נ.ח. - עדת הגנה מס' 23 | 21/05/2009

 

 

1438

 

        

בתי המשפט

 

בית משפט מחוזי נצרת

פח 000502/07

 

בפני:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

תאריך:

21/05/2009

 

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

מדינת ישראל

 

 

 

 

המאשימה

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

 

 

 

הנאשם

 

 

נוכחים:

בשם המאשימה: עו"ד ענבר ועו"ד שטרן

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

 

פרוטוקול

 

 

עו"ד שפיגל: אני מתנצל על האיחור. היתה תנועה של רכב צבאי כבד.

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

העדה נכנסת, מתמוטטת ופורצת בבכי.

 

ב"כ הצדדים: אנו מבקשים בהסכמה כצעד יוצא דופן להשמיע את העדה נ.ח בלשכה שלא בנוכחות קהל. אנו גם מפנים למכתבים של ההורים.

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

כמבוקש.

 

ניתנה היום כ"ז באייר, תשס"ט (21 במאי 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו .                                                                                                                                

 

                                

 

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

עדת הגנה מס' 23 נ.ח. (השם המלא נרשם על פתק המסומן נ/190) מעידה לאחר שהוזהרה כדין ומשיבה לשאלות עו"ד שפיגל:

הודעת העדה נ/29 הוגשה לעצם האמירה.

ש. מתי מסרת את ההודעה בביה"ס? ב- 11/12?

ת. היינו בכיתות, כל פעם קראו לילד אחר, ובשלב מסוים קראו גם לי ושאלו אותי באותו יום מה עשיתי ומה ראיתי

ש. כל מה שמסרת אמת?

ת. כן

ש. ראיינתי אותך אתמול ושאלתי על החתימה שלך ב-נ/29?

ת. כן, החתימה לא שלי

ש. מדוע?

ת. אני חותמת באנגלית או לטינית

ש. איזו שפה את דוברת?

ת. דנית

ש. לא חותמת בעברית?

ת. לא

ש. סיפרת לי על תאיר שהיתה מושא לקנאה?

ת. היא היתה יפה ומקובלת ובגיל שלנו זה העיקר. הרבה אהבו אותה, בעיקר הבנים

ש. מה לגבי הכישורים?

ת. היתה רקדנית נפלאה מובילה

ש. איך זה התבטא?

ת. התחברו איתה, וגם רבו איתה, זה גרם לסכסוכים

ש. כמה זמן הכרת את תאיר?

ת. מכיתה ג'

ש. היית איתה הרבה?

ת. כן בלימודים ולאחר הלימודים

(בשלב זה אנו מתירים גם לאביה של תאיר ז"ל להיכנס ללשכה).

ש.בהמשך לראיון מאתמול בקשר לאותה ילדה שסירבת למסור את שמה ספרי לי מה אמרת לאמא שלך בהקשר זה?

ת. אינני זוכרת

ש. אמא שלך אמרה לך משהו?

ת. אני לא דיברתי. אמא שאלה אותי שאלות וסירבתי. הדחקתי את התקופה. הכל מטושטש לי, שאלה אותי ואני לא זוכרת. כנראה שאמרתי לה שאני לא מוכנה לדבר על זה

ש. ולגבי הנוהג?

ת. כן, שלא מלשינים אחד על השני בגיל שלנו

ש. היום את יכולה להגיד את השם?

ת. אני לא זוכרת את השם היום. עברו שנתיים, לא חזרתי לזה, הדחקתי את זה

ש. סיפרת על הכרותך עם תאיר? היכרות ארוכה, בהודעה שלך נ/29 את מספרת שבשיעור בשעה השישית שהיא היתה עצובה. זה היה משהו רגיל?

ת. לא

ש. את יודעת למה?

ת. אני לא יודעת

ש. סיפרת שביקשו בשלב מסוים כשתאיר הצטרפה למעגל התלמידים דיברו על נושא הפחד במסגרת שיעור התיאטרון?

ת. כן אני זוכרת

 

עו"ד ענבר: כדי למנוע עוגמת נפש מהעדה, אני מוכנה ש- נ/29 יהיה ראיה ובלבד שלא לעדויות שמיעה או סברה או כל דבר בלתי קביל.

 

העדה ממשיכה:

ש. את מספרת שהלכת לשירותים בשלב מסוים?

ת. כרבע שעה לפני השיעור או חצי שעה. אני לא זוכרת בדיוק

ש. איזה שירותים?

ת. בשירותי הקומה השניה בהם מצאו את תאיר

ש. האם את זוכרת מה היה מצב הדלתות בשירותים?

ת. כל הדלתות היו נעולות, הכל היה נעול

ש. איך את בטוחה ונחרצת?

ת. כי ניסיתי לפתוח אותן

ש. זה היה דבר רגיל?

ת. חריג, בדרך כלל יש תא אחד פתוח וגם שכבה י' לא היתה

ש. זה היה במהלך הפסקה או שיעור?

ת. שיעור

ש. את זוכרת סיפרת בהודעה על תלמידים שיצאו ונכנסו במהלך השעה השביעית, את זוכרת שמות?

