למה אנחנו לא מצליחים להפסיק לצפות בריאליטי? הפסיכולוגיה מאחורי הז׳אנר

כמעט כל ישראלי מכיר את התחושה: מתיישבים לראות פרק אחד של תוכנית ריאליטי, ופתאום השעה מאוחרת והשיחה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית עוסקת רק במי הודח ומי נבגד. למרות הביקורת שהז׳אנר סופג לעתים קרובות, הוא נשאר אחד מעמודי התווך של הטלוויזיה המקומית. כדי להבין למה, צריך להסתכל גם על הדרך שבה התוכניות בנויות וגם על מה שקורה אצלנו, הצופים.

הסקרנות האנושית כמנוע

בני אדם הם יצורים חברתיים, ומאז ומעולם התעניינו בחייהם של אחרים. רכילות, במובן הבסיסי שלה, היא דרך ללמוד על נורמות חברתיות, על מי אמין ומי לא, ועל איך להתנהג בקבוצה. תוכניות ריאליטי מספקות את הסקרנות הזאת בצורה מרוכזת ובטוחה: אפשר להתבונן, לשפוט ולהתווכח, בלי שזה ישפיע על החיים האמיתיים שלנו.

בנוסף, המשתתפים הם לרוב אנשים רגילים, לא שחקנים מקצועיים. קל יותר להזדהות איתם, לדמיין מה היינו עושים במקומם ולהרגיש שאנחנו מכירים אותם. התחושה הזאת של קרבה מחזקת את הרצון לחזור ולצפות.

העריכה היא הסיפור

מי שעבד בתעשייה יודע שהמילה מציאות בריאליטי היא עניין יחסי. מאות שעות של צילומים נחתכות לפרק של שעה, והעורכים בוחרים אילו רגעים להציג, באיזה סדר ועם איזו מוזיקה. כך נבנות דמויות: הגיבור, הנבל, הליצן והאנדרדוג. לעתים משתתפים מופתעים לגלות איך הם הוצגו על המסך.

גם המבנה של התוכנית מתוכנן בקפידה. משימות, הדחות, הצבעות וסודות יוצרים קונפליקט מובנה. סוף כל פרק מסתיים לעתים קרובות ברגע של מתח, שנועד לגרום לנו לחזור בפרק הבא. זו אותה טכניקה שמשמשת סדרות דרמה, רק בתחפושת של מציאות.

הצפייה המשותפת

אחד ההסברים לכוחו של הריאליטי בישראל הוא החוויה הקהילתית. בעידן שבו כל אחד צופה במשהו אחר בזמן אחר, תוכניות הריאליטי הגדולות הן מהבודדות שעדיין רואים בשידור חי, בו בזמן, ואחר כך מדברים עליהן בעבודה, ברשתות החברתיות ובארוחת השישי.

ההשתתפות הפעילה מחזקת את החוויה: הצבעות מהטלפון, דיונים ברשת, ממים ומעקב אחרי המשתתפים ברשתות החברתיות. הצופה מרגיש שהוא חלק מהמשחק ולא רק מתבונן מהצד.

הצד הפחות נעים

לצד ההנאה, יש גם מחירים. משתתפים מספרים לא פעם על לחץ נפשי, על בידוד ממושך ועל קושי להתמודד עם ביקורת ציבורית ואפילו עם התקפות ברשת אחרי השידור. מי שהוצג בצורה שלילית עלול לשאת את התדמית הזאת זמן רב.

גם לצופים יש סיבה לשים לב. צפייה ממושכת בתוכן שמתגמל עימותים, השפלה או השוואה מתמדת למראה חיצוני עלולה להשפיע על הדימוי העצמי, במיוחד אצל בני נוער. הורים טובים יעשו אם יצפו לפעמים יחד עם הילדים וישוחחו על מה שרואים.

איך לצפות בצורה בריאה

אין סיבה לוותר על ההנאה, אבל כדאי לצפות בעיניים פקוחות. כמה הצעות:

• זכרו שמה שאתם רואים ערוך, ושהדמות על המסך אינה האדם כולו.
• הימנעו מתגובות פוגעניות ברשת כלפי המשתתפים, גם אם הם עצבנו אתכם.
• הגבילו מרתונים ארוכים בשעות הלילה, שפוגעים בשינה.
• שוחחו עם ילדים ובני נוער על ההבדל בין בידור למציאות.

לאן הולך הז׳אנר

תוכניות הריאליטי משתנות כל הזמן. לצד פורמטים של הישרדות ודייטינג, צוברות פופולריות תוכניות שמבוססות על כישרון: בישול, שירה, עיצוב ובנייה. הן מציעות תחרות, אבל גם מקצועיות והשראה, ולעתים קרובות פחות עימותים אישיים. נראה שגם הצופים מחפשים יותר תוכן שמשלב בידור עם ערך מוסף.

הריאליטי כמראה של החברה הישראלית

מעבר לבידור, תוכניות הריאליטי מספקות הצצה מעניינת לחברה שבה הן משודרות. הליהוק בישראל משתדל לייצג מגוון של מגזרים, גילאים ורקעים: עולים חדשים, ותיקים, דתיים וחילונים, תושבי מרכז ופריפריה. המפגשים ביניהם, לפעמים מצחיקים ולפעמים טעונים, משקפים מתחים ודיאלוגים שקיימים גם מחוץ למסך.

לעתים, דווקא בתוך התוכניות האלה נוצרים רגעים של חיבור אמיתי, כשמשתתפים מעולמות שונים מגלים שיש להם יותר במשותף ממה שחשבו. הרגעים האלה זוכים לעתים קרובות להדים ציבוריים, ונשארים בזיכרון הרבה אחרי שהעונה הסתיימה.

הכלכלה שמאחורי המסך

כדי להבין את הדומיננטיות של הז׳אנר, צריך גם להבין את הכלכלה שלו. הפקת ריאליטי זולה יחסית לדרמה, משום שאין צורך בשחקנים מקצועיים ובתסריטים מלאים, והיא מייצרת שעות שידור רבות. בנוסף, תוכניות אלה מושכות קהל גדול בשידור חי, מה שהופך אותן לאטרקטיביות במיוחד למפרסמים ולשילוב מוצרים. לכן, כל עוד הצופים ממשיכים להגיע, הערוצים ימשיכו להשקיע בפורמטים חדשים ולחדש פורמטים ותיקים.

מה קורה למשתתפים אחרי שהמצלמות כבות

עבור חלק מהמשתתפים, ההשתתפות בתוכנית פותחת דלתות: קריירה בתקשורת, שיתופי פעולה עם מותגים, עסק משלהם או קהל עוקבים גדול ברשתות. עבור אחרים, החזרה לשגרה קשה במיוחד. הם עוברים בבת אחת מחשיפה עצומה לחיים רגילים, ולעתים מתמודדים עם תדמית שאינה משקפת את מי שהם באמת. בשנים האחרונות גוברת המודעות לנושא, וחלק מההפקות מציעות ליווי רגשי למשתתפים גם אחרי סיום הצילומים. זו מגמה חשובה, שמזכירה שמאחורי כל דמות על המסך עומד אדם אמיתי עם משפחה, חברים ועתיד.

בשורה התחתונה, הריאליטי מצליח כי הוא נוגע בצרכים אנושיים בסיסיים: סקרנות, שייכות, תחרות והזדהות. הבנת המנגנונים שמאחוריו לא חייבת להרוס את ההנאה; היא רק מאפשרת ליהנות ממנה בצורה מודעת יותר.