בקשה למשפט חוזר 2019 HTML

בבית המשפט העליון                                           מ"ח 19/______

בירושלים

 

 

המבקש:       רומן זדורוב - נתין זר בעל מעמד זמני ת"ז 001666106 (בעל אזרחות אוקראינית 708847AC )

            ע"י ב"כ עו"ד ירום הלוי

            מרחוב ארלוזורוב 145, ת"א

            טל' 050-5690130, פקס- 03-6966815

 

נגד -

 

הפרקליטות:       מדינת ישראל

 

בקשה לקיום משפט חוזר

 

בהמ"ש הנכבד מתבקש בזאת להורות על קיום משפט חוזר למבקש, אשר הורשע ביום 14.9.10 ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת, בתפ"ח 502/07, ברצח הילדה המנוחה תאיר ראדה ז"ל (להלן: המנוחה) וכן בשיבוש הליכי משפט, וערעורו לבהמ"ש הנכבד בע"פ 7939/10 נדחה סופית ביום 23.12.15 (ברוב דעות כב' השופט עמית וכב' השופט בדימוס זילברטל, כנגד דעת המיעוט של כב' השופט בדימוס דנציגר).

 

(עוד יצויין כי ביום 17.3.13 קבל בהמ"ש הנכבד באופן חלקי את ערעורו הראשון של המבקש על הרשעתו, באופן זה שהחזיר את הדיון לבהמ"ש קמא לשם שמיעתם של שני מומחי הגנה חדשים, בסוגיית להב הסכין ששימשה לרצח ובסוגיית טביעות הנעל, אולם ביום 24.2.14; בהמ"ש קמא שב והרשיע בשנית את המבקש בעבירות שבהן הורשע, וערעורו השני של המבקש לבהמ"ש הנכבד, נדחה, כאמור).

 

העתק הכרעת הדין הראשונה של בהמ"ש קמא מיום 14.9.10 מצ"ב כנספח 1.

העתק פסה"ד הראשון של בהמ"ש הנכבד מיום 17.3.13 בערעור מצ"ב כנספח 2.

העתק הכרעת הדין השניה של בהמ"ש קמא מיום 24.2.14 מצ"ב כנספח 3.

העתק פסה"ד השני של בהמ"ש הנכבד בערעור, מיום 23.12.15 מצ"ב כנספח 4.

הקדמה

הקדמה:

1.      ממש באחריתו של פסה"ד שניתן ע"י בהמ"ש הנכבד, שבו נדחה באופן סופי וברוב דעות ערעורו של המבקש, ציין בהמ"ש הנכבד כי: "סוף דבר, הוחלט לדחות את הערעור ברוב דעות של השופטים עמית וזילברטל, כנגד דעתו החולקת של השופט דנציגר. הרצח של תאיר ראדה ז"ל הסעיר את הציבור בארץ, הן בשל האכזריות בו בוצע והן בשל הזמן והמקום בו בוצע הרצח, בתוך כותלי בית ספר ובמהלך שעות הלימודים...אנו תקווה כי בחלוף תשע שנים מיום הירצחה של תאיר ז"ל, תבוא פרשה קשה זו, שהטביעה חותם עמוק על כל הנוגעים בדבר, ועוררה עניין רב בציבור הרחב, לידי סיום והתרת ספקות".

וכאן נשאלת השאלה המתבקשת: האמנם בהמ"ש הנכבד באמת סבר שפרשה זו יכלה לבוא לידי סיום והתרת הספקות אחרי שכב' השופט דנציגר זיכה את המבקש בדעת מיעוט? התשובה, כמובן, נמצאת בגוף השאלה.

2.      מכל מקום, אין ספק שהגיעה השעה להתיר את הספקות, והיום הראיות החדשות הרבות, המצורפות לבקשה זו, אכן עושות זאת, בהוכיחן כי המבקש לא רצח את המנוחה!

יתרה מזו, הן לא רק מוכיחות זאת אלא אף מגדילות לעשות, בהוכיחן חד משמעית מי כן רצח אותה – הבחורה (האשה) החופשיה והמאושרת מן ההפקר - א.ק! [שמה המלא מופיע בחלק מהנספחים, כמו למשל בנספח 211]

 

בהקשר של א.ק חשוב לדעת כי המשפט הידוע, לפיו המציאות עולה על כל דמיון, "נולד" לגביה! מקריאת בקשה זו בהמ"ש הנכבד אמור להפנים כי בפעם הראשונה בתולדות מדינתנו הקטנה (והלא צנועה) פעלה בה רוצחת סידרתית בעלת הפרעה פסיכוטית קיצונית וחריגה ביותר! (ורק היא ה"פצצה המתקתקת").

טבעו של המח האנושי הסביר לדחות את שבלתי מוכר לו ובלתי נתפס עבורו, אבל בדיוק כמו שטייס אשר נקלע לורטיגו, חייב(!) להסתמך רק על הנוריות והמכשירים המקיפים אותו כדי לא להתרסק, כך בהמ"ש הנכבד חייב להסתמך רק על עשרות הראיות המוכיחות מאה אחוז כי א.ק היא שרצחה את המנוחה.

 

 

3.      העילה הראשונה של בקשה זו מתבססת אפוא על סע' 31 (א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984, הקובע כי קיומו של משפט חוזר יתאפשר אם: "הוצגו עובדות או ראיות [חדשות] , העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בהמ"ש בראשונה, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון".

העילה השניה מתבססת על ס"ק (א) (4), הקובע כי משפט חוזר יתאפשר אם: "נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין". זאת משום שלמבקש נגרם בעבר ועד היום עיוות דין מהותי ע"י 15 פעולות ומחדלים שביצעו המשטרה והפרקליטות ל"כל אורך הדרך" וברצף: החל מראשית החקירה כנגדו, במהלך משפטו בבהמ"ש קמא, אחרי משפטו, אחרי דחיית ערעורו בבהמ"ש הנכבד, ולמעשה עד לרגע הגשת בקשה זו.

העילה השלישית מתבססת על ס"ק (א) (1), הקובע כי משפט חוזר יתאפשר אם: "בהמ"ש פסק כי ראייה מהראיות שהובאו...יסודה היה בשקר...ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון".

ייאמר מיד כי אמנם אף בימ"ש עדיין לא פסק כך לגבי ראיה במשפטו של המבקש אולם כיום הראיות מוכיחות כי לפחות פעולה אחת משמעותית ומרכזית מתוך 15 פעולות והמחדלים שביצעו המשטרה ו/או הפרקליטות – קשירת הקשר של המדובבים וראש צוות החקירה לעיוות דינו של המבקש - עלתה לדרגה המציבה אותה בהחלט במיתחם המביש של סיפת ס"ק זה.

4.      עוד מן הראוי לציין כי למרות שהראיות החדשות, המובאות בבקשה זו, צריכות להיות "רק" עשויות להביא לזיכויו של המבקש, כדי להצדיק קיומו של משפט חוזר בעניינו, הח"מ סבור כי בשל עוצמתן וריבוין, הן עולות על "דרישת הסף" הנדונה לשם קיום משפט חוזר למבקש.

5.      בהקשר זה יוסיף הח"מ כי לעניות דעתו כדי להעתר לבקשה זו די להסתמך על חווה"ד של דר. נורית בובליל - ראש המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית (להלן: המכון), מיום 29.10.18, ולפיה קיימת התאמה בין הדנ"א המיטוכונדריאלי (להלן: מיטו') בשערה אשר נמצאה על בטנה של המנוחה, לבין הדנ"א המיטו של מר א.ח (חברה לשעבר של א.ק, הכל כמפורט בתת פרק 6.1 בע' 247 להלן).

