רומן זדורוב - עד הגנה מס' 1 | חלק א 08/01/2009

1005

 

   

בתי המשפט

פ"ח 000502/07

בבית המשפט המחוזי בנצרת

 

08/01/2009

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן, אב"ד, סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב יליד 1978

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר, עו"ד שטרן ועו"ד שוחט - פינק

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

עד הגנה מס' 1 - הנאשם רומן זדורוב מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד שפיגל:

ש.בתמצית, בקצרה, תציג לנו את עצמך מבחינת רקע, מתי הגעת לארץ, מתי התחתנת, כמה ילדים יש לך

ת.אני נולדתי ב – 25/4/1978, למדתי בבית ספר יסודי 8 שנים, אחרי זה התגייסתי לצבא, לפני 7 שנים הגעתי לארץ, לפני 4 שנים התחתנתי ונולד לי בן לפני שנתיים

ש.באיזה תאריך נולד לך בן

ת.ב – 31/10

ש.באיזה שנה

ת.2006

ש.כמה זמן לפני האירוע של  ה- 6/12/06, הרצח של תאיר ז"ל, נולד הילד שלך

ת.חודש וחצי

ש.ספר לנו קצת על המשפחה שלך, אחים, אחיות, יש לך

ת.יש לי אח ואחות, הם קטנים ממני

ש.בת כמה האחות

ת.עכשיו היא בת 15, אחי בן 24, אני חושב

ש.ספר אתה מבחינת מה שאתה יודע על ה – 6/12/06, אותו יום, מהלך של היום שאתה יודע מה עשית, באיזה שעה הגעת, מה עשית

ת.באותו יום ב – 8:30 הגעתי למקום עבודתי, היה לי חסר חומר קרמיקה ואני חיכיתי לקבלן שיביא את החומר, הוא הביא לי את החומר ואני הלכתי לעבודה, בערך בבוקר בשעה 11:00 ומשהו, הרגשתי רעב והלכתי לאכול, אחרי זה חזרתי לעבודה וראיתי שחסר לי דבק, התקשרתי לקבלן, בערך בשעה 13:00 בצהריים יצאתי החוצה לחכות לקבלן, יצאתי מהבית ספר ב – 12:30 וחיכיתי לו בערך עד 13:00 בצהריים, 13:15 – 13:20, הקבלן סיפק לי את הדבק, אני חזרתי למקום עבודתי

ש.כמה זמן חיכית בחוץ לקבלן עד שהוא הביא לך את הדבק

ת.מ – 12:30 שהתקשרתי אליו חיכיתי כל הזמן בחוץ עד שהוא הביא לי את הדבק

ש.ומה אח"כ

ת.אחרי זה יצאתי ממקום עבודתי, בערך בשעה 14:00 – 14:15 לקפיטריה לקנות קולה, חזרתי עוד פעם למקום עבודתי והמשכתי לעבוד, ב- 17:00 – 17:30 בערב סיימתי את העבודה והלכתי הביתה

ש.אתה מכיר את חדר המורים

ת.כן

ש.האם יש לך משהו לחפש בחדר מורים, האם אתה עושה משהו בחדר מורים במשך היום כשאתה עובד

ת.אני שותה בחדר המורים קפה

ש.האם באותו יום זכור לך אם היית בחדר מורים לשתות, להכין קפה

ת.כן, אני באותו יום הייתי בחדר המורים, בערך 3-4 פעמים, אני לא זוכר בדיוק כמה

ש.באיזה שעה סיימת את העבודה ומה עשית

ת.סיימתי את העבודה בשעה 17:00 בערב ואחרי זה עליתי עוד פעם לחדר מורים עשיתי לעצמי קפה, דיברתי עם המנקה, שתיתי קפה, גמרתי את העבודה והלכתי

ש.באיזה שעה סיימת את העבודה עם הקרמיקה, עם הנקיון, עם הכל, אחרי שכבר סיימת את העבודה, כשהכל כבר גמור

ת.בערך בשעה 16:30

ש.האם פגשת מישהו בשעות שבין 16:00 – 16:30 לשעה שעזבת את בית הספר ואם כן, מי

ת.ברגע ששתיתי קפה בחדר מורים, הגיע אלי אדם חדש שעושה נקיון, מנקה אחרת ביקשה ממני לעזור לו לתרגם משהו לגבי משכורת נמוכה, משהו כזה, לא יכולתי לתרגם כי בעצמי לא שלטתי בשפה

