יעקב הראל - עד הגנה מס' 12 | 26/03/2009

עד הגנה מס' 12 יעקב הראל מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד שפיגל:

ש.תציג את עצמך בפני בית המשפט, מה עשית בשנת 2006

ת.ב – 2006 הייתי מורה מקצועי לתנ"ך בבית ספר נופי גולן, הכוונה היא שלא הייתי רק מחנך

 

עו"ד ענבר: מסכימות להגשת ההודעה – ההודעה מוגשת ומסומנת נ/173.

 

העד ממשיך:

ש.ספר לבית המשפט את אותו אירוע שסיפרת לי היום כשרעננתי את זכרונך בחוץ, מה ראית, על מה בדיוק מדובר

ת.בשעה השביעית של אותו יום, 6/12/06, היה השיעור של בין 13:05 – 13:50, לימדתי תנ"ל בכיתה ט' 5, כיתה שמבחינה פיזית מצויה בערך 10 מטרים מאזור הברזיה, איפה שהקולר ברחבה, אותו שיעור התחיל מאוד קשה עם התלמידים, הוצאתי מספר תלמידים, אני לא זוכר כמה, אני כבר שנתיים לא מלמד בבית הספר, אני לא זוכר את כל השמות, אבל אני זוכר את ד.ז. ואת סתיו ואם אקבל רשימה אוכל להיזכר וכדי להרגיע את הכיתה יש לנו נוהל להוציא ל – 5 דקות

ש.זה היה ישר בהתחלה

ת.כן, זה היה ישר בהתחלה כשנכנסתי לכיתה ואז השיעור התחיל. בשעה 13:20 – 13:25, אני שומע נקישה בדלת, פותח ורואה ילד או נער קוראים לו ניקולאי, אמרתי במשטרה אבל לא רצו לפתח את זה והוא היה תלמיד פעם בבית הספר, הוא היה עם כובע שחור עם קרחת, אמר לי מה נשמע יעקב, אני יוצא קצת מרחבת הכיתה לדלת, ואני רואה את לזמי עמיחי, באיזור הברזיה מלהיב אותו, זה היה בשעה 13:25, עכשיו נזכרתי שהשעון שלי מיהר ב – 3 דקות וזה היה 13:22

ש.למה הסתכלת על השעון בכלל

ת.כי אני מורה ורוצה להעביר את השיעור ותמיד יש משהו שמפריע לי, כולל מעשה הקונדס של ניקולאי

ש.ואז הסתכלת על השעון וראית מתי זה היה

ת.אני זוכר שזה היה בשעה 13:22, באיזור הזה הייתה מהומה גדולה בשעה הזו, היו חוץ מעמיחי עוד כמה תלמידים

ש.ואיפה ראית את התלמידים האלה, עמיחי ואחרים

ת.באזור הברזיה

ש.הערת להם משהו, אמרת להם משהו

ת.נדמה לי שאמרתי להם שיצאו מחוץ לשטח המבנה

ש.זה מה שהם עשו

ת.אני לא יודע

ש.מה קרה לאחר שנודע על הרצח, אתם כמורים בכלל שהתעניינתם באירוע ורציתם לקבל מידע ופרטים, מה אתה ביררת ואת מי שאלת בקשר לאותו קטע שעכשיו סיפרת

ת.קודם כל אני רוצה להגיד שהרצח זעזע אותי בצורה מאוד קשה, במיוחד שיש לי בת שקוראים לה גם תאיר, על כל פנים, ביום שלמחרת, הרי לא סגרו את כל בית הספר אלא רק חלק ממנו, פגשתי את התלמידים האלה, עמיחי אמר לי שאז אחרי האירוע שהוא שלח את ניקולאי ב – 13:22, יצאה רכזת השכבה זהבה וסילקה אותם החוצה ושם הם פגשו את תאיר

ש.בחוץ

ת.כן

ש.כך הוא אמר לך

ת.כן, ואז תאיר אמרה לו שהיא הולכת לשתות מים ולשירותים

ש.ואת ד.ז ואת סתיו שאלת

ת.שאלתי במסגרת הכיתה אבל מי שהתייחס זה רק עמיחי

ש.מה ראית בשעה 7:00 בבוקר כשהגעת באותו יום של הרצח לבית הספר

ת.זה היה בערך בשעה 7:10 – 7:15 כשאני מגיע בהסעה, אני לא נכנס בכניסה הראשית אלא בזו הצפונית שקרובה לחדר המורים, אני נכנס ולפני שאני נכנס אני רואה רק חצי מהפתח היה פתוח וראיתי שני אנשים שנשענו על הדלת