ת. ממש לא. תמיד יצאו תלמידים במהלך השיעורים

ש. לחיאני לומדת באותו חוג?

ת. לא זוכרת מי היה בחוג

ש. ספיר תירוש, נופר בן דוד?

ת. לא זוכרת, זוכרת רק ילד אחד שהיה ידיד שלי

ש. את יותם כרמל את מכירה?

ת. כן

ש. חבר של מי הוא היה?

ת. ידיד של תאיר

ש. ולפני זה?

ת. חבר של ספיר תירוש אבל לא ידיד

ש. האם את זוכרת מי עזב את בית הספר לאחר הרצח?

ת. אני זוכרת יהל כהן עזבה לאחר הרצח. חודשים אחרי הרצח הרבה לא הופיעו. מסתבר שחלק מהם עזבו ושנה אחרי זה לא באו. אחר כך שי יפרח ויוטה, עזבה לשבוע וחזרה לנופי גולן.

ש. מכיתות גבוהות יותר?

ת. ילד מי"ב שאני יודעת שדיברו עליו הרבה

ש. יש לך ידיעה אישית על תלמידים שעזבו את הארץ?

ת. שמעתי

ש. את הנושא של אותו בחור מטבריה, שיחת טלפון, מי סיפר לך?

ת. ספיר תירוש

ש. האם ספיר סיפרה לך שראתה?

ת. לא שאני זוכרת

 

העדה משיבה בחקירה נגדית לעו"ד ענבר:

ש. בתחילה אמרת שאת לא מזהה את החתימה, האם עו"ד שפיגל קרא לך את ההודעה בשיחה עימו?

ת. כן

ש. האם את זוכרת את כל מה שאמרת הם דברים שאת אמרת?

ת. כן, אני לא מבינה למה זו החתימה

ש. יכול להיות שפשוט כתבת את השם שלך?

ת. יכול להיות

ש. אבל אלה לא דברים שאמר מישהו אחר?

ת. לא, זה אני אמרתי בהודעה

ש. אמרת שיש דברים שאת לא כל כך זוכרת מהשנתיים בהודעה אלו הדברים שקרו?

ת. חלק אני זוכרת טוב וחלק אני לא זוכרת

ש. אמרת שהיו סכסוכים עם תאיר כי היא היתה יפה ומוכשרת, את נשאלת במשטרה אם ידוע לך, עמוד 2 שורה 14 ב- נ/29, אם ידוע לך על סכסוכים פרט לענין עם אבי מטבריה שאת לא ידעת מתאיר?

ת. נכון

ש. לא סיפרת כי היו לך סכסוכים כי היא היתה מקובלת?

ת. כי הרוב היו אלה דברים שהלכו ובאו והלכו, זה לא היה משהו רציני

ש. בהקשר שלו סיפרת לחוקר שגם לך היו סכסוכים קטנים עם תאיר ורבתן?

ת. כן

ש. אני מבינה שכמו שהסכסוך שלך לא היה קשור לרצח גם הסכסוכים האחרים לא קשורים?

ת. נכון, לא קשורים

ש. ואלה לא נראה לך סכסוכים ברמה שבגללם בוצע הרצח?

ת. מה פתאום

ש. סיפרת בהודעה על שיעור התיאטרון ביום הרצח וכי תאיר ישבה בצד, לא השתתפה, ובשלב מסוים שדיברתם על נושא הפחד נכנסה למעגל ואמרה שהיא פוחדת מהמוות?

ת. אני זוכרת כי כל הקבוצה דיברה על זה. היו עוד בנות. לפחות שלוש מהחוג במעגל שאמרו שהן פחדו מהמוות. זה לא היה מוזר אפילו

ש. את ... ממה פחדת?

ת. לא זוכרת מה אמרתי

ש. את בטוחה, כי שלוש בנות אמרו שתאיר בכלל הייתה והשתתפה?

ת. תאיר השתתפה. יכול להיות שהזיכרון שלי מטעה אותי אבל ככה אני חושבת

ש. במשטרה נחקרו המורה לתיאטרון ושמונה תלמידים אחרים וכולם אמרו שתאיר ישבה כל הזמן מחוץ למעגל ורק את אמרת שתאיר חזרה ואמרה שהיא פוחדת מהמוות. האם יכול להיות שאת טועה?

ת. יש מצב, כן

ש. בכל מקרה, לא דובר שם על אדם מסוים שיהרוג אותה?

ת. לא

ש. יצאת לשירותים את אומרת רבע שעה עד חצי שעה לפני תום השיעור בין 13:20 ל – 13:35 בערך?

ת. כן, לא הסתכלתי בשעון

ש. את אומרת שכל הדלתות היו נעולות כי ניסית לפתוח  ורק על דלת אחת דפקת?

ת. כן. אין סיבה כי דפקתי על דלת מסוימת

ש. את אומרת בעמוד 1 ל- נ/29 שורה 28 כי ניסית להסתכל אם יש רגליים ולא ראית רגליים זכור לך דבר כזה?

