רומן זדורוב - עד הגנה מס' 1 | חלק ד 22/01/2009

1066

 

   

בתי המשפט

פח 000502/07

בית משפט מחוזי נצרת

 

22/01/2009

תאריך:

כב' השופט יצחק כהן – אב"ד – סגן נשיא

כב' השופט חיים גלפז

כב' השופטת אסתר הלמן

בפני:

       

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

רומן בן ולדימיר זדורוב

 

הנאשם

 

 

 

 

בשם המאשימה: עו"ד ענבר, עו"ד שטרן ועו"ד שוחט - פינק

בשם הנאשם: עו"ד שפיגל

הנאשם בעצמו באמצעות הליווי

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

המתורגמן, מר איזמאילוב אלכסנדר מוזהר כדין ומתרגם הדיון לנאשם מהשפה הרוסית לשפה העברית.

 

הנאשם ממשיך להעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב לשאלות עו"ד ענבר:

ש.האם זה נכון שבשלב שבו החלטת להודות ברצח, אתה חשבת שיש מספיק ראיות בתיק כדי שאתה בוודאות תורשע ויגזר עליך מאסר עולם אם אתה לא תודה

ת.זה לא היה בדיוק ככה, אני האמנתי שאני ביצעתי את הרצח, אני האמנתי למשטרה, כל הראיות שהראו לי ואמרו לי אני האמנתי שישנם

ש.אני מבינה שהאמנת ושחשבת שהיה "בלק אאוט", אני שואלת שאלה אחרת, בשלב שאתה החלטת להודות, האם אתה האמנת שהראיות שיש בתיק, לפי מה שהחוקרים אמרו לך שיש, אותן ראיות שאמרו לך שיש, הן מספיקות כדי שאתה תורשע ברצח

ת.כן

ש.ולכן חשבת שכדאי לך להודות ולטעון טענת אי שפיות כי אז תקבל פחות מהעונש על רצח, עונש יותר קל

ת.אני האמנתי שאני ביצעתי את הרצח ועשיתי את כל הדברים שבניתי ותכננתי עם המדובב ביחד

לשאלת בית המשפט.כולל הטענה של אי שפיות כדי לקבל הקלה

ת.לא, לא כולל

ש.אני שואלת שאלה אחרת, אם היית חושב שאתה בטוח תצא מהתיק, אפילו שאתה מאמין שרצחת, אתה לא היית מודה בחקירה במשטרה, נכון

ת.לא, זה לא נכון

ש.היית מודה בכל מקרה, בלי קשר לראיות

ת.אני רוצה להשלים את השאלה הקודמת, זה לא נכון כי לחצו עלי במשטרה, אני האמנתי ברצח שביצעתי וההסבר היחידי לזה שלא זכרתי זה הפרטים של הרצח ולכן זה אי שפיות

ש.אני אומרת לך שלא משנה מה שואלים אותך, אתה עונה אותה תשובה

ת.לא נכון

ש.אתה אמרת בישיבה הקודמת שבגלל שהאמנת שרצחת, התנהגת כמו רוצח

ת.נכון, אמרתי ככה

ש.בתור רוצח חשבת איך תקבל את העונש הכי קל

ת.כן, ככה מתנהגים רוצח, זה לוגיקה של רוצחים

ש.וזה הלוגיקה שאתה הפעלת באותו זמן

ת.אני כך חשבתי

ש.וזה ההגיון, זו הלוגיקה שאתה הפעלת כשהחלטת ללכת להודות בחקירה

ת.לא הכל היה ככה, שם בנינו תוכנית עם המדובב, אני האמנתי בזה שאני רצחתי

ש.אני שאלתי אותך אם ההגיון שלך אמר לך שאם אתה לא תודה ברצח שחשבת שעשית, אז החוקרים ירשיעו אותך לפי הראיות שאמרו לך שיש בתיק

ת.כן, ככה אמר לי המדובב

ש.וזה היה נראה לך הגיוני

ת.כן

ש.ולכן כדאי להודות ולטעון אי שפיות

ת.כן

ש.זה הכל הגיוני לפי הנתונים הלא נכונים, השקריים, שהיו לך באותו זמן

ת.כן

ש.אני מפנה אותך למ"ט 125/06, תמליל ת/205, קלטת 2, עמ' 23, שזו חקירה מתאריך 26/12/06, אחרי שחזרת בך מההודיה, חקירה שחקר אותך סשה יחד עם סגן ניצב בוקר, שואל אותך סשה בחקירה הזו איך אדם לוגי כמוך מודה ברצח שאתה לטענתך לא ביצעת ואתה עונה כך ואני מקריאה לך את תשובתך בעמ' 24: "ידעתי שאם אני אודה לכם, אתם תעזבו אותי (אני קוראת את התשובה ברצף) ותתנו לי לנוח בשקט, אבל לא חשבתי על ההשלכות שלאחר מכן, נמאסו עלי המילים אתה רצחת, אתה רצחת, אני לא חשבתי על ההשלכות הבאות, הרגשתי קשה מאוד כי לא ראיתי את המשפחה, הייתי כבר עייף פסיכולוגית, נמאס לי מכל דבר ואני ידעתי שבדיקות המעבדה בכל מקרה יוכיחו שלא אני עשיתי את זה, ד.נ.א של בגדים, בדיקות מעבדה ואחרי שאני נחתי, התחלתי לחשוב על מה שעשיתי, לקחתי על עצמי חטא של מישהו אחר" – הדברים האלה שאמרת לסשה, מה שקראתי לך עכשיו, זה דברים נכונים

ת.לא, לא הכל

ש.מה לא נכון

ת.באותה חקירה אני נתתי תשובות לוגיות מהירות, הוא לא תמיד היה אמת כי ידעתי הרבה מידע ולא זכרתי בדיוק, ממי קיבלתי את המידע הזה וממי שמעתי אותו

ש.אתה חוזר עוד פעם על הנאום שהכנת, אני מבקשת שתענה על השאלות, אנחנו כבר שמענו ממך שאתה האמנת שרצחת וגם שמענו ממך שקיבלת מידע מהחוקרים ושמסרת פרטים בחקירה שלא ידעת אותם, הבנו את זה ולא צריך להגיד את זה עוד 20 פעם, עכשיו תענה לשאלה, האם ההסבר שנתת לסשה לשאלה למה הודית, זה הסבר נכון

ת.אני לא יכול להגיד בדיוק אבל יותר כן

ש.זה נכון שאתה ידעת שבסוף יגיעו בדיקות מעבדה שיוכיחו שאתה חף מפשע

ת.לא במאה אחוז

ש.אבל חשבת שיכול להיות שזה יקרה, האמנת שזה יכול לקרות

ת.כן

ש.לאורך כל הדרך

ת.לא בכל הדרך

ש.כשאתה הודית, בשלב שבו הודית, אתה חשבת שבסוף יבואו בדיקות מעבדה ואתה תשתחרר בכל זאת למרות שהודית, או לא

ת.אני לא יכול לזכור, היה כל כך הרבה מידע שהכל התבלבל לי בראש

ש.המידע לא קשור לכאן, אני שואלת אותך, אתה טוען שכשהודית, האמנת שביצעת את הרצח

ת.כן

ש.אם האמנת שביצעת את הרצח, אז אתה לא חשבת שיוכיחו בסוף שהרוצח זה מישהו אחר, זה לא מסתדר

ת.כשאני הודיתי, היו לי ספקות והספק הזה היה איתי כל הזמן, אבל כל הזמן ניסו לשכנע אותי שזה אני והספקות עזבו אותי, אבל בהמשך החקירות, הספקות חזרו

ש.אז אם הספקות בזמן ההודיה לא היו לך ספקות, אז זה לא נכון שאתה הודית כדי לנוח עד שימצאו את הרוצח האמיתי

ת.אני לא יכול להגיד

ש.יש שתי אפשרויות שלא יכולות ללכת ביחד, או אחד – אתה חושב אני רצחתי, יש הרבה ראיות, אם אני לא אודה, אני אלך למאסר עולם ואז אני מחליט להודות כדי לקבל הקלה בעונש, זה אחד. השני – אני יודע שלא רצחתי, אני עייף מהחקירה, החקירה קשה, כל הזמן אומרים אתה רוצח, אני לא ישן, לא אוכל ואני חושב בסוף ימצאו את הרוצח האמיתי, יבוא ד.נ.א, בינתיים אני אודה, יתנו לי לנוח ובסוף אני אשתחרר, מה נכון, אחד או שניים, זה לא יכול ללכת ביחד

ת.לא היו לי שום אפשרויות, שכנעו אותי שאני הרוצח ואני הלכתי לפי האפשרות הראשונה

ש.אז האפשרות השניה היא לא נכונה

ת.נכון, לא נכונה

ש.אז למה כשסשה שאל אותך למה הודית, לא אמרת לו את האמת כמו שאתה אומר עכשיו, שהאמנת שאתה הרוצח אלא אמרת את האפשרות השניה שהיא לא נכונה

ת.אני כל הזמן אמרתי למשטרה, אבל אף אחד לא האמין לי, לכל האמת שלי אמרו לי שאני שקרן, שאני מחפש כל מיני דרכים כדי לברוח מהעונש

ש.ואז החלטת להמציא הסבר שקרי למה הודית

ת.אמרתי כבר לפני כן, שלא לכל השאלות אמרתי את התשובות האמיתיות

ש.אז גם התשובה הזו הייתה שקר

ת.כן

ש.אתה אמרת לנו שלא ידעת איך בוצע הרצח ובגלל זה גם לא רצית לצאת לשחזור

ת.כן, זה נכון

ש.פחדת שתשחזר לא טוב ולא יתנו לך הקלה בעונש

ת.לא בדיוק ככה, לא ידעתי פרטים של הרצח, לא ידעתי את כל הפרטים של הרצח ובגלל זה רציתי לברוח מהשחזור, אני ידעתי איזה שהוא חלק מהמידע, כמה פרטים ובערך התמונה איך ביצעו את הרצח