ש.מה עשיתכשהגעת הביתה, באיזה שעה הגעת הביתה

ת.הביתה הגעתי בשעה 17:45 בערך, הלכתי להתקלח, אכלתי, הייתי עם אשתי ועם הילד

ש.עכשיו אתחיל בחקירות שאתה נחקרת, ואני מתחיל ב – 10/12/06, בחקירה הראשונה, אני מפנה ל – ת/669, שורות 27-30, אני מקריא בפניך ציטוט מהחקירה הזו ולשאול אותך שאלות הבהרה: "ש. האם אתה עובר דרך שירותי בנות בזמן שיצאת מהמקלט ביום המקרה"  ואתה אומר: "כן, עובר דרך שירותי בנות בקומה ראשונה", שואלים אותך: "אני שואל האם אתה יודע באיזה שירותים נרצחה הנערה?" ואתה משיב: "לא, רק שמעתי שזה בקומה השניה, אך לא ידעתי באיזה שירותים מדובר" ועכשיו, כהמשך לזה, אני מפנה ל – ת/159, מיום 11/12/06, באותו הקשר, עמ' 2, שורה 16, אתה אומר בחקירה שלמחרת: "בכלל לא עליתי על קומה ב', לראשונה עליתי לשם ב – 7/12 סמוך לשעה 11:00 על בקשה של שוטר ולקחו לי מספר טלפון" ובשורה 25 באותו עמוד, שואלים אותך: "אתה יודע איפה זה קרה?" ואתה אומר: "מישהו אמר לי שבשירותים בקומה ב', אבל עכשיו אני יודע שזה לא בקומה העליונה אלא בשירותים בקומה א', שמעתי את זה ממישהו" – עכשיו אני שואל אותך, תסביר לבית המשפט מה זה קומה ראשונה וקומה שניה מבחינתך, למה התכוונת כשאמרת קומה א'

 

עו"ד ענבר: השאלה הזו, אני מבינה שהיא פתיח לשאלות באותו סגנון ולכן התנגדותי לשאלה הזו, אנו נמצאים בחקירה ראשית ובחקירה ראשית צריך לשאול שאלות פתוחות, אין אפשרות להציג בחקירה ראשית גרסאות סותרות שהנאשם מסר בחקירותיו, להקריא אותם לנחקר, לעד ולבקש ממנו ליישב אותן, זה לא ניתן לעשות בחקירה ראשית, מה שניתן לעשות בחקירה ראשית, למשל, במקרה כזה הוא לשאול אותו אם היית באיזה קומה בשירותים, האם היית בשרותי בנות, אני מתנגדת לכל שאלה שכרוכה בלהציג לו גרסאות שהוא מסר אחת מול השניה ולבקש ממנו הבהרות, הוא יכול לשאול אותו האם מה שאמר בחקירותיו במשטרה הם דברים נכונים ובלי להקריא לו.

 

עו"ד שפיגל: אין הנדון דומה לראיה משום שכל מה שאני מבקש זה שיסביר לבית המשפט למה הוא התכוון, זה לא מדבר מעבר למילים, אם המילים הן כפשוטן לא הייתי שואל, אם יש לו להסביר למה הוא התכוון, הרי אני לא שואל סתם, יש לכך גם אינדיקציות לגבי דברים אחרים, לכן, כדי שזה יהיה ברור למה אני מתכוון, אני אפנה לציטוטים, אני צריך להבהיר את כוונתו, למה הוא התכוון, זכותי לבקש מעד בחקירה ראשית שיסביר למה הוא התכוון בדבר מסוים.

 

החלטה

 

הסניגור ימנע משאלות כפי שנשאלו לעיל אשר יש בהם משום הדרכה אשר מקומה לא יכירנה בחקירה ראשית.

 

הנאשם יענה לשאלה כפי שנשאלה לעיל.