ת. לא זוכרת בוודאות, עבר זמן

ש. מה זאת אומרת הסתכלת לכיון הכיור, יכול להיות מהכיור לדלת?

ת. לא זוכרת

ש. איפה עמדת?

ת. לא זוכרת

ש. האם הסתכלת מתחת לכל הדלתות?

ת. כך אני מניחה

ש. אני מציגה לך צילומים 9 ו – 10 מת/1, הרווח קטן מתחת לדלת ובעמידה קשה לראות?

ת. אינני יודעת, לא זוכרת

ש. שכבת על הריצפה כדי לראות?

ת.לא, לא נראה לי

ש. את לא זוכרת אם הסתכלת, התכופפת?

ת. לא

ש. לא שמעת צעקות או רעשים?

ת. לא, לא שמעתי

ש. אם היית שומעת משהו חריג היית אומרת?

ת. כן

ש. לא ראית דם או משהו אחר?

ת. לא

ש. כמה זמן היית שם?

ת. לא הרבה, אולי חמש דקות כי הייתי צריכה לשירותים, לא זוכרת ממש

ש. בחקירה סיפרת כי לא יכולת להתאפק ורצת לקומה שלישית?

ת. ליד הסיפריה

ש. של הבנים?

ת. לא משנה לי באותו רגע, אני לא יודעת

ש. בזמן שהיית בשירותים בקומה ב' לא נכנס אף אחד?

ת. לא

ש. את אומרת שבדרך לקומה שלישית ראית חברות שלך שלא מחוג התיאטרון ואחת מהן נופר?

ת. אינני זוכרת בוודאות מי הבנות, נופר לא מהכיתה שלי, אינני זוכרת.

ש. זו לא נופר בן דוד?

ת. לא

ש. את אמרת להם כי אין טעם שילכו לשירותים כי הדלתות נעולות?

ת. כן

ש. איפה הן היו בדרך לשירותים?

ת. כנראה שכן, אם לא לא הייתי אומרת להן

ש. שחזרת מהשירותים מהקומה השלישית, האם ראית אותן?

ת. אינני זוכרת

ש. מדוע לא הלכת לשירותים ממול?

ת. לא זוכרת

ש. כשחזרת לקומה השלישית חזרת שוב מול השירותים?

ת. אינני זוכרת

ש. האם יש.....  אחרת?

ת. כן מכיתות י"ב

ש. סיפרת במשטרה ולעו"ד שפיגל על משהו ששמעת, שאל אותך החוקר אם את יודעת על משהו נוסף בקשר לתאיר – עמוד 2 ל- נ/29 ואני מקריאה לך...

ת. לא זוכרת שסיפרתי את זה לחוקר

ש. זה חלק מעדותך שאת לא זוכרת טוב?

ת. כן, לא זוכרת כלום מהקטע הזה

ש. היו דיבורים בעקבות כך כי ילדה יודעת מי הרוצח?

ת. אני לא אמרתי למשטרה מי הרוצח ואני לא יודעת מי הרוצח

ש. מדוע לא אמרת למשטרה את שם הילדה שאז זכרת?

ת. היינו בכיתה ח', היה קטע שלא מלשינים על חברים

ש. הסיפור שהיא סיפרה לך הפחיד אותך?

ת. לא, היתה שמועה

ש. לא ממש חששת שיתפסו אותך וכו'?

ת. לא. זה מה שאני זוכרת

ש. בבית הספר חששת לאור מצב זה וזה לא נעים?

ת. כן

ש. ואם היית יודעת משהו רציני....

ת. העדה מתפרצת מיד ולא ממתינה לסוף השאלה- הייתי מספרת מיד. בוודאי מה זאת אומרת

ש.ואני מציעה לך שאת לא זוכרת את השם כי זו היתה סתם רכילות, שמועה מהרבה רכילויות ושמועות?

ת. כן

ש. החברה הזו גם לא אמרה לך שהיא יודעת מי הרוצח?

ת. לא

ש.והיא גם אמרה לך שהיא שמעה שהם הזהירו, אבל אותה לא הזהירו?

ת. לא

ש. היא לא אמרה לך שילדות בשכבה שלה ראו את הרצח ולכן הזהירו אותה?

ת. לא

 

העדה משיבה בחקירה חוזרת לעו"ד שפיגל:

ש. אמרת שלא הדחקת אלא כי היה חסר חשיבות לכן את לא זוכרת אבל אז, קרוב ליום הרצח, כל השמועות והאמירות הכל מתערבבים וזה היה חסר חשיבות?

ת. הייתי ילדה קטנה, ניסיתי להדחיק גם כל מה שקרה

ש. אבל במשטרה סירבת למסור שם, אמרת כי לא מלשינים אז זה היה חסר חשיבות?

ת. לא זוכרת

ש. נשאלת בחקירה נגדית על השאלה כי את טועה בחוג במעגל כי תאיר הצטרפה ואולי תאיר לא הצטרפה ואת טועה, אז הדברים היו יותר טריים?

ת. כן

ש. יכול להיות שטעית אז?

ת. לא נראה לי

 

עו"ד שפיגל: אין לי שאלות נוספות.