כמו כן, גם שתי חוות הדעת של המומחה העולמי לכתמי הדם, תום בבל, מבססות כשלעצמן עילה מובהקת לקבלת בקשה זו (וראו בנדון בתתי פרקים 5.1 עד 5.4 כולל).

6.      הראיות החדשות שתוגשנה בבקשה זו הן אפוא (פירוט חלקן בלבד, ולא לפי סדרן הכרונולוגי):

 

 

לגבי העובדה כי המבקש לא רצח את המנוחה:

  1. חווה"ד הראשונה (מבין שתיים בנושאים שונים) של המומחה מספר אחד בעולם לכתמי דם – מר. תום בבל – מיום 27.11.17, שבה קבע:

- כי בעת שהמנוחה נדקרה בתוך התא, דלת התא היתה סגורה לחלוטין(!) וכי מסיבה זו שיחזורו של המבקש, כמו גם כל הדגמותיו האחרות לחוקרים, היו מופרכים ובלתי אפשריים!

- כי שלוש עקבות הנעל/חלקי העקבות עם הדם: על מכסה האסלה המורד, על מיכל ההדחה (הניאגרה) ועל חלקו העליון של הקיר המפריד בין התא לתא השלישי (להלן: העקבות הזרות, כפי שכונו ע"י כב' השופט בדימוס דנציגר, שבדעת מיעוט זיכה את המבקש בפסה"ד בערעור), ואשר הוסכם בין הצדדים כי לא היו שייכות למבקש, הוטבעו מקסימום שעה אחרי שהמנוחה נדקרה ומתה. [ולכן נוצרו ע"י הרוצחת, ולא יכלו להווצר ע"י "דנידין המחלץ האלמוני", שהגיע עפ"י טענת המשטרה והפרקליטות לתא (רק) לאחר גילוי גופת המנוחה, דהיינו כחמש שעות לאחר מותה. תזה מטעה ומקוממת זו – להלן: הספין - שהומצאה ע"י החוקרים כחודש לאחר הרצח, אומצה ע"י הפרקליטות, ובהמשך אף ע"י בהמ"ש קמא ודעת הרוב של בהמ"ש הנכבד].

ב.       מכתב ששלחה הפרקליטות לח"מ ביום 17.1.19 ובו אישור (על בסיס חוו"ד של המעבדה הביולוגית במכון, מחודש ינואר 2019, שלא נמסרה לח"מ אלא רק למשיבה) כי כתם דם של המנוחה נמצא בסמוך לאחר הרצח על מתקן ניר הטואלט (להלן: המתקן) בתא השירותים השלישי (הסמוך לתא השני, שבו נמצאה גופת המנוחה - להלן: התא), וכי כתם דם זה סומן באופן שגוי בשנת 2006, כאילו נמצא על ניר טואלט בתא).

הימצאות כתם הדם כאמור מוכיחה: א. כי הרוצחת היא שעברה מהתא השני לתא השלישי ולא "מחלץ אלמוני". ב. כי המבקש שיחזר שיחזור מופרך משקפץ החוצה מהתא ישירות מעל דלת התא וכשפניו בכיוון הדלת, בדיוק הפוך מדרך יציאת הרוצחת במציאות, עם הגב לדלת והפנים למיכל ההדחה. ג. כי א.ח דיבר אמת כבר בהודעתו הראשונה במשטרה, עת סיפר שא.ק אמרה לו שלאחר הרצח היא עברה לתא הסמוך.

ג.       חווה"ד השניה (מבין שתיים בנושאים שונים) של המומחה לכתמי דם, מר תום בבל, מיום 8.4.19 (בעקבות אישור הפרקליטות מיום 17.1.19 כי דם המנוחה נמצא על המתקן בתא השלישי), ובה נקבע:

- כי שלוש העקבות הזרות (שהוסכם כי טיפסו מהתא לכיוון התא השלישי, וירדו אליו) לא רק הוטבעו בתא השני ועל מחיצת הקיר למעלה מקסימום תוך שעה לאחר הרצח, אלא גם שעקבות זרות נוספות כמותן היו צריכות להתגלות גם בתא השלישי! [וכאלה לא נמצאו משום שהמנקה ניקה אותן אחה"צ, כלומר אחרי הרצח ולפני גילוי הגופה, עובדה המוכיחה אף היא כי העקבות הזרות נוצרו ע"י הרוצחת ולא ע"י ה"מחלץ האלמוני"].

- כי כתם הדם של המנוחה על המתקן בתא השלישי הועבר אליו ע"י מי שעבר (עברה) אליו מהתא, וזאת מקסימום תוך שעה מאז הדקירות ומות המנוחה [ולכן הועבר ע"י הרוצחת ולא ע"י ה"מחלץ האלמוני"].

ד.      דו"ח בכתב יד של מז"פ (שמונה עמודים) שהועבר לח"מ בשנת 2017 ולפיו, בין היתר, גופת המנוחה לא הוזזה (עד לאחר תום בדיקת הזירה וצילום התצלומים), עובדה המצטלבת עם עדויות הפרמדיק ונהג האמבולנס, כי לא הזיזו את הגופה. עובדה זו חשובה בהקשר לדמה של המנוחה, שעוד זרם אחרי מותה, וכתם שלו כיסה על חלקה העליון של העקבה הזרה הראשונה, שנמצאה על מכסה האסלה המורד. (הכתם שכיסה הוזכר בחווה"ד הראשונה של מומחה כתמי הדם כ"עוגן" ראייתי חשוב).

ה.      חוו"ד מיום 12.5.19 של מומחה המחשב ושחזור מידע ממחשב – מר יואב זילברשטיין, שהינו מנכ"ל חברת טיק טק בע"מ לשחזור מידע ממחשבים. עפי"ה המבקש:

- כלל לא חיפש סרטי סנאף במחשבו!

- כלל לא צפה בתמונות פדופיליות במחשב!

- כלל לא חיפש מאמר על הדרך ל"הטלת מורא" באמצעות סכין! - הגיע באקראיות אל עמוד בפורום שהכיל ציטוט של תגובה כלשהי (שכונתה בטעות כ"מאמר") בעת שחיפש חומרים על הטלפון הנייד Motorola.

-כלל לא קרא את הכתבה הקשורה בהתחמקות מעונש תוך שימוש בטענות "אי שפיות זמנית", וכלל לא נכנס אל העמוד המכיל את הכתבה.

ו.      ראיה "ישנה", מקוממת ואף מזעזעת ונפיצה, שהיתה בחומר הראיות, אולם באופן תמוה ומדהים לא זכתה לשום דיון בבהמ"ש קמא, ומסיבה זו גם לשום איזכור בשתי הכרעות הדין וכן בפסה"ד של בהמ"ש העליון - הקלטת שיחה מיום 15.12.06 בבוקר בין שני המדובבים של זדורוב (השוטר יבגני וארתור העבריין), המתעדת קשירת קשר לביצוע פשע, שקשרו השניים בינם לבין עצמם ועם ראש צוות החקירה יורם אזולאי, לשבש את החקירה כנגד זדורוב. זאת בכך שיורם אזולאי יעביר לארתור בחשאי את פרטי רצח המנוחה ("איך היא נרצחה") במקום מזדורוב + שיחה מוקלטת בין ארתור למבקש, מספר שעות לאחר קשירת הקשר, שמוכיחה כשלעצמה את מימושו של הקשר, משארתור מסביר לזדורוב כי סברתו שהמנוחה נאנסה, בניגוד לפרט המוכמן כי היא לא נאנסה, הינה שגויה. גם שיחה זו לא זכתה לשום איזכור בהכע"ד של בהמ"ש קמא וגם לא בפסה"ד של בהמ"ש הנכבד.

