, תשס"ז (16 באפריל 2007) במעמד ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם.

 

 

_____________________

יצחק כהן, שופט – סגן נשיא

אב"ד

 

                                                                              

000502/07פח 054 עדן ונדר

רפ''ק יורם אזולאי - עד התביעה מס' 1 חלק א | 17/06/2007

 

עד תביעה מס' 1 רפ"ק יורם אזולאי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:           

ש.תאמר לנו מה תפקידך במשטרה ומה היה תפקידך במסגרת החקירה בתיק זה של רצח המנוחה תאיר ראדה

ת.אני ראש מחלק תשאול של היחידה המרכזית של מרחב גליל, היחידה שאחראית על חקירת פשעים חמורים בתחום מרחב גליל, בגדול אני מוניתי לראש הצח"מ אבל בגלל מתח דרגה, בגלל שהצח"מ היה בהיקפים גדולים, ראש הצח"מ היה ראש היחידה ואני הייתי הסגן, שמו של ראש הצח"מ שמואל בוקר אבל אני ניהלתי את החקירה בפועל.

ש.ספר לנו איך בעצם נפתחה החקירה הזו, איך התקבל הדיווח על העדרותה ועל מציאת גופתה של המנוחה ומה נעשה

ת.אנו קיבלנו הודעה על ההעדרות בסביבות השעה 18:15 של המנוחה בתאריך6/12/06

ש.מיהי המנוחה

ת.המנוחה תאיר ראדה בת 14, אנו קיבלנו את ההודעה על העדרותה בסביבות השעה 18:20, היא מתגוררת בקצרין ולא חזרה לביתה מבית הספר

ש.איך קוראים לבית הספר

ת.נופי גולן, והיא לומדת בכיתה ח'

ש.התקבלה הודעה שהיא לא חזרה מבית הספר בתום יום הלימודים

ת.נכון. אנחנו עשינו איכון של הפלאפון ומצאנו שהיא נמצאת באיזור בית הספר. צוות מחלצים וחברים של בני המשפחה ושוטרים שהגיעו למקום, מי שהגיע קודם כל למקום זה אותם מחפשים ומצאו אותה בשירותי הבנות בבית הספר, בתא השני כשהיא משוספת בגרון ומפה אנו מקבלים את ההודעה כמובן בשעה 19:30, ימ"ר גליל מקבל את ההודעה ומקבלים את ההודעה שמדובר כנראה ברצח, אנו מקבלים את ההודעה ומארגנים את הכח ומתחילים לנוע לכיוון קצרין, הגענו בסביבות השעה 21:00 לקצרין

ש.הגעת למקום, מה ראית ומה דווח לך שהיה במציאת הגופה עצמה, מה דווח לך על ידי אנשים באיזה מצב מצאו את הגופה

ת.כשהגעתי לשם ראיתי הרבה מאוד שוטרים שנמצאים בסביבה, הרבה מאוד אזרחים ומחלצים שניסו לעזור, בני המשפחה ואחים של המנוחה שניסו להגיע אליה, ניסו לפרוץ בכח והיו בסערת רגשות גדולה מאד ואנחנו כמובן מנענו מהם להתקרב כדי שלא יהיה מצב של פגיעה בזירה, כמה שיותר בעדינות, כמובן שהייתה שם המולה ואני כשהגעתי הוריתי מיד על סגירה באיזור, אבל היה לי ברור שהגיעו הרבה אנשים לזירה, הרבה מחלצים כדי לנסות לעזור, הרבה מאוד אזרחים, הרבה מאוד שוטרים, הצוות הרפואי שהיה שם והיה לי ברור שהזירה צריכה להשמר עד כמה שאפשר, מרגע שבאתי נתתי הנחיה לשמור על הזירה עד כמה שאפשר

ש.מה לגבי האופן, המיקום המצב שבו נמצאה הגופה בתא השירותים

ת.תא השירותים השני היה נעול והמחלצים נאלצו לפרוץ את התא כדי להגיע למנוחה, כשאני הגעתי התא כבר היה פרוץ

ש.מבחינת סימני דם

ת.כל התא מלא דם, התזות של דם על הדלתות, על האסלה, על הקיר הימני, מיקוד של התזות דם על הקיר הימני

ש.ובשירותים עצמם מחוץ לתא

ת.גם כן היו סימני דם, ראינו שיש שם על פניו כל מיני עקבות של נעליים

ש.הרבה סימנים

ת.לא הרבה סימני דם אבל עיקר הדם היה בתא השירותים

ש.מה נאמר לך לגבי התנוחה שבה היא נמצאה ביחס למה שראית

ת.המנוחה הייתה מונחת על הצד הימני כשהיא נשענת על הקיר כשרגליה שמוטות, המצב שאני ראיתי את המנוחה היה המצב שמצאו אותה, לא הזיזו לפי מה שנאמר לי

ש.אתה דיברת על נושא של סגירת זירה, תעשה הבחנה בין שתי זירות, הזירה המיידית כלומר השירותים וזירה יותר רחבה של בית הספר או חלקים ממנו, מתי הזירה נסגרה ובהוראת מי

ת.הקומפלס של השירותים נסגר עד ליום הגשת כתב האישום ובהנחיית שלי, אף אחד וגם בית הספר לא יכול היה להשתמש בשירותים. כל שירותי הבנות היו סגורים עד להגשת כתב האישום

ש.מאיזה שלב

ת.התחילו לסגור כבר בטלפון כשהייתי בדרך לשם אבל כאשר הגעתי וידאתי ביצוע. כל האגף השמאלי של בית הספר נסגר יום למחרת הרצח, בית הספר יום למחרת הרצח פעל אבל האגף השמאלי של בית הספר נסגר והיה שם קצין מטעמנו שהוא זה שהחליט לא לאפשר לאף אחד להיכנס, אמרתי לו לא לאפשר לאף אחד להיכנס וביקשתי גם מהמורים יום למחרת הרצח שיעמדו עם השוטרים כדי למנוע מתלמידים וסקרנים להיכנס

ש.מתי נפתח האגף הזה

ת.האגף הזה נפתח, זה היה יום ראשון לאחר מכן

ש.באיזה יום בשבוע אירע הרצח

ת.ביום רביעי

ש.אתה הגעת לזירה, מי עוד מגיע לזירה באותו ערב ומה הפעולות שנעשות

ת.קודם כל מגיעה מעבדה ניידת לזיהוי פלילי, הגיעו טכנאי זיהוי, קצין הזיהוי

ש.מבחינת צוותים של מד"א, צוותים רפואים מתי הם הגיעו

ת.הצוותים הרפואיים הגיעו לפני שאני הגעתי, חלקם עדין היה שם כשאני הגעתי

ש.המעבדה הניידת הגיעה

ת.כן, המעבדה הניידת  ויחד עם טכנאי הזיהוי התחילו לדגום דם, ט.א, לקחת מדרסים, תפסו שערות, צילמו את הזירה

ש.אני מציגה לך תמונות שצולמו בליל הרצח על ידי מעבדה ניידת על מנת לשאול אותך אם מה שאתה רואה בתמונות תואם את מה שראית כשהגעת לזירה - אני מציגה לך לוח תצלומים שצולם ע"י רפ"ק ינאי עוזיאל, יש כאן מספר תמונות, של בית הספר והתמונות של הזירה עצמה מתחילה מתמונה מס' 9, תעיין בתמונות ותאמר לנו האם אתה רואה התאמה בין מה שאתה רואה כאן לבין מה שהיה כשהגעת לזירה – לוח הצילומים מוגש ומסומן ת/1 כפוף לעדות הצלם וכמוסכם

ת.בתמונה מס' 9 רואים את הקומפלס של השירותים, רואים את התא מס' 2  פרוץ. בתצלום מס' 10 – את סימני הדם,  בתצלום מס' 11- אנו רואים את האופן בו הייתה מונחת גופתה של המנוחה ממש כפי שנמצאה בתא השירותים. גם בתצלום מס' 12.

ש.לענין המצב של התא והמצב של המנוחה, האם זה תואם את מה שראית

ת.זה תואם את התנוחות שאני ראיתי

ש.אני עוברת איתך לצילומים מתמונה מס' 14 עד 40 זה תמונות תקריב של התמונה לאחר שהוציאו אותה מן התא. תעבור לצילום מס' 42 – מה אתה רואה שם ובאיזה מידה זה מתאים למה שראית בזירה

ת.כן. זו הדלת של התא השני, הדלת נפרצה על ידי המחלצים ורואים את סימני הפריצה.

ש.מה אנו רואים בתמונות הבאות החל מתמונה 43 והלאה

ת.בתמונה 43 אנו רואים את הדגימות וכל מה שנעשה שם, את ההתזות של הדם, את מצב הדלתות עם הדם עליהם ועד סוף לוח התצלומים רואים את סימני הדם. בתצלום מס' 50 רואים התזות של דם על הקיר הימני, התזות של דם אשר לפי המעבדה הניידת זה המיקום בו בוצע הרצח.

 

עו"ד שפיגל: אני מתנגד. נבצר מבינתי איך העד הזה שאינו מומחה להתזות.

 

עו"ד ענבר: הדברים נאמרו ביוזמת העד.

 

החלטה

 

אכן, האמור הנו נושא למומחיות.

 

עם זאת, נכון הדבר כי הדברים נאמרו ביוזמת העד.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.מתי בעצם הוקם הצח"מ ונפתחה החקירה באופן פורמלי

ת.בגדול עוד באותו לילה, מיד עם ההגעה שלנו, הגעת פיקוד המרחב והמחוז נפתח צח"מ, הצח"מ מנה 46 קצינים ושוטרים ממספר יחידות כאשר הוא מתבסס בעיקר על מחלק תשאול ימ"ר גליל ועל יחידות של נוער חשיפה גם של מרחב גליל וגם של מרחב עמקים וחוף

 

עו"ד ענבר: אני מציגה את כתב מינוי הצח"מ.

 

כתב מינוי הצח"מ מוגש ומסומן ת/2.

 

ש.חוץ מאשר חוקרים, איזה עוד מקצועות משטרתיים היו

ת.טכנאי זיהוי, בלשים וזהו.

ש.תאמר לנו מה פעולות החקירה שבוצעו במהלך אותו לילה ומה הכיוונים המיידים שהתחלתם לבדוק, מה חשוב לבדוק במצב כזה כשמתחילה חקירה

ת.חשוב לציין, זה רצח בטיפול בתיק שאנו לא מורגלים אליו. ילדה שנרצחת בבית הספר זה לא דבר שקורה כל יום במדינת ישראל. הדבר הראשון שהיה חשוב זה להבין מי הייתה הילדה ומה הדופק בבית הספר ולהבין את הלך הרוחות בבית הספר

ש.מה עשיתם באותו לילה

ת.בהתחלה התחלנו עם תחקור ראשוני, תחקור המחלצים, הפרמדקים, שיחות עם המחנכת, עם מורים כדי להבין מי זו תאיר ולמצוא להבין מה הייתה התנהגותה באותו יום, האם היה משהו חשוד כל מיני שיחות עם עובדים בבית הספר, סריקות נרחבות באיזור בית הספר

ש.מה חיפשתם

ת.את כלי הרצח, בגדים מוכתמים בדם, ראיות

ש.מה לגבי מי שמצא את הגופה, איתור חשודים

ת.כמובן שגבינו עדויות ממי שמצא את הגופה, כבר בלילה הראשון עלו כל מיני שמות של חשודים ממורים וכל מיני אנשים שהיו שם, דיברו איתנו על נער מסויים.

 

עו"ד ענבר: יש בתיק מספר חשודים שהם קטינים ואני מבקשת שלא ייאמרו השמות.

 

 

 

 

החלטה

 

עו"ד ענבר תגיש את שמות הקטינים בראשי תיבות על דף נייר במעטפה נפרדת שתומצא לתיק המוצגים.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.כשאתה אומר של שם קטין, תאמר ראשי תיבות על הדף ואת השם המלא

ת.ראשי תיבות של א.ר. הנער הזה נראה מתנהג בצורה חשודה באותו לילה ומורה מסויימת שפנתה אלינו אמרה שהוא מתנהג בצורה חשודה, אנחנו כמובן באותו לילה איתרנו אותו, זה לא היה פשוט, נאלצנו לעשות מסע דילוגים, הגענו אליו הביתה, בהסכמת אביו נעשה חיפוש, הוא מסר אליבי, נלקחו ט.א ונתפסו בגדיו כמו כן נבדק אליבי. נבדק גם אדם בשם רפאל כהן שאינו קטין. רפאל כהן הוא אדם תמהוני, הוא היה בתחנה עוד לפני שהגענו, מה שקרה איתו זה שהוא הגיע לתחנת קצרין בסביבות השעה 16:00 אחר הצהריים כאשר הוא מלא סימני דם וחבלות ביום הרצח והוא טען שהוא נשדד, הוא היה המום ולא ידע להסביר, בגדיו היו טבולים בדם, לא ידע להסביר איפה הוא נשדד ומתי ומאיפה החבלות, היה די מבולבל בתשאול הראשוני שלו, הוא הגיע להתלונן ואז כאשר שמעו בתחנת קצרין על הרצח, הלכו אליו הביתה, החזירו אותו לתחנה ותשאלו אותו, חקרנו אותו באותו לילה, הוריתי על מעצרו

ש.למה

ת.כי היינו חייבים לבדוק את הגרסא שלו, לבדוק אותו, לקחנו אותו לבדיקת חיים

ש.מה זה בדיקת חיים

ת.במכון לרפואה משפטית ממש בודקים את הגוף של החשוד, בבדיקה עלה שהחבלות הן ישנות והן לא טריות, הן לא מאותו יום וכי הדם שהיה על בגדיו זה הדם שלו

ש.עשיתם עוד איזה שהן פעולות לבדוק את האליבי

ת.כן. גם משכיר הבית שבו התגורר רפאל כהן אמר שהוא ראה אותו עם חבלות יום קודם לכן, ובהמשך הגיע אדם שראה אותו נשדד עם התיק שלו בת"א, הוא ראה אותו חוטף את המכה וכשהוא נפגע בת"א וכאשר הבנו שאין קשר בין האיש לבין הרצח, וצריך לזכור שאדם כזה שהוא תמהוני ומבוגר, אם הוא היה נכנס לבית הספר מיידית היו עולים עליו, בית הספר התגלה בסופו של דבר כמקום רגיש לאנשים זרים. הוא שוחרר כעבור מספר ימים.

