עדות צבי נבו נהג האמבולנס שהגיע לזירה

לאחר הפסקה. 

כב' הש' א. קולה : שלום אדוני צוהריים טובים, אמרתי להם שאני מכיר אותך, גם לך אני אומר שאני מכיר אותך, שמך המלא בבקשה? 
העד, מר צ. נבו : אני צבי נבו. 
כב' הש' א. קולה : אתה מוזהר לומר את האמת ורק את האמת.
העד, מר צ. נבו : בוודאי. 
כב' הש' א. קולה : מה תפקידך בזמן האירועים של כתב האישום? 
העד, מר צ. נבו : נהג אמבולנס, הייתי נהג אמבולנס באותו אירוע, אמבולנס טיפול נמרץ. 
כב' הש' א. קולה : לפי הלבוש אני רואה שאתה עדיין במד"א. 
העד, מר צ. נבו : אמת. 
כב' הש' א. קולה : תודה רבה, תענה להם בחקירה ראשית. 

העד, מר צ. נבו לאחר שהוזהר כחוק משיב לשאלות בחקירה ראשית לעו"ד מרציאנו : 

עו"ד מרציאנו : צבי שלום, תודה שבאת, ספר לנו בבקשה על האירועים ב- 06/12/2006 ,השתלשלות האירועים. 
העד, מר צ. נבו : היינו בתחנה. 
עו"ד י. הלוי : אני מסכים להגיש את האמרות שלו. 
כב' הש' א. קולה : אפשר להגיש את האמרות שלו, אתם מסכימים? 
עו"ד י. הלוי : ושאני אחקור נגדית. 
כב' הש' א. קולה : ושהוא יחקור נגדית, אתם מסכימים? 
עו"ד מרציאנו : לא, אנחנו נבקש להעיד. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, כן, בתחנה, איפה בתחנה? 
העד, מר צ. נבו : בתחנה בקצרין מרחק נסיעה של 2 דקות גג 3 דקות, קיבלנו טלפון עם הודעה חשד לחיי אדם בבית ספר נופי גולן, מיד יצאנו לשם. 
עו"ד מרציאנו : מי זה יצאנו? 
העד, מר צ. נבו : אני והפרמדיק. 
עו"ד מרציאנו : מה שמו? 
העד, מר צ. נבו : אייל בן משה. מיד יצאנו לשם הגענו והכווינו אותנו לכיוון המבנה, עלינו למעלה, אני זוכר גרם מדרגות לכיוון תאי השירותים, נכנסנו לתוך מבואת השירותים. 
עו"ד מרציאנו : לפני כן, אתה מגיע לאזור של מתחם השירותים מה אתה רואה שם, כמה אנשים היו שם? 
העד, מר צ. נבו : היו, היו אנשים בחוץ תלמידים, לא, לא הרבה, היו מעט תלמידים בחוץ. 
עו"ד מרציאנו : כמה, אתה יכול להעריך? 
העד, מר צ. נבו : 10 בערך, אבל בדרך לשירותים היו עוד איזה 7-6 שוטרים בחוץ ועוד איזה -2 3 בתוך מתחם השירותים, אני מתכוון מתחם השירותים זה לא התאים אלא זה מבואה לפני התאים. 
עו"ד מרציאנו : כשאנחנו מדברים על חדר השירותים זה המתחם, מתחם השירותים.
כב' הש' א. קולה : לא תאי השירותים. 
העד, מר צ. נבו : לא תאי השירותים, כן. 
עו"ד מרציאנו : או קיי. 
העד, מר צ. נבו : ואז השוטרים הכווינו אותנו פנימה, ביקשו מהפרמדיק לבד להיכנס פנימה, הפרמדיק סירב בכל תוקף. 
כב' הש' א. קולה : מה זה פנימה, פנימה זה אל תוך התא או אל תוך המתחם? 
העד, מר צ. נבו : פנימה לתוך מתחם השירותים. 
עו"ד מרציאנו : עוד לפני כן, אמרת שראית כמה אנשים? 
העד, מר צ. נבו : היו איזה 3-2 שוטרים בתוך המתחם עד כמה שאני זוכר, עברו הרבה שנים אני לא מתחייב לזכור את כל הפרטים. 
עו"ד מרציאנו : או קיי. 
העד, מר צ. נבו : אבל היו איזה 3-2 בתוך מתחם השירותים. 
עו"ד מרציאנו : ומחוץ למתחם? 
העד, מר צ. נבו : מחוץ למתחם היו עוד איזה כמה בודדים. 
עו"ד מרציאנו : כמה? 
העד, מר צ. נבו : 4-3 .
כב' הש' א. קולה : עורך הדין מרציאנו באמת. 
עו"ד מרציאנו : כן. 
העד, מר צ. נבו : סך הכל 8-7 גג בערך משהו כזה. 
עו"ד מרציאנו : טוב, אתה מגיע, בזירה יש את מתחם השירותים ואת התא. 
העד, מר צ. נבו : כן. 
עו"ד מרציאנו : אני רוצה שתתאר בבקשה את מצב הניקיון במתחם של השירותים כשאתה נכנס בדלת הראשית. 
העד, מר צ. נבו : המתחם היה די נקי, מתחם השירותים אני מתכוון היה די נקי, לא היו סימני דם או דברים כאלה, אני עוד אקדים ואומר שעוד לפני כן בגרם המדרגות עוד אמרו לפרמדיק להיכנס לבד והוא לא הסכים,
עו"ד מרציאנו : מי אמר לו? 
העד, מר צ. נבו : אחד השוטרים נדמה לי, הוא לא הסכים בגלל שסך הכל אנחנו באנו עם ציוד מוניטור, תיק החייאה ועוד תיקים אחרים, הוא לא הסכים, הוא אמר שאנחנו צוות וצריכים להיכנס ביחד. 
עו"ד מרציאנו : ואז אתם מגיעים לתוך המתחם, תא 2 ,מה מצב הדלת? 
העד, מר צ. נבו : הדלת הייתה פתוחה. 
עו"ד מרציאנו : מה אתה רואה שם?
העד, מר צ. נבו : מה אני רואה בתוך התא? 
עו"ד מרציאנו : כן. 
העד, מר צ. נבו : אני רואה את תאיר ז"ל יושבת על המושב אסלה, ישובה על המושב, שעונה אחורה עם פנים מוסטות לצד ימין. 
כב' הש' א. קולה : ימין שלה או ימין שלך? 
