חקירתו של אב הבית יצחק מנשה (2021)

לפני 
כבוד ס. נשיא, השופט אשר קולה – אב"ד

כבוד השופט דני צרפתי

כבוד השופטת תמר נסים שי

המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם

רומן זדורוב (אסיר בפיקוח) דרכון  7XXX47

נוכחים:

בשם המאשימה – עו"ד ויאאם קבלאוי, עו"ד משה מרציאנו, עו"ד שרון הרציון 

בשם הנאשם – עו"ד ירום הלוי 

הנאשם – בעצמו ובליווי המשמורנים 

פרוטוקול הדיון תומלל ע"י חב' חיצונית

פרוטוקול

(מתומלל)

העדים:

ע.ת.  – מר יצחק מנשה

ע.ת.  – הגב' שמרית ביטון

ע.ת.  – מר רמי דאודי

ע.ת.  – מר יואב חדד

ע.ת.  – מר מאיר אמסלם 

ע.ת. – מר אבי שי

ע.ת. – מר שמעון הורוביץ

ע.ת. – מר ראובן ארבל 

ע.ת. – מר שי פלג 

כב' הש' א. קולה :    שבוע טוב, מי העד הראשון?

עו"ד ו. קבלאוי :    כמה דברים של בוקר.

כב' הש' א. קולה :    אם אתם רוצים, אין חובה.

עו"ד ו. קבלאוי :    טוב, לגבי הישיבה הבאה כפי שאמרנו המדובב יגיע להעיד, ביקשנו שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות, ראינו את שאלת אב בית הדין.

כב' הש' א. קולה :    זה על הבוקר אתה רוצה לדבר אתנו על זה? זה הנושא של הבוקר?

עו"ד ו. קבלאוי :    בגדול, כן.

כב' הש' א. קולה :    אז נדחה אותו לצהריים.

עו"ד ו. קבלאוי :    סגור.

כב' הש' א. קולה :    נושאים של בוקר עורך הדין ירום הלוי.

עו"ד י. הלוי :    כן, יש לי שלושה עניינים לדבר עליהם אחד מהם זה המדובב.

כב' הש' א. קולה :    המדובב לצהריים, הלאה.

עו"ד י. הלוי :    המדובב אני לא אהיה מוכן לחקירתו לצערי ביום רביעי אז אני מבקש מכבודכם לדבר על כל העניינים האלו בסוף הדיון אחרי העדים אם אפשר בבקשה, אבקש אחרי שמיעת העדים.

כב' הש' א. קולה :    קשה לי לראות איך אנחנו מוותרים על יום רביעי, קשה לי לראות.

עו"ד י. הלוי :    בסדר, אפשר בבקשה שנדבר אחרי העדים.

כב' הש' א. קולה :    כן, בטח, אמר שלושה דברים על כולם נדבר אחר כך. בואו נתחיל בעדים.

עו"ד ו. קבלאוי :    טוב, אני מגיש לבית המשפט את המוצגים הקשורים לעדים שיעידו היום.

עו"ד י. הלוי :    אז תגיד טנטטיבית שאתה מגיש ואני אסתכל בהפסקה.

עו"ד ו. קבלאוי :    בנוסף יעיד היום פקד שי פלג שהמוצגים שלו נמצאים בקלסר קודם סומנו ת/259-266.

כב' הש' א. קולה :    כן.

עו"ד ו. קבלאוי :    יש לנו את אבי שי, ראובן ארבל ויש לנו כמה אזרחים.

כב' הש' א. קולה :    או קיי.

עו"ד ו. קבלאוי :    זה הסדר שלנו להיום.

עו"ד י. הלוי :    בהפסקה הראשונה אני אעבור על זה.

עו"ד ו. קבלאוי :    מתחילים עם האזרחים בינתיים.

כב' הש' א. קולה :    מה אתה מגיש לנו?

עו"ד ו. קבלאוי :    שלושה קלסרים מת/294 – ת/302.

כב' הש' א. קולה :    או קיי, המוצגים הוגשו והוצגו וסומנו בהתאמה, כמובן שכל מסמך יוגש באופן פורמלי באמצעות עורכו וככל שתהיה התנגדות לעורך הדין הלוי אזי ההתנגדות תידון בבוא העת, טוב, בואו נתחיל.

עו"ד ש. הר ציון :    יצחק מנשה יהיה העד הראשון.

כב' הש' א. קולה :    יצחק מנשה מס' 87. שלום אדוני בוקר טוב.

העד, מר י. מנשה :    בוקר טוב.

כב' הש' א. קולה :    איך קוראים לאדוני?

העד, מר י. מנשה :    אני יצחק מנשה.

כב' הש' א. קולה :    אדוני מוזהר לומר את האמת ורק את האמת, בסדר ועונה לעורך הדין קבלאוי או לעורכת הדין הר ציון מי שרוצה בחקירה ראשית.

עו"ד ו. קבלאוי :    אני שואל בעקבות מה שהיה בדיון הקודם לגבי הגשת החקירות שלו במשטרה.

כב' הש' א. קולה :    אפשר להגיש בלי הפרוטוקול.

עו"ד ו. קבלאוי :    בלי הפרוטוקול, הוא פשוט לא העיד בפעם הקודמת.

כב' הש' א. קולה :    הוא לא העיד? אפשר להגיש את ההודעות שלו במשטרה עורך הדין הלוי?

עו"ד ו. קבלאוי :    יש לי כמה שאלות קטנות.

כב' הש' א. קולה :    ואז תחקור נגדית.