ש.בבוקר למחרת מתחילים לחקור בצורה מסודרת, כמה זמן עבדתם ברצף סביב השעון מרגע הרצח

ת.מהרקע שהגענו ועד למחרת בסביבות 24:00 בלילה ירדנו למנוחה של כמה שעות, אבל מרגע שהגענו ועד למחרת ב – 24:00 בלילה, כשהגענו הייתה התחלת עבודה מיידית, הוקם הצח"מ חילקנו את העבודה וכל אנשי הצח"מ היו מזועזעים מהרצח, כולם היו חדורי מוטיבציה, הדברים נעו ולא היה צריך לדבר הרבה, אנשים עבדו סביב השעון עם המון רצון לגלות את הרוצח

ש.איך אתה מחלק את האנשים, איזה משימות

ת.אני מחליט על חלוקה של צוותים. כבר בלילה הראשון אני מתחיל להרגיש שיש שמועות שרצות בבית הספר, יש שמועה על כת שטן, יש שמועה על משתמשי סמים בבית הספר ויתכן שזה מה שראתה המנוחה ורצו למנוע ממנה לדבר, יש קבוצה גדולה של עובדי קבלן למיניהם ואז אני שם צוות של עובדים שיחקרו אותם, צוות שיחקור את כל התלמידים בקומה באותו קומפלקס

ש.המנוחה למדה במבנה בו היא נרצחה

ת.לא. המנוחה למדה במבנה אחר והיא הייתה שם באופן אקראי

ש.איזה עוד קבוצות היו

ת.תלמידי כיתות ט' למדו באותו יום במתחם הזה. בד"כ למדו שם תלמידי כיתות י', אבל תלמידי כיתה י' היו בטיול באותו יום ומונה צוות כדי לחקור את כל אלה שלא יצאו לטיול. תלמידי כיתה ט' למדו אותו יום במתחם של כיתות י' שיצא לטיול כי מדובר בלימוד בהקבצות.

ש.את מי עוד חקרתם

ת.חקרנו עובדי בית הספר, תלמידי כיתה י' שלא יצאו לטיול, חברים, רצינו לדעת מי המנוחה וצוות שחקר את תלמידי בית הספר ברנקו וייס

ש.מה זה בית ספר ברנקו וייס

ת.זה בית ספר חיצוני אקסטרני, תלמידים שנפלטו מהמסגרת הרגילה או מרצונם והבנו שחלקם לפחות מבלים די הרבה בבית הספר נופי גולן. בית הספר החיצוני ברנקו וייס נמצא בישוב בני יהודה, יש בו כמובן תלמידים מקצרין

ש.איזה עוד אנשים שנמצאים בבית הספר

ת.מורים למשל. הצוות שהיה אמור לחקור את המורים והעובדים. זהו בגדול היו הצוותים המיידים, היו 6 צוותים, 6-7 צוותים. כשאני אומר עובדים, אני מתכוון לעובדי נקיון בעיקר. עובדי הקבלן נכללו בהכללה של העובדים שציינתי

ש.למה בעצם חוקרים כל קבוצה כזו, מה רוצים להפיק, למה היה חשוב לכם לחקור את המורים?

ת.לגבי המורים היה חשוב לנו לדעת אם הם זיהו משהו חשוד, רצינו לחוש את הדופק של בית הספר

ש.למה חשוב לחקור את כל העובדים

ת.העובדים נמצאים כל הזמן, גם אחרי שעות העבודה, גם כשהתלמידים בכיתות בשעות הלימודים ויתכן מאוד שהם ראו או שמעו משהו וכמובן גם כחשודים פוטנציאלים

ש.למה עובדי נקיון

ת.עובדי נקיון הם כל הזמן מסתובבים ומנקים את השירותים, והיה חשוב לנו גם לסדר הזמנים

ש.תלמידים, למה היה חשוב לחקור את התלמידים שהיו בבנין

ת.תלמידים שלמדו בבנין יכלו להיות גם חשודים פוטנציאלים וגם עדים פוטנציאלים

ש.לענין חקירה פורנזית, מה עשיתם מעבר למה שנעשה בלילה

ת.נעשו סריקות בפחים של בית הספר, על גג בית הספר, כל בית הספר נסרק גם בין השיחים וע"י  צוותי בילוש, הסריקות התבצעו בבית הספר וברחובות הסמוכים לבית הספר על מנת לנסות לאתר עדים, ההערכה שלנו הייתה שאם יצא מישהו בשעה מסויימת כשהוא מגואל בדם אז אולי אחד השכנים ראה, ממש סרקנו בית בית ברחובות הסמוכים על ידי השוטרים, כל מיני חולצות שנראו לנו עם כתמים, כתמי דם, כל מיני סכינים שנתפסו במקום, בשבילים מסביב, החיפושים, הפורנזים נערכו למעשה בכל רחבי קצרין ולכן נתפסו כל מיני חולצות בכל מיני מקומות אחרים שלכאורה לא היו קשורים, אפילו נתפס איזה מוצג שהיה קרוב למד"א ואמרתי תקחו, נשלח, נבדוק, נשלול

ש.בכמה סדר גודל של דגימות מדובר

ת.מאות. הגב' מאיה מהמכון אמרה שמעולם לא ראתה תיק עם כל כך הרבה דגימות

ש.והיא בדקה את כל הדגימות האלה

ת.למיטב ידיעתי היא בדקה וכן הצוות שלה וגם מעבדות אחרות

ש.אתה מבחינת ההנחיה שלך, מה המדיניות שלך

ת.אני ביקשתי לבדוק הכל, העברנו למעבדות, כי היה לי חשוב לנסות להגיע לאיזה שהיא ראיה פורנזית כל שהיא בתיק זה

ש.דיברנו על הקבוצות, על מה רציתם ללמוד על בית הספר בכלל

ת.על הלך הרוחות בבית הספר, כיצד מתנהל בית הספר בשגרה, האם זרים יכולים להיכנס, מי הזרים שיכולים להיכנס, שימוש בסמים בבית הספר

ש.איפה ישב הצח"מ ואיפה ישבו כל הקבוצות האלה

ת.בסיס הצח"מ בתחנת קצרין קיבלנו קומה שלמה עם כל הנדרש מהתחנה בקצרין והתחנה ממוקמת במרחק של 20-30 מטר מבית הספר

ש.דיברת על חדרים בבית הספר

ת.בבית הספר ישבו הצוותים שהיו אמורים לחקור בבית הספר וקיבלנו שם שני משרדים בשיתוף פעולה מלא עם בית הספר

ש.דיברת על יעדים וקבוצות, איזה פעולות חקירה ושיטות חקירה ננקטו כדי להשיג את היעדים האלה, איך חקרתם

ת.זה התחיל בתשאול ראשוני של תלמידים, של אנשים שהיו בסביבה שיכלו להיות עדים פוטנציאלים

ש.מה זה תשאול

ת.תשאול זה כשחוקר נוער יושב מול נער או מול עובד והתחיל לשאול אותו שאלות לגבי מה שהוא ראה, או עשה או שמע ואם יש משהו משמעותי נגבית הודעה

ש.ואם לא, הוא מתעד זאת באיזה שהוא אופן

ת.אם לא, הוא מתעד בזכ"ד את התשאול ועובר לתשאול הבא

ש.כמה בגדול היו תשאולים והודעות

ת.מאות תשאולים ומאות הודעות, אני לא זוכר את המספר

ש.עלה שם כלשהו במהלך התשאול של חשוד פוטנציאלי, עד פוטנציאלי ראה או שמע מישהו , מה עושים

ת.עלו כל פעם שמועות, כל פעם בסיטואציה אחרת, הייתה חרושת שמועה שלא נגמרה, הייתה שמועה שלפני שנה היה איזה נער שהתנהג בצורה אלימה וצריך לבדוק אתו, מישהו שמסרה שבגן ילדים מישהו היה אלים ושנבדוק אותו. מה שעשינו עם כל חשוד וחשוד, כל אחד נחקר באזהרה ונלקחו ט.א וד.נ.א. לגבי חלק מהנחקרים נעשו גם בדיקות פוליגרף. אני הבנתי שאני חייב למיין כי היו לי כמויות אדירות של חשודים פוטנציאלים, כי הבנתי מהר מאוד שתהיה כאן חרושת שמועות והבנתי שאני צריך למיין

ש.מה עוד עשיתם, בענין המורים

ת.בענין המורים ריכזנו אותם, קודם כל במוצאי שבת ריכזנו את כל המורים,פניתי אליהם ואמרתי להם שהם לא צריכים לחשוש, שיפנו על כל פיסת מידע, ואם יש להם נערים חשודים, כעובדה לא הצטרכנו לעצור אף נער, חקרנו הרבה נערים תחת אזהרה אך לא עצרנו אף נער, הם פנו ושיתפו פעולה וכל פיסת מידע שהייתה להם הם מסרו אותה לצח"מ. מעבר לזה, התקנו איזה שהיא תיבה למסירת אינפורמציה, התיבה הזו הותקנה באחת מפינות בית הספר על מנת לאפשר לתלמידים לשים מידע, שמנו שם מצלמה שבאם נקבל איזו אינפורמציה שנוכל לדעת ממי התקבלה. לא התקבלה אינפורמציה מתיבה זו

ש.מחקרי תקשורת

ת.אנחנו כמובן, אחד מהדברים המרכזיים שלנו היה לנסות להבין מי זו תאיר וכדי לראות מי זו, תחקרנו את כל החברות של תאיר, תשאלנו אותן ועשינו מחקר תקשורת לפאלפון שלה ולמחשב שלה שנתפס על ידינו, הוצאנו פלטי אי-סי- קיו והתחלנו מתוך מחקרי התקשורת ומתוך האי-סי –קיו ומתוך מה שהבנו מהחברות שלה לנסות לראות מי זו תאיר, כדי לנסות לאתר אדם שהיה לו מניע לפגוע בתאיר

ש.באופן כללי, פלטי תקשורת, כמה זמן אחורה הלכתם

ת.חודש וחצי אחורה

ש.ולענין המחשב

ת.גם משהו כזה, אני לא זוכר, אבל הפקנו אלפי פריטים

ש.מי עבד על הנושא הזה

ת.היה לנו צוות שישב בימ"ר גליל במטה בעכו יחד עם אנשי מחשבים, הם הפיקו את הפלטים ומהם קיבלנו לצח"מ שמות של כל מיני אנשים שהיו איתה בתקשורת בתקופה האחרונה כדי לנסות לעלות על רוצח פוטנציאלי

ש.מה עשיתם עם השמות האלה

ת.קודם כל הוברר לנו שכל השמות שהיו באי-סי – קיו הבאנו אותם וחקרנו אותם, היה ס=מ-ס שהגיע באותו יום, אותו נער ששלח לה נחקר

ש.עלה משהו חשוד מאותו ס-מ-ס

ת.לא עלה משהו חשוד, כל מי שהיה באי-סי-קיו של תאיר נחקר

ש.מהאנשים שנחקרו כחשודים אפשריים, מה עוד תפסתם חוץ מדנא

ת.דנא, ט.א

ש. מה תפסתם מהם

ת.בגדים, נעליים

ש.למה תפסתם בגדים ונעליים

ת.בגדים כדי לראות אם יש סימני דם עליהם ונעליים כי היו שם בזירה עקבות נעליים שניסינו לעלות עליהם

ש.אני מגיעה איתך למה שהצלחתם ללמוד על תאיר וסדר יומה והתנועות שלה ביום הרצח. אני מבקשת זאת כדי להבין איך התפתחה החקירה ולא כדי לבסס עדויות שמיעה, מה למדתם על תאיר

ת.תאיר הייתה ילדה פופולרית מאוד, נמרצת,תלמידה טובה, אהובה מאוד על ידי התלמידים והמורים "פלפלית" זו הייתה ההגדרה שהרבה מורים השתמשו בה, אהבה את החיים, זה מה שהצלחנו ללמוד עליה, ילדה טובה, בלי בעיות מיוחדות, ילדה טובה ממש

ש.ביום הרצח היה משהו חריג בהתנהגותה

ת.ביום הרצח לא היה משהו חריג בהתנהגות שלה. היא למדה עד השיעור החמישי של התיאטרון, השתתפה בשיעור, לאחר מכן יצאה להפסקה, שמעה מוזיקה עם חברות

ש.מתי היא יצאה מהכיתה, איפה היא ישבה ואיפה זה המקום הזה , מתי נראתה ועל ידי מי

ת.שיעור תיאטרון האחרון שהיא השתתפה בו, היא הייתה אמורה להשתתף בשני שיעורים, השתתפה למעשה רק בשיעור אחד אשר הסתיים בשעה 12:50 ואז יש הפסקה שאמור להמשך עד 13:05. תאיר במהלך ההפסקה ואחריה נמצאת בפרגולה, הפרגולה נמצאת בתחום חצר בית הספר.היא הייתה עם מספר חברים על פי מה שאנו יודעים עד השעה 13:30 לערך, 13:35, עד 13:40

ש.איפה נמצאת הפרגולה ביחס למבנה בו היא נרצחה

ת.הפרגולה נמצאת ממש צמוד למבנה בו היא נרצחה כאשר יש איזה שהוא מעבר שמוביל מהפרגולה לכיוון רחבה נוספת שהיא בתוך בית הספר, שם נמצאת הברזיה והשירותים נמצאים חצי קומה מעל

ש.אנחנו בפרגולה, כמה אנשים ראו אותה

ת.ישבו שם משהו כמו 9 חברה כולל חברה טובה שלה, שי יפרח

ש.מה תאיר עושה

ת.תאיר מניחה את ראשה על רגליה של שי יפרח, שומעת מוזיקה, מתנהגת בצורה רגילה על פי עדויות חבריה

ש.למה היא לא נכנסה לשיעור התיאטרון השני

ת.שיעור תיאטרון, הם כנראה לא יחסו לו חשיבות והיו ביחד עם עוד מספר נערים, חלקם מברנקו וייס וחלקם מנופי גולן

ש.ואז מה קורה

ת.לפי העדות של שי יפרח, היא אומרת משהו כמו חצי שעה אחרי ההפסקה, אנו מעריכים שזה לקראת השעה 13:30 בערך, תאיר אומרת שהיא הולכת לשתות מים בברזיה, הפרגולה הזו צמודה למעבר, תאיר נכנסת למעבר לשתות מים, שם קודם כל לפי העדויות של אלה שישבו איתה, לא ראו אף אחד שנכנס אחריה, הם יכולים לראות במעבר אם מישהו היה הולך אחריה לכיוון המעבר, אבל בשלב המסוים, ברגע שהיא הולכת לברזיה אין אפשרות לראות אותה מהפרגולה

ש.מישהו רואה אותה כשהיא נכנסת פנימה כבר לתוך המתחם בית הספר בו נמצאים השירותים, איפה הברזיה

 

עו"ד ענבר: אני מפנה ל – ת/1 לתמונות 4-6.

