דר' חיים שדה סדובסקי - עד הגנה מס' 2 | 26/02/2009

עדות זו נמחקה (פרטים בקישור)


 

        

בתי המשפט

 

בית משפט מחוזי נצרת

פח 000502/07

 

בפני:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

תאריך:

26/02/2009

 

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

מדינת ישראל

 

 

 

 

המאשימה

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

 

 

 

הנאשם

 

 

נוכחים:

בשם המאשימה: עו"ד ענבר ועו"ד שטרן

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד הגנה מס' 2 ד"ר חיים שדה סדובסקי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד שפיגל:

ש.אתה ערכת חוו"ד, לפני זה, ספר לבית המשפט קצת על פרטי הכשרתך, נסיונך

ת.עד 1976 הייתי חוקר פרטי

ש.אני מציג בפניך את חוות הדעת, זו חוות הדעת שהגשת

ת.כן,עד 1976 הייתי חוקר פרטי, עבדתי בין היתר על פרשת הרצח ברנס, העדתי במשפט שם, קיבלתי תשבחות רבות מבית המשפט, אני הוכחתי שדרך הרצח של רחל הלר לא היה כפי שהנאשם ברנס הודה ושחזר ולמרות שהוכחנו את זה, בית המשפט קבע שברנס שיקר לחוקרים. אחרי המשפט של ברנס עזבתי את התחום הזה והמשכתי באופן עצמאי לחקור מדוע בן אדם חף מפשע מודה ברצח שלא עשה

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש את חוות הדעת.

 

עו"ד ענבר: אנחנו לא מתנגדים שהמסמך הזה נושא כותרת "חוות דעת" יוגש ויסומן ושהעד הזה יעיד אולם אני מבקשת לסייג את ההסכמה הזו בכך שהיא איננה מהווה הסכמה לקבילות המסמך כחוות דעת ואפרט בקצרה, מכיון שאני לא מתנגדת כרגע, אנחנו נטען בהמשך או בסיכומים אם יהיה צורך את הטיעון המשפטי.

לדעתנו כרגע המסמך הזה או לפחות חלקו מהווה עדות סברה בלתי קבילה והטיעון הזה מבוסס על שני נימוקים:

ראשית כל, עדות מומחה וחוות דעת מומחה על פי ס' 20 לפקודת הראיות מהווים חריג לכלל המשפטי של המשפט המקובל בדבר איסור על עדות סברה ועדות על מסקנות מפי מי שאינו מומחה וחוות דעת מומחה צריכה לעמוד בשני תנאים, היות הנושא נושא שבמומחיות והיות העד מומחה לנושא.

חלק גדול מחוות הדעת מתייחס לנושאים שאינם נושאים שבמומחיות ועל כן מהווים עדות סברה בלתי קבילה שמתערבת בשיקול דעת בית המשפט ואני מתייחסת לכל החלק שנוגע למהלך השחזור, חוות הדעת בנויה על 3 שאלות שנשאל העד ע"י הסניגור, החלק הראשון, השאלה הראשונה עוסקת במהלך השחזור, ההודעות והחקירות של הנאשם ובחלק הזה העד מפרט מסקנות שאליהן הגיע מעיון בחומר החקירה כגון שהנאשם לא ידע פרטי חקירה מוכמנים, הודרך על ידי החוקרים וכו', הנושא הזה הוא נושא שבתחום שיקול הדעת של בית המשפט ולא ענין למומחה ויש איתי אסמכתאות אם יהיה צורך אציג אותן, בנושא הזה כאשר עדות מומחה יכולה להינתן רק בנושאים שדורשים איזו ידיעה, איזו שהיא ידיעה מדעית או מחקרית שאינה בתחום השיפוטי של בית המשפט.

הערכת ראיות אינה בתחום של המומחיות ולשיטתנו אין דבר כזה מומחיות לאנשים חפים מפשע שמודים במה שלא עשו, זה אינו תחום מומחיות ולצורך הענין לא משנה מה ההשכלה ומה הנסיון של האדם.

אותו הדבר אני יכולה להביא את עו"ד לוין שמנהלת במשך 30 שנה תיקי רצח ושתחווה דעה אם הנאשם זכאי או אשם, את זה עושים התובע והסניגור בסיכומים ולא צריך להיות מומחה.

החלק השני של חוות הדעת שעוסק במהלך ורצח המנוחה הוא כן תחום שבמומחיות, בענין הזה עם זאת, אנו חולקים על מומחיות העד אולם אנו נבקש, אנו לא מתנגדים כמו שאמרתי להגיש את חוות הדעת כרגע מכיוון שאנו רוצים לחקור את העד הזה נגדית בין היתר על נושא המומחיות שלנו ונחליט לאור תוצאות העדות והחקירה אם להתנגד בסיכומים לקבילות חוות הדעת בכלל או רק לטעון לענין המשקל ומהטעם הזה ומכיוון שחוות הדעת בעצם מערבת אלה באלה נושאים בלתי קבילים על פניהם עם נושאים שעל פניהם יכולים לכאורה להיות קבילים אם הם באים מפי המומחה, אנו לא חשבנו לנכון לבקש מבית המשפט למחוק קטעים ואנו סומכים על המקצועיות של בית המשפט שיכול להבחין מה קביל ומה לא קביל וממילא כל הטענות יובאו בפניו ע"י הסניגו או ע"י העד.

לכן, אנו לא מתנגדים.

אנו נתנגד בהמשך לחוות הדעת חלקה או כולה בסיכומים ואני אומרת את זה כי אני לא יודעת מה מתוכנן בחקירה הראשית, אבל שאלות שקוראות כולן לעדות סברה, אנו נתנגד להן ואנו מבקשים שבית המשפט ידריך את העד לענות על דברים שהם בתחום מומחיותו.

 

עו"ד שפיגל: כב' השופט קדמי בספרו "על הראיות" חלק ראשון בעמ' 390 כותב מומחה מי הוא ואני מצטט.

עד מומחה אינו חייב להיות בעל הסמכה מסויימת כמו רופא או מהנדס או איש מז"פ והוא יכול להיות אדם בעל ידע נרחב בתחום מסוים.

בע"א שחר ואח' נ' בור ואח' פד"י מ (50), אני מפנה לאמור שם.

באשר לקבילותם של עדויות מומחים מהסוג השני, קובע כב' השופט בך בעמ' 51: "אין שום טעם להעמיד בפני בית המשפט....בענין זה...הקריטריון היחידי של קבילות ראיה מסוג זה נעוץ במבחנים של רלבנטיות ושל משקל פוטנציאלי" ואני מפנה לע"א 436/88.

בבר"ע 775/03, אוחנה נ' חברה לביטוח אליהו, פוסק כב' השופט דרורי ואני מפנה לשם.

אני חייב להתייחס להשגה של הפרקליטה לסברה בלתי קבילה. מדובר פה בהבאת עובדות שלא הובאו מטעם המאשימה, העובדות הן מחומר החקירה.

אני מפנה לדברי כב' השופט דרורי בהמשך ע"א 436/88.

אני אתייחס לנושא של אותם חלקים בחוות הדעת שחברי התייחסה אליהם, זה לא נכון עובדתית שמדובר פה בענין של הערכת מסקנות על פי איזה שהיא מומחיות שאינה קיימת, המסקנות נתונות להכרעה שיפוטית של בית משפט זה הא ותו לא.

אלא מה? ישנן עובדות שנמצאות בחומר החקירה, אלה לא עובדות שתלשנו אותן מהמציאות או שהנחתנו אותן בלי שום מידע או ידע, מתוך חומר החקירה ניואנסים שהמאשימה התעלמה מהן אם בהיסח הדעת או אחרת.

אנו עשינו שימוש באמצעים טכניים לצורך חשיפת הראיות האלה.

אלה עובדות שיכולות אך ורק לתרום בסופו של דבר לבית המשפט להגיע להכרעה שיפוטית.

לענין המשקל אני משאיר לשיקול דעת בית המשפט.

