חקירתו של ראובן ארבל (היה מפקד תחנת גולן ב – 2006)

העד, מר ר. ארבל : שלום וברכה.

כב' הש' א. קולה : מה שמו של אדוני?

העד, מר ר. ארבל : ראובן ארבל.

כב' הש' א. קולה : אדוני מוזהר לומר את האמת ורק את האמת, מה תפקידו של אדוני היום ומה תפקידו של אדוני בעת הרצח שעליו אנחנו בבית המשפט עכשיו.

העד, מר ר. ארבל : הייתי מפקד תחנת גולן.

כב' הש' א. קולה : והיום מה אתה עושה?

העד, מר ר. ארבל : היום אני גמלאי

כב' הש' א. קולה : יפה מאד.

עו"ד ש. הר ציון : כבודכם הגשנו בנושא עד זה את ת/301.




העד, מר ר. ארבל לאחר שהוזהר כחוק משיב לשאלות בחקירה ראשית לעו"ד ש. הר ציון : 

עו"ד ש. הר ציון : ספר על האירועים ביום ה –  6/12/2006, מתי קיבלת את הידיעה על היעדרות של תאיר ראדה ז"ל ?

העד, מר ר. ארבל : אני הייתי במשרד, הייתי קצין תורן גם מעבר לכך שהייתי מפקד תחנה, הודיעו לי לא זוכר מי שיש ילדה נעדרת ומתחילים לחפש אותה, כעבור כמה שעות אם אני לא טועה יוסי לוי רכז מודיעין התקשר אליה ואמר לי שמצאו.

כב' הש' א. קולה : אבל זה כתוב במזכר.

עו"ד ש. הר ציון : או קיי, באיזה שעה זה היה כשהודיעו לך על המציאה?

כב' הש' א. קולה : גם זה כתבו.

העד, מר ר. ארבל : 6, 7, תחילת החשיכה או משהו כזה.

כב' הש' א. קולה : למה את צריכה לשאול אותו על המזכר באמצעותו, זה לא בסדר המזכר כתוב.

עו"ד ש. הר ציון : עם קבלת ההודעה אתה מגיע לזירה, אני רק רוצה לשאול אותך כמה אנשים אתה ראית כשהגעת לבית הספר כשאתה מגיע?

העד, מר ר. ארבל : התחנה עצמה המשרד שלי נמצא

כב' הש' א. קולה : דקה וחצי הליכה מבית הספר.

העד, מר ר. ארבל : אפילו פחות ממש צמוד כזה, כשיצאתי החוצה כבר חצי קצרין ראיתי רצים לכיוון בית הספר שנכנסתי גם בחצר בית הספר היו אנשים, גם בלובי שם היה מלא אנשים, היו עשרות אנשים.

כב' הש' א. קולה : כל זה לא רלוונטי לנו, רלוונטית נקודה אחת כמה אנשים היו באזור תא השירותים וחדר השירותים זו הנקודה הרלוונטית.

עו"ד ש. הר ציון : באיזה שלב הגיע אם בכלל אלי שקד לזירה שאתה רואה אותו והוא מדבר אתך, אלי שקד קצין הזיהוי. לפנייך?

העד, מר ר. ארבל : לא הגיוני.

עו"ד ש. הר ציון : טוב, שכשאתה מגיע אתה נכנס לתא 

העד, מר ר. ארבל : נכון.

עו"ד ש. הר ציון : לתוך תא השירותים.

העד, מר ר. ארבל : גם.

עו"ד י. הלוי : לתוך תא השירותים?

עו"ד ש. הר ציון : כן, כך כתוב.

עו"ד י. הלוי : איפה זה כתוב?

עו"ד ש. הר ציון : במזכר זה כתוב, זה כתוב בעדות שלו במשפט הקודם, 

כב' הש' א. קולה : במזכר זה לא כתוב בצורה ברורה.

עו"ד ש. הר ציון : 397 שורה 29 בעדות הקודמת.

כב' הש' א. קולה : בסדר.

עו"ד י. הלוי : מה זה העדות הקודמת במשפט הרושם?

כב' הש' ד. צרפתי : במהלך שסיכמנו עליו היא רעננה את זיכרונו שאלה אותו שאלה והוא ענה.