העד, מר צ. נבו : ימין שלה, לצד ימין שלה, שעונה על האסלה, על הניאגרה, היא לא הייתה לא קדימה, לא הצידה לא כלום פשוט שעונה ישר, הקירות היו ממש מושפרצים בדם, זו הייתה זירה מלאה בדם, הרצפה גם הייתה עם דם מה שהבחנתי ששם היה דם, זאת אומרת אני הבחנתי כשנכנסתי פנימה יותר הפרמדיק נכנס פנימה ראשון ויצא החוצה והוא אמר לי תחבר מוניטור אז בשביל לחבר מוניטור נכנסתי פנימה, אני הנחתי את המוניטור מאחורי כי שם היה יחסית נקי, אני באתי מצד ימין שלי, מצד שמאל שלה בכדי לחבר את המוניטור, הבחנתי בדם קרוש על הרצפה כך שהבנתי שזה לא טרי מהדקות האחרונות אלא קצת יותר, חיברתי מוניטור, הפרמדיק מאחורי הפעיל אותו, 
עו"ד מרציאנו : לפני המוניטור. 
העד, מר צ. נבו : הניקיון שאלת? 
עו"ד מרציאנו : נשאלת על הניקיון וענית, אתה יכול להגיד משהו על הלבוש שלה? 
העד, מר צ. נבו : כן, היא הייתה לבושה במכנסי ג'ינס, מעיל שחור נראה לי. 
עו"ד מרציאנו : מה היה מצב המעיל? 
העד, מר צ. נבו : מה שאני הבחנתי שהמעיל היה קרוע, היה לו איזה חתך בכובע, בקפוצ'ון, זה מעיל עם כובע, הבחנתי שהכובע היה עם פרווה יותר מאוחר כשחיברתי עם המוניטור והזזתי את השיער בשביל להדביק את המדבקות של המוניטור. 
עו"ד מרציאנו : לפני המוניטור, שאלה מקדימה, עד כמה אתה זוכר 15 שנים אחרי האירוע, 
כב' הש' א. קולה : לא רציתם להגיש את ההודעות שלו אני לא מבין למה, בטח שהוא לא זוכר מה שהיה אז. 
עו"ד מרציאנו : אין שום מניעה להגיש את ההודעות. 
כב' הש' א. קולה : אז בוא נגיש אותן. 
(הדוברים מדברים יחדיו()
כב' הש' ד. צרפתי : זה לא כל מה שאתם רוצים אבל גם זה מקל, יש הודעות ותמשיך לחקור על תוספות מה הבעיה? 
כב' הש' א. קולה : באמת, איך הוא יכול לזכור פרטים אחרי 15 שנה? לא נתווכח אתכם, תעשו מה שטוב לכם.
עו"ד מרציאנו : תאר בבקשה את הפעולות שלך, אתה אומר שהיית שם עם אייל בן משה הפרמדיק, מי מכם אם בכלל נכנס לתא? 
העד, מר צ. נבו : עד כמה שאני זוכר הוא נכנס ראשון. 
עו"ד מרציאנו : מי זה הוא? 
העד, מר צ. נבו : אייל בן משה. 
עו"ד מרציאנו : כן. 
העד, מר צ. נבו : הוא נכנס ראשון בכדי לראות בכלל מה הולך, אחרי זה הוא יצא. 
עו"ד מרציאנו : מה זאת אומרת מה קורה, הוא פרמדיק מה הוא עושה שם? 
העד, מר צ. נבו : הוא רוצה לראות מה הפציעה, ממה הדם, מאיפה הוא נוזל, מאיפה כל הדברים האלה ואז הוא אומר לי שיש לה חתך בגרון. 
כב' הש' א. קולה : בצוואר? תסתכל עלי כשאתה מדבר, עלינו. 
העד, מר צ. נבו : או קיי, אז הוא אמר לי שיש לה חתך בגרון, יצא החוצה, אמר לי תחבר מוניטור, נכנסתי פנימה בצד, ואחרי שניתקנו את המוניטור אחרי שהוא הוציא סטריפ מהמוניטור,
עו"ד מרציאנו : לפני הסטריפ, תסביר בבקשה לבית המשפט את הפעולה הזאת של חיבור המוניטור, מה זה אומר? 
העד, מר צ. נבו : 4 אלקטרודות, 2 אלקטרודות באזור כתפיים עליונות ועוד 2 אלקטרודות באזור הרגליים אבל אי אפשר אז באזור אגן בטן, בטן תחתונה. 
עו"ד מרציאנו : אתה אמרת לנו מקודם שהמנוחה הייתה לבושה עם מעיל אז איך אתה בעצם, 
העד, מר צ. נבו : הייתי צריך להסיט טיפה את החולצה ואת השער בשביל להדביק, אי אפשר להדביק על חולצה זה לא עובר אז אני מסיט טיפה עם היד, מדביק, מסיט טיפה עם היד ומדביק ואותו כנ"ל למטה. 
עו"ד מרציאנו : מה זה למטה באזור? 
כב' הש' א. קולה : בטן תחתונה. 
העד, מר צ. נבו : באזור בטן תחתונה. 
עו"ד י. הלוי : יש תמונות. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, נו. 
העד, מר צ. נבו : אלו הפעולות. 
עו"ד מרציאנו : או קיי, ואז בעצם אתה אומר התחלת לומר שאייל איפה הוא נמצא בשלב הזה? 
העד, מר צ. נבו : אייל מאחורי מפעיל את המוניטור בגלל שהמקום קטן אני הנחתי את המוניטור במקום נקי יחסית מאחורי, התא סך הכל קטן אין שם מקום להיכנס ואחרי שהוא ראה שאני חיברתי אז הוא הפעיל את המוניטור מאחורי, הוא שם עמד בפתח התא, זהו. 
עו"ד מרציאנו : ואז מה קורה? 
העד, מר צ. נבו : יוצא סטריפ, סרט עם פס ישר , ההנחיות בכל מקרי מוות להוציא סטריפ בכדי שתהיה עדות. 
עו"ד מרציאנו : אז ראיתם שהקו יצא ישר, מה קורה בשלב הזה? 
העד, מר צ. נבו : בשלב הזה יצא החוצה, הפרמדיק נכנס שוב להעריך את גודל החתך, עומק החתך, הרוחב שלו ואולי גם לראות אם יש עוד דברים אחרים, אם יש עוד פציעות אחרות כנראה אני לא יודע. 
עו"ד מרציאנו : במתחם שירותים יש 4 תאים. 
העד, מר צ. נבו : כן. 
עו"ד מרציאנו : האם אתה זוכר מה היה מצב הדלת של התא המרוחק, התא הרביעי? 