 

החלטה

 

חוות הדעת מתקבלת כפוף לסייגים הקבועים בדין לרבות באשר לעדויות סברה ו/או קבילות ומסומנת נ/126.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ת.כשקרה המקרה שזעזע את כל המדינה, אני התקשרתי לאילנה ראדה ואמרתי לה שאני אשמח לעבוד עבורה, אגב כך גם אני מרגיש היום כדי לסייע בפתרון הפרשה, כך עשה גם אלכס פלג

ש.בדקת את כל הקשור לחקירות הנאשם, להודעות, לשחזור כפי שכתוב בחוות הדעת, מה הבסיס למסקנותיך

 

עו"ד ענבר: אני כבר אמרתי שכל החלק הזה שקשור לבדיקת חומר הראיות, דרך השחזור וההודעות של הנאשם אינו קביל מפי העד הזה ואין מקום להעיד מה הבסיס למסקנותיו.

העד ממשיך:

ש.כשעבדת על השחזור, מה עשית

ת.תמללתי את הקטעים החסרים בעברית ועברתי על הסרט, השחזור מול התמליל המלא, התייחסתי לתמונות שצולמו בזירה, התייחסתי לתמונות שצולמו במכון הפתולוגי והתייחסתי כמובן לתמונות שאנחנו עשינו בעצמנו

 

עו"ד ענבר: אנו מתנגדים להגשת התמליל, עברנו עליו וזה לא תמליל יש שם הערות ופרשנויות של העד וזה לא תמליל.

 

עו"ד שפיגל: אין פה שום פרשנויות בתמליל הזה אלא תמלול פרופר צרוף של מה שנראה שם, קטעים ומילים בעברית ויש שם יכול להיות איזה שהיא אמירה שמציינת כמו "הפסקת צילום במשך 13:41 דקות ממונה דיסק .." אני לא מבין על מה חברתי מדברת.

 

עו"ד שטרן: למשל בעמ' 9, המומחה טורח לכתוב: "אנטולי מניע את ראשו בהסכמה", אנטולי הוא המשחזר, אנחנו חורגים פה מתחום התמליל.

או למשל בעמ' 11: רומן והשוטרת עומדים צמודים בתוך התא" האם אנו צריכים אותו כדי לראות מה שרואים בשחזור.

אם חברי רוצה להגיש תמליל, יש דרך ראויה לעשות זאת וזו לא הדרך.

 

עו"ד שפיגל: שמענו מהם הקטעים שמפריעים לתביעה, אני לא רואה בהם שום פרשנויות מעבר למה שנראה, ואם מפריע לב"כ המאשימה הקטעים שהוזכרו, נמחוק את זה.

 

עו"ד שטרן: יש לנו גם הסתייגויות לגבי תוכן התמליל, בעמ' 5 למשל מופיע הקטע שלגביו חקרנו את הנאשם בחקירה נגדית כאשר הוא עומד ממש מול הזירה, נאמר כאילו הוא אמר: "אני לא מבין" ואנו הראינו שמדובר שאמר: "אני לא זוכר", אנו נבקש בכל מקרה להעדיף את התמליל שלנו.

 

עו"ד שפיגל: הנאשם אומר גם אומר את הדברים שמופיעים פה, מה שחברתי לא השכילה לשמוע ובית המשפט הוא זה שיקבע.

אני לא יכול להבין, התמליל הזה הוגש לתביעה לפני זמן כה רב והיום אני שומע לראשונה על ההסתייגויות האלה, לגבי התוכן, לגבי ענינים טכנים, למה זה לא הובא בפני לפני מספר חודשים כשזה הוגש להם.

 

החלטה

 

המסמך המבוקש יוגש מתוך כך שכל מה שאשר אינו תמליל הלכה למעשה, נתעלם ממנו.

 

המסמך מוגש ומסומן בסייג הנ"ל ת/127.

 

במידת הצורך והיה ונראה לכך מקום, עובר להכרעת הדין, ימונה מתמלל בלתי תלוי ע"י בית המשפט.

 

(מדובר בתמלול של השחזור, ת/26, ת/27).

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

 

העד ממשיך:

ש.במהלך השחזור, כשאנו מסתכלים על השחזור, אנו שומעים את הקצין שממונה על השחזור, אנטולי, שואל את רומן לאן לפנות ואז הנאשם נשמע מפנה אותו ימינה כדי להמשיך לעלות לקומה העליונה, מה מתרחש אז

 

עו"ד ענבר: לעד הזה אין שום נגיעה לשחזור, הוא לא היה בשחזור, אין לו שום יתרון על פני כל אדם אחר שצופה בשחזור.

 

עו"ד שפיגל: אני מתכוון להציג קטעים אבל כדי להציג את הקטעים האלה, בית המשפט צריך לשמוע מה בדיוק מתרחש ואז באה ההפניה אל הקטע הרלוונטי, אלה עובדות והוא מדבר על עובדות ולא על מסקנות.

מה שאני שואל זה שאלה מקדימה לקטע רלוונטי שאני מבקש מהעד להקרין עתה בפני בית המשפט ושיסביר מה קורה בקטע הזה.

יש כאן קטעים שבית המשפט יחשף אליהם במהלך ההקרנה שיוקרנו בהילוך איטי שיבהירו באופן חד משמעי את אחיזת העיניים שהתרחשה שם.

אי אפשר לראות את זה בעין רגילה, אני מבקש להראות את הקטעים בעזרת אמצעים טכניים מיוחדים.

 

עו"ד ענבר: לא קיבלנו מחברי קלטת כלשהי ולא ראיה כלשהי, חברי היה צריך להציג את זה במצורף לחוות הדעת, שאלנו את חברי האם יש תיק עבודה ונעננו שתיק העבודה זה חומר החקירה ואני מציגה לבית המשפט מכתב שמתייחס לנושא הזה, תשובתו של חברי שקיבלנו.

בהמשך בכל זאת הועברו אלינו מספר דיסקים ותמונות ואותם למדנו ולעומת זאת מה שמבקש חברי כרגע להציג, לא הועבר אלינו.

 

עו"ד שפיגל: זה בדיוק מה שנאמר, זה חומר החקירה, יכלה חברתי לקחת את חומר החקירה ולעשות מה שאני עשיתי.

 

עו"ד ענבר: או שחברי אומר שזה חומר חקירה שכל אחד יכול לראות, או שחברי אומר שזה איזה חומר שהופק באמצעות תוכנה מיוחדת ואמצעים מיוחדים ואז שיעביר לי את החומר.

 

עו"ד ענבר: אני מסכימה שהעד הזה יעיד למרות שבית המשפט הציע הפסקת עדותו כדי המצאת החומר ובלבד שתישמר לנו הזכות להשלים חקירה נגדית אם נמצא לנכון באותם נושאים שלא הועברו לעיוננו, זה לענין ההילוך האיטי.

 

 

החלטה

 

בסייגים העולים מהתנגדות ב"כ המאשימה, יקרין עו"ד שפיגל את המבוקש.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ת.אני מתחיל את ההאטה בעליה במדרגות ומכיוון שאני משתמש ב: nero line אני מקרין פריים אחרי פריים ואני מתחיל מנקודת זמן 19:34:25 בשעון סרט, שעון דיסק זה 10:05, בנקודה הזו מיד אחרי ששומעים את אנטולי אומר לשוטרת: "את פונה ימינה" אני מבקש שבית המשפט ישים לב לפינה התחתונה הימנית של המסך רואים יד שמסמנת על גבו של השוטר אזולאי, באותה נקודה הנאשם מסתכל ימינה למדרגות שעולות למעלה לקומה, מכיוון שזה פריים אחרי פריים, אני מפנה את תשומת לב בית המשפט, אנו רואים את הנאשם מסתכל אל המדרגות שפונות למעלה והם כולם פונים , אני עוצר בנוקדה 19:34:27 ואני מפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שהנאשם מסתכל למעלה ולעיניו כשהוא אומר: "פה יש שירותים", בדקה 19:34:28, אנו רואים את בעל היד, כנראה אלדד חדד כשהוא עוצר את כולם לפתוח אזיקים.

 

עו"ד ענבר: העד הזה לא נכח בשחזור, הוא לא יודע יותר מכולנו, הוא מסיק מסקנות מצפיה, מה שהוא עושה כרגע זה לסכם את התיק בשם ההגנה. אם יש כאן פעולה טכנית שהעד טוען שהוא מומחה לה, לפחות לכאורה שיקרינו את זה, אם הוא רוצה להראות לנו לאיזה מקום בתמליל זה מקביל בגלל שאי אפשר לשמוע את הקול, בסדר, אבל מעבר לכך אני מבקשת שלא ירחיב, גם חברי אומר שזה כל כך ברור לעין.

