ב.ח. - עדת הגנה מס' 36 | 14/06/2009

בעניין:

1

 

 

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

14/06/2009

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן אב"ד סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר ועו"ד שטרן

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

עו"ד שפיגל: אני מתנצל על האיחור, היו הפרעות קשות בתנועה עקב מירוץ גולני.

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עדת הגנה מס' 36 ב.ח מעידה לאחר שהוזהרה כדין ומשיבה לשאלות עו"ד שפיגל:

שמה המלא של העדה נרשם על פתק ומסומן נ/245
ההודעה מוגשת בהסכמה ומסומנת נ/246

ש.סיפרת על מצב הרוח של תאיר באותו שיעור, במה זה התבטא, מה היה בדיוק

ת.היא הייתה מדוכדכת, מודאגת, במשך היום היא התנהגה באופן שהיא לא מתנהגת בדרך כלל, הפריעה בשיעורים והוציאו אותה, משהו הטריד אותה

ש.זה דבר שגרתי

ת.לא

ש.מה ידוע לך לגבי אותה חבורה של נערים שהיו מתבודדים, מה את יכולה לספר לנו עליהם

ת.הם היו חריגים, לא היו מחוברים לכל שאר הילדים בבית הספר

ש.מאיזה בחינה

ת.מראה, הם היו מוזרים, גם מבחינה חיצונית, הם היו מתבודדים, הם היו קבוצה בפני עצמה ולא היו נפתחים בפני כל השאר רק אנשים שהם כמוהם

ש.איך הם היו לבושים

ת.שחורים, היו להם גולגלות וסמלים

ש.כמה היו בקבוצה

ת.בין 15-20

ש.זה היה מראה שגרתי, נפוץ מבחינת יום יום של בית ספר או שזה היה דבר נדיר לראות אותם

ת.הם עד היום יש כאלה קבוצות

ש.איפה עד היום, בבית הספר

ת.כן, הם לא הרבה בבית הספר, הם קצת, הם כולם ביחד, כל החבורה הזו הם ביחד

ש.אבל מבחינת יום יום, מתי היית רואה אותם

ת.בהפסקות

ש.כל יום

ת.כן

ש.מה את יכולה לספר על תאיר מבחינת קנאה, האם הייתה מושא לקנאה

ת.היא הייתה מוכשרת אז היה הרבה מה לקנא בה, הרבה הסתכלו עליה בעין לא כל כך יפה, גם תלמידה יפה, היא הייתה רוקדת, אבל מבחינת החברות לא הייתה קנאה, היא חברה

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד שטרן:

ש.היית חברה טובה של תאיר

ת.כן

ש.והריב שהיה לכן, ריב שאת דיברת עליו במשטרה זה היה ריב של ילדות

ת.כן

ש.רבתן והשלמתן לפני הרצח

ת.לא

ש.היא לא כתבה לך מכתב שהיא מבקשת ממך סליחה ואת לא כתבת לה מכתב

ת.לא

ש.לא היה דבר כזה

ת.לא

ש.על מה רבתן

ת.ריב שטותי, היינו בשיעור ספורט, הייתי אמורה לרוץ עם חברה שלי הייתה לי קבוצה ואני והחברה לא רצינו להישאר בשיעור, ותאיר רצתה לרוץ ואני ביקשתי מהמורה שתיתן לי כי אחרי זה אני רוצה לצאת ותאיר אמרה לי שהיא רוצה ואמרתי לה שאם היא לא תיתן לי, אני לא אדבר איתה

ש.זה בטח ריב שלא גרם לך לשנוא אותה

ת.לא, מה פתאום

ש.וכמובן שאין שום קשר בין המריבה הזו לבין הרצח

ת.לא, אני רבתי איתה סתם, הרבה פעמים רבנו והשלמנו

ש.ביום הרצח את היית עם תאיר בשיעור תיאטרון, בשיעור הראשון

ת.כן

ש.תאיר ישבה בצד ולא השתתפה בשיעור

ת.נכון

ש.בכלל

ת.בכלל, לא, גם לא נכנסה למעגל, ישבה בצד עם האם-פי שלה

ש.את מכירה ילדה בשם חלי, הבת של ג'נח

ת.כן, היא חברה שלי

ש.היא סיפרה לך משהו שקשור לרצח

ת.לא

ש.לא היה דבר כזה

ת.לא

ש.אם היא הייתה מספרת לך היית אומרת לנו עכשיו

ת.ברור

ש.את מבינה שמאוד חשוב להגיד דברים שקשורים לרצח

ת.ברור, אני מבינה את זה, גם שאלו אותי על זה

ש.גם כשהיית במשטרה אם היה משהו שחשוב לרצח היית מספרת את זה

ת.סיפרתי כל מה שידעתי

ש.ולכן את הסיפור על הילדים שלובשים שחורים ועם גולגלות לא סיפרת כי לא חשבת שהם קשורים לרצח

ת.נכון, אבל אחרי זה היו שמועות שאולי הם קשורים

ש.ואז כשאת שומעת את השמועות אמרת שיש ילדים כאלה שלובשים שחורים ויש להם גולגלות אז זה אולי קשור לרצח

ת.כן

ש.15 ילדים אמרת שלובשים שחור ויש להם גולגלות

ת.כן, בערך

ש.את יכולה להגיד שמות

ת.אני לא יודעת, הם לא חברים שלי והם גם לא בשכבה שלי

ש.ואת היית בשכבה של תאיר

ת.כן, בכיתה

ש.ותאיר ואת לא הייתם בשכבה של הילדים האלה

ת.לא, הם שכבה מעלינו, לא היה לנו שום קשר עם החבורה הזו בצורה כלשהי