העד ממשיך:

ת.הברזיה בתמונות מס' 5-6 אפשר לראות את הברזיה

ש.הרחבה של הברזיה נראית מהפרגולה

ת.לא

ש.שירותי הבנות שהם בקומה מעל, רואים אותם בתמונה מס' 4

ת.כן

ש.אפשר למקם את המקום לפי האבנים המשתלבות

ת.נכון

ש.תעיין בתמונות ותגיד לנו איפה רואים אותה בחיים בפעם האחרונה

ת.מי שראה אותה בפעם האחרונה זה שני נערים, עגור אלון ודני זולין, הם רואים אותה ברחבה, הם נמצאים ממש בתחילת המעבר שלא ניתן לראות אותה מהפרגולה, בקצה הרחבה שבה נמצאת הברזיה, בקצה שרואים בתמונה 6, הם רואים אותה הולכת לכיוון הברזיה ואז הם מדברים איתה, אחד הנערים מסר לנו שהיא עלתה בגרם המדרגות העוקף ונער שני מסר שהיא עלתה בגרם המדרגות הרגיל מאחורי הצמחיה שמוביל לשירותים, שניהם מובילים לשירותים, אחד הוא כזה עוקף והשני בצורה ישירה

ש.הם ראו האם יש אחריה אדם שהולך אחריה מכיוון הכניסה

ת.לא הם ולא אלה שישבו בפרגולה ראו מישהו שהולך אחריה

ש.מבחינת שדה הראיה שיש, אם בדקת,  מה שדה הראיה מהמקום בו עמדו שני הנערים דני ועגור לכיוון המדרגות

ת.הם לא יכלו לראות את המדרגות, יש פה את הצמחיה שרואים אותה בתמונה מס' 6, את גרם המדרגות לא ניתן לראות

ש.אם יש מישהו שבא מתוך בית הספר מהקומה התחתונה, מהקומה העליונה, מקומת הביניים, מכיוון החדרים הפנימיים שמובילים למדרגות

ת.להערכתי לא, גם אם מישהו הסתתר בצמחיה, הם לא יכלו לראות

ש.מה זאת אומרת להערכתך

ת.אני עשיתי בדיקה, בבדיקה שעשיתי בדקתי את המיקום שבו עמדו הנערים ולא ניתן לראות

ש.אחרי הפעם שבה דני זולין ועגור רואים אותה הולכת לכיוון המדרגות, מישהו עוד רואה אותה בחיים פרט לרוצח כמובן

ת.לפי מה שאנו יודעים, לא

ש.מה קרה עם החפצים שלה, התיק שלה

ת.החפצים שלה נשארו בכיתה ולאחר מכן הועברו להוריה של המנוחה, לאחר שהתגלה הרצח, עד אז החפצים נשארו בכיתה והיא לא באה לאסוף אותם

ש.מה עושים החברים שממתינים לה, יש פעילות בענין זה

ת.שי יפרח אומרת שהיא נכנסה לנסות לחפש אותה, היא עומדת שם ליד הברזיה ואז היא אומרת שהיא ראתה מישהו עולה במדרגות עם כובע, עם זקן בן כמה ימים ומחזיק משהו בידיו, חזות רוסית וזהו. היא אמרה שזה היה משהו כמו רבע שעה לאחר שתאיר הלכה לברזיה וכשהיא ראתה שתאיר לא מגיעה, היא פשוט הלכה משם

ש.כלומר יש לנו בערך העדרות בשעה 13:30 – 13:40 – בוא נגיע לעדויות שקיבלתם לגבי חדר השירותים, מה שמעתם מעדים שונים, מה הפקתם מהעדויות לגבי מצב השירותים לפני השעה הזו שהיא עזבה לאחר השעה שלא חזרה

ת.עד השעה 13:30 כל העדים אמרו שהכל כרגיל, דלת הכניסה הראשית שמובילה לתאים הייתה פתוחה ואין שום דיווח על משהו חריג.לאחר מכן יש מספר עדויות שמתחילות מסביבות השעה 13:45 – 14:00 כל מיני דיווחים של עדים שאומרים דברים שונים. יש לנו עדות שאומרת שבשעה 14:00 נכנסתי, אחת הנערות שאומרת שראתה כבר סימני דם בסביבות השעה 14:00, יש שתי נערות שנכנסו ומסרו גרסא שדלתות תאים 2,3 ו – 4 היו נעולות ואומרות שדפקו על התאים 2 ו - 3 ואחת מהן אומרת שהיא שמעה קול מתא מס' 3 קול של בת והאחרת אומרת ששמעה קול מתא מס' 2 שזה של בחור שהתחזה לבת

ש.שתי הבנות היו ביחד

ת.כן. היו לנו גם עדויות שמהשעה 15:00 הכל היה פתוח ורגיל

ש.המנוחה נמצאה בתא 2 כשהדלת נעולה

ת.נכון

ש.לענין שאר הדלתות בשירותים בשלב שכבר מצאו את גופה, מה היה עם תא מס' 4

ת.תא 4 היה סגור באופן קבוע ללא קשר לרצח

ש.ותאים 1 ו - 3

ת.התאים היו פתוחים. חשוב לציין לגבי הדלתות שכל העדים מסרו שעד השעה 13:30 דלת הכניסה הייתה פתוחה. מהשעה 14:00 יש לנו דיווח שהדלת של הכניסה הראשית הייתה סגורה

ש.על סמך הנתונים שתיארת, מה הייתה הנחת העבודה שלכם לגבי הרצח הזה ועל סמך מה

ת.הנחת העבודה שלנו הייתה שמדובר ברצח אקראי ולא מתוכנן

ש.למה

ת.תאיר לא למדה במתחם המדובר. אם זה היה רצח מתוכנן עליה סביר להניח שהיו עושים לה מארב בבנין שבו היא למדה באופן קבוע. ההחלטה שלה ללכת לברזיה הייתה ספונטנית. מעבר לזה, אף אחד לא ראה מישהו שעוקב אחריה, לא ראו מעקב של מישהו ומחקרי התקשורת שהפקנו, לא הייתה איזו שהיא שיחה חריגה שהזמינה אותה בשעות קונקרטיות למקום מסוים ולכן הנחת העבודה היא רצח אקראי

ש.אתה מתכוון ברצח אקראי ביחס לתאיר

ת.כמובן

ש.למרות הנחת העבודה הזו, האם בדקתם גם כיוונים ספציפים על תאיר, אם היה כיוון ספציפי

ת.כן, בדקנו כיוונים, היו בנות מסוימות סיפרו שתאיר סיפרה להן שקיבלה איומים מבחור בשם אבי מטבריה. היא סיפרה להם שהיא קיבלה ס-מ-סים שאיימו לפגוע בה כשבוע לפני הרצח

ש.היא ידעה ממי קיבלה ס-מ-ס

ת.לא. זה היה "אבי" ערטילאי שהיא לא הכירה, שהיא אמרה שהוא מתחיל איתה

ש.כמה זמן לפני הרצח  זה היה

ת.זה היה כחודש לפני הרצח.

ש.ואז מה קורה שבוע לפני הרצח

ת.היא מקבלת ס-מ-סים לא מזוהים, זאת אומרת ממספר חסום, שכתוב בהם שהוא יפגע בה ושהוא רוצה לפגוע בה

ש.אתם איתרתם את הפלטים האלה

ת.לא. לא ניתן לראות את ההודעה עצמה וגם לא גילינו קבלה של ס-מ-סים ממספר חסום.שוב, צריך לציין שאלו דברים שחברות שלה אמרו. אם הייתה מקבלת ס=מ-סים ממספר חסום, היינו רואים זאת.

ת.היו בכלל ס-מ-סיים ממספר חריג או שלא הכירה

ש.לא. כל הס-מ-סים זיהינו ובדקנו

ת.מישהי מהחברות העידה שהיא ראתה בעיניה את הס-מ-סים

ש.לא

ש.אתם איתרתם איזה שהוא אבי מטבריה

ת.כן. מה שקרה שאנחנו התחלנו לתשאל את הבנות ואחת הבנות אמרה שהיא קיבלה הודעה באי-סי-קיו מבחור בשם אבי שמתגורר בטבריה ומה שמשותף להן זה שגם לה וגם לתאיר הוא אמר שהוא בן 18 והוא מטבריה

ש.האם ההודעות לילדה השניה התייחסו לתאיר

ת.אני לא זוכר התייחסות כזו.

ש.הגעתם לאותו אבי

ת.הגענו לאותו אבי באמצעות האי-סי-קיו ששלח לאותה נערה, חברה של תאיר, מדובר באבי דיין, בן 20-21, 22, משהו כזה, מטבריה, נחקר תחת אזהרה, נבדק האליבי שלו, נלקחו ט.א וד.נ.א וגם מחקר תקשורת והוא לא היה בקצרין באותו יום

ש.איפה אבי היה ביום הרצח

ת.בטבריה

ש.בדקתם תקשורת בין אבי לבין תאיר

ת.בתקופה שבה בדקנו את התקשורת, לא הייתה תקשורת בין אבי זה מטבריה לבין תאיר

ש.בוא נגיע לחשוד נוסף שנעצר בימים הראשונים של החקירה, ישראל נפתלי שמו, נעצר ושוחרר, למה עלה החשוד הזה ומה קרה

ת.ישראל נפתלי, גנן בית הספר, אדם נחמד מאוד, פסיכולוגית בית הספר רות נשרי הגיעה ומסרה עדות שהיא ראתה את הגנן ביום הרצח, ראתה את הגנן בחדר המורים מכין קפה כשהוא נראה נסער

ש.מתי בדיוק

ת.בסביבות השעה.  14:15. אנחנו כמובן, פסיכולוגית בית הספר היא אדם רציני ויש לה את הכלים להרגיש סערות של אדם, ניגשנו לאותו ישראל נפתלי שמתגורר בגבעת אבני, עושים חיפוש בביתו ומזמנים אותו לחקירה, הוא מוסר לנו אליבי והוא אומר שלא היה ביום הרצח בבית הספר בנופי גולן, טען שהיה בעפולה, נצרת, בעבודה

ש.איפה עוד חוץ מבעבודה

ת.אצל רופא שיניים, מוסר אליבי מוצק שכולל מספר אנשים. אנו הבאנו שוב את הפסיכולוגית, כי זה נראה לי תמוה שאדם שמוסר אליבי של כמה אנשים והוא בטוח בעצמו והיא אומרת שהיא ראתה אותו ומכירה אותו מעבודתה בבית הספר, אנו הבאנו אותה שוב והיא משוכנעת שהיא ראתה את הגנן ואומרת שראתה אותו בחדר המורים. היא אומרת שהייתה יחד עם עוד 3 מורות שהיו בתוך חדר המורים וזה מה שהיא זוכרת. אנחנו בדקנו אולי היא טועה, אולי היא ראתה אותו ביום אחר, מתברר שהיא לא יכלה לראות אותו ביום אחר כי היא לא עובדת ביום אחר.

ש.המורות האחרות אישרו זאת

ת.הן אישרו שנכנס מישהו, הן לא בטוחות שזה הגנן, בשעה שציינה הפסיכולוגית

ש.עצרתם אותו

ת.כן, עצרנו אותו והארכנו לו את המעצר אך לאחר יום וחצי כבר שחררנו אותו למרות שהמעצר הוארך ל – 5 ימים כי אימתנו את האליבי שלו הן על ידי עדים והן על ידי מחקר תקשורת

ש.ואין לכם ספק שזה אליבי נכון

ת.קיבלנו מחקר תקשורת מדויק לגבי המסלול שלו, רופא שינים, עפולה, נצרת וגם עדויות של אנשים, מסמכים מרופא שיניים, קבלות, האליבי שלו מוצק

ש.ואז הוא משתחרר

ת.כמובן.

ש.אתה מילאת דו"ח קצין ממונה ואסמכתא לשחרור

ת.כן,אני חתום עליהם, הכנתי אותם, מוגשים ומסומנים במקובץ ת/3.

ש.אתה אומר לנו בענין של ישראל נפתלי שיש לנו עדות של פסיכולוגית, על גנן שנכנס לחדר מורים בשעה 14:15 והפרכה של העובדה שהגנן היה בכלל בבית הספר ביום הרצח ואתה אומר לנו שגם לא יכול להיות שהיא ראתה אותו ביום אחר, יש לך הסבר אחר

ת.היא מופיעה בימים קבועים. היא לא טעתה בשבוע. אני חקרתי אותה והיא אמרה שבאותו יום היא לא הרגישה בנוח, היא הייתה באיזו הצגה וכל הזמן חשבה על הגנן הזה

ש.דיברת עם המורות האחרות

ת.לנו אין ספק שהיה מישהו נסער בחדר המורים, אבל זה לא היה הגנן

ש.במהלך החקירה נודע לך באיזה שהוא אופן על אדם אחר שטוען שהוא היה בחדר המורים באותו שלב

ת.כן. הנאשם רומן זדרוב מסר בכמה הודעות גם לפני ההודיה וגם לאחריה כי בשעות שפסיכולוגית בית הספר מתארת את הגנן, הוא בדיוק היה שם והכין קפה

ש.אני מציגה לך תמונה, מי זה

ת.זה ישראל נפתלי – התמונה מוגשת ומסומנת ת/4

הפעם הראשונה שאני ראיתי את רומן זדורוב זה היה יום לאחר הרצח, הוא היה עם זקן בן מספר ימים וכאשר הגיע לחקירה הוא כבר היה מגולח.

ש.אתם שחררתם את ישראל נפתלי ואנחנו עכשיו מגיעים לשלב הראשוני, אנו נפגשים לראשונה עם רומן זדורוב, תתאר לנו מתי, איך עלה לראשונה שמו של זדורוב בהקשר לתיק זה

ת.רומן זדורוב נחקר על ידי הצוות שחקר את העובדים, רומן זדורוב עבד אצל קבלן בשם אלי דעי

ש.הוא עבד במה

ת.בריצוף בבית הספר, במקלט בית הספר שנמצא קומה וחצי מתחת לזירת הרצח

ש.כמה זמן הוא עבד בבית הספר

ת.עבד כחודש בערך לפני הרצח, כאשר יום הרצח אמור היה להיות היום האחרון שלו לעבודה בבית הספר וגם היה

ש.איך הגעתם אליו בכלל, בתור מה

ת.בתור אחד העובדים. הצוות שחקר את העובדים, זימן את כל העובדים אליו והתחיל לתשאל אותם ולחקור אותם. וביום ראשון דיווח לי ראש צוות בצח"מ הממונה על חקירת העובדים בשם סשה, מוסר לי שנחקרו כל העובדים, זה היה יום ראשון בשבוע, כמובן שחקרנו ועבדנו כל סוף השבוע והוא מסר לי שכל העובדים נחקרו ואין ממצא מיוחד

ש.כשאתה בעצם אומר שכל העובדים נחקרו, זה כולל את הנאשם

ת.כן

ש.אתה סיפרת שראית את הנאשם יום קודם לכן באיזה מסגרת

ת.כן. ראיתי אותו, יום למחרת הרצח, ביום חמישי, בבית הספר, יחד עם אשתו, היא תרגמה, הוא פנה ושאלתי מי הוא וביקשתי מאחד השוטרים לקחת את פרטיו כדי לדבר איתו בהמשך. אני זוכר אז שהוא היה עם זקן בן ימים

ש.ואז ביום ראשון הוא מופיע ונחקר כעד

ת.כן. אנו יודעים שהוא עבד בבית הספר מזה כחודש, אזרח אוקראיני, אם הוא שמע צעקות, הוא טען שלא שמע צעקות

ש.הוא אישר שעבד ביום הרצח בבית הספר

ת.כן. הוא אישר שעבד ביום הרצח בבית הספר במקלט

ש.אני מציגה בפניך תמונות, איפה נמצא המקלט

ת.אני מפנה לתמונות מס' 5-6,  זה אותו גרם מדרגות שמוביל לשירותים וההמשך שלו יורד למטה למקלט, גרם המדרגות זה המשך של אותו מדרגות שמוביל לשירותים וגם למקלט, אני מסמן חץ – התמונה עם הסימון מוגשת ומסומנת ת/5

ש.הוא נחקר ומסר גרסה

ת.כן

ש.לקחתם ממנו דגימות

ת.לקחנו מכל העובדים דגימות של ד.נ.א וט.א. והוא שוחרר כמו כל העובדים. באותו ערב בישיבת הצח"מ מדווח סשה שהם סיימו לתחקר את כל העובדים ואני אומר באותה ישיבה שזה נעשה מהר מידי לטעמי ואני חושש שפספסנו ואני מורה להביא את העובדים לתשאול וחקירה נוספת ביום למחרת

ש.למה אתה חושב שהעובדים נחקרו מהר מדי

ת.כי העובדים אמורים להיות עדים פוטנצאילים, פרשנו רשת צפופה שהייתה אמורה להניב איזו שהיא תוצאה וכשזה לא קרה אמרתי שאולי פספסנו משהו ולכן הנחתי על תשאול נוסף של העובדים. כשבגדול ההנחיה היא שהם יעברו דרכי. ואז מגיעים כמה עובדים ואני מתחיל לתשאל אותם אחד אחד, אלה שלא בדיוק מבינים את השפה, נמצא איתי איזה שהוא מתורגמן אבל עם מרביתם יכולתי לתקשר.

