בקשה למעצר עד תום ההליכים | 15/01/2007

1

 

   

בתי המשפט

מ  001149/07

בית משפט השלום עכו

 

15/01/2007

תאריך:

כבוד השופט זיאד סאלח

בפני:

       

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המבקשת

 

 

 

 

 

  ג  ד-

 

 

 

זדורוב רומן ולדימיר

 

החשוד

דוד שפיגל

ע"י ב"כ עוה"ד

 

 

ב"כ המבקשת: רס"ב איריס אורון

החשוד: הובא

הסניגור: נוכח

נוכחים:

 

פרוטוקול

החוקרת:

חוזרת על הבקשה. מגישה הצהרת תובע. החקירה הסתיימה. ישנה כוונה להגיש כתב אישום + בקשה למעצר עד תום ההליכים. מגישה דו"ח סודי ובו פירוט פעולות החקירה שבוצעו. הוגש וסומן ב/1.

קיים צו איסור פרסום שהוא בתוקף עד ליום 17/1/07, או עד ליום הגשת כתב האישום, הכל לפי המועד המוקדם. אני מציעה להשאיר אותו בתוקף עד ליום 17/1/07.

 

הסניגור:

משהחקירה הסתיימה, אין מקום להשאיר את צו איסור הפרסום בתוקף. לפיכך, אבקש לבטל אותו.

 

מר יוסי מזרחי - ערוץ 2:

אני מדבר בשמי ובשם כל הערוצים האחרים. לאור כך כי החקירה הסתיימה, אין כל סיבה להשאיר את צו איסור הפרסום על כנו.

 

החוקרת:

בדיון שהתקיים בפני כב' סגן הנשיא, השופט מר ר.ש. צמח, ניתן על ידו צו איסור פרסום עד ליום 17/1/07 או עד להגשת כתב האישום. אבקש שהצו ישאר על כנו. חוץ מזה, ברצוני להעיר, כי אנו דנים היום בבקשה למעצר ולא בצו איסור הפרסום.

החלטה

סניגורו של החשוד הגיש בקשה להסרת צו איסור הפרסום.

 

כפי שהודע לי על ידי ב"כ המשטרה כמו גם מכלי התקשורת, ניתן בפרשה הזו צו איסור פרסום.

 

דרך המלך היא לקיים דיונים בפומבי, כאשר ביהמ"ש רשאי מטעמים הנקובים בסעיף 68 לחוק בתי המשפט לקיים דיונים בדלתיים סגורות.

 

כן, עפ"י סעיף 70 (ה) לחוק בתי המשפט, רשאי ביהמ"ש לאסור כל פרסום בעניין פעולות חקירה, כאשר הטעם לכך, למעשה היחידי, הוא לא לשבש חקירה.

 

משהחקירה הסתיימה, נראה לי, כי הטעם להשארת צו איסור הפרסום על כנו, פג.

 

לפיכך, אני מבטל את צו איסור הפרסום שניתן בזמנו ע"י כב' סגן הנשיא, השופט מר ר.ש. צמח.

 

אקיים את הדיון בהארכת המעצר שלא בדלתיים סגורות.

ניתנה והודעה היום, כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

 

זיאד סאלח, שופט

החוקרת:

לגבי צו איסור הפרסום - אבקש לדון בבקשה שכזאת כאשר תוגש בקשה מתאימה. אבקש שצו איסור הפרסום כפי שניתן ישאר על כנו. אבקש לעכב את ביטול הצו.

החלטה

כאמור, קבעתי כי אין כל טעם בהשארת צו איסור הפרסום על כנו, כך שבקשת החוקרת לעכב את ביצוע הביטול נדחית בזאת.

 

ניתנה והודעה היום, כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

זיאד סאלח, שופט

 

 

החוקרת משיבה לשאלות הסניגור:

ש.ת.     לא כל ממצאי הדי.אן.איי הגיעו.