ז.      חוו"ד מיום 25.9.19 של סגן ראש השב"כ לשעבר – מר יצחק אילן – שהינו עד מומחה בתחום החקירות וגביית הודאות שווא, ולפיה הודאתו של המבקש ברצח המנוחה היתה הודאת שווא משום שהמבקש לא ידע את פרטי הרצח העיקריים והבסיסיים ביותר, ומשום שהחוקרים הם שהנחילו לו את הנתונים העיקריים מזירת הרצח ומגופת המנוחה. (חוו"ד זו היא חדשה אולם מתייחסת לראיות "ישנות", והן כל אימרותיו של המבקש, הן למדובב והן לחוקרים).

 

לגבי העובדה כי א.ק היא שרצחה את המנוחה:

ח.      חוו"ד של דר. נורית בובליל - ראש המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית (להלן: המכון), מיום 29.10.18, ולפיה קיימת התאמה בין הדנ"א המיטוכונדריאלי (להלן: מיטו') בשערה אשר נמצאה על בטנה של המנוחה, לבין הדנ"א המיטו של מר א.ח (חברה לשעבר של א.ק); בצירוף העובדה כי א.ח מסר כבר בחקירתו הראשונה ביום 25.4.12 כי א.ק התוודתה בפניו שרצחה את המנוחה כשהיא לובשת גם את בגדיו (וראו בנדון להלן).

ט.      חוו"ד של דר. דורון בהר ללא תאריך (בפועל מיום 28.10.18) אשר לפיה הדנ"א המיטו של א.ח והשערה מתאים לפחות מחצי אחוז מאוכלוסיית ישראל. (כלומר שאיננו מתאים ליותר מ-99.5% מתושבי המדינה, ובפועל מתאים אך ורק לא.ח, כלומר אך ורק ל-א.ק! זאת בשל הפללתה של א.ק ברצח המנוחה ע"י חברה לשעבר - א.ח (וראו להלן), אליה מצטרפות 50(!) ראיות סיוע וחיזוק חדשות, הצולבות את א.ק "מכל עבר", ככתת יורים מעגלית תאורטית.

י.      חוו"ד של דר. מרדכי ורדי, מומחה לכתב יד, מיום 18.9.19, ולפיה קיימת סבירות גבוהה ברמה של 85% כי א.ק, שציירה את סמל השלום במהופך באחד מציוריה (כחצי שנה לפני רצח המנוחה) היא מי שחרטה את סמל השלום, שנמצא מיד לאחר הרצח, כשהוא חרוט על הצד הפנימי של דלת תא השירותים בו נרצחה המנוחה.

יא.      סדרת הודעות במשטרה מחודש פברואר 2017 שמסר הצוות הרפואי בבי"ח "בני ציון" בחיפה, בעקבות חקירה מאוחרת של המשטרה.

חקירה זו נפתחה רק שנה לאחר שידור התוכנית "צל של אמת" בטלויזיה (בתחילת 2016), לאחר דיווח של אחת המטפלות, וזאת בסמוך לאחר תום שידור התוכנית. עפ"י הדיווח בשנת 2014 מאושפזת מסויימת בביה"ח – הגב' ע.ג ז"ל (להלן: ע.ג), שהיתה חברתה הטובה של א.ק, סיפרה למטפלות שלה (כשהיא נסערת) כי בעת שא.ק ביקרה אותה בביה"ח, היא התוודתה בפניה שרצחה את המנוחה, וכן כי היא מתכוונת לרצוח גם את השכן שלה, ואף הכינה סכין לשם כך.

      בעקבות דיווח ע.ג, שוחחה הפסיכיאטרית של א.ק (בשנת 2014) עם א.ק, והאחרונה אישרה באוזניה כי היא אכן מתכוונת לרצוח את השכן משום שהיא "רעבה" לרצוח, וכי אכן כבר הכינה סכין וכפפות לשם כך.

גם בחקירתה במשטרה ביום 18.10.17 (ללא אזהרה...) אישרה א.ק חלק מהפרטים שמסרה ע.ג, ולכן חרף מותה של ע.ג כתשעה חודשים אחרי שסיפרה לצוות על דברי א.ק, יש להודעות הצוות הרפואי קבילות ומשקל.

יב.      המיזכר מיום 6.8.14 שכתבה הפסיכיאטרית של א.ק – דר. איזבלה קריינין – לפסיכיאטר המחוזי/של ביה"ח "מזרע", ובו העלתה על הכתב את דברי א.ק שפורטו בס"ק הקודם, ובסיומו ביקשה ממנו להוציא צן אשפוז לא.ק.

יג.      צו אשפוז כפוי שהוצא באותו יום לא.ק, ואכן היה כפוי. לביתה הגיע אמבולנס, והיא הובלה כנגד רצונה לביה"ח.

יד.      דיסק ובו תיעוד חקירת א.ק במשטרה מיום 18.10.17, שבו חרף חקירתה "בכפפות של משי", היא חיזקה את גירסת א.ח כנגדה, וקשרה עצמה לרצח. כך למשל סיפרה כי אמרה בעבר, הן לא.ח והן לע.ג (בזמנים שונים) כי "הלואי" שהיא – א.ק - היתה רוצחת את המנוחה; והרי מדובר בסיוע כשלעצמו לפי ע"פ 6813/16, סע' 37, שם קבע בהמ"ש הנכבד כי :"ראשית הודאה עשויה להימצא בדברי נאשם המעידים על רצונו לבצע את מעשה העבירה אף אם טוען שלבסוף לא בצע אותה". (בהסתמך על הספר: "על הראיות" מאת כב' השופט בדימוס קדמי).

טו.      ראיון מצולם שקיימה א.ק בשנת 2016 עם הכתבת אילה חסון, ושבו סיפרה כי בחקירותיה בשנת 2012 (בעקבות תלונת א.ח כנגדה) הופעל עליה לחץ עצום ע"י החוקרים אולם היא עמדה בו, ולא הודתה ברצח המנוחה. (למרות שלדבריה שם אדם רגיל כבר היה נשבר, וראו חשיבות הראיה בס"ק הבא).

טז.      תצהיר חתום של א.ק מיום 15.6.17 (שאושר ע"י עו"ד מטעמה), שבו הודתה כי סיפרה לגב' א.ב שהיא (א.ק) היתה מעורבת ברצח המנוחה (והוסיפה כי אמרה זאת כביכול בשל "לחץ" מצד א.ב, הא ותו לא, שאת מהותו וטיבו לא טרחה להסביר או לפרט במאומה בתצהיר).

יז.      הודעתה במשטרה של הגב' א.ב מיום 14.10.18, והקלטת תשאולה מאותו יום, שבהם סיפרה כי היתה חברתה של א.ק, וא.ק התוודתה בפניה כי היא חוששת להבדק בדיקת פוליגרף (לתוכנית "צל של אמת") לגבי השאלה אם רצחה את המנוחה, משום שהיא חוששת שיתברר כי היא אכן רצחה אותה ("אני מפחדת שיגלו שזה באמת אני"). כמו כן, דבריה כי "בכמה חלקים של הקשר היא [א.ק] אמרה לי בדרכים כאלה ואחרות כי היא מעורבת ברצח".

יח.      סידרת הודעות שמסר א.ח בחודשים אפריל ומאי 2012, ובהן הפליל את חברתו לשעבר א.ק ברצח המנוחה.