העד, מר צ. נבו : התא הרביעי היה נעול, היה סגור עד כמה שאני זוכר, תוך כדי עבודה אנחנו גם חייבים לבטיחות ומאד חששנו שאולי מישהו מתחבא אז אני זוכר את אחד השוטרים עולה מתא 3 ,עולה לבדוק את תא 4 .
עו"ד מרציאנו : מה זאת אומרת לבדוק? 
העד, מר צ. נבו : להציץ, הקירות עד כמה שאני זוכר לא היו עד התקרה אלא עד 3/4 הגובה. 
כב' הש' א. קולה : תא 4 זה התא המרוחק ביותר לתא שבו נמצאה הגופה נכון? 
העד, מר צ. נבו : תא 4 היה נעול. 
כב' הש' א. קולה : כן אבל זה היה מרוחק יותר מהמקום שבו נמצאה הגופה? 
העד, מר צ. נבו : כן, עד כמה שאני זוכר היא הייתה בתא השני מימין, תא 2 .
כב' הש' א. קולה : או קיי, וזה התא הכי מרוחק. 
העד, מר צ. נבו : כן, וזה היה התא הכי מרוחק. 
כב' הש' א. קולה : או קיי. 
העד, מר צ. נבו : שוטר עלה ולפי דעתי גם הפרמדיק טיפס דרך הדלת של תא 4 כדי לוודא שאין אף אחד. 
כב' הש' א. קולה : למען הסר ספק בתא 2 לא צריך לטפס בכלל. 
העד, מר צ. נבו : לא. 
כב' הש' א. קולה : האם טיפסתם מתא 2 לתא 3 מתא 2 לתא 1 ?
העד, מר צ. נבו : לא, אנחנו לא. 
עו"ד מרציאנו : היית בזירה, מי עוד מלבדכם היה במתחם השירותים אם בכלל?
העד, מר צ. נבו : אני לא יודע מי היה לפני שהגענו אבל כשאנחנו הגענו היו בתוך המתחם עוד איזה 3-2 שוטרים ואני לא זוכר אם הם היו עם מדים, חלק אולי עם מדים חלק בלבוש אזרחי, לפי דעתי עם מדים קשה לזכור אבל היו עוד מספר אנשים.
כב' הש' א. קולה : בתוך מתחם השירותים? 
העד, מר צ. נבו : כן, איזה 3-2 ונכנסנו ויצאו כל פעם. 
עו"ד מרציאנו : נכנסו ויצאו לאן? 
העד, מר צ. נבו : נכנסו החוצה מתוך מתחם השירותים לכיוון המסדרון שהיה שם. 
עו"ד מרציאנו : או קיי, 
כב' הש' א. קולה : אשאל אחרת, כל הזמן שאתה שם יחד עם אייל אף אחד מאלה לא נכנס לתוך תא השירותים. 
העד, מר צ. נבו : יכול להיות שכן נכנסנו השוטרים, נכנסו יצאו לבדוק להסתכל. 
כב' הש' א. קולה : כשאתה בתוך התא הם לא יכולים להיכנס כי אין מקום. 
העד, מר צ. נבו : נכון. 
עו"ד מרציאנו : כשאתה ואייל האם בכלל מישהו נוסף אם בכלל נכנס לתוך התא? 
העד, מר צ. נבו : וואו, לא זוכר. 
עו"ד מרציאנו : אבקש לרענן את זיכרונו של העד. 
עו"ד י. הלוי : יש מישהו שנכנס ואני לא יודע? 
עו"ד הר ציון : כן. 
עו"ד מרציאנו : אני מפנה להודעה שמסרת כמה שעות אחר הרצח. 
עו"ד י. הלוי : למה לא רצית שאני אגיש אותה, לא היית צריך לרענן. 
עו"ד מרציאנו : "אני נכנסתי וכן אחרים אחד אחרי השני" אולי זה מרענן? 
העד, מר צ. נבו : יכול להיות. 
עו"ד מרציאנו : יכול להיות מה? 
העד, מר צ. נבו : יכול להיות שגם השוטרים נכנסו פנימה. 
עו"ד י. הלוי : אני מתנגד להטעיית העד והטעיית בית המשפט. 
כב' הש' א. קולה : כן. 
עו"ד י. הלוי : אני הסכמתי להגיש את ההודעות, אז אתה רוצה יותר ממה שיש בהודעות במקום העד מצדי שיצא אני לא רוצה להשפיע על העד. 
כב' הש' א. קולה : תמשיך. 
עו"ד י. הלוי : איזה שורה אתה מפנה? אני זוכר את זה. 
עו"ד מרציאנו : 7 .
כב' הש' א. קולה : עורך הדין הלוי, יש לחברי הצעה.
כב' הש' ד. צרפתי : מאד פשוט, אתם שואלים שאלה כמו שתמיד אנחנו מקפידים יש שאלה אולי הוצאה מהקשרה, אולי התשובות שלו שונות יותר אין התנגדות לעורך הדין הלוי תגישו את ההודעות, קדימה, וזהו. 
עו"ד י. הלוי : יש שם איזה מילה שהיא טעות קולמוס של המקליד. 
כב' הש' א. קולה : שתי הודעות תגישו, אחת בכתב יד ואחת מודפסת, אחת מהלילה. 
עו"ד מרציאנו : כן, כן. 
כב' הש' א. קולה : שתי הודעות של העד, אחת מיום 06/12/6 השנייה מיום 07/1/3 הוגשו וסומנו בהתאמה 292 ו- 293 .עכשיו ההודעות בפנינו נגמר הוויכוח. 
עו"ד י. הלוי : אתה מפנה למה? 
כב' הש' א. קולה : למה הפנית אותו עורך דין מרציאנו? 
עו"ד י. הלוי : 292 עמוד 1 שורה 7 .
כב' הש' א. קולה : כן, מה השאלה? מה שכתוב כתוב לא צריך יותר שאלות. 
עו"ד מרציאנו : חברי היה באמצע התנגדות אני לא מבין על מה. 
כב' הש' א. קולה : אין התנגדות, נגמר, הגשנו את זה. 
כב' הש' ד. צרפתי : יש עוד שאלות? 
עו"ד י. הלוי : אני מתנגד לכך שחברי מנסה למצוא במילה אחרים את מה שהוא רוצה למצוא שזו טעות קולמוס. 
עו"ד הר ציון : טעות קולמוס של מי? 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : זה הוגש וסומן, גמרנו. 
עו"ד מרציאנו : חברי התנגד. 
כב' הש' א. קולה : חברך התנגד כל זמן שזה לא הוגש, אחרי שהוגש הוא הסיר את ההתנגדות שלו. 