ש.         ממצאי הדי.אן. איי שיש באמתחתם ואני מתכוון למימצאי הדי.אן.איי שנתפסו בזירת         הרצח, בשירותים למעלה, האם בממצאים האלה יש בהם כדי לקשור את החשוד לרצח?

ת.         כן.

ש.         ברמה שקבועה עפ"י החוק או בהסתברות מסוימת?

ת.         בהסתברות גבוהה.

ש.         זה נכון שיש עדות בתיק החקירה של נערה, שמספרת שהיא נכנסה או רצתה להיכנס לתא   השירותים, אותו תא ששם שהתה תאיר ז"ל, וכל נערי התריע שהתא תפוס?

ת.         נכון, נחקרה אחת כזאת.

ש.         זה נכון שעדות נוספת, של נערה נוספת, מספרת שנכנסה בסמוך לאותה נערה לתא   השירותים, קרי זירת הרצח, וראתה מריחה אחת של דם על המראה?

ת.         נכון, נאמר כזה דבר.

ש.         זה נכון שאותה נערה מספרת בעדותה בפני משטרת ישראל, כי ראתה נער בורח מהזירה?

ת.         לא ידוע לי.

ש.         ידוע לך על עדות אחרת, שמספרת על נער או נערים שנראו נמלטים או בורחים מהזירה?

ת.         אולי שהשאלה שלך תהיה ספציפית יותר. ישנן עדויות כאלה וישנן עדויות שראו גם את       החשוד שם. אז מה?

ש.         יש עדות של מאן דהוא שראה את החשוד יורד מזירת הרצח?

ת.         יש עדות של מישהו שראה את החשוד עולה לזירת הרצח.

ש.         זה נכון שיש עדות של המעביד של החשוד, שבאותו יום תלו תמונות על הקיר במסדרון       ביה"ס?

ת.         הגרסה הזאת נבדקה והופרכה.

ש.         זה נכון שמי שראה אליבא דה אותן עדויות, שאת אמרת שיש כאלה וכאלה, אני מדבר על    אותן אלה שראו את החשוד כביכול עולה, שלא ראו את החשוד הזה עם כתמי דם כלשהם        או משהו חשוד או נראה חריג בהופעתו או בהתנהגותו?

ת.         כל הקושר את החשוד לרצח נמצא בזירה היכן שנמצאה גופתה של תאיר ז"ל. אותם           ממצאים קושרים את החשוד לרצח כמעט בוודאות.

 

ש.         ערכתם חיפוש, חבל שאחרי 30 יום, בעקבות אותו חיפוש מצאתם סכין, מצאתם בגד או      משהו ששייך לחשוד?

ת.         נמצאו מספר פריטים שנשלחו לבדיקה. טרם הגיעו תוצאות.

ש.         את יכולה לומר לכב' ביהמ"ש איזה ממצאי מעבדה, אני מדבר על הממצאים הביולוגיים,    שנשלחו לארה"ב וטרם חזרו?

ת.         נשלח שיער למעבדה בארה"ב.

הערת ביהמ"ש:

תחילה ביקשה החוקרת שלא להשיב על השאלה, אולם בעקבות הערת ביהמ"ש כי עליה להשיב  על השאלה, היא השיבה כי מה שנשלח לבדיקה במעבדה בארה"ב, זה שיער שנמצא בזירת הרצח.

 

החוקרת:

אני חייבת לציין שאנו מנהלים משפט הוכחות.

 

החוקרת ממשיכה להשיב לשאלות הסניגור:

ש.         את יכולה לספר לביהמ"ש, לשיטתכם, מה המניע לרצח?

ת.         גם אנחנו לא יודעים.

ש.         לצערינו הרב, שמענו על אירוע נוסף של רצח מזעזע של הילדה מעיין בן-חורין ז"ל, שהיה    לפני מספר ימים. גם שם יצאתם בהצהרה שאין קשר בין שני המקרים. בדקתם ממצאים     או יש בידיכם ממצאים ביולוגיים לא ממצאים אחרים של דפוס פעולה, של שיטה או של      חבטה או זירה אחרת, ממצאים ביולוגיים, קצוות שיער, אולי חלקי עור מתחת       לציפורניים כתוצאה ממאבק, שיש בהם כדי לקשור על ממצאים ביולוגיים שנמצאו      בזירת הרצח של תאיר ז"ל?