הפללתו התחלקה לשלושה חלקים עיקריים, אותם העלה כבר בהודעתו הראשונה והמרכזית, ביום 25.4.12, והם: בסמוך לאחר רצח המנוחה, בשעה 14:00 לערך - כחמש שעות לפני שהתגלתה גופתה, התקשרה א.ק (מהטלפון הקווי בדירתם השכורה בקצרין, שהיתה ממוקמת כ-600 מטר מביה"ס שבו למדה המנוחה) ל-א.ח (שעבד באותה עת בקיבוץ גדות) ואמרה לו: "אתה זוכר את מה שחלמתי לעשות/אמרתי לך שאני רוצה לעשות? אז היום הולך להיות פה בלגאן גדול" (חלק ראשון). לשמע הדברים, א.ח, שידע כי חלומה של א.ק הוא לחתוך אנשים למוות ו"לרחוץ בדם", נמלא דאגה. הוא שב לדירתם בין 18:30 ל-19:00 והשניים אירחו חברים עד כמעט חצות. לאחר שהחברים הלכו, א.ח, שחשד כי חברתו עלולה להיות קשורה לרצח המנוחה בעקבות שיחת ה"בלאגן הגדול", שאל אותה במישרין האם היא אשר רצחה את המנוחה. א.ק אישרה את סברתו והחלה לספר לו בפירוט את האופן שבו התארגנה לרצח והאופן בו רצחה (חלק שני). לאחר מכן הראתה לו את תיק הספורט שלו (של אחותו), שבו היו כל האמצעים ששימשוה לרצח, לפי דבריה, והיו מוכתמים בדם המנוחה: בגדיו וכן גם בגדיה, הסכין, פאה, כפפות, ועוד (חלק שלישי).

א.ח גם הוסיף וסיפר כבר בהודעתו הראשונה כי לאחר שא.ק רצחה את המנוחה, היא הייתה מכנה אותה בכינוי "אבן טופז קטנה", וכי התייחסה אל המנוחה ואל הרצח שלה בתור פרס, בתור משהו ש"שמים בקופסה" ו"שומרים לכל החיים".

יט.      פוסט שכתבה א.ק בדף הפייסבוק שלה אך יומיים בלבד אחרי מסירת הודעתו הראשונה של א.ח, ביום 27.4.12 בערב, ובו ציינה (לראשונה אי פעם!): כי יש לה אבן טופז קטנה, כי האבן קבורה עמוק באדמה, כי היא (א.ק) שומרת עליה ב"תיבת אוצרות", כי אבן הטופז מאד בודדה, וכי היא (א.ק) רוצה לשחק. פוסט זה היה כמובן התגשמות נבואית מצמררת של הודעתו הראשונה ה"טריה" של א.ח.

כמו כן גם התבטאותה של א.ק כי היא רוצה "לשחק", קיבלה את פרשנותה המצמררת בחלוף ששה ימים נוספים אחרי כתיבת הפוסט, כפי שיוסבר מיד להלן.

כ.      מיזכרים לפיהם ביום 28.4.12 לפנות בוקר, מיד אחרי שא.ח קרא את הפוסט, הוא נחרד והעיר מהשינה בו ברגע את חוקריו, בטענה כי הבין לפי תוכן הפוסט וה"קודים" שנכללו בו, שא.ק מתכוונת לרצוח אדם נוסף (אבן הטופז הקטנה שקבורה באדמה בודדה, וא.ק רוצה עוד אבן לתיבת האוצרות שלה, וגם רוצה לשחק).

כא.      הודעה ומיזכרים בנוגע למעצרה של א.ק באותו יום (28.4.12), חקירתה באזהרה בחשד לרצח המנוחה, ושחרורה כבר למחרת...

כב.      הודעת שמעון שוקרון, מכר/ידיד של א.ק (אליו נקשרה לאחר פרידתה מא.ח בתחילת שנת 2012) מיום 1.5.12. בהודעה זו סיפר שוקרון כי א.ח "מטרידו" והזהירו [בעקבות הפוסט] כי א.ק עלולה לפגוע בו!

כג.      צבר הודעות ומיזכרים בנוגע לעובדה כי יומיים בלבד אח"כ(!), ביום 3.5.12, [ארבעה ימים בלבד לאחר ששוחררה ממעצרה(!) וששה ימים לאחר כתיבת הפוסט(!)], א.ק ניסתה לדקור בצווארו את שוקרון, שהצליח ברגע האחרון לעצור בעדה. אז נעצרה וסיפרה כי רצתה "להכנס לגופו" משום שהיא אוהבת להתעטף בדם ובמעיים, וגם לשחק, בהסבירה כי כוונתה ב"משחק" היא לחיתוך אנשים!

היתה זו אפוא התגשמות נבואתו הכפולה של א.ח (הקשורה ישירות לרצח המנוחה!) עת הסביר יומיים לפני פרסום הפוסט באיזה כינויים כינתה א.ק את המנוחה לאחר שרצחה אותה, וכמו כן, מיד אחרי פרסום הפוסט, כי התריע כי היא מתכוונת לרצוח בקרוב מישהו נוסף; ואף הזהיר בנדון ספציפית את שוקרון.

כד.      תיאורו הנוסף של א.ח כבר בהודעתו הראשונה (המתועדת) מיום 25.4.12, במילים ובאמצעות ידיו, כי א.ק סיפרה לו שאחרי שהמנוחה נפלה ומתה, היא נשכה וטעמה חתיכת בשר שהשתלשלה מטה מהחתך בצווארה, וזאת בלא שיכול היה לדעת בעת שמסר את אימרתו כי בפועל אכן תועדה חתיכת בשר שכזו בתצלומי צואר המנוחה.

כה.      פלט השיחות הנכנסות של א.ח, כולל איכונים, שהופק ביום 1.5.12, כשבוע לאחר שהוא כבר מסר את אימרתו הראשונה והעיקרית. הפלט אישר את כל עיקרי גירסתו הניתנים לאישור ע"י מחת"ק, ובכללם את העובדה כי א.ק אכן התקשרה אליו ביום הרצח בערך בשעה 14:00, כחמש שעות לפני שהתגלתה גופת המנוחה, ואכן התקשרה מטלפון קוי. [סיוע לאמור בס"ק יח' רישא לעיל].

כו. נתונים נוספים חדשים לגבי אותה שיחת טלפון חשובה, שהועברו לח"מ ע"י ב"כ הפרקליטות רק אחרי לחץ מתמשך, ורק בשנת 2017 (בימים 1.10.17, 9.11.17) ולפיהם קו הטלפון ממנו בוצעה אותה שיחה אכן היה בדירתם השכורה של א.ח וא.ק, וכמו כן על שמה של א.ק.

 

 

 

לגבי עיוות הדין שנגרם למבקש:

כז.      מכתב מיום 29.7.18 ששלח המכון לח"מ ובו נכתב כי כל המבחנות שהכילו את החומר שנאסף מתחת לציפורני המנוחה, נזרקו והושמדו כבר בשנת 2008, דהיינו בעיצומו של משפט המבקש בבהמ"ש קמא!

כן נכתב כי עובר להשלכתן נערכה לחומר שנאסף בדיקה לגילוי דנ"א זיכרי בלבד! [גילוי זה היכה בתדהמה לא רק את הח"מ אלא גם את ראש המעבדה הביולוגית הנוכחית, משום שהיא התכתבה עם הח"מ אך בסמוך לפני גילוי זה, ונערכה לבדיקת הדנ"א של אותו חומר באמצעות ציוד חדיש הקיים במכון, וכן להשוואתו האפשרית לדנ"א של א.ק].

כח.      אימייל מיום 4.2.19 שבו הודיעה היועמ"ש של המכון לח"מ כי נמצאו במכון מעטפות המכילות גזירי ציפורניים של המנוחה וכן מעטפות המכילות מטושים, שנדגמו מתחת לציפורני המנוחה; וכי כי נראה שהגזירים לא נבדקו ע"י שטיפה וכי הם ייבדקו כעת.