 

ניתנה היום י"ב בטבת, תשס"ט (8 בינואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

הנאשם ממשיך:

ת.קומה ראשונה, קומה א', זו הקומה שאני עבדתי מתחתיה, זה איפה שנמצא חדר המורים ושירותי הבנים

ש.ומה זה קומה ב'

ת.זה מה שנמצא מעל קומה א', זאת אומרת התקרה של קומה א', זו הרצפה של קומה ב'

ש.ומה שיש באמצע מה זה בשבילך

ת.זה חצי קומה

לשאלת בית המשפט.אתה יכול להגדיר מה יש בה

ת.גם שם נמצאים מעברים, כיתות לימוד

לשאלת בית המשפט.אתה יודע איזה כיתות לימוד

ת.לא

ש.בהודעה ת/159, עמ' 3, שורה 13, שם אומרים לך באותו מקום מהתאריך של 11/12/06, במשטרה אומרים לך שיש בתיק הודעות המתארות אדם הדומה לך בלבוש כמו שהיית לבוש, שמתנהג בעצבנות רבה, שוטף ידיים ומנגב אותן על הקיר שבתוך בית הספר ואמרו לך שבמ"ט שמספרו 160/06 בעמ' 3 שורה 9 אומרים לך שהפוליגרף אומר שאתה רצחת, איך אתה התייחסת לאינפורמציה הזו מבחינת האמיתות שלה

ת.למה שייכת שאלה זו, לאיזו אינפורמציה

ש.לכל מה שאמרתי למעלה, להתנהגות, ללבוש, לניגוב הידיים

ת.אני הבנתי שמתחילים לחשוב שאני הרוצח, ברגע שאמרו לי שהפוליגרף אמרו לי שאני רוצח, קיבלתי שוק, קיבלתי מכת חשמל

ש.איך התייחסת מבחינת האמינות למה שהמשטרה אומרת לך

ת.אני האמנתי למשטרה כי ידעתי שהמשטרה לא משקרת

ש.אני קורא בפניך מהחקירה שלך בתאריך 12/12/06, ת/164 א', מ"ט 160/06 חלק ראשון, עמ' 22, שורה 8, :"רומן: אני עובד שם חודש.....סשה: לא, אולי היא תפסה אותך. רומן: אני לא ראיתי אותה אף פעם, אני ראיתי אותה פעם ראשונה בטלויזיה למחרת. סשה: אני הרי לא הולך איתך שם, אני לא יודע אם ראית אותה או לא ראית אותה, אם היא מטרידה אותך או לא מטרידה, מי מסתובב איתך, מה עושים לך שם, מה אתה חושב שאני ראיתי את זה?" – ואני רוצה לשאול אותך מה הבנת מכך מבחינה אינפורמטיבית

 

עו"ד ענבר: אני מתנגדת לשאלה הזו, השאלות גם לענין טענות זוטא, גם לענין הטענות להדרכה, הן לגיטימיות, אבל הנאשם חייב לטעון אותן, לא יכול להיות שהסניגור יציג לו אסמכתא שלפי טעמו של הסניגור מכילה אינפורמציה או מדריכה. באופן כזה, מוצגת לו אסמכתא מסויימת שברור לנו לאן הוא מנסה לחתור ממנה, גם לנאשם ואז ישאל אותו הסניגור מה הבנת והוא יענה כמובן שהבנתי שמדריכים אותי כך וכך.

השאלה צריכה להיות איזו אינפורמציה הייתה לך, מדוע הודית בדבר שלא עשית, מה אמרו לך. אם הנאשם טוען שהדריכו אותו, דבר שלא שמעתי עדין, זה שאלה בחקירה ראשית.

מה שחברי עושה זה לסכם את התיק כשהוא מציג פרק פרק לנאשם כדי שהנאשם יגיד כן.

 

עו"ד שפיגל: הרי לא מדובר באינפורמציה של יום אחד בחקירה או שאלה ספציפית, אנו מדברים על הררים של מלל, של חקירות שבהם מדובר במאות רבות של שאלות שמכילות בתוכן איזה שהוא מסר.

איך אפשר בשאלה אחת ויחידה לפתור את הכל?

זה תהליך של דינמיקה שהולכת ומתגלגלת עד לרגע מסוים ואז הכל מתחיל להיות ברור ואני יכול לעשות את זה רק באמצעות ציטוט והוא יעשה זאת לבד.

 

הנאשם מוצא מן האולם.