ת.         אני מבקשת להזכיר לחברי שבתיק של מעיין ז"ל יש צו איסור פרסום.

 

הסניגור מסכם:

אכן הבקשה להארכת מעצר בפני כבודו היא על בסיס 17(ד), אבל סעיף זה לא הופך את ביהמ"ש לחותמת גומי. 17 (ד) מנוסח אליבא דה זכרוני, רשאי ביהמ"ש, יצאנו נלמדים כי כל בקשה לגופה. אני מבקש מביהמ"ש, הגם שמדובר בתיק תקשורתי מאוד ובמקרה מזעזע אליבא דה כולי עלמא, המילה "רצח", איננה מאגית או אין בה כשלעצמה כשמפריחים אותה לחלל ביהמ"ש כחותמת גומי. הואיל וחיכינו לרגע המיוחל הזה של הצהרת תובע כדי שנוכל סוף סוף לראות את חומר החקירה, לגשת לזירת האירוע, לראיין עדים שלנו, דבר שנבצר מאיתנו, שמא אנחנו נעבור בלא משים עבירה של שיבוש הליכים, היום אני מקווה שניתן יהיה לעשות את זה. בנסיבות אלה, והואיל וביהמ"ש יושב כפונקציה מבקרת לפי בקשתי עוד מהמעצר הראשון, ואשר צורכי שלילת חירותו של חשוד, אנו עותרים בפני ביהמ"ש לשקול אם אכן בנסיבות דנן מוצדק להאריך את מעצר החשוד ב- 5 ימים, לאחר שפרקליטות מחוז הצפון מלווה את התיק מזה 20 יום ויותר. כאשר היא מעורה בכל חומר החקירה כבר, ואפילו טרחה להגיש בפני כב' ביהמ"ש דו"חות שעוגנו כדו"חות סודיים, דבר המצביע על מעורבותם של פרקליטי המחוזי בליווי התיק. לכן, בנסיבות אלה, ולאחר כ"כ הרבה זמן, אני חושב ש- 5 ימים זה מוגזם על מנת לאפשר להם את הגשת כתב האישום. אני משאיר את זה כמובן לשיקול דעת ביהמ"ש, בהתאם לנסיבות וכפי שימצא לנכון ראוי וצודק בנסיבות העניין.

החלטה

ביום 6/12/06 נקטפו חייה של הנערה תאיר ראדה ז"ל, שהייתה תלמידת כיתה ח' בביה"ס בעיר קצרין, והיא בדמי ימיה.

 

המשטרה מחשידה את החשוד שבפניי, רומן זדורוב, בביצוע הרצח של אותה נערה.

 

מדובר בהארכת מעצר שישית, כאשר החשוד עצור החל מיום 12.12.06.

 

שופטים קודמים דנו בהארכות המעצר הקודמות, החליטו כי קיים בסיס לחשד והאריכו את מעצרו של החשוד עד להיום.

 

בדיון של היום הוגשה בפניי הצהרת תובע, על פי סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, על פיה עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום בגין עבירת רצח עם בקשה למעצר עד תום ההליכים הפליליים.

 

כן הוגשה, לאור כך כי תקופת המעצר הכוללת חרגה מתקופה של 30 יום, גם אישור היועמ"ש להאריך את מעצרו של החשוד שוב.

 

לאחר עיון בתמצית החקירה, כמו גם לאחר שמיעת באי כוח הצדדים, עולה כי קיימת שרשרת של ראיות שיש בה כדי לקשור את החשוד לעבירה המיוחסת לו. אותה שרשרת מורכבת, בין היתר, מדברים שהחשוד אמר בפני מדובב משטרתי, מהודאה שלו שנמסרה לשוטר, משחזור של המעשה שנעשה בפני מצלמות וכן ממצאים או ראיות נוספות, שיש בהן, אליבא עמדת המשטרה, כדי לחזק את ההודאה.