ש.אבל אתה פחדת, אני מקריאה לך מחקירה ראשית שלך, בעמ' 1021 משורה 21, שואל אותך הסניגור: "במספר הזדמנויות לפני היציאה לשחזור וממש גם סמוך ליציאה לשחזור, אתה מבקש להמנע מללכת לשחזור למה?" ואתה עונה: "כי לענות על שאלות זה דבר אחד, אני יכול פחות או יותר לגלות איזה תשובה הם רוצים לקבל ממני, אבל בשחזור, לא ידעתי מה להראות להם וחששתי שבגלל שאני לא אראה כמו שהם רוצים, אני יכול לא לקבל הקלה בעונש" – זה נכון

ת.כן, זה נכון

ש.זה נכון, הדבר הזה שלא ידעת איך לשחזר, זה נכון עד הרגע האחרון לפני היציאה לשחזור כשהייתה לך שיחה עם יורם, הבעיה הזו שאתה לא יודע איך לשחזר ולא רוצה לצאת לשחזור זה היה עד הרגע האחרון שלפני השחזור, את  זה גם רואים בקלטת 3 שבו אתה יושב עם בלשים בחדר ונכנס יורם לחדר ומדבר איתך, עד הרגע הזה לא ידעת איך לשחזר

ת.זה כמעט נכון, כי בחקירה לפני השחזור אני הסברתי שאני לא יודע איך להדגים את הרצח, כי אני לא עשיתי אותו ויורם אמר לי כל מה שסיפרת לנו פה והראית לנו פה, בדיוק צריך להראות לנו את זה בשחזור

ש.ואז אמרת טוב, אני אשחזר

ת.כן, אז אני נסעתי

ש.ומאותו רגע בעצם, מיד אחרי השיחה הזו עם יורם, הוציאו אותך מהחדר, נפגשת עם אנטולי ונסעתם לבית הספר לשחזר

ת.כן

ש.ואז פתאום, אני אומרת לך שאז פתאום אתה יודע איך לשחזר

ת.לא, לא נכון, אני ידעתי מידע, אמרו לי להדגים בשחזור כל מה שאנחנו דיברנו בחקירה, אני ידעתי כמעט את כל המידע בגלל זה נסעתי

ש.אתה אמרת לנו עכשיו שלא רצית לשחזר כי אתה הבנת בהגיון שלך שיש הבדל בין סתם לענות על שאלות, לנחש כל מיני פרטים, לבין ממש ללכת פיזית למקום שבו זה היה ולהראות שם בדיוק איך קרה הרצח, זה יותר קשה, אז אני אומרת לך, פתאום אחרי שיורם אמר תראה כמו שהראית אצלנו, המשפט הזה סידר לך את כל העניינים, פתאום אתה יודע בדיוק איך היה הרצח ויודע לשחזר אותו בבית הספר

ת.זה לא כך, מהחקירה הזו עד השחזור עבר זמן, דיבר יורם, דיברו חוקרים שונים, ניסו לשכנע אותי שצריך לבצע את זה במאה אחוז ואני נסעתי, בערך אני  ידעתי את התוכנית של הבית ספר עצמו, נסעתי איתם

ש.אבל אתה אישרת לי עכשיו שבין השיחה עם יורם שבה עדין לא ידעת איך לשחזר לבין השחזור, לא קרה כלום, הכוונה היא שאף אחד לא לקח אותך לבית הספר ואמר לך תשחזר כך וכך, לא לימדו אותך דברים שלא ידעת בחקירה, פשוט אמרו לך תשחזר כמו שאמרת לנו

ת.נכון, אף אחד לא לקח אותי לאחר השיחה עם יורם כמו שאת אומרת

ש.את כל הפרטים החדשים שהראית בשחזור ולא סיפרת בחקירה, זה דברים שהבנת

ת.כמה דברים סיפרו לי אחרי השחזור, בחקירות

ש.אני מדברת איתך על דברים לפני השחזור

ת.כן, זה נכון מה שאמרת בשאלה הקודמת

ש.וכל זה עשית במהלך השחזור כדי לקבל הקלה בעונש, וגם במהלך החקירה, כדי לשכנע את החוקרים לקבל הקלה בעונש

ת.כן, זה לא היה בדיוק באותו יום כי הרבה ימים לפני כן, הכניסו לי לראש כל מיני מידע על הרצח

ש.אבל בימים שהכניסו לך את המידע, לפני כן, עוד לא תכננת להודות ולשחזר, מתחילת החקירה

ת.לא, לא חשבתי על זה בכלל

ש.אתה נתת כל מיני הסברים בחקירה הראשית וגם בחקירה של 26/12/06, נתת הסברים איך ידעת כל מיני דברים במהלך השחזור, ממה הבנת דבר כזה או אחר

ת.כן

ש.וזה דברים נכונים, זו האמת, ככה הבנת

ת.כן, הכל זה אמת, אפשר לראות את זה בקלטות

ש.אני אומרת לך, את כל המסקנות הלוגיות האלה, אתה הצלחת לחשוב עליהם בזמן השחזור, איך זה מסתדר עם מה שאני מקריאה לך עכשיו, אני מפנה אותך לטענות של עוה"ד שלך, בסעיף 2 לטענות הזוטא: "עייפותו הפיזית והנפשית של הנאשם במצטבר לגורמים שפורטו לעיל, שברו את רוחו, שללו את רצונו החופשי והפכוהו לחומר ביד היוצר ובאופן שמוכן ונכון היה לרצות את חוקריו בכל אשר יתבקש ו/או יכוון אליו ובלבד שיעזבוהו כבר לנפשו ויאפשרו לו מנוחה נפשית ופיזית" ואני מפנה אותך לעמ' 1027 לעדותך פה בחקירה ראשית אמרת: "המצב הנפשי שלי היה קריטי, דרסטי, מאוד קשה להסביר" ובהמשך אתה גם אומר שהמצב הנפשי שלך היה בזמן קריסה, עמדת להישבר ואני שואלת אותך, איך אדם במצב של שבירה פיזית ונפשית שהוא כלי ביד היוצר, בידיים של החוקרים ולא אכל ולא ישן כבר שבוע, יכול להיות מספיק לוגי כדי להסתכל על המנעולים של הדלתות, לחשב בדיוק את הזוויות איך עמד הרוצח, לחשוב מאיזה צד נעלו את התא, את כל הדברים האלה שסיפרת בחקירה, היית מספיק צלול ומספיק ממוקד בזמן השחזור כדי לחשוב עליהם, אני אומרת לך שלא היית שבור

ת.אני הייתי שבור, אני ניסיתי את כל התשובות, לתת תשובות נכונות למשטרה, אפשר רק לראות את ההקלטה עם השחזור ואתם תראו שאין שם משהו מיוחד לעשות, שאלו אותי מאיזה צד נעלו את הדלת, אפשר לסגור אותה משני הצדדים, או מבחוץ או מבפנים, לכל השאלה ששאלו אותי במקום אני נתתי הסבר, מהמידע שכבר היה לי בראש

ש.וככה לפי דעתך מתנהג בן אדם שבור שאומר כל מה ששמים לו בפה ולא מסוגל לחשוב מרוב שהוא שבור ועייף

 

עו"ד שפיגל: ההצגה ע"י חברתי מעוותת.

 

עו"ד ענבר: אני מנסחת את השאלה מחדש והשאלה תהיה כפי שהיא, אלא שיאמר לעד – הנאשם, שאני מניחה בפניו את המצב כפי שהצגתי לעיל.

 

הנאשם ממשיך:

ש.אני שואלת, אני רוצה לקבל את ההגדרה שלך, האם לדעתך, להבנתך, כך פועל אדם שבור, שנדע מה זה אדם שבור מבחינתך, האם כך לדעתך זה עונה להגדרה של אדם שבור, ההתנהגות הזו

ת.לדעתי כן

ש.שאלו אותך כאן בחקירה הראשית, ואני מפנה לעמ' 1018 לפרוטוקול, משורה 7, הסניגור שואל אותך ש"סיפרת לבית המשפט על כך שהאמנת למשטרה כל מה שהיא אומרת לך אבל לא שמעתי ממך איזה ראיות אמרו שיש נגדך, אתה זוכר מה המשטרה אמרה לך שיש נגדך" ואתה עונה: "אמרו שיש נגדי מספר עובדות, למשל, שאני בכוונה זרקתי את המכנסיים, שיש תוצאה מבדיקת פוליגרף שמצביעה שהרוצח זה אני, עדויות אנשים שאמרו שראו אדם דומה לי, ראו אותי במקום הרצח, ראו אותי שהסתובבתי בבית הספר וניקיתי את הידיים על הקירות וגם אמרו שעל הדברים שלי יש כתמים של דם וגם מצאו בדיקות ביולוגיות שמקשרים אותי למקום הרצח ואמרו לי שיש עוד מספר עובדות שלא רצו לגלות באותו רגע" – אני מבינה ממך וגם מסעיף 4 לטענות הזוטא, שהראיות ששכנעו אותך שאתה עשית את הרצח ובגללן הודית בתיק, זה לפי מה שאתה יודע היום, שקרים והטעיות של החוקרים ולא ראיות אמיתיות

ת.כן

ש.אני מדברת על הראיות שאמרת בעמ' 1018 שידעת עליהן, למשל אני מתחילה במילה מכנסיים שאותה אני כותבת על הלוח בעברית ומולה את המילה מכנסיים ברוסית, כמו כן לגבי המילה פוליגרף שנכתבת בעברית וברוסית ולגבי המילים עדויות של אנשים שנכתבת כנ"ל, המילים ממצאים ביולוגיים (דם) כנ"ל

הנאשם: אני מבקש להוסיף שאני התכוונתי כתמי דם על הדברים שלי ובדיקות ביולוגית במקום הרצח.