(הדוברים מדברים יחדיו)

כב' הש' א. קולה : זה במסגרת הרענון עלה, במסגרת הרענון היא רעננה את זיכרונו, היא מעבירה לך את המידע הזה.

עו"ד מרציאנו : העדות בבית משפט תחת אזהרה.

כב' הש' א. קולה : עו"ד מרציאנו הערה הזאת לא מוסיפה שום דבר זה עדיין אמרת חוץ.

עו"ד ש. הר ציון : האם כשנכנסת לתא האם ראית אתה יכול לתאר את המנח של המנוחה איך היא ממוקמת?

העד, מר ר. ארבל : ראיתי נערה שכובה,

כב' הש' א. קולה : אבל זה כתוב במזכר.

עו"ד ש. הר ציון : אתה רואה את המנוחה שכובה.

העד, מר ר. ארבל : שכובה על האסלה עם הגוף מוטה הצדה והראש הצדה.

עו"ד ש. הר ציון : אתה זוכר להגיד איפה השיער שלה הפנים שלה, אתה רואה את הפנים שלה הן חשופות או לא?

העד, מר ר. ארבל : לא זוכר.

עו"ד ש. הר ציון : כתוב במזכר בסעיף 5 שהחובש הראה לך את החתך, אתה יכול לתאר לנו את זה איך זה קרה?

כב' הש' א. קולה : איך קרה מה?

עו"ד ש. הר ציון : ממש את הפעולה הפיזית.

עו"ד י. הלוי : שניה, כן, כן., 

עו"ד ש. הר ציון : הוא הראה, אתה זוכר להגיד לנו?

העד, מר ר. ארבל : במדויק לא, מה שכתבתי אז 

עו"ד ש. הר ציון : למיטב זיכרונך,

עו"ד י. הלוי : לא להדריך, שאלת הוא ענה לך לא זוכר.

עו"ד ש. הר ציון : למיטב זיכרונך.

(הדוברים מדברים יחדיו)

כב' הש' א. קולה : זה נכון הוא צודק, זה עד שלך בחקירה ראשית רעננת את זיכרונו אתמול או שלשום ואת לא יכולה להנחות ולהדריך אותו עכשיו עם כל הכבוד.

עו"ד ש. הר ציון : תתאר לנו כיצד הראה לך החובש את החבלה,

עו"ד י. הלוי : אני מתנגד, העד אמר שהוא לא זוכר, התובעת רוצה להדריך אותו.

כב' הש' א. קולה : הוא יגיד עוד פעם שהוא לא זוכר.

העד, מר ר. ארבל : מה שרשמתי בדוח, אני לא זוכר.

כב' הש' א. קולה : תודה רבה הוא לא זוכר.

(הדוברים מדברים יחדיו)

כב' הש' א. קולה : זו שאלה מדריכה מאד.

עו"ד י. הלוי : אני מתנגד להמשך החקירה הזאת.

עו"ד ש. הר ציון : איפה עומד החובש בזמן שהוא מראה לך את החתך על גופה של המנוחה?

העד, מר ר. ארבל : בתוך התא.

עו"ד ש. הר ציון : אתך בתוך התא ביחד.

עו"ד י. הלוי : סליחה.

כב' הש' א. קולה : לא, גברתי זה לא בסדר, זה לא בסדר, גברתי זה לא בסדר, גברתי שאלה איפה עמד החובש לא איפה הוא עמד, זה לא בסדר מה שגברתי עושה עכשיו, זה ממש לא בסדר.

עו"ד ש. הר ציון : סליחה, אני קפצתי כי הוא אמר בתוך התא, איפה עומד החובש ואיפה אתה עומד בזמן שמראים לך את החתך?

העד, מר ר. ארבל : בתוך התא עצמו, זה תא קטן

עו"ד ש. הר ציון : מאחר ובית משפט מבקש שנבהיר.

עו"ד י. הלוי : נבהיר, הוא מבקש שנבהיר?