 

הבנתי כי נמצאו בזירת הרצח ממצאים שיש בהם כדי לקשור את החשוד לעבירה המיוחסת לו, אך לא מדובר בקשר של 100% כי אם בהסתברות גבוהה. לפי דבריה של החוקרת הנכבדה, אותה קשירה יכולה להגיע עד כדי 90%.

 

עד היום היה צו איסור פרסום לגבי פרטי החקירה, כאשר עפ"י החלטה קודמת הסרתי את אותו צו איסור פרסום. אוכל לצין לפרוטוקול, כי ממצא אחד הוא טביעות נעליים אשר, לכאורה, נמצאו על מכנסיה של הנרצחת כאשר אותן טביעות שייכות לחשוד בהסתברות גבוהה.

 

אמנם הוגשה הצהרת תובע, אך ביהמ"ש עדיין מחויב לבדוק ולהחליט באם קיימות ראיות לכאורה, על-מנת לבסס כתב אישום. אכן, הראיות הקיימות, כפי שפורטו לעיל,יש בהן כדי לבסס כתב אישום נגד החשוד כאשר סיכויי ההרשעה סבירים ואף מעבר לכך.

 

למען הזהירות, גם האמת המשפטית, אין בדברי הנ"ל כדי לומר כי הרשעתו של החשוד בעבירה המיוחסת לו הינה וודאית. עדיין ביהמ"ש, שישמע את המשפט עצמו, יצטרך לעבד את הראיות שנאספו עד כה וגם לעמתן עם ראיות אחרות שיובאו על ידי החשוד, ובסופו של הליך ייקבע אם אשמתו של החשוד הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ובין אם לאו.

 

לצורך הדיון בבקשה זו, קבעתי כאמור, כי אכן קיימות ראיות לכאורה.

 

כן, לאור חומרת העבירה, למעשה מדובר בעבירה החמורה ביותר שבספר העונשין, קיימת עילת מעצר עד תום ההליכים הפליליים נגד החשוד.


 

אי לכך, אני מאריך את מעצרו של החשוד, על מנת לאפשר הגשת כתב אישום + בקשה למעצר עד תום ההליכים,  עד ליום 18/1/07 שעה 14.00.

 

ניתנה והודעה היום, כ"ה בטבת, תשס"ז (15 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

 

זיאד סאלח, שופט

001149/07מ  114ענת ויצמן-אמזלג

בקשה להארכת מעצר | 09/01/2007

1

 

   

בתי המשפט

מ  001077/07

בית משפט השלום עכו

 

09/01/2007

תאריך:

כב' השופטת רונית בש

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המבקשת

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

זדורוב רומן ולדימיר

 

החשוד

שפיגל דוד

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נציג המבקשת – הגב' איריס אורון

החשוד - הובא

הסניגור – נוכח

נוכחים:

 

פרוטוקול

החשוד:

אני מאשר שעו"ד שפיגל דוד  מייצג אותי בהליך זה.

 

נציגת המבקשת:

אין התנגדות לקיום הדיון בדלתיים פתוחות, נוכח העובדה שלא קיים חשש לכך שיתגלה החומר הראייתי החדש במסגרת הדיון שיתקיים היום.

 

הסניגור:

מצטרף לדברי ב"כ המבקשת ומבקש לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות.

 

נציגת המבקשת:

חוזרת על הבקשה. מציגה לעיון בית המשפט את תיק החקירה.

מגישה דו"ח סודי עדכני. סומן רב/1. אתמול היינו אצל המשנה של היועמ"ש, עו"ד יהושע למברגר, אשר אישר לנו את הארכת המעצר מעבר ל- 30 יום, למשך 12 ימים נוספים.