עו"ד י. הלוי :    אני כבר משיב.

כב' הש' א. קולה :    אז תתחיל בשאלות הקטנות עד ש..

העד, מר י. מנשה לאחר שהוזהר כחוק משיב לשאלות בחקירה לראשית עו"ד ו. קבלאוי : 

עו"ד ו. קבלאוי :    תספר לבית המשפט תציג את עצמך מי אתה.

העד, מר י. מנשה :    אני יצחק מנשה, נשוי ואב לשלושה ילדים, הילדה גדולה סטודנטית,

כב' הש' א. קולה :    לא, זה,

העד, מר י. מנשה :    לא, זה חשוב כי היא הייתה גם לומדת בשכבה של תאיר ז"ל  

כב' הש' א. קולה :    או קיי.

העד, מר י. מנשה :    עובד בבית הספר עדיין.

כב' הש' א. קולה :    מה תפקידך?

העד, מר י. מנשה :    גם עבדתי אז ועדיין עובד בבית הספר נופי גולן כאב בית.

כב' הש' א. קולה :    יצחק תשיב לשאלות שלי אני רוצה לקצר כדי לא להאריך.

עו"ד י. הלוי :    אני מסכים להגשה.

כב' הש' א. קולה :    או קיי, תגיש.

עו"ד ו. קבלאוי :    אני מגיש,

כב' הש' א. קולה :    תגיש את התשאולים שלו במשטרה, את הריענון תשאל אותו בעל פה, עורך הדין הלוי לא מופתע הוא יודע שהיה ריענון, הוא קיבל תקציר של הריענון.

עו"ד ו. קבלאוי :    אני מגיש את חקירותיו של העד לפי הסדר הבא : מה- 6/12/2006 יסומן ת/303,  8/12/2006 ת/304, דוח תשאול מה- 15/12 ת/305, חקירה מה- 28/12/2006 ת/306, חסר לי תשאול נוסף.

עו"ד י. הלוי :    מה-10/1 של יעקב מלכה?

עו"ד ו. קבלאוי :    נכון, מה-10/1, 

כב' הש' א. קולה :    חקירותיו של העד במשטרה לרבות דוחות תשאול סך הכל חמישה מסמכים הוגשו וסומנו בהתאמה כפי שביקש עורך הדין קבלאוי.

עו"ד י. הלוי :    סליחה, אני מסכים להודעות, את המזכרים אני רוצה להשאיר בצד אני אחקור בעל פה.

עו"ד ו. קבלאוי :    מה זאת אומרת זה דוח תשאול.

כב' הש' א. קולה :    זה דוח תשאול, אל תתווכח, זה כבר הוגש תתקדם.

עו"ד ו. קבלאוי :    טוב, את כל מה שאמרת בחקירות שלך במשטרה הגשנו לבית המשפט, בית המשפט בהמשך יקרא ויבין ולכן לא צריך לספר את כל הסיפור, אני אגיד בכותרת, אתה באותו היום כפי שמסרת במשטרה הגעת בשש וחצי בבוקר, סיימת לעבור באחת ועשר דקות כי הלכת לבדיקה רפואית עם אשתך נכון?

העד, מר י. מנשה :    עם האישה נכון.

ש :    בשלבים של החיפושים אחר הילדה לא נכחת כי היית בבדיקה

ת :    נכון.

ש :    הגעת לבית הספר בשלב מאוחר יותר.

ת :    נכון.

ש :    כשהתקשר אלייך ניסים כליפא.

ת :    אמת.

עו"ד ו. קבלאוי :    הכל כמובן אני מתמצת את ההודעות שלו.

כב' הש' א. קולה :    או קיי.

עו"ד י. הלוי :    באותו יום של האירוע ב- 6/12/2006 בשעה 08:50 יש שיחת טלפון מהטלפון של רומן אלייך, ספר לבית המשפט מה השיחה הזאת.

העד, מר י. מנשה :    כבוד השופטים , השיחה הזאת לאחר מחשבה מתברר שאלי דיי הקבלן שהעסיק את רומן התקשר מהטלפון הנייד של רומן אלי כדי שאני אפתח להם את השער כדי להכניס קרמיקה.

כב' הש' א. קולה :    או קיי.

העד, מר י. מנשה :    זה מה שהיה.

כב' הש' א. קולה :    בבוקר.

העד, מר י. מנשה :    כן, כן בבוקר.

עו"ד ו. קבלאוי :    אני מפנה לת/87 הוגש לבית המשפט פלט השיחות.

כב' הש' א. קולה :    טוב.

עו"ד ו. קבלאוי :    באותו יום כשאתה יוצא החוצה הביתה באחת ועשרה אתה פוגש בנאשם, איפה אתה פוגש אותו ומה מתנהל?

העד, מר י. מנשה :    אני פוגש את רומן זדורוב בחניה ואומר לו רומן מה אתה עושה פה? הוא אומר אני מחכה לאלי דיי יביא לי דבק, תודה רבה להתראות נסעתי.

כב' הש' א. קולה :    או קיי.

עו"ד ו. קבלאוי :    בהמשך אחרי שאתה חוזר לבית הספר אחרי שמתקשרים אלייך לבוא אתה באמת מגיע לבית הספר באיזה שעה זה היה בערך?

העד, מר י. מנשה :    לא זוכר, לא יודע לא זוכר.

ש :    או קיי, אתה אומר בעדויות שלך שזה היה בתשע וחצי עשר בלילה.

ת :    יכול להיות.

ש :    בוא תספר לבית המשפט כשאתה מגיע לבית הספר מה אתה רואה?