 

עו"ד שפיגל: מה שאני מבקש להציג בפני בית המשפט לשיטתי ולטעמי כפי שאני רואה בחומר החקירה זה דינמיקה של פרטים מסוימים אינפורמטיבים שמעבירים לו בשאלות מסוימות ואז בחקירה ספציפית הוא מודע להם ואח"כ בחקירה שלמחרת הוא עושה בהם שימוש וכך בסופו של דבר הוא מגיע למצב שיש לו תמונה שהוא יכול היה לעשות בה שימוש.

היות ואני לא מדבר על פרט ספציפי מסוים אחד, היות שמדובר על הרבה פרטים, בכל שאלה ונושא שנחקר אפשר היה להתרשם מזה.

איך אני יכול לומר לו בשאלה אחת מה למדת מהחקירה, איך הוא יכול לזכור הרבה דברים?

 

עו"ד שפיגל: אני מקבל את המלצת ההרכב ואשאל שאלות בחקירה הראשית בהתאם.

 

הנאשם ממשיך:

ש.תסביר לבית המשפט מאיפה הגיעו לידיעתך או להבנתך, לתודעתך, פרטים בקשר לרצח, באופן כללי

ת.את רוב המידע קיבלתי מהמשטרה, המדובב גם נתן לי אינפורמציה, מאוד קל להבין היה את כל האינפורמציה הזו, המשטרה בגלוי הדריכה אותי איך הדברים התבצעו

ש.איך הבנת משיטת החקירה כשאתה אומר למשל תשובה לא נכונה

ת.זה מאוד קל להסביר, כשישבתי בחקירות המשטרה כל הזמן היו אומרים לי שאתה רצחת, אתה רוצח, יש לנו עדים, יש לנו תוצאות של פוליגרף, יש לנו עדים שמעידים שהיית בקומה ב', כל הזמן אמרתי להם שאני לא קשור לזה, שאני לא עשיתי את זה, הם כל הזמן אמרו לי שאתה היית, ברגע שאני הייתי נותן איזה תשובות לאיזה שהן שאלות ומהתגובה של השוטרים ראיתי את המסר שעניתי משהו לא נכון

ש.למשל, למה אתה מתכוון

ת.למשל דוגמה לפני שהודיתי, החוקר אמר לי, איפה היו עוד מכות בגופה והוא עומד ומצביע לי על חלקי גוף, אני אמרתי שנתתי מכה באזור הבטן, הוא אמר לי, לא, לא, לא, תזכור, תחשוב ואחרי תקופה קצרה, הוא עוד פעם חזר לאותה שאלה

ש.ואז מה הבנת

ת.ואז הבנתי שהמקום שהצבעתי הוא לא נכון, מדובר על מקום של חלק גוף אחר

לשאלת בית המשפט.כשאתה אומר מכה, למה הכוונה, כדי להסיר ספק

ת.לדקירה בסכין

ש.אני רוצה לקרוא בפניך מ – ת/164 ב', מ"ט 160/06, עמ' 26, שורה 7, מתאריך 12/12/06: "רומן: אני לא ידעתי עד היום הזה באיזה שעה זה קרה, עכשיו אמרו לי שזה קרה בין 13:00 ל – 14:00, בערך שעה 13:00 – 13:30" סשה שואל אותך: "מי אמר לך את זה? "רומן: אמר לי בן אדם אחד? סשה: איזה בן אדם? רומן: חוקר גבוה, זה קרה בערך בשעה 13:00 – 13:30, ככה, הוא אמר לי את זה"

 

עו"ד שטרן: אנו מתנגדים לשאלה, חברי חוזר לאותה דרך.

 

עו"ד שפיגל: אני מבקש לשאול:

ש. אתה יודע את השם של החוקר הזה

ת.כן, קוראים לו אלכס

ש.אלכס מה

ת.אני לא יודע שם משפחה שלו

ש.האם סשה או חוקר אחר, ביקש ממך לזהות בתמונות או בהצגת האנשים של צוות החקירה כדי שתצביע על החוקר הגבוה הזה

ת.לא, לא ביקש ממני

ש.האם סשה אמר לך באחת החקירות האחרות שהוא בדק אם יש מישהו כזה מאנשי הצוות

ת.לא, הוא לא אמר לי שום דבר

ש.בתאריך 12/12/06, ת/164 א', עמ' 40, שורה , אתה אמרת: "אני יודע שאני כבר לא אלך מפה, אני מבין את זה טוב מאוד" – למה אמרת את זה