 

הנאשם ממשיך:

ש.אתה התייחסת בחקירה הראשית לעוד דבר, את זה שהבנת מהחקירה שהילדה נאנסה

ת.כן, אמרו לי

ש.זה גם משהו שגרם לך להודות בתיק, האמירה הזו

ת.לא, כי לא ידעתי, היה בדיוק אונס או לא, אף חוקר לא אמר לי שהיה אונס ואף אחד לא אמר לי שלא היה, לא פסל

ש.דיברנו על ממצאים ביולוגים ואתחיל ממה שהוספת, לא אמרו לך בשום שלב שמצאו ממצאי ד.נ.א שלך במקום הרצח

ת.אמרו לי שד.נ.א שלי מצאו, כן אמרו לי שהייתי במקום הרצח ומצאו שם ד.נ.א שלי

ש.באיזה חקירה אמרו לך את זה

ת.אני ראיתי את זה בדיסק, אני לא יכול לזכור באיזו חקירה אמרו לי את זה, לא זוכר מה המספר של הדיסק

 

עו"ד שפיגל: אני אפנה.

 

 

 

הנאשם ממשיך:

ש.הדבר היחיד בהקשר הזה שנאמר לך, בחקירה ע"י סשה ביום 19/12/06, הוא אמר לך תפעיל את הפנטזיה שלך, מה אפשר למצוא במקומות שבהם לא היית ומה אפשר למצוא במקומות שבהם היית והוא אמר לך בתור רמז שהוא מתכוון למיקרוביולוגיה, האם לכך אתה מתכוון

ת.לא, כי אמרו לי גם לגבי דם וגם לגבי מכנסיים לפני כן

ש.נכון, אבל אני שואלת אותך על הממצאים הביולוגיים במקום הרצח, הד.נ.א, אני אומרת לך שזו האמירה היחידה בהקשר הזה

ת.אני לא זוכר בדיוק, אבל אני חושב ששמעתי עוד

ש.לגבי הדם וגם לגבי ממצאים ביולוגים, הדבר היחיד שהחוקרים אמרו לך בצורה קונקרטית, פריט מסוים שלך שיש עליו דם, זה לגבי הכבל מאריך

ת.זה לא נכון

ש.אתה טוען שהחוקרים אמרו לך עוד משהו ספציפי, יש ד.נ.א שלך, או דם של הילדה על משהו ספציפי שלך, חפץ שלך

ת.אני הסברתי שאמרו לי שיש כתמי דם על הכבל, אחרי זה שאלו אותי, עכשיו תחשוב איפה יש עוד כתמי דם של בן אדם אחר על דברים שלך

ש.אבל האם אתה יכול להצביע על משהו ספציפי

ת.אמרו לי עוד פריט אבל אני לא זוכר, אמרו לי שיש דם על המכנסיים

ש.אני אומרת לך שלא אמרו לך שיש דם על המכנסיים, זה גם לא יכול להיות, כי הרי אתה אמרת שזרקת את המכנסיים

ת.כן, זה נכון, אמרו לי שהיו כתמי דם על הדברים שלי ואני בכוונה זרקתי את המכנסיים

ש.אתה מסכים איתי אם כך, שהמקום היחיד הספציפי שלגביו אמרו לך שיש דם - מצאו, זה כבל מאריך

 

עו"ד שפיגל: אני מפנה ל – ת/180, בעמ' 39.

 

עו"ד ענבר: זה מתייחס לטענה שמצאו דם, זה מה שאני טוענת, אמרו לו אם מצאנו דם ואנחנו מצאנו הרי משהו שקשור לדם.

אני אומרת שמעבר לכבל המאריך, מעבר לזה כל מה שאמרו לו היה כללי, דברים כמו מצאנו דם על דברים שלך לא נאמר לו נאמר נניח על מכנסי המנוחה, אני אומר לו שלא היה פריט כזה.

 

הערה: בהפניה של הסניגור המלומד אין דבר קונקרטי, העד ישיב לשאלה.

 

הנאשם ממשיך:

העד נשאל שוב את השאלה לגבי הממצא הספציפי על הכבל ומשיב:

ת. אמרתי שאני לא מסכים, כי אמרו לי שיש דם על המכנסיים

ש.אני גם אומרת לך ואני מפנה ל – ת/441, הדו"ח של השוטר יעקב מלכה, שגם לגבי הכבל, החוקרים לא אמרו לך שהדם הוא דם של הילדה, הם אמרו לך שמצאו שם דם

ת.לא זוכר את זה

ש.מה אורך הכבל מאריך שהיה לך, שעבדת איתו בבית הספר

ת.אני לא זוכר בדיוק, 25 או 30 מטר

ש.האם לפי דעתך, נניח שמצאו במקום כלשהו, על כבל שהאורך שלו 25 או 30 מטר, כתם דם קטן, גדול, טיפת דם אפילו לגרסתך של המנוחה, זה משהו שמפליל אותך ברצח כשאתה עובד - נמצא 25 מטר רחוק מאותו כתם, אני אומרת לך שזה לא מפליל אותך ברצח

ת.כל זה משפיע עלי, אני רוצה להסביר, אני עבדתי במקלט למטה, הכבל המאריך הזה היה על גלגל, אני לא צריך לפתוח 25 מטר, היה לי על הגלגל

ש.כמה מטר פתחת בכבל, לא ביום הרצח, בכלל

ת.מטר – מטר וחצי מהשקע של החשמל מהמקום שבו עבדתי ואם אמרו לי שמצאו כתם דם במקום שבו עבדתי, שאין אף אחד חוץ ממני, איך אני יכולתי לקבל את זה

ש.רק ביום הרצח פתחת את הכבל מטר – מטר וחצי או שאף פעם לא פתחת

ת.פעם אחת רק פתחתי אותו בכל העבודה שלי בבית הספר, ביום הראשון לעבודתי בבית הספר הזה, אחרי זה אף פעם לא פתחתי אותו לכל האורך

לשאלת בית המשפט.אז איך אמרת שהילדים היו מנתקים לך את הכבל

ת.השקע נמצא בבנין של בית הספר, אני מתחבר לבית הספר ומוציא 30 מטר החוצה, כשהילדים משחקים אני הבנתי שהם משחקים, פעם אחת סבלתי מהעבודה כך, אחרי זה לא פתחתי אותו, עבדתי רק בתוך המקלט

ש.אני אומרת לך שגם לפי הגרסא הזו, יש הרבה דרכים שיכולה להגיע טיפת דם לכבל, חוץ מאשר שאתה רצחת, יש אפשרויות נוספות

ת.יכול להיות

ש.אני אומרת לך שבשאר החקירות, אמרו לך בצורה כללית או שאלו אותך האם יכול להיות שיהיה דם על משהו מהדברים שלך

ת.כן, זה היה

ש.ולא אמרו לך על מה, שאלו אותך, תחשוב לבד

ת.כן, אני הסברתי, שאלו אותי על הדברים, על הביגוד, איפה יכול להיות דם, אני נתתי תשובות, חוץ מזה אמרו לי ששם יש דם, דם שלך, דם של המנוחה על הדברים שלי

ש.ולא אמרו לך על מה

ת.אמרו לי אבל אני לא זוכר

ש.אני אומרת לך שלא אמרו לך ואני אומרת לך, אתה נתת תשובות לשאלות האלה

ת.כן

ש.למשל, נתת הסבר שביום הרצח בסביבות 14:00 – 14:00 וקצת, היית בשירותי הבנים ושם ראית כמה טיפות דם ויכול להיות שאתה נגעת בדם בלי לשים לב או דרכת עליו בלי לשים לב, נכון

ת.כן, אמרתי כך

ש.וזה הסבר אמיתי מבחינתך, אתה באמת ראית דם באותו יום

ת.אני אמרתי בחקירה שאני לא זוכר בדיוק באיזה יום זה היה, אחרי זה חזרנו לאיזה שהוא יום מדויק וזה היה היום של הרצח

ש.וזו האמת, זה מה שבאמת היה

ת.כן

ש.ואתה באמת גם חשבת שיש אפשרות תיאורטית שבצורה הזו הגיעה איזו שהיא טיפת דם לדברים שלך

ת.כן

ש.יכול להיות שדרכת על טיפת דם, אולי נגיעה בבגדים, אולי נגעת עם היד ונגעת במשהו, אפילו על הסכין שלך יכול היה להגיע דם בצורה כזו

ת.זה לא היה ככה בדיוק, אני נתתי הסבר ושאלו אותי שאלות, למשל איך יכולים להגיע כתמי דם על היד, נתתי הסבר לכל השאלות ששאלו אותי

ש.אני אומרת שההסבר שנתת הוא הסבר אמיתי והגיוני

ת.כן

ש.זאת אומרת שגם אם יש דבר כזה באמת, זה לא מפליל אותך ברצח עדין כי יש לך הסבר

ת.לא, לא בדיוק

ש.למה, זה כן מפליל אותך ברצח

ת.כי המשטרה אמרה לי, אם זה דם של המנוחה, יעצרו אותי בבית סוהר, כי בזמן הרצח לא היה לי אליבי

ש.אבל אמרנו עכשיו דם, הדם לבד זה לא מספיק כדי להפליל אותך, אתה האמנת שבאמת יש בדיקות ד.נ.א והד.נ.א. שלך נמצא במקום הרצח

ת.כן, אני האמנתי, אבל היו לי ספקות

ש.אני אומרת לך שלאורך כל החקירות שלך, אתה אומר לחוקרים כל הזמן שאתה מחכה לבדיקות מעבדה שיגיעו ויאשרו את זה שאתה חף מפשע

ת.כן, זה בדיוק

ש.וגם החוקרים אמרו לך והסבירו לך שלוקח זמן עד שמגיעות כל התוצאות מהמעבדה

ת.כן

ש.זאת אומרת, אתה לא חשבת שכבר נגמרו כל הבדיקות ומצאו את כל הד.נ.א בתיק

ת.באותו רגע כן

ש.אז למה אמרת לחוקרים שאתה מחכה שיגיעו התוצאות, אני אומרת לך שאפילו באותו יום ,

ב – 13/12/06, זה אותו יום וגם ביום 18/12/06, היום בו הודית, וגם ב – 16/12/06, אתה כל הזמן אומר לחוקרים, אני מחכה לתוצאות המעבדה