ת :    הגעתי לבית הספר על ידי הוראה של המנהל שלי ניסים כליפא דאז אמר לי דחוף תגיע להחליף את קובי סומברנו, הגעתי, הגעתי לשער היה שם ש. ג. מטעם המשטרה אמרתי לו אני צריך להיכנס הוא אמר לי אתה לא נכנס, אמרתי לו קראו לי כדי לעזור אני אב בית יש לי מפתחות באתי לעזור, אתה לא נכנס, אמרתי טוב אני הולך אמר הופ טוב תכנס, הכניסו אותי, קיבלו אותי בשביל ניסים כליפא וקובי סומברנו, הסבירו לי שהיה רצח בבית הספר זהו.

כב' הש' א. קולה :    בטלפון לא אמרו לך שהיה רצח?

העד, מר י. מנשה :    לא, כשהייתי בבדיקה עם האישה התקשרו אלי ואמרו לי שתאיר ראדה נעלמה וכנראה בני סלע חטף אותה זהו.

כב' הש' א. קולה :    אנחנו בתשע וחצי בלילה, אתה גר בקצרין?

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' א. קולה :    מתי הגעת חזרה לקצרין אחרי הבדיקה?

העד, מר י. מנשה :    לא זוכר בדיוק.

כב' הש' א. קולה :    באור, בחושך?

העד, מר י. מנשה :    אני חושב בין ערביים כזה.

עו"ד ו. קבלאוי :    בעדויות שלך אמרת בשבע וחצי בערב.

העד, מר י. מנשה :    משהו כזה.

כב' הש' א. קולה :    בסדר, עד שהגעת לבית הספר בתשע וחצי, התקשר אלייך מה אמר לך תבוא וזהו או שאמר לך תבוא קרה משהו?

העד, מר י. מנשה :    לא, הוא אמר לי תגיע מיד לבית הספר להחליף את קובי סומברנו.

כב' הש' א. קולה :    הוא לא אמר לך מה קרה?

העד, מר י. מנשה :    הוא לא אמר לי, אחרי שעברתי מהשער הם קיבלו אותי ואז אמרו לי.

כב' הש' ד. צרפתי :    בית הדין שואל אותך בטלפון לא אמר לך?

העד, מר י. מנשה :    בטלפון הוא לא אמר לי, תגיע מיד לבית הספר להחליף את קובי זהו הוא לא אמר לי.

כב' הש' א. קולה :    שניה, למה צריך להחליף את קובי סומברנו בתשע וחצי בערב?

העד, מר י. מנשה :    אני לא שואל שאלות, הוא אמר לי אני מגיע.

כב' הש' א. קולה :    לא שאלת למה צריך להגיע להחליף את קובי סומברנו בתשע וחצי בלילה?

העד, מר י. מנשה :    לא, לא שואל אותו.

עו"ד ו. קבלאוי :    גם בעדויות שלו אדוני נשאלה אותה שאלה אמר לא שאלתי שאלות והגעתי.

כב' הש' א. קולה :    זה קרה בעבר שהתקשרו אלייך פתאום באמצע הלילה תבוא להחליף את קובי סומברנו?

העד, מר י. מנשה :    כן, אבל הייתה לפני כן הכינו אותך יש פרשה עם תאיר ראדה, יש משהו בבית הספר, קורה.

כב' הש' א. קולה :    זאת אומרת שאתה הבנת שעל רקע תאיר ראדה?

העד, מר י. מנשה :    כן כמובן אבל לא רצח.

כב' הש' א. קולה :    או קיי, אבל הבנת,

העד, מר י. מנשה :    נכון, בטח, כמובן.

כב' הש' א. קולה :    בסדר גמור.

עו"ד ו. קבלאוי :    תספר לבית המשפט מה היה בתוך שטח בית הספר, היו אנשים היו שוטרים מה היה?

העד, מר י. מנשה :    כן, יש כמה כניסות, עברנו את השער, נכנסנו לבית הספר, מצד שמאל היינו דאודי, הנה הוא פה בחוץ, עם עוד כמה אנשים שאני לא מכיר כמו את יואב רק הכרתי אותו היום, והיו עוד כמה אנשים בכניסה מצד שמאל, הדלת הייתה סגורה , אני נכנסתי פנימה כדי לעזור עם מה שצריך.

עו"ד ו. קבלאוי :    הגעת לזירת הרצח?

העד, מר י. מנשה :    לא הגעתי לזירה כי היה שם סרט אדום לבן בכניסה.

ש :    בשלב מאוחר יותר סיפרת לגבי הורדת הגופה של המנוחה.

ת :    כן.

ש :    ספר לבית המשפט על זה.

ת :    כבוד השופטים אחרי שאנשי זק"א נדמה לי ביקשו להוריד את הגופה למטה, הם הורידו את הגופה ליד משרד שנקרא משרד המערכת שרוחמה יושבת שם על ספסל, כשהם הרימו את הגופה נראית כמו בננה כזאת, כשהם הניחו את זה על משטח אז ניגר הרבה דם, אמרו לי לבקש משמואל ראדה ז"ל  שיבוא יזהה את הגופה, אז הלכתי לכניסה הראשית ונדמה לי שהוא דיבר עם אילנה והודיע לה שהבת שלנו הלכה, זהו הבת שלנו הלכה, אמרתי לו שמואל מבקשים שתבוא תזהה את הגופה, הוא בא ואמר שמע ישראל באמת מאד כואב, זיהה וזהו.

ש :    מי הוריד את הגופה?

ת :    אני חושב שאנשי זק"א.