עו"ד י. הלוי : לא, אני לא מסיר את ההתנגדות, אני מתנגד לכך שחברי חותר לפירוש המילה אחרים בניגוד לכל היגיון ברור. 
כב' הש' א. קולה : לזה אתה לא יכול להתנגד. 
עו"ד י. הלוי : אני טוען שזה גובל בהטעיית בית המשפט והטעיית האינטליגנציה של כל הנוכחים באולם. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, זו עדיין לא סיבה להתנגד, גם באינטליגנציה זו לא סיבה להתנגד. 
עו"ד מרציאנו : אני ברשות בית המשפט חוזר על השאלה. 
כב' הש' א. קולה : כן. 
עו"ד מרציאנו : אתה אומר בהודעתך 
כב' הש' א. קולה : תתחיל משורה 6 ארבעת המילים האחרונות.
עו"ד מרציאנו : "נאמר לנו על ידי קצין המשטרה לא לגעת יותר מדי בנערה, 
העד, מר צ. נבו : נכון. 
עו"ד מרציאנו : ולצורך קביעת המוות היינו חייבים לחבר מוניטור, אני נכנסתי וכן אחרים אחד אחרי השני". 
עו"ד י. הלוי : הפרמדיק כאשר נכנס פנימה גילה חתך בצוואר. 
עו"ד הר ציון : מה זה קשור. 
כב' הש' א. קולה : כן, כן, הוא צודק, 
עו"ד י. הלוי : פסיק. 
כב' הש' א. קולה : עזוב את הפסיק. 
עו"ד מרציאנו : הפרמדיק כאשר נכנס פנימה גילה חתך בצוואר עמוק ופעור ונשאל על ידי הקצינים וכו'. 
כב' הש' א. קולה : עכשיו אני שואל, מר נבו, אתה הגעת, אמר לך לחבר מוניטור, בשלב הזה כשאתה אומר נכנסנו אני ואחרים אחד אחרי השני, מי זה אחרים? בעצם בשלב הזה הייתם אמורים להיכנס אתה והפרמדיק. 
העד, מר צ. נבו : נכון, אחרי שאנחנו סיימנו, 
כב' הש' א. קולה : בשלב הזה, כשאתה אומר בשלב הזה אני נכנסתי וכן אחרים, איזה אחרים נכנסו בשלב הזה שבין הבקשה של הפרמדיק ממך לחבר את המוניטור, 
העד, מר צ. נבו : אי אפשר, אין מקום להיכנס, סיימתי עם המוניטור הפרמדיק נכנס לבד, אי אפשר להכנס יותר, כנראה בשביל לבדוק יותר, יצאנו החוצה מהתא למתחם, אם אני העדתי באותו ערב ששם נכנסו עוד אנשים סביר להניח שזה היה נכון כי זה ממש, 
כב' הש' א. קולה : אבל זה קרה אחרי שסיימת את פעולת המוניטור. 
העד, מר צ. נבו : זה קרה אחרי שאנחנו יצאנו. 
כב' הש' א. קולה : בסדר. 
עו"ד מרציאנו : אחרי שיצאתם מה היה? 
כב' הש' ד. צרפתי : הוא אומר לך עכשיו הוא לא זוכר, אתה רק נתלה במה שהוא אומר ואת זה אנחנו נפרש. 
כב' הש' א. קולה : הוא מסביר לך אבל כשהוא אומר נכנסתי אני ואחרים אחד אחרי השני הוא אומר בזמן הזה זה לא יכול היה להיות. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : זה הקונטקסט, עזבו את הוויכוח עכשיו, יש פה קונטקסט שאומר כך, היינו חייבים לחבר מוניטור, אני נכנסתי לא היה מקום למוניטור שמתי אותו אחורנית, אני חיברתי את המדבקות ואייל הפעיל את המוניטור, זהו, לכן כשכתוב פה וכן אחרים וודאי זה לא נכון בשלב הזה. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : שקט עורך הדין הלוי. 
עו"ד י. הלוי : זה ההיגיון של הפרקליטות שאחרים נכנסו הרופא לא. 
כב' הש' א. קולה : עורך הדין הלוי מספיק. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' ד. צרפתי : עורך דין הלוי, הכי פשוט, הוא על דוכן העדים אמר וזה מוקלט שהוא לא יודע מישהו אחר שנכנס, עכשיו רוצה עורך הדין מרציאנו להיבנות מהכתובים, אנחנו נחליט לבד. 
כב' הש' א. קולה : נחליט לבד זה הכל. 
העד, מר צ. נבו : אמרתי שאני לא זוכר, יכול להיות שנכנסנו. 
כב' הש' א. קולה : אתה לא זוכר אין טענות כמובן. 
עו"ד י. הלוי : איזה רמה איזה רמה. 
כב' הש' א. קולה : עורך הדין הלוי פעם אחרונה שאני מזהיר אותך, באמת נו, מספיק, אבל דבר אחד שיהיה ברור בשלב הזה של בדיקת המוות באמצעות המוניטור רק אייל ואתה נכנסתם לשירותים. 
העד, מר צ. נבו : כן. 
כב' הש' א. קולה : תודה רבה, הלאה. 
העד, מר צ. נבו : אך ורק, אין עוד מקום. 
כב' הש' א. קולה : ואחד אחרי השני הכוונה היא אתה ואייל. 
עו"ד מרציאנו : ואחרי שיצאתם? 
כב' הש' א. קולה : הוא כבר אמרת את זה 10 פעמים עוד פעם אתה חוזר על זה. 
העד, מר צ. נבו : אחרי שיצאנו אני זוכר במעומעם אני לא זוכר בדיוק נכנסנו לפתח והסתכלו ויצאו ונכנס עוד אחד. 
עו"ד מרציאנו : מי? 
העד, מר צ. נבו : אנשי המשטרה ששם הסתובבו במקום, 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : עורך הדין קבלאווי אמרת 292 293 .
עו"ד ו. קבלאווי : 291 זה מה שרצינו להגיש עם רשימת, 
כב' הש' א. קולה : שעוד לא כאן. 
עו"ד ו. קבלאווי : לא כאן וסומנה. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, לי פשוט זה חסר, יופי.
עו"ד י. הלוי : חמש עשרה שנה אחרי שזה לא כתוב בשום מקום זה מה שאתה מחפש? 
כב' הש' ד. צרפתי : עורך הדין מרציאנו זה נורא פשוט וזה לא ממזמן, הוא עשה גם בתנועה ברורה של וואלה לא זוכר משהו של מישהו נוסף, עכשיו כשממשיכים לשאול אותו הוא אומר אולי מישהו הסתכל בפתח זה לא יקדם אותנו לכלום. 