לבקשת חברי, מייד לאחר סיום הדיון היום, נפנה לעו"ד למברגר יהושע, על מנת לברר בדבר כתב ההסמכה שניתן לו ע"י היועמ"ש ואשר האציל לו את הסמכות למתן האישור הנדרש לצורך הליך זה.

 

נציגת המבקשת עונה לשאלות ב"כ החשוד, לאחר שהוזהרה:

ש.         בבקשת המעצר הקודמת הגשתם בפני ביהמ"ש הנכבד פעולות חקירה לביצוע תחת הכותרת "מידע סודי" שברצונכם לבצע וביהמ"ש קצב לכם זמן. מה עשיתם מאז הדיון הקודם?

ת.         מה שעשינו מפורט בדו"ח הסודי שסומן רב/1.

ש.ת.     ביצענו את פעולות החקירה שמפורטות בדו"ח רב/1 בזמן שקצב לנו ביהמ"ש.        

ש.         יצאתי נלמד, כי בדו"ח החדש ישנם צורכי חקירה חדשים לחלוטין, שאינם חופפים ואינם תואמים בכלל את מה שהיה בדו"ח הקודם?

ת.         בדו"ח הסודי מצויין מה עשינו, מה אנחנו עושים ומה אנחנו אמורים לעשות. בעקבות מה שהיה בדו"ח הסודי הקודם, צצו פעולות נוספות והן נזכרות בדו"ח החדש ועלינו לבצע אותן.

ש.         חקרתם או תשאלתם את החשוד מאז הארכת המעצר האחרונה?

ת.         לא.

ש.         קיבלתם את כל ממצאי המעבדות למינהם?                     

ת.         לא.

ש.ת.     כמו שאמרתי בהתחלה, אלה פעולות שצצו בעקבות מה שחקרנו אז, ולכן אני מגישה גם את הדו"ח הקודם. האחד קשור בשני.               

ש.         האם יש מצב לכך שלא ביצעתם פעולות חקירה שהייתם צריכים לבצע זה מכבר?

ת.         לא.

ש.         אבקש שתתני הסבר מדוע חיפוש במזבלה צריך להיעשות 20 יום לאחר מה שנמסר ומה שאתם ידעתם ומה שהייתם אמורים לעשות אם הכל פועל יוצא של חקירה חדשה?     

ת.         התשובה מצויה בדו"ח הסודי.

 

נציגת המבקשת מסכמת:

חוזרת על הבקשה. בקלסר החקירה, הנמצא ברשותי, מרוכז כל החומר המתומצת של כל הדיונים, כולל הפרוטוקולים, חקירת החשוד והמדובב, תמלילים וכו'.


הסניגור מסכם:

לא חדש לנו שיש שחזור, הודאה, כל מה שצריך להכנת כתב אישום. האמת המשפטית, מבחינה זו יש להם הודאה, שחזור, מדובב, הכל ידוע כבר לבית ישראל ומן הסתם גם לכב' ביהמ"ש. לכן, מבחינת הצורך להתגבר על חשד סביר כמו שציווה המחוקק בסעיף 13, אז עברנו את המשוכה הזאת ולכן גברתי, אני מסכים לצורך דיון זה, שקם החשד הסביר הנדרש לצורך הליך זה.