כב' הש' א. קולה :    אני משהו פספסתי קודם לא כל כך הצלחתי להבין, באיזה שלב ראית את אנשי זק"א, האם ראית אותם בתוך תא השירותים או שראית אותם רק ליד חדר המורים?

העד, מר י. מנשה :    לא, אני ראיתי שהם מורידים, אני לא יכול ללכת לתא השירותים יש מדרגות, מלמטה אני רואה שהם מורידים אותה.

כב' הש' א. קולה :    איפה אתה עמדת?

העד, מר י. מנשה :    אני עמדתי בקומת הקרקע והם הורידו את הגופה עם שקית שחורה.

כב' הש' א. קולה :    ושמו אותה ליד ספסל?

העד, מר י. מנשה :    ליד ספסל ליד המשרד של רוחמה ואמרו לי לקרוא לשמואל.

כב' הש' ד. צרפתי :    השאירו אותה על האלונקה?

העד, מר י. מנשה :    כן, כן, ככה פרושה ככה בצורה ישרה.

כב' הש' א. קולה :    אבל בתוך אלונקה.

העד, מר י. מנשה :    אני לא יודע עם אלונקה לא זוכר.

עו"ד ו. קבלאוי :    הוא לא אמר אלונקה.

כב' הש' א. קולה :    אני שואל.

העד, מר י. מנשה :    לא זכור לי אלונקה.

כב' הש' א. קולה :    לא זכור לך אלונקה.

עו"ד ו. קבלאוי :    אחרי ששמואל ז"ל  זיהה את הגופה מה היה עם הדם שניגר?

העד, מר י. מנשה :    מה שהיה עם הדם אני גם סיפרתי את זה אז לשפיגל ושני חבר'ה  שהוא הביא עם כל מיני חומרים.

ש :    איפה היה הדם

ת :    הדם ניגר על הרצפה.

ש :    מה אתה עשית?

ת :    אני אמרתי לקובי סומברנו אי אפשר להשאיר את זה ככה בוא ננגב את זה, עזוב אני לא, אמרתי לו רק בוא אתי למחסן אני פוחד להגיע למחסן, פחדתי להגיע למחסן, נביא מטלית חדשה לא נעים לנגב עם מה שיש, אז הוא בא אתי הבאתי מטלית חדשה ואני ניקיתי את הדם על הרצפה.

ש :    בעדויות שלך במשטרה נחקרת מספר פעמים לא סיפרת את מה שסיפרת עכשיו לגבי הגופה והזיהוי.

ת :    לא שאלו אותי ואני אפילו לא סיפרתי את זה במשפחה את הדם הזה.

ש :    למה לא סיפרת את זה כי לא שאלו אותך?

עו"ד י. הלוי :    לא, אל תדריך.

עו"ד ש. הר ציון :    לא, הוא אמר.

כב' הש' א. קולה :    הוא אמר.

כב' הש' ד. צרפתי :    הוא אמר.

עו"ד י. הלוי :    טוב.

עו"ד ו. קבלאוי :    חדר המורים של בית הספר הוא באותו מקום במבנה הזה?

העד, מר י. מנשה :    הדם בקומת הקרקע.

ש :    לא, אז והיום זה באותו מקום?

ת :    באותו מקום.

ש :    אם אני עומד ליד חדר המורים אני יכול לראות את הזירה?

ת :    לא.

ש :    איפה עבד רומן באותו יום?

ת :    במקלט מס' 2.

ש :    הדלתות של המקלטים בכלל ומקלט 2 בפרט מה אתה יכול לספר עליהם?

ת :    אני יודע שיש הוראה חד משמעית לנעול את כל השערים, דלתות הרמטית, אין דבר כזה תמיד זה היה נעול.

כב' הש' א. קולה :    טוב, בוא נתקדם.

עו"ד ו. קבלאוי :    אין לי יותר שאלות.

כב' הש' ד. צרפתי :    אני רוצה להבין, כשאתה אומר שהדם מהמנוחה ניגר על הרצפה זה היה בעקבות משהו?

העד, מר י. מנשה :    לא יודע אני חושב זה הופך להיות כזה בצורת בננה זה מחזק שלא הייתה אלונקה.

כב' הש' א. קולה :    זאת אומרת מישהו תפס אותה ביד ככה עם שתי הידיים?

העד, מר י. מנשה :    שניים אחד פה, הניחו אותה על ספסל אז מן הראוי שדם יוצא החוצה לרצפה לא?

עו"ד ו. קבלאוי :    שניה, המנוחה הייתה כי הורידו רק את הגופה או איך זה היה?

העד, מר י. מנשה :    את הגופה בשקית.

כב' הש' א. קולה :    הגופה הייתה בתוך שקית לא הבנתי?

עו"ד ו. קבלאוי :    כן, כן, הוא אומר.

העד, מר י. מנשה :    זה מה שאני ראיתי.

כב' הש' א. קולה :    אם הגופה הייתה בתוך שקית איך זב דם?

העד, מר י. מנשה :    לא, חשפו את הפנים כדי ששמואל ראדה ז"ל  שיזהה אותה וזלג דם.

כב' הש' א. קולה :    מהפנים זלג דם? אני רוצה להבין, הביאו אותה בתוך שקית, בתוך שקית אם זלג דם זלג בתוך השקית לא זלג החוצה.

העד, מר י. מנשה :    אבל כשאתה מיישר אותה ואתה חושף את הפנים זלג דם החוצה.

עו"ד ש. הר ציון :    מהשקית.

כב' הש' א. קולה :    הפנים זלג דם החוצה?