 

עו"ד שפיגל: העד מציין עובדות שמובאות בפני בית המשפט.

 

החלטה

 

כדי להסיר ספק, כל אשר אנו מתירים לעד לעשות שעה שהוא מקרין את השחזור מהקטע המצוין לעיל בהילוך איטי "פרוסות פרוסות" הוא להצביע על הליך וזאת במודגש, שלא תוך ציון פרשנותו ודעתו אלא ציון עובדות העולות מפריסת סרט השחזור כפי שהוא מוצא לנכון לעשות.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

 

העד ממשיך:

ת.אני רוצה להפנות את תשומת לב השופטים לפניו של הנאשם כשהוא מרים אותם, ואני אפנה לאן הוא מסתכל, זמן: 19:34:30, ברגע זה הוא רואה את הזירה

הערה: בניגוד גמור לנאמר, הדברים לא עולים בקנה אחד עם העובדות.

 

 

עו"ד שפיגל: הצורך והמטרה של הוצאת האמת יש בהם כדי להעפיל על דברים שיש בהם כדי להפריע למהלך הסדיר של הדברים.

כאשר הופיע העד שור אני לא הפרעתי כאשר הוצגו קטעים ולמה כאשר מופיע עד מטעמי אי אפשר לחכות בסבלנות.

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להראות מספר קטעים.

 

העד ממשיך:

ש.תמשיך בקטע הזה של ההקרנה

ת.אני מקרין מזמן סרט 19:34:30 ועד זמן סרט 19:34:34 – מכיוון שזה המון פרטים, אבקש להפנות את תשומת לב בית המשפט לפרט מסוים בתוך כל הפרטים, זה לא כתוב בין היתר בגלל שאני משתמש במומחיות שלי האישית והמקצועית, אני מדבר על הביולוגיה של מה שעומד לקרות כאן, אני מפנה לפניו של אנטולי בקטע הנ"ל ולא יותר מזה.

אני ממשיך מזמן סרט 19:34:34 ועד 19:34:52 – אני מפנה את תשומת לב בית המשפט לפניו של אלדד חדד ושוב, מכיוון זה פריים אחרי פריים, זה באותה שניה בדיוק שהנאשם מסתכל  והוא לא יכול לשים לב לזה כי זה באותה שניה, אני מבקש לשים לב ליד של אלדד חדד.

אני ממשיך מזמן סרט 19:34:52 עד 19:34:57 – אני מסב לקומה הראשונה ולתקרה של הקומה הראשונה שזו הרצפה של הקומה השניה, אני מסב את תשומת הלב לשירותים שנמצאים שם למעלה

ש.אני מבקש ממך להקרין את הקטע שמתייחס למנעול של הדלת בתוך השירותים, מה קרה שם בנושא של הדלת

ת.אני מפנה לזמן סרט 19:34:30 , כאשר בן אדם עומד מול סכנה, מופעלים אצלו מוני דחק, קוראים להם אדרנלין ונוראדרנלין, נוראדרנלין מופעל כאשר יש סכנה צפויה, כמו למשל צניחה ממטוס, שניהם עושים את אותם דברים בגוף, הם מכווצים כלי דם, מגבירים את קצב הלב, מאיצים את קצב הנשימה, מעלים את לחץ הדם, במקרה של הנאשם הוא ידע בשחזור שהוא הולך לזירת הרצח, באותה שניה ממש שהוא גילה שהוא נמצא פה מול זירת הרצח, אפשר לראות באופן חד משמעי למשל שהגוף שלו מגיב, אני לא יכול לבדוק לו את לחץ הדם, אני גם לא יכול לשמוע את קצב הלב שלו, אני כן יכול לשמוע את פעילות הריאות שלו, את קצב הנשימה, ובצורה חדה ודרמטית שבית המשפט יוכל להתרשם ואעשה זאת עכשיו, אני עושה זאת על מהירות של אחד חלקי שתיים כדי שיהיה אפשר לשמוע ולראות ואני מפנה לזמן סרט: 19:34:40 עד 19:34:50, אני מפנה לנשימות האלה של הנאשם

ש.אני מבקש ממך ברשותך להגיע לקטע של המנעול השבור של דלת התא

ת.אני מבקש לציין שבכל פעם שהנאשם נזכר במשהו, קרה משהו לגוף שלו והגוף שלו הגיב, בקללות לכאורה שגרמו לו לרצוח, הגוף שלו הגיב וזה מראה על דפוס.

 

אני מפנה לזמן סרט 19:42:30 עד 19:42:31 – אני מסב את תשומת לב בית המשפט וזה על פי התמליל, מסביב לנקודה הזו הם דיברו על איך הוא יצא מהתא ואני מפנה לדלת בצד שמאל של התמונה – 19:42:34, זו הדלת, אי אפשר לראות את המנעול אבל אפשר לראות לאן הוא מסתכל, רואים רק את הדלת בסרט ולא את המנעול

אני מפנה לזמן סרט 19:42:36 עד  19:42:43

ש.האם אפשר בקטע הנ"ל לראות מי דוחף את הדלת

ת.לא

 

עו"ד שטרן: אנחנו לא יודעים שדחפו את הדלת.

 

עו"ד שפיגל: יש פה דלת שנפתחת. עכשיו נראה מה קורה בהמשך, אני לא שאלתי סתם.

 

העד ממשיך:

 

ש.אני מבקש ממך בשלב הזה, מה קורה בהמשך, תקרין מה קורה עם הדלת וכמה זמן הדלת נשארת כך

ת.מכיוון שקשה לראות, אני מפנה לזמן דיסק 19:42:42, על פניו של אנטולי ואנו רואים את היד שלו דוחפת את הדלת בחזרה לפתוח, אני מפנה לזמן דיסק 19:42:44 עד 19:42:45, הדלת נדחפה ע"י אנטולי

ש.אני רוצה לשאול אותך, נטענה טענה שהנאשם ידע את הפרט המוכמן על המנעול השבור של הדלת ואני מבקש ממך להפנות את בית המשפט מעבר לתמונה שראינו פה זה עתה, מה אתה מצאת

 

עו"ד ענבר: מה זאת אומרת מה הוא מצא? אם העד הזה עשה ניסויים, עשה פעולות שיציג אותם.

 

עו"ד שפיגל: אני מוותר על השאלה.

 

העד ממשיך:

ש.אני מפנה לחקירה מיום 26/12/06, מ"ט 23/06 ת/202 א', אני מבקש להגיש באמצעותך לבית המשפט, האם אתה צילמת את התמונות שראינו בסרט השחזור, האם עשית תמונות

ת.אני השתמשתי בכל צילומי הזירה וצילומי הפתולוג, וצילומים מהשחזור, עיבדתי אותם בחלקם בתוכנות מחשב מיוחדות ומצאתי שם ממצאים שלא הובאו בפרשת התביעה

התמונות מוגשות ומסומנות נ/128

 

עו"ד ענבר: התמונות לא הועברו אלינו קודם לישיבה אבל אני לא מתנגדת להגשתם.

 

עו"ד שפיגל: לאור הערות בית המשפט, אני מבקש לעשות הפסקה.

 

העד ממשיך:

ש.בחוות הדעת שהגשת לבית המשפט, ציינת מספר השגות באשר לעבודת המשטרה, מה שאני מבקש ממך זה להסביר לנו ולפרט את ההשגות האלה לגבי הנחות המוצא של חוקרי המשטרה

ת.אני השתמשתי בחומרים של המשטרה, רק בתמונות של המשטרה, בצילומים וכן בצילומים שאנחנו ערכנו בנסיונות שאנחנו עשינו עם נוזל אדום ועם דם אדם, דם של עו"ד שפיגל

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש להגיש את דיסק השחזור בהליך איטי, בו רואים את כל הליך השחזור בהליך איטי.

 

עו"ד ענבר: לא קיבלנו עותק מהדיסק.