עו"ד מרציאנו : הוא אומר משהו קונקרטי. 
כב' הש' ד. צרפתי : הוא אמר אולי מישהו הסתכל בפתח אבל לא נכנסנו כי חיכו למז"פ , שמעתי אותו אומר. 
כב' הש' א. קולה : תעשו לי טובה אל תבנו על זה 
העד, מר צ. נבו : אמרו לנו כשנכנסנו אל תגעו בכלום. 
כב' הש' א. קולה : אל תבנו, באמת נו. 
כב' הש' ד. צרפתי : אתה ראית בעיניים שלך על פי זיכרונך עכשיו שמישהו נכנס כשאתה היית שם? 
כב' הש' א. קולה : על פי זיכרונך היום. 
העד, מר צ. נבו : לא, כשאני הייתי בתוך התא אי אפשר. 
כב' הש' ד. צרפתי : כשיצאת, אתה ראית בעיניים לפי מה שאתה זוכר עכשיו? 
העד, מר צ. נבו : לא זוכר, אבל אם אני כך העדתי זה נאמן. 
כב' הש' א. קולה : אבל אתה העדת את זה בקונטקסט שאתה ואייל, אתה אומר כך, נכנסנו, אני נכנסתי ואחד אחרי השני. 
העד, מר צ. נבו : כן, אחד אחרי השני זה שנינו. 
כב' הש' א. קולה : ברור שזה אתה ואייל. 
העד, מר צ. נבו : אבל אחרי שיצאנו. 
כב' הש' א. קולה : עזוב אחרי שיצאתם, עזוב את זה, 
עו"ד מרציאנו : למה? 
כב' הש' א. קולה : כי אני רוצה שהוא יעזוב את זה. 
כב' הש' ד. צרפתי : הוא לא זוכר. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : סליחה, סליחה, באמת אי אפשר להטעות את העד הזה, אני רוצה דברים ברורים, אתה אומר כך, היינו חייבים לחבר מוניטור, מי זה היינו חייבים? 
העד, מר צ. נבו : אני חיברתי. 
כב' הש' א. קולה : מי זה היינו חייבים כשאתה אומר רבים מי זה היינו חייבים? 
העד, מר צ. נבו : אחד מאתנו. 
כב' הש' א. קולה : אתה ואייל. 
העד, מר צ. נבו : כן.
כב' הש' א. קולה : אני ואייל יופי, אני נכנסתי זה אתה, אתה אומר וכן אחרים אחד אחרי השני בשלב הזה לצורך חיבור המוניטור נכנסו עוד אחרים פנימה? 
העד, מר צ. נבו : לא, אי אפשר. 
כב' הש' א. קולה : זאת אומרת שהמילה פה וכן אחרים לא במקום הנכון. 
העד, מר צ. נבו : או קיי. 
כב' הש' א. קולה : יכול להיות שאחר כך נכנסו אחרים, במקום הזה בשלב הזה היא לא במקום, המקום הזה אחד אחרי השני זה אתה ואייל. 
העד, מר צ. נבו : אני ואייל מאחורי. 
כב' הש' א. קולה : אחד אחרי השני למי כוונו? 
העד, מר צ. נבו : לאייל ולי. 
כב' הש' א. קולה : זה הכל, תודה רבה, עכשיו אפשר להמשיך. 
עו"ד מרציאנו : כשאתם יוצאים ממתחם השירותים אל הרחבה למסדרון בחוץ מה אתה רואה אם? 
העד, מר צ. נבו : התעסקו עם עוד אנשים. 
כב' הש' א. קולה : מה חשוב לנו מה קרה במסדרון בחוץ. 
עו"ד מרציאנו : חשוב מאד אדוני. 
כב' הש' א. קולה : בסדר. 
עו"ד מרציאנו : לבדוק את כמות האנשים שהייתה שם. 
כב' הש' א. קולה : מה חשובה כמות האנשים שהייתה בחוץ, אותנו מעניינת נקודה אחת שהיא קריטית, כמה אנשים היו בתוך מתחם השירותים כמה בתא השירותים, כל מה שהיה בחוץ פחות רלוונטי. 
עו"ד מרציאנו : אני אומר מבחינת הפוטנציאל כאשר יש כמות, 
כב' הש' א. קולה : עורך הדין מרציאנו אתה עורך דין פלילי אנחנו לא חיים עם פוטנציאל עם כל הכבוד, אנחנו חיים עם עובדות לא עם פוטנציאל, יודעים שהיו שם הרבה אנשים. 
העד, מר צ. נבו : התאספו שם קצת יותר אנשים ואני זוכר את בני המשפחה, האבא והאחים של תאיר, הייתה שם השתוללות גדולה מאד תפסו אותם בכוח. 
כב' הש' א. קולה : כל זה למען הסר ספק היה מחוץ למתחם השירותים. 
העד, מר צ. נבו : כן, הם רצו להיכנס לראות, כן ולא אפשרו להם לעשות את זה. 
עו"ד מרציאנו : תודה אני סיימתי. 
כב' הש' א. קולה : עד עכשיו היה החלק הקל, עכשיו החלק הקשה, חקירה נגדית.

העד, מר צ. נבו משיב לשאלות בחקירה נגדית לעו"ד י. הלוי : 

עו"ד י. הלוי : אתה מכיר את האחים של המנוחה? 
העד, מר צ. נבו : לא. 
עו"ד י. הלוי : אז איך אתה יודע שהם האחים של המנוחה? 
העד, מר צ. נבו : שאלתי את האנשים מי אלה. 
עו"ד י. הלוי : זאת אומרת זה מישהו שאתה לא מכיר אמר לך. 
כב' הש' א. קולה : מה זה רלוונטי. 
העד, מר צ. נבו : אני לא מכיר. 
כב' הש' א. קולה : זה לא חשוב. 
עו"ד י. הלוי : זה רלוונטי 
העד, מר צ. נבו : לא, לא מכיר. 
עו"ד י. הלוי : הבנתי, זאת אומרת אנחנו לא יודעים מי זה היה. נמשיך, אני מקריא לך מה אייל בן משה אמר ותאשר לי, הוא אמר בדוח, 
כב' הש' א. קולה : אייל יעיד דרך אגב? 
עו"ד י. הלוי : בוודאי שהוא יעיד, הוא אמר "נתבקשנו למינימום תנועה ונגיעה בזירה ולא להזיז את הגופה". 