העד, מר י. מנשה :    לא יודע מהפנים כנראה מהחתכים שהיו מהשקית.

כב' הש' א. קולה :    טוב.

עו"ד ו. קבלאוי :    אתה ראית את הדם זולג או ראית בדיעבד דם על הרצפה?

העד, מר י. מנשה :    לא ראיתי, אחרי שפינו אותה לאמבולנס ראיתי את הדם.

כב' הש' א. קולה :    אה, לא ראית זולג מהשקית, ראית דם מתחת לספסל.

העד, מר י. מנשה :    אחרי שפינו את הגופה לאמבולנס.

כב' הש' א. קולה :    הבנתי, טוב, וזה גם קובי סומברנו ראה.

העד, מר י. מנשה :    קובי כן נכון גם הוא ראה.

כב' הש' א. קולה :    הוא אומר גם קובי סומברנו את הדם הזה.

עו"ד ו. קבלאוי :    במקום הזה שהורידו אותה היה דם לפני ששמו אותה שם?

העד, מר י. מנשה :    לא כמובן שלא.

כב' הש' א. קולה :    טוב, בסדר, אבל מצד שני קובי סומברנו שהיה פה הוא לא העיד שהוא ראה דם שם מתחת לספסל.

עו"ד ש. הר ציון :    אף אחד לא שאל אותו על זה קודם.

עו"ד ו. קבלאוי :    אנחנו בריאיון שביקשנו והעברנו אותו גם לחברי שאלתי מה היה אחרי שהגעת לזירה והוא סיפר את מה שסיפר היום לרבות הפרט הזה.

כב' הש' א. קולה :    או קיי, אני רק רוצה לבדוק את זיכרוני, קובי סומברנו לא העיד על זה.

עו"ד ו. קבלאוי :    לא.

כב' הש' א. קולה :    מאה אחוז, בסדר.

 

העד, מר י. מנשה משיב לשאלות בחקירה נגדית לעו"ד י. הלוי : 

 

עו"ד י. הלוי :    כשאתה ראית את זאק"א לדברייך יורדים אמרת ותופסים את הגופה כמו בננה.

העד, מר י. מנשה :    בשקית, נכון.

ש :    בננה זה אומר שהגופה הייתה בצורת בננה נכון, חצי עיגול.

ת :    נכון.

ש :    אחד תפס אותה בצד אחד אחד בצד שני, טוב, ואז הניחו אותה על ספסל בתוך שקית.

ת :    כן.

ש :    לפני ששמואל ראדה בא לדברייך השקית הייתה סגורה כמובן לגמרי לא כלום מהגופה נכון?

ת :    חשפו את הפנים ואמרו לי לקרוא לשמואל.

ש :    לפני שחשפו את הפנים, לפני ששמואל ראדה בא, הוא בא לזהות אותה אז אתה רואה שקית ניילון סגורה לגמרי נכון?

ת :    כן.

ש :    אתה ראית שמניחים אותה על הספסל?

ת :    כן.

ש :    קובי גם ראה?

ת :    כן.

ש :    בשלב שהניחו אותה על הספסל אתה לא ראית דם נכון?

ת :    לא ראיתי דם.

ש :    או קיי, כמה שוטרים עמדו לידכם?

ת :    לא זכור לי.

ש :    האם אתה רוצה להגיד לנו שכאשר הגופה הונחה על הספסל אתה וקובי הייתם לבד עם הגופה ולא היו שוטרים?

ת :    לא, היו עוד אנשים כמו אנשי זאק"א שניים, אולי ממד"א שבאו עם העגלה, לא יודע להגיד לך כמה.

כב' הש' א. קולה :    שוטרים היו שם?

העד, מר י. מנשה :    לא יודע להגיד לך.

דובר :    היו.

העד, מר י. מנשה :    אם היו היו.

כב' הש' א. קולה :    לא לדבר מהקהל בבקשה.

עו"ד ו. קבלאוי :    תגיד מה שאתה יודע אל תקשיב למה ש…

העד, מר י. מנשה :    אני לא יודע.

עו"ד י. הלוי :    תקשיב, לפי ההיגיון שלי היו צריכים להיות שם שוטרים כי אף אחד כמובן לא יעזוב את הגופה ללא השגחה עם כל הכבוד למד"א וזאק"א אני אומר לך שהסיפור שלך הוא מאד פנטסטי, אני רוצה לעמת אותך עם העובדה שלא רק אתה לא סיפרת את זה במשך 15 שנה היו הרבה דיונים על רומן והפרשה לא יורדת מסדר היום אלא אף אחד לא קובי סומברנו וכל התהפוכות בתיק ולא השוטר, אתה רוצה להגיב על זה איך אתה היחיד?

העד, מר י. מנשה :    קודם כל אני סיפרתי את זה אז לשפיגל שהיה עורך דין עם שני החבר'ה שהוא הביא עם החומר מיוחד שמזהה דם לאחר זמן, סיפרתי לו את זה וגם הוא היה המום, כי הוא בכלל הלך ליד הזירה יש עוד שני שירותים גם כן בנות עם שני תאים כך זה התחיל, אמרו לכבות את האורות להוציא פלורוסנטים כל מה שצריך והם ריססו את החור בשני תאים הקרובים לזירת הרצח, פתאום אני רואה התלהבות שמחה וששון, אני אומר לשפיגל מה השמחה וששון הוא אמר לי זיהינו, כנראה היא נרצחה פה מישהו חכם העביר אותה פה כדי לשבש, אמרתי לו מה אתה יודע, על פי זה, אמרתי לו אתה בסדר יש פה מחסן כימיקלים והלבורנטית מעבדת חומרים אז פסל את זה אבל יש לזה המשך.