 

העד: הדיסק הוא במהירות רגילה. בדיסק הזה יש מהירות רגילה, רק את הקטע שהקרנו עם כתוביות בעברית, זה ההבדל היחיד.

 

החלטה

 

הדיסק מוגש ומסומן נ/129.

 

תרגום הכתוביות כפוף לבדיקת ב"כ המאשימה.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ת.השתמשתי בחומרים כפי שאמרתי קודם, כאשר חלק מהתמונות אני עיבדתי בתוכנת מחשב "פיקאסה" שתאפשר לי קונטרסט מסוים כדי לזהות כתמים חשודים כדם על הדלתות והקירות מחוץ לתא, בחוץ, מכיוון שחוקרי המשטרה לא השתמשו ב"בלו סטאר" ו/או "לומינול", "לומינול" ו"בלוסטאר" מגיבים לברזל שבהמוגלובין שבדם והם עושים את זה ב – 1 חלקי מליון, ואפשר לראות את זה גם אחרי עשרות שנים, במקרה הזה לא השתמשו ואנחנו השתמשנו בתמונות. על פי התמונות אני הסקתי שהרצח היה מחוץ לתא על פי סימני הדם בחוץ, הסקתי שהרוצח היה שמאלי על פי פרמטרים שונים, הסקתי שהיו לפחות שני אנשים, לפחות, הסקתי שהרוצח עם הסכין עמד מקדימה ולא מאחורה, שוב, על פי פרמטרים שונים וזאת כמובן בניגוד מוחלט לכל מה שנשמע כאן

ש.תסביר לבית המשפט באשר לאותם פרמטרים שאתה מדבר עליהם, אתה אומר למשל שמקום התקיפה של המנוחה הוא בחדר השירותים מול התאים, על פי מה הסקת את זה

ת.על פי סימני דלת תא מס' 3 ודלת תא מס' 2

ש.אתה יכול להראות לנו את זה בצורה מוחשית

 

עו"ד ענבר: שוב מדובר בחומר שלא הומצא למרות שביקשנו. בנוסף לזה, למרות שביקשנו את תיק העבודה שזה ברור שזה צריך להיות בדיוק הבסיס, הממצאים, הבדיקות, החומרים ששימשו כדי להסיק את המסקנות, גם את אלה לא קיבלנו את התמונות האלה ונניח שהעד טוען שהוא מצא דם בתוכנות שלו בכל מיני מקומות שהמשטרה לא מצאה, אילו כלים יש לנו כדי לבדוק את הדברים?

זו המצאה חדשה שמבוססת על דברים שאין לנו, זה לא כתוב גם בחוות הדעת.

אני קיבלתי מעו"ד שפיגל דיסק עם תמונות וחוץ מזה לא קיבלתי שום דבר.

הצילומים האלה נעשו באיזו טכניקה ללא התמונות.

מה שראינו בדיסק אלה התמונות של הזירה ולא מה שמראה העד, אני בכל מקרה לא קיבלתי בצורה שחברי מנסה להגיש.

 

עו"ד שפיגל: כל התמונות הן מ – ת/21.

 

להערת בית המשפט ושאלתו: התמונות לא מופיעות כך בדיסק, אלה חלקים של תמונות, הגדלות ועיבוד.

 

עו"ד ענבר: זה לא נכון, אני מציגה את צילום מס' 32 ואין בו שום דבר ממה שמופיע בצילום 9 ג' שמנסה להציג חברי.

אני גם מפנה ל – ת/1 צילום 17, וגם שם זה לא מופיע, אין דבר בצילום 17 שנוגע לצילום 9 ד' כפי שמצוין במה שמנסה להציג חברי.

 

הערה: באופן חד משמעי הצילומים מ – ת/1 עליהם מצביע המומחה כצילומים אליהם הוא מתייחס כאן, הם אינם הצילומים במוצג ת/1.

 

עו"ד ענבר: מבדיקתי, מדובר ב – ת/375 אשר הוגש לבית המשפט.

 

הערה: בדיקה נוספת מעלה שמדובר בצילומים של העד עוזיאל אשר סומנו אכן ת/375.

 

החלטה

 

לאור העובדה שסוף סוף בדיקה העלתה את מקור הצילומים כפי שעובדו ונערכו ע"י העד, הצילומים מוגשים ומסומנים במקובץ נ/130.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ת.אני מראה לבית המשפט את התמונה, אני מצביע על לוחית ההגנה של הדלת, תחתית התמונה, תא מס' 3 ואני מסמן אותה ועכשיו אני מגדיל אותה, מוסיף לה אור וקונטרסט וכך אנו יכולים לראות את הכתמים החשודים כדם וזה מה שאני קורא לו תמונה 32, 9 ג' ב – נ/130

ש.תסביר לבית המשפט על הממצא הזה בשאר הדלתות כפי שמצאת ופירטת, מה עם דלת מס' 2 ודלת תא מס' 1

ת.בתא מס' 2 מצאתי רק על מחצית לוחית ההגנה סימנים חשודים כדם, בתא מס' 3 גם כן, בתא מס' 4 לצערי בגלל הזוית צילום אי אפשר היה להוציא כלום, לעומת זה מתא מס' 1 הגדלתי את זה באותן שיטות כדי להראות את ההבדל בין לוחית הגנה נקיה לבין לוחית הגנה שאיננה נקיה.

בזירה עצמה החוקרים הניחו שהמנוחה הונחה על האסלה אחרי שאיבדה את הכרתה והנאשם הודה ושחזר שנפלה על הרצפה בין הקיר המזרחי לבין האסלה אבל על פי הצילומים שסיפקה התביעה, אני מצאתי שהמנוחה למעשה שכבה בחדר השירותים ולא שכבה בכלל בתוך התא

ש.איך

ת.נמצאו על הישבן ועל הירך השמאלית כתם דם גדול ועל הצד השמאלי של פניה, על כל שערותיה מהצד השמאלי היה דם, כלומר היא שכבה בשלולית של דם, אנו לא רואים דם בצד השני שלה, בצד ימין, כך שאנו יכולים להסיק שהיא שכבה בצד שמאל. לעומת זה, אנו לא רואים בכלל סימני שכיבה בתוך התא וגם אין עדות שהמנוחה שכבה בתוך התא, מה עוד שכל שטח התא שהיה מגואל בדם הוא בערך 40 ס"מ על 95 ס"מ כך שגם אין מקום למישהו לשכב על קטע כזה ולפיכך אנו מבינים שהשכיבה הייתה בחוץ. בנוסף לכך מצאנו ניירות טואלט ספוגים בדם, פיסות נייר טואלט ספוגים בדם על סוליות נעליה כאשר לא נמצא בתא בשום מקום טביעת נעל של המנוחה, אין גם בתוך התא בשום מקום ניירות טואלט ספוגים בדם באותה צורה כפי שיש שם, מה שכן מצאתי, מצאתי סימני גרירה לתוך התא וסיבוב על הרצפה כדי להניח את המנוחה על האסלה

ש.אתה יכול להראות לנו את זה באיזה שהן תמונות

ת.כן, אני מציג תמונות – התמונות במקובץ מוגשות ומסומנות נ/131

 

ש.מה באשר לכמות הדם

ת.כאשר אנו רואים את התא השני, זה נראה בהתחלה כאילו שהמון דם היה שם ומכיוון שלא היה לנו דרך לשערך את כמות הדם, הדרך היחידה שיכולנו לעשות זה לקחת נוזל אדום מצד אחד ומצד שני לקחת את הדם של עו"ד שפיגל ולשפוך על הרצפה ולעשות השוואה כמותית כאשר אני משתמש בטבלה מקובלת של מידות נוזלים, אני מבקש להגיש את הטבלה.

