איך מזהים פייק ניוז ברשתות: שמונה בדיקות פשוטות לפני שמשתפים
צילום מסך מפוקפק, סרטון מחוץ להקשר או ציטוט שמעולם לא נאמר? כך תבדקו ידיעה ברשת בתוך דקות ספורות.
בכל אירוע ביטחוני, פוליטי או חברתי בישראל, קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות מתמלאות תוך דקות בסרטונים, בתמונות ובהודעות קוליות. חלק מהתוכן הזה אמיתי וחשוב, אבל חלק לא מבוטל ממנו מטעה, ישן, ערוך או מפוברק לחלוטין. הבעיה אינה רק שאנחנו עלולים להאמין לשקר, אלא שאנחנו עלולים להפיץ אותו הלאה לבני משפחה, לחברים ולקולגות, ולהפוך לחלק משרשרת של בהלה או שנאה. החדשות הטובות הן שלא צריך להיות עיתונאי חוקר כדי לסנן את רוב המידע הכוזב. מספיק לאמץ כמה הרגלים פשוטים.
עצרו לפני שאתם מעבירים הלאה
הכלי החשוב ביותר נגד מידע כוזב הוא בכלל לא טכנולוגי: זו השהייה של כמה שניות לפני שלוחצים על כפתור השיתוף. תוכן מטעה בנוי כדי לעורר רגש חזק, כמו פחד, כעס או תחושת דחיפות. כשאתם מרגישים שאתם חייבים להעביר משהו מיד, זה בדיוק הרגע לעצור ולשאול מי כתב את זה, מתי ולמה.
הודעות שמתחילות במשפטים כמו קיבלתי מחבר בצבא או העבירו לכולם לפני שמוחקים הן סימן אזהרה מובהק. כמעט אף פעם אין להן מקור מזוהה, והן מתפשטות בדיוק משום שהן מעוררות תחושה של מידע סודי ובלעדי. אם המידע נכון וחשוב, סביר מאוד שגופי תקשורת מוכרים או גורמים רשמיים יפרסמו אותו בתוך זמן קצר.
בדקו את המקור ואת הכתובת
אתרים מזויפים מחקים לעיתים קרובות עיצוב של אתרי חדשות מוכרים, עם לוגו דומה ושם כמעט זהה. הסתכלו היטב על כתובת האתר בשורת הדפדפן, חפשו שגיאות כתיב קטנות או סיומות לא מוכרות, ובדקו אם יש באתר מידע על העורכים ועל דרכי יצירת קשר. אתר חדשות אמיתי מציג בדרך כלל שמות כתבים ותאריכי פרסום ברורים.
ברשתות החברתיות כדאי להיכנס לפרופיל של מי שפרסם את התוכן. חשבון שנפתח לפני ימים ספורים, עם מעט עוקבים ופרסומים רבים בנושא אחד בלבד, עשוי להיות חלק מרשת חשבונות מזויפים. גם סימן אימות אינו ערובה לאמינות, משום שבפלטפורמות מסוימות אפשר פשוט לרכוש אותו.
תמונות וסרטונים: הבדיקה ההפוכה
אחת הטעויות הנפוצות היא הפצה של תמונה אמיתית מאירוע אחר, ממדינה אחרת או משנה אחרת, תחת כותרת חדשה. הדרך הפשוטה לבדוק זאת היא חיפוש תמונה הפוך במנועי החיפוש המוכרים. מעלים את התמונה או צילום מסך מתוך הסרטון, ובודקים אם היא כבר הופיעה ברשת בעבר. אם התמונה פורסמה לפני שנים, כנראה שהיא אינה מתעדת את האירוע הנוכחי.
בסרטונים כדאי לשים לב לפרטים: שפת השלטים ברחוב, לוחיות רישוי של רכבים, מזג האוויר, סוג הלבוש והמבטא של הדוברים. פרטים קטנים כאלה מסגירים לא פעם שסרטון שמוצג כאילו צולם בעיר ישראלית צולם בכלל במקום אחר.
בינה מלאכותית ותוכן סינתטי
בשנים האחרונות נוסף אתגר חדש: תמונות, קולות וסרטונים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. הכלים האלה משתפרים כל הזמן, ולכן קשה יותר לזהות זיוף בעין בלבד. ובכל זאת, יש סימנים שכדאי לחפש, כמו ידיים ואצבעות מעוותות, טקסט מטושטש ברקע, תאורה לא עקבית ותנועות שפתיים שאינן תואמות את הקול.
בהקלטות קוליות שמיוחסות לאישי ציבור כדאי לנהוג בזהירות מיוחדת. אם ההקלטה מגיעה ללא הקשר, ללא מקור תקשורתי ברור, ומכילה אמירה שערורייתית במיוחד, זה הזמן לחכות לאימות. זכרו שהמטרה של רוב התוכן המזויף היא לגרום לכם להגיב לפני שאתם חושבים.
השוו בין כמה מקורות
כלל אצבע טוב הוא לא להסתמך על מקור יחיד. אם ידיעה מופיעה רק בערוץ טלגרם אחד או רק בקבוצת ווטסאפ, ואינה מופיעה באף כלי תקשורת מרכזי, יש סיבה לחשוד. מנגד, כשכמה כלי תקשורת שונים, עם קווי מערכת שונים, מדווחים על אותה עובדה, הסיכוי שהיא נכונה גבוה בהרבה.
במצבי חירום חשוב במיוחד להסתמך על ההנחיות הרשמיות של פיקוד העורף ושל הרשות המקומית. שמועות על אירועים ביטחוניים, על סגירת כבישים או על הנחיות חדשות עלולות לגרום נזק ממשי, ולכן עדיף לבדוק באפליקציה הרשמית או באתרי הגופים המוסמכים.
- עצרו לכמה שניות לפני שיתוף
- בדקו את כתובת האתר ואת הפרופיל המפרסם
- הריצו חיפוש תמונה הפוך
- חפשו את הידיעה בכמה כלי תקשורת שונים
- היזהרו במיוחד מהקלטות ומסרטונים ללא מקור
איך מדברים על זה עם המשפחה
לא פעם דווקא בני משפחה קרובים מפיצים תוכן כוזב בקבוצה המשפחתית. במקום לנזוף או ללעוג, עדיף לשלוח בפרטיות הסבר קצר וקישור למקור אמין שמבהיר את העובדות. גישה מכבדת מגדילה את הסיכוי שהאדם יבדוק בפעם הבאה בעצמו.
כדאי גם לדבר עם ילדים ובני נוער, שמבלים שעות ארוכות ברשתות. הסבירו להם שלא כל מה שנראה אמיתי הוא אמיתי, ותנו להם כלים פשוטים לבדיקה. הרגלים שנרכשים בגיל צעיר נשארים לאורך שנים.
שלוש טעויות נפוצות של משתפים בתום לב
הטעות הראשונה היא להאמין שאם משהו נשלח על ידי אדם שאנחנו סומכים עליו, הוא בהכרח נכון. גם אנשים אמינים וחכמים נופלים בפח, בעיקר כשהם עייפים, לחוצים או מודאגים. הטעות השנייה היא לקרוא רק את הכותרת. כותרות רבות מנוסחות בצורה מגמתית, ורק בגוף הכתבה מתברר שהעובדות מורכבות בהרבה.
הטעות השלישית היא לשתף עם הסתייגות, למשל בתוספת המילים לא יודע אם זה נכון. נראה שזו דרך אחראית, אבל בפועל ההודעה ממשיכה להתפשט, וההסתייגות נעלמת כבר בשיתוף הבא. אם אינכם בטוחים, הדרך האחראית באמת היא פשוט לא להעביר הלאה.
בסופו של דבר, המאבק במידע כוזב אינו תלוי רק בפלטפורמות הגדולות או בגופי התקשורת. כל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת ההפצה, וכמה שניות של בדיקה יכולות לעצור שמועה מסוכנת לפני שהיא מגיעה לאלפי אנשים.