כט.      אימייל מיום 6.2.19 מאת ראש המעבדה הביולוגית של המכון, שבו ציינה כי מבדיקת ששת גזירי הציפורניים עולה כי אין דנ"א זר מתחת לציפורניים.

ל.      חוו"ד מיום 20.3.19 לגבי בדיקת גזירי הציפורניים חודש קודם לכן.

לא.      מכתב של הח"מ אל המכון מיום 7.2.19 ובו שורת שאלות (כמו למשל, להיכן נעלמו ארבעת גזירי הציפורניים החסרים, ומה שווה בדיקת ששת גזירי הציפורניים כיום אם החומר שהיה מתחת לציפורניים כבר נאסף בשנת 2006, והועבר אל אותן מבחנות, שהושמדו כבר בשנת 2008?)

לב.      מכתב תשובה של הפרקליטות מיום 1.7.19 ובו מענה רק על חלק מהשאלות ואי מענה על השאלה החשובה השניה שצויינה בס"ק הקודם.

לג.      מכתב מיום 17.1.19 ששלחה הפרקליטות לח"מ, ובו הודיעה לו כי בבדיקת טענת הח"מ ע"י המכון, התברר כי אכן (כטענת הח"מ) בסמוך לאחר הרצח בשנת 2006, התגלה כתם דם של המנוחה על גבי מיתקן תליית נייר הטואלט בתא השירותים השלישי [שאליו הוליכו העקבות הזרות מהתא השני, שבו נמצאה המנוחה] אולם המעבדה הביולוגית רשמה אותו כאילו הוא התגלה על גבי חתיכת ניר טואלט בתא השני.

לד.      מכתב תשובה של הפרקליטות לח"מ מיום 9.3.19 לגבי שלוש קבוצות שערות חשובות, שנמצאו בזירת הרצח ועל גופת המנוחה, צולמו וגם תועדו בכתב, ואשר משום מה לאחר התיעוד נעלמו "מתחת לרדאר" ולא נבדקו מעולם (או שנבדקו ותוצאת הבדיקה לא נודעה): 1. קבוצת שערות בולטת על גבי מכסה האסלה המורד בתא השני (צמוד לגופת המנוחה). 2. מספר שערות על כף ידה הימנית של המנוחה. 3. קבוצת שערות מלאכותיות (של פאה נכרית) שנמצאה במיכלית אשפה בתוך ביה"ס כשלושה שבועות לאחר הרצח.

במכתבה ציינה הפרקליטות כי קבוצה 1 כלל לא נאספה ממכסה האסלה ע"י חוקרי המעבדה הניידת משום שהיא נראתה להם דומה לשערות המנוחה.

לגבי קבוצה 2 כתבה הפרקליטות כי עקבותיהן אבדו...וכן נכתב כי למרות שראש המעבדה הניידת טוען גם כיום כי הקבוצה אכן הכילה מספר שערות (שמתוכן רק אחת זכתה לאיזכור בחוו"ד מז"פ) הרי שלדעת הפרקליטות דווקא יתכן בהחלט כי היתה רק שערה אחת בכף יד ימין של המנוחה (שהתלפפה לה כנחש אנקונדה ענק) ולכן רק נחזתה כמספר שערות.

לגבי קבוצה 3 כתבה הפרקליטות כי היא עדיין קיימת במשטרה אולם הפרקליטות לא מוצאת לנכון לערוך לגביה את בדיקות הדנ"א שביקש הח"מ לבצע, והיא גם לא סבורה שקבוצה 3 היא חלק מפאה נכרית.

לה.      חקירתה של א.ק במשטרה ביום 18.10.17 (בעקבות הפללתה ברצח המנוחה גם ע"י ע.ג) וזאת בחקירה "פתוחה" וכלל לא תחת אזהרה כחשודה ברצח המנוחה, וזאת חרף הטחת החוקר בה כי ע.ג מסרה שא.ק התוודתה בפניה ברצח המנוחה. כמו כן, מקל וחומר, המשך חקירתה ללא אזהרה, לאחר שבמהלך אותה חקירה א.ק ציינה פתאום ביוזמתה, כי בזמנו אמרה גם לא.ח וגם לע.ג כי הלואי והיתה רוצחת את המנוחה! (וראו בנדון ס"ק יד' לעיל') (הח"מ יטען בהקשר זה כי המשטרה והפרקליטות עשו הכל(!), שלא כדין, כדי שא.ק לא תחקר תחת אזהרה, בחששן כי חקירה שכזו תטיל צל כבד על הרשעתו החלוטה ברצח של המבקש, ותתמוך בבקשתו לקיום משפט חוזר בעניינו).

לו.      התעקשותה המקוממת והפנטסטית של הפרקליטות, שלא כדין (עד היום!), לא לעצור את א.ק ואפילו לא לחקור אותה תחת אזהרה כחשודה ברצח המנוחה, חרף אסופת מכתביו של הח"מ אליה (בצירוף ראיות חדשות), החל ביום 18.4.18 ועד 28.11.18 (שלאחריהם נואש ממנה), ובהם היפנה אותה לשפע הראיות החדשות, המוכיחות מאה אחוז כי א.ק היא שרצחה את המנוחה, והפצרותיו כי תורה למשטרה לעצור אותה.

כך היפנה הח"מ, בין היתר, ולשווא, לשפע הראיות משנת 2012 לגבי הפללתה ע"י א.ח והסיועים לגירסתו, לעדויות הרבות מחודש פברואר 2017 לגבי הפללתה של א.ק גם ע"י ע.ג, לאימרתה של א.ק בחקירתה מיום 18.10.17 כי בזמנו אמרה לא.ח (ומאוחר יותר גם לע.ג) כי הלואי והיתה רוצחת את המנוחה, למיזכר מיום 6.8.14 של הפסיכיאטרית איזבלה קריינין, שכתבה מפיה של א.ק כי היא אכן רעבה לרצוח אדם וכי אכן הכינה כבר סכין וכפפות כדי לרצוח את השכן שלה (בדיוק אותם אמצעים שלדברי א.ח שימשוה לרצח המנוחה) (ובכך גם אישרה את גירסת ע.ג לגביה), ולתצהיר מיום 15.6.17 שעליו חתמה א.ק בפני עו"ד (ואשר הוגש לבהמ"ש בהליך אזרחי) ובו הודתה כי סיפרה (גם) לגב' א.ב כי אכן היתה מעורבת ברצח המנוחה.

      למותר לציין כי התעקשות זו של הפרקליטות לא לעצור את א.ק ואפילו לא לחקרה תחת אזהרה כחשודה ברצח המנוחה, נמשכה גם לאחר יום 25.10.18, היום בו הודיע המכון לפרקליטות ולח"מ כי נמצאה התאמה מיטו' בין הדנ"א בשערה שנמצאה על בטנה של המנוחה לבין הדנ"א של א.ח!

      במקום להרכין ראש סוף סוף אל מול המציאות הראייתית, השליכה הפרקליטות את יהבה על המימצא הלכאורי כי אותו דנ"א מיטו', המשותף לשערה ולא.ח, קיים גם בפחות מחצי אחוז מאוכלוסיית ישראל.

ומה רבותא בכך? הרי הפרקליטות יודעת ומבינה, בדיוק כח"מ, כי משסיפר א.ח למשטרה כבר בהודעתו הראשונה (שש שנים וחצי לפני הגילוי הפורנזי הנדון) כי א.ק סיפרה לו שהשתמשה בבגדיו לביצוע רצח המנוחה, והוא אף ראה את בגדיו המוכתמים בדם בתיק עם יתר אמצעי הביצוע, הרי שהסיכוי שהשערה שנמצאה אכן שייכת לו, עולה למאה אחוז או בקירוב לכך, וזאת בהעדר שום תסריט נגדי הגיוני/ממשי הסותר זאת!

