הפרדת פסולת בבית: המדריך לפחים הצבעוניים ולמה זה באמת משנה
כתום, כחול, סגול, חום וירוק: מה זורקים לכל פח, אילו טעויות הורסות את המיחזור ואיך הופכים הפרדה להרגל משפחתי.
מי שמסתובב בשכונות בערים ברחבי הארץ רואה אותם בכל פינה: פחים בצבעים שונים, כל אחד מיועד לסוג אחר של פסולת. ובכל זאת, ישראלים רבים עדיין לא בטוחים מה בדיוק זורקים לכל פח, וחלק גדול מהפסולת הביתית ממשיך להגיע להטמנה. הפרדה נכונה במקור היא אחד הצעדים הפשוטים והיעילים ביותר שכל משק בית יכול לעשות למען הסביבה, והיא גם מפחיתה עלויות לרשויות המקומיות, כלומר לכולנו. הנה מדריך מעשי שיעזור לכם לסדר את העניין.
למה הפרדה במקור כל כך חשובה
פסולת שמוטמנת באדמה תופסת שטחים יקרים, עלולה לזהם מי תהום ומשחררת גזי חממה כשהחומר האורגני מתפרק בתנאים ללא חמצן. כאשר הפסולת מופרדת כבר במטבח, כל זרם יכול לעבור טיפול מתאים: אריזות הופכות לחומר גלם, נייר חוזר לתעשייה, ושאריות מזון הופכות לקומפוסט או לאנרגיה.
הבעיה היא שזרם מעורב קשה מאוד להפריד בדיעבד. שקית מלאה בשאריות מזון שנזרקה לפח האריזות עלולה לזהם את כל התכולה ולגרום לכך שתישלח להטמנה. לכן, הפרדה נכונה בבית היא לא רק עניין של הרגל טוב, אלא תנאי להצלחת המערכת כולה.
מעבר לכך, ההפרדה מגבירה את המודעות לכמות הפסולת שאנחנו מייצרים. משפחות שמתחילות להפריד מגלות לעיתים קרובות כמה אריזות מיותרות נכנסות הביתה, ומתחילות לבחור מוצרים אחרת.
הפח הכתום: אריזות
הפח הכתום מיועד לאריזות מכל הסוגים: בקבוקי פלסטיק, קופסאות שימורים, קרטוני חלב ומיץ, שקיות ועטיפות, גביעי יוגורט ומגשים. הכלל המנחה הוא שאם זו אריזה של מוצר שקניתם, המקום שלה הוא בכתום.
אין צורך לשטוף את האריזות עד שיבריקו, אבל כדאי לרוקן אותן משאריות מזון ונוזלים. אריזה עם יוגורט שנשאר בתחתית עלולה ללכלך אריזות אחרות. מומלץ גם לשטח בקבוקים וקרטונים כדי לחסוך מקום בפח.
מה לא נכנס לכתום? חפצים שאינם אריזות, כמו צעצועי פלסטיק שבורים, כלי מטבח, סוללות או פסולת אלקטרונית. לכל אלה יש מסלולים נפרדים.
הפח הכחול והסגול: נייר וזכוכית
הפח הכחול מיועד לנייר: עיתונים, מכתבים, מחברות, דפי משרד ועלונים. קרטונים גדולים מכניסים בדרך כלל למתקן ייעודי לקרטון, שקיים בחלק מהשכונות, או מפרקים ומשטחים לפני שמכניסים לכחול. נייר מלוכלך בשמן, כמו קרטון פיצה ספוג, ממילא אינו מתאים למיחזור נייר.
הפח הסגול, או המתקן בצורת פעמון, מיועד לבקבוקי וצנצנות זכוכית. כדאי להסיר מכסים, שאותם אפשר להעביר לפח הכתום. זכוכית של חלונות, מראות, כוסות שבורות וכלי חרסינה אינה נכנסת לפח הזכוכית, משום שהרכב החומר שלהם שונה ועלול לפגוע בתהליך.
בנוסף, בבקבוקי משקה רבים יש פיקדון. החזרתם לנקודות האיסוף בחנויות ובסופרמרקטים מחזירה לכם כסף ומבטיחה שהבקבוק ימוחזר.
הפח החום: הפסולת האורגנית
בערים שבהן הוצב פח חום, הוא מיועד לפסולת אורגנית: שאריות מזון, קליפות פירות וירקות, שאריות קפה ותה, לחם ישן ומפיות נייר משומשות. זהו זרם שמהווה חלק גדול מאוד מהפסולת הביתית, ולכן הפרדתו משפיעה במיוחד.
את הפסולת האורגנית מעבירים למתקני טיפול שבהם היא הופכת לקומפוסט או לביוגז. כדי שזה יעבוד, אסור שיגיעו לפח החום שקיות ניילון רגילות, אריזות או חיתולים. ברשויות רבות מחלקים שקיות מתכלות מיוחדות, או ממליצים לזרוק את הפסולת ישירות לפח.
בבית כדאי להחזיק פח קטן עם מכסה ליד הכיור, ולרוקן אותו כל יום או יומיים כדי למנוע ריחות וזבובים, במיוחד בקיץ.
הפח הירוק או האפור: מה שנשאר
הפח הירוק או האפור הוא פח הפסולת המעורבת. לכאן מגיע מה שאינו מתאים לאף זרם אחר: חיתולים, מגבונים לחים, אבק משואב, שברי כלים, פסולת סניטרית ואריזות מלוכלכות במיוחד שאי אפשר לנקות.
המטרה היא שהפח הזה יתמלא לאט ככל האפשר. משפחה שמפרידה היטב מגלה שהשקית הירוקה קטנה ומתמלאת בקצב איטי בהרבה.
זרמים מיוחדים שלא הולכים לפחים
יש סוגי פסולת שאסור לזרוק לאף אחד מהפחים הרגילים. סוללות משומשות מכילות חומרים מסוכנים ויש להכניס אותן למכלי איסוף ייעודיים שנמצאים בחנויות, בבתי ספר ובקניונים. פסולת אלקטרונית, כמו טלפונים ישנים, מטענים ומכשירי חשמל קטנים, נאספת בנקודות איסוף ייעודיות, ולעיתים קרובות החנות שמוכרת מוצר חדש מחויבת לקבל את הישן.
- סוללות: למכלי איסוף ייעודיים
- מכשירי חשמל ואלקטרוניקה: לנקודות איסוף או לחנויות
- נורות חסכוניות ופלורסנט: לנקודות איסוף מיוחדות
- תרופות שפג תוקפן: לבתי המרקחת המקבלים אותן
- בגדים ונעליים במצב סביר: למתקני איסוף טקסטיל או לתרומה
- גזם ופסולת גינה: לפי הסדרי הרשות המקומית
איך הופכים את זה להרגל בבית
הסוד הוא נוחות. אם צריך ללכת לחדר אחר כדי למצוא את הפח הנכון, ההפרדה לא תחזיק. כדאי להקצות במטבח מקום לכמה כלים קטנים או לפח מחולק, ולסמן אותם בצבעים המתאימים. ילדים נהנים במיוחד לקחת חלק בתהליך, ואפשר להפוך את זה למשימה משפחתית עם תורנות שבועית לריקון הפחים.
תלו על המקרר דף קצר עם הכללים של הרשות שלכם, משום שיש הבדלים מסוימים בין ערים. ואם אתם לא בטוחים לגבי פריט מסוים, רוב הרשויות מפעילות מוקדים ואתרים שבהם אפשר לבדוק.
מעבר להפרדה: לצמצם את הפסולת מלכתחילה
המיחזור הוא פתרון חשוב, אבל הוא לא הצעד הראשון. הפסולת הטובה ביותר היא זו שלא נוצרה בכלל. בקבוק מים רב פעמי במקום בקבוקים חד פעמיים, שקית בד לקניות, קנייה בתפזורת של מוצרים יבשים והעדפת מוצרים עם אריזה מינימלית מקטינים את כמות הפסולת שנכנסת הביתה.
גם תיקון במקום החלפה, מסירה של חפצים במצב טוב לקבוצות מסירה שכונתיות ורכישת מוצרים יד שנייה הם הרגלים שמפחיתים פסולת ובדרך כלל גם חוסכים כסף. מי שמשלב את כל אלה עם הפרדה נכונה מגלה שהפח הביתי מתמלא בקצב איטי בהרבה, ושהמשפחה כולה מפתחת מודעות סביבתית שמלווה אותה גם מחוץ לבית.
לסיכום, הפרדת פסולת אינה דורשת מאמץ גדול, אבל היא משנה הרבה. אריזות לכתום, נייר לכחול, זכוכית לסגול, אורגני לחום ושאר הפסולת לירוק. כמה שבועות של התרגלות, ופתאום זה נעשה טבעי לגמרי.