(הדוברים מדברים יחדיו)

כב' הש' א. קולה : אני לא מבין למה אתם צועקים, גברתי הכניסה בשלב השאלה את התשובה וזה לא בסדר, זו הייתה צריכה להיות השאלה הבאה, השאלה הראשונה הוא ענה איפה עמד החובש אמר בתוך אתה ואז גברתי אמרה לו אתה והחובש הייתם בתוך התא? זה לא בסדר, הייתה צריכה לשאול גברתי שאלה פתוחה איפה אתה היית בזמן,

עו"ד ש. הר ציון : אבל אני ניסיתי לשאול את זה.

כב' הש' א. קולה : לא, את אמרת.

עו"ד ש. הר ציון : בסדר, אני להשקפתי ניסיתי ממש לשאול את זה עוד לפני, שאלתי את זה ואז כבודכם אמרו זה כתוב במזכר.

כב' הש' א. קולה : גברתי לא צודקת, יש הקלטה גברתי תשמע את ההקלטה.

עו"ד ש. הר ציון : בסדר גמרו, לאחר שאתה יוצא מהתא כמה זמן עובר עד שמגיעים גורמי חקירה אחרים?

העד, מר ר. ארבל : שעה שעתיים.

עו"ד ש. הר ציון : מה ההוראות שלך מבחינת פעילות בשטח?

העד, מר ר. ארבל : לסגור את הזירה ולחכות למרחב שיגיע.

עו"ד י. הלוי : הזירה סגורה כבר עשר שעות.

עו"ד ש. הר ציון : האם אתה זוכר מי בכלל היה אמור לשמור על הזירה על מתחם השירותים?

העד, מר ר. ארבל : השוטרים שלי.

עו"ד ש. הר ציון : אתה יודע להגיד לי מי?

העד, מר ר. ארבל : לא.

עו"ד ש. הר ציון : עלה פה השם יוסי לוי כמי שמונה לעמוד שם בפתח הזירה, האם אתה זוכר שזה מה שהיה?

העד, מר ר. ארבל : יוסי לוי היה רכז המודיעין שלי, לא טבעי שאני אעמיד אותו לשמור על הזירה, הדבר שיכול לקרות זה שאני מעמיד אותו שם שיעמוד ליד בשביל אנשים שהוא מכיר או לא לא מעבר לזה, לשמור זה שוטר.

עו"ד ש. הר ציון : את המזכר אתה כותב ביום 7/1/2007 זה למעשה חודש ויום לאחר הרצח, למה אתה כותב אותו רק ביום הזה?

העד, מר ר. ארבל : אני מניח שזה היה בקשה של הצחמ לא מעבר לזה, אני לא הייתי קשור לצחמ.

עו"ד ש. הר ציון : תודה רבה.

כב' הש' א. קולה : חקירה נגדית.

 

העד, מר ר. ארבל משיב לשאלות בחקירה נגדית לעו"ד י. הלוי : 

עו"ד י. הלוי : אתה מספר לנו באיחור, פעם שנייה, סיפרת בבית משפט בעדות שלך בשנת 2007/8

עו"ד ש. הר ציון : 2007.

עו"ד י. הלוי : זה לא משנה זה אחרי המחלץ האלמוני קו פרשת המים.

כב' הש' ד. צרפתי : קדימה עורך הדין הלוי.

עו"ד י. הלוי : איך כזה דבר דרמטי שנכנסת לתא אתה לא כותב במזכר, מפקד תחנה, נכנסתי לתא זה דרמטי, למה לא כתבת מזכר על זה?

העד, מר ר. ארבל : לא יכול לתת לך תשובה או ששוטרים הראשונים כתבו אני לא יודע.

עו"ד י. הלוי : למה נכנסת לתא?

העד, מר ר. ארבל : למה נכנסתי לתא?

עו"ד י. הלוי : כן, אני אחדש לך אני לא מאמין לך זאת המצאה אני שואל למה נכנסת לתא מה לך לחפש בתא?

העד, מר ר. ארבל : אתה לא מאמין לי אז למה אתה שואל?

עו"ד י. הלוי : זה תשאיר לי, זה תפקידי לשאול בכל מקרה למרות שאתה לא אומר אמת, למה נכנסת לתא, יש גופה, אתה חובש?