הטבלה מוגשת ומסומנת נ/132

התמונות הנוספות של הניסוי מוגשות ומסומנות נ/133

דיסק הניסוי מוגש ומסומן נ/134

ש.תסביר את כל מה שמצאת מהניסוי והממצאים באשר לכמות הדם בהתייחס למסקנתך שאותה קבעת בחוות הדעת

ת.מצאתי כך, ראשית אצל ילדה בגודל של המנוחה יש כ – 4 ליטר דם, בן אדם מבוגר זה 6 ליטר, ומצאתי על הרצפה מסביב לאסלה פחות מחצי ליטר, על הקירות מצאתי בקיר הימני מצאתי כמדומני פחות מ – 40 cc

ש.. איך מצאת על הקירות

ת.הרוב היו מריחות כפי שגם העיד עוזיאל, ובסך הכל התזות הדם מבחינת בדיקות, בסך הכל בתוך התא זה לא היה יותר מ – 30 cc כלומר מבחנה וחצי

ש.איך הגעת לכמות הזו, מה עשית

ת.ספרתי את הטיפות

ש.לאיזה כמות הגעת

 

ת.להערת בית המשפט אני לא מומחה לכלי דם ולפתולוגיה, הגעתי בסך הכל ל – 30cc בספירת הטיפות כאשר שוב, מרבית הדם כמו שאמרתי הוא בעצם ממריחות של בגדים וזה יותר, בסך הכל זה יותר, אבל הכל ביחד לא עולה על חצי ליטר בתא ואני מבקש להגיש את התמונות של התא עצמו – התמונות מוגשות ומסומנות נ/135

מכיוון שנטען שהרצח היה בתא, חיפשתי לראות אם יש דפוס של עורק התרדמה ויחד עם זה גם הורדתי מהאתר של האנליסטים לבחינת דפוסי דם, צילום של קיר שהותז עליו דם כתוצאה מחתך בעורק ולא מצאתי בשום מקום בתא דפוס שכזה ואני רוצה להגיש את שלוש התמונות...

 

עו"ד ענבר: לצילום 3 ב' אנו מתנגדים, זה צילום שהעד הוריד מהאינטרנט, אנו לא יודעים מי עשה אותו, מי צילם אותו, באינטרנט יש הרבה מאוד דברים.

 

עו"ד שפיגל: מעבר למה שמופיע מתחת לתמונות שנלקחו, לעד יש גם הכשרה בנושא הספציפי הזה של חתכים ותוצאות חתכים.

אני מבקש להגיש בכל ההסתייגויות הכפופות מכך ובמקרה הצורך נביא פתולוג.

 

 

 

החלטה

 

אין לקבל את הצילום 3 ב'.

 

מדובר בהורדה מהאינטרנט שפשרה לא ידוע, לא מי צילם, לא למה, לא באילו נסיבות, לא מתי, לא איך.

 

לאור ההתנגדות, לא ניתן לקבל צילום זה.

 

הסניגור יהיה רשאי כמובן להעיד פתולוג כפי שימצא לנכון, אם ימצא.

 

הצילום 3 א' מתקבל ומסומן נ/136.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ש.מכיון שאני חובש קרבי בהכשרתי, ראיתי לא מעט עורקים חתוכים אבל יכולתי להשתמש רק בתמונה הזו, מה שכן, הלכתי ובחנתי את הקיר הימני היכן שהעיד ינאי עוזיאל, בחנתי את הקיר לראות איזה דפוס אני רואה שם, ומתוך הכשרתי כחובש קרבי, אני יודע מה שקורה כאשר אדם נפצע בצוואר או בריאות, הוא משתעל רסיסי דם, הסקתי שהקיר הימני בכניסה זה בעצם כתוצאה משיעול או נשיפה, אבל מכיוון שלא יכולתי להוכיח את זה, העליתי רק את דעתי בפני עו"ד שפיגל ולא עשיתי עם זה כלום עד שהגעתי לצילום של הארגון הבין לאומי של האנליסטים לדפוסי דם והם נתנו את הדפוס הזה בדיוק בכל השלבים שלו החל מהרגע שזה מתרחש ואני מבקש להגיש את הצילומים שנוגעים לדבר

 

עו"ד ענבר: אנו חוזרים על ההתנגדות של צילומים מתוך האינטרנט.

 

החלטה

 

אנו רואים לקבל את הצילום 3 ג' בלבד שהנו מתוך הזירה.

 

הצילום מוגש ומסומן נ/137.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

העד ממשיך:

ת.מכיוון שהמנוחה לא נפצעה בפה, לא נותר לי אלא להוכיח את העובדה שהשתעלה או נשפה דם רק אם אני מוצא דם בתוך הפה שלה ואכן הגדלתי את התמונות בעשרות מונים ואני מבקש להגיש מתוך צילומים גם של הזירה וגם של הפתולוג, אני מבקש להגיש שתי תמונות – התמונות מוגשות ומסומנות נ/138

ובכל זאת, בתא היה דם, אני אמנם הסקתי שגררו אותה פנימה והיא השתעלה לקיר, אבל מאיפה הגיע כל הדם לרצפה שלפני האסלה ואז כשבחנתי את זה בצורה מדוקדקת יותר, מצאתי שם טביעות נעליים, אני לא מומחה ולכן לא אנסה להסביר אותם, אני רק רוצה להראות אותם ואני מבקש להגיש את הצילום – מוגש ומסומן נ/139

עו"ד ענבר: העד העיד שהוא לא מומחה לטביעות נעליים ולכן אינו יכול לציין "נעלי הרוצח".

 

העד: אני מתקן, נעליים שאינם של המנוחה.

 

 

העד ממשיך:

ת.אני הייתי חייב לדעת את כיוון החתכים והשתמשתי קודם כל במה שהדגים רפ"ק אזולאי מתוך מ"ט 72/06, זמן דיסק 1:23:43, הורדתי את זה מתוך סרט החקירה של המשטרה ואני מבקש להגיש את הצילומים – מוגשים ומסומנים נ/140

אנו שם רואים כיצד רפ"ק אזולאי מראה לנאשם את שיסוף הגרון ואנו רואים את הנאשם מסתכל שם ואני מגיש צילומים נוספים 10 ד', 10 ו', 10 ז', 10 ח' – התמונות מוגשות ומסומנות נ/141

מצאתי שבכל ההדגמות, הן של רפ"ק אזולאי והן של הנאשם, הנאשם השתמש ביד ימין שלו כשהוא משסף את הצוואר מצד שמאל לימין, כך הדגים אזולאי, כך הדגים הנאשם, משמאל שלו לימין שלו ואנו רואים את זה גם אח"כ בשחזור שהם עושים את אותו דבר, אבל על פי אופי החתכים והצורה שלהם, מצאתי שמי שעשה את זה זה דווקא אדם שמשתמש ביד שמאל שלו וכל זאת מכמה סיבות, ראשית, אני  יודע שהחתך התחתון, הקצר, היה הראשון ואני יודע את זה מכיוון שהשולים שלו ישרות, כלומר זה נעשה על מרקם עור יציב של צוואר, לשם השוואה גם לקחתי את החתך בסנטר ששם העורק עוד יותר יציב ואנו רואים השוואה שהיא מתאימה, לעומת זה החתך העליון שהוא השני בסדרה, השוליים שלו מעל החתך התחתון הן מחוספסות מה שמעיד שזה החתך השני.

כתוצאה משני החתכים נוצר משולש של עור עם חוט עור בן כמה מילימטרים בסוף, אורכו כס"מ אי אפשר לעשות את המשולש הזה מצד שמאל של צוואר המנוחה לצד ימין, רק אם זה מתחיל בימין ובצד ימין אם אנו מתחילים בצד ימין של צוואר המנוחה אפשר לעשות זאת רק ביד שמאל ולא ביד ימין, אם אנחנו מחזיקים את להב הסכין פנימה, אנו רואים שבכל מקרה, מאחורה או מקדימה, בכל מקרה זה רק יכול להיות מיד שמאל,

לשאלת בית המשפט: אם הרוצח מול פני המנוחה וביצע את החתך או שעמד עם פניו לגב המנוחה וביצע את החתך, בכל מקרה הדבר נעשה ביד שמאל, כאשר להב הסכין מופנית פנימה אז זה ביד שמאל.