ת.כי לגבי מה שאמרו לי כל הזמן החוקרים, הם נתנו לי להבין שזה אני עשיתי, בהתאם לתוצאות של פוליגרף, בהתאם לדברים שונים, לגבי מה שהם אמרו לי, אני בכוונה זרקתי את המכנסיים כדי להפטר מהם, כל תוצאה מכך, אני הבנתי שהם אפילו לא חושבים לשחרר אותי בכלל, וסשה הוכיח לי כך, שהם חושבים כמו שאני אמרתי, לא מתכוונים לעזוב אותי

ש.בהמשך אותו מ"ט 160/02, עמ' 38 שורה 16, סשה מדבר איתך שם על כך שיש שיטות של רענון זכרון ואתה הסכמת וסשה אומר לך: "אולי יעלה לך איזה משהו שכרגע תפוס אצלך" – מה אתה חשבת, הבנת

ת.הם כל הזמן אמרו לי שיש לי משהו בזיכרון שהוא חסוי ואני לא יכול לזכור אותו והציעו לי לעשות את הפעולות האלו

ש.מה אתה האמנת

ת.כן, אני האמנתי בזה כי הייתי חשוד ברצח, אבל אני יודע שאני לא רצחתי אותה, והם כל הזמן לחצו עלי שאני שכחתי את זה ושכחתי את זה, שיש לך בזיכרון את האינפורמציה הזו וצריך להוציא אותה, לשחרר אותה

ש.האם האמנת סובייקטיבית באמת שיש משהו בזיכרון שלך תפוס

ת.כן

ש.למה ציפית בקוצר רוח לבדיקות מעבדה

ת.כי אני חיכיתי לתוצאות של הבדיקה כדי להוכיח שאני חף מפשע, אחרי זה בא אלי סשה ואמר לי שהוא קיבל אחת מתוצאות המעבדה שהתוצאה הזו הצביעה שאני אשם

ש.בהקשר זה, אני רוצה לקרוא בפניך, אני מפנה את בית המשפט ל – נ/100, מ"ט 119 מיום 30/12/06, עמ' 8, שורה 4 ובאותו הקשר אני מפנה לעמ' 14, 5 שורות מלמטה – במקום הזה שאני עכשיו מדבר עליו אומר לך החוקר שמצאו את הדם של המנוחה על הדברים שלך והוא אומר לך מצאו, אתה האמנת למה שהחוקר אומר

 

עו"ד ענבר: השאלה הזו היא מדריכה, כל השאלות שנשאלו עד עכשיו הן מדריכות, הן שמות בפיו של הנאשם את התשובות שהסניגור חותר אליהן, מכיוון שההתנגדויות אינן מועילות כי הסניגור ממשיך ושואל באופן הזה, אנו מעכשיו נשב בשקט ונאפשר לסניגור לחקור באופן המדריך שהוא בוחר לנכון ואנו נטען גם בחקירתנו הנגדית וגם בסיכומים טענות לענין המשקל של כל עדותו של הנאשם היום ויכולתו של הנאשם להסביר בכוחות עצמו לבית המשפט את הסיבה מדוע לדבריו הודה הודיית שווא ונבקש מבית המשפט להסיק את המסקנות.

 

הערת בית המשפט: אנו מבקשים שהסניגור אכן יהיה ער לכך שלהדרכה יכולות להיות תוצאות נשוא משקל העדות.

 

הנאשם ממשיך:

ש.מה חשבת, מה האמנת לגבי הנושא שמצאו דם של המנוחה על הדברים שלך

ת.אני האמנתי לזה כי המשטרה לא משקרת, אז אם אמרו לי ככה, ככה זה היה, שהדם של המנוחה נמצא על הדברים שלי

ש.אני מפנה את בית המשפט למ"ט 119 מיום 13/12/06, נ/100 עמ' 34 החל משורה 10 וכן לעמ' 36 שורה 1 – מה הבנת או מה ידעת, אם ידעת, לענין האונס

ת.אני חשבתי שהאונס היה, כי כל הזמן החוקרים דיברו איתי על הנסיבות, אף אחד לא אמר לי שאונס לא היה, נתנו לי כל הזמן דוגמאות, למשל שהיה החוקר יוסי אמר לי, שאל אותי שאלה מתי שאתה אונס אתה חושב על משהו וחשבתי שאונס באמת היה