ש.עם הנאשם תקשרת

ת.עם הנאשם יכולתי לתקשר וכשהוא לא הבין נעזרתי במתורגמן, נעזרתי גם בתנועות ידיים. כשהנאשם הגיע אלי אחרי מספר חשודים שכבר עברו דרכי, כשראיתי אותו, ראיתי שהוא כבר מגולח, שאלתי אותו והוא אמר שהוא מוריד וכו', ואז שאלתי אותו איפה הוא עובד ומה הוא עושה ואז הוא סיפר שהוא עובד בבית הספר בריצוף, זכרתי אותו מהפעם הראשונה שראיתי אותו, שאלתי אותו איפה הבגדים שעבד איתם כדי לקחת מהם דגימות, ואז הוא אמר לי, אני הבנתי ממנו שזה נמצא בבית הספר, יכול להיות שהייתה בעיית תקשורת ואז אמרתי לו בוא נלך להביא את הבגדים, ירדנו למטה מהתחנה מקומת הצח"מ לכיוון בית הספר וממש כשהוא ראה שאני החלטי והולך איתו לכיוון בית הספר, הוא אומר: "אה, סליחה, אני זרקתי את המכנסיים". כמובן שזה היה לי תמוה כי הוא היה צריך להגיד את זה כששאלתי אותו בהתחלה איפה הבגדים. זה נראה לי מאוד תמוה, עליתי איתו חזרה, הבאתי דובר השפה וביקשתי לחקור אותו תחת אזהרה ולנסות להבין איפה נמצאים כל הבגדים וכל הדברים והוא באמת מסר שהבגדים שלו נמצאים אצל בחור בשם ראובן ג'נאח ואנחנו התחלנו לחקור אותו, עשינו חיפוש אצל אותו ראובן ג'נאח

ש.מי זה ראובן ג'נאח

ת.ראובן ג'נאח זה בחור שרומן זדורוב היה אמור לעבוד אצלו מיד לאחר סיום העבודה שלו בבית הספר, זה יכול להיות ביום חמישי או ביום ראשון

ש.מה זאת אומרת שהבגדים צריכים להיות אצל ראובן ג'נאח ואיזה בגדים

ת.הנאשם כל הזמן אמר בעדויות שלו שהוא כל הזמן היה מוריד את בגדי העבודה, היה מחליף בגדים במקום שבו הוא היה עובד והבגדים היו נשארים שם עד סיום העבודה והוא היה מחזיק אותם בתוך תיק במקום העבודה שלו

ש.מה עוד החזיק

ת.נעליים, נעלי עבודה שהוא עבד איתם

ש.איזה נעלי עבודה

ת.נעלי עבודה חומות מסוג "סלמנדר"

ש.מה זה "סלמנדר"

ת.זו נעל שנחשבת יוקרתית בקרב יוצאי חבר העמים, נעל נוחה מאוד, לדבריהם, ורומן אמר שזו נעל שהוא לא היה מזיע בה

ש.אז יש לנו נעליים, בגדים, מה עוד מחזיקים בתיק

ת.כל מיני סכינים וכלי עבודה

ש.ובזמן שהוא בא לחקירה, הוא מסר לכם שהתיק נמצא אצל ראובן ג'נאח

ת.כן

ש.אמרת קודם שהוא אמר לך משהו לגבי המכנסיים שאולי לא הבנת

ת.בחקירה הוא אמר שהיו לו מכנסיים כחולות שהם חלק מחליפה שהביא איתו מאוקראינה והוא זרק את המכנס לפח

ש.מתי הוא אמר את זה

ת.בדרך לבית הספר הוא אמר שהוא זרק אותם

ש.ובחקירה

ת.בחקירה מיד לאחר מכן הוא אמר שהוא זרק אותם לפח

ש.מתי הוא אמר שהוא זרק אותם ביחס ליום הרצח

ת.למיטב זכרוני, הוא אמר שהוא זרק אותם יום או יומיים לאחר הרצח, פעם הוא אמר שביום שישי ופעם הוא אמר שביום שבת

ש.אבל בכל מקרה בין הרצח לבין הזמן שאתם חוקרים אותו

ת.נכון

ש.ביום הרצח מה הוא אמר לגביהם

ת.שהוא עבד איתם

ש.ומה עשה איתם בסוף היום

ת.בסוף היום שם אותם בתיק במקלט

ש.איפה הם נשארו בסוף יום העבודה

ת.במקלט בית הספר עם התיק

ש.מתי הוא לקח אותם

ת.ביום חמישי, יחד עם אשתו והשרת אפשר לו לקחת את התיק, למיטב זכרוני זה היה ביום חמישי

ש.אמרת שעשיתם סריקות וחיפושים, לא נתקלתם בתיק הזה

ת.לא נתקלנו בתיק הזה, המקלט הזה לא נסרק, בדיעבד כשיש צח"מ כזה גדול, זה אחד הדברים שהיינו צריכים לעשות, לאחר מכן, לאחר שעצרנו את רומן סרקנו את המקלט ואז לא מצאנו כלום

ש.המקלט הזה היה פתוח או סגור

ת.המקלט היה סגור

ש.את התיק ביום שני ב – 11/12 כשהוא אומר לכם שזה אצל ראובן אתם מוצאים

ת.כן. מצאנו את התיק בביתו של ראובן ג'נאח, הנאשם אומר, אלה הנעליים שעבדתי איתם ביום הרצח, בגדים, חולצות, את המכנסיים הוא אמר שהוא זרק.

ש.לענין כלי עבודה, הוא אמר שהיה עליו כלי עבודה ביום הרצח

ת.כן. הוא אמר שהיה עם סכין יפנית, הוא אמר את זה לפני ההודיה וגם לאחר מכן

ש.איפה הוא מחזיק את הסכין במשך היום

ת.בתוך פאוץ' על המותן

ש.ואת הפאוץ' והסכין מצאתם

ת.כן, מצאנו את הפאוץ' וכמה סכינים יפניות

ש.מצאתם עוד סכינים

ת.בבית שלו היה אוסף סכינים מרשים, על הקיר תלויות סכינים מיוחדות, לא נתפסו כי לא נראו קשורות לרצח

ש.אבל את הסכינים היפניות תפסתם

ת.כן

ש.מה עשיתם עם כל המוצגים שתפסתם

ת.נשלחו למעבדות, לבדיקה

ש.אתם חוקרים אותו, מגלים שזרק את המכנסיים, תופסים בגדים, מה עשיתם איתו בהמשך

ת.ביום הזה, אני עדין תחת הטראומה של ישראל נפתלי, ביקשתי ממנו סליחה, גרמנו לו עוול, גרמנו לו נזק והבנתי שכל אדם שאני הולך לעצור בתיק הזה, אני הולך להכתים אותו בצורה בלתי רגילה ואני בהתייעצות, אנחנו מתייעצים ואנו מחליטים לשחרר את הנאשם למעצר בית עם זימון מיידי למחרת בבוקר לחקירה נוספת ובדיקות נוספות. 

ש.למחרת הוא מתייצב לבדיקות מסוימות

ת.כן, לבדיקות ולחקירה

ש.הבדיקות האלה – מה התוצאה שאתם מקבלים לאחר הבדיקות

ת.בסיכומו של יום, אנחנו מחליטים לעצור את הנאשם ביום למחרת

ש.מה השיקולים למעצר

ת.היו כמה סתירות לגבי לוח הזמנים שהוא נתן לנו, דרך אגב, לוח הזמנים התיישב בסופו של דבר עם מה שהנאשם מסר, היו סתירות, היה נושא המכנסיים שהיה מאוד תמוה, צריך לציין שבני המשפחה לא ידעו לציין על איזה סוג מכנסיים אנו מדברים ובדיקות נוספות שביצענו, החלטנו לעצור אותו

ש.מה עוד יש לו מבחינת הזדמנות

ת.כמובן,לאיש יש את מבחן ההזדמנות. מבחינתנו אחת השאלות הייתה זה איך אדם מבצע רצח כזה ויוצא מבית הספר כאשר הוא אמור להיות עם דם, אמור להיות די מגואל בדם או לפחות מלוכלך בכתמי דם ומחקירת עדים הבנו שאף אחד לא ראה אדם כזה יוצא מבית הספר, ובית ספר שיודע לזהות זרים שנראים באופן חשוד ופרשנו רשת צפופה בתוך בית הספר, לא נתנו לנו מישהו שיצא מגואל או מלוכלך בדם מבית הספר ולחשוד שלנו מבחינת מבחן ההזדמנות שנתנו לחשוד שלנו הייתה לו ההזדמנות לבצע את הרצח, הוא עבד קומה וחצי מתחת לזירה, הייתה לו ההזדמנות לבצע, פוטנציאל היה לו לכלי הרצח היה לו, הוא החזיק סכין יפנית על המותן

ש.סכין יפנית זה כלי שיכול להיות כלי רצח

ת.מבחינת הדו"ח הפתלוגי סכין יפנית יכולה להיות בהחלט כלי הרצח וגם מבחינת האפשרות להחליף בגדים, לנאשם הייתה ההזדמנות להחליף בגדים ולצאת באופן לא מחשיד מבית הספר

ש.היה לו איזה שהוא אליבי לגבי שעת הרצח שאנשים ראו אותו שניתן לבדיקה

ת.בגדול, לא היה לו אליבי לגבי שעת הרצח

ש.מבחינת עדויות שקיבלתם עד אותו שלב מבית הספר שקשורים למנוחה שגרם לכם לחשוד בו

ת.לא. מה שקרה זה שעשינו את הקישור. אני בפעם הראשונה ראיתי אותו עם זקן בן כמה ימים ולאחר מכן מגולח, עשיתי את הקישור למה שמסרה פסיכולוגית בית הספר שראתה אדם נסער והבנתי שהיא לא מדברת על ישראל נפתלי, הבנתי שהיא אמרה ישראל נפתלי אבל לא מדובר בישראל נפתלי ובעיני הנאשם היה דומה מאוד לישראל נפתלי

ש.אז הוחלט ב – 12/12/06 לעצור אותו למרות שיום קודם ב – 11/12/06 שחררתם אותו

ת.כן

ש.מה אתם עושים אותו ב – 12/12

ת.אנחנו עוצרים אותו, מכניסים אותו לתא עם מדובב וכמובן חוקרים אותו שוב לפני שמכניסים אותו לתא בתחנת ראש פינה, תחנת ירדן

ש.נמצא שם מדובב

ת.מדובב שוטר בזמן הראשון

ש.יש תיעוד לכך

ת.כן, גם אודיו וגם וידיאו

ש.אתם מאריכים לו את המעצר

ת.כן, ביום למחרת מאריכים את מעצרו ל – 8 ימים ומהשלב הזה אנו חוקרים אותו כל יום למעט יום אחד למיטב זכרוני ויום למחרת אנו מביאים כבר מדובב נוסף שהוכנס לתא ב – 13/12

ש.מי היה צוות החקירה שחקר את הנאשם

ת.מי שפיקד על הצוות היה סשה יחד עם מספר חוקרים דוברי השפה הרוסית

ש.באיזה שפה הוא נחקר

ת.הוא נחקר בשפתו, בשפה הרוסית למעט מקרים שבהם נכנס חוקר דובר עברית ואז היה מתורגמן בחדר

ש.אפשר לתקשר איתו בעברית

ת.כן. אפשר לתקשר איתו בעברית. כאשר אני חקרתי אותו למרות שסשה היה בחדר, הוא תקשר איתי בישירות והבין חלק גדול מהדברים וכאשר הוא נתקע, היה שם סשה לעזור

ש.תיעוד החקירות איך זה נעשה

ת.כל החקירות תועדו באודיו ובוידיאו

ש.משלב המעצר

ת.כן. משלב המעצר

ש.זאת מצלמה או מכשיר הקלטה וצילום סמויים או גלויים

ת.סמויים. אבל הוא הבין

ש.לא אמרתם לו שאתם מקליטים, איך אתה יודע שהוא הבין

ת.הוא אמר את זה באחת השיחות למדובב שהוא הבין שמקליטים אותו בחקירה

ש.היה גם תיעוד כתוב של החקירות

ת.כן. מה שקרה זה שהייתה חקירה פרונטלית ללא תיעוד כתוב. בסיום כל חקירה נגבתה הודעה כתובה כדי לא להפריע לרצף התשאול.

ש.הודעה כתובה משקפת מה מכל התשאול

ת.את התמצית

ש.מה הייתה האווירה בחקירות האלה

ת.סך הכל הייתה אווירה טובה בחקירות, הוא גם מסר ואמר גם לנו וגם למדובב שמתייחסים אליו יפה מאוד ושהחוקרים רוצים להגיע לאמת ושבאמת מתייחסים אליו בצורה אדיבה וזו הייתה גם האווירה בחקירות

ש.הוא קיבל אוכל ושתיה

ת.אוכל ושתיה קיבל תמיד. בכמה הזדמנויות רואים אותו אוכל ושותה וישן, בוא נאמר הרבה יותר מהצח"מ עצמו

ש.במהלך החקירות כיבדתם אותו במשהו,עישן

ת.כן, נתנו לו לאכול, לשתות, עישן חופשי, בחקירות שאני הייתי הוא עישן חופשי כי אני מעשן וזה לא הפריע לי

ש.אתם חקרתם אותו כל יום אתה אומר, באיזה מידה זה היה חקירות ארוכות, ממושכות

ת.היו חקירות של 6-7-8 שעות אבל למיטב זכרוני החקירה הכי מאוחרת הייתה עד השעה 20:00 למיטב זכרוני

ש.מה היה בשעות הלילה

ת.הוא היה ישן בתא

ש.איך אנחנו יודעים שהוא ישן

ת.יש מישהו שמפקח ורואים הכל, זה מתועד

ש.התא היה מאובזר כמו שצריך, חסר לו משהו פיזי

ת.התא היה אחד החדישים במרחב הגליל, תא מצוין נוח עם קרמיקות

ש.אתה מבחינתך, עד כמה היית מעודכן, איך התעדכנת בתוכן החקירות שהתרחשו

ת.חלק מהחקירות ישבתי בחדר הבקרה ובחלק מהחקירות אם הייתי עסוק במשהו אחר, היו מדווחים לי בזמן אמת מה קורה בחקירה

ש.נתת הנחיות לחוקרים

ת.כמובן, כן, כל הזמן לנסות להבין אותו בקטע של הזמנים, לנסות לראות מי האיש הזה בחקירה, איך מוציאים ממנו את מירב הפרטים על עצמו.