לגופו של עניין, אני מעיין בבקשה שהוגשה בפני מותב זה שמעוגנת בסעיף 17 (ב), קרי בקשה הנסמכת על אישור של היועמ"ש ונמצאתי למד, הדברים מופיעים בכתובים, מבלי צורך לשער איזה שהן השערות, שאנחנו לא נמצאים בגדרו של סעיף 13(ג), שזאת העילה שמצדיקה ומעגנת הארכת מעצר לצורכי חקירה. מה שהיום הוגש בפני גברתי, ראה זה פלא, "לצורכי חקירה". זאת בקשה פרופר לצורכי חקירה, הוגש דו"ח סודי. אמרה גם נציגת המבקשת המלומדת שדבר נולד מדבר וכי יש צורך בחקירה נוספת. הבקשה היום, כב' השופטת, היא בקשה לצורכי חקירה היא לא בקשה. זה שיש עילות מעצר זה בסדר, על זה אין חולק, הם לא צריכים לשכנע את המשוכנעים יש עילת מעצר, אולם לא לצורכי חקירה. אני למד זאת גם מהבקשה של המשנה ליועמ"ש. אני אומר את זה לצורך האיזון שביהמ"ש יעשה כאשר הוא ישב על המדוכה כמה זמן ייקצוב להם לצורכי השלמת החקירה. אז אם אין צורכי חקירה ויש רק עילת מעצר, אז הזמן שביהמ"ש צריך לקצוב צריך להיות בהתאם.

חשש לשיבוש הליכי משפט – מה אנחנו יכולים לשבש. את מה? את ממצאי המעבדה. מה שהגיע, אנחנו ההיפך אנו רוצים שזה יפורסם לאלתר. אנו תומכים בכך. ומה אנחנו עוד יכולים לעשות ולשבש אם יש להם הודאה ויש להם שחזור ויש להם את מה שהם טוענים ואנחנו אומרים: "כן, זה מה יש". אנחנו נמצאים באיזה שהוא שלב ואני נאלץ לחזור על זה חזור ושנו, באיזה שהוא מצב משפטי אבסורדי. מבחינת ההליך המשפטי יש בקשה שמעוגנת בחוק. מאידך גיסא, יש חומר חקירה שהיה בו כשלעצמו כבר לפני 12, 15 או 16 יום לבוא בפני ביהמ"ש לפחות עם הצהרת תובע אם לא עם כתב אישום. למה ההתערבות של היועמ"ש. הרי שלשיטתם יש להם תיק תפור. זה שמענו מזמן. אז מדוע לא לבוא בידיים נקיות לביהמ"ש ולומר מה שהצהרנו זה מה יש, מגישים הצהרת תובע, אבל אי אפשר למשוך את המצב הזה הבלתי נסבל הזה מבחינת חירותו של אדם וכבודו וכל מה שעולה מחוק היסוד ומעבר לזה, באמצעים מלאכותיים, שכל בר בי רב יכול להבחין שאין בהם ממש. הרי הצהרת תובע הייתה אמורה להיות מוגשת זה מכבר. מה הם חוששים? ממצאים חדשים שיתגלו. ישנו הליך שקוראים לו תיקון כתב אישום והוספת עדים ובא לציון גואל. איני יכול לדעת היום עם מי מותר לחשוד לדבר, מי עד תביעה וכו'. זאת פגיעה פרופר בהגנת נאשם. זה דבר שהוא מוצדק לכשעצמו כאשר יש צורכי חקירה וכאשר לא הגיעו לממצאים שיש בהם כדי להגיש כתב אישום. בכל מקרה, הבסיס לכתב האישום קיים לפני יותר מ- 12 – 13 יום או אפילו יותר. הודאה, שחזור, מדובב, פח"מים לשיטתם. בשביל מה הבקשה של היועמ"ש היום.

אשר על כן, אני סבור שיש מקום ולא בכדי ביקשתי כבר מהדיון הקודם שביהמ"ש יהיה פונקציה מבקרת, כי אני צפיתי את הנולד. אני מבקש מביהמ"ש שישב כפונקציה מבקרת, כי נבצר ממני להצביע לביהמ"ש איפה מפורסם, מה יש מה אין ואיפה לא מפורסם. אבל שהפעם זה יהיה, אם קוצבים לו ימים נוספים, שיהיה בהתאם ובאמת ובתמים מה שנדרש. יותר מזה אי אפשר יותר להמשיך, זה בלתי נסבל. זה עבר כל פרופורציה של התייחסות לכבוד האדם וחירותו.

 

בשלב זה יוצא ביהמ"ש להפסקה על מנת לעיין בחומר החקירה, שהוצג בפניו על ידי נציגת המבקשת.