העד, מר צ. נבו : לא להזיז אמרתי. 
כב' הש' א. קולה : גם הוא אמר את זה. 
העד, מר צ. נבו : לא להזיז לא לגעת בכלום. 
עו"ד י. הלוי : ואתה וגם אייל בהתאם לזה לא הזזתם את הגופה. 
העד, מר צ. נבו : נכון. 
עו"ד י. הלוי : או קיי, לכן גם בהדבקת המדבקות היית עדין ביותר. 
העד, מר צ. נבו : נכון. 
עו"ד י. הלוי : הגופה הייתה במה שנקרא צפידת אברים קשיון אברים נכון? 
העד, מר צ. נבו : כן 
כב' הש' א. קולה : אתה יודע להגדיר את זה בתפקידך כחובש? 
העד, מר צ. נבו : כן. 
עו"ד י. הלוי : במילים אחרות כשגופה נמצאת בצפידת אברים היא כמו קרש נכון? 
העד, מר צ. נבו : זה לא כמו קרש, זה לא גמישות כמו שאתה נוגע בבטן רכה אלא בטן קשה, אני לא יכול להגיד אם זה כמו קרש או כמו לא יודע או כמו משהו,
עו"ד י. הלוי : קישיון אברים. 
העד, מר צ. נבו : כן. 
כב' הש' א. קולה : יבוא הרופא.
העד, מר צ. נבו : אני לא יכול להגיד לך את זה אם זה כמו קרש או כמו מזרון פחות רך לא יודע. 
עו"ד י. הלוי : טוב. מי שקיבל את פניכם במתחם השירותים אתה לא התייחסת לכך, אני רוצה להציע לך מה שאייל בן משה אמר, אלו היו שניים מפקד התחנה ראובן ארבל ויוסי לוי השוטר, האם אתה יודע להתייחס לזה? 
העד, מר צ. נבו : לא. 
כב' הש' א. קולה : מתוך חצר של בית הספר מי כיוון אתכם לתא השירותים הזה? 
העד, מר צ. נבו : אני לא מכיר את שוטרי התחנה. 
כב' הש' א. קולה : הגעת למתחם בית הספר עם האמבולנס, נהגת באמבולנס? 
העד, מר צ. נבו : כן, אמרתי שוטרים קיבלו אותנו פנימה, מי זה היה? אני לא יודע. 
כב' הש' א. קולה : בסדר גמור. 
העד, מר צ. נבו : אפילו את שמות השוטרים שהוא הזכיר אני לא מכיר. 
כב' הש' א. קולה : בסדר גמור. 
עו"ד י. הלוי : אתה ידעת שהזמינו רופא לקבוע את המוות ושהוא נשאר בחוץ כי השוטרים לא נתנו לו להיכנס? 
העד, מר צ. נבו : באותו זמן שמעתי על זה, הרופא גם התעצבן על זה היינו אתו בחוץ זה ד"ר הרצוג מנט"ן דרך אגב אז בזמנו היה אסור לקבוע לפרמדיק לקבוע מוות מה שהיום כן מותר אז לכן היו צריכים להזעיק רופא. 
עו"ד י. הלוי : ובכל זאת לא נתנו לו להיכנס. 
העד, מר צ. נבו : כן, אני זוכר שהוא התעצבן מזה הרופא שלא נתנו לו להיכנס. 
כב' הש' א. קולה : הרופא הזה ישב אתכם בתחנה או במקום אחר? 
העד, מר צ. נבו : הזעיקו אותו מהבית. 
כב' הש' א. קולה : אין לכם בתחנה רופא. 
העד, מר צ. נבו : לא, אין רופא. 
עו"ד י. הלוי : אתה פגשת את הרופא? 
העד, מר צ. נבו : כן, עד כמה שאני זוכר הוא היה בחוץ. 
עו"ד י. הלוי : או קיי. אני גם דיברתי אתו יותר מאוחר יכול להיות שהוא אמר לי את זה יותר מאוחר, אבל, מה שאני זוכר שהוא מאד כעס שלא אישרו לו להיכנס. 
כב' הש' א. קולה : אתם פיניתם את הגופה? 
העד, מר צ. נבו : לא. 
כב' הש' א. קולה : אמבולנס אחר הגיע. 
העד, מר צ. נבו : אני יודע שפינו אותה אחרי הרבה שעות. 
כב' הש' א. קולה : אתה עזבת? 
העד, מר צ. נבו : אנחנו עזבנו. 
העד, מר צ. נבו : לפחות חצי שעה. 
כב' הש' א. קולה : חצי שעה אחרי שקבעתם את רגע המוות, 
העד, מר צ. נבו : אנחנו לא קובעים מוות. 
כב' הש' א. קולה : לא, אחרי מה שראיתם בסליק. 
העד, מר צ. נבו : כן, לפחות חצי שעה, כן. 
עו"ד י. הלוי : או קיי, תאשר לי שאייל ראה את החתך בצוואה של המנוחה, אתה לא ראית את החתך בצווארה נכון? 
העד, מר צ. נבו : בהתחלה הוא נכנס ולא ראיתי. 
עו"ד י. הלוי : אבל גם אחר כך לא ראית. 
העד, מר צ. נבו : אחר כך ראיתי, אחר כך ראיתי, הייתי צריך להתקרב אליה בשביל להדביק את המדבקות וראיתי את החתך, אבל הוא גם אמר לי שיש לה חתך עמוק ופרוע. 
עו"ד י. הלוי : או קיי, דרך אגב את המדבקות של המוניטור זה שניות ספורות לקח לך להדביק אותן נכון? 
העד, מר צ. נבו : כן. 
עו"ד י. הלוי : אתה אומר בעדות שלך במשפט הראשון, 
(הדוברים מדברים יחדיו)
עו"ד י. הלוי : עמוד 315 שורות 14-12 ,כאשר אני ניסיתי להזיז את השיער, זה מתחיל במכנס, 
עו"ד הר ציון : לא 20-17 .
עו"ד י. הלוי : טוב, 22
כב' הש' א. קולה : מה השאלה? 
עו"ד י. הלוי : כאשר ניסיתי להזיז את השיער ראיתי אדום.
העד, מר צ. נבו : כן. 
עו"ד י. הלוי : אני לא יודע בדיוק אם זה הדם או שזה פריט לבוש אדום של המנוחה, אני מבין מזה משפט אחד שלקחתי שכל כך בעדינות התייחסת אליה שכאשר אמרת ניסיתי להזיז את השיער ראית משהו אדום אני לא יודע אם זה דם או הלבוש שלה, נכון שזה היה כך? 