 

העד ממשיך:

ש. לחקירות של הנאשם, אני שואלת אותך באופן כללי, מה הגרסה שמסר הנאשם עד לשלב לא כולל לשלב שבו הוא הודה. באותן החקירות, אנו מדברים בין ה – 12 לחודש ועד ה – 18 לחודש דצמבר שבהם הוא נחקר כמעט יום יום.

ת.הוא מכחיש כל קשר לרצח, הוא אמר שהוא עבד בבית הספר, הוא מסר את פרטי הלבוש שלו את הנעליים שהוא נעל, הוא מסר גרסה כללית, מה היה באותו היום, לוח זמנים, בהתחלה היתה סתירה בין לוח הזמנים שהוא מסר לבין לוח הזמנים של השומרים, בסופו של דבר, הסתבר כי לוח הזמנים של הנאשם היה נכון.

ש. הוא נתן לכם הסבר סביר לראיות המפלילות.

ת. הוא לא סיפק הסבר סביר בנושא המכנסיים. היתה סיטואציה שהוא אמר בשלב מתקדם יותר, הוא אמר שיכול להיות, פעם הוא אמר שאין סיכוי שהבגדים שלו התלכלכו בדם ופעם הוא אמר כי יש סיכוי שהמכנסיים שלו התלכלכו בדם. בגדול, הוא לא סיפק הסבר סביר. בגרסאות שלו פעם הוא אומר שיש סיכוי שיש דם על הנעליים, פעם אמר שאין סיכוי.

ש. בכללי, אתם התרשמתם, בסה"כ דיברת על מעצר שיש בו ראיות נסיבותיות.

ת.נכון.

ש. אם אתה יכול באופן כללי לומר איך התרשמת ממנו לאורך החקירה, אם הוא סיפק הסבר.

ת. לאורך כל החקירה ההתרשמות שלי היתה שהוא הולך ומסתבך בשקרים.

ש. הנעליים שהנאשם נעל ביום הרצח, מה היתה גרסתו.

ת. נעלי "סלמנדר" בצבע חום איתן הוא עבד. הנעליים האלה היו, לגרסתו, לאורך כל הדרך. אלה הנעליים שהוא היה איתן ביום הרצח. פעם הוא אמר שאין סיכוי שהיה עליהן דם, אבל בהמשך הוא אמר שאם יש מקום שכנראה יש עליו דם, זה על הנעליים, על הסוליות של הנעליים.

ש. איך עלה הנושא ומה עלה בנושא הזה שמתי הוא שמע בפעם הראשונה שקרה משהו בבית הספר.

ת.אנחנו שאלנו אותו בחקירה כיצד נודע לו על הרצח, והוא השיב שבליל הרצח התקשר אליו הבחור שהוא היה אמור לעבוד אצלו – ראובן ג'נאח, וזה אמר לו שלא להגיע לבית הספר, לעבודה, כי קרה משהו לבת של חברים שלו. בחקירה של אשתו של הנאשם, היא מסרה כי ...

 

ב"כ המאשימה: אבקש לציין כי אשתו של הנאשם, שהיא עדת תביעה, היא נמצאת באולם בית המשפט, אני מבקשת שתצא מהאולם. לא שמנו לב עד עכשיו שהיא נמצאת באולם, כמו כן הוריו של הנאשם נמצאים כאן והם עדי תביעה.

 

אשת הנאשם ואחיו יוצאים מן האולם.

 

העד ממשיך:

ת. באותה שיחה שראובן דיבר עם הנאשם, וזה לפי גרסת הנאשם הוא אמר שראובן אמר לו שקרה משהו עם הבת של החברים ומחר הוא לא יגיע לעבודה אצל ראובן. אשתו של הנאשם בחקירתה, מסרה שאכן היתה שיחה בין ראובן לבין הנאשם ובסיומה של אותה שיחה, הנאשם אמר לה בעברית שקרה משהו, ילדה של חברים של ראובן קרה לה משהו, היא נפלה בשירותים באסלה. כשהבאנו את ראובן שוב ל חקירה לשאול אותו האם הוא אמר דברים כאלה, הוא אמר שלא יכול להיות שהוא אמר דברים כאלה, כי באותה עת הוא לא ידע על הדברים האלה. הנאשם טוען שראובן לא אמר לו דברים כאלה.

ש. למעשה, הנאשם מאשר את גרסתו של ראובן ושל האשה.

ת. הוא אישר את הגרסה של ראובן, ובשלב מאוחר יותר הוא אישר את גרסתה של האשה.

ש. הוא גם נתן איזה שהוא הסבר מדוע וכיצד הוא אמר את המילים האלה, שהיא נפלה באסלה, כשאף אחד לא אמר לו את הדברים האלה.

ת. לפני ההודיה לא היה הסבר, לאחר ההודיה היה הסבר, הוא אמר שהוא הרוצח.

ש. הנושא של הדם שנמצא על הבגדים שלו, עלה בחקירה.

ת. באחד החיפושים מצאנו משהו שנראה כמו דם על כבל חשמל של הנאשם שהוא עבד איתו בבית הספר, אנו התייחסנו לזה כדם, כי זה היה כתם אדום. אנחנו שאלנו אותו, אני מציין כי בסופו של דבר התברר כי לא מדובר בדם, בדיעבד, לאחר התוצאות של הבדיקות. שאלנו אותו האם ייתכן בשלב מסוים שאלנו אותו האם ייתכן שיש דם על משהו מהבגדים או על הדברים שלו. בהתחלה הוא השיב שאין שום סיכוי שיהיה דם על הדברים/הבגדים. לאחר מכן הוא אמר שיכול להיות שיש דם, כי אז הוא נזכר שהוא ראה דם בשירותי הבנים, וזה היה בשלב מאוחר יותר וייתכן שהוא התלכלך בדם בשירותי הבנים, זה היה השלב שלפני ההודאה עדיין.

ש. לגבי הגרסה שהוא מסר, גרסת הטרום הודאה, הוא קשר את עצמו באופן כלשהו לשירותי הבנות, שהוא היה שם למטרה כלשהי.

ת.הוא אמר שהוא מעולם לא היה בשירותי הבנות.

ש. האם הוא קשר את עצמו באיזה אופן למנוחה או לגופה.

ת. הוא אמר שהוא איננו מכיר ואיננו  יודע.

ש.הוא מסר לכם בשלב הראשוני כשהוא נשאל האם ייתכן שיש דם על משהו מהדברים. תשובתו שלילית.

ת. נכון.

ש.אתה אומר שבשלב מאוחר יותר.

ת. כמה ימים לאחר מכן, הוא נזכר, לדבריו, שהוא ראה דם בשירותי הבנים באותו יום, בהתחלה הוא אמר שהוא ראה כמה טיפות דם ולאחר מכן הוא ראה כמות גדולה יותר של דם, זה תלוי בגרסאות שלו, הגרסאות שלו נבנו תמיד לפי מה שהוא חשד שיש שם.

ש. על איזה שירותי בנים מדובר בכלל.

ת. שירותי הבנים שנמצאים קומה מתחת לשירותי הבנות, שבהם מצאו את המנוחה.

 

ב"כ המאשימה: מפנה לתצלום מספר 4 בת/1.

 

העד ממשיך:

ש.לשם מה הוא היה נכנס לשירותי הבנים.

ת. על מנת לעשות את צרכיו, לשתות מים.

ש. ואז פתאום הוא מוסר לכם כעבור מספר ימים, שביום הרצח הוא ראה דם בשירותי הבנים.

ת. ביום הרצח הוא ראה דם בשירותי הבנים ויכול להיות שהוא התלכלך בדם בשירותי הבנים.

ש. מה הוא מסר, מה הוא התלכלך אצלו ואיך.

ת.סוליות הנעליים שלו התלכלו, כך הוא מסר, כי הוא דרך על הדם. אציין כי בשלב הזה הוא עדיין אמר לנו שמדובר בטיפות דם. הוא אמר גם שייתכן שהמכנסיים שלו התלכלכו, אין לו הסבר לכך.

ש. איך הוא הסביר את הדם על המכנסיים.

ת. לא היה לו הסבר לכך. הוא אמר שאולי הוא נגע בדם ואולי הוא התלכלך, למרות שמדובר בטיפות על הרצפה.

ש. ואז אולי מה עוד התלכלך אצלו.

ת. הוא אמר שהיד, אולי גם הסכין.

ש. מי העלה את העניין של הסכין בחקירה.

ת. ממנו.

ש. אולי הסכין התלכלכה איך.

ת. אינני זוכר את ההסבר שהוא נתן.

ש. לעניין הדם מה הוא אמר.

ת. הוא אמר בהתחלה שהיו טיפות של דם, מספר טיפות ולאחר מכן כמות של דם. זו גרסה נבנית, כאשר הוא אומר שטיפות דם לא יכולות ללכלך את המכנסיים שלו ולא יכולות ללכלך את היד, וכאשר אנחנו עימתנו אותו עם העובדה שטיפות על הרצפה לא יכולות לגרום לטיפות דם על המכנס, או הידיים, הוא מסר את הגרסה של כמות הדם.

ש. בשלב הזה היה לכם איזה שהוא ממצא של דם על המכנסיים, סכינים.

ת. לא.

ש.  המכנסיים היו בידיכם.

ת. לא.

ש. הוא נתן הסבר לכך, כששאלתם אותו למה את הנושא של הדם הוא סיפר בשלב מאוחר יותר של החקירה.

ת. היה הסבר שהוא נתן למדובבים, שהוא פחד לספר על הדם הזה. אינני זוכר הסבר מדויק.

ש. אתם מצאתם או דווח לכם אם אכן היה דם בשירותי הבנים ביום הרצח.

ת. כן, אחד מעובדי הניקיון בשם ויקטור  מסר שהוא ניקה את שירותי הבנים ביום הרצח והוא דיבר על דם שהיה בשירותי הבנים, הוא אמר שהיה שם נייר טואלט עם דם והוא פשוט ניקה את זה, משום שזה היה תפקידו.

ש. באיזה כמות.

ת. הוא אמר שזה די סביר שיש דם בשירותי הבנים, מישהו חוטף מכה או משהו כזה וזה לא היה חריג. ויקטור ניקה בסביבות השעה 17.00 למיטב זכרוני.

ש. אתם הלכתם לשירותי הבנים.

ת. כן. החקירה שלו היתה יום למחרת הרצח, עוד באותו הלילה הבאנו את מעבדת המערכת הניידת, ואת המערכת הט.א. הלכנו לשירותי הבנים עוד באותו לילה, ניסינו לדגום די.אן.איי ולפתח ט.א.

ש. נמצא דם בשירותי הבנים.

ת. לא. אבל נמצאו שני דגמים של די. אן. איי שבסוף התברר שזה לא דם, אבל נמצאו שני כתמים קטנים של די.אן. איי שהם לא דם ואין לנו שיוך. זה לא של המנוחה ולא של הנאשם.

 

ב"כ המאשימה: אני  מפנה לת/1, לתמונות של שירותי הבנים, מתמונה 69.

 

העד ממשיך;

ש. בשלב הזה ידעתם שהיה דם ולא היה לכם שיוך לדם.

ת. נכון.

ש. דיברנו על המכנסיים, תתייחס מה עלה מהחקירה מבחינת המכנסיים, איזה מכנסיים הוא לבש, מה הוא עשה איתם, .

ת.הוא מסר שהוא היה עם מכנס כחול, שהוא חלק מחליפה שיש לה חולצה תואמת, ששייך לאותה חליפה שהוא הביא איתו מרוסיה. אשתו, חמו וחמותו לא מכירות את החליפה הזו, הם מתגוררים איתו בבית, הם לא מכירים את המכנס הזה, וחמותו אומרת שהיא ראתה אותו זורק ג'ינס ביום שישי או שבת.

ש. הוא הבהיר לכם האם המכנס שהוא לבש זה היה מכנס ג'ינס או לא.

ת. לא. הוא אמר שזה מכנס עבודה, לא ג'ינס.

ש. לעניין החולצה, אמרת שהוא אמר שיש חליפה, מצאתם את החולצה.

ת. חולצה כזו לא נמצאה אצלו בבית.

ש. איפה לטענתו הוא זרק את המכנסיים.

ת. הוא טען שהוא זרק בפח הזבל, ושכמובן המכנס כרגע נמצא במזבלה, והוא הציע ברוב טובו לבוא ולחפש עימנו. עשינו חיפושים ולא מצאנו.

ש. אתם הלכתם למזבלה. איפה עשיתם חיפושים.

ת. עשינו חיפושים מקיפים במזבלה האיזורית, מבצע שנמשך כמה שבועות עלה מאות אלפי שקלים וסגרנו את המזבלה בצו של בית המשפט השלום בעכו.

ש. כמה שוטרים היו שם.

ת. עשרות שוטרים שהשתתפו בחיפושים האלה.

ש. ומה מצאתם.

ת. חיפשנו בגדים התואמים לתיאור שנתן לנו הנאשם וגם חיפשנו במזבלה של חומרי בניין ולא מצאנו שום דבר. בדקנו את הבגדים שמצאנו בחומר שמזהה דם (בלוסטר) איפה שהיה סימן כזה זה נשלח למעבדה ואת השאר השמדנו, למה שלא היה קשר לחקירה.

ש. באיזה שהוא שלב הוא נותן איזה הסבר לאי מציאת המכנסיים.

ת. כן, בעת ההודיה שלו הוא אמר למדובב שהם לא ימצאו את המכנסיים "כי קברתי אותם בבטון".

ש. לגבי לוח הזמנים, הבנתי שבתחלה אמרת שהיה איזה בלבול ולאחר מכן זה הסתדר עם מה שהנאשם אומר. בשעה שקרובה לשעת הרצח ואני מפנה, לכך שב"כ הנאשם הגיש תשובה מפורטת לכתב האישום והוא טוען בסעיף א'(7) כי: "הנאשם מודה שהוא יצא  מהמקלט בו הוא עבד באותה עת ובסמוך לשעה 13.30, אבל אל מחוץ לשטח בית הספר, כלומר, אל החניה שבסמוך לכניסה הראשית לבית הספר, וזאת על מנת להמתין למעבידו הקבלן אלי דעי, עימו הוא תיאם להפגש על מנת לקבל גלון דבק לצורך המשך עבודתו בריצוף המקלט ולאחר דקות של המתנה לבואו, משקיבל את גלון הדלק, נשא אותו אל המקלט והמשיך בעבודת הריצוף". אני שואלת אותך איך הטענה הזו ביחס לשעות, ביחס לעצם העניין, מתיישבת עם גרסתו של הנאשם בחקירות שלפני ההודיה, לפי הגרסה של הנאשם, אחרי שהתיישב כל עניין הבלבול, לגבי לוח הזמנים שהוא הגיע אליו.