ש.על איזה קבוצת גיל אתה מדבר

ת.הם נראו משהו בסביבות 17 והלאה

ש.היו מוכרים לך

ת.לא, ההופעה שלהם הייתה פריקית כזו

ש.אתה מוכן לפרט הופעה פריקית

ת.זה לא הופעה שילדי בית הספר הולכים איתה, או עובדים, בגדים יותר רחבים, שרשרים אני חושב

ש.איזה תסרוקות

ת.מנופחות כאלה

ש.לבושים איזה צבע

ת.אני לא זוכר, זה היה לשבריר שניה

 

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד ענבר:

ש.אתה לימדת בבית הספר את כל הכיתות של התיכון

ת.לא

ש.אתה לא הכרת את כל התלמידים בבית הספר כולל תלמידי השכבות הגבוהות אישית

ת.באופן אישי בוודאי שלא

ש.בזמן שראית את שני הנערים האלה, היית לבד או שהיה איתך עוד אדם

ת.זה שרשרת של בני אדם שנכנסה

ש.הפנית את תשומת ליבו של מישהו לשניים האלה

ת.כן, לרוחמה שהייתה אחראית מערכת

ש.ומה שאלת אותה

ת.אמרתי לה שראיתי שני חבר'ה כמו שתיארתי והיא אמרה לי: "לא, אלה עובדי קבלן"

ש.מה שם משפחתה של רוחמה

ת.לא זוכר

ש.מה תפקידה

ת.אחראית מערכת

ש.ואתה זוכר בוודאות שהיא זו שאמרה לך את הדברים

ת.כן, מן הסתם כי שנינו מעשנים כבדים וזה היה בחדר עישון

ש.זה לא היה מול פניהם של אותם שניים שהצבעת עליהם, אלא אח"כ כשנכנסת לעשן

ת.עברה בערך חצי דקה משראיתי אותם ועד ששאלתי את רוחמה, היא תמיד נכנסת לפני בכמה דקות

ש.יש לך זיכרון מאוד טוב, נכון

ת.לא יודע להעריך, ויזואלי אומרים שיש לי זיכרון ויזואלי טוב, אני לא יכול להעיד על כך

ש.אתה זוכר שנחקרת במשטרה נכון, את ההודעה שמסרת

ת.נכון

ש.וזה היה ב – 13/12/06 שבוע אחרי הרצח בערך

ת.כן

ש.אתה באת למשטרה מיוזמתך או שהמשטרה הזמינה אותך, איך זה היה

ת.אנחנו כמורים, הרצח הזה מאוד זעזע ועניין אותנו מה קורה ותמיד קיבלנו מידע והדלפות מהחקירה בחדר מורים, מה מחפשים, מה פחות או יותר המסקנות, דברים כאלה, תזכירי לי מה שאלת

ש.אני חוזרת על השאלה

ת.אני הלכתי מיוזמתי

ש.ולמה, בגלל שהיה לך משהו חשוב לספר למשטרה או כי רצית להתעדכן משמועות על הרצח ומה המשטרה גילתה

ת.בגלל ששמעתי הדלפות, ההדלפה אמרה שמחפשים שנים, אחד גבוה ושחור ואחד נמוך ממנו ובהיר

ש.ככה שמעת

ת.כן ואז ניסיתי לבדוק בזכרוני ונזכרתי בשני אלה שראית

ש.זאת אומרת שאתה לא זכרת אותם כל הזמן שראית משהו חשוד, רק כששמעת את מי מחפשים נזכרת בשניים האלה שאמרת לרוחמה

ת.כן, אנחנו לא יודעים לאיזה כיוון ללכת

ש.זה לא היה משהו שהיה בתודעה שלך, שראית שניים מוזרים, אלא רק אחרי ההדלפות ניסית להיזכר

ת.כן

ש.בהודעה שלך במשטרה, אני מפנה אותך החל משורה 52, שואל אותך השוטר האם ראית דבר כלשהו חריג ביום רביעי, 6/12/06 ואז אתה מספר את הסיפור הזה ובשורה 63 שואל החוקר ומבקש ממך לנסות לתאר אותם בצורה מפורטת יותר ואתה עונה: "אני זוכר בגדים רחבים עליונים, יותר מזה אני לא זוכר, נראה לי ששאלתי עליהם ואמרו לי שאלה עובדי ריצוף, לא זכרתי מי אמר לי את זה" – איך זה ששבוע לאחר המקרה אתה לא זכרת מי אמר לך שהם עובדי ריצוף ואפילו לא היית בטוח שמישהו אמר לך את זה, אמרת שנראה לך ששאלת עליהם והיום כשאנו נמצאים שנתיים ו – 3 חודשים לאחר הרצח, אתה זוכר בוודאות ששאלת את רוחמה רכזת המערכת, את הסיטואציה המדוייקת, מאיפה נולד הפער הזה בזיכרון

