איזה תואר ללמוד? שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני שנרשמים לאוניברסיטה
הבחירה בתואר היא אחת ההחלטות הגדולות של שנות העשרים. כך בודקים תחומי עניין, שוק עבודה, מוסדות ומסלולים, ומקבלים החלטה מושכלת.
אחרי הצבא, השירות הלאומי או הטיול הגדול, מגיעה אחת ההחלטות המשמעותיות של שנות העשרים: מה ללמוד. ההחלטה הזו כרוכה בשלוש או ארבע שנים של לימודים, בהשקעה כלכלית לא קטנה ולעתים גם בכיוון הקריירה לשנים רבות. אין פלא שצעירים רבים מרגישים לחץ, מתלבטים בין כמה אפשרויות, או בוחרים בתואר רק כי חברים הלכו אליו.
המדריך הזה לא יגיד לכם מה ללמוד, אבל יעזור לכם לשאול את השאלות הנכונות.
מה באמת מעניין אתכם
השאלה הראשונה, ואולי החשובה ביותר, היא מה מסקרן אתכם. לימודים אקדמיים דורשים שעות רבות של קריאה, תרגול ועבודות. כשהתחום לא מעניין, קשה מאוד להתמיד, והסיכוי לנשירה עולה. לעומת זאת, תחום שמרתק אתכם יגרום גם לשעות הקשות להרגיש משמעותיות.
נסו להיזכר באילו מקצועות נהניתם בתיכון, אילו נושאים אתם קוראים עליהם בזמנכם הפנוי, ובאילו משימות בצבא או בעבודה הרגשתם במיטבכם. לפעמים התשובות מפתיעות. מי שנהנה לפתור בעיות לוגיות עשוי למצוא את עצמו במדעי המחשב, ומי שאוהב לעזור לאנשים עשוי להתאים לעבודה סוציאלית או לסיעוד.
להכיר את עצמכם
מעבר לתחומי העניין, חשוב להכיר את הכישורים ואת סגנון הלמידה שלכם. האם אתם חזקים במתמטיקה או בכתיבה? אוהבים עבודה עצמאית או עבודת צוות? מעדיפים תיאוריה או עשייה מעשית? תואר במתמטיקה, למשל, דורש יכולת הפשטה גבוהה, ואילו תואר בהנדסה משלב גם עבודה מעשית בפרויקטים.
אבחון תעסוקתי אצל יועץ מקצועי יכול לעזור מאוד בשלב הזה. יועצים כאלה משתמשים בשאלונים ובראיונות כדי לזהות תחומי עניין, נטיות וכישורים, ולהציע כיוונים שאולי לא חשבתם עליהם. יש גם גופים ציבוריים ועמותות שמציעים ייעוץ כזה, בחלק מהמקרים ללא עלות או בעלות מסובסדת, ושווה לבדוק את הזכאות שלכם.
לבדוק את שוק העבודה
לא כדאי לבחור תואר רק לפי השכר הצפוי, אבל גם לא נכון להתעלם משוק העבודה. כדאי לבדוק אילו תפקידים פתוחים לבוגרי התחום, מה הדרישות הנפוצות, והאם נדרש תואר שני או הכשרה נוספת כדי להשתלב. חלק מהמקצועות, כמו פסיכולוגיה קלינית או עריכת דין, דורשים מסלול ארוך הכולל התמחות ובחינות.
הדרך הטובה ביותר היא לדבר עם אנשים שעובדים בתחום. שאלו אותם איך נראה יום עבודה רגיל, מה הם אוהבים ומה פחות, ומה היו רוצים לדעת לפני שהתחילו. שיחה אחת כזו יכולה ללמד יותר מעשרות שעות של חיפוש ברשת.
זכרו גם ששוק העבודה משתנה. מקצועות חדשים נוצרים וישנים משתנים. תואר שמקנה יכולות רחבות, כמו חשיבה ביקורתית, כתיבה, ניתוח נתונים ועבודה עם אנשים, יכול לפתוח דלתות רבות גם בעתיד.