ת.כן, זו הייתה התקווה שלי האחרונה

ש.אז ידעת שעוד אין תוצאות סופיות מהמעבדה שמרשיעות אותך ברצח

ת.אמרו לי שיש איזה שהן תוצאות של הבדיקות שקושרים אותי לרצח, את זה אמר לי החוקר סשה, אני לא זוכר באיזה חקירה זה היה, וגם הוא אמר לי שמחכים לעוד תוצאות נוספות

ש.אז אם מחכים ואולי עוד יגיעו, אתה לא במצב שהתיק סגור והאפשרות היחידה היא להודות כי אולי יגיעו תוצאות ויזכו אותך, את זה אפילו חשבת ביום ההודיה שלך, אתה האמנת בזה

ת.כן, כל הזמן היו לי ספקות

לשאלת בית המשפט.השאלה נשאלת שוב ע"י בית המשפט

ת.כי המשטרה שכנעה אותי

ש.מתי היא שכנעה אותך, בחקירה האחרונה שלך לפני שהודית עדין היית משוכנע שצריכות להגיע תוצאות, אף אחד לא אמר לך שאתה טועה

ת.אפשר לראות את דיסק החקירות האלה ושם אפשר לראות שהם אומרים לי, לא חשוב מה, אנחנו כבר יודעים שאתה הרוצח, הבדיקות הראשונות שקיבלנו מספיקות והתוצאות הבאות רק יתנו תמיכה

ש.אם כל כך התרגשת מזה שהחוקרים אמרו לך שמצאו דם על משהו מהדברים שלך, אתה לא יודע אפילו על מה, שבגלל זה אתה הודית, אני מפנה אותך לחקירה שסשה חקר אותך ב – 9/1/07, תמליל ת/35, בחקירה הזו הוא שואל אותך על הנעליים והוא אומר לך, מספר לך שהנעליים שנעלת ביום של הרצח, נעלי הסלמנדר, מצאו עקבות שלהם, טביעות שלהם על הגופה, על הבגדים של המנוחה, אתה זוכר מה ענית לאמירה הזו

ת.אני לא זוכר

ש.אני מקריאה לך את תשובתך, אני מפנה ל – ת/35, מעמ' 11 לתמליל, שואל אותך סשה: "מה יש לך לומר בקשר לכך שטביעות נעלי העבודה שלך נמצאו על גופתה של תאיר ראדה ז"ל, על בגדיה, אתה אומר: "כל זה שקר", סשה: "זה מה שיש לך לומר"  אתה אומר: "לא יכול להיות כזה דבר", אתה אומר עוד: "אני לא רצחתי את תאיר ראדה, כשתקבלו תשובות בקשר לד.נ.א אתם תבינו" אומר לך סשה בשורה 444: "אין פה שקר, אחד מאיתנו משקר, או אתה או אני, אני לא משקר" אתה אומר: "אני יודע שאני לא משקר", סשה: "אוקי, אין לך תשובה אחרת" אתה עונה: "אין דבר כזה", סשה: "אתה רוצה להוסיף משהו" ואתה אומר: "לא, אני לא רצחתי את תאיר ראדה", סשה: "אני מתבסס על תוצאות בדיקות מעבדה" ואתה עונה: "שיבדקו את עצמם עוד פעם" סשה: "הם בדקו הרבה פעמים, עד שהם לא קיבלו תוצאות סופיות אנחנו לא פנינו אליך עם השאלה הזו והיום אני פונה אליך עם השאלה כי יש לי על מה לשאול אותך ואתה עונה כפי שענית", אתה אומר: "אני לא רצחתי" – אני אומרת לך, שכאן, בחקירה הזו, סשה לא מדבר על משהו כללי, הוא לא אומר לך ממצאים ביולוגים באיזה מקום, הוא לא אומר לך דם על משהו מהדברים שלך, הוא אומר לך יש לי בדיקות מעבדה, יש עקבות נעליים, זה הנעליים שלך, הם על הגופה של הילדה, אין הסבר אחר לזה, לא יכול להיות לזה שום הסבר אחר, למה בשלב הזה, אתה לא מאמין לו ומודה ברצח, למה אתה לא משתכנע שאתה ביצעת את הרצח כמו קודם

ת.אני אמרתי שמ – 22/12/06 כל יום הצטברו אצלי ספקות, מצטברים אצלי כל הזמן ספקות, הם כל הזמן, יום ויום הם מתחזקים ומתחזקים, אני כבר הבנתי שלא הכל אמת מה שאומרת המשטרה, אז אני הגעתי למסקנה שהמשטרה משקרת, ומשקרת גם עלי, אני כבר לא האמנתי לכל הבדיקות שלהם במאה אחוז וכל יום קיבלתי הוכחות לזה, כל יום יותר ויותר, ואם אני לא זוכר בזיכרון שלי הרצח עצמו, אז אני לא ביצעתי אותו, ולגבי הנעליים אמרתי שזה לא יכול להיות, כי אני נעלתי אותם בבוקר והורדתי בערב ובאף מקום יותר אני לא הורדתי אותם יותר

ש.אתה אומר שכל הזמן קיבלת הוכחות יותר ויותר לזה שהמשטרה משקרת, אני אומרת לך שב – 9/1/09, לא הייתה לך שום הוכחה שהייתה חסרה לך בימים הראשונים לזה שהמשטרה משקרת או לא משקרת, הציגו לך ראיות, מבחינתך לא קרה שום דבר חיצוני שיכול היה להביא אותך למחשבה שהמשקרת דווקא ב – 9/1/07 או מה – 22/1/07, להפך, כל הזמן האריכו לך את המעצר, הפעם אומרת לך המשטרה משהו קונקרטי ולא כללי, לפי ההגיון שלך, אתה צריך לחשוב עוד יותר חזק שאתה הרוצח, לא קרה שום דבר

ת.לא

ש.מה קרה ששכנע אותך שהמשטרה משקרת בין 9/1/07 ל – 22/1/07, בכלל, מה קרה בין היום של ההודיה שלך 18/12/06, לבין ה – 9/1/07 שהוכיח לך שהמשטרה שקרנית

ת.אני לא ידעתי שום מידע, אחרי שהעבירו אותי לעכו וישבתי שם בתא וכולם אמרו לי שרואים בטלויזיה, שכל מה שמצביעה המשטרה זה שקר, הגיעו אלי עצורים דוברי רוסית ותרגמו כל מה שהם שמעו

ש.אתה החלטת שלא ביצעת את הרצח בגלל מה שהעצורים סיפרו לך שהם ראו בטלויזיה

ת.לא, לא בגלל זה, היו לי ספקות, זה גרם לי ספקות לא להאמין למשטרה

ש.אבל השוטרים אמרו לך שיש להם ראיות ובדיקות מעבדה, ב – 9/1/07, אז אולי מה שאומרים בטלויזיה זה לא נכון

ת.אני אומר אם שיקרו עלי מקודם למה לא ישקרו עלי עכשיו

ש.אני אומרת לך שאף אחד לא יכול היה לדעת אם שיקרו, אף אחד לא ידע כי אף אחד לא ראה עדין את חומר הראיות גם לא העו"ד שלך

ת.אם אנחנו מדברים על – 9/1/07 לגבי הנעליים, גם אני לא ראיתי שום תוצאות של הבדיקה, כל הזמן אומרים לי ואני הייתי מאמין, אחרי זה שגיליתי שהמשטרה משקרת, למה אני צריך להאמין להם

ש.אני אומרת לך שגם קודם, ב – 13 או ב – 14, או ב – 15, לא הראו לך תוצאות מעבדה

ת.לא, לא הראו לי, רק דיברו

 

עו"ד שפיגל: בקשר לממצאים אני מפנה למ"ט 172/06, נ/55, שמתחיל מעמ' 23 והתשובה המוחצת בעמ' 24 החל משורה 2 עד שורה 11.

 

עו"ד ענבר: האסמכתא הזו אינה רלוונטית מהסיבה שאני מדברת על ראיות שהביאו אותו לקבל את ההחלטה להודות כשהוא כבר העיד כאן שההחלטה נפלה בתא בסיוע המדובב וכאן מפנה הסניגור לחקירה שבה הוא הודה, בא עם החלטה להודות ולכן בעיני זה לא רלוונטי.

 

הנאשם ממשיך:

ש.הנושא של הפוליגרף – אתה אמרת לנו שהמשטרה אמרה לך שהפוליגרף אומר שאתה רצחת ומזה אתה בסופו של דבר השתכנע, זה אחד הדברים שגרמו לך בסופו של דבר להשתכנע שביצעת את הרצח

ת.כן

ש.זה מה שהבנת מהחוקרים לאורך כל החקירה, שהפוליגרף אומר שאתה רצחת, זה מה שחשבת

ת.ככה אמרו לי החוקרים

ש.כל הזמן אמרו לך ככה

ת.כן

 

עו"ד ענבר: אני חוקרת כפוף להסתייגות כפי שעולה מעמ' 827 לפרוטוקול וההחלטה שם.