יתר על כן, גם 50(!) ראיות הסיוע והחיזוק האחרות, המפלילות את א.ק ברצח המנוחה, מעלות לכדי מאה אחוז את הסיכוי כי השערה היא אכן של א.ח!

אז למה אפילו לא לחקור את א.ק תחת אזהרה??

הרי מהדוקטורט שהח"מ כבר עשה על א.ק, ברור לו כשמש, כי אם היא היתה נחקרת כדבעי (ולא בחקירות ה"מניקור פדיקור", כפי שנחקרה ע"י החוקרים של ימ"ר צפון, בהדרכת הפרקליטות) היא כבר היתה מודה מזמן ברצח המנוחה, ומביאה בעצמה פרטים מוכמנים אמיתיים, שבאמת רק היא, כרוצחת, יודעת אותם! (בדיוק כפי שא.ח היטיב "לנבא" כה הרבה דברים באימרותיו כנגדה, והכל פשוט משום שדיבר אמת!)

והרי זהו תמציתו של עיוות דין, המזדקר לעין כל!!

 

7. בקשה זו מתחלקת אפוא לארבעה חלקים:

  1. בחלקה הראשון (פרקים 4-1) היא סוקרת את הרקע והשתלשלות האירועים הרלוונטית לאורך תשע השנים, מיום הרצח ועד למתן פסה"ד הסופי ע"י בהמ"ש הנכבד ביום 23.12.15, את נימוקי שתי הכרעות הדין של בהמ"ש קמא, וכן את פסה"ד של בהמ"ש הנכבד: את נימוקי דעת המיעוט המזכה ואת נימוקי דעת הרוב שדחתה את הערעור.
  2. בחלקה השני (בפרק החמישי) היא מוכיחה חד משמעית כי המבקש לא רצח את המנוחה וזאת בסוקרה את הראיות החדשות (מהשנים 2012, 2017, 2018, 2019) וכן מקצת מהראיות שכבר נדונו ע"י בהמ"ש קמא וכן ע"י בהמ"ש הנכבד.

ג.       בחלקה השלישי (בפרק השישי) היא מוכיחה חד משמעית באמצעות חמישים ראיות סיוע וחיזוק חדשות (לגירסת א.ח) כי מי שרצחה את המנוחה היא הגב' א.ק.

ד.       בחלקה הרביעי (בפרק השביעי) היא מוכיחה כי למבקש נגרם עיוות דין מהותי, שפגע במידה כה גדולה בהגנתו ובזכותו לניהול הליך פלילי הוגן, עד שהיא מצדיקה כשלעצמה קיום משפט חוזר בעניינו. זאת בהתבסס על ראיות חדשות, בצירוף ראיות שכבר נדונו, המוכיחות כי היחידה החוקרת (ימ"ר צפון) והפרקליטות נקטו פעולות וחדלו מחדלים, אשר יצרו, כ"א לחוד ובודאי יחדיו, את עיוות הדין הזה.

פעולות ומחדלים אלה ארעו הן במהלך חקירת רצח המנוחה (מיום 6.12.06 ועד 18.1.07), הן במהלך משפטו (משנת 2007 ועד 2010) והן לאחר שפסה"ד הפך כבר לחלוט: בשנים 2017, 2018, 2019).

 

המבקש ידגיש כי לעיוות הדין שנגרם לו מצטרפות גם טעויות עובדתיות רבות וברורות, הן של בהמ"ש קמא והן, עם כל הכבוד הראוי, של בהמ"ש הנכבד, בפסה"ד של דעת הרוב בערעור.

טעויות בולטות אלה, שתפורטנה בבקשה זו, היו פרי הפיכת היוצרות, הן בהכרעת הדין של בהמ"ש קמא והן בפסה"ד של דעת הרוב בפסה"ד בערעור. באופן זה שתי הערכאות הטילו בטעות את נטל ההוכחה על המבקש, להוכיח שהוא אינו אשם חרף הודאתו בביצוע הרצח, במקום להטיל על הפרקליטות להוכיח כי הוא באמת אשם חרף כפירתו בקבילות הודאתו ובעיקר במשקלה ובנכונותה!

8.      בהתאם לארבעת חלקים אלה הבקשה תכלול את הפרקים הבאים:

א.      פרק ראשון: סקירת הרקע והשתלשלות האירועים מיום רצח המנוחה ועד למתן הכרעת הדין הראשונה ע"י בהמ"ש קמא.

ב.      פרק שני: נימוקי הכרעת הדין (הראשונה).

ג.      פרק שלישי: השתלשלות האירועים מיום מתן הכרעת הדין הראשונה ועד למתן פסק הדין הסופי בערעור (ובכלל זה פנייתו של א.ח למשטרה ועדותו כנגד א.ק, מעצרה הקצר של א.ק ודקירתה לאחר שיחרורה את שוקרון, החלטת בהמ"ש הנכבד להחזיר את הדיון בענין המבקש לבהמ"ש קמא, מתן פס"ד מצגורה בנושא טה"נ, וכן נימוקי הכע"ד המשלימה של בהמ"ש קמא).

ד.      פרק רביעי: נימוקי פסק הדין של בהמ"ש הנכבד בערעור.

ה.      פרק חמישי: הראיות החדשות כשלעצמן, כמו גם הישנות, וכולן יחדיו מקו"ח, מוכיחות כי המבקש לא רצח את המנוחה. זאת משום שהן מוכיחות והוכיחו כי העקבות הזרות יכלו להווצר ונוצרו אך ורק ע"י הרוצח (הרוצחת א.ק), ולא ע"י שום "מחלץ אלמוני", ומשהוסכם כי הן אינן שייכות למבקש, ברור שהמבקש לא רצח את המנוחה!

בנוסף, הראיות החדשות מוכיחות חד משמעית כי המבקש שיחזר את הרצח (בשיחזור וכן בחדרי החקירות) באופן שגוי ביותר ביחס לאופן בו הרצח התבצע במציאות, בסוגיה מהותית ביותר שלא נדונה במשפט, ולכן מוכיחות למעשה כי הוא לא היה בזירת הרצח בעת הרצח.

 

כמו כן, הן מוכיחות כי המבקש כלל לא חיפש במחשבו סרטי סנאף, כלל לא צפה בתמונות פדופיליות, כלל לא קרא מאמר על שיטות להטלת מורא באמצעות סכין, וגם לא קרא כתבה על אי שפיות זמנית!

 

תת פרק 5.1: ראיה חדשה - חוות הדעת (הראשונה מבין שתיים בנושאים שונים) של המומחה מספר אחד בעולם לפענוח כתמי דם – מר תום בבל, קביעתו בה כי בכל מהלך הדקירות דלת התא היתה סגורה לחלוטין, וכי שיחזורו של המבקש מופרך ובלתי אפשרי, משום שבו הוא חזר והדגים כיצד עמד בכלל מחוץ לתא ודקר את המנוחה, שנמצאה לדבריו בתוך התא, כשהדלת פתוחה לרווחה (בדיוק כפי שעשה גם בהדגמות בחדרי החקירה).

תת פרק 5.2: ראיה חדשה – אותה חוות הדעת (הראשונה מבין שתיים בנושאים שונים) של המומחה העולמי לפענוח כתמי דם – מר תום בבל, וקביעתו בה כי העקבות הזרות נוצרו מקסימום תוך שעה לאחר הרצח, ונפקותה המזכה לגבי המבקש.

תת פרק 5.3: ראיה חדשה - הימצאות טיפת דמה של המנוחה על גבי מיתקן ניר הטואלט בתא השלישי, ומשמעותה המזכה.