העד, מר ר. ארבל : אני לא חובש, אני איש חקירות הרבה שנים, הייתי ראש מחלק תשאול, הייתי ראש מחלק חוקרים, לראות בעיניים.

עו"ד י. הלוי : מה היה לך לעשות בתוך התא כדי להיכנס לתוך התא למה?

העד, מר ר. ארבל : זה לא שנכנסתי 30 מטר, זה תא קטן זה פסיעה.

כב' הש' א. קולה : בוא נסכם, אתה נכנסת , החובש היה בפנים, אתה זוכר את השם של החובש?

העד, מר ר. ארבל : לא.

כב' הש' א. קולה : החובש היה בפנים, הוא הראה לך שיש חתך בצוואר נכון?

העד, מר ר. ארבל : אני לא יודע אם הוא היה בתוך התא בשלב הזה, יכול להיות שהוא היה בשירותים מסביב.

כב' הש' א. קולה : אז גם החובש לא היה בתוך התא? לפני דקה התעקשה עורכת הדין הר ציון שהחובש היה בתוך התא.

העד, מר ר. ארבל : לא, כשהגעתי.

כב' הש' א. קולה : אנחנו עוסקים בנקודת זמן אחת ויחידה בלבד, השלב שבו החובש הראה לך את החתך על צווארה של המנוחה כדי שתוכל לדווח לממונים עלייך שהילדה בלי רוח חיים זו הייתה המטרה כאן כפי שאתה כותב אותה, האם בשלב הזה החובש היה או אייל

עו"ד י. הלוי : צביקה נבו היה החובש.

עו"ד ש. הר ציון : או אייל.

כב' הש' א. קולה : או אייל.

עו"ד י. הלוי : מה שמחכה לנו מאייל אני כבר נכנס לכוננות.

כב' הש' א. קולה : חובש כלשהו הראה לך שיש חתך, האם כשהחובש הראה לך שיש חתך, סך הכל התא לא גדול, הוא היה בתוך התא או בפתח התא?

העד, מר ר. ארבל : בתוך התא.

כב' הש' א. קולה : ואתה איפה היית?

העד, מר ר. ארבל : גם בתוך התא אבל זה,

כב' הש' א. קולה : מתוך הפתח כמה נכנסת פנימה, 10 ס"מ  15 ס"מ  20 ס"מ ?

העד, מר ר. ארבל : 10 ס"מ .

כב' הש' א. קולה : זאת אומרת רגל אחד שלך הייתה 10 ס"מ  בתוך התא?

העד, מר ר. ארבל : משהו כזה.

כב' הש' א. קולה : משהו כזה?

העד, מר ר. ארבל : כן.

כב' הש' א. קולה : תודה רבה.

עו"ד י. הלוי : מה עשה הפרמדיק, הרי החובש עם פרמדיק נמצא, איפה השני הבן זוג שלו? מה היה באותו רגע שאתה תופס את המקום של הפרמדיק ליד החובש, מה הפרמדיק עשה?

העד, מר ר. ארבל : לא הבנתי את השאלה.

עו"ד י. הלוי : איך נראה החובש אתה זוכר בן כמה הוא לא זוכר?

העד, מר ר. ארבל : לא.

עו"ד י. הלוי : החובש הגיע עם עוד מישהו נכון, היה פרמדיק וחובש נכון שניים?

העד, מר ר. ארבל : לא זוכר.

עו"ד י. הלוי : אני אומר לך שהם היו שניים והם הדביקו מדבקות של מוניטור לראות אם היא חיה או לא נכון?

העד, מר ר. ארבל : או קיי.

עו"ד י. הלוי : אתה זוכר שהדביקו בדקו אם היא חיה או לא.

העד, מר ר. ארבל : לא.

עו"ד י. הלוי : אתה לא זוכר או קיי, אתה לא זוכר שהיה אתו עוד מישהו?

העד, מר ר. ארבל : לא.

עו"ד י. הלוי : אני אומר לך,

עו"ד ש. הר ציון : תפנה אותו למזכר כתוב שני חובשי מד"א .

עו"ד י. הלוי : אז אני שואל מה עשה השני, אתה נותן 10 ס"מ  מהרגל בתוך התא איפה השני מה עושה?