כב' הש' א. קולה :    אדוני יענה לשאלות ששואלים אותו.

העד, מר י. מנשה :    בסדר גמור..

עו"ד י. הלוי :    אתה מדבר על עורך דין שפיגל שייצג את רומן?

העד, מר י. מנשה :    כן.

ש :    אתה פה עד תביעה נכון?

ת :    כנראה אם אני פה כן.

ש :    וגם במשפט הראשון היית עד.

כב' הש' א. קולה :    אומרים שהוא לא העיד.

עו"ד י. הלוי :    15 שנה חלפו, אגב אתה עדיין עובד בבית הספר באותו תפקיד?

העד, מר י. מנשה :    כן.

ש :    קובי סומברנו עדיין עובד בבית הספר?

ת :    לא, הוא עזב.

ש :    מתי?

ת :    לא יודע.

ש :    בערך?

ת :    אולי 7-8 שנים אבל אל תתפוס אותי במילה.

ש :    מאז שהוא עזב את בית ספר יש לכם קשר?

ת :    לא במיוחד.

ש :    האם יש?

ת :    מדי פעם טלפונים, רואים ברחוב מה נשמע, זהו.

ש :    נגיד כשרומן קיבל משפט חוזר יצא לך לדבר עם קובי סומברנו פנים מול או בטלפון?

ת :    כן ככה סתם.

ש :    יצא.

ת :    יש מצב אני לא אומר בטוח כן או לא.

ש :    אני אומר בכל השנים הארוכות אני מניח שאתה דיברת עם קובי סומברנו אמרת לו זה היה מזעזע איך שמואל בא לזהות היה דם ראינו מהגופה.

ת :    מאז לא דיברנו על זה בחיים אפילו לא עם הילדים שלי.

ש :    אתה אומר אתם יודעים שעכשיו יהיה משפט מההתחלה אז לא דיברת שום מילה עם קובי על הקטע הזה?

ת :    שום מילה.

ש :    זה קטע מגעיל / מזעזע דם יוצא מגופה אתם צריכים לנקות.

ת :    זה קשה, אני ניקיתי, הוא סירב לנקות אני ניקיתי בעצמי, אני לא דיברתי על זה עם אף אחד רק ביום חמישי אמרתי לכם את זה ושפיגל ושני החבר'ה שהוא הביא זהו, אף אחד לא ידע מזה, אני לא יודע אם היה צריך להגיד.

ש :    מי ביקש ממך לקרוא לאבא המנוח של המנוחה?

ת :    אני לא יודע מה שמו, אבל ביקשו ממני לקרוא לשמואל.

כב' הש' ד. צרפתי :    שוטר?

העד, מר י. מנשה :    לא יודע להגיד אם הוא שוטר, היו שם גם הרבה שוטרים על אזרחי אני לא יודע, אבל האמת לא ראיתי שוטר עם מדים שאמר לי, בוא נעשה סדר.

עו"ד י. הלוי :    ושמואל הגיע?

העד, מר י. מנשה :    שמואל הגיע.

ש :    וכמה אנשים היו כשהוא זיהה את המנוחה?

ת :    לא יודע, היו, לא ספרתי.

ש :    או קיי, מי ביקש מכם לנקות?

ת :    אף אחד, יוזמה אישית שלי, אמרתי זו שעה מאוחרת, אין עובדי ניקיון, מחר אנשים מגיעים, לא רוצה שיראו את זה, אני לא רוצה שיראו את זה.

ש :    זאת אומרת כשלקחו את הגופה אז כל האנשים בעצם שהיו באותו מקום איפה שהגופה הייתה על הספסל עזבו את המקום נכון?

ת :    כן.

ש :    זאת אומרת ממספר אנשים שהיו, זאק"א מד"א  וכנראה שוטרים כולם עזבו נכון יחד עם הגופה

ת :    יכול להיות שהיו עוד בבית הספר אני לא יודע להגיד לך אבל כרגע במקום הזה כן.

ש :    כולם עזבו.

ת :    כן.

ש :    ואף אחד לא התייחס לדם שהיה שם על הספסל או על הרצפה אף אחד לא התייחס אמר צריך לנקות.

ת :    גם אני אחרי שפינו את הגופה ראיתי את הדם, גם אנחנו ליווינו את הגופה החוצה עד לחדר תיאטרון ואחרי זה החוצה מהמסדרון ואחרי זה חזרנו וראינו, לא ראינו את זה לפני.

ש :    איזה כמות של דם, אמרת היה הרבה דם.

ת :    לא אמרתי הרבה דם.

ש :    אמרת ניגר דם רב.

ת :    ניגר דם אמרתי החוצה.

כב' הש' ד. צרפתי :    שואל אותך עורך הדין כמה ניגבת, הבאת סמרטוט חדש.

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' ד. צרפתי :    ניגבת הרבה הוא שואל?

העד, מר י. מנשה :    ניגבתי שלולית, ככה, לא יודע כמה באיזה כמות.

עו"ד י. הלוי :    כשהתחלת את העדות אמרת ניגר ממנה גם רב, אז זה לא דם רב?

עו"ד ו. קבלאוי :    אני לא זוכר שהוא אמר רב.

עו"ד ש. הר ציון :    גם אני לא, הוא אמר ניגר דם בלי רב.

כב' הש' א. קולה :    גם אני לא זוכר.