מלבד זאת, מצאתי על הגופה מקדימה, רק בצד ימין של גופה, מצאתי חתכים, כלומר היא נפגעה ב – 6 חתכים לפחות וכל החתכים על צד ימין של גופה, זאת אומרת זה שוב, אדם שמחזיק את יד שמאל שלו ולא את יד ימין ולא זו בלבד, אלא שאנו רואים גם על הסנטר בצד ימין שלה, הסנטר עצמו מפריע לחתך ולכן החתך הוא ע"י מישהו שהוא שמאלי, בנוסף לכך, על החולצה נמצאו שני חתכים כאשר החתך הראשון משתלב עם החתך על בית החזה והוא נעשה גם ראשון על החולצה והחתך השני מלמעלה למטה, אנכית, הוא נעשה השני וזאת משום שאם היה החתך אנכי, לא היה חתך, הסכין הייתה מזיזה את החולצה, בנוסף לכך, מכיוון שהמנוחה לבשה חולצת טריקו צמודה, אי אפשר בשום פנים ואופן לחתוך חולצה שצמודה לגוף בלי לפגוע בגוף ושתי הפגיעות היחידות שאנו רואים בדפוס הזה של אותו חתך מלמעלה למטה, אנו רואים על הסנטר 2 מ"מ ועל בית החזה 2 מ"מ שמשתלב עם החתך בחולצה, כלומר הרוצח החזיק בידו השניה את החולצה כדי שיוכל לחתוך אותה ולחשוף את צוואר המנוחה, מכיוון שהחתך נמצא בצד ימין של גופה, אין אפשרות אחרת אלא אך ורק אם הוא משך ביד ימין שלו את החולצה אליו וחתך את החולצה מלמעלה למטה עם יד שמאל ואני מבקש להגיש את כל התמונות בבת אחת, מעמ' 38 – 45 – התמונות מוגשות ומסומנות נ/142

ש.דיברת על מרקם העור ועל יציבות העור ועל שוליים ישרות או משוננות שמהם למדת על הסדר הכרונולוגי של החתכים, אילו החתך, תחילת החתך היה מהכיוון ההפוך ולא כפי שאתה אומר, מה היינו צריכים לראות

ת.אז היינו רואים את כיוון המשולש נוטה לצד ההפוך

ש.מה הרוחב חוט העור

ת.2 מ"מ, אי אפשר לעשות את זה רק בסכין לייזר בצד הזה

ש.אתה יכול להראות לבית המשפט מתמונות של חומר החקירה כשהחתכים שעליהם דיברת וציינת נמצאים בקדמת גופה הימני של המנוחה

ת.אלה התמונות שהצגתי לבית המשפט, מכיוון שהנאשם הדגים גם על המדובב כאשר הוא משסף את צווארו של המדובב עם גב היד ואני מבקש להגיש את התמונות כפי שהוא הדגים על המדובב, אני צריך להתייחס לזה גם  - התמונות מוגשות ומסומנות נ/143

ש.אני מבקש ממך להתייחס להדגמה הזו, איך היא, אם בכלל, מתיישבת עם הממצאים שאתה כתבת בחוות הדעת

 

עו"ד ענבר: השאלה הזו היא מסוג השאלות שאנו מתנגדים להן מכיוון שמדובר פה בעדות סברה, מדובר במסקנות של העד, איך מתיישבת ההדגמה במקום זה או אחר בחומר החקירה עם הממצאים, זה דבר שחברי אם הוא רוצה, יטען לו בסיכומים, העד לא יכול להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט וכך לדוגמא אני מפנה בענין זה לפס"ד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בענין ג'אבר ת.פ 225/84, כאשר בית המשפט מתייחס לעדות מומחה וזה בדיוק מה שמנסה העד לעשות.

 

עו"ד שפיגל: אני אתייחס לכך בסיכומים.

 

עו"ד שפיגל: הואיל ומדובר בחוות דעת כוללת והואיל ואי אפשר לכתוב בחוות הדעת נושאים שאי אפשר לציין אותם כעובדה, את הדברים האלה צריך להסביר באיזה שהיא דרך, צריך להציג צילומים ולתת הסבר הגיוני לבית המשפט.

חוות הדעת משתרעת על גזרה רחבה.

 

עו"ד ענבר: פרט לנושא הזירה עליה עוד יחקר העד, מדובר בעדויות סברה שאנו נתנגד להן.

 

החלטה

 

כפי שציינו במהלך הדיון היום מתחילתו, הדרך הנכונה צריכה הייתה להיות ועל כך לא יכול להיות חולק, כי חוות הדעת תפרט ותכיל את כל הצריך כפי המומחה, כפי טעמיה של הסניגוריה בצירוף כל הנספחים הנדרשים ולא כפי שנעשה כאן במהלך היום.

 

אנו נמצאים היום במצב נתון בו בפנינו חוות הדעת החסרה כפי שהיא ונעשות השלמות בעצם במהלך שאלות בחקירה ראשית.

 

למרות שכך לא יעשה, הרי במצב הנתון הקיים וכדי למנוע חשש כלשהו לפגיעה בהגנת הנאשם, אנו מתירים את המשך חקירת העד כפוף להסתייגויות ב"כ המאשימה ואנו רואים לציין כבר בהחלטה דהיום באשר לעדים מומחים מטעם הסניגוריה, כי הסניגור יצטרך להכין את חוות הדעת כהלכתן ועל פי המפתח הנ"ל ולא אחרת.

 

נוסיף ונציין כי יש להמציא את חוות הדעת לפני עדות העד המומחה כקבוע בדין.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

עו"ד ענבר: בהמלצת בית המשפט, אנו נציין התנגדות כללית לכל עדות סברה כדי לא לעכב את הדיון .

 

העד ממשיך:

מוצגות תמונות נוספות מהזירה – מוגשות ומסומנות נ/144

ש.אני מבקש ממך להתייחס לנושאי פצעי ההגנה והעולה מכך

ת.על כפות ידיה ואצבעותיה של המנוחה היו פצעי הגנה שמעידים שהמנוחה שלחה ידיה לפנים ונפצעה בשתי הידיים ואני מפנה לתמונות – התמונות מוגשות ומסומנות נ/145

מלבד פצעי ההגנה מקדימה בידיים ובאצבעות, אנו רואים על הראש חבורות שהתגלו רק אחרי הניתוח הפתלוגי כי הן נמצאות מתחת לשערות וד"ר זייצב העיד כאן ש – 7 מוקדי דימום נמצאו ו-7 מוקדי הדימום האלה נמצאו בראש מאחורה מה שמעיד על כך שעמד מישהו מאחורה, כך שאנו מדברים על שני בני אדם לפחות ומעצם מקצועי אני רואה את הגבולות הבלתי מוגדרים של הדם והם נעשו ע"י משיכת השער מאחורה כדי לחשוף את הצוואר – הצילום מוגש ומסומן נ/146, כשיש מכה הגבולות הם מוגדרים וכשיש משיכת שיער הגבולות לא מוגדרים. בהקשר לצילום הזה הנאשם לא אמר כלום על זה והחוקרים לא ידעו משום שהדו"ח של ד"ר זייצב נחתם רק ביום 19 לאחר שהוא הודה ושחזר ולכן אף אחד לא ידע על המכות האלה ואין לכך שום אזכור.

הנאשם הודה ושחזר שהוא חתך למנוחה את הצוואר וברח מיד, בעוד שעל פי הממצאים בזירה ואני מפנה לתמונות, אנו רואים מריחות דם מבגדים על הקירות, שעל המריחות לאחר שהם נקרשו רואים התזה של טיפות דם שנמרחו גם כן ואז שוב התזה, כלומר רואים 3 שכבות שחלק מהן כבר נקרש וזה מוכיח על פי המדע כי קרישת דם לוקחת בממוצע 4 דקות אצל אדם בריא, זה מוכיח שהרוצח יצא מהתא רק אחרי 12 דקות לפחות לאחר הרצח ואני מפנה לתמונות – התמונות מוגשות ומסומנות נ/147