העד, מר ר. ארבל : לא יודע.

עו"ד י. הלוי : היה צריך להיות מוניטור עם כבלים, הייתה צריכה להיות קופסה,

כב' הש' א. קולה : תשאל שאלה מקדימה, האם ראית מוניטור?

העד, מר ר. ארבל : לא זוכר שראיתי מוניטור.

כב' הש' א. קולה : אולי לא היה מוניטור, אתה יודע מה זה מוניטור?

 העד, מר ר. ארבל : ברור.

כב' הש' א. קולה : ראית מוניטור?

העד, מר ר. ארבל : לא זוכר שראיתי.

כב' הש' א. קולה : לא זוכר שראית.

העד, מר ר. ארבל : סליחה, עברו 15 שנה, אני גר בחו"ל  כרגע, סליחה.

עו"ד י. הלוי : אני אומר לך שהיה מוניטור על הרצפה והיו חוטים שיוצאים מהמוניטור עם מדבקות לגוף של תאיר, אני אומר זה גם לא הגיוני שאתה היית בפתח של התא כי זה מפריע עם החוטים של המוניטור מה אתה אומר?

כב' הש' א. קולה : למה כל הוויכוח הזה? הוא אמר כך, הייתי בערך 10 ס"מ  בתוך התא גמרנו כל השאר כבר לא רלוונטי, מספיק, הוא אומר הייתי עם רגל אחת 10 ס"מ  בתוך התא זה מה שהוא אומר זהו, איך זה מקדם תיאוריה כזו או אחרת אינני יודע, זה מה שהוא אומר, יותר מזה לא צריך.

עו"ד י. הלוי : יוסי לוי סגר את הזירה כשאתה הגעת יוסי לוי חיכה לך בחדר השירותים כי יוסי לוי כבר סגר דקות אחרי גילוי הגופה סגר את הזירה האם אתה נזכר במה שאתה אומר?

העד, מר ר. ארבל : אחרי פינוי הגופה?

כב' הש' א. קולה : אחרי גילוי הגופה.

עו"ד י. הלוי : חמש דקות גג הוא סגר את הזירה אחרי גילוי הגופה.

העד, מר ר. ארבל : תשאל אותו אני לא זוכר.

עו"ד י. הלוי : אתה כותב במזכר שלך אתה אומר ככה, ת/301, עליתי לקומה שניה בבית הספר והבחנתי ביוסי לוי מחוץ לשירותים וקרה לי לראות, כלומר שאתה הגעת יוסי לוי היה מחוץ לחדר השירותים נכון?

העד, מר ר. ארבל : אם כתבתי זה מה שהיה.

עו"ד י. הלוי : אז אני מזכיר לך שהוא חיכה לך כי יוסי שמר על הזירה, יוסי הופקד על ידי עצמו לשמור על הזירה והוא קיבל את פנייך בפתח חדר השירותים נכון?

העד, מר ר. ארבל : מה שכתבתי במזכר הכל אמת.

עו"ד י. הלוי : אתה כותב קרא לי לראות, נכנסתי לשירותים כאשר הוא סוגר את הדלת נכון כשנכנסת אתו לשירותים הקפיד לסגור את הדלת?

כב' הש' א. קולה : אבל מה שכתוב כתוב.

עו"ד י. הלוי : בסדר. אתה כותב הוריתי שאיש לא ייכנס לשירותים, אני אומר לך שלא היית צריך להורות שאיש לא ייכנס לשירותים כי יוסי כבר הרבה לפני שהגעת סגר את הזירה, אתה רוצה להגיב?

כב' הש' א. קולה : זה לא סותר.

העד, מר ר. ארבל : מה קשור אחד לשני, אני מפקד התחנה אני נותן את ההוראות, גם אם זה סגור וגם אם יש שוטר שעומד אני אומר מרגע זה אף אחד לא נכנס לזירה.

עו"ד י. הלוי : כשאתה הגעת תאשר לי 

העד, מר ר. ארבל : כשהגעתי לשם?

עו"ד י. הלוי : כשהגעת לחדר השירותים החובשים לא היו שם עדיין נכון? הם לא היו.

העד, מר ר. ארבל : אני לא זוכר.