עו"ד י. הלוי :    נבחן את זה, אז אתה אומר שהייתה שלוליות קטנה, איזה גודל תעשה עם הידיים?

העד, מר י. מנשה :    לא יודע אולי ככה.

כב' הש' א. קולה :    תראה עוד פעם.

העד, מר י. מנשה :    אולי ככה משהו כזה.

כב' הש' א. קולה :    כ10 ס"מ .

כב' הש' ד. צרפתי :    20.

העד, מר י. מנשה :    אולי 20 ס"מ  אולי משהו כזה.

כב' הש' א. קולה :    כ20 ס"מ  בואו נסכם את זה.

עו"ד י. הלוי :    או קיי.

כב' הש' א. קולה :    בערך.

העד, מר י. מנשה :    לא לקחתי מטר ומדדתי, לא חשבתי על זה סליחה, לא חשבתי לקחת מטר.

עו"ד י. הלוי :    או קיי, בוא נסיים עם הדם שאתה טוען, כמו שאב בית הדין שאל אותך אתה ראית רק בדיעבד לא ראית דם יוצא מהגופה כמו שאישרת רק בדיעבד אחרי שפונתה הגופה ראית שלולית.

העד, מר י. מנשה :    נכון.

ש :    אני אומר לך שבריענון אתה כתבת שהגופה הייתה על הספסל טפטף ממנה דם, נכון שזה לא נכון? שאתה אמרת לפרקליטות משהו לא נכון.

ת :    אני לא יודע להגיד לך.

ש :    מה זאת אומרת אתה לא יודע להגיד לי?

ת :    כי אני לא זוכר אם טפטף או זה, אני יודע שאחר כך ראינו שלולית.

כב' הש' א. קולה :    לא אבל אתה לא ראית טפטף.

עו"ד ש. הר ציון :    הוא לא ראה טפטוף, הוא ראה דם.

כב' הש' א. קולה :    זו מסקנה שלך, אתה בעינייך לא ראית דם מטפטף.

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' א. קולה :    נכון?

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' א. קולה :    אז אם אתה עומד במקום אחד שדם טפטף זה הסקת מסקנה מאוחרת בדיעבד.

העד, מר י. מנשה :    יכול להיות, נכון.

כב' הש' א. קולה :    בעיניים שלך לא ראית דם מטפטף.

העד, מר י. מנשה :    נכון מאד.

כב' הש' א. קולה :    נכון, טוב.

עו"ד י. הלוי :    אני אומר לך ואני מסכם שבאמת אני מכבד אותך אבל זה לא היה.

העד, מר י. מנשה :    אז תזמין את שפיגל ותראה שהוכח שהיה עם החומר הזה שהוא ראה.

כב' הש' ת. ניסים שי :    שמה?

כב' הש' א. קולה :    שפיגל ריסס חומר?

כב' הש' ד. צרפתי :    גם במקום שלך?

העד, מר י. מנשה :    שפיגל הביא שני חבר'ה.

כב' הש' א. קולה :    הבנתי, תן לי לשאול את השאלה, אחרי הביקור של שפיגל במקום הזה הוא זיהה באמצעות החומר שלו ששם היה כתם דם?

העד, מר י. מנשה :    בגלל זה אמרתי לכם תנו לי להמשיך את הסיפור, אמרתי לכם שיש המשך לא הייתם שואלים את השאלה הזאת עכשיו.

כב' הש' א. קולה :    נו אז מה ההמשך?

עו"ד י. הלוי :    מה ההמשך?

העד, מר י. מנשה :    אחרי שהוא ראה, אחרי שהיה השמחה והששון שהוא חשב שזירת הרצח הייתה שם וכל זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון יש פה לבורנטית שמנקה את כל החומרים ואתה טועה, בוא תראה דם של תאיר ראדה במקום אחר, הוא אמר לי תאיר ראדה של מקום אחד? אמרתי לו כן, תסביר לי, הסברתי לו, אמרתי לו בוא, הורדתי אותו לספסל אמרתי בבקשה עכשיו תרסס, זה דם של ראדה זה של ראדה זה צבע צבע צבע וזה מה שהיה.

עו"ד י. הלוי :    וזה עניין אותו? אז הוא אמר פה היה רצח ככה הוא אמר?

העד, מר י. מנשה :    לא בספסל אתה טועה.

ש :    אז מה הוא אמר מה זה עניין אותו, רגע, שנייה, אז פה הייתה תאיר ראדה אתה זוכר שאמרת לו, אתה יכול להסביר מה מענין בזה?

ת :    הוא רצה לפסול את הדעה שלו הראשונה של המקום הראשון שהוא חשב אמרתי לו בוא תראה דם אמיתי של תאיר ראדה ותבדוק והוא באמת ראה דם, אמרתי לו זה צבע זה צבע וזה דם.

ש :    כדי להשוות את זה למקום אחר שהוא חשב שזה דם?

ת :    נכון, במקום שהמנקה כימיקלים שם לפסול את המקום הזה.

כב' הש' א. קולה :    עם הסמרטוט מה עשית?

העד, מר י. מנשה :    אני לא זוכר מה עשיתי אתו אבל הבאת מטלית חדשה במיוחד כי זה לא נעים.

כב' הש' א. קולה :    זה הבנו מה עשית עם זה?

העד, מר י. מנשה :    לא זוכר באמת לא זוכר.

כב' הש' א. קולה :    הבאת גם מים? היה סמרטוט יבש?

העד, מר י. מנשה :    לא, רק ככה מטלית.

כב' הש' א. קולה :    סמרטוט יבש?