 

החלטה

 

החשוד נעצר ביום 12/12/06 בשעה 18.30 .

 

מונחת בפני כעת בקשה חמישית להורות על הארכת מעצרו של החשוד על ידי בימ"ש, זאת מכוח סעיף 13 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו -  1996  ומכוח סעיף 17 (ב) לחוק הנ"ל.

 

יובהר כי החשוד עצור בגין תיק זה תקופה של 30 יום ולפיכך נדרש על פי סעיף 17 (ב) הנ"ל, אישורו של היועמ"ש לצורך הגשת בקשה למעצר נוסף של החשוד.

 

אישור מטעם היועמ"ש מונח בפני, ולפיו ניתן האישור להגשת הבקשה להארכת מעצרו של החשוד ל – 12 יום נוספים.

 

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, שוכנעתי כי קיים חשד סביר לכך כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו, עבירה של רצח מכוח סעיף 300 (א) (2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

 

חומר הראיות שבתיק החקירה מעלה חשד סביר לכך כי החשוד רצח ביום 6/12/06 את הילדה תאיר ראדה בבניין בית הספר "נופי גולן" בקצרין, מקום בו עבד החשוד.

 

הסניגור, ברוב הגינותו, אישר את קיומו של החשד הסביר הנ"ל הנדרש לצורך הדיון בהליך זה, ולפיכך אין מקום להכביר במלים בנקודה זו.

 

עוד אוסיף לאמור לעיל, כי, בנסיבות העניין, נוכח מהות העבירה המיוחסת לחשוד ונוכח האמור בדו"ח ר.ב./1, הרי  שקיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד בשלב זה יביא הן לסיכון בטחונם של אחרים והן לשיבוש מהלך החקירה .

 

יודגש כי החשש לשיבוש מהלך החקירה בשלב זה, נעוץ בין היתר בפעולות חקירה שבכוונת המבקשת לבצע, כמתואר בדו"ח ר.ב./1 .

 

לאחר שנבחן קיומו של החשד הסביר בהליך זה וקיומן של עילות המעצר הנ"ל, ובהמשך לטיעוני הסניגור בפני, מהם לא עולה כל הצעה לחלופת מעצר בשלב זה, הנני בדעה כי ראוי להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על הארכת מעצרו של החשוד לתקופה נוספת, זאת על מנת שיהא סיפק בידי המבקשת להמשיך ולבצע את פעולות החקירה העולות מהדו"ח ר.ב./1 .

 

לא נעלמה מעיני העובדה כי החשוד נתון במעצר מזה תקופה ארוכה של חודש ימים, וכי חירותו של החשוד נשללת במשך תקופה שאינה תקופה של מה בכך, אולם יש לציין כי המבקשת פועלת בתיק זה באינטנסיביות לצורך הבהרת התמונה הראייתית על ידי ביצוע פעולות חקירה שונות ומגוונות. עוד אוסיף בנקודה זו, כי אף בתקופה מאז הדיון בבקשה האחרונה להארכת מעצרו של החשוד, בוצעו על ידי המבקשת פעולות חקירה שונות, וניתן לומר כי יש בחלקן על מנת לחזק את החשד הסביר העולה בתיק זה כנגד החשוד בגין ביצוע העבירה הנ"ל.

 

אשר על כן, לסיכום, ובתיתי את הדעת גם לצורך בפיקוחו של ביהמ"ש בדבר אופן מהלך החקירה בתיק זה, וכן בתיתי את הדעת לכך שהחשוד נתון במעצר מזה תקופה של 30 יום, הנני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד לתאריך 15/1/07  בשעה 16.00 .

 

ניתנה היום י"ט בטבת, תשס"ז (9 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

                                                                               

רונית בש, שופטת

 

 

 

001077/07מ  114 ציפי ויסמן

חומרים משפטיים

צפו בתמונות לזכר המנוחה

צל של ספק - אייטמים חדשים