ת.אז אני גם אומר שאמרתי גם במשטרה רוחמה

ש.אני מראה לך את ההודעה, אתה חתום עליה

ת.כן, אני אומר לך אבל שזו רוחמה

ש.אני מראה לך את הדף שחתמת עליו, שורה 64 את מה שהקראתי לך קודם – אתה מורה לתנ"ך ואני סומכת עליך שאתה יודע היטב לקרוא ובטח עדות מודפסת של שני עמודים ואני מניחה שהבנת את החשיבות של זה שירשמו דברים נכונים מפיך כשאתה מביע נכונות לסייע בפענוח רצח, למה חתמת על עדות שכתבו שם דברים שלא אמרת וכתבו דברים לא נכונים

ת.אני יודע שאמרתי עובדת מנהלה והוא לא רשם את זה

ש.אבל הוא רשם שאתה לא זוכר, הוא רשם משהו פוזיטיבי לא נכון

ת.נראה לי זה יותר לכיוון החיובי

ש.אבל כתוב לא זכור לי

ת.יכול להיות שבאותו רגע, אני פה יושב ומתרגש למרות שעברו שנתיים ואז יש כל מיני התרגשויות, אני לא זוכר את כל הסיטואציה, היום אני בטוח יותר בעצמי ואני יכול להגיד לך שזו רוחמה

ש.כשאתה אומר שהרצח מאוד הסעיר אתכם, הייתה לזה איזה השפעה מיוחדת על החיים שלך

ת.אני לא יכולתי לישון בלילה, זה דבר נפשי

ש.אתה כבר לא עובד בבית הספר

ת.אני כבר בחופשה ללא תשלום, כבר שנתיים, באפריל השנה, אשתי עברה אירוע של השתלת כליה

ש.אתה זוכר את האירוע הנוסף שדיברת עליו בעדות, דיברת על שני העובדים שראית אותם, וגם על שני נערים שראית בבית הספר שבשמות הם א.א. ו – ל.מ

ת.כן

ש.זה בעצם האירוע העיקרי שבגללו באת למשטרה או האירוע של עובדי הריצוף, מה האירוע שהיה יותר חשוב בעיניך שהלכת בגללו למשטרה

ת.לא יודע

ש.אבל גם האירוע הזה נראה לך חשוב, אחד גבוה שחור ואחד נמוך בלונדיני, אתה חיפשת דברים שקשורים לאירוע של שני נערים בגלל הדלפה ששמעת

ת.אפשר לומר

ש.ממי שמעת דבר כזה

ת.מחדר המורים, אני לא זוכר ממי

ש.אתה שמעת את זה מהמשטרה, מהתקשורת, לא בא שוטר ולחש את זה באוזניך

ת.בחדר המורים

ש.זה נכון שהענין שמסתובבים נערים שלמדו, תלמידים לשעבר שבאים לבקר בבית הספר זה לא דבר חריג

ת.נכון

ש.ומה שבעצם הדליק אצלך נורה זה השמועה על השניים שאותם מחפשים

ת.כן

ש.גם את אותו א.א. שהזכרת בעדות ציינת בהודעה שראית במקרה נוסף בבית הספר ולא רק באותו יום

ת.כן

ש.אתה ציינת בהודעה בשורה 2 שאתה לא בטוח אם המקרה הזה היה ביום רביעי, אולי ביום שלישי, אולי יום קודם, ולאחר מכן, אחרי שעיינת במערכת השעות ועשית שחזור של המסלול שלך שאתה יוצא מחדר המורים ופונה ימינה, חשבת שזה היה יום רביעי כי ביום שלישי אתה פונה שמאלה