 

הנאשם ממשיך:

ש.אני אומרת לך שהחוקרים לא הטעו אותך ואתה ידעת היטב לאורך החקירה וגם באותו יום ב – 12/12/06 שבו הפנה אותנו הסניגור לאותה אמירה שלפיה "הפוליגרף אומר שרצחת" כבר באותו יום, הבהירו לך בדיוק מה אומר הפוליגרף

ת.לא נכון

ש.אני מפנה אותך למ"ט 160/06 לאותה חקירה, קלטת 1, ת/164 א', בעמ' 21 מסביר לך החוקר איך מבוצעת בדיקת פוליגרף, בעמ' 22 למעלה אומר החוקר: "פתאום כשהכל היה בסדר והשאלות לגבי קשר שלך לרצח אם אתה קשור או לא קשור, פה אתה משקר", בעמ' 29 לאותה חקירה אומר לך החוקר: "כששאלו אותך אם אתה מעורב ברצח הזה, יצא שאתה משקר" אתה אומר: "אני אמרתי לא" ואמר החוקר: "אתה אמרת לא ויצא שאתה משקר", בהמשך בעמ' 36 ובעמ' 37 החוקר מחזיק ביד את התוצאות של הפוליגרף ומקריא לך מתוכן ואומר לך: "בפוליגרף יצא שאתה שקרן, הנה תראה, שאלו אותך, תן לי אני אקרא, האם אתה עשית, האם רצחת אותה, זו הייתה השאלה הראשונה והשניה, אם יש לך קשר לרצח, יצא שפה, יש קשר לרצח", בהמשך לפני סוף העמוד אומר לך סשה: "באחת התשובות שלך אתה יצאת מדבר שקר" – אני אומרת לך שכאן, החוקרים הסבירו לך בדיוק במה יצאת דובר שקר ושזה לא בשאלה האם רצחת אלא בשאלה השניה, האם אתה מעורב ברצח, מה אתה אומר

ת.כן, מה שקראו לי אני שמעתי את זה, לא זוכר את החקירה הזו במלואה, לא ראיתי את הדיסק הזה, לא זוכר בדיוק מה היה בחקירה

ש.אם לא ראית את הדיסק הזה, איך זכרת לענות לעו"ד שפיגל שהחוקרים אמרו לך שהפוליגרף אומר שאתה רוצח, שהאמירה הזו היא בדיוק באותו דיסק אבל בהתחלה

ת.אני אמרתי שאני ראיתי את ההקלטה בדיסק, אבל אמרתי שאני לא זוכר את השיחה הזו בדיסק

ש.אני מפנה אותך לדברים שאתה עצמך אומר למדובב אחרי החקירה הזו, אתה מספר לו מה אמרו לך ומה הבנת ואני מפנה אותך למ"ט 161/06, תמליל ת/400 בעמ' 8 קלטת 1, זו שיחה עם המדובב מיד אחרי החקירה הזו, באותו יום בערב, ב – 12/12/06, שואל אותך המדובב: "הגלאי אומר, אתה בעצמך אמרת שמשהו שם יצא לא כמו שצריך" ואתה עונה: "אני מסביר לך שעל השאלה האם הרגת אותה או לא, אני אמרתי לא" המדובב אומר: "אני הבנתי" ואתה אומר: "הוא הראה שאני אומר אמת ואח"כ היה שם עוד כמה שאלות ואח"כ הייתה שאלה אתה קשור לרצח הזה או לא, אני אומר לא כי אני באמת לא קשור והוא הראה כנראה שכן אבל הם דחפו לי איזה שהוא נייר ואני אם הייתי יכול לקרוא את כל המושגים האלה הייתי מבין, למה לדחוף לי, אם עצרו אז כתוב שם אז נכון שאני שיקרתי", אני אומרת לך שמזה עולה גם שאתה הבנת טוב מאוד שהפוליגרף אמר שאתה שיקרת בשאלה השניה, בשאלה על הקשר לרצח ולא בשאלה האם רצחת ואפילו אני אומרת לך שאתה הבנת משהו יותר לטובתך מהתוצאות האמיתיות

ת.אני לא ידעתי את התוצאות של הפוליגרף, רק ידעתי מה שאמרה לי המשטרה, זה היה בדיוק הערב הראשון שעצרו אותי, בהמשך אמרו לי שאתה שקרן בכל השאלות, לא רק בשאלה אם אתה שייך לרצח

ש.אני אומרת לך שבשום מקום לא אמרו לך את זה

 

עו"ד שפיגל: אני מפנה למ"ט 160/06, דיסק 1, עמ' 37.

 

עו"ד ענבר: זה בדיוק מה שהקראתי.

 

הנאשם ממשיך:

ש.אני אומרת לך, שאתה אמרת לחוקרים ביום החקירה הראשון ה - 12/12/06 לא סיפרת על הדם בשירותים ובגלל זה הפוליגרף הראה את התוצאה כפי שאירעה וזה ההסבר שאתה נתת לתוצאה של הפוליגרף

ת.אני לא זוכר באיזה תאריך זה היה בדיוק, אבל אני לא נתתי הסבר בעצמי, המשטרה אמרה לי תסביר לנו למה בתוצאות של הפוליגרף יצאת שקרן, ואני כבר חשבתי מה יכול להיות, באיזה תאריך זה היה, אני לא זוכר

ש.זו לא הייתה השאלה, השאלה הייתה לגבי ההסבר

ת.אני חושב שכן

ש.היה לך הסבר הגיוני לענין הזה, למשל שואל אותך סשה ב  - ת/180 א', בתאריך 16/12/06: "תגובה כזו שלך לפוליגרף, יכולה לנבוע גם שיושב לך בראש משהו שראית וזה מאוד הפחיד אותך ואתה לא רוצה לספר על זה וכתוצאה מכך זה נותן תגובה כזאת שאתה קשור לתיק, כזה דבר גם יכול להיות, בגלל זה אם יש משהו כזה" ואז אתה אומר: "הדבר היחידי הוא שאני פחדתי להגיד על טיפות הדם בשירותים" – זה ההסבר שנתת,כן

ת.כן

ש.אז אנו רואים שהבנת בדיוק מה התוצאה של הפוליגרף וגם נתת לזה הסבר ולכן זה לא נכון שהודית בגלל שהטעו אותך על הפוליגרף

ת.להפך, זה נכון, בגלל שאת תוצאות הפוליגרף הזכירו לי כל הזמן

הערה – כדי להסיר ספק, אנו רואים להזכיר את החלטתינו לענין נשוא הפוליגרף בעמ' 827 לפרוטוקול

ש.ענין העדים – אמרת לנו פה שאמרו לך שראו אדם דומה לי, ראו אותי במקום הרצח, ראו אותי שהסתובבתי בבית הספר וניקיתי ידיים על הקירות, זה מה שאתה אמרת, זה נכון שלא אמרו לך שיש עדים שראו אותך מבצע את הרצח

ת.לא, לא נכון, השוטר מלכה אמר שיש עדה שראתה אותי במקום הרצח

ש.זו לא הייתה השאלה, השאלה הייתה מבצע

ת.לא, לא אמרו לי שיש עדים שראו אותי מבצע את הרצח, זה נכון

ש.אני אומרת לך שאף אחד לא אמר לך שראו אותך במקום הרצח והכוונה לשירותי הנשים

ת.כרגע עניתי, השוטר מלכה אמר לי בחקירה שיש עדה שראתה אותי במקום הרצח

ש.בשירותי הבנות

ת.אני לא זוכר בדיוק, אבל אני חושב שהוא אמר לי שירותי הבנות

ש.אני מזכירה לך מה הוא אמר לך, הוא אמר לך ואני מפנה למ"ט 168/06 בעמ' 70, חקירה ביום שהודית, חקירה אחרונה לפני ההודאה, שם אמר לך החוקר מלכה: "יש לנו עדות, מישהי ראתה אותך בקומה השניה, עולה לקומה השניה"

ת.זה נכון, זה גם היה

לשאלת בית המשפט.גם מדרגות וגם שירותים

ת.אבל אחרי זה הוא אמר שילדה ראתה אותי בשירותים, אבל אני לא זוכר על איזה שירותים הוא דיבר

ש.אני אומרת לך שזה לא נכון, אף אחד לא אמר לך שראו אותך בשירותים ובוודאי שלא בשירותים שבהם קרה הרצח ואם יש ציטוט כזה, אני מזמינה את חברי להפנות

ת.אני לא מסכים לכך

ש.באותה חקירה של מה שהקראתי לך עכשיו, של 18/12/06 זה היה

ת.או בחקירה הזו או בחקירה יום לפני

לשאלת בית המשפט. אתה טוען שמי שאמר לך את זה, זה השוטר יעקב מלכה

ת. כן, זה היה השוטר מלכה, מלא כזה, הוא דיבר בעברית

 

עו"ד ענבר: יום לפני זה לא חקרו אותך, אני מפנה אותך למ"ט 168/06, המשך החקירה ע"י מלכה, אומר לך למשל: שהיא אומרת שראתה אותך עולה לקומה השניה, אתה אומר לא נכון, אני מפנה גם לחקירה הקודמת של יעקב מלכה שזה חקירה מ – 15/12/06, גם שם לא מוזכרים שירותים אלא נאמר לך שראו אותך עולה לקומה השניה, או בקומה השניה

 

הנאשם ממשיך:

ת.אני שמעתי את זה בקלטת

ש.אתה עובד בבית הספר, האם לפי דעתך זה שרואים אותך עולה במדרגות מקומה לקומה, לקומה השניה, זה משהו שמפליל אותך ברצח

ת.לא, זה לא מפליל אותי, אבל אני כל הזמן עניתי שלא הייתי בקומה השניה

ש.נניח שלא היית בקומה השניה, ואומרים לך, שמישהי אומרת שראתה אותך בקומה השניה ולא היית, זה קושר אותך לרצח, אתה עובד בבית הספר, אתה יכול להיות בקומה ראשונה, או שניה או שלישית, בגלל זה מודים ברצח

ת.זה לא מפליל אותי

ש.חוץ מזה, אני אומרת לך שכל מה שאמרו לך חוץ מהאמירה שראו אותך בקומה השניה, אמרו שראו אדם דומה לך מסתובב בבית הספר ומתנהג בצורה עצבנית, אני אומרת לך שלמשל סשה שהוא שדיבר איתך על הבן אדם שמסתובב, שוטף ידיים וכו', בתאריך 11/12/06, ב – ת/159, אמר לך שיש עדויות שמתארות אדם דומה לך שלבוש כמו הלבוש שאתה לבשת, מתנהג בעצבנות, שוטף ידיים ומנגב על הקיר והוא לא אמר לך שראו אותך ואני אומרת לך שגם זה לא מפליל אותך ברצח

ת.מה שעכשיו קראת, זה באמת היה בחקירה, אבל יותר מאוחר נאמר שראו אותי, שאני הסתובבתי עצבני וניקיתי את הידיים על הקירות, שעליתי במדרגות למעלה וכל מיני דברים דומים