העד, מר צ. נבו : כן. 
עו"ד י. הלוי : אני מציע לך שאולי אפילו לא ראית את החתך בצוואר, מה אתה אומר? 
העד, מר צ. נבו : אני כן ראיתי את החתך אני רק לא יכול להגיד לך אם הבגד הזה היה בצבע אדום או שזה היה מוכתם בדם. 
כב' הש' א. קולה : תודה רבה, חוזרת? 
עו"ד מרציאנו : כן, שאלה אחת אדוני. 

העד, מר צ. נבו משיב לשאלות בחקירה חוזרת לעו"ד מרציאנו : 

עו"ד מרציאנו : אתה עכשיו השבת לחברי שאתה ראית אדום והוא מפנה אותך לשורה שאתה אומר אני ניסיתי להזיז את השיער, באיזה מצב היה השיער שלה שהיית צריך להזיז אותו? 
העד, מר צ. נבו : אני לא זוכר אם זה היה הראש היה מוטה ימינה אני לא זוכר אם השיער היה בצד שמאל או בצד ימין, הייתי צריך להסיט את השיער בכדי להגיע לאזור הכתף פה, את הפנים אני לא ראיתי, ראיתי רק חלק מהלחי לא ראיתי את כל הפנים. 
עו"ד מרציאנו : עד כמה השיער שלה היה מלוכלך? 
העד, מר צ. נבו : היה מלוכלך. 
עו"ד מרציאנו : במה? 
העד, מר צ. נבו : בדם. 
עו"ד מרציאנו : תודה. 
כב' הש' א. קולה : טוב, תודה רבה, הפסדת יום עבודה היום? 
העד, מר צ. נבו : בוודאי. 
כב' הש' א. קולה : אנחנו פוסקים את שכרו של העד, היום אתה פרמדיק? 
העד, מר צ. נבו : כמעט. 
כב' הש' א. קולה : מדובר בעד שעובד במד"א שכרו ישולם בהתאם לתקנות בהתאם לפרטים שיועברו למזכירות על ידי באי כוח המאשימה תודה רבה, יום טובה ונסיעה טובה. 
העד, מר צ. נבו : תודה. 
עו"ד הר ציון : תודה רבה. 
כב' הש' א. קולה : טוב, אז אנחנו מתכנסים לקראת יום ראשון. 
עו"ד י. הלוי : היה צריך להגיע ראובן ג'נח נכון? 
עו"ד הר ציון : ראובן ג'נח לא הגיע למרות שנמסרה לו הזמנה, אנחנו ננסה בכל זאת לראות מה קורה אתו הלאה. 
כב' הש' א. קולה : אתם לא רוצים מסירה אישית, לא, בסדר, מי שהיה היה, מי שלא היה לא היה, סיימנו בשלוש וזה בסדר 
עו"ד י. הלוי : היה לנו יום מלא, יפה.
כב' הש' א. קולה : מלא כן, יפה נדע בסוף, מי ביום ראשון מתייצב? עורך הדין קבלוואי אתה אחראי לזה? 
עו"ד ו. קבלאווי : יגיע שי פלג שהיה מוזמן להיום. 
כב' הש' א. קולה : 5 .
עו"ד ו. קבלאווי : 5 כן,  164 ,142 ,92 ,87 ,86 ,84 ,81 ,51 ,43 ,36 ,27
כב' הש' א. קולה : טוב, זה אני חושב זה קצת יותר מדי, כי נדמה לי שאבי שי לא יהיה קצר כל כך. 
עו"ד י. הלוי : אני לא יודע לתרגם את זה, כבודו רואה את השמות אני לא רואה. 
כב' הש' א. קולה : אני רואה את השמות, רבותי, דברו אתו היום בערב, מחר בערב, שיהיה שפוי והגון, מכירים את הקצב, יודעים כמה אפשר לשמוע כאן, איך עובדים פה אתם יודעים שאנחנו לא נותנים יד חופשית לעורך הדין הלוי לחקור את מה שלא צריך לחקור, אבי שי זה עד שצריך לחקור אותו, ראובן ארבל פחות חושב שצריך לחקור אותו אבל בסדר אני לא יודע, אתה יודע יותר ממני אנחנו לא יודעים, תעשו את זה באופן מצומצם, מה קורה ביום רביעי? 
עו"ד ו. קבלאווי : ארתור המדובב. 
כב' הש' א. קולה : ארתור כל היום. 
עו"ד ו. קבלאווי : כן. 
כב' הש' א. קולה : סיכמנו נכון, יום רביעי ארתור כל היום. 
עו"ד הר ציון : ביום ראשון אחר כך יבגני המדובב השני. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, אנחנו רוצים להציע מה שהצענו בתחילת דברינו היום, ניסינו עכשיו את ראשון רביעי וראשון שאחריו, ג'ניה לא צריך יום שלם, אחרי ה – 14 מה בא לנו 17 ,17 מי יבוא? 
עו"ד הר ציון : יש רשימה. 
כב' הש' א. קולה : טוב, 21 ?
עו"ד הר ציון : ירון שור. 
כב' הש' א. קולה : או קיי, אנחנו מבקשים מציעים הבנו את הקריטיות של ירון שור, היא קריטית לכאן וקריטית לכאן, היא קריטית לשאלה הראשונה האם העקבות על גבי מכנסי הג'ינס זה עקבות של נעלי סלמנדה וכו' וכו' וקריטית לשאלה השנייה האם שאר הדברים עקבות איזה עקבות הן, אתם מדברים על סימנים נגיע לגשר נחצה אותו, כי השופט מלצר כותב לפחות 10 פעמים מדובר בעקבות נעליים אז צריך לתת את הדעת לנקודה הזאת, הדבר היחידי שקראתי זה את ההחלטה של כבוד השופט מלצר, שלשום קראתי עוד פעם, יש שם איזה פרדוקס שהוא מצביע עליו תשברו את הראש לבד, זה חרב פיפיות, או ש.. או ש… כולכם מוכשרים פה תתמודדו עם זה, לכן אנחנו מציעים שאת הסיפור של ירון שור נדחה או אחרי ההפסקה הראשונה או אחרי ההפסקה השנייה,
תמלאו את המועד הזה, בכל מקרה ה – 23 זה יום קצר. 23 יהיו עדים קצרים,
יש לנו שבוע הפסקה עד ה – 12/6 ,
עו"ד ו. קבלאווי : כן, מה- 23 עד ה – 12/6 .
כב' הש' א. קולה : יופי, 8-7 המומחה שלכם מחו"ל ואחריו שור. 