ש.אני מבקש ממך באותו הקשר להתייחס לצילום מס' 17 שהוא צילום 183 מצילומי הזירה

ת.אני מבקש לראות את הצילום

ש.בהקשר למה שאמרת עכשיו

ת.צילום מס' 17 מראה את האסלה בתא מס' 2 כשבתוך האסלה יש ניירות טואלט שניכר בהן שהיו מרוחים בדם וכשהמים נשטפו לפחות פעם אחת, מתוך הצילום הזה אפשר להבין שלא יתכן שמי שזרק את הניירות האלה בעת שהמנוחה הייתה שרועה על האסלה, היו חייבים להשליך את הניירות האלה לתוך האסלה  והיו חייבים להכניס את הניירות לתוך האסלה לפני שהניחו את המנוחה באסלה ומכיוון שאנו לא מוצאים בכלל סימני ניגוב בתא ואין עדות על כך, אין אלא להסיק שהניגוב של הניירות היה בחוץ והניירות הושלכו לתוך האסלה לפני שהמנוחה הונחה עליו וזה תומך בעצם במה שנאמר קודם שהמנוחה שכבה באיזה שהוא מקום וזה לא היה בתא כי אין עדות על כך ואין סימנים על כך – התמונה מוגשת ומסומנת נ/148

אנחנו יכולים לראות גם שהמנוחה הוכנסה פנימה אחרי שחלק מהקיר כבר הוכתם בדם וזאת על פי ההתזה של הדם על הקיר הימני שנעשית בחלקה על מריחות שנעשו כבר קודם ואני מפנה לתמונות – מוגשות ומסומנות נ/149

ש.המומחה ינאי עוזיאל מצא על הקיר המערבי דפוס של התזת דם עם אנרגיה מגובה 106 ס"מ מהרצפה עד לגובה 1.72 מ' מהרצפה, זה מה שהוא מצא, למסקנתו זה היה המקום שבו נפגעה המנוחה בצווארה כאשר מול אותו מקום הדגים גם הנאשם בשחזור על השוטרת שגילמה את דמות המנוחה, מה אתה אומר על כך לאור מה שמצאת

ת.גם העד ינאי עוזיאל כעד מומחה העיד שחתך העורק בא בפולסים בדיוק כפי שראינו בתמונה ואת הפולסים אנו לא רואים, לעומת זה אנו רואים התזה שהיא בעצם נשיפה או שיעול, ברור שאם שם הייתה התקיפה, היינו רואים דפוס של חתך בעורק תרדמה ואנו לא היינו רואים בשום פנים ואופן את המריחות דם לפני ההתזה, כי אם הייתה התזה ועל ההתזה הייתה מריחה, אז המריחה הייתה קודם, אותה סברה של ינאי עוזיאל שאמר ששם הותקפה המנוחה, שם היינו רואים את השכבה האחרונה את ההתזה, לא אחרי שכבר נמרח דם, זאת אומרת שזה כבר לא מתאים לעדות של ינאי עוזיאל גם מהכיוון הזה, לא יתכן שיהיה מצב של מריחת דם ללא מקור לדם.

אני רוצה לומר עוד דבר בהקשר לעדות של ינאי עוזיאל, הוא דיבר על דפוס של דם שנזרק כאשר מניפים סכין, זה דבר שהוא ידוע ואני רוצה להגיש לבית המשפט את התמונה שמראה שאין את הסימנים האלה בכלל בתא

ש.האם נמצאה בזירה, בתמונות הזירה ראית "קאסט אוף"

 

ת.לא, גם ינאי עוזיאל לא ראה. דבר נוסף שתומך בעובדה שאחד הרוצחים נשאר בתא עוד דקות ארוכות לאחר הרצח ולאחר שהמנוחה הונחה על האסלה זה העובדה שראשה על פי סימני הדם בצד ימין של מיכל ההדחה, ראשה היה מונח בהתחלה בצד ימין בעיני המתבונן ואז עוד דמה זרם ורק לאחר המוות, לאחר שדמה פסק מלזרום, מישהו הזיז את ראשה אל הצד השמאלי ואני מפנה לתמונות – מוגשות ומסומנות נ/ 150

אנחנו גם רואים שהתמונות האלה תומכות בהשערה שעבר זמן עד שהרוצח הזיז את הראש מצד ימין של המיכל הדחה לצד שמאל, מכיוון שהמומחה ירון שור העיד כאן שהוא מצא טביעות נעל שלא יכול היה לבדוק על מושב האסלה, על מיכל ההדחה ועל הקיר למעלה, אנו מבינים שהרוצח הזיז את הראש כדי לשים את רגלו על מיכל ההדחה ואנו רואים את הכיוון שממנו ברח וזה נתמך במה שסיפר פה ירון שור ולעומת זה אנו רואים בצילום של השחזור שנלקח מתוך השחזור, אנו רואים את הנאשם מדגים בצורה אחרת לגמרי כאשר הוא קופץ מעל הדלת, שאם היה כך, אני מניח שהיו מוצאים את טביעות האצבעות שלו או את הסיבים – הצילום מוגש ומסומן נ/151

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש לסיים פה, גם מפאת המעבר לדבר אחר וגם מפאת השעה וגם בגלל שאני צריך זמן.

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועד הקבוע.

 

הנאשם יובא באמצעות הליווי.

 

ניתנה היום ב' באדר, תשס"ט (26 בפברואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר

 

1216

 

        

בתי המשפט

 

בית משפט מחוזי נצרת

פח 000502/07

 

בפני:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

תאריך:

01/03/2009

 

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

מדינת ישראל

 

 

 

 

המאשימה

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

 

 

 

הנאשם

 

 

נוכחים:

בשם המאשימה: עו"ד ענבר ועו"ד שטרן

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד ההגנה, ד"ר חיים שדה סדובסקי ממשיך להעיד לאחר שהוזהר כי הוא עדין תחת אזהרה ומשיב לשאלות עו"ד שפיגל:

 

 

אין פרוטוקול

מכאן תיק ב"ש 09\542

        

בתי המשפט

 

 

בית משפט מחוזי נצרת

בש 000542/09

בתיק עיקרי: פח  000502/07

בפני:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

תאריך:

10/03/2009

 

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

מדינת ישראל

 

 

 

 

המבקשת

 

נ  ג  ד

 

 

רומן זדורוב

 

 

 

 

המשיב

 

החלטה

 

1.             ביום 26/2/09 העיד בפנינו עד הגנה, מר סדובסקי חיים, כעד מומחה.

 

חוות דעת העד הוגשה וסומנה (נ/126), העד נחקר בחקירה ראשית, במהלך עדותו הוצגו מוצגים שונים וסומנו אף הם (נ/127 עד נ/151 הכוללים בין היתר תמליל שחזור, דיסק שחזור, וכן תמונות מזירת האירוע).

 

המשך הישיבה נקבע ליום 1/3/09.

 

2.             בפתח הישיבה ביום 1/3/09, הודיע הסניגור בהאי לישנא:

 

"עו"ד שפיגל: כתוצאה מהמצב הנפשי בריאותי של העד בתום הדיון שהיה בישיבה שעברה, לאחר ששוחחתי איתו מאז יום שישי ושבת בסיטואציה אליה הוא נקלע מבחינה בריאותית ונפשית נבצר ממני להמשיך ולהעידו בהקשר לחוות הדעת על כל המשתמע מכך. הסיטואציה היא שאת הממצאים ככל שישנם וישנם, אנחנו נצטרך לפזר אותם בין שורת המומחים הנוספים שיעידו מטעם ההגנה ובהתאם לכך אנחנו נמצא את כל השרשרת העובדות והראיות בפניהם, על מנת שיבדקו את הנושא, ואם יש צורך להוסיף בחוו"ד הם יוספו, ואז יוגשו כל חוות הדעת בצורה מסודרת. אני ביקשתי מהעד להתייצב היום בפני בימ"ש, מפאת כבודו של בימ"ש, באם בימ"ש ירצה לשמוע למה" (שם, עמ' 1216 לפרוטוקול).

...

"עו"ד שפיגל: זה עד הגנה, אני מבין את המשמעות הכרוכה בכך, אני מוותר על עדותו של העד לחלוטין, אני מבקש למשוך את חוות הדעת שהוגשה ואת כל הממצאים שהוגשו יחד עם חוות הדעת אני מבקש לאור זאת גם להתעלם מהפרטוקול ככל שהוא נוגע לעדותו של העד הזה, ולכן גם מתייתרת חקירתו הנגדית"

...