ת. אני אתייחס לעניין הבלבול – הבלבול היה שהשומרים אמרו שהם ראו אותו בסביבות השעה 11.00 בחוץ, אחד מהם אמר 11.00 אחד מהם אמר יותר מאוחר, הם התייחסו גם ללבוש שלו, הוא אמר שהוא יצא בסביבות השעה 12.30 יצא החוצה, ישב שם בחוץ ליד השומר לחכות לדבק. הוא אפילו נתן איזה אירוע שקרה בחוץ ואישרנו אותו לאיזה שהיא מנורה שהוחלפה, בשעה 13.15 לערך, ואלה באמת השעות שהוא היה בחוץ. יש שיחת טלפון אחרונה שלו לאלי דעי, ב – 13.20, ולפני כן לא זוכר בדיוק  - 12 ומשהו. אז השיחה האחרונה 13.23 וכעבור מספר דקות, גם לפי העדות של הנאשם וגם של דעי, הוא קיבל את הדבק וחזר למקלט ולפי כל גרסאות הנאשם בשעה 13.30, 13.35 מקסימום הוא היה כבר בתוך שטח בית הספר חזרה.

ש. כמה מרחק בין אותה חניה לבין החזרה למקלט של בית הספר.

ת. דקה לערך.

ש. הוא העלה איזה שהיא גרסה שהוא יצא בשעה 13.30

ת.לא. אין גרסה כזו בחקירתו.

ש. לגבי הקשרים, מערכת היחסים, אם היתה, בינו לבין תלמידי בית הספר, לפני ההודיה שלו.

ת. בהתחלה הוא תיאר את עצמו כמתבודד, כאדם שאין לו קשר לאף תלמיד, כל הזמן מסתובב עם MP3 על האוזניים והתבודד.  הוא לא יצר קשרים עם אף אחד, הוא לא תיאר איזה שהיא מערכת יחסים של כעסים, או משהו כזה. הוא לא תיאר מערכת יחסים לא חיובית ולא שלילית.

ש. איך הוא מתייחס לעובדה, יש לו איזה הסבר מדוע הוא לא יוצר קשרים ומדוע לא מדבר עם תלמידים.

ת. הוא כל הזמן טען שהוא היה פוחד לדבר עם בנות, שלא יאשימו אותו באונס, וגם שהיו שתי בנות שהפריעו לו בעבודה הוא פחד לדבר. בשלב מאוחר יותר, הוא החל לתאר מערכת של התעללות, שאני קורא לה במרכאות של בני  הנוער, זה בטרום ההודיה, אצל המדובב, ושם אצל המדובב הוא מתחיל לתאר מערכת של התנכלויות מצד תלמידי בית הספר, ניתוקי כבל כשהוא עובד, קללות שהוא סופג מתלמידים, התבטאויות כאלה ואחרות והתנהגות פרובוקטיבית של נערות, כאשר כל הזמן הוא צריך להתאפק בתוך בית הספר.

ש. בחקירות הראשונות לפני ההודיה בפני המדובב הוא לא מסר את הדברים האלה.

ת. לפני זה בחקירות הוא לא מסר דבר, הוא מסר על כך רק בפני המדובב לפני ההודיה. זה גם עלה בהודעתו המאוחרת יותר בהודאה עצמה זה עלה ועוד איך.

ש.  למדובב הוא אומר יש סיבה או מה הסיבה לכך שהוא לא מספר את זה לחוקרים.

ת. כן, הוא אומר שהוא פוחד לספר להם את זה כדי שלא יהיה מניע, לכאורה, לרצח.

ש. לגבי המדובבים  והשימוש בהם בחקירה הזו, דיברת על שני מדובבים, מי המדובבים?

ת. מדובב שוטר שנכנס בלילה הראשון ומדובב נוסף שהובא יום למחרת, המכונה "ארתור" והמדובב השוטר "גניה".

ש. אחרי שארתור נכנס לתא, הם נשארו שניהם ביחד או שג'ניה עזב.

ת. באיזה שהוא שלב הם היו יחד, בערך יום וחצי ואז ג'ניה עזב  וארתור נשאר.

ש. באיזה שפה דוברים המדובבים ושוחחו עם הנאשם.

ת. ברוסית.

ש. השיחות התנהלו ברוסית.

ת. כן, כל השיחות התנהלו ברוסית.

ש. מה בעצם תדרכת את המדובבים, מה סיפרת להם על האירוע ואם נתת להם הנחיות כלשהו.

ת. האירוע הזה היה מתוקשר מאוד, לא היה צריך לתת להם הנחיות מיוחדות, אמרנו להם שמדובר בחשוד ברצח של תאיר ראדה. בשלב הזה התקיימו נגדו ראיות נסיבותיות ביותר ושירכשו את אמונו. המדובב "ארתור" ...

ש. נתת להם פרטים על הרצח, איך מצאו את הגופה.

ת. לא, שום דבר. אני לא יכול להגיד שהם לא שמעו  מכלי התקשורת. מאיתנו הם לא קיבלו כלום.

ש. נתת להם איזה שהיא הנחיה איך לדבר איתו, מה להגיד לו ומה להוציא ממנו.

ת. בגדול, התפקיד של ארתור בעיקר, היה להיות האיש המנוסה, איש שעבר הרבה בבתי הסוהר בארץ והוא אמור להיות זה שיתן ייעוץ משפטי לגבי התיק, איך לצאת, ובכלל ייעוץ לחשוד, הוא צריך לרכוש את אמונו כבעל נסיון.

ש. איזה ייעוץ.

ת. בין עבריין לעבריין.

ש. האם היה לו עורך דין באותה תקופה.

ת. כן, בוודאי הוא היה מיוצג, בשלב הזה, עדיין לא על ידי עורך דין שפיגל. מי שייצג אותו אז זה עורך דין הרמלין מטעם הסניגוריה הציבורית. אפשרו לו להפגש עם עורך דין, בכל פעם שעורך דין ביקש להפגש עימו.

ש. מה קורה בתא, הוא מתחיל להחקר, הוא יוצא, חוזר לתא.

ת.  בכל פעם שהוא חוזר מחקירה הוא מדסקס עם המדובב את כל מה שקרה, כל מה שנאמר לו על ידי החוקרים, הוא מציין מספר פעמים שהיחס אליו טוב ושהוא מאמין שהחוקרים רוצים להגיע, בלשונו, לחקר האמת.

ש. הוא מספר כל מני דברים על עצמו, על הדעות שלו, על המחשבות שלו.

ת. הוא מדבר כללית על ...

ש. מה אתם למדים עליו כאדם, איזה טיפוס, מה הרקע שלו.

ת. האיש היה בצבא הרוסי, חובב ... דיבר על זה שיש לו אוסף סכינים, הוא דיבר על כל מני קטעים שמבחינתו להודות עלה כבר בשלב מוקדם, עוד שאנחנו מבחינתנו...הוא אמר שהוא מוכן להודות ברצח, אך לא באונס.

ש. איך הוא מספר על ההשתלבות שלו בחברה הישראלית, על דעתו על הישראלים. איזה מן בן אדם?

ת. הוא מתאר איזה שהיא מסכת של התעללות של הבירוקרטיה הישראלית, על כך שהוא אזרח אוקראיני ושלא קיבל אזרחות ישראלית, על איזה עוקץ שעשו לו עם כרטיס הויזה שלו, על היחס הכללי של החברה הישראלית לעולי חבר העמים. הוא לא אוהב את היחס שהוא מקבל מהחברה הישראלית והוא חושב גם שהיחס לא טוב, ולפעמים הוא גם השתמש במילים בוטות.

ש. הוא מדבר על הראיות שיש נגדו כפי שהוא הבין. איך הוא רואה בימים הראשונים של החקירה עדיין, מה הוא יודע שיש נגדו.

ת. בשלב הזה הוא יודע, הוא אומר שמה שיש נגדו זה הנושא של המכנסיים, הוא דיבר בעיקר על המכנסיים ועל איזו בדיקה נוספת שעשינו לו והוא מציין אותה, אבל אלה בגדול הדברים, וכמובן בשלב מאוחר יותר, הנושא של ראובן ג'נאח על דברים שהוא אמר לאשתו לגבי זה שהיא נרצחה בשירותים באסלה. היה איזה נושא של כתם דם שמתייחס אליו, לפני ההודיה הוא אמר שעורך הדין אמר לו שאין לנו שום ראיות בנושא הדם.

ש. מבחינת הנושא של הדם שהוא דרך או לא דרך עליו, איך הוא ראה את הנושא הזה.

ת. הוא אמר "טפטוף דם" זה שהוא לא אמר בשלב הראשוני ולאחר מכן הוא כאילו נזכר ואמר את זה בשלב מאוחר יותר, זה משהו שהוא לקח לחובתו, והיה שלב שהוא אמר ש"זהו, התיק סגור עלי". כאילו שהוא הולך למאסר עולם.

ש. איך הוא הגיע למסקנה הזו.

ת. גם אני אינני יודע, כי בשלב הזה הראיות היו נסיבותיות ביותר.

ש. והוא לכל אחד מהדברים האלה נתן הסברים בחקירה.

ת. הוא ניסה לחפש הסברים, היינו בשלב שהוא ניסה לתת הסברים, אם כי היו קטעים בחקירה שלו שבעצם אין להם כלום נגדי. הוא מתנדנד כל הזמן, בין סגור לבין אין שום דבר.

ש. אתה התייחסת קודם לעניין היחס של החוקרים, לגישה שלו כלפי החוקרים.

ת. הוא סך הכל קיבל יחס טוב.

ש. הוא אמר שהוא חושש מהחוקרים.

ת. לא. הוא אמר את זה גם למדובב שהחוקרים מתייחסים אליו יפה, הוא אמר לו שהם רוצים להגיע לאמת, הוא אמר את זה גם למדובב וגם לאנשי המשטרה.

ש. אתה אמרת שהוא אמר בפני המדובב הוא דיבר על יחס התלמידים שהציקו לו וכו'. איך הוא תיאר את המצב המנטלי שלו לאור ההצקות האלה בשלבים הראשונים.

ת.  בשלבים הראשונים – הוא אמר שהוא לא אוהב את החברה הישראלית ושהוא לא יעבוד יותר בבתי הספר ובגנים, כי התנהגות בני הנוער מכעיסה אותו והוא צריך להתאפק.

ש. להתאפק מפני מה.

ת. שלא יווצר מצב שהוא לא ישלוט בכעסיו.

ש. לאורך השיחות האלה, בשלבים הראשונים, שהוא הרחיק את עצמו מהרצח, יש איזה התייחסות ספציפית למנוחה. אתם מדברים על המנוחה עצמה כ"קורבן הרצח"  יש איזה אמירות לגביה.

ת. כן, הוא התייחס לפני ההודיה לנושא שהוא אמר למדובב ש"אני חושב שהיא הכירה את הרוצח כי היא נראית לו מרוקאית או מזרחית והמרוקאים והמזרחים הם צועקים כל הזמן וצורחים, ואם היא לא היתה מכירה אותו, היא היתה צורחת, כי הם כל הזמן צורחים". הוא זרק את זה באופן כללי, וההתייחסות לכך היתה כללית, לגבי זה שהיא נראתה לו מזרחית או מרוקאית והם כאלה סתומים.

ש. מבחינת איך שאתם רואים אותו בתא, מה היה מצב הרוח שלו, איך היתה האווירה.

ת. האווירה היתה טובה, הוא נראה ישן, אוכל, מערכת היחסים ביניהם טובה, בינו לבין המדובב.

ש. אני עוברת איתך לשלב שבו "לקראת ההודאה" שבפני המדובב. אתה הזכרת קודם את העניין הזה שבשלב מסוים הוא אמר אני אודה ברצח ולא באונס. בכללי, אני שואלת אותך בשלב זה האם המנוחה עברה איזה שהיא תקיפה מינית. האם היו בשלב הזה ראיות כי המנוחה עברה תקיפה מינית. 

ת. לא.

ש. אתם באיזה שהוא שלב חקרתם את הנאשם בחשד לאונס.

ת. לא.

ש. הוא בשלב שבו הוא אומר אולי אני אודה ברצח, רק לא באונס. מה מצבו החקירתי בשלב זה. 

ת. ראיות נסיבותיות בלבד, אין למעשה כמעט כלום. אבל, כשאני שמעתי את האמרה הזו, לי זה עשה משהו ברמה של הרוצח יודע שהיא לא נאנסה, וזה ברמת החשיבה שלי כחוקר.

ש. אתה מנסיונך, כשאתה שומע אמירה כזו "אני מוכן להודות ברצח ולא באונס".

ת. מבחינתי זאת היתה התחלת הבעת רצון להודות.

ש. הוא לא אומר בשלב הזה אני רצחתי אבל לא אנסתי.

ת. לא, אבל הוא אמר שלא רצחתי ולא אנסתי. הוא אומר שהוא שמע שהיא נאנסה.

ש. ודווקא מהאונס הוא מוטרד.

ת. כן, כי באונס הוא יודע שבבית הסוהר לא מתייחסים יפה לאנסים, הוא אמר את זה למדובב. הוא אמר משהו דומה לזה. אני לא יכול לומר בדיוק.