ש.בתאריך 14/12/06 כשאתה מגיע לתא המעצר לאחר החקירה ואני מפנה ל – ת/169 א' ו – ב', מה אתה מבין שיש נגדך

ת.אני הבנתי שיש את התוצאות של הפוליגרף שמצביעות נגדי, שאני זרקתי את המכנסיים בכוונה, שיש עדויות של עדים שראו אותי, שיש סימני דם של המנוחה על הדברים שלי ושהדם הזה שייך למנוחה

ש.אז אתה עם האינפורמציה הזו, חוזר לתא המעצר ומשוחח עם המדובב ואני מפנה בענין זה לדיסק 5 ו – 6 במ"ט 165, אתה משוחח עם המדובב 8 שעות בערך, על מה אתה והמדובב מדברים וביוזמת מי

ת.המדובב התחיל לדבר איתי שעשו חתך בגרון, שעשו חתך מאחורנית, ואחרי זה הנושא של השיחה שלנו, עבר לזה שהרוצח היה צריך לקפוץ – לתפוס את הילדה מאחורנית, הוא אמר לי שזה קרה בזמן השיעור ולא בהפסקה ושזה קרה בתוך התא, כל זה הוא אמר מיוזמתו, אנחנו דיברנו והוא מיוזמתו נתן לי אינפורמציה כזו

ש.אתה נשמע אומר למדובב בשיחה הזו עמ' 33, שורה 39: "תיקחו מה שאתם רוצים, לא צריך להוסיף לי אונס, אני אקח את הרצח" – למה אמרת כך

ת.לקחתי על עצמי את הרצח, זה לא אומר לעשות את הרצח, אני חשבתי שיהיו בהמשך עוד בדיקות שיכולים להוכיח אם בן אדם עשה את זה או לא עשה, רצח זה דבר מאוד כבד, אונס זה עוד יותר כבד מהרצח ואז אני הייתי בטוח שהאונס באמת קרה, אם רוצים שאני אקח על עצמי את הרצח, אונס אני בשום פנים ואופן לא רציתי לקחת על עצמי

ש.בחקירה מיום 15/12/06, ת/174 א', מרבית החקירה שנמשכה מספר שעות הייתה בעברית, איך הרגשת עם זה ואיך זה בא לידי ביטוי בתשובות שלך

ת.הייתי מרגיש מאוד לא טוב, מאוד לא נוח כי זו לא שפת אם שלי, הרבה שאלות ששאלו אותי לא יכולתי  להבין, גם לא יכולתי להסביר את עצמי, מה שאני התכוונתי, אני הרגשתי שאני לא הוגן, שהדברים הם כאילו לא "בצלחת" שלי 

 

עו"ד שפיגל: לאור הנחיות ההרכב והערותיו במהלך הדיון עד עתה ולאחר שחזרתי ובחנתי את החומר שהכינותי ואת הדרך שהכינותי לחקור את הנאשם בחקירה ראשית, אני מבקש שלא להמשיך את חקירתו הראשית של הנאשם היום, אני מבקש לשנות את דרך החקירה כך שהחקירה לא תהא על דרך של שאלות מדריכות, אני מתחייב שהחקירה הראשית תהא ישיבה אחת בלבד ובדרך הנכונה והצריכה בענין חקירת הנאשם.

היום אינני ערוך לכך, מדובר בחומר רב ואני מבקש לאפשר לי לעשות זאת בישיבה הבאה.

 

עו"ד שטרן: אנו מסכימות לבקשת הסניגור.

 

החלטה

 

בנסיבות האמור, לאור העולה מדברי הסניגור ולאור הסכמת ב"כ המשיבה וכאשר התחייבות הסניגור לנגד עינינו, וכאשר המכלול הנו בסופו של יום לטובת יעילות ניהול הדיון ולטובת הגנת הנאשם, אנו רואים להעתר.

 

בישיבה הבאה, ביום 15/1/09, יסיים הסניגור את החקירה הראשית.

 

ב"כ המאשימה יהיו ערוכים לחקירתו הנגדית של הנאשם ביום 18/1/09.

 

ישיבת יום 11/1/09 מבוטלת עקב אילוץ רפואי של אחד מחברי ההרכב הצריך לאשפוז.

 

ניתנה היום י"ב בטבת, תשס"ט (8 בינואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר