עד תביעה, קובx סומברxx אב הבית בבית הספר

כב' הש' א. קולה : עו"ד הלוי, תהיה איתנו רגע. למה שלא נגיש את מה שהוא עשה במשטרה כעדות ראשית? 
עו"ד ש. הר – ציון : כולל הפרוטוקול, כמובן, אין לנו בעיה. 
עו"ד י. הלוי : לא. 
כב' הש' א. קולה : הפרוטוקול אי אפשר. 
עו"ד ש. הר – ציון : בוודאי שאפשר. 
כב' הש' א. קולה : אי אפשר. 

עד תביעה, קובי סומברנו, מוזהר כחוק: 

כב' הש' א. קולה : אדוני מוזהר לומר את האמת ורק את האמת. 
העד משיב בחקירה ראשית לשאלות עו"ד ש. הר – ציון: 
עו"ד ש. הר – ציון : ספר לנו על עיסוקך בשנת 2006 ,במה עבדת. 
העד מר. ק. סומברנו: עבדתי כאב בית בבית ספר נווה גולן. 
עו"ד ש. הר – ציון : כמה אבות בית יש בנווה גולן בתקופה הזאת, מה התפקיד שלהם, מה השמות שלהם? 
העד מר. ק. סומברנו: יש אחד שקוראים לו מיכאל הרוש, הוא מנהל האחזקה. אני ומנשה יצחק.
עו"ד ש. הר – ציון : תכף נדבר על יום הרצח עצמו, אנחנו קצת נבין ממך רגע על בית ספר, כמה מילים. תסביר לנו רגע, כמה מתחמי שירותים יש , אם בכלל, בקומה השניה בזירה שבה ממוקמת… שבו היתה זירת הרצח. נכון ל.. זמן הרצח אז. כמה מתחמים היו? 
העד מר. ק. סומברנו: יש שניים. אחד זה המתחם עם ארבעה תאי שירותים, 
עו"ד ש. הר – ציון : שזה המתחם שבו נמצאה הגופה? 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. ויש מצד ימין עוד שני תאי שירותים. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה המרחק ביניהם? 
העד מר. ק. סומברנו: חמישה, שישה , ארבעה מטרים. וזה שירותי בנות. 
עו"ד ש. הר – ציון : בשני המתחמים שירותי בנות? 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
עו"ד ש. הר – ציון : כל המקלטים היו בבית הספר באותה תקופה? 
העד מר. ק. סומברנו: ארבעה מקלטים. כל אגף שני מקלטים . 
עו"ד ש. הר – ציון : כשאתה אומר אגף , מה זה אומר? 
העד מר. ק. סומברנו: יש לנו אגף של ט – י ו – יא' ו – יב'. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה היתה ההכרות שלך עם הנאשם לפני הרצח? 
העד מר. ק. סומברנו: לא היתה, 
עו"ד ש. הר – ציון : לא היתה הכרות? 
כב' הש' א. קולה : ראית אותו לפני הרצח? הכרת אותו? 
העד מר. ק. סומברנו: הוא עבד בבית הספר, 
כב' הש' א. קולה : אז ידעת שהוא עובד בבית הספר. 
העד מר. ק. סומברנו: חשבתי מחוץ, 
כב' הש' א. קולה : לא, לא, אבל ידעת שהוא עובד בבית הספר. 
העד מר. ק. סומברנו: כן, כן, הוא עבד בבית ספר והוא שיפץ תאי שירותים במקלטים. עשה קרמיקה.
עו"ד ש. הר – ציון : דיברת על שני אגפים, כדי שנהיה כולנו ממוקמים, באיזה אגף בוצע הרצח? מה האגף? איזה אגף אנחנו מדברים? 
העד מר. ק. סומברנו: מדברם על ט – י אבל זה בקומה השניה של י'. 
עו"ד ש. הר – ציון : ואז אמרנו שהנאשם משפץ תאי שירותים במקלטים. מה בדיוק התפקיד שלו? אינסטלציה? חשמל? 
העד מר. ק. סומברנו: לא, הוא עשה ריצוף. 
עו"ד ש. הר – ציון : מתי הוא התחיל את העבודה שלו? 
העד מר. ק. סומברנו: מתי, ביום הרצח? 
עו"ד ש. הר – ציון : לא, באופן כללי. בעבודה הזאת, בסוג העבודה הזאת של שיפוץ המקלטים. 
העד מר. ק. סומברנו: לא זוכר את התאריך המדויק. 
עו"ד ש. הר – ציון : לא תאריך מדויק. שבוע, שבועיים, חודש?
העד מר. ק. סומברנו: אני חושב חודש לפני. והיתה הפסקה של שבוע ימים שהוא לא עבד. 
עו"ד ש. הר – ציון : היתה הפסקה באמצע של שבוע ימים, שהוא לא עבד. 
עו"ד י. הלוי : את לא רוצה להגיש תעודות? 
עו"ד ש. הר – ציון : לא. אני אשמח להגיש תעודות, 
עו"ד י. הלוי : אבל מה זה מלמד אותנו? שאת רוצה אקסטרות מעבר לעובדות. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני לא רוצה להסתיר כלום. אני רוצה לחשוף הכל לבית המשפט, 
כב' הש' א. קולה : למה את צריכה את מה שהוא העיד בבית המשפט הקודם? בשביל מה את צריכה את זה? 
עו"ד ש. הר – ציון : הנאשם הוזהר, דויק, 
כב' הש' א. קולה : זה לא משנה, אבל. 
עו"ד ש. הר – ציון : כמה עבודה נעשתה מבחינת ההתקדמות בריצוף לאותם מקלטים, 
עו"ד י. הלוי : עוד הערה אחת – זו גזילת זמנו של בית המשפט, 
עו"ד ש. הר – ציון : די, חברי , כשהביא לפה עד על נעליים לא ידבר איתי מילה על גזילת זמנו של בית המשפט. העד שהעיד פה על חנות נעליים מחצור, לא ידבר איתי, 
כב' הש' א. קולה : עו"ד הר ציון, (מדברים יחד).
עו"ד ש. הר – ציון : כמה התקדמות בעבודה היתה מבחינת .. העבודה במקלטים? 
העד מר. ק. סומברנו: מתי? באיזה תקופה? 
עו"ד ש. הר – ציון : אמרת שהיתה הפסקה. נכון? היתה הפסקה. 
העד מר. ק. סומברנו: היתה הפסקה, הוא הגיע באותו יום, לסגור את המקלט האחרון, מקלט מס' 2
כב' הש' ד. צרפתי: 'אותו יום' זה יום הרצח. 
העד מר. ק. סומברנו: יום הרצח.
עו"ד ש. הר – ציון : אם דיברנו על יום הרצח, בוא נדבר רגע על סדר היום. מתי אתה מתחיל לעבוד? 
העד מר. ק. סומברנו: אני מתחיל ב -06:30 .אני עושה סריקה בבית הספר, פותח את הכיתות. תלמידים מגיעים בסביבות 7:30 .
עו"ד ש. הר – ציון : פגשת את הנאשם ביום הרצח? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא זוכר בדיוק את הזמן המדויק, בסביבות 09:30- 10:00 ,משהו כזה, הוא בא, לקח ממני את , מיכאל ביקש ממני לתת לו את הכלים שהוא שמר אצלנו במחסן. 
עו"ד ש. הר – ציון : למה הוא שמר אצל במחסן כלים? 
העד מר. ק. סומברנו: כי הוא טען שזה כלים יקרים. היה לו שבוע ימים של הפסקה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אז בזמן ההפסקה הוא שמר אצלך את הכלים, ובאותו יום ב – 09:30 הוא בא לקחת ממך. 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. 
עו"ד ש. הר – ציון : אז פגשת אותו, 
העד מר. ק. סומברנו: אני עזרתי לו לקחת את הכלים. 
עו"ד ש. הר – ציון : פגשת אותו עוד פעם באותו יום? 
העד מר. ק. סומברנו: כן, בסביבות 11:00 ,משהו כזה. 
עו"ד ש. הר – ציון : איזה פגישה? מה קורה? איפה היא מתקיימת? מה נאמר בה ? 
העד מר. ק. סומברנו: אני ומנשה, היינו שם. 
עו"ד ש. הר – ציון : איפה – שם? 
העד מר. ק. סומברנו: במקלט מס' 2 .ראיתי אותו די עצבני, הוא קילל את הילדים שמציקים לו ומפריעים לו בעבודה. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה הוא אמר ספציפית ? איפה פגשת, מה הוא אמר לך? 
העד מר. ק. סומברנו: איפה שהוא עבד, הוא עבד בכניסה למקלט, בצד ימין. כנראה שהם עברו שם ושם הם הציקו לו. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני ארענן את זכרונך, אמרת שהיו בנות שירדו למקלט באותו יום.
עו"ד י. הלוי : ממה את מרעננת? מאיזה הודעה את מרעננת? זה לא מהעובדות, זה האקסטרה. מאיזה הודעה? 
עו"ד ש. הר – ציון : אתה לא יודע מזה? 
כב' הש' א. קולה : הוא שואל שאלה מאוד פשוטה – מאיפה את מרעננת את זכרונו? 
עו"ד ש. הר – ציון : עמוד 743 שורות 12 – 8 
עו"ד י. הלוי : סליחה, זה בהודעות או שזו המצאה מהמשפט הראשון? 
עו"ד ש. הר – ציון : לי אסור להפריע,
כב' הש' א. קולה : סליחה, אני לא יודע. זו סוגיה שאני באמת לא יודע מה התשובה לה. אמרת עד זו סיסמה יפה מאוד ואימרת.. זו סיסמה יפה מאוד. זה כשהעד היה מעיד על משפט של ביטוח לאומי או משפט של ביטוח או משפט אחר, את יכולה בהחלט להטיח. במשפט הזה הספציפי, שאנחנו עכשיו במשפט חוזר, אני לא בטוח שאת יכולה להגיד לנו – זו אימרת חוץ של עד. אני לא בטוח, אני לא יודע. (מדברים יחד). לכן אתם כל הזמן מתעקשים על הפרוטוקול הקודם, ואנחנו בכוונה לא נותנים לכם בשלב זה, 
עו"ד ש. הר – ציון : העד יספר. אני (מדברים יחד). האם חברי מופתע מהמידע הזה. 
כב' הש' א. קולה : עו"ד הר ציון, למה (מדברים יחד). 
עו"ד ש. הר – ציון : אני רואה שאתה מפחד מהאמת. האמת מפחידה אותך. האמת ממש מפחידה אותך. (מדברים יחד)1
כב' הש' א. קולה : עו"ד הר ציון ועוד ירום הלוי, מספיק לצעוק. אל תנצלו את זה שאני צרוד, לא יכול לצעוק חזרה. תהיו בשקט, אל תצעקו, דברו יפה בנימוס ואל תתווכחו ביניכם. את מעלה שאלה משפטית עקרונית, לא יודע מה התשובה לה עכשיו. לא יודע מה התשובה. לא יודע, מצטער. נשבור את הראש, נחליט בבוא העת. 
עו"ד ש. הר – ציון : …אתמול במהלך פגישתנו. 
כב' הש' א. קולה : אם עשית את זה אתמול ועשית מזכר רענון, היית צריכה להעביר לעו"ד הלוי מזכר רענון. 
עו"ד י. הלוי : אני רוצה להתנגד. המעשה של התובעת הוא לא חוקי,
עו"ד ש. הר – ציון : אני רוצה אסמכתא חוקית, שחברי יגיד שאני עושה משהו לא חוקי. 
כב' הש' א. קולה : למה את מפריעה? (מדברים יחד). גברתי לא יכולה לקפוץ. 
עו"ד י. הלוי : אני מנמק. הריני מנמק. 
עו"ד ש. הר – ציון : לא מנמק. מנמק זה אסמכתא משפטיות. 
כב' הש' א. קולה : עו"ד שרון הר ציון, גברתי רוצה לעזור לנהל את הדיון, או גברתי רוצה להפריע לנו? מה זה ההתפרצויות האלה? עו"ד הר ציון, מה קרה היום? 
עו"ד ש. הר – ציון : אני לא יכולה עם ההסתרות האלה. 
כב' הש' א. קולה : ואנחנו לא יכולים עם הקפיצות של גברתי. לא מתאים לגברתי. 
עו"ד י. הלוי : ..כמו פרצופה של המדינה , 
כב' הש' א. קולה : אתה מוכן להגיד למה אתה, (מדברים יחד), עו"ד הלוי, שב בבקשה. אתם מייצגים את המדינה. יש לכם חובות שאין לעו"ד הלוי. צריך להתנהג באופן יותר ראוי מאשר עו"ד הלוי, בהנחה שהוא מתנהג לא ראוי. ההתפרצויות האלה לא מקדמות אותנו. .. תתאפקו קצת, תרשמו לכם פתקאות. הוא יגיד מה שיגיד ואת תגידי מה שתגידי. זה הכל. כולם רוצים להגיע לחקר האמת, נכון? אז לא להפריע בבקשה. 
עו"ד י. הלוי : .. את התנגדותי, ישר ולעניין. העד מסר הרבה אימרות . במשפט הראשון הוא חיפש חידושים והמצאות כרימון, סיפורי אלף לילה ולילה, שלא בא זכרם בהודעותיו הרבות. חברתי עושה מעשה שלא יעשה. אני אומר – אני אגיש את כל האימרות ואני אחקור נגדית. חברתי אומרת – אני לא רוצה. אני רוצה את הפרוטוקול. איזה פרוטוקול היא רוצה? של המשפט הראשון, עם כל מה שהדברים שלא אמר באימרות שלו. מהיקב ומהגורן. ואז אתם רואים מה קורה, הוא פתאום אומר משהו, 'אני רוצה לרענן אותך מאימרת חוץ'. איזה אימרת חוץ? המצאות מהמשפט הראשון שלא נמצא בכל האימרות שלו. זה דבר שלא יעשה. הרי אני מתנגד להגשת הפרוטוקול, כדי שלא יהיו לי דברים מהסוג הזה, דברים שלא יהיו באימרות וכל מיני דברים אחרים. 
כב' הש' א. קולה : שניה, שניה. 
עו"ד י. הלוי : היא מכניסה לי בדלת האחורית את ההמצאות. 
כב' הש' א. קולה : שניה, עו"ד הלוי, נניח שהיו מזמנים אותו למשרדי הפרקליטות לפני שבוע, נניח, עושים לו רענון ושולחים לך הודעה – עו"ד הלוי דע לך שבפגישה שלנו עם העד הזה, הוא אמר ככה וככה וככה. זה מותר היה לה? מותר היה לה. אם  זה היה מותר לה, כבר לא אכפת לי אם הוא אמר את זה לפרוטוקול או אמר את זה אצלה במשרד. זה לא משנה לי. עצם העובדה שהוא אמר את זה למישהו בפרקליטות, בדרך הזו או בדרך האחרת, והם הודיעו אחר כך שזה מה שהעד הזה אמר, זה הכשיר את העניין הזה. בהתעלם מהשאלה האם אפשר להכשיר את הפרוטוקול הראשון. כאשר אדוני אומר לי שהוא אז המציא המצאות, אז אדוני יחקור אותו ואדוני יגיד ל נו אחר כך, עם כל הכבוד, כל ההמצאות שהעד הוסיף אחרי המזכרים שלו, הם שווים כקליפת השום. בסדר. בסדר. תשבור את הראש. אבל לכן הנקודה המרכזית היא פה, מאחר וברענון מותר היה להעלות את זה, ומאחר שאתה יודע על כך שהנושא הזה דובר בו לא פעם ולא פעמיים, לכן אתה עכשיו, ובזה צודקת עו"ד הר ציון, עכשיו לא מופתע מכלום. 
לגבי השאלה העקרונות, האם הפרוטוקול.. הראשון, אני לא יודע, כי לפי תפיסתי, משפט חוזר זה משפט חוזר, שמתחילים מאפס. אם מתחילים מאפס, אי אפשר להגיד לו – במשפט ההוא אמרו ככה. מחר תגידי – במשפט ראשון הרשיעו אותו. 
כב' הש' א. קולה : אני לא יודע. אני באמת לא יודע. לא יודע. אבל זה פתיר. השאלה הקונקרטית הזאת פתירה, באופן שאנחנו עוקפים את הבעיה. 
עו"ד י. הלוי : אני אומר לבית המשפט , כבודו יקבל החלטה, אנחנו נקבל את ההחלטה. אני רק אומר לבית המשפט ש.. אני רואה את זה כדבר חמור, וזהו. הבנתם כולכם את ההתנגדות שלי. 
כב' הש' א. קולה : חבריי מסכימים איתי, מאחר וזה היה ברענון, מאחר ואתה לא מופתע, 
עו"ד י. הלוי : זה לא רענון, 
כב' הש' א. קולה : בסדר, מאחר שאתה לא מופתע, 
כב' הש' ד. צרפתי: הרעיון על לדווח לך על התפתחויות ברענון, זה למנוע את הפתעתך. מאחר ואתה ער לזה ואתה יודע מה הוא אמר ואיפה שהוא לא אמר, אז מהבחינה הזאת, מהותית אין פה שום בעיה. תחקור לעניין משקל. 
כב' הש' א. קולה : כן, יכול להיות שאין לזה משקל, יכול להיות שהמשקל אפסי. עם כל הכבוד, מה שהוא לא מסר באימרות, המשקל של זה הוא אפסי. לקבל את הפרוטוקול, כ – AS IS ,כראייה, אני חושב שאי אפשר , או אני לא יודע, על כל פנים, אבל זה לא משנה ברגע זה. 
עו"ד י. הלוי : אני שמעתי וקיבלתי את ההחלטה. 
כב' הש' א. קולה : תודה. 
עו"ד י. הלוי : נמשיך. 
כב' הש' א. קולה : נמשיך. אבל עדיין, עו"ד הר ציון, בואי נהיה פרקטיים. תגישו את כל האמרות, יש לך עוד שאלות שנובעות ממה שהוא אמר בחקירה שלו, אז תשאלי אותם. 
עו"ד ש. הר – ציון : אדוני, החקירה, 
כב' הש' ד. צרפתי: מה שאנחנו אומרים זה, מבלי לכבול אותך, שאת לא יכולה להמשיך לשאול אותו שאלות מהרענון, וכולי וכולי, ספציפית. את ההודעות אתם מסכימים, אז זה מנכה חלק מהדיון, שלא תצטרכי לשאול. שבע – שמונה הודעות זה הרבה. 
עו"ד ש. הר – ציון : .. אין לי בעיה.. אני אאסוף את החומר, אני אגיש אותו כמו שהוא, אני לא מסתירה כלום מבית המשפט. .. לא חקירה ארוכה. 
סיפרת שירדתם , סיפרת לנו פה עכשיו שהנאשם היה עצבני וניסיתי להבין ממך למה הוא היה עצבני. תסביר רגע לבית המשפט, 
כב' הש' א. קולה : אז הוא אמר שהילדים הציקו לו, הילדות הציקו לו. הוא אמר. 
עו"ד ש. הר – ציון : אבל איך זה קשור למקלט? כן חשוב לי.
כב' הש' א. קולה : הוא אמר לי שהילדות ירדו למקלט. הוא אמר. 
עו"ד ש. הר – ציון : אמרת את זה? 
העד מר. ק. סומברנו: אמרתי – תלמידים. גם בנים וגם בנות. 
כב' הש' א. קולה : נכון, הוא אמר את זה. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה לבש הנאשם באותו יום? 
העד מר. ק. סומברנו: כשהוא הגיע? 
עו"ד ש. הר – ציון : באותו יום כשאתה רואה אותו ופוגש אותו, 
כב' הש' ד. צרפתי: ב – 11 ,9 ,מה הוא לבש? 
העד מר. ק. סומברנו: הוא לבש בגדים רגילים, לא בגדי עבודה. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה זה בגדים רגילים? איזה סוג מכנסיים? 
העד מר. ק. סומברנו: עד כמה שאני זוכר, הוא לבש ג'ינס. 
עו"ד ש. הר – ציון : חולצה? 
העד מר. ק. סומברנו: אם אני לא טועה, משובצת. 
עו"ד ש. הר – ציון : פנים – היו לו, זקן, לא זקן? שפם? 
עו"ד י. הלוי : רק לא להנחות. 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא זוכר. הרבה זמן, אני לא זוכר. 
עו"ד ש. הר – ציון : אם אני אזכיר לך שאמרת שהיה לו זקן צרפתי? 
עו"ד י. הלוי : איפה הוא אמר את זה? 
עו"ד ש. הר – ציון : עמוד 743 .
העד מר. ק. סומברנו: יכול להיות. (מדברים יחד).
כב' הש' ד. צרפתי: תגידי – אם זה במשפט, תגידי. 
עו"ד י. הלוי : 'עמוד 743 ,עמוד 756 'כאילו זו איזה אימרה. כאילו תמליל חקירה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני מניחה שבית המשפט .. ימציא את הפרוטוקול והוא לא אמר את זה שם. .. על ההיעדרות של תאיר, זכרונה לברכה. 
כב' הש' ד. צרפתי: על מה? 
עו"ד ש. הר – ציון : על ההיעדרות של תאיר. 
העד מר. ק. סומברנו: התקשרה אלי שרית רון, שהיתה המחנכת שלה, ואמרה לי שתלמידה נעדרה, היא לא הגיעה הביתה. היא רוצה לבוא לבית הספר, לפתוח את בית הספר.
עו"ד ש. הר – ציון : פחות או יותר שעה אתה זוכר? 
העד מר. ק. סומברנו: לא זוכר במדויק. אולי חמש וחצי, משהו כזה. דרך אגב, היא באה עם גילה ביטון, ואספו אותי מהבית. 
עו"ד ש. הר – ציון : מצוין. אז מגיעה שרית המורה, וגילה, 
העד מר. ק. סומברנו: היא רכזת השכבה.
עו"ד ש. הר – ציון : רכזת שכבה. הן מגיעות לאסוף אותך מהבית, אתם מגיעים לבית הספר, ואז מה אתם עושים שם? 
העד מר. ק. סומברנו: יש, תאיר, זכרונה לברכה, למדה בחטיבת הביניים בכניסה לבית הספר בצד ימין. נכנסנו לשם והתחלנו לעשות סריקה ב, 
כב' הש' א. קולה : בחטיבת הביניים. 
העד מר. ק. סומברנו: בחטיבת הביניים. אני לא זוכר כמה זמן זה לקח, אבל לא מצאנו אותה שם. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה הפעם הבאה שאתם מחפשים אותה? 
העד מר. ק. סומברנו: ואז אני חושב, אם אני לא טועה, מאיר אמסלם הגיע , 
עו"ד ש. הר – ציון : מי זה מאיר אמסלם? 
העד מר. ק. סומברנו: אב בית במתנ"ס קצרין. המשכנו לחפש בבית הספר. אם אני לא טועה שאלתי לפני כן את שרית, איפה היא היתה בשעה האחרונה. 
כב' הש' א. קולה : 'איפה היא היתה' אתה מתכוון – איפה תאיר זכרונה היתה. 
העד מר. ק. סומברנו: תאיר, זכרונה לברכה. אז היא אמרה לי – בחדר תאטרון. ניגשנו לחדר תאטרון, פתחתי אותו, הוא היה נעול, פתחתי אותו, וצעקנו – תאיר. לא היה שום דבר. ועל הבמה היה כיסא ועל הכיסא היה את התיק של תאיר. לא ידעתי שזה התיק של תאיר, פתחנו וראינו שרשום – תאיר. ניגשתי והערתי את זה לשרית רון. הבנתי שהיא העבירה את זה לאמא. אחרי זה המשכנו לחפש. 
עו"ד ש. הר – ציון : איפה עוד חיפשתם? 
העד מר. ק. סומברנו: חיפשנו במקלט מס' 1 .
עו"ד ש. הר – ציון : ספר מה מצב הדלת של מקלט מס' 1 .
העד מר. ק. סומברנו: נעול היה. 
עו"ד י. הלוי : ואיך פתחת? 
העד מר. ק. סומברנו: עם מפתח. יש לי מפתח מאסטר. פותח את המקלטים. 
כב' הש' א. קולה : איך זה נעול? עם מנעול אוזניים או מנעול עצמי שלו? 
העד מר. ק. סומברנו: זה מנעול אוזניים אחד ליד השני. 
כב' הש' א. קולה : מנעול תליה שמחובר לאוזניים שנמצאות שם. או.קי. 
העד מר. ק. סומברנו: והמנעול תלוי עם כבל, שאם פותחים אותו, שלא יעלם. 
עו"ד ש. הר – ציון : אתם בודקים, 
העד מר. ק. סומברנו: עושים סריקה, יוצאים מהמקלט ועוברים למקלט מספר 2 .
עו"ד ש. הר – ציון : איך אתה נכנס למקלט מס' 2 ?
העד מר. ק. סומברנו: מקלט מס' 2 ,אני מכניס את המפתח, נכנס חצי מפתח ולא נפתח, גם מאיר ניסה. ואז הלכתי, רצתי למשרד, הבאתי מספריים גדולים כאלה, שפותחים. ופתחתי את המנעול.
כב' הש' א. קולה : את המנעול או את הכבל?
העד מר. ק. סומברנו: את המנעול. 
כב' הש' א. קולה : המנעול עצמו? בצורת פרסה. 
העד מר. ק. סומברנו: פרסה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני אראה לך את ת/164 .תסתכל על תמונה מס' 6 .זו תמונה שמצולמת יותר מאוחר, בדף מס' 2 .מה רואים בתמונה? מה אתה יכול לתאר? איך זה דומה למה שהיה? 
העד מר. ק. סומברנו: זה המנעול. רואים פה את האוזן. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה זה הכבל הזה? 
העד מר. ק. סומברנו: הכבל הזה, על זה דיברנו שהוא תלוי. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני מראה לבית המשפט את המוצג עצמו. 
איך אתה חותך את זה? 
העד מר. ק. סומברנו: יש לנו מספריים גדולות כאלה. יש לוקרים בבית הספר, 
כב' הש' א. קולה : סליחה שניה אחת, אנחנו לא מבינים. יש פה שלוש תמונות. בתמונה האמצעית וגם בתמונה העליונה רואים מנעול רגיל, עם הפרסה, עם גוף המנעול. בתמונה השלישית רואים משהו מאולתר. רואים מנעול, שבו מישהו קדח חור ואליו הוא חיבר שרשרת. 
העד מר. ק. סומברנו: נכון, זה הכבל שאנחנו מחברים אליו, כבל ממתכת. 
כב' הש' א. קולה : אבל איפה הפרסה? היא כבר הורדה קודם? איפה הפרסה שהיתה כאן? 
העד מר. ק. סומברנו: זו פרסה שחתכתי אותה. 
כב' הש' א. קולה : זה אחרי החיתוך? 
העד מר. ק. סומברנו: אחרי החיתוך. 
עו"ד ש. הר – ציון : התמונה הזאת מצולמת ב – 24.12.
כב' הש' א. קולה : והתמונה שמעליה? התמונה הזאת, התמונה האמצעית, שיש בה כן פרסה? יש פה אותו מנעול. פעם אחת עם פרסה, פעם אחת בלי פרסה. 
העד מר. ק. סומברנו: יכול להיות שמישהו, 
כב' הש' ד. צרפתי: את התמונה התחתונה עשיתם אחרי החיתוך של הפרסה? 
כב' הש' א. קולה : צילמתם . 
עו"ד ש. הר – ציון : התמונה התחתונה מצולמת על ידי השוטרים. העיד פה שוטר שהם צילמו את זה ב- 24 ל חודש. 
כב' הש' ד. צרפתי: כן, הבנו, אבל כל האלתור הזה הוא בשביל מה? 
עו"ד ש. הר – ציון : למה יש לך את האלתור הזה של הכבל הזה? 
כב' הש' ד. צרפתי: הוא היה במקור?
העד מר. ק. סומברנו: כן, בכל המקלטים.
כב' הש' א. קולה : בכל מנעול, עשיתם , קדחתם חור בכל מנעול? 
כב' הש' ד. צרפתי: כדי שלא יפול הגוף. 3
כב' הש' א. קולה : שהגוף לא ילך לאיבוד. אז בכל מנעול קדחתם חור. יופי. 
אני חוזר ושואל – התמונה האמצעית, מה היא ומתי צולמה. 
עו"ד ש. הר – ציון : צולמה ב- 24.12 ,לפי הדוח. 
כב' הש' א. קולה : אבל היא בלי אילתור כזה, ושם יש פרסה שלמה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אם כבודכם רואה, את התמונה העליונה השניה, האלתור עדיין נשאר תלוי, האלתור עדין משתלשל למטה, אבל שמו פשוט מנעול חדש נוסף, כדי לנעול. 
כב' הש' א. קולה : מנעול בלי אלתור. 
עו"ד ש. הר – ציון : זה בלי אלתור, אבל זה לא קשור ליום האירוע. 
כב' הש' א. קולה : בסדר, אבל זה מנעול בלי אלתור. הם לא רצו שילך לאיבוד. או.קי. אז זה מנעול בלי אלתור. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני מראה לך את התמונה העליונה. פה יש מנעול, למשל, ופה יש לנו את הכבל. זה משהו שהיה ביום הרצח או שזה אחרי? 
העד מר. ק. סומברנו: אם זה מנעול חדש, זה אחרי. זה נראה לי אחרי. כי המשטרה ביקשה לסגור את המקום. 
כב' הש' א. קולה : 'אנחנו' זה 'אני' או מישהו מטעמך? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא יודע. לא זוכר. 
עו"ד ש. הר – ציון : רק אני אשאל עוד שאלה קטנה – המנעול הזה הוא מנעול שסוגרים אותו בקפיץ, בנעילה? איך סוגרים? 
העד מר. ק. סומברנו: לא, לא, עם המפתח עצמו. 
עו"ד ש. הר – ציון : אם אנחנו כבר בתמונות, 
כב' הש' א. קולה : אבל זו לא חקירה קצרה, זו חקירה ארוכה. אני חוזר על מה שאמרתי קודם – למה לא להגיש את ההודעות שלו במשטרה? באמת. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני מבקשת , העד הזה כאן, אני חושבת שהתמונה המלאה צריכה להיות בפני בית המשפט. 
כב' הש' א. קולה : היא תהיה . תשאלי שאלות נוספות. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני לא רוצה לקפוץ אחר כך. זה לא יקצר כלום. אני רוצה לשאול אותך – לימים מפרקים את המנעול הזה, אתה נוכח בעת פירוק המנעול, כשהגיעה המשטרה ב – 24.12?
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה מוציאים מתוכו?
העד מר. ק. סומברנו: וגם צילמתי אותו. 
עו"ד ש. הר – ציון : וגם צילמת את זה. 
העד מר. ק. סומברנו: צלם של בית הספר. מצאו גפרור או קיסם, משהו כזה. 
עו"ד ש. הר – ציון : איפה? 
העד מר. ק. סומברנו: בתוך המנעול עצמו. 
עו"ד ש. הר – ציון : היו לכם אירועים כאלה בעבר, בעוד מנעולים? 
העד מר. ק. סומברנו: בתוך כותלי בית הספר, לא. מחוץ לכותלי בית ספר, כן. 
עו"ד ש. הר – ציון : סיפרת שיש לך מאסטר. חוץ ממך , למי עוד יש מאסטר, מפתחת לבית הספר? 
העד מר. ק. סומברנו: יש ליוסי דיין, יש לניסים כליפה, יש לשאר אבות הבית ולמקלטים, למנקים יש. 
עו"ד ש. הר – ציון : אתה יודע אם הנאשם, מישהו מכם נתן לו, אתה נתת לו מפתח? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא נתתי, אבל בזמנו שאלתי את מיכאל,
עו"ד י. הלוי : אני מתנגד לעדות שמיעה. 
עו"ד ש. הר – ציון : נביא את מיכאל, אם צריך. 
מה שאלת את מיכאל, רק לעצם האמירה. 
כב' הש' א. קולה : מה הוא שאל את מיכאל, מותר להגיד לנו. 
העד מר. ק. סומברנו: שאלתי את מיכאל, אם לזדורוב היה מפתח. אז הוא אמר – כן, נתתי לו. 
כב' הש' א. קולה : החלק הזה הוא עדות שמועה. רק לצורך זה שהוא שמע ממיכאל את מה שהוא שמע. מיכאל יבוא. 
עו"ד ש. הר – ציון : נכנסתם למקלט 2 ,מה אתם עושים שם? 
העד מר. ק. סומברנו: סורקים את המקלט. צועקים – תאיר, תאיר, תאיר. ויוצאים. 
עו"ד ש. הר – ציון : ולאיפה עוברים? 
העד מר. ק. סומברנו: מאיר אמסלם רצה לחפש בחוץ, אני רציתי להמשיך את החיפושים במקלטים. ובא אלי, לא זוכר, איזה בחור מסוים, לא זוכר את שמו, והמשכנו לחפש במקלטים. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה היה מצב המנעולים במקלטים האחרים? 
העד מר. ק. סומברנו: נעול. נעול ופתחתי אותם. 
עו"ד ש. הר – ציון : פתחת אותם. באיזשהו שלב אומרים לך שמצאו את המנוחה. מי אומר לך? איפה אתה נמצא? מה אתה עושה? 
העד מר. ק. סומברנו: אנחנו בדיוק חזרנו מהאזור של, המסדרון של שכבה יא', לכיוון האודיטוריום, באזור שם , לא זוכר את שמו של הבחור, אבל הוא אמר לי – מצאנו אותה.
עליתי במדרגות איתו ביחד, שאלתי – איפה. אמרו לי – בתא הזה. היה שם כיסא בחוץ, 
עו"ד ש. הר – ציון : אם דיברנו קודם על שני מתחמי שירותים, באיזה מתחם אנחנו ? 
העד מר. ק. סומברנו: המתחם עם הארבעה, 
כב' הש' א. קולה : ארבעה תאים. 
עו"ד ש. הר – ציון : עם ארבעה תאים באגף של כיתות י'. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. קומה שניה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אתה הולך לשם ורואה כיסא . מה אתה עושה? 
העד מר. ק. סומברנו: לוקח אותו, ו, הדלת היתה נעולה, בגלל זה הלכתי, לקחתי את הכיסא, 
כב' הש' א. קולה : הכיסא היה שם כבר. 
העד מר. ק. סומברנו: הכיסא לא, היה בחוץ. 
כב' הש' א. קולה : היה בחוץ לחדר , ואתה הכנסת אותו פנימה? 
העד מר. ק. סומברנו: מחוץ לתא השירותים. 
עו"ד ש. הר – ציון : רק שיהיה לנו בשפה אחידה. יש לנו מתחם של שירותים, שיש בו ארבעה תאים, 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. 
עו"ד ש. הר – ציון : יש תא שירותים, בסדר? 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. 
עו"ד ש. הר – ציון : יש בעצם מין רחבה קטנה, שראינו שהיא צמודה למתחם השירותים הזה. היא בעצם בין שני המתחמים, בין המתחם של הארבע למתחם של השניים נכון? 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. 
עו"ד ש. הר – ציון : איפה בתוך הדבר הזה, נמצא הכיסא? 
העד מר. ק. סומברנו: מחוץ לדלת של השירותים, 
עו"ד ש. הר – ציון : של הארבעה? 
העד מר. ק. סומברנו: של הארבעה. 
כב' הש' א. קולה : מחוץ לדלת הראשית של ה, 
העד מר. ק. סומברנו: הדלת הראשית. 
עו"ד ש. הר – ציון : ואתה לוקח את זה ושם את זה איפה? 
העד מר. ק. סומברנו: בצמוד לדלת. 
עו"ד ש. הר – ציון : של תא מס'? 
העד מר. ק. סומברנו: של תא מס' 2 .
כב' הש' א. קולה : כשאתה אומר, אני רוצה, בוא נעשה סדר. כשאתה אומר 'תא מס' 2 ,'למה אתה מתכוון – 'תא מס' 2 ?'איך אתם מסבירים אותו? כי תא מס' 2 ,
העד מר. ק. סומברנו: נכנסת. מצד ימין יש לך תא ראשון. התא השני אחריו. 
כב' הש' א. קולה : זה לא השני מהכניסה, זה השני מצד ימין. אתה מתחיל לספור מצד ימין – 1,2,3,4 ?
העד מר. ק. סומברנו: לא. 
עו"ד ש. הר – ציון : זה גם כניסה וגם תא, 
כב' הש' א. קולה : במקרה זה יצא גם וגם. אבל מהחלק השני, זה החלק השלישי. 
העד מר. ק. סומברנו: מהכניסה. אני דיברתי מהכניסה. 
עו"ד י. הלוי : ..כניסה בטור, לא בשורה. הם לא מול דלת הכניסה. נכנסים ויש ארבעה תאים מצד ימין. 
כב' הש' א. קולה : בתור? 
העד מר. ק. סומברנו: בתור. יש את הראשון ויש את השני. 
כב' הש' א. קולה : הראשון סמוך לקיר המפריד. 
העד מר. ק. סומברנו: הראשון הוא בעצם הכי קרוב לדלת, 
עו"ד ש. הר – ציון : הכי קרוב לדלת. 
כב' הש' א. קולה : תא השירותים הראשון הכי קרוב לדלת הכניסה. 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. 
כב' הש' א. קולה : יש את התמונות שהן של ינאי עוזיאל, שהן מזוויות הפוכות, 
עו"ד ש. הר – ציון : יכול להיות שזה שירותי בנים, ויכול להיות, 
כב' הש' א. קולה : לא,לא, שניהם שירותי בנות. נגיע לשם, נסתכל על זה. בכל אופן, אתה שם את הכיסא מול התא שבו אמרו לך שנמצאת הגופה של תאיר ראדה. 
העד מר. ק. סומברנו: עולה על הכיסא ורואה את ה, 
כב' הש' ד. צרפתי: מלמעלה? 
העד מר. ק. סומברנו: מלמעלה יותר. 
כב' הש' א. קולה : מעל הדלת. 
העד מר. ק. סומברנו: את תאיר מונחת עם הראש מונח, אם אני מסתכל עליה, מצד שמאל. 2
כב' הש' א. קולה : שמאל שלך. 
העד מר. ק. סומברנו: שמאל שלי. 
כב' הש' א. קולה : ימין של התא, שמאל שלך. 
העד מר. ק. סומברנו: ימין של התא , שמאל שלי. 
כב' הש' א. קולה : זה מבט מלמעלה?
עו"ד ו. קבלאוי : לא, מבט מהכניסה. 
כב' הש' א. קולה : איפה הדלת הראשית? 
כב' הש' ד. צרפתי: פה. הוא מצלם מהדלת. 
העד מר. ק. סומברנו: הוא מצלם מהדלת הראשית, וזה בעצם, פה מתחם השירותים, ארבעה תאים בטור מצד ימין. 
עו"ד ש. הר – ציון : אם מסתכלים על השירותים, אם עובדים עם הגב לכיורים ומסתכלים על השירותים, אז יש לנו בעצם מצד ימין זה תא אחד, תא לידו זה 2 ,
כב' הש' א. קולה : זה מה שאמרתי, מצד ימין. בסדר. 
עו"ד ש. הר – ציון : אתה רואה את תאיר מונחת על האסלה, נכון? כשאתה נמצא שם, מי נמצא שם עוד, במתחם הזה? 
העד מר. ק. סומברנו: הבחור שקרא לי. 
כב' הש' א. קולה : שאתה לא יודע מי הוא? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא זוכר את שמו. 
כב' הש' א. קולה : אבל עשו לך רענון, לא? לא עשו לך רענון? 
עו"ד ש. הר – ציון : צבי חוטר? רמי דאודי? 
העד מר. ק. סומברנו: רמי דאודי היה איתי, 
עו"ד י. הלוי : צבי חוטר, בקיצור. 
עו"ד ש. הר – ציון : צבי חוטר, רמי דאודי ויואב חדד? חדד קראת לו, בלי השם – יואב. ככה קראת להם בהודעות שלך. 
העד מר. ק. סומברנו: יכול להיות. אני לא זוכר את השמות שלהם היום. 
עו"ד ש. הר – ציון : בסדר גמור. 
העד מר. ק. סומברנו: עכשיו, אני יורד מהכיסא, 
כב' הש' א. קולה : שניה, אותו בחור שקרא לך, צבי חוטר, הוא כבר קרא לך אחרי שהוא כבר ראה מה שיש בתוך תא השירותים. 
העד מר. ק. סומברנו: אני הבנתי מהם שהם ,
כב' הש' א. קולה : מי זה – מהם? רק צבי חוטר. מי זה – מהם ? 
העד מר. ק. סומברנו: מהחבר'ה שהיו שם. אחד או שניים, אני לא זוכר. 
כב' הש' א. קולה : רמי דאודי בא איתך, 
עו"ד י. הלוי : צבי חוטר ויואב חדאד. 
כב' הש' א. קולה : רמי דאודי בא איתך, נכון? 
העד מר. ק. סומברנו: כן, הוא עשה סיור, 
כב' הש' א. קולה : עשה איתך סיור. ואתם שניכם הגעתם לתוך תא השירותים, פגשתם את צבי חוטר ואת יואב,
עו"ד ש. הר – ציון : יואב חדד. 
כב' הש' א. קולה : יואב חדד. כשהם דיברו איתך אמרו לך – כבר ראינו משהו? 
העד מר. ק. סומברנו: הם ראו מתחת. 
כב' הש' א. קולה : אף אחד לא אמר לך שהוא כבר טיפס על תא ימני סמוך וראה מתוך התא מלמעלה? 
העד מר. ק. סומברנו: לא אמרו. 
כב' הש' ד. צרפתי: מה השעה? 
העד מר. ק. סומברנו: אני חושב 18:15 .
עו"ד י. הלוי : תראו לו את ה – עשרה לשבע. 18:50.
העד מר. ק. סומברנו: זה אני לא זוכר. 
כב' הש' א. קולה : פלוס מינוס. 
עו"ד ש. הר – ציון : כשאתה בעצם רואה את המראה מלמעלה, הוא קשה, למה אתה לא נכנס לתוך התא. 
העד מר. ק. סומברנו: כמובן, זה מה שאני רוצה להגיד. הזזתי את הכיסא, ובדרך כלל מה שאנחנו עושים, לוקחים את המפתח רב בריח, יש שם שני פינים כאלה שאפשר להכניס, 
כב' הש' א. קולה : איזה רב בריח? רב בריח, מפתח אחר של רב בריח כלשהו. 
העד מר. ק. סומברנו: לא, לא, מפתח רגיל של רב בריח, 
כב' הש' א. קולה : אמרתי – מפתח אחר, לא של השירותים האלה, סתם מפתח. 
העד מר. ק. סומברנו: סתם מפתח. 
כב' הש' ד. צרפתי: לחריץ. 
כב' הש' א. קולה : מכניסים אותו לחריץ ומסובבים. 
העד מר. ק. סומברנו: לחריץ, ומסובבים. 
כב' הש' א. קולה : מה זה – בדרך כלל? היו כבר מקרים כאלה, שבהם חילצתם מישהו שנתקע בשירותים באמצעות הפטנט הזה? 
העד מר. ק. סומברנו: זה נשבר לפעמים, זה נשבר, 
עו"ד ש. הר – ציון : לא, אבל היו מקרים שאנשים נתקעו בשירותים והשתמשתם בפטנט הזה? 
העד מר. ק. סומברנו: בוודאי, בוודאי. 
כב' הש' א. קולה : זה מה ששאלתי. או.קי. אז ניסית עם מפתח של רב בריח. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
כב' הש' א. קולה : ואז מה גילית? 
העד מר. ק. סומברנו: גם , דרך אגב, מנקים, כשיש שם יותר מדי ברדק ויותר מדי בלגן, נועלים את התא הזה ומדווחים או לנו או, 
כב' הש' א. קולה : נועלים עם אותו רב בריח. 
העד מר. ק. סומברנו: עם אותו רב בריח, 
כב' הש' א. קולה : אבל כל ילד מבחוץ גם יכול לפתוח את זה עם רב בריח. 
עו"ד ש. הר – ציון : זה לא חייב להיות רב בריח. 
כב' הש' א. קולה : כל מפתח. אבל המנקה נועל, כל ילד או ילדה יכולים לפתוח את זה באותה מידה. 
עו"ד ש. הר – ציון : נכון. 
כב' הש' א. קולה : תודה. 1
העד מר. ק. סומברנו: אבל שם, במקרה לא היה את שני הפינים אלא רק פין אחד, ואת זה אפשר לפתוח רק עם שפיץ פלייר או פלייר כלשהו. 
כב' הש' א. קולה : בסדר. אין ויכוח על זה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני מפנה אות ל – ת/166 תמונות 4 ,5 .
כב' הש' א. קולה : אין ויכוח על זה. 
עו"ד ש. הר – ציון : ואז אתה .. שפיץ פלייר, מה אתה עושה? 
העד מר. ק. סומברנו: יורד למשרד, מביא שפיץ פלייר, 
כב' הש' א. קולה : כמה המשרד שלך רחוק משם? 
העד מר. ק. סומברנו: יש איזה 12 מדרגות, ולאחר מכן המשרד. 
כב' הש' א. קולה : וכשאתה יורד, מי נשאר שם? שלושת האחרים? 
העד מר. ק. סומברנו: שלושת החבר'ה האלה. 
עו"ד י. הלוי : זה שניים. אבל לא, 
כב' הש' א. קולה : לא משנה. 
העד מר. ק. סומברנו: שניים או שלושה. 
עו"ד ש. הר – ציון : רמי דאודי, שבא איתך, נמצא שם במתחם? 
העד מר. ק. סומברנו: סביר להניח שכן. 
עו"ד ש. הר – ציון : וצבי חוטר ויואב חדד. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
עו"ד ש. הר – ציון : נמצאים שם השלישייה הזאת. אתה הולך להביא את השפיץ פלייר, 
העד מר. ק. סומברנו: כמה שזכור לי. 
עו"ד ש. הר – ציון : אתה הולך להביא את השפיץ פלייר. אני רק אפנה אותך ל – ת/169 .
כב' הש' א. קולה : אין ויכוח גם על זה. 
עו"ד ש. הר – ציון : אתה מביא את השפיץ פלייר והולך לפתוח את הדלת, מה קורה?
העד מר. ק. סומברנו: אני לא מצליח. הידיים שלי לא עובדות. 
כב' הש' א. קולה : רעדת? מרעד? 
העד מר. ק. סומברנו: גם רעד וגם מה שראיתי, 
כב' הש' א. קולה : המתח הזה. מה שראית הלחיץ אותך. 
העד מר. ק. סומברנו: נכנסתי לפוסט טראומה . 
כב' הש' א. קולה : זה עוד לא פוסט, זה רק טראומה. 
עו"ד ש. הר – ציון : הפוסט יגיע אחר כך. 
העד מר. ק. סומברנו: לא יודע. ניסיתי ולא הצלחתי. 
כב' הש' א. קולה : אז מה עשית? 
העד מר. ק. סומברנו: ..שאני עושה בעיניים עצומות. 
כב' הש' א. קולה : אנחנו מבינים. מה עשית? 
העד מר. ק. סומברנו: נתתי את זה למי שהיה לידי, אני לא זוכר. אחד מהם. או חוטר או, 
כב' הש' א. קולה : צבי חוטר. 
העד מר. ק. סומברנו: הוא פתח את זה וראינו שוב את הגופה. מישהו אמר לי שם שהוא מזעיק אמבולנס. 
עו"ד ש. הר – ציון : רק תגיד לי, כשאתה רואה את המראה המזעזע הזה, מה היתה כמות הדם בתא, על הרצפה, על הקירות. מה אתה רואה? מה אתה קולט? 
העד מר. ק. סומברנו: תראי, לא היה כל כך הרבה דם היה דם, אבל אני לא יודע כמות. 
כב' הש' א. קולה : אבל לזה יש דוח מז"פ. 
עו"ד ש. הר – ציון : ואז אמרו לך שהזעיקו מד"א. הזעיקו מד"א מישהו מהם 
העד מר. ק. סומברנו: לא, שמזעיקים מד"א, ואז אני אמרתי שאני הולך לפתוח את השער מאחור. יש לנו שער של חירום. שיכנסו עם הרכב עד הסוף. 
עו"ד י. הלוי : רק מד"א. אין משטרה. משטרה לא מזעיקים. 
העד מר. ק. סומברנו: המשטרה, דרך אגב, היתה בזירה. 
עו"ד י. הלוי : משטרה אין. 
כב' הש' א. קולה : למה? אתה אל תפריע להם. בסדר? תרשום לך, משטרה לא היתה, תשאל אחר כך. 
העד מר. ק. סומברנו: בדרכי לפתוח את השער, פגשתי שני שוטרים, אמרתי שמצאנו אותה והיא נמצאת בקומה שניה. 
כב' הש' א. קולה : אני רוצה לשאול משהו מקדמי – השוטרים כבר היו מעורבים בחיפושים? 
העד מר. ק. סומברנו: כן, בוודאי. הם היו בשטח. והלכתי, פתחתי את השער. התקשרתי שוב למד"א, התקשרתי ואמרתי שפתחתי להם את השער ושיבואו מאחור וזו הכניסה הכי מהירה.
כב' הש' א. קולה : מישהו מכם נגע? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא נגעתי ולא ראיתי, 
כב' הש' א. קולה : ולא ראית את האחרים. 
העד מר. ק. סומברנו: לא ראיתי אם נגעו. 
עו"ד ש. הר – ציון : אחרי שאתה מתקשר למד"א, מה אתה עושה? 
העד מר. ק. סומברנו: חוזר חזרה למקום. 
כב' הש' א. קולה : לתא הזה. 
עו"ד ש. הר – ציון : מה אתה רואה במקום? 
העד מר. ק. סומברנו: אני רואה המולה. 
כב' הש' א. קולה : הגיעו עוד אנשים בינתיים? 
העד מר. ק. סומברנו: הגיעו גם שוטרים וגם אנשים שהיו שם, באזור. 
כב' הש' א. קולה : חוץ מהשלישיה הראשונה. 
העד מר. ק. סומברנו: נכון. 
עו"ד ש. הר – ציון : כמה אנשים? אתה יכול להעריך, בערך? 
העד מר. ק. סומברנו: אני מעריך עשרה. כעשרה. 
כב' הש' א. קולה : אבל זה היה אחרי שפתחת את התא. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
כב' הש' א. קולה : כל זה אחרי שפתחת. 
העד מר. ק. סומברנו: לא אני פתחתי אבל, 
כב' הש' א. קולה : אחרי שחותר פתח את התא. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
כב' הש' א. קולה : בוא נסכם שעד שפתחו את התא, היו שם בין שלושה לארבעה אנשים, נכון? 
אני שואל. 
כב' הש' ד. צרפתי: כולל אותו. 
כב' הש' א. קולה : כולל . אני מדייק. אתה , דאודי, חוטר ויואב. לשיטתך. דאודי אומר שהוא לא היה, אבל זה לא משנה, בין שלושה לארבעה. עד שפתחו את התא, תהיה איתי רגע, עד שפתחו , הייתם כולל אותך בין שלושה לארבעה אנשים, נכון? 
הלכת, מד"א, חזרת, הצטברו שם עשרה אנשים. 
העד מר. ק. סומברנו: כעשרה. 
כב' הש' א. קולה : כעשרה. אחרי שנפתחה הדלת. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
עו"ד י. הלוי : לשיטתו, עם שוטרים. עם שוטרים. 
העד מר. ק. סומברנו: לא, לא, שוטרים. בוודאי.
כב' הש' א. קולה : כולל שוטרים. 
עו"ד ש. הר – ציון : כולל שוטרים. הוא אומר – אזרחים ושוטרים, נכון? 
כב' הש' א. קולה : כן. 
עו"ד ש. הר – ציון : איפה היו ממוקמים? אם אנחנו מדברים על הרחבה הקטנה מחוץ לתא, בתוך המתחם, בתוך התא, 
העד מר. ק. סומברנו: הם היו ברחבה בחוץ. אולי שוטר או שניים היו בפנים. 
כב' הש' א. קולה : ברחבה בחוץ, זה מחוץ למתחם השירותים. 
העד מר. ק. סומברנו: כן. 
עו"ד ש. הר – ציון : וחלק מהאנשים היו גם בתוך מתחם השירותים, 
עו"ד י. הלוי : סליחה, לא להדריך. 
כב' הש' א. קולה : זו שאלה מדריכה. 
העד מר. ק. סומברנו: אמרתי, שוטרים, לא אנשים ש,(מדברים יחד). 
עו"ד ש. הר – ציון : אני שואלת אותך, 
כב' הש' א. קולה : אני אשאל אותך אחרת. כמה אנשים בערך, לא צריך לתפוס אותך על המילה, חס וחלילה, היו מחוץ למתחם השירותים בכלל, כמה היו בפנים והאם היו שוטרים או אזרחים. 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא יודע להגיד לך כמה היו היום. 
כב' הש' א. קולה : בערך. 
העד מר. ק. סומברנו: בערך. שניים אולי היו בפנים ועוד איזה,
כב' הש' א. קולה : והשניים שבפנים, שוטרים או אזרחים? 
העד מר. ק. סומברנו: עד כמה שזכור לי, זה היו שוטרים. 
כב' הש' א. קולה : שוטרים. או.קי. 
עו"ד ש. הר – ציון : בעצם מבחינת יום האירוע, איך ממשיך להתנהל אותו ערב שלך ? כמה זמן אתה נשאר בבית הספר? מה אתה עושה? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא עוזב את בית הספר, למעט זה שהלכתי להלוויה. 
כב' הש' א. קולה : מתי הגיע מד"א? 
העד מר. ק. סומברנו: מד"א הגיע, אני חושב חמש דקות אחרי, משהו כזה. דרך אגב, הוא גם לא נכנס דרך השער, בסופו של דבר, אלא הוא נכנס דרך שער הכניסה של בית הספר. 
כב' הש' א. קולה : מד"א קצרין הגיע? 
העד מר. ק. סומברנו: אני חושב.
עו"ד ש. הר – ציון : עוד שאלה – תנסה לכמת לי בזמן, אם אתה זוכר, כמה זמן עבר. סיפרת שירדת לפתוח את השער, ואז אתה חוזר בעצם חזרה למתחם השירותים. כמה זמן לוקח כל דבר הזה? 
העד מר. ק. סומברנו: לקח שלוש – ארבע דקות. חמש דקות. 
עו"ד ש. הר – ציון : מתי בפעם הבאה אתה רואה את ה אשם, אם בכלל. ? 
בעצם דיברנו על יום רביעי בערב, קורה כל הדבר, אתה נשאר שם לעזור והלכת רק להלוויה. מתי אתה רואה את הנאשם? 
העד מר. ק. סומברנו: הנאשם, ראיתי אותו, אני חושב שבועיים, משהו כזה. לא, סליחה, סליחה, ראיתי אותו ביום חמישי, מגיע לבית הספר, לקחת את הציוד שלו. 
עו"ד ש. הר – ציון : איפה אתה רואה אותו בתוך בית הספר? במתחם בית הספר? בתוך בית הספר? בחוץ? 
העד מר. ק. סומברנו: הוא הגיע מחוץ ל.. בשביל. 
עו"ד ש. הר – ציון : הוא נכנס? הוא לא נכנס? 
העד מר. ק. סומברנו: הוא נכנס. 
עו"ד ש. הר – ציון : הוא נכנס לתוך בית הספר לקחת את הציוד ביום חמישי? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא יודע אם הוא נכנס. היתה משטרה שם וזה היה זירה סגורה. 
עו"ד ש. הר – ציון : זו היתה זירה סגורה. והוא יכול היה להכנס ולקחת את הציוד ביום הזה? 
סיפרת לי אתמול שראית אותו מגיע לשער, 
העד מר. ק. סומברנו: היו שם, אמרתי לך, היו שם שוטרים והוא דיבר איתם. 
עו"ד ש. הר – ציון : הוא דיבר איתם? אתה ראית אותו נכנס לקחת את הציוד ביום חמישי? 
העד מר. ק. סומברנו: אני לא ראיתי אותו לוקח את הציוד. 
עו"ד ש. הר – ציון : לא ראית אותו. רק ראית אותו מדבר עם השוטרים.
כב' הש' א. קולה : וגם לא דיברת איתו באותו יום. 
העד מר. ק. סומברנו: לא דיברתי איתו. 
עו"ד ש. הר – ציון : אני רוצה רק לרענן את זכרונך, לגבי משהו שאמרת בהודעה שלך במשטרה, בנוגע למשך הזמן שלקח לך, עד שהיית בשער, לפתוח למד"א ועד שעלית,
כב' הש' ד. צרפתי: חזרה. 
העד מר. ק. סומברנו: חזרה. אני אקרא לך מההודעה מיום 18.12 בעמוד 2 .הראשונה, 17:52 ,עמוד 2 ,שורה 5" .פתחתי את השער של בית הספר, כדי שהאמבולנס יכנס פנימה. .. הודעתי להם שמצאו את תאיר בתא של השירותים. אני חיכיתי בסמוך לשער מספר דקות, וכשהאמבולנס לא הגיע, התקשרתי שוב למד"א ונאמר לי שהוא כבר מגיע לבית הספר, ואז חזרתי לתוך בית הספר". אז אנחנו מדברים על כמה דקות, 
העד מר. ק. סומברנו: יכול להיות. 
עו"ד ש. הר – ציון : אז יכול להיות שיותר משלוש דקות. 
העד מר. ק. סומברנו: יכול להיות. אני לא זוכר בדיוק לפרטים. כמה דקות. 
עו"ד ש. הר – ציון : בסדר גמור. 
שלוש שאלות אחרונות. ב – 18.12 נחקרת באזהרה. בחשד למעורבות ברצח. יש לך משהו להגיד על זה? אתה קשור באיזשהי צורה? אתה יודע למה ? 
העד מר. ק. סומברנו: א. לא ידעתי שנחקרתי באזהרה. לא ידעתי מה זה הדבר הזה אפילו. 
עו"ד ש. הר – ציון : זה היה ב – 18 לחודש, כשהחקירה מתחילה להיות חקירה רגילה, ובאיזשהו שלב , אתה יודע משהו? אתה קשור איכשהו לרצח? 
העד מר. ק. סומברנו: ממש לא קשור. 
עו"ד י. הלוי : אני לא אחקור אותו שהוא חשוד ברצח. אפשר להרגע. 
עו"ד ש. הר – ציון : ב – 24.12 ,אני אוותר על זה. 
אולי אתה רוצה לספר לבית המשפט איך השפיעה עליך המציאה של הגופה, כל הדבר הזה. אני מבינה שעבר עליך זמן לא פשוט, רק לגיד כמה מילים. 
העד מר. ק. סומברנו: אני סבלתי די הרבה מפוסט טראומה. הרבה טיפולים פסיכולוגיים. אנחנו באותה תקופה, תכננו ל.. להקדיש למשפחה, זה גם פגע לי. גם אשתי סבלה מכל הסיפור הזה. יש סברות שמה שהיא קיבלה זה גם כן מהתוצאה שאני הבאתי את זה הביתה. חטפה סרטן. אבל , 
כב' הש' א. קולה : לגילוי נאות, אני מכיר את אשתו של קובי. אותו לא ראיתי אף פעם אבל את אשתו אני מכיר. אני יודע שהיא חולה ואני מאחל לה רפואה שלמה. 
עו"ד ש. הר – ציון : כולנו. 
כב' הש' א. קולה : בשם כולנו. 
העד מר. ק. סומברנו: אבל יכול להיות שאני די השפעתי מהדבר הזה. אני לא הייתי, זה השפיע עלי מאוד מאוד קשה. 
כב' הש' א. קולה : מקווים שתתאושש. סיימנו? 
עו"ד ש. הר – ציון : רק לעניין הנעליים שלך. אתה מסרת את הנעליים שלך בחקירה? 
העד מר. ק. סומברנו: ביקשו ממני למסור את הנעלים שהייתי בזירה, אז מסרתי. 

העד משיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד י. הלוי 


עו"ד י. הלוי : אני מבקש את תיק מוצגי ההגנה.
שאלה אחת – אני מציג לעד את נ/1 .זו תמונה שבא רואים את המנוחה שרועה על מכסה האסלה, את רצפת תא ואת שני קירותיו והחלק האחורי. אתה יכוללאשר לי שזאת התמונה שהתגלתה לנגד עיניך, כשדלת התא נפתחה לנגד עיניך? 
כב' הש' ד. צרפתי: או כשהוא הסתכל מלמעלה. 
העד מר. ק. סומברנו: לא, לא, אחרי זה נפתחה הדלת. 
עו"ד ש. הר – ציון : גם רואים מלמעלה וגם 
כב' הש' ד. צרפתי: למתי אתה מתכוון? 
עו"ד י. הלוי : אני מודה לכבוד השופט צרפתי על החידוד לשאלתי. אני לא מדבר האם זו התמונה שהתגלתה לעיניך כשעלית על הכיסא מלמעלה. האם אתה מאשר לי שזו התמונה שהתגלתה לעיניך, כשירדת מהכיסא והדלת נפתחה. 
כב' הש' א. קולה : אחרי השפיץ פלייר וכל הסיפור. 
העד מר. ק. סומברנו: אחרי שפתחו עם השפיץ פלייר. 
עו"ד י. הלוי : אז אתה מאשר. זו התמונה שנתגלתה מול עיניך. 

( הפסקה) 

כב' הש' א. קולה : בבקשה עורך דין הלוי. 
עו"ד י. הלוי : את תיק המוצגים אני רוצה שוב, אני מציג לך את נ/9 ,פשוט התמונה על מדרגות שעולות למעלה לשירותים למעלה, אני מציג לך את התצלום נ/9 ומבקש את אישורך לכך שמצד ימין בתמונה רואים את דלת הכניסה לחדר שירותי הבנות, לזירת הרצח, מצד שמאל בתמונה רואים את המדרגות שעולות בכיוון חדר שירותים נוסף, נכון? 
העד, מר קובי : נכון, של הבנים. 
עו"ד י. הלוי : בחדר השירותים הנוסף שנמצא חצי קומה מעל זירת הרצח יש שם 4 תאים? 
העד, מר קובי : 4 תאים, זהים. 
עו"ד י. הלוי : סיפרת לנו שצבי חותר קרא לך ומה שתיארת והדלת נפתחה, קודם כל אפשר להגיד שבין הקריאה שצבי קרא לך מצאנו אותה לבין פתיחת הדלת אפשר להגיד שעברה דקה? 
העד, מר קובי : יכול להיות, יכול להיות 2 ,דקות, 3 דקות לא יודע. 
כב' הש' א. קולה : קצת יותר, הוא קודם כל בא לשם, עלה על כיסא, הסתכל, ראה שחסרה מגרה, הוא ירד לחדר שלו, עלה לחדר שלו, ורעדו לו הידיים, זה יותר מדקה. 
עו"ד י. הלוי : מקבל, או קיי, אתה מכיר במקרה את השוטר יוסי לוי? 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : הכרת אותו אז, זה הקצין מודיעין?
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : הכרת אותו מהעיר מקצרין? 
העד, מר קובי : כן, כן הוא גר לא רחוק ממני. 
עו"ד י. הלוי : יוסי לוי שבזמן שנמצאה הגופה הוא כבר היה בבית הספר וחיפש את תאיר בשטח בית ספר. 
העד, מר קובי : כן, כן. 
עו"ד י. הלוי : ממה שאני יודע בחומר (למרות שזה לא קריטי) כשתאיר נמצאה אז יוסי לוי היה השוטר היחידי שחיפש בבית הספר, זה נציג משטרת ישראל בעשירית השנייה שתאיר התגלתה. 
העד, מר קובי : לא, היו עוד שני שוטרים שחיפשו בשיחים מאחור ואני פגשתי אותם ביציאה, זה בדיוק ביציאה לפתוח, 
עו"ד י. הלוי : את השער לאמבולנס. 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : ולכך כיוונת שמסרת במשטרה שהכוונתי את השוטרים שילכו לשירותים. 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : אז היו עוד שניים. 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : יוסי לוי מספר שאתה הכוונת את השוטרים ואחרי זה חיכי לאמבולנס שייכנס גם? 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : ואחרי זה חזרת למתחם השירותים או מחוץ למתחם השירותים? 
העד, מר קובי : מחוץ. 
עו"ד י. הלוי : כשחזרת כבר לא נתנו לך להיכנס זה נכון? 
העד, מר קובי : בוודאי שלא נתנו לי להיכנס. 
עו"ד י. הלוי : יוסי לוי היה שם נכון? 
העד, מר קובי : אני לא זוכר, בפעם שאני זוכר שהוא היה נפגשתי אתו בחדר מורים. 
כב' הש' א. קולה : שזה רבה אחרי. 
העד, מר קובי : זה אחרי כן, אני לא זוכר יכול להיות שהוא היה שם. 
עו"ד י. הלוי : כי יוסי לוי אומר שהוא קיבל את ההודעה במסגרת העדויות הרלוונטיות של העדים מהמקום הוא אומר אני מיד באתי וסגרתי את הזירה אז מי מנע ממך להיכנס? 
העד, מר קובי : היו שם שוטרים, היה שם מישהו שמנע ממי, שוטר, אני גם לא נכנסתי אחרי, באתי חזרה לא נכנסתי.
עו"ד הר ציון : לא רצית להיכנס. 
העד, מר קובי : גם לא רציתי להיכנס, בוודאי. 
עו"ד י. הלוי : טוב, אני חוזר אחורה בזמן, אנחנו ביום הרצח 06/12 סיפרת שבבוקר באת יחד עם רומן שלא עבד מספר ימים לפני אותו יום נכון? 
העד, מר קובי : הוא עשה הפסקה. 
עו"ד י. הלוי : (עיין ערך גורלו של אדם, יום אחרון בעבודה אחרי 3 ימים)
כב' הש' א. קולה : מה השאלה? 
עו"ד י. הלוי : אתה עוזר לו עם הכלים ואתם באים למקלט. 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : נכון שדלת המקלט הייתה פתוחה שבאת אתו עם הכלים? 
העד, מר קובי : לא זוכר יכול להיות שכן. 
עו"ד י. הלוי : כי אמרת שהיא הייתה פתוחה. 
כב' הש' א. קולה : הוא אמר יכול להיות שכן. 
העד, מר קובי : יכול להיות שכן, אני לא זוכר מה היה לפני 15 שנה. 
עו"ד הר ציון : הוא אמר שהדלת הייתה פתוחה. 
כב' הש' א. קולה : מאשרת עורכת הר ציון שהדלת הייתה פתוחה. 
העד, מר קובי : מה שרשום זה נכון. 
עו"ד י. הלוי : בסדר, סיפרת במשטרה שאתה ליווית את רומן עם הכלים למקלט הוא היה לבוש אלגנטי נכון? 
העד, מר קובי : אלגנטי? 
עו"ד הר ציון : לא הוא לא אמר אלגנטי. 
כב' הש' א. קולה : הוא לא אמר אלגנטי. 
העד, מר קובי : אני לא אמרתי אלגנטי. 
עו"ד י. הלוי : כך הוא אומר. 
כב' הש' א. קולה : זה המילים שלו במשטרה אלגנטי? 
עו"ד י. הלוי : כן. 
עו"ד הר ציון : איפה הוא אומר אלגנטי? 
עו"ד י. הלוי : הוא גם אומר מפורשות לא עם בגדי עבודה. 
העד, מר קובי : לא עם בגדי עבודה נכון וגם סיפרתי את זה כרגע. (הדוברים מדברים יחדיו)  
עו"ד י. הלוי : הנעליים הוא אמר שהן אלגנטיות. 
עו"ד הר ציון : אז הוא אמר הנעליים הן לא נעלי עבודה, נעליים אלגנטיות. 
כב' הש' א. קולה : נעליים אלגנטיות בסדר.
עו"ד י. הלוי : אגב, הוא לא היה עם בגדי עבודה שאתה באת אתו עם הכלים? 
כב' הש' ד. צרפתי : כן, מוסכם. 
עו"ד י. הלוי : מהיכרותך עימו הוא היה מגיע עם בגדים שהם לא בגדי עבודה ומחליף אותם במקלט, מחליף ועובד עם בגדי עבודה נכון? 
העד, מר קובי : לא הייתה לי היכרות עם רומן, זו פעם ראשונה שהוא עבד בבית הספר מאז שאני 15 שנה הייתי שם, לא הייתה לי שום היכרות קודמת אתו, לא הכרתי אותו. 
עו"ד י. הלוי : אז מה שאני אומר לך אמרת או לא אמרת? 
העד, מר קובי : מה שאמרתי זה נכון, מה שאמרתי אז שרשום לך הכל נכון. 
עו"ד י. הלוי : אני מקריא מההודעה שלך מה- 02/01/2007 עמוד 2 שורות 22-18 ,אחרי שאתה נשאל זה כתב ידו של יעקב מלכה אז תוכלו לנחש כמה קשה לי, הגיע אלייך למחסן לקחת את הכלים האם זכור לך איך הוא היה לבוש? הוא היה לבוש בחולצה ג'ינס תכלת. 
עו"ד הר ציון : בצבע תכלת ומכנסי ג'ינס, הוא נעל נעליים אלגנטיות. 
כב' הש' א. קולה : אבל מיצינו את זה הוא אישר לך את זה קודם. 
עו"ד י. הלוי : יש עוד משהו. 
כב' הש' א. קולה : נו אז תתקדם, זה קצב סלואו מושן שלא היה כדוגמתו, הוא אישר לך את זה כל מה שהיה במשטרה אמר אמת. 
עו"ד י. הלוי : יש עוד משהו. 
כב' הש' א. קולה : אז תלך לעוד משהו. 
עו"ד הר ציון : תמיד הוא היה מגיע לבית הספר כך ומחליף בגדים, 
עו"ד י. הלוי : מחליף בגדים לבגדי עבודה במקלט. 
כב' הש' א. קולה : תודה רבה. 
עו"ד י. הלוי : אז אתה נזכר שאמרת שהוא מגיע עם בגדים, 
העד, מר קובי : שוב אני אומר לך מה שרשום לך שם זה מה שהיה מה שאמרתי אני לא בורח ממה שאמרתי. 
עו"ד י. הלוי : בסדר, אז בקיצור מה שעולה מכך שהכרת את הנוהג שלו להגיע עם בגדים שהם לא עבודה ולהחליף אותם. 
העד, מר קובי : הוא עבד בארבעה מקלטים זו הייתה תקופה של חודש חודש ו… אני לא זוכר בדיוק כמה אבל סביר להניח שידעתי מה שאמרתי. 
עו"ד י. הלוי : או קיי, אז הדלת פתוחה, כשאמרת מקודם לתובעת שמיכאל אמר לך שנתן לרומן מפתח למקלט הוא לא אמר לך את זה באותו יום, נכון, זה משהו כללי שהוא אמר שהוא נתן לו מפתח נכון?
העד, מר קובי : כן, מי שנותן את המפתחות לעובדים זה מיכאל הוא מנהל האחזקה. 
עו"ד י. הלוי : אבל מיכאל שאמר לך כללית שהוא נתן לרומן מפתח למקלט הוא גם סיפר לך שרומן החזיר את המפתח נכון? 
העד, מר קובי : הוא לא סיפר לי דבר כזה 
עו"ד י. הלוי : אני אנסה בדרך אחרת משהו אחר, מיכאל אף פעם לא אמר לך רומן לקח מפתח ולא החזיר לי, גם את זה הוא לא סיפר לך נכון? 