ש.אמרו לך שראו אותך עולה לקומה השניה, זה הכל

ת.לא רק את זה, אמרו לי עוד דברים

ש.גם לגבי המכנסיים – מה שאמרו לך, אתה אומר שזרקת אותם בכוונה

ת.קצת, לא בדיוק, המשטרה אמרה לי אתה בכוונה זרקת את המכנסיים כי על המכנסיים יש דם, אני ביקשתי אלף פעם לעזור לי להשיג את המכנסיים והמשטרה סירבה לעשות את זה, לא רצתה לעשות את זה

ש.זה נכון שהסברת לחוקרים שזרקת את המכנסיים מפני שהם קטנות עליך

ת.כן, הם היו קטנות וקצרות

ש.והסברת את זה לחוקרים

ת.כן

ש.זה גם נכון שהחוקרים אף פעם לא אמרו לך שמצאו את המכנסיים בזבל ויש עליהם דם

ת.הם לא אמרו לי שהם מצאו דם

ש.להפך, אמרו שלא מצאו, בגלל זה ביקשת מהם לחפש

ת.אני לא אומר שהם לא מצאו אותם, המשטרה לא רצתה להשיג אותם ואמרה שאני בכוונה זרקתי אותם ועל המכנסיים היו כתמי דם, חוץ מזה, לא אמרו לי שום דבר

ש.אבל הם לא אמרו לך שהם מצאו את המכנסיים ויש עליהם, דם, הם אמרו שהם חושבים שזרקת אותם כי היו עליהם כתמי דם

ת.לא אמרו לי שהם מצאו את המכנסיים

ש.אני אומרת לך שבענין המכנסיים לא הטעו אותך, אמרו לך שהם חושבים שזו הסיבה שזרקת ואתה אמרת סיבה אחרת

ת.אמרו לי שאנחנו יודעים שאתה בכוונה זרקת את המכנסיים כי על המכנסיים יש כתמי דם

ש.אבל הם לא אמרו שמצאו מכנסיים עם כתמי דם, הם חושבים כך

ת.כן, נכון, אבל הם לא אמרו לי שהם חושבים, הם רק אמרו לי שזרקת את המכנסיים, שזרקתי אותם בכוונה, זה לא אותו דבר

ש.אבל הם לא אמרו שמצאו וראו כתמי דם על המכנסיים

ת.נכון שהם לא אמרו לי שמצאו את המכנסיים עם כתמי דם עליהם

ש.אתה הודית בפני המדובב ב – 18/12/06 וזה התאריך שבו הבנת שיש נגדך ראיות, שבטוח ירשיעו אותך ברצח, אני רוצה להפנות אותך לשיחות שלך עם המדובב שבהם אתה מדבר איתו על הראיות שיש נגדך, אני מפנה אותך למ"ט 165/06, קלטת 9, שזה שלב עוד יותר מוקדם של החקירה, אתה אומר למדובב בענין הראיות, בתאריך 15/12/06 בעמ' 29: "אני אלך עד הסוף, לא אכפת לי, אין שם טביעות אצבע שלי בטוח, אני יודע מאה אחוז כי אני לא הייתי שם, אני לא זיינתי אז אין שם לא זרע שלי ולא נוזלים שלי בזה אני גם בטוח במאה אחוז ובלי כל זה, נו כן, אפשר להסביר הכל, למה יש לי כל כך הרבה סכינים? כי אני אוהב סכינים, למה יש כל כך הרבה סכיני עבודה? כי אני עובד בכל מיני מקומות, הם הוציאו לא מתיק אחד אלא מכל התיקים. המכנסיים היו קטנות אז זרקתי, כן, הם היו קטנות, אבל אני לא זוכר" אח"כ אתה אומר: "טיפות דם ראיתי, אבל פוליגרף יכול להיות מה שראיתי, טיפות דם", זאת אומרת, אתה בעצם אומר כאן שלכל הראיות שהציגו לך ושדיברנו עליהם, יש הסברים שיכולים לשכנע את החוקרים וזה לא מפליל אותך ולכן אני אומרת לך שלא הייתה לך סיבה על סמך הראיות האלה להישבר ולהיות בטוח שתורשע ברצח

ת.כן, זה הפליל אותי, כי אחרי שסיפרתי להם על משהו, הסברתי להם למה, למה זה או זה, הם היו מסיקים דברים חדשים ושואלים אותי למה

ש.זאת אומרת אתה האמנת וחשבת שבגלל הראיות האלה שהזכרת עם ההסברים שנתת, אפשר להכניס אותך למאסר עולם על רצח

ת.כן

ש.את הראיות האלה אמרו לך שיש כבר מתחילת החקירה, אבל אתה לא הודית מיד אלא הודית רק ב – 18/12/06, למה

ת.אני כבר הסברתי, התחילו ללחוץ עלי עם הראיות, לחצו עלי, הביאו אותי למצב שאני כבר לא ידעתי לענות, עשו כל הדברים שאני אתבלבל כבר בתשובות שלי וכל יום זה התגבר והתגבר והתגבר, זה הרבה שעות בחקירות, זה הרבה שעות עם המדובב

ש.אם ככה, אני רוצה להגיע איתך ליום שלפני יום ההודאה שלך, ב – 17/12/06, באותו יום לא חקרו אותך, חוץ מאשר אותה חקירה קצרה מה עשית בצבא

ת.כן, זה נכון

ש.במ"ט 165/06, קלטת 16, שזה מתאריך 16/12/06 בלילה, זאת אומרת מהרגע הזה ועד 18/12/06 לא חקרו אותך, רק ב – 18/12/06 הייתה חקירה, אתה מדבר עם המדובב ב – 16/12/06 בלילה ואתה מדבר עם המדובב ואני מפנה לעמ' 34 לקלטת 16, אתה אומר: "אני בטוח שהם יבררו את הכל, יקבלו את חוות הדעת הרפואית, יבינו שאני לא קשור וישחררו אותי" בהמשך באותו עמוד למטה אתה מסביר למדובב: "אתה מבין, כשיש ראיות ישירות, יש את מי לתפוס, כשהראיות נסיבתיות, כן, אם כל הראיות הנסיבתיות היו עלי וראיה ישירה פתאום צצה, אז כן, הם בכלל לא היו מחכים לבדיקות מעבדה נוספות, בכלל כלום, ישר היו סוגרים, יש, היו נותנים תקופה ואם ראיות נסיבתיות מסתכמות עלי וראיות ישירות הם לא שלי, כוס אמק" והמדובב אומר לך: "אתה צריך להיות עו"ד", אתה עונה לו: "אף סכין לא מתאימה, ד.נ.א. לא מתאים, טביעות אצבע לא מתאימות, איך אני יכולתי להרוג?, כן, ראיות נסיבתיות יש, כי עבדתי שם, זחלתי שם וראיות ישירות לא" – אני אומרת לך שמהשיחה הזו אפשר לראות שאתה היית מאוד אופטימי בקשר לסיכויים שלך לצאת מהתיק ולא שבור כמו שאתה אומר

ת.לא בדיוק הייתי אופטימי, התקווה לא עזבה אותי, אחרי שסיפרתי להם הכל גם המשטרה וגם המדובב השפיעו עלי שבנושא זה לשבור אותי

ש.אני מדברת על השיחה ב – 16/12/06 בלילה, בשיחה הזו לא היית שבור

ת.לא, לא עד הסוף

ש.עכשיו אני עוברת איתך ל – 17/12/06, באותו יום החוקרים לא חוקרים אותך, ובעצם עם מי נפגשת חוץ מאשר עם המדובב? נפגשת עם עורך הדין שלך, אתה סיפרת לנו בישיבה הקודמת, בחקירה הראשית גם, שאתה לא הבנת טוב עברית ולכן לא הבנת מה אומר העו"ד והבנת רק שהכל יהיה בסדר ואני מפנה לעמ' 1028, שורה 16 שהוא שאל אותך מה קרה ולא יכולת להסביר לו ואמרת לו שיסע לאשתך ובזה נגמרה הפגישה, כן