"עו"ד שפיגל: הנאשם מודע למשמעות הסברתי לו אני כמובן גם מודע לכך אני יודע ומבין והעברתי גם לנאשם כי משמעות החלטתי הינה כי חוו"ד על מרכיביה ועל כל מה שהוצג בעקבותיה אינה קיימת וכך גם כך תהייה התעלמות מוחלטת מהחקירה הראשית" (שם, עמ' 1217 לפרוטוקול)

 

ב"כ המבקשת התנגדו לבקשת ב"כ המשיב:

 

"עו"ד שטרן: העד הגיש חוו"ד. במשך ישיבה שלמה הוא הוסיף עליה פירט אותה, הוסיף דברים שלא בא זכרם בחוו"ד, אני מבינה שההגנה מוותרת על המשך חקירתו הראשית, אנו עומדים על זכותינו לחקור אותו בחקירה נגדית ואנו מבקשים לעשות זאת עכשיו" (שם, עמ' 1217 לפרוטוקול).

...

"עו"ד שטרן: העד הזה לפני הישיבה הקודמת, ואני מבקש לחקור אותו בחקירה נגדית, צלצל לאמצעי התקשורת לתחנות טלויזיה, למערכות עיתונים, אמר להם תבואו מחר לדיון הפרקליטות הולכת לקבל את המכה של החיים שלה, ואכן אנו ראינו פה התייצבות חריגה מסיבית של אמצעי התקשורת, העד הזה בשנתיים האחרונות לא רק שהוא משפיע ככל שהוא יכול על אמצעי התקשורת, הוא בקשר עם המשפחה במשך שנתיים כאשר הוא אומר להם כבר יום אחרי השחזור של הרוצח שזה לא הרוצח ושהוא יביא את הרוצחים האמיתיים, עכשיו זאת חוכמה מאוד גדולה, להתראיין מתחת כל עץ רענן, וכאשר מגיע רגע האמת שבו הוא צריך לעמוד מאחורי הדברים שלו יטען פה הסניגור בעלמא שיש לו איזה שהוא מצב נפשי שדורש שלא ימשיך להעיד. אני מבקש גם לא לחוו"ד גם על דברים שהוא עשה במשך השנתיים האלה לחקור אותו נגדית על דברים שהוא עשה ששיבשו חקירה בתיק הזה, אני עומדת על זכותי לחקור אותו.

                

עו"ד ענבר: אנחנו סומכות על בית המשפט ולא יתחשב בעדותו של העד, הבעיה היא שאנו לא יודעים מה לעשות עם הנזק הציבורי שזה גורם, ועם הנזק למשפחה.

המשפחה ישבה פה ושמעה בישיבה הקודמת דברים, הדברים מחלחלים, יש לנו את הזכות להראות בין היתר לציבור ולמשפחה" (שם, עמ' 1217 לפרוטוקול).

 

ובסופו של יום, ניתנה החלטתנו, על פיה הורינו כמפורט:

 

"לאור הודעת הסניגור מבלי שאנו מביעים דעה כלשהיא בדבר וחצי דבר באשר לנסיבות הנטענות (לא הוצגה כל אסמכתא לנטען) הרי בפנינו כעובדה, בקשת הסניגור לחזור בו באשר לחוות הדעת על כל מרכיביה, כל המוצגים שהוצגו כל כולם במהלך עדות העד זה, וכל חקירתו הראשית, כל אלה יימחקו מתיק בית המשפט, כל המוצגים שהוצגו במהלך חקירת העד הזה יימחקו וכך גם כך החקירה הראשית עצמה.

 

מעבר לאמור לעיל, יפעלו הצדדים כצריך לאור הודעתם" (שם, עמ' 1218 לפרוטוקול).

 

3.             ביום 4/3/09 עתרו ב"כ המבקשות לעיון מחדש בהחלטה להפסקת עדותו של העד סדובסקי ומחיקתה מהפרוטוקול.

 

                לטענת ב"כ המבקשת, נימוקי בקשת העד להפסקת עדותו שנכרכו במצב "בריאותי ונפשי" נסתרת ממסיבת עיתונאים שערך הנ"ל לפיה חדל ממתן המשך עדותו שלא כנטען ע"י הסניגור בביהמ"ש אלא בגלל התנגדויות התביעה שביקשה למנוע ממנו, לדבריו לומר את האמת והיחס מאב"ד (ראה המצוטט בס' 1 (ה') לבקשה).

                לנטען, ניתן להיזקק להוראת ס' 73 (א) לחוק בתי המשפט (נ"מ) ה'תשמ"ד  - 1984 שעניינו צו הבאה או לס' 5 לפקודת ביזיון ביהמ"ש.

 

                לא מדובר ב"נבצרות" העד, מסיבת העיתונאים מלמדת כי העד בריא, הצהרותיו מדברות בעד עצמן.

 

                מנגד, טוען ב"כ המשיב כנגד התנהלות המבקשת לטעמו, הפניות לתקשורת ולגופו של ענין, משמוותר על עדות העד, לרבות הכל מכל כל נותר בלשונו "חלל ריק".

 

                שיקול הדעת להזמנת עד נתון כל כולו לצד המזמין.

 

4.             עם כל אי הנחת, זאת בלשון המעטה, שיש לנו מההתנהלות לענין המחלוקת והעד בתיק כה חשוב כדי "דיני נפשות", הרי שעה שהעד בחר להפסיק עדותו במהלך חקירתו הראשית, לא ניתן להעתר לבקשה.

 

                בפני ביהמ"ש אין דבר פרט לנאמר והמוגש בין כתליו לאמור, פרוטוקול, מוצגים, ראיות - ולא אחרת.

 

                התנהלות העד במסיבת העיתונאים (כנטען) בוודאי שאינה ראויה אך אינה ענין לכאן.

 

                לא בכדי ראינו לצטט הנאמר בישיבה נשוא אי חזרת העד סדובסקי לדוכן העדים.

 

           הסניגור בלשון מלאה וברורה, ויתר על כל עדותו לרבות כל אשר נלווה לעדות זו ואף כדי הבהרת עובדה זו באורח חד משמעי ע"י הסניגור - מול הנאשם.

 

                אין לנו אלא להביע צער על כך שבתיק בו לנאשם מיוחסת אשמה כה חמורה, בחר העד במהלך עדותו הראשית (ועוד כנטען, "עד מומחה") לחדול מעדותו כאשר אין חולק כי הדבר העיקרי הינו ירידה לחקר האמת כדי ברור אשם נטען כלפי נאשם, ולא אחרת.

 

                (הסניגור טוען לדרכים חילופיות).

 

                במצב הדברים בו אנו מצויים, לא יכולה המבקשת להיוושע מהוראות ס' 73 (א) לחוק בתי המשפט שעניינו עד שאינו מתייצב להזמנה ואינו מתייצב לעדות ולא בס' 5 לפקודת בזיון ביהמ"ש שעניינו עד שסרב להשיב על שאלות.

 

                עם כל ההבנה לסיטואציה אליה נקלעה המבקשת וכאשר אף לנו אי נחת ברורה ממהלך ענינים זה, הרי שעה שהסניגור ויתר על עדות העד כליל, בפנינו אין עדות כלשהיא, בעל דבריו של העד הינו הצד המזמין ומשוויתר עליו – אין בפנינו עד זה מכל וכל.

 

                בהחלטתנו מיום 1/3/09 אמרנו דברים ברורים וההלכה לענין זה ברורה (כפי שבצדק מציינת ב"כ המבקשת – ע"פ 631/76 אביטן נ' מ"י פד"י ל"א (3), עמ' 527 ראה, שם עמ' 531-530, ראה: "...כאילו לא ניתנה...." (שם, עמ' 531).

 

5.             מכל אלה, עדות העד סדובסקי כאָיִן היא וכאשר הסניגור בחר את בחירתו, אין בפנינו לא עד זה ולא עדותו והבקשה נדחית.

 

 

 

 

 

 

6.             עוד נציין בשולי דברים, כי אין בנמצא "עיון חוזר" לנשוא הבקשה בפנינו אך לאור חשיבות הנטען במחלוקת ושעה שאין רשות ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי ושעה שניתן להתייחס לבקשה כ"בקשה לזימון עד", ראינו לדון בבקשה לגופא ולהחליט כאמור לעיל.

 

ניתנה היום י"ד באדר, תשס"ט (10 במרץ 2009).

 

להודיע.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

000542/09בש 054 עדן ונדר

 

 

 

 

עד כאן תיק ב"ש 09\542