נ/159


ראיתי את הנ"ל לפני ורשמתי את הודעתו כדקלמן:
ביום חמישי 07/12/2006  בשעה 08:15 קיימתי בכיתה ז2 בבית ספר נופי גולן שיעור חינוך, במסגרת השיעור נתתי לילדים בריסטולים וצבעים על מנת שיביעו את רגשותיהם, בכיתה נכחו מספר מועט של בנים ובנות, אxx מלxx, דxxxx גxxxx, קטxx, נתxx ויxx, אxx סוxx, וxx, מיxxxx לוxxxx, בנות ישבו איתי על הריצפה וציירו, הבנים ישבו על השולחנות בצד, בשעה 9:00 השארנו את הפלקטים על הרצפה בכיתה והלכנו לכינוס באודיטוריום שבבית הספר הגדול, דלת הכיתה נשארה פתוחה, כשחזרנו נכנסו עוד תלמידים לכיתה מכיתות אחרות והמשיכו לצייר ולדבר, בחלק מן הזמן לא הייתי בכיתה ב – 10:15 לקחתי את הפלקטים ותליתי על לוח הזיכרון, כרבע שעה לאחר מכן יצאתי לקרוא לעוד תלמידים לכיתה וראיתי שהורידו את הפלקט מהלוח, כששאלתי למה, וxx היועצת של השכבה ענתה שהיה כתוב שם משהו מצמרר כששאלתי מה, היא סיפרה שהיה כתוב – "תאיר, היום שלך הגיע" אמרתי לה שאני לא חושבת שהיתה פה כוונה רעה ושזו רק דרך ביטוי של הילדים ליום שהיא מתה
הפלקט נשאר בחדר של טיxx מנהלת הבית ועד כמה שאני יודעת הוא עדיין שם

ש.ת. אני לא ראיתי את הכתובת.
ש.ת. כל הילדים, על שכבה ח' היית בחוץ, היו גם הורים שהסתובבו בחוץ, אני לא נראה לי שכתבו את זה בחוץ, נראה לי שכתבו את זה כשהפלקט היה על הרצפה בכיתה, יכול להיות שמישהו נכנס לכיתה בזמן שהלכנו לאודיטוריום.

זו הודעתה שהקוראה בפניה ואושרה בחתימת ידה


הערת האתר: במידה ומופיעה * כדאי להשוות מול המסמך המקורי