תת פרק 5.4: ראיה חדשה - חוות הדעת (השניה מבין שתיים בנושאים שונים) של המומחה העולמי לפענוח כתמי דם – מר תום בבל, קביעתו בה כי היו צריכות להיות עקבות זרות נוספות (שאינן) גם בתוך התא השלישי, ומשמעותה המזכה, וכן קביעתו כי גם טיפת הדם של המנוחה על המיתקן בתא השלישי הגיעה אליו מקסימום תוך שעה לאחר הרצח, ומשמעותה המזכה.

 

תת פרק 5.5: ראיות ישנות: סקירת הודעות כל הנוכחים (15) בשירותי הבנות (להבדיל מהתא!) שהוכיחו חד משמעית כבר בשלב החקירה כי רק הרוצחת יכלה להותיר את העקבות הזרות, וכי לא היה וגם לא יכל להיות שום "דנידין המחלץ האלמוני", שהומצא ע"י החוקרים (להלן: הספין), וזכה ל"חיבוק" מהתביעה.

תת פרק 5.6: סקירת ה"ספין" של החוקרים ושל הפרקליטות לגבי העקבות הזרות, שהוצג על ידם הן במהלך המשפט בבית המשפט קמא והן בערעור, ותשובת ההגנה במשפט.

      תת פרק 5.7: סקירת הצלחת הספין בבהמ"ש קמא: קביעותיו המוטעות של בית המשפט קמא בהכרעות הדין הראשונה והמשלימה, לגבי העקבות הזרות.

תת פרק 5.8: סקירת הצלחת הספין גם בבהמ"ש הנכבד: קביעותיה השגויות גם של דעת הרוב בבהמ"ש הנכבד לגבי העקבות הזרות.

תת פרק 5.9: משקלן העצום והמזכה של הראיות החדשות לגבי העקבות הזרות עולה עוד יותר בצירוף הילכת מצגורה, ומאיין את חוות הדעת של שור לגבי הימצאות (כביכול) עקבות נעליו של המבקש על מכנסי המנוחה.

תת פרק 5.10: נפקותן המזכה של הראיות החדשות לגבי העקבות הזרות, וזאת ביחס לקביעות לגבי העקבות הזרות בשתי הכרעות הדין של בהמ"ש קמא וכן בפסה"ד של דעת הרוב של בהמ"ש הנכבד.

תת פרק 5.11: ראיה חדשה – חווה"ד של המומחה לשיחזור מידע ממחשבים, מר יואב זילברשטיין, אשר בדק את הדיסק הקשיח של מחשב המבקש, וקבע כי כל קביעותיהם של מומחה המחשב של המשטרה, ובהתאמה מלאה גם של בהמ"ש קמא בשתי הכרעות הדין וכן של בהמ"ש הנכבד בפסק דינו, לגבי התנהלות המבקש במחשבו, היו שגויות מהיסוד, וגרמו למבקש "רצח אופי"!

תת פרק 5.12: קשירת הקשר לפשע, שקשרו המדובב השוטר וכן המדובב העבריין ארתור, ביחד עם ראש צוות החקירה יורם אזולאי, לפיה האחרון יעביר בחשאי ובאופן בלתי חוקי לארתור פרטים מוכמנים מהחקירה, במקום לקבלם מהמבקש. קשירת קשר זו מומשה למשל בכך שהמדובב "הרס" למבקש כבר בתחילת החקירה סברה מוכמנת שלילית לפיה המנוחה נאנסה, אשר הוכיחה חד משמעית כי הוא לא רצח את המנוחה. זאת הואיל ובמציאות היא לא נאנסה, והואיל הוא היה חייב לדעת זאת בנקל אם היה רוצחה, ולו רק משום שנמצאה כשמכנסיה ונעליה על גופה וסגורים למהדרין.

תת פרק 5.13: ראיה חדשה/ישנה - חווה"ד של המומחה לחקירות ולהודאות שווא - מר יצחק אילן (סגן ראש שב"כ לשעבר), לפיה הודאתו של המבקש בפני המדובב והחוקרים היתה הודאת שווא, ונפקותה המזכה לגבי המבקש (כתומכת בראיות החדשות הנוספות).

תת פרק 5.14: לגבי הראיות ה"ישנות" - סקירת אלה אשר תמכו מאד בחפותו של המבקש כבר בבהמ"ש קמא, והעובדה שהן מוסיפות ומצדיקות גם כיום, בהצטרפן לראיות החדשות, מקל וחומר, קיום משפט חוזר למבקש.

ו.      פרק שישי: הראיות החדשות מוכיחות כי א.ק היא שרצחה את המנוחה.

 

תת פרק 6.1: שערת א.ח נמצאה על בטנה של המנוחה ולכן ברור שא.ק, שהשתמשה בבגדיו, היא שרצחה אותה - סקירת חווה"ד של דר. נורית בובליל - ראש המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית (להלן: המכון), מיום 29.10.18, ולפיה קיימת התאמה בין הדנ"א המיטו' של השערה אשר נמצאה על בטנה של המנוחה לבין הדנ"א המיטו' של א.ח (חברה לשעבר של א.ק, שהפליל אותה ברצח המנוחה). (בתת הפרק תסקר גם חווה"ד של המומחה לשושלות באוכלוסיית ישראל, דר. דורון בהר, ולפיה אותו דנ"א מיטו' קיים גם בפחות מחצי אחוז מאוכלוסיית ישראל, ומשמעות חווה"ד).

תת פרק 6.2: סקירת חמישים הראיות החדשות לגבי א.ק מהשנים 2012, 2017, 2018, 2019, המוכיחות חד משמעית כי היא שרצחה את המנוחה, הן כשלעצמן, והן כהופכות את השערה ל-100% שייכת לא.ח.

הסקירה כוללת, בין היתר, הן את חווה"ד של דר. בובליל ודורון בהר, מהן עולה המסקנה כי השערה שנמצאה על בטנה של המנוחה, הועברה אליה בפועל מ-א.ק; והן את חווה"ד של המומחה לכתב יד – דר. מרדכי ורדי, ולפיה א.ק היא, בסבירות גבוהה, מי שחרטה את סמל השלום שנמצא על הצד הפנימי של דלת התא שבו נרצחה המנוחה, והן עוד 47 ראיות נוספות.

תת פרק 6.3: סירובה המקומם של הפרקליטות לעצור את א.ק מחדש כחשודה ברצח המנוחה או למצער לחקרה מחדש תחת אזהרה בחשד זה, וזאת חרף העובדה כי הח"מ העביר לה כבר ביום 18.4.18 את כל עשרות הראיות החדשות, המוכיחות כי היא שרצחה את המנוחה.

תת פרק 6.4: כל הראיות שנאספו לגבי א.ק בשנת 2012 הן חומר ראיות חדש. (וראו אימרותיהם הרבות של א.ח ו-א.ק במשטרה, מיזכרי החוקרים לגביהם, וכל הראיות לגבי ניסיונה של א.ק לדקור את שוקרון בחזהו/צווארו). זאת למרות העובדה כי בסוף שנת 2012 הגישו סניגוריו הקודמים של המבקש, לבהמ"ש הנכבד, בקשה לקבל את חלקן כראיות נוספות בערעור, ובקשה זו נדחתה ביום 17.3.13.

ז.       פרק שביעי: סקירת עיוות הדין שנגרם למבקש בשל הפעולות והמחדלים הקשים של החוקרים (מימ"ר צפון), לבדם וכן ביחד עם שני המדובבים, וכן של הפרקליטות, אשר פגעו במידה כה גדולה בהגנתו ובזכותו של המבקש לניהול הליך פלילי הוגן, עד שהיא מצדיקה כשלעצמה קיום משפט חוזר בעניינו. פעולות ומחדלים אלה ארעו, כאמור, הן במהלך חקירת רצח המנוחה (מיום 6.12.06 ועד 18.1.07), הן במהלך משפטו (משנת 2007 ועד 2010) והן לאחר שפסה"ד הפך כבר לחלוט: בשנים 2017, 2018, 2019).