ת.כן, זה בדיוק היה ככה

ש.אני מקריאה לך מה אתה מספר למדובב אחרי שחזרת מהפגישה עם העו"ד, אני מפנה למ"ט 165/06, קלטת 19, שיחה עם המדובב ב – 17/12/06 בבוקר, לאחר הפגישה עם עורך הדין החל מעמ' 30, אני מקריאה תוך כדי דילוגים, שואל המדובב: "דיברת עם עו"ד" ואתה עונה: "כן" ואז אתה מספר: "אין שום דבר, אין להם טביעות אצבעות" הוא אומר: "תספר מה ואיך" אתה אומר: "אני לא יודע, אומרים שהייתי בג'ינס, אני לא הייתי בג'ינס", הוא אומר: "מה יש להם" ואתה אומר: "אומרים שהייתי בג'ינס, אני לא הייתי בגי'נס, אני לא יודע איך הם ראו, הלכתי לקיוסק כמה פעמים, ראו אותי בבגדי עבודה, כל הזמן הייתי מסתובב בבגדי עבודה, אנשי נקיון ראו אותי בבגדי עבודה, שאלתי אותו מה, אין שם שום טביעות אצבע, שום דבר, הוא אומר אין להם טביעות אצבע", אני ממשיכה בעמ' 31 למטה אמרת: "העו"ד אומר שבכל אמצעי התקשורת, ברדיו, בטלויזיה, אומרים שהמשטרה לקחה אותי בניגוד לחוק, התחילו להפעיל עלי לחץ, סתם ככה מעלילים עלי, המשטרה מצאה שעיר לעזאזל, הוא אומר שככה אומרים עלי בטלויזיה כל הזמן, הבן אדם לא עובד בצורה רשמית, עובד בעבודה זמנית ולכן המשטרה תפסה אותי, זה מה שהעיתונות אומרת, העו"ד אומר אשתך לא מאמינה בזה, היא ישר אמרה שכל זה שקר, ההורים גם אומרים שכל זה שקר, נו, יצא כך, זרקת מכנסים היו קטנים, פשוט ראיות בעקיפין מצביעות עלי אז הם לקחו אותי ומפעילים עלי לחץ, קל וחומר שאין לי תעודת זהות, זה עוד פלוס אחד בשבילם והם מתחילים ללחוץ, הוא אומר שהמעצר יכול להמשך עוד זמן משום שבגלל הראיות העקיפות האלה הם התנפלו כמו זאבים אבל אני אומר אני לא עשיתי את זה, אני אומר לו אני לא עשיתי את זה, הוא אומר אני יודע שאתה לא עשית את זה לכן לך עד הסוף ואני אומר לו, אני אלך עד הסוף, כמה שצריך" אני ממשיכה בעמ' 34, אתה ממשיך לספר למדובב מה היה עם העו"ד: "אני ישר אמרתי לעו"ד על הפוליגרף, אני לא אמרתי על הדם ולכן הפוליגרף יכול להראות שאני שיקרתי, העו"ד אומר מצוין, עכשיו אני יודע את זה, בסדר, כדי שיבנה קו הגנה", בהמשך אתה אומר ואני מפנה לעמ' 42 אתה ממשיך ומספר: "הוא אומר העו"ד מה הם מצאו, אני אומר לו פוליגרף וזה וזה, דם על כבל, סליל, הוא אומר שטויות הם משקרים, אני אומר אני לא יודע, אולי, אני אומר אני לא רצחתי אותה, אני אלך עד הסוף והוא אומר נכון, נכון ואז לאן שהדרך תוביל, שם אני אהיה, אם תוביל לבית סוהר אני אהיה בבית סוהר, אם תוביל לחופש, אני אהיה בחופש" – אני שואלת אותך איך כל הנאום הזה, 10 עמודים שאתה מספר למדובב מסתדר עם מה שאמרת עכשיו שלא הצלחת לדבר עם העו"ד כי הוא לא מבין רוסית ואתה לא מבין עברית

ת.אני אמרתי שאני לא מדבר בעברית, אם שיקרתי באותו מקום אז שיקרתי כי כל זה כואב כשאתה יושב במעצר ואומרים שזה אתה, אתה

ש.למי שיקרת

ת.למדובב, שיקרתי למדובב

ש.אז העו"ד לא אמר לך את כל הדברים האלה

ת.לא יכולתי לדבר עם העו"ד, אפשר להזמין את העו"ד הזה לכאן לעדות

ש.אז אם אתה אומר על התקשורת וכל מה שהקראתי לך, המצאת את זה

ת.יכול להיות

ש.זה שהדם זה שקר, זה המצאה שלך ולא העו"ד אמר לך את זה, הדם על הכבל, שהחוקרים משקרים

ת.לא, הדם על הכבל קיבלתי מידע מהמשטרה

ש.זה שהדם על הכבל זה שקר, אתה אמרת למדובב שהעו"ד אומר שהדם על הכבל זה שקר, זה החוקרים המציאו

ת.כל מה שאמר העו"ד אני לא יודע

ש.אז אתה המצאת את זה

ת.יכול להיות שכן

ש.אבל אמרת לנו עד עכשיו שהאמנת לחוקרים בכל דבר, ושאתה חשבת עד להודאה שלך שהמשטרה לא יכולה לשקר ובטוח שאומרים לך אמת כל הזמן על הראיות, אז איך יכולת להמציא למדובב שהעו"ד אמר שהדם על הכבל זה שקר

ת.אני דיברתי עם המדובב ולא עם המשטרה, כל מה שהמצאתי אני לא זוכר, אני זוכר שאני דיברתי עם העו"ד ולא הבנתי כלום מהשיחה

ש.איזה סיבה הייתה לך להמציא למדובב דברים כאלה שלפיהם המצב הראייתי שלך בתיק הוא מצוין, למה לך לספר לו כאלה דברים

ת.פחד מפני המדובב

ש.אתה בישיבה הקודמת הסברת לנו שאתה מאוד סמכת על המדובב והאמנת בו וסיפרת לו בדיוק מה היה בחקירות ואיזה ראיות יש נגדך כדי לקבל ממנו עצה טובה איך לצאת מהתיק, אפילו אמרת כמו חבר, אז אם זה ככה, מה ההגיון שאתה תבוא ותספר לו מתוך פחד שאין ראיות, הכל בסדר ואתה הולך הביתה, מה יצא לך מזה

ת.אני סיפרתי לו על השיחה עם העו"ד, שיקרתי את הדברים, כי הוא אמר לפני שיש לו עו"ד פרטי שעובד באופן מצוין, לא יכולתי להראות שאני כלום, בכוונה סיפרתי לו על העו"ד שלי שהוא גם יכול משהו

ש.אבל מאיפה ידעת שבתקשורת אומרים שלקחו אותך סתם, איך יכולת לדעת את זה

ת.לא יודע מה היה בתקשורת, שעצרו אותי בניגוד לחוק אני יודע, אני יודע שאני חף מפשע

ש.מה שאמרת עכשיו זה לא הגיוני בכלל

ת.יכול להיות

ש.אבל גם אם זה כמו מה שאתה אומר ואתה חשבת על הדברים האלה לבד, לא מהעו"ד, גם זה מראה שאתה לא היית שבור והיית אופטימי שתצא מהתיק

ת.אמרתי שהייתה לי תקווה שישחררו אותי, אבל ברגע שהם שמעו ממני שאני מתחזק, גם המשטרה וגם המדובב הפעילו את כל הכח עלי לשבור אותי

ש.אתה מסכים איתי שבשלב הזה היית חזק ולא שבור

ת.אמרתי שהייתי לא שבור במאה אחוז

ש.וגם חשבת על האפשרות שהמשטרה משקרת לך כי אמרת את זה ביוזמתך למדובב

ת.הם ניסו כל מיני צעדים כדי לשבור אותי

ש.אתה חשבת על האפשרות שהמשטרה משקרת לך לגבי הדם כי עובדה שאמרת כך למדובב

ת.לא, אני לא האמנתי שהמשטרה משקרת

ש.אבל חשבת שזו אפשרות שקיימת, לא היית בטוח, לגבי הדם על הכבל אמרת למדובב שהעו"ד אומר לך שהדם על הכבל זה שקר של המשטרה, אם העו"ד לא אמר לך את זה, אז אתה חשבת שהדם זה שקר של המשטרה, זו אפשרות שעלתה לך בראש

ת.אני אמרתי את זה אבל לא אמרתי שהמשטרה משקרת

(התשובה ניתנה לפני התרגום)

ש.חשבת שהמשטרה משקרת או שלא משקרת

ת.באותו רגע אני האמנתי למשטרה כי השוטרים אמרו שמצאו את הדם על הכבל, אבל אני שיקרתי למדובב

ש.אני אומרת לך שגם אם שיקרת למדובב, עצם העובדה שאמרת לו אפשרות כזו בכלל, המשטרה משקרת זה אומר שאתה ידעת שהמשטרה יכולה לשקר

ת.העו"ד לא אמר לי על הכבל כלום

ש.אבל זו לא הייתה השאלה, אני אמרתי לך שעצם העובדה שאתה אמרת למדובב שהמשטרה משקרת, זה אומר שהאפשרות הזו עברה לך בראש שמשטרה יכולה לשקר על ראיה כזו

ת.לא, אני לא הנחתי שהמשטרה משקרת

ש.אנחנו דיברנו עד עכשיו ואני אומרת לך שמכל מה שעלה כאן לא נשברת מכל הראיות שדיברנו עליהם עד עכשיו, אני אראה לך עכשיו מה כן גרם לך להישבר, אנחנו מגיעים ל – 18/12/06, אתה "נשברת", התחלת לספר על ה"בלק אאוט" ב – 18/12/06, אחרי החקירה, ואני אומרת לך שאם

ב – 17/12/06 לא היית שבור וב – 18/12/06 אחרי החקירה כן היית שבור, החלטת להודות, זה אומר שמה שגרם לך להחליט להודות, קרה בחקירה של ה – 18/12/06, הגורם המכריע שגרם לך להודות קרה בחקירה של ה – 18/12/06

ת.אני כבר הסברתי, כל מה שהיה כאן, תוצאות הפוליגרף, המכנסיים, המשטרה סיפרה לי על זה כל יום, בערב אני סיפרתי למדובב אותם דברים והוא גם ניסה לשבור אותי, ושברו אותי בתאריך 18/12/06, זה אפשר לראות הכל בדיסקים

ש.עכשיו נראה מה קורה כשאתה חוזר מהחקירה ב – 18/12/06, אתה חוזר ומיד כשאתה חוזר, אתה אומר למדובב ואני מפנה למ"ט 165/06, קלטת 25 החל מעמ' 2, אתה אומר למדובב: "שהם ישמחו, ימחאו כפיים, הם סגרו את התיק, הם מצאו רוצח" המדובב שואל: "מצאו רוצח?" ואתה עונה: "כן, אותי" ואתה ממשיך ואומר לו בעמ' 6: "אני לא רוצה להוכיח שום דבר, אני לא מסוגל, אני עייף, בקיצור, הם הביאו מלא הוכחות נסיבתיות, מלא, זה יספיק בשביל שאני אקבל מאסר עולם גם כן" – מה קרה מ – 17/12/06 שחשבת שאתה יכול לצאת מהתיק לבין 18/12/06 בחקירה של ה - 18/12/06 ששכנע אותך שתקבל מאסר עולם, זה שחזרו על הראיות האלה שהצגתי קודם בפניך

ת.אני לא זוכר, באותו תאריך המשטרה בחקירות הביאה לי כל מיני הוכחות, ראיות, מה ששבר אותי שמוכיחים שאני אשם