העד, מר קובי : אני שאלתי אותו, אם אני לא הייתי שואל לא הייתה שאלה כזאת. 
עו"ד י. הלוי : מה שאלת? 
העד, מר קובי : שאלתי את מיכאל האם הוא נתן לרומן מפתח זה הכל, יש לו מפתח. 
עו"ד י. הלוי : אבל מיכאל לא אמר לך אני מחכה למפתח ורומן לא החזיר לי מפתח. 
העד, מר קובי : למה שהוא יחזיר הוא עובד שם. 
עו"ד י. הלוי : הבנתי, אתה אומר באופן כללי מיכאל אמר שנתן למיכאל מפתח של המקלט ורומן לא אמור להחזיר לו את המפתח והמפתח אמור להישאר אצל רומן? 
העד, מר קובי : נכון משום שיש לו את הכלים והוא נועל בסוף היום את המקלט. 
כב' הש' א. קולה : אבל כשרומן היה מסיים אז הוא היה מחזיר את המפתח. 
העד, מר קובי : הוא לא היה מחזיר. 
כב' הש' א. קולה : לא באותו יום, בסוף הפרויקט. 
העד, מר קובי : בסוף הפרויקט הוא היה מחזיר את המפתח. 
כב' הש' א. קולה : תודה רבה. 
עו"ד י. הלוי : במילים אחרות לפי גרסתך מיכאל נתן לרומן מפתח אנחנו לא יודעים מתי והמפתח אצל רומן כמו שלאחרים יש מפתח והוא לא צריך להחזיר רק בסוף. 
העד, מר קובי : בסוף העבודה. 
עו"ד י. הלוי : טוב, סיפרת פה שרומן היה עצבני שבאת אתו עם הכלים עם הנעליים האלגנטיות שלו. 
העד, מר קובי : לא, אתה מערבב עכשיו, אתה מכניס את הנעליים האלגנטיות (הדוברים מדברים יחדיו)
העד, מר קובי : אני סיפרתי שבשעה 11:00 – 11:30
כב' הש' א. קולה : אתה מערבב, שלב ראשון היה הוא עזר לו עם הכלים אז הוא היה עם נעליים אלגנטיות, שלב שני פגש אותו עוד פעם בסביבות 11 הוא כבר היה עם בגדי עבודה. 
העד, מר קובי : הוא כבר היה עם בגדי עבודה. 
עו"ד י. הלוי : ואז בגדי עבודה הוא אמר לך שהוא עצבני, למה הוא אמר לך שהוא עצבני
העד, מר קובי : כי ילדים מפריעים לו, כל הזמן נכנסים יוצאים ועושים בלגן והוא זרק איזה קללה שם לא זוכר מה זה היה. 
עו"ד י. הלוי : אמרת במשפט מה זה זה בית זונות זה הציטוט שאמרת מפיו.
העד, מר קובי : זה ציטוט כן. 
עו"ד י. הלוי : זה רומן אמר לך וואלה זה בית זונות, כן? 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : וכשהוא בא להגיד לך את זה הוא בא במיוחד להתלונן או שהוא פגש אותו במקרה במסדרון? 
כב' הש' א. קולה : הוא סיפר את זה הרגע מה אתה רוצה ממנו עורך הדין הלוי? 
העד, מר קובי : שוב, אנחנו היינו באים ועושים מדי פעם ניגשים בודקים ורואים שהכל בסדר שבעל המקצוע בא לעבוד בבית הספר היינו בודקים אותו, רואים מסתכלים הכל בסדר, אתה צריך משהו, עשו לך משהו לא עשו, שאלנו ואז הוא סיפר לנו את זה. 
עו"ד י. הלוי : הבנתי, זה אצלו במירכאות במקלט, עשית סיבוב במקלט. 
כב' הש' ד. צרפתי : כן, כך הוא סיפר בראשית שהם ירדו אליו. 
עו"ד י. הלוי : עם מי היית? 
העד, מר קובי : עם מנשה. 
עו"ד י. הלוי : ומנשה גם שמע שהוא עצבני ומתלונן על ילדים? 
העד, מר קובי : כן, הוא היה לידי. 
עו"ד י. הלוי : אני מבין שהתברר שהיה רצח של תאיר אז בטח החשד שלך נפל על רומן לא? 
העד, מר קובי : מה לי ולחשדות? 
עו"ד י. הלוי : טוב. 
העד, מר קובי : לא חשדתי באף אחד. 
עו"ד י. הלוי : או קיי, למה את הסיפור הזה לא סיפרת באף הודעה במשטרה שלך? 
העד, מר קובי : איזה סיפור? 
עו"ד י. הלוי : שרומן באחת עשרה בבוקר אמר לך שהוא עצבני על הילדים והילדים מפריעים לו וכו' למה לא סיפרת באף הודעה? אני רוצה להגיד שלא סיפרת את זה ביום  ,6/12 -ב הרצח
כב' הש' א. קולה : עורך הדין הלוי מספיק, הוא נחקר 7 פעמים והוא לא סיפר באף חקירה, אל תמנה לי את כל תאריכי החקירות. 
העד, מר קובי : כי לא שאלו אותי. 
כב' הש' א. קולה : זו תשובתו, המשקל בסיכומים, הלאה. 
עו"ד י. הלוי : סיפרת שהילדים היו מחבלים במנעול.
כב' הש' א. קולה : הוא לא אמר את זה, מחוץ לבית הספר היה לא בתוך בית הספר. 
עו"ד י. הלוי : למה זה שונה ממה שאמרתי, לא אמרתי איפה. 
כב' הש' א. קולה : כי זה לא בתוך בית הספר כי זה מקצין את התופעה ולא כך הוא אמר. 
העד, מר קובי : לא, לא, היו עושים וונדליזם לפעמים במנעול של המחסן מאחורה וזה לא בתוך כתלי בית הספר אלא מחוץ, זה קרה פעם ב… אני לא יודע אם ילדים של בית הספר עשו את זה. 
עו"ד י. הלוי : לא מעניין אותי מי, אני רק אומר מי שעשה את זה לשיטתך הפעיל שיקול דעת, בתוך בית ספר לא אבל מחוץ לבית הספר במחסן כן.
העד, מר קובי : זה לא בדיוק כך, המחסן זה אולם ספורט, אולם ספורט יש פעילות אחרי צוהריים של ספורט ויש גם אנשים מבחוץ שמגיעים לשם, יכול להיות שאנשים מבחוץ עשו את זה וזה היה פעם אחת או פעמיים אני לא זוכר שקרה לנו מקרה כזה. 
כב' הש' א. קולה : נקטעת באמצע קודם, התחלת להגיד במשך 15 שנה וקטעו אותך, תשלים את המשפט, אמרת במשך 15 שנה זה,
העד, מר קובי : היה פעם אחת או פעמיים זהו. 
כב' הש' א. קולה : טוב. 
עו"ד י. הלוי : אני נותן לך עובדה שנחקרו מנקים לפחות שלושה שאמרו שהמנעול, אמרו שהדלת של המקלט בכלל אי אפשר לנעול אותה, זה מוכר לך? הם אמרו שהדלת בכלל לא ננעלת של המקלט, וגם הנאשם אמר, הוא היה ראשון ועוד שלושה אחריו. 
העד, מר קובי : כשאני הגעתי לשם הדלת הייתה נעולה והדלת ננעלת ואם הדלת לא הייתה תקינה היינו מקבלים על זה ידיעה על הדלת ומתקנים אותה. 
עו"ד י. הלוי : טוב, אני אומר הדלת לא הייתה נעולה, אני אומר אתה המצאת את זה ותכף אסביר גם למה. 
העד, מר קובי : או קיי. 
כב' הש' א. קולה : תענה על זה, המצאת שהדלת הייתה נעולה? 
העד, מר קובי : ממש לא. 
כב' הש' א. קולה : ממש לא. 
העד, מר קובי : יש לי עד שהיה אתי. 
כב' הש' א. קולה : אנחנו יודעים. 
עו"ד י. הלוי : למה ששלושה מנקים יגידו בלי שהם מתאמים למה שהם יגידו הדלת לא ננעלת ובמקרה זה גם מתאים למה שהנאשם אמר איך שעצרו אותו. 
כב' הש' א. קולה : מה השאלה?
עו"ד י. הלוי : האם יש לך רעיון איך זה מסתדר בדיוק שאתה ראית נעול וגזרת עם מספריים? 
העד, מר קובי : אני יכול להגיד לך מהניסיון האישי שלי הדלת הזאת היא דלת כבדה מאד, יכול להיות שאותם מנקים לא יכלו לנעול ולסגור את הדלת, זו דלת מאד גדולה זה הכל. 
עו"ד י. הלוי : למה הם לא יכלו לנעול כי הם לא יכולים לדחוף את הדלת ולשים את המנעול? 
העד, מר קובי : אתה מכיר דלתות של מקלט? 
כב' הש' א. קולה : הכל זה סברה, אין לו הסבר, המנקות אמרו שאמרו, הוא אומר אני ראיתי במו עיניי היו לי עדים וחתכתי זה הכל, אתה לא מאמין לו בסדר, זאת גרסתו. 
עו"ד י. הלוי : ת/164 ,
עו"ד הר ציון : התמונה של המנעול. 
עו"ד י. הלוי : אני מראה לך תצלום, תסתכל פה אנחנו רואים מנעול שזה לא המנעול שפרצת לדברייך אלא מנעול חלופי שאתם סגרתם. 
כב' הש' א. קולה : נכון. 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : זו הדלת המדוברת. 
העד, מר קובי : ולמה פה זה כן ננעל? 
עו"ד י. הלוי : כי אתם נעלתם עם מנעול חדש. 
כב' הש' ד. צרפתי : הוא שואל למה באותה מידה אי אפשר לנעול עוד לפני, כל מה שהם שינו זה החליפו את המנעול. 
עו"ד י. הלוי : כי המנעול היה בעייתי אז כל הזמן יודעים שהמנעול לא נסגר לא הדלת המנעול. 
כב' הש' א. קולה : זו התזה, או קיי התזה שלך ברורה. 
עו"ד י. הלוי : כשאומרים הדלת זה לא הדלת זה המנעול. 
כב' הש' א. קולה : ברור, התזה שלך, 
כב' הש' ד. צרפתי : הוא הסביר על דלת. 
העד, מר קובי : כשאני הגעתי לשם זה המצב של המנעול שהיה. 
עו"ד י. הלוי : למען הסר ספק אני מסביר שכל המנקים לא מתייחסים לאם אפשר לסגור את הדלת, מתייחסים שהמנעול היה בעייתי. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : קובי אל תתווכח. 
עו"ד י. הלוי : אני מתקדם, אתה גזרת את הפרסה במירכאות האפורה נכון? 
העד, מר קובי : את הכסף.
עו"ד י. הלוי : אז מה קרה? מה קורה לפרסה הכסופה מה קרה שגזרת ומה קרה לחלק המוזהב המלבן המוזהב, נקרא לזה החלק התחתון המלבן המוזהב והחלק העליון הפרסה האפורה, מה קרה? 
העד, מר קובי : אני לא יודע אם גזרתי אותו בשני חלקים או בחלק אחד אבל אני יכול להגיד לך שברגע שגזרתי אותו החלק שיש לו את תלוי על כבל כזה אז הוא יורד למטה. 
עו"ד י. הלוי : החלק המוזהב המלבן, 
העד, מר קובי : גוף המנעול. 
עו"ד י. הלוי : מה קרה למלבן הזהב? 
העד, מר קובי : הוא יורד למטה. 
עו"ד י. הלוי : הוא נפל? 
העד, מר קובי : לא, הוא קשור עם חוט. 
כב' הש' א. קולה : עורך הדין הלוי אפילו אני הבנתי את זה, יש חוט לכן החוט הזה, 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : תעבור לתמונה הבאה, 
עו"ד י. הלוי : אני יודע אני מכיר, 
כב' הש' א. קולה : לא זה, יש תמונה שבה רואים שיש חור בתוך המנעול ומשם מושחל כבל.