עו"ד ו. קבלאווי : בסדר. 
כב' הש' א. קולה : בסדר עורך הדין הלוי? 
עו"ד י. הלוי : מה? דצמבר? 
כב' הש' א. קולה : כן, ב- 6 לדצמבר אנחנו בביקור במקום, 7 בדצמבר המומחה, 8 בדצמבר אם יצטרכו אז גם 8 לדיאז, ב- 12/12 מר שור ירון. יש לך 10 ימים להכין את החקירה שלו ושל דיאז ביחד, זה שבוע לא קל אבל אדוני מוכשר. 
עו"ד י. הלוי : אנחנו קובעים שהמומחה ירון שור יבוא בדצמבר מתי שיבוא, אני יכול לדעת אם בית משפט הנכבד יקבל החלטה עוד לפני עלותו על דוכן העדים בעניין הבקשה שהגשתי? 
כב' הש' א. קולה : כן. 
עו"ד י. הלוי : אז כבודו תעדכן אותי שאני לא אהיה באפלה בעניין הזה. 
כב' הש' א. קולה : אתה צודק, אנחנו צריכים לחשוב על זה עוד קצת. 
עו"ד ו. קבלאווי : אדוני, העדות של ירון שור יש לה רלוונטיות לקביעה אם מדובר בעקבות נעליים. 
כב' הש' א. קולה : אבל הוא אומר חד משמעית זה עקבות נעל. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : צריך להחליט, עוד לא החלטנו, זה יהיה המשפט הבא שלי, אני יודע שלא התבקשתם ולא בכדי לא התבקשתם, אנחנו צריכים להחליט בשלושה דברים,
בבקשה של הגברת אילנה ראדה שעוד לא החלטנו,
צריך להחליט בבקשה נגד אולה
ובבקשה השלישית הזאת שלו שהיא הראשונה הכרונולוגית בזמן. 
עו"ד ו. קבלאווי : אנחנו צריכים להגיב לא. ק. עד יום שלישי. 
כב' הש' א. קולה : אני רוצה לקבוע תאריך שאליו תגיבו גם לבקשה הזו ואז נחליט. 
עו"ד ו. קבלאווי : נגיש את זה בתחילת דצמבר את התגובה שלנו. 
כב' הש' א. קולה : ומתי מעיד שור? 
עו"ד ו. קבלאווי : 14 ,16 אני יודע.
כב' הש' א. קולה : אם אני הולך על לוח זמנים ריאלי אני חושב שב- 8 בדצמבר לא צריך הרבה זמן לדיאז ונוכל להקדיש את החלק השני לכל מיני מנהלות כאלו, צריכים למצוא שעתיים שלוש שבהן נסגור את כל הבעיות זה יהיה לפני שור 
עו"ד י. הלוי : הייתי רוצה לוחות זמנים שתצא החלטה. 
כב' הש' א. קולה : אדוני רוצה לשבת כאן במקומי? אני בדרך לשם, סבלנות. 
עו"ד י. הלוי : אני כן רוצה לפני ה – 8 קצת שב- 6 יהיה דיון. 
כב' הש' א. קולה : ב- 6 אנחנו בזירה. 
עו"ד י. הלוי : בזירה. 8
כב' הש' א. קולה : ואחר כך יש שבוע חופש. 
עו"ד י. הלוי : טוב, ב- 8 .
כב' הש' א. קולה : לכן אנחנו טיפה בלחץ. 
עו"ד ו. קבלאווי : נגיש עד ה – 5 לדצמבר את התגובה 
כב' הש' א. קולה : החלטה, באי כוח המדינה יגישו תגובתם לבקשתו של עורך דין ירום הלוי לעניין "שינוי חזית" באשר לעקבות הנעליים או סימנים כלשהם שנתגלו על גבי האסלה, הניאגרה והקיר המפריד בתא שירותים מספר 2 לתא שירותים מס' 3 ,כל זאת יעשו עד יום 5 בדצמבר, דיון בנושא זה התקיים בעל פה ככל שאפשר יהיה ב- 8 בדצמבר, כמו כן ב- 8 בדצמבר יתקיימו דיונים בשתי ישיבות נוספות שעומדות בפתחו אחת בקשה של הגברת אילנה ראדה של בא כוחה להתחבר לבית המשפט והשנייה בקשתו של עורך הדין ירום הלוי בדבר גילויי חומר חקירה הקשורים לאולה קרנצ'קו לדיון זה מוזמן גם עורך דין תומר שוורץ ועורך הדין חקלאי, הפרקליטות תודיע להם על מועד הדיון, וכן עורך הדין תמסוט, תודיעי לעורך הדין שלך אם הוא ירצה לבוא, אני לא מתחייב להגיע לכל הסוגיות האלו נעשה כל מאמץ, עוד דבר, יכול להיות שבעוד שבועיים שלושה נראה לעשות מין סיכום ביניים כי יש פה המון עובדות וכמו שקרה בהליכים הקודמים שבסוף בסוף התחילו לברר את כל העובדות וזה לא טוב, לא יכולים לזכור הכל, אני חושב שאולי ראוי שנעשה מין סיכומון ביניים, למשל כמה זמן לקח עד שפתחו את הדלת, כמה אנשים היו או לא היו, שנדע, שיהיה לנו מכנה משותף מצע משותף לכם להתווכח בסוף, תחשבו על זה, לא עושים את זה בדרך כלל אני חושב שבתיק כזה זה מתבקש, לא מחייב, תחשבו על זה. 
עו"ד י. הלוי : אני בעד, אני לא צריך לחשוב. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, אני לא יכול לחייב, יכול להיות שזה יהיה טוב לנו אחרי שיש לנו פחות או יותר חצי תמונה בטח אחרי הביקור בבית הספר, כדי לצמצם את הפלוגתאות לקראת מה שיהיה בסוף, למשל על האוזן של המנעול לא צריך להתווכח. 
עו"ד י. הלוי : אם כבודו רוצה לעזור לדעתי לא הבנתי שכבודו אמר על החלטה של כבוד השופט מלצר שהיא חבר פיפיות. 
כב' הש' א. קולה : אתה מספיק חכם בשביל להבין מה אני אומר ואם לא אז מה שאמרתי אמרתי. 
עו"ד י. הלוי : טוב. 
כב' הש' א. קולה : השופט מלצר בעצמו אומר את זה, לא אני אמרתי, תודה רבה לכם, יום טוב, שלום.

ההקלטה הסתיימה

הוקלד על ידי זיוה שימעון

דרג מאמר זה:
5/5
Section 1
Section 2
Section 3