עו"ד ש. הר ציון : למה אתה מטעה אותו כתוב אחרת במזכרת.

כב' הש' א. קולה : הוא לא מטעה אותו, זו חקירה נגדית, הוא רוצה לטעון שהמזכר לא נכון, זו הטענה שלו, המזכר נכתב חודש אחרי הסיפור.

עו"ד י. הלוי : אייל בן משה הפרמדיק מספר שמי שקיבל אותו ואת החובש זה אתה ויוסי לוי, אני מזכיר לך כך הוא סיפר במשטרה אייל בן מושה, אתם קיבלתם את פניהם, אתה יכול להגיב לי?

העד, מר ר. ארבל : אני לא יודע מה הוא סיפר, אתה שואל אותי מה שהוא מספר לך?

עו"ד י. הלוי : לא לי, הוא סיפר את זה בחקירה במשטרה.

העד, מר ר. ארבל : מה אתה רוצה שאני אגיד.

כב' הש' א. קולה : אם הוא סיפר יכול להיות שזה נכון?

העד, מר ר. ארבל : אני לא יודע.

כב' הש' א. קולה : אתה לא יודע הלאה.

עו"ד י. הלוי : הוא גם אומר יותר מזה, הוא אומר וגם החובשים מספרים שלא נתנו להם בהתחלה להיכנס שניים שבעצם אתה ויוסי לוי אמרתם להם אתם לא נכנסים שניים רק אחד נכנס זה אתה זוכר?

העד, מר ר. ארבל : לא.

עו"ד י. הלוי : הוא גם אומר שהוא התעצבן, הפרמדיק התעצבן ואמר אני לא נכנס לבד או שניים או שאני לא נכנס.

עו"ד ש. הר ציון : מה אתה רוצה ממנו?

כב' הש' א. קולה : אתה זוכר או לא זוכר את זה?

העד, מר ר. ארבל : לא זוכר.

עו"ד י. הלוי : האם אתה נזכר שאפילו לרופא לא נתתם להיכנס מרוב ששמרתם טוב על הזירה, יוסי ואחר כך אתה.

העד, מר ר. ארבל : לא הגיוני מה שאתה אומר כרגע אלא אם כן אתה מאשים אותי ברצח, לא נתתי לרופא להיכנס, לא נתתי לחובשים להיכנס.

כב' הש' א. קולה : החובש העיד כאן אצלנו שלשום ואמר כך.

העד, מר ר. ארבל : אני לא יודע אם זה החובש הראשון, 

כב' הש' א. קולה : זה החובש הראשון.

העד, מר ר. ארבל : אני לא זוכר, לא הגיוני.

כב' הש' א. קולה : אנחנו אומרים לך זה היה החובש הראשון.

העד, מר ר. ארבל : לא הגיוני.

כב' הש' א. קולה : לא הגיוני אבל זה מה שהוא העיד. 

עו"ד י. הלוי : זה הגיוני אתה רוצה שנאמין לך שהכנסת רגל לתא שאתה אומר אני רוצה לסגור את הזירה ואתה מכניס כף רגל 10 ס"מ  לתוך התא זה הגיוני?

 העד, מר ר. ארבל : כן.

כב' הש' א. קולה : טוב, תודה רבה.

עו"ד י. הלוי : אני סיימתי.

כב' הש' א. קולה : חוזרת? תודה רבה, צריך לפסוק את שכרו של העד, קוצבים את שכרו בהתאם לתקנות, ישולם בהתאם לפרטים שיועברו למזכירות תודה רבה אדוני יום טוב, כן שי פלג. מה לגבי העדה שרציתם להגיש בהסכמה?

עו"ד ו. קבלאוי : נגיש בישיבה הבאה.

עו"ד י. הלוי : אז יחיאל דרעי בישיבה הבאה?

עו"ד ו. קבלאוי : לא, יחיאל אדרי יגיע ביום ראשון הבא.

עו"ד י. הלוי : יש מוצגים ואין עד.

כב' הש' א. קולה : כבר סיפרנו לך אנחנו לפני השינה לא קוראים את תיקי המוצגים.

דרג מאמר זה:
5/5
Section 1
Section 2
Section 3