ת.הדבר הזה בעייתי כי יש לי בעיה עם הזיכרון של הזמן שראיתי אותם

ש.זה בטוח היה באותו יום ששניהם היו בבית הספר באותו יום

ת.בטוח

ש.כש - א.א. נחקר במשטרה, נשאל על המקרה שסיפרת, הוא סיפר שבאמת היה אירוע כזה, הוא זכר אירוע כזה, אבל הוא ציין שהוא היה בבית ספר נופי גולן דווקא ביום ראשון של שבוע הרצח עם עוד תלמידים ולא ביום שלישי או רביעי ואני מפנה אותך לעדות שלו ואני מציגה לך, הוא מספר שהיה ביום ראשון עם תלמידים נוספים מבית הספר ברנקו וייס, למשל א.ו. מבני יהודה היה איתו והם הגיעו בשעה 13:30 או 13:45 עם ההסעה של קצרין, הסתובבו ופגשו חברים הוא אומר: "...שבוע שעבר. אני לא זוכר בדיוק....נכנסו פנימה וראינו חברים, היה עוד מספר פעמים נוספות" ואז שואלים אותו לגבי מה שאתה אומר והחוקר אומר לו שהוא נראה על ידך והפגישה הייתה לא ביום ראשון אלא לקראת סוף השבוע מה תגובתך ו – א.א. אומר שראה את המורה יעקב הראל אבל זה היה ביום א' ושוחחתם, שאלת אותו מה נשמע, הרבה זמן לא ראית אותו....על יד הכניסה לחדר המורים והוא אומר שהוא לא זוכר, יכול להיות, והוא אומר שביום הרצח הוא לא היה בכלל בנופי גולן אלא בישוב מגוריו, חד נס.

גם התלמיד שהיה איתו א.ו. גם הוא נחקר וגם הוא מאשר שזה היה ביום א', מה אתה אומר על כך, האם יכול להיות שעל סמך העדויות של התלמידים האלה האירוע הזה היה ביום ראשון

ת.כן

ש.אני מתייחסת למה שהיה ביום הרצח, בשיעור השביעי עם התלמידים שיצאו ונכנסו לכיתה, בזמן שנחקרת במשטרה, ידעת שהשעה בה המנוחה נעלמה היא בשיעור השביעי

ת.לא

ש.בסביבות שעות הצהריים

ת.אני לא זוכר מה זכרתי אז

ש.אני אומרת לך כנתון שהעובדה שהמנוחה נראתה לאחרונה באיזור הברזיה, בשעות הצהריים זה היה משהו שהיה ידוע בחקירה וגם פורסם בתקשורת בימים הראשונים והאם נוכח זה לא חשבת שנוכח המאורעות שאתה מתאר, כדאי להזכיר אותם בחקירה שלך

ת.אני בחקירה דיברתי על ניקולאי אבל החוקר לא רצה לשמוע, לא פיתח את החקירה לכיוון הזה

ש.למה אתה לא פיתחת את זה

ת.מה אני? אני באתי לתת עדות

ש.אבל הסיפור הזה שהיה לפני שנתיים ו – 3 חודשים, זכור לך לפרטי פרטים, השעון שמיהר 3 דקות, זה זכור לך בוודאות

ת.כי זה הציק לי

ש.למה זה הציק לך, זה לא מציק כל יום שתלמידים נכנסים ומפריעים

ת.אני מוציא תלמידים ואני לא יודע מה קרה

ש.החוקר רשם מפיך דברים מאוד באריכות עם תלמיד שנכנס ויצא ואת הסיפור הזה שכל כך מציק על שעת הרצח, את זה הוא סירב לרשום

ת.בזמנו לא יכולנו לעכל שתלמידים מנופי גולן או תלמידים יכולים לעשות דבר כזה

ש.והיום אתה חושב שתלמידים כן יכולים לעשות את זה

ת.זו שאלה לא הוגנת, אני בא לפה מאזרחות טובה, אין לי שום אינטרס אחר

ש.אין ספק שאתה אומר היום וגם במשטרה סיפרת הכל מאזרחות טובה ולא משום סיבה אחרת, אנו רוצים להבין עד כמה הדברים שאתה מספר הם מדויקים, ואם יש משהו שהציק לך ונראה לך רלוונטי עד כדי כך שפירטת את הפרטים בזכרונך, אין זכר לזה, מה עוד שהשוטר שואל אותך אם יש משהו חריג שקרה באותו יום ולא סיפרת את הסיפור הזה אלא את הסיפור על שני עובדי הריצוף

ת.אולי הוא מכיר את ניקולאי ולא רצה לשמוע

ש.אתה סיפרת גם על הילד שהיה כוכב האירוע שנקרא לזמי עמיחי

ת.כן

ש.אם אני אגיד לך שבכיתה שלך לא למד עמיחי לזמי אלא איתי לזמי

ת.כן, איתי, בסדר, אח של עמיחי

ש.אתה שנתיים לא בבית הספר ואת השעה אתה זוכר ולא את שם התלמיד

ת.כן, אני זוכר את השעה

 

עו"ד שפיגל: אין לי שאלות בחקירה חוזרת.

אלה עדי להיום.

 

החלטה

 

להמשך שמיעת ראיות במועד הקבוע.

 

הנאשם יובא באמצעות הליווי.

 

ניתנה היום א' בניסן, תשס"ט (26 במרץ 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                               

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר