עדות: חקירת אלי דעי מעסיקו של זדורוב בבית הספר

 

לפני 

כבוד ס. נשיא, השופט אשר קולה – אב"ד

כבוד השופט דני צרפתי

כבוד השופטת תמר נסים שי


המאשימה


 מדינת ישראל


נגד

הנאשם

רומן זדורוב (אסיר בפיקוח) דרכון  708847

נוכחים:

בשם המאשימה – עו"ד ויאאם קבלאוי, עו"ד מיטל חן –רוזנפלד, עו"ד משה מרציאנו, עו"ד שרון הרציון ועו"ד בנימין משה

בשם הנאשם –עו"ד ירום הלוי 

הנאשם – בעצמו ובליווי המשמורנים 

 

הפרוטוקול תומלל ע"י חב' חיצונית

 

פרוטוקול

(מתומלל)

 

העדים:

ע.ת. מר אליעזר דעי

ע.ת. ד"ר הרצוג ערן

ע.ת. מר אייל בן משה

ע.ת. מרדכי בן צור 

 

כב' הש' אשר קולה : שלום אדוני, בוקר טוב, מה שמך המלא בבקשה?

העד, מר אליעזר דעי : אליעזר דעי.

כב' הש' אשר קולה : אדוני מוזהר לומר את האמת ורק את האמת, אפשר את ההודעות שלו או שאי אפשר?

עו"ד ירום הלוי : לא.

כב' הש' אשר קולה : חקירה ראשית בבקשה.

 

העד, מר אליעזר דעי לאחר שהוזהר כחוק משיב לשאלות בחקירה ראשית לעו"ד ויאאם 

קבלאוי :  

עו"ד ויאאם קבלאוי : טוב, שלום לך בוקר טוב, תציג את עצמך בפני בית המשפט בבקשה.

העד, מר אליעזר דעי : קוראים לי אליעזר דעי.

כב' הש' אשר קולה : זה שמענו.

העד, מר אליעזר דעי : אני היום לא עובד, אבל בתקופה ההיא עבדתי קבלן שיפוצים בבית הספר.

עו"ד ויאאם קבלאוי : בתקופה שאתה מדבר על איזה תקופה?

העד, מר אליעזר דעי : עבדנו בבית הספר בנופי גולן.

כב' הש' דני צרפתי : ב- 2006?

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ויאאם קבלאוי : בתקופה הזו מי עבד בה?

העד, מר אליעזר דעי : עבדו אצלי חיים מלכה, נאג'י וזדורוב.

עו"ד ויאאם קבלאוי : ספר לנו על ההיכרות בינך לבין הנאשם.

העד, מר אליעזר דעי : חברה שלו, ידידה שלו אני לא יודע בדיוק הייתה עובדת בסופר בקצרין אצל עמר, היא מכירה אותי שהייתי עושה שם קניות ואני עובד בשיפוצים ותוך כדי שאלה אותי אם אני מעוניין בבן זוג שלה שהוא עובד רציני, אמרתי לה או קיי אין בעיה שיבוא, הוא בא, עבד, הוא עבד בסדר גמור וזהו.

כב' הש' אשר קולה : טוב.

עו"ד ויאאם קבלאוי : בימים שקדמו ליום הרצח רומן לא עבד בבית הספר, למה?

העד, מר אליעזר דעי : היה חסר חומר, הזמנו חומר אז הוא היה צריך לעשות הפסקה של כמה ימים עד שהחומר יגיע, הקרמיקה עצמה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : ומתי הודעת לרומן שהגיע החומר שהוא יחזור לעבודה?

העד, מר אליעזר דעי : יום לפני שהגיעה הקרמיקה יום לפני כן הודעתי לרומן שהחומר הגיע ואפשר לצאת לעבודה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : טוב, מכאן אני לוקח אותך ליום הרצח ל- 6/12/2006, באותו יום היו לכם לך ולרומן מספר שיחות טלפון, אני מפנה את בית המשפט הנכבד לת/92, השיחה הראשונה באותו יום היא מרומן אלייך בשעה 08:28 ולאחר מכן הייתה שיחה נוספת ב- 08:47 ממך לרומן, ספר לבית המשפט על שתי השיחות האלו.

העד, מר אליעזר דעי : השיחה הראשונה שהייתה לרומן אלי שהוא הגיע לבית הספר והשיחה השנייה שהבאתי לו את הקרמיקה, אמרתי לו בוא הקרמיקה הגיעה בוא קח אותה ותלך לעבודה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : שאתה אומר בוא קח אותה תספר על זה.

העד, מר אליעזר דעי : אני נכנסתי לתוך בית הספר עם הרכב.

כב' הש' אשר קולה : לתוך החנייה של בית הספר.

עו"ד ויאאם קבלאוי : לא.

כב' הש' אשר קולה : אני שואל.

העד, מר אליעזר דעי : לחניה כן.

עו"ד ויאאם קבלאוי : לחניה החיצונית?

העד, מר אליעזר דעי : לחניה החיצונית, זאת אומרת בתוך בית הספר זה כבר חניה פנימית, פנימית, רומן כבר נמצא שם.

כב' הש' אשר קולה : חניה פנימית של בית הספר.

עו"ד ויאאם קבלאוי : נכנסת דרך שער מסוים?

העד, מר אליעזר דעי : יש שער ראשון אחר כך יש שער שיש לי מפתח נכנסתי פנימה עם הרכב ואז קראתי לרומן שייקח את הקרמיקה וילך לעבוד.

כב' הש' אשר קולה : הוא בא מתוך בית הספר מתוך מבנה בית הספר.

העד, מר אליעזר דעי : מתוך בית הספר כבר חיכה לי שם.

כב' הש' אשר קולה : הגיע לחניון איפה שחנית ולקח את הקרמיקה.

העד, מר אליעזר דעי : לא, בתוך בית הספר, בנגלה הראשונה בבית הספר שאני נכנסתי עם הרכב.

כב' הש' אשר קולה : טוב.

עו"ד ויאאם קבלאוי : הוריד את הקרמיקה ויצאת

העד, מר אליעזר דעי : והלכתי לעבודה שלי.

כב' הש' אשר קולה : טוב.

עו"ד ויאאם קבלאוי : במפגש הזה עם רומן מה הוא לבש?

העד, מר אליעזר דעי : ג'ינס, חולצה, נעליים, רגיל כמו שכל הזמן

עו"ד ויאאם קבלאוי : אתה זוכר את הצבע של החולצה, לתאר לנו את החולצה?

העד, מר אליעזר דעי : לא.

עו"ד ויאאם קבלאוי : נעליים?

העד, מר אליעזר דעי : ספורט נראה לי ומכנסי ג'ינס.

עו"ד ויאאם קבלאוי : בטוח.

העד, מר אליעזר דעי : בטוח.

עו"ד ויאאם קבלאוי : בהמשך באותו יום בשעה 12:15 רומן מתקשר אלייך פעם ראשונה, בשעה 12:55 פעם שנייה וב- 13:23 פעם שלישית, ספר לבית המשפט על תוכן השיחות האלה ומה היה.

העד, מר אליעזר דעי : למעשה השיחה הראשונה שזה 12 ומשהו שנגמר לו דבק שאני אביא לו שהוא יוכל להמשיך את העבודה, בשיחה אמרתי לו אין בעיה, אחרי איזה חצי שעה אמרתי לו אני כבר מגיע בוא תיקח את החומר, השיחה השלישית שהיה חסר לו כמה קרמיקות שהוא בחוץ אמרתי לו אני מגיע בוא קח.

עו"ד ויאאם קבלאוי : שנייה, אתה הגעת פעמיים בצוהריים?

העד, מר אליעזר דעי : פעמיים, פעם אחת עם דבק.

עו"ד ויאאם קבלאוי : אני רוצה לרענן את זיכרונך ממה שאמרת במשטרה.

העד, מר אליעזר דעי : או קיי.

עו"ד ויאאם קבלאוי : במשטרה סיפרת שאתה הגעת פעמיים, פעם בבוקר 

העד, מר אליעזר דעי : נכון.

עו"ד ויאאם קבלאוי : ופעם בצוהריים שהוא ביקש את הדבק, לא הגעת פעמיים בצוהריים מה נכון?

העד, מר אליעזר דעי : בבוקר אני יודע.

עו"ד ויאאם קבלאוי : כן.

העד, מר אליעזר דעי : ואחר כך עוד פעם שהיה חסר לו דבק הבאתי לו חזרה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : לא פעמיים, בצוהריים הגעת פעם אחת.

העד, מר אליעזר דעי : פעם אחת.

כב' הש' אשר קולה : אז מה בשיחה של 13:23? בפרק הזמן הזה חוץ מהבוקר היו שלוש שיחות כך אומר עורך דין קבלאוי.

העד, מר אליעזר דעי : קשה לי לזכור את הכל.

עו"ד ויאאם קבלאוי : אני אשאל אחרת.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ויאאם קבלאוי : השיחה האחרונה ב- 13:23 איפה אתה היית כשקיבלת את השיחה הזאת מרומן?

העד, מר אליעזר דעי : הייתי ממש קרוב לתוך בית הספר.

כב' הש' אשר קולה : למה באת עוד פעם לבית הספר?

עו"ד ויאאם קבלאוי : הוא אמר.

העד, מר אליעזר דעי : היה חסר לו אולי משהו.

כב' הש' דני צרפתי : אתה באת פעמיים בצוהריים?

העד, מר אליעזר דעי : פעם אחת בבוקר הבאתי לו ועוד פעם אני יודע שגם כן הבאתי לו היה חסר לו דבר.

כב' הש' דני צרפתי : כן.

העד, מר אליעזר דעי : היה איתי נאג'י וחיים ואמרתי לנאג'י תוריד את הדבק לזדורוב שחסר לו.

כב' הש' דני צרפתי : חוץ מזה באת עוד פעם בצוהריים?

העד, מר אליעזר דעי : לא.

כב' הש' אשר קולה : אז למה הייתה עוד שיחה ב- 13:23?

עו"ד ויאאם קבלאוי : זו השיחה האחרונה.

כב' הש' אשר קולה : על זה אני שואל למה היא הייתה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : השיחה הראשונה אתה אומר ב- 12:15 רומן אומר לך חסר לי דבק.

העד, מר אליעזר דעי : נכון.

עו"ד ויאאם קבלאוי : ואז יש שיחה סופית שזה 13:23 אבל בין לבין יש עוד שיחה שמה היה תוכנה אתה זוכר?

העד, מר אליעזר דעי : יכול להיות שאמר לי אני ממהר תביא לי מיד את הקרמיקה.

כב' הש' דני צרפתי : את הדבק.

העד, מר אליעזר דעי : אמרתי לו או קיי עוד כמה דקות אני מגיע.

עו"ד ויאאם קבלאוי : אתה דיברת על דבק.

העד, מר אליעזר דעי : כן, דבק.

עו"ד ויאאם קבלאוי : או קיי, אתה אומר השיחה האחרונה שרומן התקשר אלייך אתה היית סמוך לבית הספר.

העד, מר אליעזר דעי : סמוך לבית הספר.

עו"ד ויאאם קבלאוי : ואז הגעת עם הדבק.

העד, מר אליעזר דעי : נכון.

עו"ד ויאאם קבלאוי : איפה פגשת את רומן?

העד, מר אליעזר דעי : בחוץ.

עו"ד ויאאם קבלאוי : איפה?

העד, מר אליעזר דעי : בחניה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : הפנימית או החיצונית?

העד, מר אליעזר דעי : החיצונית.

עו"ד ויאאם קבלאוי : או קיי, ומה היה רומן לקח את הדבק ו?

העד, מר אליעזר דעי : אמרתי לנאג'י שיוריד את הדבק, נתן לו את הדבק והלך לעבודה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : במפגש הזה עם רומן מה הוא לבש?

העד, מר אליעזר דעי : אותם בגדים שהיה בבוקר.

כב' הש' אשר קולה : לא הצלחתי להבין אז מה היה ב- 13:23?

עו"ד ויאאם קבלאוי : זו השיחה האחרונה, יש 12:15 אומר לו חסר לי חומר, 12:55 אומר לו נו איפה אתה בוא מהר ואז ב- 13:23 נו איפה אתה אני מחכה, הגיע נותן לו.

כב' הש' אשר קולה : הם נפגשו איפשהו ב- 13:25 זה מה שאתה אומר?

עו"ד ויאאם קבלאוי : לפי מה שהוא אומר.

כב' הש' דני צרפתי : אתך באוטו היה נאג'י כשבאת עם הדבק?

עו"ד ויאאם קבלאוי : ההודעה שלו הוגשה בהסכמה והוא מאשר את זה.

כב' הש' אשר קולה : כן, כן, טוב.

עו"ד ויאאם קבלאוי : ספר לנו מההיכרות שלך עם רומן, כמה זמן עבדתם ביחד?

העד, מר אליעזר דעי : לפחות חצי שנה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : בתקופה הזאת שאתם עובדים יחד איזה בגדים רומן נהג ללבוש?

העד, מר אליעזר דעי : ג'ינס.

עו"ד ויאאם קבלאוי : האם רומן היה עובד עם חליפת עבודה, סרבל, חליפה תואמת של מכנס וחולצה, ראית אותו פעם בחליפה כזאת?

העד, מר אליעזר דעי : לא, לא.

עו"ד ויאאם קבלאוי : או קיי אין לי יותר שאלות לעד, תודה.

כב' הש' אשר קולה : הדבר הזה זה דלי גדול דלי קטן?

העד, מר אליעזר דעי : זה שק של 25 קילו.

כב' הש' דני צרפתי : שמערבבים עם מים.

העד, מר אליעזר דעי : מערבבים עם מים.

כב' הש' אשר קולה : והוא לוקח ממך את השק הזה.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

כב' הש' אשר קולה : חקירה נגדית.

 

העד, מר אליעזר דעי משיב לשאלות בחקירה נגדית לעו"ד ירום הלוי : 

עו"ד ירום הלוי : בבוקר באותו יום ובדיעבד יום הרצח, כן, הוא דיבר אתך בבוקר פעם ראשונה על הקרמיקה / דבק / משהו אחר חול, אתה ראית אותו בבוקר או לא?

העד, מר אליעזר דעי : ראיתי.

עו"ד ירום הלוי : איפה ראית אותו?

העד, מר אליעזר דעי : הוא חיכה לי עם הרכב שאני נכנסתי הוא בא אלי, הוא הוריד את הקרמיקה וראיתי אותו בבוקר.

עו"ד ירום הלוי : וזה באיזה שעה?

העד, מר אליעזר דעי : 08:30 משהו כזה 08:28.

עו"ד ירום הלוי : ואז הייתה גם שיחת טלפון נכון?

כב' הש' דני צרפתי : בבוקר אתה שואל?

עו"ד ירום הלוי : כן.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : הייתה.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : אז רק תסביר, שיחת הטלפון הוא צלצל ואז זמן קצר אחרי זה הגעת וראית אותו?

העד, מר אליעזר דעי : בבוקר שהגעתי עם קרמיקה אם אני לא טועה הרמתי אליו טלפון אמרתי לו החומר הגיע הקרמיקה בוא קח את החומר ותצא לעבודה זהו.

עו"ד ירום הלוי : כשאתה צלצלת אליו ואמרת לו הקרמיקה הגיעה איפה הוא היה?

העד, מר אליעזר דעי : ליד החניה

עו"ד ירום הלוי : ליד החניה של בית הספר.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, כשאתה התקשרת איפה היית בנסיעה בדרך לבית הספר?

כב' הש' אשר קולה : הייתי בדיוק בכניסה.

עו"ד ירום הלוי : הבנתי, אז הוא היה בחניה ואתה היית בחניה?

העד, מר אליעזר דעי : כשאני מצלצל אליו אני לא יודע בדיוק איפה הוא היה

(הדוברים מדברים יחדיו)

העד, מר אליעזר דעי : הוא אמר לי אני פה בחניה אמרתי לו או קיי אני נכנס בוא קח את הקרמיקה.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, ואז ראית אותו מה אמרת שהוא היה עם ג'ינס עם מה הוא היה?

העד, מר אליעזר דעי : עם מכנסי ג'ינס.

עו"ד ירום הלוי : אתה בכלל שמת לב לבגדים שלו?

העד, מר אליעזר דעי : לא צריך לשים הרבה לב כי כל הזמן הוא אתם בגדים, מכנסי ג'ינס וחולצה אני לא יודע.

עו"ד ירום הלוי : ג'ינס חולצה איזה חולצה?

העד, מר אליעזר דעי : לא זוכר.

עו"ד ירום הלוי : חולצה אתה לא יודע.

העד, מר אליעזר דעי : לא יודע.

עו"ד ירום הלוי : גם אני עם אותם בגדים כל הזמן, מכנסיים, חולצה, לפעמים גופייה וגרביים.

העד, מר אליעזר דעי : או קיי.

עו"ד ירום הלוי : השאלה איזה.

העד, מר אליעזר דעי : עוד פעם הג'ינס הוא לבש, אם הוא מחליף כל הזמן אותו ג'ינס אני א יכול לדעת, אני אומר לך שהוא היה עם הג'ינס שהוא עליו.

עו"ד ירום הלוי : טוב, או קיי, תאמר לי אתה ראית אותו אחרי זה ב- 13:30 שהבאתם לו את הדבק.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : בינינו אתה לא שם לב לבגדים שלו נכון?

העד, מר אליעזר דעי : אני אסביר, כשאני הגעתי עם הרכב הוא היה מחכה לי בחניה בחוץ, אני רואה אותו דרך האוטו ואמרתי נאג'י תוריד לו הוא לקח ובזה הסתיימה בינינו התקשורת.

עו"ד ירום הלוי : אז אתה מוכן לאשר לי אתה פוגש בן אדם אנחנו הגברים הרי לא מסתכלים בדיוק על הבגדים … סליחה על ההפליה המגדרית, עוד פחות אנחנו מאוכלוסייה רגילה, אתה לא שם לב לבגדים שלו, אתה בא לבן אדם קח את הדבק, מה אתה אופנאי? נכון, אנחנו לא מעצבי בגדים.

העד, מר אליעזר דעי : אני לא צריך להיות אופנאי, זה דברים שראינו אותם בעין, בן אדם בא אני אומר לו רומן, חיים תוריד לו, הוא ניגש, אתה רואה אותם מכנסיים.

עו"ד ירום הלוי : היה מלוכלך מעבודה או שנקי?

העד, מר אליעזר דעי : אני לא שם לב אם זה מלוכלך או לא.

עו"ד ירום הלוי : אתה אמרת אני לא מסתכל מלוכלך לא מלוכלך, עשית עם הידיים עיגול רחב, אני מסתכל פתחת ידיים בעיגול אני מסתכל באופן כללי, אני אגיד לך את המשוואה שלי ותגיד לי אם אתה מסכים, להסתכל באופן כללי זה לא לדעת, זה בדיוק מה שאמרתי, זה לא לדעת בדיוק מה הוא לובש ובצדק כי גם לא אכפת לך מה הוא לובש האם אני צודק?

העד, מר אליעזר דעי : לא אכפת לי מה הוא לובש, נכון.

עו"ד ירום הלוי : נכון, יפה, הבן אדם הרי עבד עד 13:30, אני אומר לך שסביר ביותר אני לא הייתי שם עוד פעם ההיגיון שהוא מלוכלך בבגדים שלו.

העד, מר אליעזר דעי : יכול להיות הוא התלכלך, אני לא בודק אם הוא מלוכלך או לא מלוכלך, אני מסתכל הוא בא נתתי לו קרמיקה הסתכלתי והמשכתי זהו.

עו"ד ירום הלוי : ההיגיון שלי עובד טוב שהוא היה אמור להיות מלוכלך באחת וחצי כשהוא פגש אותך?

העד, מר אליעזר דעי : עוד פעם, אתה שואל אותי, אני לא יודע, אני לא יכול לדעת מלוכלך לא מלוכלך, נתתי לו את הקרמיקה.

עו"ד ירום הלוי : בקיצור בוא נסגור את הסוגייה הזו, אתה לא דקדקת בבגדיו, לא בחנת את בגדיו נכון?

העד, מר אליעזר דעי : בהסתכלות שלי הראשונה של מה לבש בבוקר הסתכלתי עליו אותו דבר אותם בגדים, אם זה נקי או לא אני לא יכול לדעת.

עו"ד ירום הלוי : אני אומר לך שזה לא נכון משתי סיבות יותר מבן אדם אחד מבית ספר אמר שהוא היה בא עם בגדי א' לבית ספר, פושט אותם, מה אני לא מדייק?

עו"ד ויאאם קבלאוי : בדבר אחד, יש עדות אחת בתיק שאומרת את מה שאתה אומר, היתר לא אומרים את זה.

כב' הש' אשר קולה : עדות אחת, בסדר, תגיד לו עדות אחת.

עו"ד ויאאם קבלאוי : אותה עדות אומרת אני באותו יום לא זוכר.

כב' הש' אשר קולה : אבל עדות אחת יש.

עו"ד ויאאם קבלאוי : כן.

כב' הש' אשר קולה : הוא שואל אותו באופן כללי, יש סברה שאומרת שאדם בא לעבודה עם בגדים יותר מהודרים מחליף לבגדי עבודה ובסוף לא מחליף בחזרה.

עו"ד ירום הלוי : יש לנו שניים בתיק, אחד העיד אחד לא העיד, או קיי, אז תחשבו ואם בריענון הוא רוצה לשנות את זה אז בבקשה, סיבה ראשונה שלא דייקת היא כזו, אתה סיפרת שכשהוא עבד אצלך כשכיר לא בבית הספר הוא עבד אצלך כשכיר נכון?

העד, מר אליעזר דעי : רוב הזמן הוא היה קבלן שיפוצים

עו"ד ירום הלוי : נכון שרומן עבד אצלך כשכיר?

העד, מר אליעזר דעי : אני לא זוכר בדיוק, עוד פעם הוא עבד אצלי אם הוא עבד אצלי בתור שכיר אני יכול להגיד בוודאות בבית ספר נופי גולן הוא היה שם בתור קבלן משנה.

עו"ד ירום הלוי : נכון.

העד, מר אליעזר דעי : לפני כן הוא גם עבד אתי בכל מיני, אם הוא עבד שם בתור קבלן משנה או עבד בתור שכיר אני לא יודע.

עו"ד ירום הלוי : יש לי הרגשה שאני נכנס למוח שלך, אנחנו לא מעניין אותנו פרוצדורות של דיני עבודה ורישומים … 

עו"ד ויאאם קבלאוי : יש התיישנות מ- 2006.

עו"ד ירום הלוי : זה לא מענין התלוש וחצי ששילמת לו והזכויות שלו אם נרשם או לא הבנת? אני מכיר את החיים, זה לא מעניין את בית משפט ולא את הפרקליטות, עברו 15 שנה, תספר לנו מתי ואיפה הוא כבר אצלך כשכיר? חופשי אתה יכול לדבר.

העד, מר אליעזר דעי : הוא עבד אצלי לפני המקרה, הוא עבד אצלי בקצרין, בעין ים, בכל מיני מקומות.

עו"ד ירום הלוי : לפני שהוא עבד בבית ספר כקבלן משנה עבורך הוא עבד אצלך כשכיר נכון?

העד, מר אליעזר דעי : יכול להיות, אני לא יכול להגיד לך עכשיו שכיר או זה.

עו"ד ירום הלוי : אבל יכול להיות?

העד, מר אליעזר דעי : הכל יכול להיות, אני לא זוכר מה שאני אומר אני לא יכול להגיד לך יכול להיות שהוא עבד גם בתור שכיר עם תלוש משכורת אני לא זוכר.

עו"ד ירום הלוי : אם הוא עבד כשכיר היו תלושי משכורת.

העד, מר אליעזר דעי : יכול להיות. אם לא היו אז הוא עבד בתור קבלן משנה.

עו"ד ירום הלוי : בעדות שלך במשפט הראשון אתה אמרת שכשאמרת במשטרה, שאמרתי במשטרה שרומן היה בא לעבודה עם אותם בגדים וחוזר הביתה עם אותם בגדים אני התכוונתי כשעבד אצלי כשכיר, זה אתה זוכר שאמרת.

העד, מר אליעזר דעי : לא.

עו"ד ירום הלוי : אני מפנה אותך לעמוד 846 שורות 25-27, 

כב' הש' אשר קולה : מה לפרוטוקול של בית המשפט הראשון.

עו"ד ירום הלוי : נכון, הפניה אחת לשתי שורות מתוך עדות שלמה, אני מקריא, הסניגור הקודם שואל אותך, כשאתה אומר בהודעה שלך שהוא בא עם בגדי עבודה וחזר עם אותם בגדים שזה מכנס ג'ינס וכל מיני חולצות אתה מתכוון לכך כשהוא עבד כשכיר? אתה עונה כן, אמת העדת?

העד, מר אליעזר דעי : אני אומר עוד פעם אני לא יכול לזכור דברים לפני 15 שנה להיום, יכול להיות שהוא עבד שכיר, יכול להיות,

עו"ד ירום הלוי : קודם כל אתה נזכר שאמרת את הדברים האלה?

העד, מר אליעזר דעי : כמה פעמים אתה שואל אותי ואני מסביר לך אני לא זוכר.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, העדת אמת בבית משפט נכון?

 העד, מר אליעזר דעי : רק אמת.

עו"ד ירום הלוי : אולי תסכים אתי שהבהרת במשפט הראשון שמה שאמרת שהוא הולך וחוזר עם אותם בגדים אתה התכוונת לתקופה אחרת עוד לפני שעבד בבית ספר, האם אני צודק במה שאמרת מהפה שלך?

 העד, מר אליעזר דעי : הוא עבד גם בבית הספר וגם במקומות אחרים.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, אני אומר לך שאפילו הטיעון של הפרקליטות זה שהוא החליף בגדים, אפילו הטיעון שהוא שם את הבגדים עם הדם, בגדי עבודה.

כב' הש' דני צרפתי : אבל מה אתה רוצה ממנו, זה מה שהוא אומר, לאן נתקדם עם זה?

עו"ד ירום הלוי : אני אתקדם, בוא נראה עד כמה הזיכרון שלך טוב, אתה מוסר הודעה ב- 11/12 5 ימים אחרי יום האירוע שלנו ואתה אומר הבאתי לו את הדבק בערך ב- 11 זה נתון (גם שני שומרים אמרו, שלושה נגדו, הוא אמר בערך ב- 1 , שלושה נגדו 11 בבוקר) אני מתמקד בך.

עו"ד ויאאם קבלאוי : תסיים את השאלה אני רוצה להתנגד.

כב' הש' אשר קולה : אתה רוצה להתנגד?

עו"ד ויאאם קבלאוי : כן.

כב' הש' אשר קולה : כן בבקשה.

עו"ד ויאאם קבלאוי : סיימת את השאלה?

עו"ד ירום הלוי : כן, אני רוצה להגיד לו טעית ב- 11 בבוקר בדיעבד נכון?

עו"ד ויאאם קבלאוי : העד כבר בעדותו במשטרה כשהגיע בהמשך תיקן וכשהוצא לו פלט השיחות אישר את מה שאמר היום על הדוכן ואמר זה הכי מדויק, הוא לא התכחש שהוא אמר 10-11 אבל מה שמדויק זה מה שיש בפלט.

כב' הש' אשר קולה : אבל זה הוא יודע לענות לבד.

עו"ד ויאאם קבלאוי : אבל הוא אמר את זה, הוא תיקן את עצמו כבר אז.

כב' הש' אשר קולה : אני אגלה לך סוד, 90 אחוז מהעדים שמעידים פה אומרים מה שכבר אמרו מה אפשר לעשות.

עו"ד ירום הלוי : מראים להם פלט אז הם רואים את המציאות, היינו צריכים מצלמה בשירותים והיינו רואים את המציאות.

כב' הש' אשר קולה : הוא אמר ב- 11 וחזרתי בי אחר כך.

עו"ד ויאאם קבלאוי : אבל זה להציג לו תמונה חלקית.

כב' הש' אשר קולה : מאה אחוז, העד ילד גדול.

עו"ד ירום הלוי : בטח שחלקית, אני אחזור על כל ההודעות שלו מה אתה חושב שאני ארמה אותו, זה לא בבית ספר.

כב' הש' אשר קולה : מה השאלה?

עו"ד ירום הלוי : אז אתה בהודעה הראשונה שלך אמרנו כבר אמר 10, 11, אתה מסכים אתי שהזיכרון שלך תעתע בך, זאת עובדה, שנינו מסכימים.

העד, מר אליעזר דעי : הזיכרון שלי כמו שאמרתי לפני כן קשה לזכור בתקופה כל כך ארוכה.

כב' הש' אשר קולה : לא, בזמן אמת אמרת 10, 11.

העד, מר אליעזר דעי : שוב פעם אני אומר הזיכרון זה היה שיחות שלי אתו מעבר לזה, זה שאתה בא ושואל אותי באיזה שעה או זה קשה מאד להגיד לך את השעה 11 או 12 אבל אני חושב שהכי טוב זה השיחות שהיו בינינו, מעבר לזה לא היה שום דבר.

עו"ד ירום הלוי : אתה מרבה לקשקש אתה לא עונה לי.

עו"ד ויאאם קבלאוי : סליחה, שישמור על כבודו של העד.

כב' הש' אשר קולה : עורך דין הלוי תשאל את זה יפה.

עו"ד ירום הלוי : המציאות היא שב- 13:30 אתה פגשת אותו, 13:30, אתה טועה בשעתיים וחצי, שלוש וחצי.

העד, מר אליעזר דעי : אני לא טועה, אני אמרתי לך שהשיחות שלי אתו לפי הפלאפון זהו מעבר לזה אני לא יכול להגיד לך כלום, אל תגיד לי שאני מקשקש אתה לא יכול לפגוע סליחה, יש לי גם כבוד עצמי ואתה לא יכול לפגוע בי.

עו"ד ירום הלוי : אז אתה לא מקשקש.

העד, מר אליעזר דעי : תודה רבה לך.

עו"ד ירום הלוי : אתה מדבר דברי טעם.

העד, מר אליעזר דעי : שמחתי לשמוע אותך.

עו"ד ירום הלוי : בוא נמשיך עם דברי הטעם, עזוב אותי שיחות אתו.

העד, מר אליעזר דעי : לא, אני לא עוזב את השיחות, זה שיחות שלי זה דברים אמיתיים.

עו"ד ירום הלוי : אבל לא מעניין אותי עכשיו שיחות.

העד, מר אליעזר דעי : אותי זה מעניין.

כב' הש' אשר קולה : אדון דיי עם כל הכבוד

העד, מר אליעזר דעי : אני נכה הוא לא יכול להתנהג אלי ככה, אני לא עשיתי רע, באתי נתבקשתי לתת עדות, יש לי דלקת פרקים, אני אגיד מה שיש אבל לא צריך לפגוע בי.

כב' הש' אשר קולה : הוא לא בסדר, הוא צריך לדבר אתך יפה.

העד, מר אליעזר דעי : הוא מדבר לא יפה אני מכבד את בית משפט.

כב' הש' אשר קולה : עדיין זה לא פותר אתך מלענות על השאלות שלו.

עו"ד ירום הלוי : אני מדבר על הפגישה לא על השיחות.

העד, מר אליעזר דעי : הבנתי.

עו"ד ירום הלוי : לא שיחות טלפון, מתי נפגשתם כשהבאת את הדבק.

העד, מר אליעזר דעי : בבוקר נפגשנו, אחרי הבוקר שהוא קיבל את הקרמיקה, אני הלכתי זה היה משהו בסביבות 13:30 שהיה חסר לו דבק, השארתי לו את הדבק, לא היה לי אתו שום דבר מעבר לזה.

עו"ד ירום הלוי : 13:30 זה אתה יודע כשחקרו אותך מספר חקירות אחר כך, אני לא שם אני רוצה את החקירה הראשונה שלך נלך לפי הסדר אז תקשיב לי בנחת, אני מדייק אני לא מטעה אותך, 5 ימים אחרי האירוע אתה נחקרת חקירה ראשונה, שאלו אותך מתי, אמרת הבאת לו את הדבק בערך ב- 11, טעית כאן בשעתיים וחצי, אז אני מבקש אישור ממך בנחת שזאת עובדה שהזיכרון שלך תעתע בך מסכים אתי?

העד, מר אליעזר דעי : אז אני לא זכרתי, אז מה.

עו"ד ירום הלוי : אני לא תוקף אותך.

העד, מר אליעזר דעי : אמרתי שאני לא זכרתי זהו.

עו"ד ירום הלוי : אני מבקש שתקבל את דעתי ותאשר לי את זה, מדובר בטעות גדולה לא קטנה, זה הפרש של שעתיים וחצי, במציאות 13:30, ואתה מדבר אתנו על שעות הבוקר, אתה מוכן לאשר לנו שזו טעות גדולה בזיכרון שלך?

כב' הש' אשר קולה : אדוני לא צריך לאשר את זה.

עו"ד ירום הלוי : אני מקבל את ההערה

כב' הש' אשר קולה : זה עניין שלנו.

עו"ד ירום הלוי : אני מקבל את ההערה.

כב' הש' אשר קולה : תודה, אנחנו חותרים לסיום.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, אתה מספר כמו שאמר חברי התובע רק אחר כך כשהראו לך את הפלט הבנת את השעה הנכונה שהבאת את הדבק נכון?

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : בחמש וחצי אתה מספר שרומן התקשר ואמר לך שסיים את העבודה, אתה זוכר?

העד, מר אליעזר דעי : לא.

עו"ד ירום הלוי : אני אומר לך זו ההודעה שלך מה- 17/12 עמוד 2 בשורות הראשונות, עכשיו כשאני אומר לך שהוא צלצל ואמר לך שהוא סיים את העבודה?

העד, מר אליעזר דעי : לא.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, אני מציע לך שכשהוא התקשר אלייך שהוא מסיים את העבודה אז הוא היה רגוע ודיבר רגיל.

כב' הש' אשר קולה : אם הוא לא זוכר שהוא התקשר אליו איך הוא יכול לזכור אם הוא היה רגוע או לא?

עו"ד ירום הלוי : אילו רומן היה מתוח אחרי שאני אומר לך שאמרת את זה באמרה שלך ואנחנו נגיש אותה בגלל שאתה לא זוכר, אילו רומן היה מתוח או היה משהו מוזר בדיבור שלו היית מדווח לחוקרים נכון? הרי אתה כבר יודע שהוא עצור ברצח, אז אם רומן כשאתה מספר באותה הודעה שהוא דיבר אתך סיימתי אם היה משהו צליל בקול שלו היית מדווח לחוקרים נכון?

העד, מר אליעזר דעי : אני לא יודע לענות לך, לא היה דבר כזה או שיחה שהוא סיים אני לא יודע.

עו"ד ירום הלוי : לא זוכר.

העד, מר אליעזר דעי : לא זוכר.

עו"ד ירום הלוי : עברת על ההודעות שלך קראת אותן נכון?

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : מתי זה היה כשקראת את ההודעות שלך?

העד, מר אליעזר דעי : שבוע שעבר, אתמול.

עו"ד ויאאם קבלאוי : גם וגם.

העד, מר אליעזר דעי : גם וגם.

עו"ד ירום הלוי : בסדר, אז אתה קראת את מה שאני אמרתי בהודעה השנייה שלך שאמרת שהוא צלצל אלייך ואמר לך סיימתי לעבוד ב- 17:30.

העד, מר אליעזר דעי : אם הייתה שיחה כזאת, עוד פעם אני לא זוכר שלי הייתה שיחה כזאת אתו.

כב' הש' אשר קולה : הוא אומר שהוא מסר הודעה שבה אמרת שהייתה לך שיחה כזאת.

העד, מר אליעזר דעי : אני לא זוכר שהייתה שיחה כזאת, יכול להיות שאמרתי יכול להיות שלא אמרתי, אני לא זוכר, אם הייתה שיחה כזאת,

כב' הש' אשר קולה : היא קיימת.

העד, מר אליעזר דעי : כן.

כב' הש' אשר קולה : שניה אחת, אומר לך עורך דין הלוי שאתה העדת במשטרה שהייתה שיחה בחמש וחצי, היום אתה לא זוכר זה לגיטימי שאתה לא זוכר אבל יש להניח שמה שאמרת במשטרה היה אמת?

העד, מר אליעזר דעי : רק אמת.

כב' הש' אשר קולה : יופי, אז אם אמרת את זה אז במשטרה אז חשבת שזה אמת נכון?

העד, מר אליעזר דעי : יכול להיות הכל לא יודע אני לא זוכר מה היה, אם אמרתי אז אולי הייתי מבולבל אולי משהו אבל אני חושב שצריך להתייחס לשיחות שיצאו ממנו אלי ואני אליו.

עו"ד ירום הלוי : אתה מדבר דברי טעם, רק דברי טעם, אתה אומר יכול להיות שאמרתי ויכול להיות שלא אמרתי, השאלה שלי איך אתה אומר כזה משפט אם קראת מקסימום שבוע אחורה מהיום, קראת שאתה אומר שהתקשר אלייך בחמש וחצי ואומר לך סיימתי לעבוד, קראת את זה נכון?

העד, מר אליעזר דעי : את זה לא קראתי.

עו"ד ירום הלוי : או קיי, אני מבקש להגיש את ההודעות שלו.

כב' הש' דני צרפתי : מה השאלה הבאה?

עו"ד ויאאם קבלאוי : מוגשות הודעותיו של העד מיום 11/12/2006, 17/12/2006, דוח תשאול מ- 31/12/2006, הודעה מה- 5/1/2007 ומה- 14/1/2007.

כב' הש' אשר קולה : כמה סך הכל?

עו"ד ויאאם קבלאוי : חמישה מסמכים.

כב' הש' אשר קולה : נ/21א-ה.

עו"ד ירום הלוי : אתה זוכר שרומן עבד במקלט, מקלטים, הייתה מצטברת פסולת נכון?

העד, מר אליעזר דעי : חייבת להיות פסול.

עו"ד ירום הלוי : אתה זוכר שהצטברה פסולת?

העד, מר אליעזר דעי : אני לא יכול לזכור.

כב' הש' דני צרפתי : הוא שואל הגעת למקום העבודה שלו במקלטים כשהוא עבד אז

העד, מר אליעזר דעי : או קיי

כב' הש' דני צרפתי : כן, ראית שמצטברת פסולת?

העד, מר אליעזר דעי : תראה, מבחינת העבודה שלנו תמיד יש פסולת ברגע שבן אדם עובד בקרמיקה, חותך קרמיקה יש שאריות, יכול להיות שהוא שם אותה בשקית בצד, אין לי, לא.

עו"ד ירום הלוי : אתה סיפרת בחקירה, מפנה למזכר ת/270 בהליך הקודם, סיפרת שבמהלך שיפוץ המקלטים הצטברה פסולת ואתם אספתם אותה בשקית, נכון?

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : אולי אתה זוכר מתי באתם לאסוף את הפסולת בשקים ממקלט 2?

העד, מר אליעזר דעי : אני לא זוכר.

עו"ד ויאאם קבלאוי : לא פסולת, הוא אסף את מה שעקרו, הרי עקרו את הריצוף, מה זה מההליך הקודם?

עו"ד ירום הלוי : כן.

עו"ד ויאאם קבלאוי : יש לך שניה להראות לי?

עו"ד ירום הלוי : אתה זוכר שאתה הלכת עם החוקרים למזבלה נכון?

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : אתה הלכת עם החוקרים למזבלה כדי לחפש את להב הסכין היפני נכון?

העד, מר אליעזר דעי : כן.

עו"ד ירום הלוי : אתה מסכים אתי שלהב סכין יפני זה דבר קטן.

העד, מר אליעזר דעי : נכון.

עו"ד ירום הלוי : האם אני צודק שכשאתה הבטת על כל המזבלה הענקית הזאת אתה הבנת שאין סיכוי למצוא את הלב הקטן הזה בתוך המזבלה?

העד, מר אליעזר דעי : אני אומר הם ביקשו שאני אתלווה אליהם למזבלה שהם רוצים לחפש, התלוויתי אליהם, ברור שאי אפשר למצוא דבר כזה.

עו"ד ירום הלוי : האם אתה זוכר באיזה מזבלה מדובר?

העד, מר אליעזר דעי : במזבלה של קצרין

עו"ד ירום הלוי : תודה, אני סיימתי.

כב' הש' אשר קולה : תודה רבה, חוזרת?

עו"ד ויאאם קבלאוי : אין חוזרת.

כב' הש' אשר קולה : תודה רבה, הפסדת יום עבודה היום, באת מקצרין?

העד, מר אליעזר דעי : הפסדתי יום עבודה.

כב' הש' אשר קולה : קוצבים את שכרו של אדוני לפי התקנות, תודה רבה לך אדוני יום טוב.

העד, מר אליעזר דעי : תודה.

דרג מאמר זה:
5/5
Section 1
Section 2
Section 3