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' א. קולה :    אבל סמרטוט יבש אתה מנגב אתו דם משאיר סימנים משאיר משהו צריך מים.

העד, מר י. מנשה :    היה נקי לגמרי.

כב' הש' א. קולה :    כל הדם נספג בסמרטוט.

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' א. קולה :    ואתה לא יודע מה עשית עם הסמרטוט.

העד, מר י. מנשה :    באמת לא זוכר, אני ניסיתי כל השבת מיום חמישי לא זוכר.

כב' הש' א. קולה :    אבל בזמן אמת לא סיפרת למישהו תשמעו יש פה סמרטוט ספוג בדם של תאיר אולי צריך לעשות עם זה משהו?

העד, מר י. מנשה :    לא לא יודע אני עד היום בצמרמורת וגם כשניקיתי הייתי בצמרמורת.

כב' הש' א. קולה :    הכל אנחנו מבינים, זה ברור לגמרי, זה אנושי אין לנו שום טענה, אבל אם היה שם סמרטוט של תאיר ראדה ז"ל  אני שואל האם אמרת למישהו מהמשפחה, מהקרובים שדל המשפחה, מהחברים של המשפחה תשמעו יש לי סמרטוט עם דם מה עושים אתו?

העד, מר י. מנשה :    לא, לא חשבתי על זה וגם אני לא זוכר מה עשיתי אתו, באמת.

כב' הש' א. קולה :    תודה.

עו"ד י. הלוי :    כמה מטליות היו לך ולקובי כל אחד היה עם מטלית?

העד, מר י. מנשה :    כן אני.

כב' הש' א. קולה :    הוא אמר שרק הוא.

העד, מר י. מנשה :    רק אני.

עו"ד י. הלוי :    למה אתה אומר בריענון שלך אם הבנתי טוב שאני ניקיתי את הדם שטפטף ממנו יחד עם קובי סומברנו, קובי סומברנו גם ניקה

העד, מר י. מנשה :    קובי סומברנו סרב לנקות אמרתי בהתחלה, אמרתי בוא אתי לפחות למחסן.

עו"ד י. הלוי :    היינו יחד, טוב בסדר, אני עובר נושא, אתה סיפרת שביום של הרצח ביקרת את רומן במקלט והוא היה רגוע, רגוע מאד, כך כתוב, 

כב' הש' א. קולה :    מה אתה אומר?

העד, מר י. מנשה :    כן, הייתי יושב עם רומן זדורוב אפילו הצעתי לו קפה הוא לא רצה.

כב' הש' א. קולה :    באותו בוקר?

העד, מר י. מנשה :    באותו יום כן.

כב' הש' א. קולה :    באיזה שעה?

העד, מר י. מנשה :    לא זוכר, בוקר.

עו"ד י. הלוי :    האם אתה בטוח שזה היה בוקר ולא צוהריים? אני מציע לך שזה היה בצוהריים.

כב' הש' א. קולה :    אבל הוא אומר שבאחת ועשרה הוא עזב את בית הספר.

עו"ד י. הלוי :    טוב.

עו"ד ו. קבלאוי :    הוא החתים כרטיס באחת ועשרה. שעון נוכחות.

עו"ד י. הלוי :    אני מפנה למזכר, יש שני מזכרים נפרדים בנדון, אחד שישבת אתו (לא ברור) השני אני חושב שזה המוצג האחרון ת/307, שאומר שהיית אתו, סיפרת שהיית אתו בשתיים עשרה, שתיים עשרה זה צוהריים אבל אתה לא יודע להגיד בדיוק את השעה זה יכול להיות גם בסמוך לפני שהלכת?

העד, מר י. מנשה :    אולי, לא יודע להגיד לך, לא זוכר. באמת לא זוכר.

כב' הש' א. קולה :    שתיים עשרה לערך, או קיי, עוד משהו עורך הדין הלוי?

עו"ד י. הלוי :    עוד שנייה, לא, אני סיימתי.

כב' הש' א. קולה :    חוזרת?

עו"ד ו. קבלאוי :    כן, יש שאלה אחת.

העד, מר י. מנשה משיב לשאלות בחקירה חוזרת עו"ד לו. קבלאוי : 

עו"ד ו. קבלאוי :    עכשיו נשאלת האם יכול להיות שהפגישה עם רומן הייתה לא בשתיים עשרה כפי שרושם יעקב מלכה אלא בשעה סמוכה יותר לפני שעזבת כלומר בין שתיים עד אחת ועשרה ואמרת יכול להיות, אני רוצה להזכיר לך בת/303 אמרת שבשעה הזאת היית באולם הספורט הלכת למחסן ואכלת שם צהריים.

העד, מר י. מנשה :    כן מאה אחוז.

עו"ד ו. קבלאוי :    המפגש עם רומן היה לפני ארוחת הצהריים או אחרי ארוחת הצהריים?

העד, מר י. מנשה :    האמת שלפני.

עו"ד ו. קבלאוי :    לפני, תודה.

כב' הש' א. קולה :    תודה, צריך לפסוק את שכרו של העד? באת מקצרין אדוני?

העד, מר י. מנשה :    כן.

כב' הש' א. קולה :    הפסדת יום עבודה?

העד, מר י. מנשה :    לא נורא.

כב' הש' א. קולה :    המדינה תשלם לך, שכרו ישולם בהתאם לתקנות, הפרטים יועברו למזכירות על ידי באי כוח המאשימה, תודה רבה אדוני, יום טוב נסיעה טובה.

העד, מר י. מנשה :    תודה.

דרג מאמר זה:
5/5
Section 1
Section 2
Section 3