ש.אני אזכיר לך, אני אומרת לך שב – 18/12/06 החוקרים לא שאלו אותך על הדם ועל ממצאים ביולוגיים והם לא מטעים אותך בענין הזה, אלא הם חוקרים אותך על שני נושאים, אחד, השיחה עם ראובן והשני, המכנסיים שלבשת ביום הרצח ובשני הנושאים האלה, החוקרים לא שיקרו לך אלא הביאו בפניך את הראיות שקיימות נגדך בתיק וזה היה הדבר החדש שהיה בחקירה הזו, מה אתה אומר

ת.זה לא נכון, כי סשה החוקר נכנס בזמן החקירה ואמר שהוא קיבל תוצאות בדיקה מהמעבדה, אני לא זוכר איך התנהלה השיחה, זה צריך לראות את הדיסק במלואו

ש.אני אומרת לך שהכניסה של סשה שאתה מדבר עליה לא הייתה ב – 18/12/06 אלא

ב – 15/12/06 בקלטת מ"ט 167/06 ושמה שגרם לך להבין שמצבך לא טוב הוא הענין של ראובן והענין של הג'ינס וכך גם אמרת למדובב, מה אתה אומר

ת.זה לא נכון, צריך לראות את הדיסקים של החקירות האלה ואז הכל יהיה ברור

ש.אני אומרת לך שאלה הדברים וכך גם אמרת למדובב כשחזרת מהחקירה והוא שאל אותך למה אתה במצב רוח כזה, אתה חוזר מהחקירה ואתה אומר למדובב כך, אני מפנה למ"ט 165/05, קלטת 25 מעמ' 3: המדובב: "מה אתה מדבר שטויות, מה אתה נגנב לי עכשיו, מה הם אמרו, תוציא, מה קרה" אתה אומר: "הם דפקו לי את החיים כבר" המדובב: "איך הם דפקו לך את החיים?" אתה עונה: "הם אומרים, צריך להיות קשר לוגי, מאיפה נודע לך שדווקא בשירותים היה הרצח" ואתה מסביר למדובב כאן את מה שקרה בענין השיחה עם ראובן ואני מפנה לקטע מזה מעמ' 3-9 ואני מפנה לקטע בעמ' 7, אתה מדבר על החוקר ואתה אומר: "הוא אמר, כשאני שאלתי משהו על השירותים, השירותים כאילו, כאילו שהם לא יודעים שום דבר, אלה עוד שטויות, אחרי זה המכנסיים, אני זרקתי את המכנסיים, כולם משערים, אני זוכר מצוין את יום רביעי..."המדובב שואל: "אז איפה היה הגי'נס? בבית הספר?" ואתה עונה:"כן, עבדתי איתם" והמדובב: "והחמה ראתה אותך" ואתה עונה: "היו לי ג'ינס ובגדי עבודה ואני זרקתי אותם, אין לי מושג בכלל" ואני אומרת לך שכל הקטע הזה שאתה מסביר למדובב מה קרה בחקירה הזו ולמה אתה כל כך פסימי, מתעסק בראובן, הוא בגלל שהמשטרה אמרה לך שיש עדות של ראובן ועדות של אשתך שאומרת שאתה אחרי השיחה עם ראובן אמרת שהילדה נפלה בשירותים ובאסלה כשאתה בכלל עוד לא ידעת על הרצח, זו ראיה אחת ששמו לך בחקירה הזו, נכון

ת.לא הכל אמת

ש.אבל אמרו לך על הסיפור עם ראובן בחקירה הזו

ת.כן

ש.דבר שני שאמרו לך בחקירה הזו זה בענין המכנסיים שזרקת, אתה כל הזמן טענת שעבדת עם מכנסי עבודה, החוקרים אמרו לך שראו אותך בבית הספר עם ג'ינס, בחקירה הזו של

ה – 18/12/06, אמרו לך החוקרים שאשתך וחמותך מעידות נגדך בענין המכנסיים, אמרו לך שאשתך אומרת שלא היו לך מכנסי עבודה כאלה כמו שאתה מספר ושחמותך ראתה אותך זורק ג'ינס, זה נכון שככה אמרו לך

ת.כן, בחקירה אמרו ככה

ש.ואני אומרת לך ששני הנושאים האלה הם הראיות החדשות שהציגו לך ב – 18/12/06 וזה מה שגרם לך להבין שמצבך בתיק לא טוב ושככל הנראה תורשע ברצח ולא ההטעיות של החוקרים

ת.לא

ש.לא בגלל זה

ת.לא, היו עוד דברים שאמרו לי בחקירה

ש.דברים חדשים, לא הדברים שאמרו לך כל הזמן

ת.היו עוד דברים שאמרו לי באותה חקירה

ש.אותם דברים שאמרו לך כל הזמן, שיש ילדה שראתה אותך עולה במדרגות

ת.אמרו לי שראו אותי שאני עולה

ש.זה לא דבר חדש

ת.זה חדש

ש.למה זה חדש

ת.כי לפני כן אמרו שראו בן אדם דומה לי

ש.אבל אני אומרת לך וגם הסכמת איתי שמי שאמר שראה אותך עולה במדרגות, זה לא מפליל אותך ברצח

ת.כל הראיות ביחד לחצו עלי

ש.אני אומרת לך שלפי מה שאתה בעצמך מספר למדובב, אתה ב – 17/12/06 עם כל הראיות שידעת עליהם, היית אופטימי וקיבלת החלטה שתלך בתיק עד הסוף וב – 18/12/06 חזרת מהחקירה מאוד מדוכא, אמרת למדובב שמצאו המון ראיות וכשהוא שאל אותך מה הראיות שמצאו, סיפרת לו על ראובן ועל הג'ינס, זה הדברים שסיפרת לו וגם הסברת לו שאתה מבין עכשיו שתורשע ברצח ומאמין שרצחת בגלל הדברים האלה

ת. לא נכון. אני סיפרתי לו לא על ג'ינס אלא על מכנסיים

ש.אז אם אתקן את המילה למכנסיים זה נכון?

ת. כן אמרתי שזה רק מכנסיים

ש. ואני אומרת לך שבשני הנושאים האלה החוקרים לא הטעו אותך והראיות שהציגו לך בחקירה הן ראיות אמיתיות שהיו בתיק וקיימות בו עוד היום

ת. זה לא נכון. לגבי שיחה עם ראובן אני יכול להסביר

ש. אני רוצה להגיד לך שאתה לאורך כל הדרך פעלת משיקולים של כדאיות. מאינטרס. אתה החלטת להודות בתיק אחרי שהבנת שיש ראיות אמיתיות שמפלילות אותך. ולכן החלטת לטעון לאי שפיות כדי לקבל הקלה בעונש.

ת. זה לא נכון.

ש. אני אומרת לך גם שב-21 בחודש חזרת בך מההודייה מכיון שפגשת ב- 20 לחודש את הסניגור, והוא אמר לך שלא טוב שהודית ושכדאי לך להכחיש. ולכן חזרת בך וגם המצאת שקרים

ת. זה לא נכון.

ש. אחרי שחזרת בך ב-22 בדצמבר אתה אמרת לנו שאתה חזרת בך כי הבנת שהחוקרים שיקרו לך והבנת שאתה לא באמת רצחת. נכון?

ת. כן נכון. לא סמכתי על המשטרה.

ש. אני רוצה להפנות אותך לחקירה מה-22/12 מ.ט. 121/06 ת/199 עמ' 1. שואל אותך סשה בתחילת החקירה. אתה מסרב לענות על שאלות ואז שואל אותך סשה – אתה יודע שיש הבדל בין מה שרשמת (אמרת, נרשם מפיך) כאן לבין מה שסיפרת אתמול – בעמ' 2, הכוונה להודאה ביום האתמול. אתה אומר מה שאמרתי אתמול, זה יעשה עונש יותר קל. אבל בין עונש קל ולאבד את אשתי אני בוחר להשאיר את אשתי ולחזק את העונש. עכשיו אומר לך החוקר אתה חושב שיש הבדל בין מה שאשתך תדע כולל מה שסיפרת אתמול, או רק זה שרצחת את הילדה ואתה אומר – תאמין לי שלא עשיתי את זה. ושואל סשה ואם היא תדע פרטים היא תאמין שעשית את זה אתה חושב ככה? אתה עונה לו – אני בטוח בזה. אם יהיו אצלך ראיות חותכות כמו חולצה. אנו אומרת לך שפה אתה בעצם מודה שהסיבה שאתה החלטת לחזור בך ולנהל את התיק היא לא שאתה הבנת שלא רצחת אלא שאתה החלטת שיותר חשוב לך לשמור על אשתך שהיא תמשיך להאמין לך מאשר לקבל עונש קל. מה אתה אומר?

ת. השאלה מאוד ארוכה. לא מבין על מה לענות.

ש.נכון שחזרת בך מההודייה כדי שאשתך לא תעזוב אותך?

ת. לא רק זה. גם את זה אבל לא רק את זה.

ש. למה אתה לא אומר לסשה אני עכשיו מבין ששיקרתם לי ולא רצחתי?

ת. אני אז עניתי לשאלה שלו, לא ידעתי כל המידע מאיפה קיבלתי אותו. אני אמרתי לו מה שכאב לי.

ש.אתה אומר לסשה בתשובה הזו שאם יהיו אצלו ראיות חותכות כמו החולצה אשתך תאמין שרצחת. איזה חולצה?

ת. אני לא יודע.

ש. אתה לא יודע איזה חולצה?

ת.  לא.

ש. אתה לא זרקת את החולצה?

ת. החולצה שעבדתי בה?

ש. איזשהי חולצה.

ת. לא זרקתי אף חולצה.

ש. אני אומרת לך שבפתח החקירה הזאת אתה שולח את סאשה לחפש את החולצה. איזה חולצה צריך לחפש?

ת. לא יודע.

 

החלטה

 

המשך שמיעת ראיות במועד הקבוע.

 

ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ט (22 בינואר 2009) במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

 

                                                                                                                                                                

אסתר הלמן

 שופטת

 

חיים גלפז

שופט

 

יצחק כהן, אב"ד

סגן נשיא

 

 

000502/07פח 054 עדן ונדר