ש. עולה באיזה שהוא שלב, אני מגיעה איתך לנקודה שעל פניה היא יכולה לעלות תמיהות ... באיזה שהוא שלב בחקירה הגלויה הנאשם זורק איזה שהיא אפשרות/הצעה/אמירה, שהוא לא עשה, אבל הוא מוכן לחתום ולקחת על עצמו את התיק, הוא זורק את זה לחוקרים וגם למדובב באיזה שהוא שלב. איך אתם מתייחסים לאמירה כזו, איך התייחסתם אופרטיבית ומבחינה מחשבתית לאמירה כזו של הנאשם

ת.קודם כל הבהרנו לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שאין סיכוי שאדם יודה, יחתום ובזה יסתיים הסיפור, הוא צריך לתת פח"מים, הסברנו לו מה זה,  הוא צריך לשחזר, אנו צריכים לוודא שהוא אכן הרוצח, הוא גם מבין את זה ואנו מסבירים לו שאין דבר כזה ובסיומה של אותה חקירה הוא אומר למדובב שזה מה שנאמר לו ושרוצים למצוא את הרוצח האמיתי

ש.הוא מבין שלא יקבלו ממנו הודיה סתמית אם לא משוכנעים שהוא הרוצח

ת.הוא מבין ואומר זאת גם למדובב

ש.אתם חוקרים נחקר, הוא מתחיל לזרוק לכם רעיונות של הודיית שווא, אתם עוד לא יודעים אם זה נכון או לא, עשה או לא עשה, הוא מציג את זה כהודיית שווא, איך אתם מתייחסים לזה, מבחינת המצב שלו, מה זה אומר עליו, אולי הוא במצב לא טוב, אולי הופעל עליו לחץ, מה עולה מהשיחות בתא, סביב איזה שיקול בא הרעיון להודות בתיק

ת.זה עולה תמיד במסגרת של כדאיות, זה עלה במסגרת של כדאיות שאם אני אודה האם יפחיתו לי את השנים ומה יהיו התנאים שלי בבית הסוהר ויתחשבו בי אם הודיתי, בעיני זה נראה, שוב, אני ראיתי בזה איזה שהוא תהליך לקראת משהו

ש.כשהוא מדבר עם המדובב, הוא אומר למדובב במפורש שמדובר בהודיית שווא בשלב הזה

ת.אין הודיה בשלב הזה

ש.מה התגובה של המדובב

ת.המדובב אומר לו אין דבר כזה להודות סתם ואף אדם חף מפשע לא יודה בתיק כזה סתם והמשטרה, זה לא משטרת רוסיה פה והמשטרה לא תקבל הודיית שווא בשום אופן, זה היה המסר הכללי גם מהמדובב וגם מהחוקרים

ש.בסך הכל הרי מדובר כאן בחשוד שהוא לא זמן רב בארץ, אמנם מספר שנים, כמה זמן הוא היה בארץ עד הרצח

ת.מספר שנים, נדמה לי ש - 3

ש.הוא תושב זר, לא דובר עברית שוטפת, איך התרשמתם מבחינת הבנתו מה קורה איתו מבחינה משפטית, מבחינה חקירתית, הוא בענינים

ת.מתוך הדברים שלו בפני המדובב ניתן להבין שהוא מבין את המצב המשפטי שלו, הוא יודע מה הדברים שמסבכים אותו, הוא אומר שקרא את הקודקס הפלילי האוקראיני כדי שיוכל להגן על עצמו בבוא היום

ש.והוא אמר משהו על החוק הישראלי, אם זה דומה או לא

ת.הוא אמר שזה די דומה, ובכמה אזכורים הוא די האמין בסך הכללי במערכת החוק בישראל, הוא יודע את זה מכמה מקומות

ש.והמדובב איך הסביר לו את הדברים

ת.המדובב אמר לו שירשיעו אותו רק על פי ראיות ולא בשום צורה אחרת

ש.הוא נראה לחוץ כשהוא מדבר, במצב של אובדן עשתונות, או רגוע

ת.בשלב הזה הוא רגוע ומנתח את המצב

ש.בשורה התחתונה של הדיסקוסים האלה הוא מגיע לאיזה שהוא משהו

ת.בסופו של דבר הוא אומר, אני חף מפשע, לא עשיתי, אין להם כלום

ש.ובכל זאת אנו מגיעים לשלב שקורה משהו נוסף, אתה יום יומיים לפני ההודיה מה עולה בשיחות עם המדובב בהתקלויות עם התלמידים

ת.בשלב הזה הוא מספר על מסכת של התעללויות של התלמידים, הוא מספר איך היו מבקשים ממנו סיגריות וכשהיה מסרב לתת היו מקללים אותו, זה עלה גם בהודיותיו לאחר מכן, איך היו מנתקים לו את הכבל

ש.מה הוא אומר לגבי עצמו, לגבי מצבו הנפשי והתגובה שלו

ת.ביום הרצח הוא מתאר מסכת של כעסים מבחינתו, הוא מסוגל כשהוא עצבני, הוא לא תמיד יכול לשלוט בעצמו

ש.עכשיו אנו מגיעים לאחר הצהריים של יום 18/12/06 יש שיחה בינו לבין המדובב שמתועדת בדיסק ובעקבותיה קורית איזה שהיא התרחשות, מה הוא מתחיל להגיד, מה מתרחש

 

עו"ד ענבר: אני מגישה דיסק 25 ותמליל 25 של מ"ט 165/06 שזה ההקלטות בינו לבין המדובב. במהלך המשפט אנו נגיש בסופו של דבר את כל השיחות עם המדובב.

יש נושא אחד שעולה במהלך החקירות, במספר מקומות שהוא נוגע לראיה שאינה ראיה קבילה בבית המשפט, מדובר בפוליגרף.

אנו בשלב הראשון הייתה לנו מחשבה למחוק את כל הקטעים שמתייחסים לכך, זה עולה גם משיחות שלו עם המדובב ולמחוק מהקלטות אנחנו טכנים לא יכולים, למחוק מהתמליל זה עבודה רבה וגם לא בטוח שנצליח ואולי נפספס.

מכיוון שאנו סומכים על מקצועיות בית המשפט, נבקש מבית המשפט להתעלם.

 

עו"ד שפיגל: מסכים.

 

הדיסק מ"ט 165/06 מוגש ומסומן ת/6, הפרוטוקול – תמליל מוגש ומסומן ת/7.

 

העד ממשיך:

ש.בשלב זה, מה קורה בשיחה הזו, מה ההתפתחות בשיחה זו

ת.הוא מספר על אירוע שהיה לו עם אחיו לפני מספר שנים באוקראינה, במהלך האירוע אחיו הכעיס אותו, אני לא זוכר בדיוק את הרקע של האירוע, הוא סיפר סיפור שהוא הכעיס אותו, ואז הוא היה תחת "אפקט" של אי שפיות, תקף את אחיו וגרם לו נזק גופני ממשי, אני חושב שהוא אמר שם שהיה לו דם בשתן, אחרי האירוע הזה הוא הלך לישון מוקדם והייתה לו איזה שהיא "דייסה" במוח. הוא אמר שהוא לא זכר מה שקרה לו באירוע של האח, לא זכר כלום, אבל ההורים שלו אמרו לו על האירוע, ההורים שלו סיפרו לו על האירוע

ש.כלומר הוא תקף את האח, גרם נזק ושכח מזה

ת.כן

ש.בדקתם את הנושא זה

ת.כן, אחיו אישר שאכן היה כזה אירוע

ש.מה הוא בעצם אומר בשיחה הזו על האפשרות או על העובדה, מה היה לגבי הרצח של המנוחה

ת.הוא מתאר את המצב הנפשי שלו באותו יום, שהוא היה עצבני על כל התלמידים בבית הספר, שהכעיסו אותו, מסכת ההתעללות ויתכן שהוא ביצע את הרצח ושהוא היה תחת "אפקט" והוא לא זוכר, ואני לא זוכר אם זה בא באותו יום, לגבי האמרות שלו לגבי ראובן ג'נאח לגבי השירותים והאסלה, שיתכן והוא דיבר מתת ההכרה שלו

ש.איך הנאשם התנהג במהלך השיחה הזו כשהוא מספר את הדברים האלה

ת.בשלב הזה הוא היה נסער, הוא קצת בוכה, המדובב נבהל ממנו, הוא אומר לו מה אתה מדבר וההתנהלות הנפשית הזו, הוא קורא לשוטר שנמצא שם, ליומנאי ואומר לו שהנאשם רומן רוצה לפגוע בעצמו

ש.הנאשם בפועל אמר שהוא רוצה לפגוע בעצמו

ת.לא. המדובב ראה את ההתנהגות שלו ונלחץ ויכול להיות שגם רצה לסמן לנו משהו

ש.מה המדובב אומר לו כשהנאשם אומר לו שהוא יגיד לשוטרים שהוא אולי רצח

ת.המדובב אומר לו אל תגיד דברים כאלה, אל תדבר שטויות, אפילו לי אל תגיד דברים כאלה ואז אנחנו מוציאים אותו מהתא ושולחים אותו לבדיקה פסיכיאטרית בבית חולים "זיו" בצפת, על מנת לבדוק כשירותו למעצר והפסיכיאטר שם קובע שהוא אכן כשיר למעצר

ש.הוא נבדק על ידי פסיכיאטר בבית החולים זיו

ת.הוא נבדק על ידי פסיכיאטר ולא על ידי מתחזה כפי שטענו בכל מיני מקומות בעיתונים, היו הרבה "ברווזים עיתונאים"

ש.הוא נבדק על ידי הפסיכיאטר, הוא מספר לפסיכיאטר משהו

ת.הוא מדבר איתו על האירוע של אחיו ועל זה שהיה לו כבר אירוע של "אפקט" לדבריו ושהוא עלול לפגוע במישהו כאשר הוא בכעס גדול מאוד ושזה פעם קרה לו

ש.במהלך הנסיעה לבית החולים וממנה יש איזו שיחה

ת.במהלך הנסיעה הוא מספר לבלש את הסיפור של אחיו ושיכול להיות שהוא רצח את הילדה ולא זוכר. לאחר אותה נסיעה לבית החולים "זיו" הנאשם מספר למדובב כי אחד השוטרים אמר לו שאם אין נגדו כלום הוא יהיה עצור מספר שבועות וישוחרר והוא גם סיפר לבלש שהעיד לאחר מכן על הסיפור של האח ועל האפשרות שהוא רצח את תאיר והבלש אישר את הדברים שאמר לו שאם אין נגדו כלום, הוא ישוחרר תוך מספר שבועות

ש.מה אתם עושים כאשר הוא חוזר מבית החולים ואומרים שהוא כשיר

ת.אנחנו מכניסים אותו לחקירה, סשה חוקר אותו, זה בשעות הערב המאוחרות, כאשר הוא נסע לבית החולים זו הייתה אחת החקירות הבודדות שנמשכה בשעות הערב המאוחרות כי הוא חזר מבית החולים, שם הוא מספר לסשה את מה שהוא סיפר למדובב כלומר שיכול להיות שהוא רצח את תאיר והוא לא זוכר כי הוא היה תחת "אפקט" בדיוק כמו שקרה לו עם אחיו. הוא מביע רצון תעזרו לי להיזכר

ש.הוא מסיים את החקירה

ת.הוא מסיים את החקירה ואנו מחזירים אותו למדובב ואז הוא מספר למדובב את מה שהיה איתו בנסיעה עם הבלשים בדרך לבית החולים זיו

ש.הוא מספר לו על מה שהיה בחקירה

ת.כן, המדובב אומר לו שהוא מדבר שטויות ולא היה צריך לספר דבר כזה לחוקרים כי זה מפליל, משהו כזה שזה "דופק" אותך

ש.ואז מה עושה הנאשם

ת.הנאשם מתחיל לספר לו מה שקרה איתו במהלך היום, בבית החולים ואצל החוקר סשה

ש.ובעצם את אותה גרסא, יכול להיות שרצחתי ואני לא זוכר

ת.כן. צריך רק להוסיף כשהמדובב מדבר איתו על ה"אפקט" הוא אומר למדובב שזה סתם, אני עבדתי עליהם

ש.כשהוא מספר למדובב על ה"אפקט" והמדובב אומר לו מה אתה מספר דברים, הוא רוכש אמון במדובב

ת.המדובב אומר לו שמה שאתה אומר זה כביכול הודיה ואני יכול להלשין עליך ואז הנאשם אומר לו שהוא מאמין בו עד גבול מסוים ואומר לו שיש דברים שלא אומרים לאף אחד

ש.כשהמדובב שומע את הגרסא הזו, אולי רצחתי ואני לא זוכר, איך הוא מתייחס לגרסא הזו

ת.הוא אומר לו, מה אתה עובד עלי? מה אני טיפש, מה אתה לא מאמין בי? המדובב אומר לו אתה מבחינתי לא מאמין בי, אל תספר לי סיפורים וזה למעשה הטריגר או הזרז להודיה בפני המדובב ומפה הוא מתחיל לספר למדובב, הוא מתחיל להתוודות בפני המדובב על הרצח של תאיר ראדה.

 

עו"ד ענבר: אני מגישה העתק המשך של קלטת 26 מ"ט 165/06 – מוגש ומסומן ת/8.

בכל הדיסקים בהם נראה המדובב, המשטרה על העותקים בגלל שמדובר בחסיון, טשטשו את פניו של המדובב.

בדיסק שנקרין, ביקשנו לטשטש פחות מכיוון שהנאשם והמדובב יושבים צמודים אחד לשני, ככל האפשר צומצם הטשטוש ואנו נגיש גם את הקטע של הקלטת.

אני מגישה שני תמלילים של הקלטת של הדיסק הזה, מאחר ויש שם מספרי מוניטור של קטעים מסוימים או של שעון וזה פשוט מקל על המעקב כשצופים בקלטת – תמליל דיסק 26 מוגש ומסומן ת/9.

חוות דעת של דיסק 26 מוגשת ומסומנת ת/10.

 

העד ממשיך:

ש.הגענו לנקודה שבה אתה אומר שהנאשם מתחיל להתוודות על הרצח בפני המדובב, כשהוא מתוודה ומספר את סיפור הרצח, באיזה גובה קול הוא עושה זאת ובאיזה צורה

ת.שניהם יושבים על המיטה ומתחילות לחישות, הנאשם מתחיל ללחוש את ההתוודות שלו על הרצח, איך שהוא ראה אותה במדרגות, הלך אחריה לשירותים, כל זה בלחישות ומדי פעם בקול רם יותר "אני בטוח שהמשטרה תמצא את הרוצח האמיתי" ושוב מתחיל להתוודות בלחש בפני המדובב ובקול רגיל "אני בטוח שבית המשפט ימצא אותי זכאי" את הדברים האלה לא היינו צריכים להתאמץ כדי לשמוע, הוא תמיד אמר דברים בלחש ולאחר מכן "למיקרופון" דברים בקול גבוה יותר

ש.בשיחה עצמה הוא נותן הסבר מדוע הוא עושה זאת

ת.כן, הוא אומר בעצמו שיש מיקרופונים ויש האזנות

ש.מה הוא אומר על הענין שהוא סיפר קודם שהוא לא זוכר, שאולי היה נתון באיזה שהוא "אפקט"

ת.הוא אומר שהוא סתם עבד עליהם, שזה לא נכון

ש.מה אתה לומד מזה כחוקר לענין המשך החקירה שלו, מה אתה קולט בשלב זה

ת.האיש הוא שחקן, מניפולטור, הוא אדם חזק

 

עו"ד שפיגל: העד לא יכול להעיד פה על אופיו של אדם.

 

העד ממשיך:

ש.אמרת לנו שבשיחה הקודמת הוא נראה בוכה ונסער, איך הוא נראה בשיחה הזו

ת.רגוע, שלו, אוכל וגם הלך לישון, מדבר, לא בוכה ולא נסער

ש.בכללי, מה הוא מספר, זו הפעם הראשונה שהוא מתאר את הרצח מבחינתו

ת.בהתחלה הוא אמר שהוא ראה אותה עולה במדרגות, לציין שבשלב הראשון הוא לא מציין שהיה לו קשר איתה, שהיא ביקשה סיגריה, שהיא קיללה אותו, לאחר מכן הוא אמר שהיא קיללה משהו לגבי רוסים, הוא הלך אחריה לשירותים, עלה במדרגות, הלך אחריה לשירותים, שלף את הסכין ושם ביצע את הרצח

ש.הוא אמר למדובב איפה פגע בה בגוף

ת.הוא דיבר על הצוואר, הוא דיבר על שני עורקים בצוואר, הוא מתאר למדובב את העורקים בצוואר שנקראים האורטה וארתריה, זה העורקים שמלווים את הדם מהלב למוח ולהפך ושאם משספים את העורקים האלה המוות הוא מהיר ואי אפשר לצעוק

ש.עשיתם במהלך החקירה איזה שהיא בדיקה ביחס למנוחה אם יש ממש באמירה הזו

ת.המושגים האלה לא היו מוכרים לי, שאלתי את ד"ר זייצל

ש.מי זה ד"ר זייצל

ת.הוא הפתלוג שניתח את המנוחה, ביקשתי שיבדוק, נתתי לו את השמות שאמר הנאשם למדובב והאם הם תואמים את כלי הדם שנפגעו אצל המנוחה, הנאשם למיטב זכרוני אמר שהוא פגע באורטה וד"ר זייצב אמר שאכן העורקים האלה נפגעו והם אלה שהביאו למותה, השיסוף הזה זה מה שהביא למותה. האורטה נפגעה. אני זוכר שבעל פה הוא אמר לי שגם שם הורידים ליד העורק נפגעו.