עו"ד י. הלוי : כבודכם, זה קלוזאפ של זה של למטה פשוט שהוא תלוי, עוד תמונה נמצא אותה, זה קלוזאפ של זה. 
כב' הש' א. קולה : בדיוק. 
עו"ד י. הלוי : החלק הזה 
כב' הש' א. קולה : גוף המנעול. 
עו"ד י. הלוי : גוף המנעול החליף את המנעול ששמתם בדיעבד נכון? 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : והוא היה קשור עם חבל. 
העד, מר קובי : זה לא חבל. 
כב' הש' א. קולה : זה כבל. 
עו"ד י. הלוי : ברגע שחתכת זה לא יורד, מה שאתה אומר זה נפל ונשאר תלוי על החבל. 
כב' הש' א. קולה : זה אותו דבר. 
עו"ד י. הלוי : מה קרה עם הפרסה האפורה? 
כב' הש' א. קולה : איפה הפרסה האפורה של המנעול התקול? 
העד, מר קובי : יכול להיות שהוא נפל לרצפה. 
עו"ד י. הלוי : אתה מסרת במשטרה שהוא נפל לרצפה.
עו"ד הר ציון : זה מה שהוא אמר עכשיו. 
עו"ד י. הלוי : נפל לרצפה? 
העד, מר קובי : סביר להניח. 
עו"ד י. הלוי : לא להניח, שאפנה אותך למה שאמרת? 
העד, מר קובי : שוב, אני חוזר ואומר כל מה שאמרתי נכון. 
כב' הש' א. קולה : הלאה תתקדם הוא אמר את זה במשטרה, תתקדם. 
עו"ד י. הלוי : אני אומר לך שאין מצב שהפרסה יכולה ליפול על הרצפה, התיאור שלך הוא אין לו היתכנות. 
כב' הש' ד. צרפתי : אלא אם כן חותכים את שני הצדדים של הפרסה. 
העד, מר קובי : זה מה שאמרתי. 
עו"ד י. הלוי : גם לא. 
כב' הש' ד. צרפתי : איך לא? 
עו"ד י. הלוי : קודם כל אני אומר לך שאמרת שהפרסה האפורה נפלה וכנראה המנקים ניקו אותה והיא נעלמה, קודם כל אין פרסה אין אפור נכון? 
העד, מר קובי : נכון, לפי מה שאתה אומר שאין. 
עו"ד י. הלוי : האפור כמובן לא היה קשור לכלום , הפרסה לא הייתה קשורה לכלום. 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : אתה לא זוכר אם חתכת במקום אחד או שניים את הפרסה? 
העד, מר קובי : אם אני חותך בצד אחד רק צד אחד אני לא יכול לפתוח את המנעול הזה, אני חייב לחתוך בשני הצדדים. 
כב' הש' א. קולה : אז אתה זוכר שחתכת בשני הצדדים. 
העד, מר קובי : אני לא זוכר, אני יודע. 
כב' הש' ד. צרפתי : הוא אומר בהיגיון 
העד, מר קובי : אני יודע שהמנעולים האלה, 
כב' הש' ד. צרפתי : כי הוא נשאר מחובר. 
העד, מר קובי : המנעולים האלו נניח חתכתי רק אחת יש לו מגרעת אחת קבועה ואחת נעולה אז אתה חייב לחתוך את שני אלו. 
עו"ד י. הלוי : זה גם לא נכון. 
העד, מר קובי : תביא מנעולן ותשאל אותו. 
עו"ד י. הלוי : אני אומר לך שהפרסה תלויה על האוזניים של דלת המקלט היא תלויה היא תפוסה בכוח המשיכה של כדור הארץ, אין מצב תחתוך אותה למטה, באמצע, בצד אחד או בשני הצדדים היא תישאר תלויה על האוזניים היא לא יכולה ליפול, מה אתה אומר על זה? אתה לא מסרת אמת במשטרה.
כב' הש' ד. צרפתי : זה כבר פיזיקה, אם הוא חתך צד אחד של האוזן גבוה יותר ואת הצד השני של האוזן נמוך יותר אז הם לא יושבים שווה בשווה שני האוזניים כדי שזה לא יפול זה מקבל הטיה וזה נופל. 
(הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' א. קולה : די, מספיק, עורך הדין הלוי מספיק, זה התיק באמת? אין גבול לכל תעלול, זה התיק שלנו אם המנעול נפל או לא נפל? אז מישהו עבר ונתן לו מכה, באמת עורך הדין הלוי, אתה הרבה יותר רציני ממה שאתה נראה עכשיו, זה מצחיק, מספיק. 
העד, מר קובי : יכול להיות שאני הפלתי אותו או הוצאתי אותו. 
כב' הש' א. קולה : לא צריך להמשיך באמת זה מצחיק נורא, על זה יקום ויפול התיק אם הפרסה נפלה או לא נפלה, באמת. 
כב' הש' ד. צרפתי : חייבים להוריד אותה כדי להיכנס פנימה 
כב' הש' א. קולה : ברור. 
העד, מר קובי : בוודאי. 
כב' הש' ד. צרפתי : צריך להוציא את האוזן שנשארה. 
כב' הש' א. קולה : הרי הוא אמר קודם פתחנו את הדלת, אם פותחים את הדלת איזה כוח משיכה שלא תעשה פותחים את הדלת זה נופל זה הכל. 
העד, מר קובי : אם היה תפוס לא יכולתי להיכנס כמו שאתה אומר לשיטתך. 
עו"ד י. הלוי : שמעתי כבודו. 
כב' הש' א. קולה : באמת, אל תגזימו. 
עו"ד י. הלוי : שמעתי כבודו, הרופא אתה ראית אותו מחוץ לחדר השירותים שלא נתנו לו להיכנס. 
כב' הש' א. קולה : איזה רופא? 
עו"ד י. הלוי : הרופא שהוזמן. 
כב' הש' א. קולה : שם, יש פה הרבה רופאים. 
עו"ד י. הלוי : הוזמן רופא לקבוע מוות לתאיר והשוטרים לא נתנו לו להיכנס נכון? 
העד, מר קובי : אני לא זוכר. 
כב' הש' א. קולה : ערן הרצוג. 
עו"ד י. הלוי : אתה סיפרת בעצמך שב- 18 לחודש אתה נחקרת באזהרה כחשוד ברצח, אני מניח שמבחינתך זו הייתה הפתעה נכון? 
העד, מר קובי : מתי סיפרתי לך? 
כב' הש' א. קולה : לא, שאלו אותך וענית. 
העד, מר קובי : שאלו ועניתי, הוא אומר שאני סיפרתי.
כב' הש' א. קולה : זה נקרא סיפרת שאלו וענית. 
העד, מר קובי : או קיי. 
עו"ד י. הלוי : אני אומר לך שמאותו רגע אתה בעצם מאד פחדת מהמשטרה ורצית לרצות אותם זה נכון? 
העד, מר קובי : ממש לא. 
עו"ד י. הלוי : למה למנעול שחתכת לא סיפרת עד ה – 24/12 ?עד אז מסרת מספר הודעות ולא סיפרת שהדלת הייתה נעולה והיית צריך לפרוץ את המנעול. 
העד, מר קובי : מה זה למה לא סיפרתי, מתי לא סיפרתי? 
כב' הש' א. קולה : בחקירות הראשונות שלך. 
עו"ד י. הלוי : בחקירות הקודמות שלך, 4 הודעות מסרת. 
העד, מר קובי : היו לי 8 הודעות סך הכל נכון? 
כב' הש' א. קולה : 7 .
העד, מר קובי : 7 הודעות, כל פעם שאלתי שאלות אני עניתי על התשובות על מה שהם ביקשו, שאלי אני עניתי. 
כב' הש' א. קולה : נשארו 3 דקות. 
עו"ד י. הלוי : אני מקריא לך מההודעה שלך מה-  02/01/2007 ,אתה אומר ככה, המנקים נשארים מאוחר בבית הספר ועוזבים בשעות מאוחרות בלילה נכון? 
העד, מר קובי : כן. 
עו"ד י. הלוי : ולמנקים יש כלי ניקיון בתוך המקלט נכון? 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : בין היתר במקלט 2 נכון? 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : זאת אומרת שהמנקים צריכים את מקלט 2 כמו יתר המקלטים האחרים פתוחים נכון? 
העד, מר קובי : נכון. 
עו"ד י. הלוי : כמובן שהם נשארים שם אחרי שרומן מסיים את עבודתו והולך הביתה נכון? 
העד, מר קובי : נכון. אבל רומן ריצף שם והם העבירו את הציוד שלהם למקלט אחר. 
כב' הש' ד. צרפתי : המנקים? 
העד, מר קובי : בוודאי, בגלל שלא יכלו על ריצוף טרי לדרוך שם. 
כב' הש' א. קולה : עורך הדין הלוי באמת קבל עצה מאנשים מבוגרים, עזוב את העד הזה. 
עו"ד י. הלוי : אני מסיים תוך 2 דקות, אני מקריא לך מאותה הודעה 2007/1/2 עמוד 2 ובזה אני אסיים, אתה נשאל על המנעול ואתה עונה, האם לרומן זדורוב הרצף שעבד היה מפתח?
אני לא יודע, אני לא יודע מי שהתעסק עם המפתחות היה מיכאל אבל פעם אחת הוא החזיר לי מפתח שהיה ברשותו ושהוא כנראה קיבל ממיכאל זה היה בערך כשבוע וחצי לפני הרצח, תקשיב, קודם כל כששאלו אותך האם לרומן היה מפתח ענית אני לא יודע, מי שהתעסק עם זה היה מיכאל, למה לא סיפרת ששאלת את מיכאל ומיכאל אמר שנתן לרומן והמפתח צריך להיות קבוע. 
כב' הש' א. קולה : כי הוא שאל אותו אחרי החקירה הזאת. 
העד, מר קובי : שאלתי אחרי הרצח, אחרי שעצרו אותו שאלתי אותו אם היה מפתח. 
עו"ד י. הלוי : אבל החקירה מה- 02/01 זה כמעט חודש. 
העד, מר קובי : אני מדבר אחרי שעצרו את רומן. 
עו"ד הר ציון : אני רק אפנה את חברי לחקירה מיום 24/12 עמוד 1 שורה 22 שאלתי את מיכאל שעובד אתי אם הוא נתן מפתח לרומן כדי שייכנס לעבוד במקלט 2 מיכאל אמר לי שבעבר הוא נתן לרומן מפתח מקלט 2 ,
כב' הש' א. קולה : נו מה הבעיה? 
עו"ד י. הלוי : תרשו לי. 
כב' הש' א. קולה : כן. 
עו"ד י. הלוי : זה ב- 24 יופי, אני מדבר ב- 2/1.
כב' הש' א. קולה : מאה אחוז, הוא לקח אצלך קורס והוא יודע שעדות שבועה לא קבילה הוא מידיעה אישית לא יודע הוא יודע על סמך מה שהוא שאל את מיכאל. 
עו"ד י. הלוי : "אבל פעם קח והחזיר וזה היה שבוע וחצי לפני", 
כב' הש' א. קולה : נו זה מחזק את הסיפור, שבוע הוא לא עבד ולכן הוא החזיר את המפתח ואחר כך הוא בא לקחת את המפתח מחדש וירדו למקלט, זה מסדר את הסיפור, עורך הדין הלוי עזוב אותך מזה באמת. 
עו"ד י. הלוי : אני מסיים, בהודעה האחרונה שלך שאלו אותך אם חיפשת בתוך התא וענית שלא נכנסת בכלל לתא נכון? אתה כמובן גם לא ראית אף אחד נכנס לתא אחרי שהוא נפתח נכון? 
העד, מר קובי : כן. 
כב' הש' א. קולה : תודה רבה, חוזרת יש? אין, תודה רבה לאדוני, באת מקצרין אדון קובי? 
העד, מר קובי : כן. 
כב' הש' א. קולה : קוצבים את שכרו בהתאם לתקנות ישולם על ידי המזכירות בהתאם לפרטים שיועברו, העד הבא. 

דרג מאמר זה:
5/5
Section 1
Section 2
Section 3