אוניברסיטה או מכללה
בישראל פועלים לצד האוניברסיטאות מכללות אקדמיות רבות, ציבוריות ופרטיות. האוניברסיטאות מתאפיינות בדרך כלל בדגש על מחקר ובמגוון רחב של חוגים, והן הכתובת המרכזית למי ששוקל המשך לתארים מתקדמים ולמחקר. המכללות נוטות להציע כיתות קטנות יותר, יחס אישי ודגש מעשי, ולעתים גם תנאי קבלה גמישים יותר.
כדאי לבדוק כמה פרמטרים כשמשווים בין מוסדות:
- תנאי הקבלה והאם יש מסלולי קבלה חלופיים
- שכר הלימוד והאם המוסד מתוקצב או פרטי
- תוכנית הלימודים, הקורסים וההתמחויות האפשריות
- המיקום, זמני הנסיעה ואפשרויות המגורים
- שירותי תמיכה לסטודנטים, מלגות וליווי בהשמה
- ההכרה בתואר לצורך המשך לימודים ורישוי מקצועי
לכל שיקול משקל שונה אצל כל אחד, ואין תשובה אחת נכונה.
לבקר, לשאול ולהתנסות
רוב המוסדות מקיימים ימים פתוחים, שבהם אפשר לשמוע הרצאות, לפגוש מרצים וסטודנטים ולסייר בקמפוס. נצלו את ההזדמנות, ושאלו שאלות קונקרטיות: כמה שעות שבועיות דורש התואר, מה היקף העבודות, האם אפשר לעבוד במקביל, ומה עושים הבוגרים.
בחלק מהמוסדות אפשר להשתתף בהרצאה פתוחה, או ללמוד קורס בודד לפני ההרשמה המלאה. זו דרך מצוינת לבדוק אם התחום באמת מתאים לכם, לפני שמתחייבים לכמה שנים.
תואר דו חוגי ושינוי כיוון
מי שמתלבט בין שני תחומים יכול לשקול תואר דו חוגי, שמאפשר לשלב, למשל, כלכלה עם מדע המדינה או פסיכולוגיה עם סוציולוגיה. השילוב יכול לפתוח אפשרויות מגוונות יותר, ולתת זמן לגלות איזה תחום מושך יותר.
וחשוב לזכור: גם אם בחרתם ואחרי שנה גיליתם שזה לא בשבילכם, זה לא סוף העולם. אפשר להחליף חוג, ובמקרים רבים לקבל הכרה בחלק מהקורסים שכבר למדתם. סטודנטים רבים משנים כיוון, ורבים מהם מוצאים את מקומם דווקא בעקבות השינוי.
השיקול הכלכלי
לימודים אקדמיים כרוכים בהוצאות לא מבוטלות: שכר לימוד, ספרים, נסיעות ולעתים גם שכר דירה בעיר אחרת. כדאי לבנות תקציב מראש ולבדוק אילו מקורות מימון עומדים לרשותכם. מלגות של המוסדות, של קרנות ושל עמותות, הטבות לחיילים משוחררים והלוואות לסטודנטים הן חלק מהאפשרויות.
סטודנטים רבים עובדים במקביל ללימודים. זה אפשרי ברוב התארים, אבל חשוב לבדוק מראש כמה שעות לימוד שבועיות נדרשות, ולבחור עבודה גמישה שמאפשרת להתאים את המשמרות לתקופות המבחנים. בתארים תובעניים במיוחד, כמו רפואה או הנדסה, עבודה בהיקף גדול עלולה לפגוע בהישגים, ושווה לשקול זאת מראש.
כדאי גם לחשוב על התואר כהשקעה לטווח ארוך. לפעמים תואר שנראה יקר יותר בהתחלה, למשל במוסד שמציע ליווי תעסוקתי צמוד או התנסות מעשית, יתברר כמשתלם יותר בהמשך הדרך.
לסיכום, הבחירה בתואר היא החלטה חשובה, אבל לא כזו שקובעת את כל החיים. התחילו ממה שמעניין אתכם, הכירו את עצמכם, בדקו את שוק העבודה, השוו בין מוסדות, והתנסו לפני שמתחייבים. החלטה שמתקבלת אחרי בירור יסודי היא הבסיס הטוב ביותר לשנות לימודים מוצלחות.