פעולות ומחדלים מעוותי דין אלה ייסקרו לפי סידרם הכרונולוגי, תוך הדגשת שני מועדים: מועד התרחשותם ומועד גילויים, שמן הסתם, לא תמיד חופפים.

כמובן שגילוי חדש על פעולה או מחדל ישנים מעוותי דין מהווה ראיה חדשה, ולמרבה הצער לא חסרים כאלה.

תת פרק 7.1: 6.12.06 - איתור וצילום קבוצת/קצוות שערות על גבי מכסה האסלה המורד, בצמוד לגופת המנוחה, אולם אי איסופה ואי העברתה לבדיקה במעבדה ביולוגית (ובעצם מתן יד לאובדנה לנצח) "ככל הנראה" מהנימוק שהיא היתה דומה לפי מראה עינו של קצין המעבדה הניידת, לשיערה של המנוחה (גילוי מיום 7.3.19).

תת פרק 7.2: 6.12.06 – איתור וצילום מספר שערות ארוכות על כף ידה הימנית של המנוחה ואי העברתן לבדיקת מעבדה ביולוגית. (גילוי מיום 7.3.19)

תת פרק 7.3: 12/06 – "העלמת" כתם דם של המנוחה, שנמצא על גבי מיתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי [שאליו הוליכו העקבות הזרות מהתא השני] ע"י רישומו כאילו נמצא על גבי חתיכת ניר טואלט בתא השני, שבו נמצאה גופת המנוחה (גילוי משנת 2018 ואישורו ביום 17.1.19).

תת פרק 7.4: 15.12.06 - קשירת הקשר המוקלטת של שני המדובבים לשיבוש החקירה (שלושה ימים לאחר מעצרו של המבקש, דקות לאחר יציאתו מהתא), ומימושה בפועל ביחד עם ראש צוות החקירה יורם אזולאי – ראיה מזעזעת ונפיצה, שנעלמה "מתחת לרדאר" של שתי הערכאות, תוך גרימת עיוות דין מהותי למבקש. (גילוי ראשון ע"י ההגנה הנוכחית של המבקש בחודש מאי 2019).

תת פרק 7.5: 12.12.06 – 19.12.06 – העברת פרטים מהחקירה למבקש, הן באמצעות ארתור המדובב והן בהדרכתו הישירה ע"י החוקרים.

תת פרק 7.6: 28.12.06 - איתור ואיסוף קבוצת/קצוות שיער כהה מלאכותי במכולת אשפה במיתחם בית הספר, שלושה שבועות אחרי הרצח, ואי העברתה עד היום לבדיקת מעבדה, חרף בקשת הח"מ.

תת פרק 7.7: 7.1.07 - המצאת ספין "דנידין המחלץ האלמוני" חודש לאחר הרצח, וזאת במטרה להמנע "בכח" מנפקותן המזכה של שלוש העקבות הזרות, שהוכיחו את חפותו של המבקש, ותחת זאת להעמידו לדין "בכח".

תת פרק 7.8: 8.1.07, 17.1.07 - השמדת החוקרים המכוונת של כל זוגות המכנסיים הכחולים הרבים שמצאו במזבלה, חלקם ללא סימני דם וחלקם עם סימני דם לא מפלילים, וזאת מבלי להציגם לצורך זיהוי בפני המבקש או מי מהעדים שראו אותו ביום הרצח, כדי ש"חלילה" לא יזהו את אחד מהזוגות כזוג שהמבקש השליך בתום לב.

תת פרק 7.9: 2008 - השמדת כל המבחנות עם החומר שנלקח מתחת לציפורני המנוחה, וזאת באמצע משפטו של המבקש בבהמ"ש קמא, ומבלי לתת הזדמנות להגנה לשקול אפילו את בדיקת החומר ע"י מומחה מטעמה. (גילוי מיום 30.7.18).

כמו כן, בדיקת החומר מתחת לציפורניים (בטרם השמדת המבחנות) במעבדה הביולוגית, בבדיקה המכוונת לאיתור דנ"א זיכרי בלבד.

תת פרק 7.10: 29.4.12 – יוני 2012 - שחרורה של א.ק ממעצרה בחשד לרצח המנוחה (מיום 28.4.12) כבר למחרת היום (29.4), חקירתה המגמתית גם לאחר שניסתה לרצוח אף את שוקרון (3.5.12), מעצרו של א.ח דווקא הנסיון להלך עליו אימים במטרה שייסוג מהפללתו לגביה, העמדתה לדין בעבירה מינורית ובכל מקרה אי העמדתה לדין ברצח המנוחה במקום המבקש חרף כמות הראיות העצומה והחזקה כנגדה (מאי ,יוני 2012).

תת פרק 7.11: 6.8.14 - הפסיכיאטרית קריינין לא מדווחת למשטרה על התוודות א.ק לע.ג כי רצחה את המנוחה, למרות שקריינין שמעה על כך ולמרות שא.ק מאשרת בפני קריינין כי היא רעבה לרצוח והכינה סכין וכפפות כדי לרצוח את השכן, וקריינין מאמינה לדיווח + לכן המשטרה לא תופסת את הסכין של א.ק וגם לא חוקרת את ע.ג + תשעה חודשים אח"כ (מאי 2015) מתאבדת ע.ג, מבלי שנחקרה במשטרה (+ קריינין משקרת בחקירתה בנדון ב- 2017).

      תת פרק 7.12: מרץ 2016- קבלת הדיווח במשטרה על התוודות א.ק ברצח המנוחה (גם) בפני ע.ג + אי חקירת הדיווח כמעט שנה (עד פברואר 2017) + זימון א.ק רק בחלוף למעלה משנה וחצי אחרי הדיווח (ביום 18.10.17).

      תת פרק 7.13: 18.10.17 - חקירתה של א.ק ביום 18.10.17 חקירה "פתוחה" במקום תחת אזהרה, כחשודה ברצח המנוחה, וזאת למרות שצבר ההודעות שניגבו בחודש פברואר 2017 מהצוות הרפואי של ע.ג, הוכיחו (למצער לכאורה) כי גם לע.ג היא סיפרה שרצחה את המנוחה, ולמרות שהחוקר הטיח בה כי לכאורה הפלילה את עצמה ברצח המנוחה (גילוי ביום 9.11.17).

תת פרק 7.14: 2018, 2019 - אי מעצרה של א.ק חרף עשרות הראיות המוכיחות חד משמעית ו"זועקות" כי היא אכן רצחה את המנוחה, אשר הועברו ע"י הח"מ לפרקליטות, ביחד עם מכתב נלווה, ביום 18.4.18, וגם חרף בקשותיו הנוספות של הח"מ לפרקליטות גם לאחר מכן שתואיל לעשות זאת (גילוי מתמשך על פני 2018, 2019). [הפניה לתת פרק 6.3]

תת פרק 7.15: 2018, 2019 -אי מעצרה של א.ק חרף העובדה כי נמצאה התאמה בין הדנ"א המיטו' של השערה שנלקחה מהבטן של המנוחה, והדנ"א המיטו' של א.ח (עובדה המוכיחה מבנו ומנכדו של קל וחומר כי היא אשר רצחה את המנוחה (גילוי מתמשך על פני 2018, 2019).

פרק ראשון טרם עודכן
פרק שני טרם עודכן
פרק שלישי טרם עודכן
פרק רביעי טרם עודכן
פרק 6 -
פרק 7 - טרם עודכן
פרק חמישי טרם עודכן