חוות הדעת של ד"ר זייצב מוגשת ומסומנת ת/11 בצירוף הצילומים.

תשובה מיום 10/1/07 מוגשת ומסומנת ת/12.

מזכר מיום 8/1/07 מוגש ומסומן ת/13.

מזכר מיום 10/1/07, מוגש ומסומן ת/14.

 

האמור הנו כפוף להעדתו של ד"ר זייצב.

 

העד ממשיך:

ש.הנאשם אומר כשהוא מספר למדובב על העורקים, מאיפה הוא ידע על כך

ת.הוא אמר שהוא שאב את זה מהאינטרנט

ש.באיזה נושא

ת.בנושא סכינאות, הוא ראה איזה כתבה על הכנעת יריב, זה מצאנו באינטרנט שלו, לוחמת סכין על ידי הק.ג.ב תוך התייחסות לגרון ואכן באינטרנט שלו מצאנו את זה.

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש כתבה שנמצאה במחשב של הנאשם בכפוף לעדותו של צחי סגל.

 

המזכר מוגש ומסומן ת/15.

הכתבה מהאינטרנט בשפה הרוסית בליווי תרגום לעברית מוגשת ומסומנת ת/16.

 

העד ממשיך:

ש.מה הנאשם עושה כשהוא מתאר למדובב איך הוא ביצע את הרצח במנוחה

ת.הוא למעשה מדגים על המדובב כיצד ביצע את הרצח, מעין שחזור

 

עו"ד ענבר: אבקש להקרין קטע קטן שנמצא בתמליל ת/9 בעמ' 27, בתמליל השני הוא נמצא

ב – ת/10 בעמ' 25, שבו בעצם הנאשם והמדובב קמים מהמיטה ומה אפשר לראות.

מוקרן קטע שבו נראית ההדגמה אותה ציין העד, הנאשם והמדובב קמים מהמיטה, הנאשם מעמיד את המדובב ומדגים תנועת שיסוף בידו הימנית.

 

העד ממשיך:

ש.יש משהו שאתה יכול להגיד ביחס לקטע שראינו

ת.כן, מעבר להדגמה שהוא עשה, ראינו שהוא עושה פעמיים תנועות שיסוף, ראינו שהוא מעמיד אותו על הקיר של השירותים, הקיר שרואים בהקרנה זה קיר שירותים, אתם תראו את זה גם בשחזור שהוא מעמיד את השוטרת באותו מיקום בדיוק וגם חוות הדעת של המעבדה מדברת על אותה זווית

ש.האם הנאשם אמר משהו לגבי ראיות ברצח אם נשארו

ת.את המכנסיים הוא זרק לבטון, לסכין הוא שבר את הלהב, זרק את הכל לבטון, על הנעליים הוא אומר יכול להיות שעשיתי טעות שטפטף לי דם, כאשר שטפתי בשירותי הבנים, יכול להיות שטפטף לי דם על הנעליים אבל הכל נקי, משהו כזה

ש.לאחר תום השיחה הזו בינו לבין המדובב שהוא מספר לו כיצד ביצע את הרצח, מה קורה ביניהם, מה הם עושים

ת.רומן הולך לישון, למעשה שניהם הולכים לישון והמדובב פתאום מדליק את האור וקורא ליומנאי, עושה סימנים שהוא רוצה לצאת מהתא, אני מבין שהוא רוצה לסמן לנו משהו, אני רוצה להרגיע את המדובב שלא יצא, כי אני עדין חושב על האפשרות שנחזיר את הנאשם למדובב ואז אני יורד לתא, המיטות שלהם זה בצד שמאל ואני מצביע על דלת התא בקטע הסרט, אני מסמן למדובב בתנועת בוהן כלפי מעלה ובתנועת יד שירגע, שראיתי את התנועות שלו, והוא נרגע אבל הוא הדליק את האור, ביקש חומרי קריאה כי הוא פשוט פחד וזו הסיבה שלמעשה לא החזרנו את הנאשם למדובב כי הוא כנראה הבין הוא פחד להיות עם הנאשם

ש.הנאשם חזר בו למעשה בדיעבד מההודיה והוא טוען טענות זוטא כלשהן שהועלו פה היום, לחצים, מניעת שינה, חקירה וכו', אני לא רואה מה נגיעת הטענות האלה למדובב למעשה אבל אשאל אותך – האם באיזה שהוא שלב, אתה או אתם לאחר שהנאשם חזר בו מההודיה ושב להכחיש את מעורבותו ברצח, הטחתם בפניו שהוא הודה בפני המדובב ומה הוא ענה

ת.כן. אני הטחתי בפניו שהיה מדובב בתא, האופן שבו עשיתי את זה היה כזה, אני אמרתי לו שהיה איתו אדם בשם ארתור וארתור מוסר בעדותו, אני לוקח דף עדות, ארתור מוסר בעדות שהוא רומן התוודה בפניו על הרצח והוא אפילו מוכן לעשות בדיקות והמדובב אפילו מוכן להיבדק בפוליגרף, כך אני אומר לחשוד

ש.למה אתה אומר לו את זה בצורה כזו

ת.אני אומר לו בצורה כזו כי הוא למעשה התאים את הגרסאות שלו לפי מה שהיה לנו ביד

ש.למה לא אמרת לו שזה מוקלט ומושרט

ת.כי אם הייתי אומר לו כך, הוא היה מוסר גרסא, הוא תמיד הלך לפי מה שהיה לנו, התשובה שלו הייתה במשך 20 דקות רבע שעה, הוא אמר שהמדובב שקרן, שהוא רוצה על הגב שלו לצאת לחופשי, לא אמרתי לו כלום והוא שקרן והוא מניפולטור, שהמדובב שקרן

ש.אח"כ מה

ת.אח"כ השלב הבא אחרי שנתתי לו במה של 20 דקות, אני אומר לו שארתור אמר שלחש לו וגם הדגים לו את המעשה ואז כנראה שהוא הבין שאכן יש לנו יכולת ויזואלית אך שמע לא שמענו ואז הגרסא השניה שלו כן, אני עשיתי לו איזה שהיא הדגמה אבל לא אמרתי לו שום דבר, כי הוא ניג'ס לי אז עשיתי לו ואז כשאני מטיח בפניו שיש לנו מה שיש לנו ושמענו את כל ההתוודות שלו ואני מטיח בו גם את אותן לחישות קטנות, אז הוא אומר כן, אני אמרתי לו, סתם שיקרתי, כל מה שהוא אומר לכם זה נכון ואני סתם שיקרתי אותו, את המדובב

ש.והוא מסביר לך למה הוא שיקר למדובב

ת.ואז אני שואל אותו, לאחר השלב של החזרה מההודיה ,שאלתי אותו למה לחשת לו בשקט את ההתוודות ובקול אמרת שאתה חף מפשע, לא היה לו כל הסבר.

סשה גבה את ההודעה הזו אבל שנינו ביחד היינו.

 

עו"ד ענבר: אני מבקשת להגיש את ההודעה הזו שהיא כתובה בשפה הרוסית – ההודעה מיום 1/1/07 בשפה הרוסית מוגשת ומסומנת ת/17.

תרגום ההודעה מוגש ומסומן ת/18.

שני דיסקים עליהם מוקלטת החקירה מוגשים ומסומנים ת/19 א' ו – ת/19 ב'

תמליל בשפה העברית מוגש ומסומן ת/20.

אני מציינת כי  כל התמלילים הם בשפה העברית.

 

העד ממשיך:

ש.איך אתה כראש צח"מ התייחסת להודיה הזו בפני המדובב

ת.כמובן שאנו בשלב הזה כבר מבינים שהאיש הוא שחקן ולפי זה אנו צריכים לתכנן את החקירה, כמה שעות קודם לכן הוא בוכה ואומר שהיה "אפקט" ולאחר מכן הוא אומר שבעצם האפקט זה סתם והוא מתאר את הרצח למדובב ומפה אנו מבחינתנו מבינים שיש לנו מצב של מניפולטור, שחקן ומפה אנו יוצאים לחקירה למחרת.

ש.מה הבנת לאור מה שקיבלת

ת.אני הבנתי שהנאשם הוא הרוצח

ש.זה השלב

ת.זה השלב מבחינתנו, שלב חזק מאוד אחרי הקטע שהיה עם ראובן, היו כמה נקודות לאורך הדרך אבל זו הייתה הנקודה המשמעותית ביותר

ש.איך הייתה ההבנה שלך לגבי הודיה בפני המדובב

ת.זו לא הודיה בפני איש מרות, אני מתייחס אליה כאל הודיה בעלת משקל רב כראש צוות החקירה, מעבר לכך, האופן בו הודה, הלחישות מול הקול הרם, ההתנהגות שלו, ההתנהגות המפלילה, הוא לא סתם אומר דברים שמישהו ישמע, רק כאשר הוא רוצה להוכיח לכאורה שהוא מבין את מה שהוא עושה, מדובר בהתנהגות מפלילה ואני כראש צח"מ ראיתי בו את הרוצח

ש.אתה התייחסת קודם לעובדה שבשלב מוקדם יותר בשיחותיו עם המדובב הוא אמר שאולי הוא יקח על עצמו את הרצח כהודאת שווא ועכשיו קורה מה שקורה. בשלב זה, מבחינתך כחוקר האם יש לך אינדיקציות אם זה ההתגלמות של התוכנית, קודם מתכנן ואז עושה, איך התייחסת לזה

ת.קודם כל בשלבים הקודמים שהוא דיבר שם על הודיית שווא, הוא אמר בסיכום שאין כלום ואני לא מתכוון להודות ובסופו של דבר הוא לא התכוון להודות. כל הסיפור הזה של "האפקט" היה סיפור שלא האמנתי בו לרגע אבל זה היה תהליך שהנאשם היה צריך לעבור, הוא גישש, הוא רצח ילדה קטנה שזה לא דבר שיכול היה להתאדר בו "האפקט" היה חלק מהתהליך.

ש.מה הוא עשה בפני המדובב

ת.המדובב שאל אותו האם יכול להיות שאדם חף מפשע יודה בדבר כזה ואז הנאשם אומר לו מה פתאום, לא יכול להיות דבר כזה. 

ש.אם הוא היה הולך להודאת שווא מה היית מצפה

ת.הייתי מצפה שמצב הדברים יהיה הפוך ממה שקרה במציאות, כלומר הוא היה צריך ללחוש שהוא חף מפשע במקום להגיד שהוא אשם

ש.למה

ת.כי זו הודאת שווא, אבל כאשר זה קרה כמו שזה קרה במציאות, שהוא לחש את ההודאה וצעק את חפותו, זו לא הודאת שווא

ש.מה זאת אומרת צעק

ת.הוא אמר בקול רם. המתמלל כתב בקול רם הוא היה עם אוזניות, את הלחש הוא התאמץ לשמוע ואת הקול הרם לא

ש.מה אתם עושים מבחינה חקירתית לאחר הלילה הזה שהוא מתוודה בפני המדובב

ת.אנו מוציאים אותו לחקירה, גובים גרסא מהמדובב ומוציאים את רומן לחקירה. סשה מתחיל לחקור אותו, אני מנחה שבכל שלב מהשלבים שהכל יהיה מתועד.

 

עו"ד ענבר: אני מעריכה כי אנו במחצית החקירה הראשית. אני שומעת את הערות בית המשפט לגבי תמצית וצמצום בהמשך החקירה. אני גם כהצעת ההרכב, אשב עם חברי לגבי מסמכים שנוכל להגיע אליהם להסכמה.

 

 

 

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועדים הקבועים.

 

בנוסף לכך, ירשמו בפניהם הצדדים תאריכים נוספים:

 

- 16/9/07, שעה 9:00.

- 8/11/07, שעה 9:00.

- 11/11/07, שעה 9:00.

- 18/11/07, שעה 9:00.

- 25/11/07, שעה 9:00.

- 29/11/07, שעה 9:00.

- 2/12/07, שעה 9:00.

- 13/12/07, שעה 9:00.

- 16/12/07, שעה 9:00.

- 20/12/07, שעה 9:00.

- 30/12/07, שעה 9:00.

 

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

000502/07פח 054 עדן + חנה

בקשה לדחיית מועד | 16/04/2007 ב

4

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בבית המשפט המחוזי בנצרת

 

16/04/2007

תאריך:

כב' הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד

כב' השופט אברהם אברהם

כב' השופט בנימין ארבל

בפני:

       

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב יליד 1978

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה עוה"ד מירית שטרן ושילה ענבר

בשם הנאשם עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

עו"ד שפיגל: מגיש את תגובתי לכתב האישום. הטענות של משפט הזוטא טרם גובשו על ידי מפאת צהטברות גורמים, כמות החומר והעדר חומר נוסף שמצריך אותי לצפות בקלטות שטרם הגיעו לידיי. יחד במצטבר לכמות החומר הנוסף שאודה שלא הצלחתי עדיין להשתלט על כולו.

יחד עם תגובתי לכתב האישום, כטענה מקדמית אבקש לציין שאנו טוענים בקשר למשפט זוטא, נגיש את הטענות כפי שיקבע בית משפט זה על פי מה שימצא לנכון.

 

עו"ד ענבר: לא פנה אליי חברי בקשר לכך שחסר לו חומר. זו פעם ראשונה שאני שומעת על כך.  אם אקבל ממנו מכתב אעביר לידיו את החומר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

 

משלב זה ואילך בשל שינויים בסדרי עבודתו של בית משפט זה התיק מועבר למותב בראשות ס.נ. השופט כהן. בעלי הדין מופנים אל כב' ס.נ. השופט כהן על מנת לקבוע מועדים לשמיעת ראיות.

 

ניתנה היום כ"ח בניסן, תשס"ז (16 באפריל 2007) במעמד הצדדים.

 

 

                                                                                

בנימין ארבל

שופט

 

אברהם אברהם

שופט

 

מנחם בן דוד

נשיא  – אב"ד

 

 

 

 

 

 

 

 

000502/07פח 054 איתי

חומרים משפטיים

צפו בתמונות לזכר המנוחה

צל של ספק - אייטמים חדשים